כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון : 7/2012

    28 תגובות   יום חמישי, 5/7/12, 18:38

    ''

    אין דברים כאלה. ככל הידוע לי. אלפי אנשים הפכו נפש אחת למשך שעתיים.

    מעולם לא ראיתי קונצרט רוק מושקע כל כך. 

    חמש דקות לאחר סיום המופע התחיל הגשם הגדול.

    Who'll  stop  the  rain...

    במשך שנים הוא היה מושא לכמיהה. ברדיו אף-אם הראשון בתחילת שנות שנות השבעים, בטייפ עם הסלילים,  ילד טוב מבארקלי קליפורניה ששר בקול בלתי אפשרי על מרי הגאה, על מדינות הדרום כאילו נולד וגדל שם.

    תמונות ממגזינים של פופ הודבקו על קירות בחדר הנוער. תקליטי 45  "זריחת הירח הרע", באד מון רייזינג, תחיית קרידנס קלירווטר, שמנגנת עם שלושה אקורדים ומקליטה עם סאונד של מרתף... אבל איזו מוסיקה.... כל כך  הרבה מלודיות אפשר להלחין עם כך כך מעט פשטות. אחד השירים הראשונים שידעתי ללוות בגיטרה היה באד מון רייזינג.

    ובינתיים קרידנס התפרקה. הלכנו לצבא. בכל מפגש גיטרות אפשרי ניגנו אותו. לילות תצפית מארבים ושמירה במילואים, נמהלו בהרהורים על האפשרות, שאולי בגיל 30, 40 נזכה, המחשבה שיום אחד אוכל לראות את האיש הייתה מנחמת. בלבנון, בשעות הקשות, כשהבנתי שאנחנו חוזרים הביתה שלמים, חשבתי לעצמי, עכשיו לא אבדה התקווה, לראות את פוגרטי, אך הדברים נשכחו. 

    האיש יצא לקריירה סולנית. קנינו כל דיסק חדש שלו.

    כל הגדולים הגיעו לארץ: אלטון ג'ון, פול מקרטני, מדונה, סיימון וגרפונקל, רוג'ר ווטרס, בוב דילן...

    רק פוגרטי לא הגיע. למה?

    וידענו כי הוא ממשיך להיות רוקר פעיל. להוציא דיסקים, לכתוב, להופיע, בכל שבת בבוקר שמענו אותו אצל רוני ידידיה ב-88 אף אם,

    היו טיוב החזיר אותו אלינו עם סאונד טוב ועם צבעים.

    הבן שלי למד לאהוב אותו וידע לזהות את הקול שלו בדיסקים שבאוטו.

    ופתאום פוגרטי כבר בן 60 פלוס, כל העולם עושה קאברים על השירים שלו, אנשים חושבים שטינה טרנר כתבה את "פראוד מארי", וסטטוס קוו חיברו את "רוקינג אול אובר דה וורלד". פוגרטי מופיע עם ברוס ספרינסטין, וגדולי הרוק...

    ובלילה אחד בעיר הצפונית אולבורג, באמפי סקואודאלן ("עמק היער"), התפרץ אל הבימה סייח משתולל בן 67, שיערו צבוע, הקמטים עמוקים, אבל הנשמה נותרה של ילד רוק אמיתי, ובלי חוכמות מיותרות נתן בראש לחמשת אלפי בני אדם, ב"גילנו", כולל נכדים של אוהדיו הראשונים, שעטפו אותו באהבה...  

     

    נסענו שלוש שעות בגשם קייצי, מאודנסה לאולבורג בצפון יוטלאנד. פעם היינו חברי קיבוץ ומתנדבים דניים. בארבע אחר הצהריים נשבר ענן ושטף את יער העמק. יצאנו מן המסחרית בחנייה ושמענו את אנשי הבאלאנס וההגברה עורכים הכנות. בעוד שעתיים ייפתחו השערים.

    ''

    אנשי המקום כיוונו אותנו אל הפיצרייה של הלבנוני. אנשים כמונו ישבו שם ופניהם נוהרות. באוויר ריחפה תחושת וודסטוק קטנה. "טסתי 3000 מייל מן הארץ הקטנה והחמה ההיא לראות את אלוהים", סיפרתי לכל מי שהתעניין. "אם באת לדנמרק במיוחד לראות את פוגרטי, אתה חייב להיות בן אדם טוב", אמרו לי שני בני 20 שאבא שלהם היה מעריץ של קרידנס קלירווטר.

    מזוקן בלונדי עם קנקן בירה ענקי סיפר לי באנגלית-דנית : "אני מאמין ש'באד מון רייזינג' היה הלהיט הכי גדול כאן בדנמרק ב-69. אתה לא תתאכזב - הוא היה כאן לפני שש שנים והעיף לנו את הראש..." ובנו בו ה-15 הביט בי בעיניים גדולות.

    בשעה חמש וחצי משתרך תור של מאות מטרים לפני השערים. אין דחיפות, אין צעקות, אין לחץ. צחוקים. שמש נעימה מבצבצת בין קרעי העננים. מעולם בארץ לא פגשתי אלפי אנשים שבאו במיוחד לראות את פוגרטי.    

    השערים נפתחים ובתוך דקות כולם בפנים. לאורך הבימה בני אדם בני חמישים, שישים, תופסים מקומות עמידה, לראות את הפלא משני מטר. אור סוף יום עדיין, אבל הבימה מוארת סגול.

    לפתע הכל מתמלא תכונה. שריקות בפאתי האמפי...ארבעה גיטריסטים, בס וכלי הקשה ואורגניסט מתחילים באילתור סתמי.

    בדיוק ואחרי דקה הקהל מתחרפן לגמרי: ג'ינגי בן 67 עם גיטרה חשמלית פורץ בריצה אל המיקרופון, משלהב את הקהל בנפנופי יד ומתחיל לצרוח: "הֵיי, טוּנַייט"...

    ''

     

    ''

     

    ''

     

     

    ''

     

    ''

     

     

    ''

     

     

     

     

    ''

     

    ''

     

    נדרשות לי שלוש שניות להבין ש-44 שנות המתנה הסתיימו ברגע זה. זה לא יוטיוב... זה הדבר האמיתי, עם חולצת הפלאנל המשובצת, הבנדאנה סביב הצוואר, והקול הצחיח הזה שאין לאף אחד בעולם. בלי להצטרד, גונח, זועף ומתמרד, בצהלה חמה, שופך את כל הנשמה לתוך המגברים... דיר ג'והן, המלך הירוק של הנהר, למטה עם הנערים, קרש כביסה, מפוחית...  הרכות טבעה בתוך ביצות של רוק אנד רול... הקיבה לא שולטת על השאגות, והוא ממשיך לנעוץ בנו  עמוק סיכות חמות של עינוגים. כל הלהט של הגיל נרעש מחדש, כל הקצב והעצב נשזרו ברגע, דיר ג'והן. תפסתי את הראש בין הידיים והעיניים נרטבו חופשי.

    אחד משני הנערים הדניים לצידי ליכסן מבטים, כמו איש צעיר שהבחין באיש מבוגר ברגע של מצוקה, כאילו רוצה לומר: "הכל בסדר אדוני....? אתה בסדר?" אבל הנימוס והחשש להביך עוצר אותו.

    אני? מעולם לא הייתי יותר בסדר...                            

     

    ''

    http://www.youtube.com/watch?v=JoiVk9uXEqc&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=OCTkSJprNgI&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=TvjTyb-1DUo

     

    http://www.youtube.com/watch?v=wfqpd0HKCdQ&feature=relmfu

     

    http://www.youtube.com/watch?v=IacOUyN27ug&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=ZzpqbYq1VdY&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=alx9dOHlgn0&feature=relmfu

     

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=CaAN-Sd5mN0&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=MDUCwW9Sb90&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=SMfgIZYYBxc&feature=relmfu

     

    http://www.youtube.com/watch?v=07cWA4wpemM&feature=relmfu

     

    http://www.youtube.com/watch?v=JF3Ye2V4omA&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=zKofvL4O9Xg

     

    http://cafe.themarker.com/post/2196138/

     

    http://www.youtube.com/watch?v=8D6vas5iLvY&feature=related

     

    http://www.youtube.com/watch?v=vEFCTyc2vMY&feature=related


    http://www.youtube.com/watch?v=_7r-s9CFJNA&feature=player_embedded

     

    http://www.youtube.com/watch?v=38tO-zOytDY&feature=related

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=kh5JFv3P5tE&feature=related

    ''

    SKOVDALEN - 9th July 2012


    ''

     

    ''

    ''

    ''

    ''

     

    ''

     

     

     

    ''

    ''

    ''

    והיה גם כפר בשם אוֹ.

    לאנגלאנד.

    למוויג.

    יער סקנדינבי.

    קונדיטוריה.

    האיצטדיון של אוֹ-בֶּה ב-פיונה פארק - אודנסה

     

    ''

    ''

     

    ''

    ''

    ''

    A real fan of OB Odense from the Danish Football superliga

     

    ''

    ''

    ''

    למוויג

    ''
    ''
    ''

    ''

    ''

    ''

    דרג את התוכן:
      12 תגובות   יום שני, 2/7/12, 13:47

      מדעני ה"חלקיק האלוהי של היגס", במאיץ החלקיקים CERN בשוויץ, רמזו בימים אלה על התקרבות לגילויו של החלקיק, שאמור לכאורה להסביר את היווצרות היקום. הודעה זו יוצרת מתח לקראת הודעה צפויה של הפיזיקאים, על מה שבלעדיו היינו חסרי מסה. זהו החלקיק התת-אטומי הבסיסי היחיד שהתיאוריה הסטנדרטית של פיזיקת החלקיקים צופה את קיומו. אם הוא יתגלה - משימה עליה עומלים בשנים האחרונות מאות מדענים בהשקעה של מיליארדי דולרים - יהיה זה ניצחון והצדקה לתיאוריה המסבירה כיצד נוצר חומר, ובעצם יעניק תוקף למה שכבר ידוע על כל סוגי החלקיקים האחרים (פרוטונים, אלקטרונים, ניוטרונים ופוטונים), ויספק מענה לשאלה: איך פועל היקום. 

       מנגד, אם יוכיחו הניסויים שהחלקיק אינו קיים - ייתכן שכל התיאוריה תצטרך לעמוד לבחינה מחודשת.

      החלקיק הוגדר לראשונה על ידי החוקר הבריטי פיטר היגס ב-1964, שהסביר כי הוא מחולל  כוח בלתי נראה, שאמור להעניק לחלקיקים האחרים את המסה שלהם ולמנוע מהם לשוטט במרחבי היקום במהירות האור.

      כבר עתה נפוצות שמועות לפיהן המדענים צפויים להודיע על "התחזקות של הסימנים". לפי ההערכות, ככל הנראה לא יוכרז על גילוי סופי של החלקיק, אולם צפויה הכרזה על התחזקות של הסימנים שהתגלו, לדרגה "סיגמה 4" - אחת מתחת לדרגה "סיגמה 5", הנחוצה כדי להכריז על תגלית מדעית ודאית. לנוכח המידע הרב שנאסף ועדיין דרוש עיבוד, מסקנות סופיות צפויות להיות מוצגות רק "בסוף הקיץ".

       

      זה בדיוק האזור שבו המדע מסתכסך עם האמונה, מין סכסוך על טריטוריות שאיש עדיין לא ביקר בהן. פעם היו פותרים את זה על ידי סיפורים על אנשי מערות. אבל כאן יש אנשי מנהרה, שמריצים חלקיקים באנרגיה גבוהה במיוחד, שלא הושגה במאיצי חלקיקים קודמים".

       המתנגדים מקרב אנשי המדע, חושבים שהניסוי גורם לעיוות של ממד הזמן עצמו, ודי בכך כדי להכשיל את הניסוי. לדעתם התקלות סביב הפרויקט הן ראשית ההפרכה. הם העלו את האפשרות שהמאיץ יפעל מתוך מימד זמן אחר, זמן עתיד, וכך הוא עלול לפעול נגד עצמו.  

      זה נימוק לא פשוט. הכוונה שלהם שהעתיד יחבל בעבר, זאת אומרת שהניסוי ישבש את הפעולה התקינה של עצמו, מכיוון שעצם קיומו בזמן עתיד נוגד את חוקי הטבע. הטענה היא שאם יצליחו לייצר חלקיק כזה בנקודה כלשהי בעתיד, ייווצר מין גל שישוב אחורה בזמן, עד לתחילת הניסוי, ויעצור את מה שגרם להיווצרותו מלכתחילה. יש אפילו כאלה שהכריזו כי החלקיק  הזה 'שנוא על הבריאה', ולכן הטבע עושה מאמצים מיוחדים להיפטר ממנו...

      זה אומר, ופה זה מתחיל להיות קצת מורכב, שהניסיון לעמוד על טיבו של אותו חלקיק אלוהי אי שם בעתיד קרוב או רחוק, גורמת לכך שהזמן ינוע לאחור, מן העתיד אל העבר, בהיפוך לכיוון התנועה הרגיל והטבעי שלו, ובמילים פשוטות, עלול להיות כאן מצב לא מוכר של שכתוב העבר... בכל אופן הניסיון הזה של העתיד, להשפיע על העבר, לדעתם מונע מראש את עצם התרחשות הניסוי היום, וכך מונע גם את היווצרותו של החלקיק המבוקש. 

      אדם רגיל יכול לתפוס את ההיגיון שהעבר משפיע על העתיד, ולא מצב שבו העתיד משפיע על העבר. הזמן הוא בשבילם כמו כביש חד-סטרי שבו אפשר לנהוג רק בכיוון אחד. אבל - וכאן המחלוקת - אם אותו כביש חד סטרי לא סלול כמו שדרה, אלא  בצורה של כיכר, אז גם מבחינת סדר הזמנים אתה יכול להגיע למקום שבו היית קודם. (כלומר, סליחה, מישהו כאן מתעניין או מאמין בגלגול נשמות?)

      גם הנחה מאוד לא מקובלת עשויה להתברר בסופו של דבר כנכונה... משום שגם אם ניסוי נכשל כמה פעמים, זה לא אומר עליו משהו רע. היו לא מעט ניסויים מדעיים אחרים שנכשלו כמה פעמים, עד שהצליחו. גם פיל פילון שמנסה לדרוך, נופל בהתחלה כמה פעמים.

      כל מה שאנחנו עדיין לא מבינים - אפשר לייחס לאלוהים, וגם זה בסדר גמור. אבל, עם כל זה חייבים לצאת מנקודת הנחה שאין גבול לאפשרי. השכל האנושי, סופו לפענח את סדרי העולם שלנו, את טבע האנושות, ועם עוד קצת מאמץ נדע ונבין יותר.

      איך אפשר להתרגל לחיות עם אי אפשרות?

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        רפי הג'ירפי
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון