כותרות TheMarker >
    ';

    צטל'ה

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 27/2/07, 20:45

     

    הפוסט הבא מהווה תגובה למאמר "חץ קהה" מאת ראובן פדהצור שפורסם בהארץ בתאריך 26.2.07 והוא מרחיב את הנאמר גם לפיתוח מערכת עתידית להשמדת רקטות קצרות טווח.


    אחרי שנופצו האגדות על ה"מרכבה" הטנק הממוגן בעולם ועל הסטילים של חיל הים בעלי מטריית ההגנה הבלתי חדירה, כן וגם האגדה ששערים יכולים למנוע את הצפת ניו-אורליאנס בזמן סופת הוריקן נופצה, הרי שהמוח של קברניטי המדינה הולך ויוצר לנו אשליה חדשה: "מערכת להשמדת רקטות קצרות טווח".

    בעקבות טראומת העורף הישראלי ממטחי הקטיושות במלחמה האחרונה מנסים קברניטי המדינה לגבש פתרונות פלא טכנולוגים ליירוט קטיושות. שמות מערכות המסוגלות כביכול להשמיד רקטות קצרות טווח כגון: נאוטילוס או ברק הוכרזו לאחרונה בתקשורת.

    כמו כל נושא במדינת ישראל אין תכנון אסטרטגי או מחשבה מעמיקה לטווח ארוך. צריך כאן ועכשיו לתת "כאילו" פיתרון בכדי להשקיט את הציבור. לחם ושעשועים לעם והרבה כסף לוועדות בדיקה, ניסיונות פיתוח, ובנית מערכות יקרות שלא יענו על הצורך של המלחמה הבאה.

    את אימי הקטיושות סבלו אזרחי וחילי הצפון. ברור לכולם שכאשר קטיושה פוגעת היא הורסת וגם הורגת. למזלנו הגדול מרבית הקטיושות נפלו באזורים פתוחים ולא מיושבים אשר אז לא גרמו לנפגעים ברכוש אבל גרמו לשריפות רבות.

    כולם ראו מה קטיושה בודדת עלולה לעולל ואת מי שהקטיושה נפלה על ביתו לא מעניין שמרבית הקטיושות נפלו בשטחים פתוחים.

    בשביל שקטיושה אחת תפגע ותגרום נזק, החיזבאלה שיגר מאות קטיושות בו זמנית (או במשך דקות ספורות בלבד) ומנקודות שיגור רבות לאורך ורוחב כל הגזרה. כאשר במהדורת החדשות המסכמת של היום או בעיתון למחרת כתוב ש"אתמול נורו 400 קטיושות על ישראל" קשה להפנים את האינטנסיביות המספרית והמרחבית של שיגור 400 קטיושות. כתרגיל דמיינו מאות מחבלים מתאבדים שמנסים בו זמנית לחדור לישראל מהשטחים ותבינו את גודל המשימה. אם הצלחתם לדמיין אז ודאי אתם מבינים שקשה עד בלתי אפשרי לעצור את הרקטות קצרות הטווח בנשק אחר (כלומר מבלי לכבוש את השטח). ברקטות הבינוניות ובטילים חיל האוויר טיפל בצורה טובה יחסית וזאת מהסיבה ("כמה מפתיע") שהם גדולים יותר ולכן גם המשגרים שלהם וגם כלי הרכב שמשנעים אותם גדולים יותר.

    אבל את הקטיושה באורך של מטר וקצת שמישהו סחב על הגב או על גבו של חמור בלילה והציב על גבעה מיוערת אין כמעט סיכוי לגלות לפני השיגור. גם אם אתר השיגור הוא קבוע אך מוטמן בחצר או גג של בית פרטי, קשה עד בלתי אפשרי יהיה לגורמי המודיעין לאתר את הנקודה (לפחות לא לפני ששוגרו מספר שיגורים מאותה נקודה).  אחרי השיגור ניתן לזהות מהיכן יצאה הרקטה אבל האם ניתן להשמיד אותה בזמן מעופה באוויר? מערכת טכנולוגית שתעלה מאות מיליוני דולרים ליחידה אולי תהיה מסוגלת להשמיד רקטה אם ורק אם הוצבה בטווח מסוים מאתר השיגור או מהעיר עליה מגינים, וגם אז תוכל להשמיד רקטה אחת או במקרה הטוב מספר מועט של רקטות בו זמנית. ובזה מסתכם כל הסיפור. כאשר יורים עליך מאות רקטות בו זמנית איזו מערכת בעולם תהיה מסוגלת להשמיד את כולן או את רובן? ואם לא הושמדו כולן אז הרי שברור שדווקא הרקטה שלא הושמדה עלולה ליפול על גגו של בנין מאוכלס ולגרום נפגעים רבים. ואז מה נעשה? הפגנות לבדיקת המחדל של השקעת מאות מיליוני דולרים או יותר במערכות שלא סיפקו פתרון מושלם?

    גם אם תפותח מערכת מאוד יעילה טכנולוגית ליירוט רקטות קצרות טווח וזו כאמור תשמיד רקטה אחת עד 5 רקטות (הנחה פרועה) בו זמנית - נשאלת השאלה מבחינה תקציבית, כמה מערכות כאלה מדינת ישראל מסוגלת להעמיד בכל נקודה גיאוגרפית (בכדי להשמיד עשרות או מאות רקטות שיצאו בו זמנית מאזור אחד) ובמכפלות כמה לאורך כל הגזרה? ובמכפלות של מכפלות כמה בגזרת הצפון ובגזרת עזה יחדיו ואולי נזדקק בעתיד גם למספר מערכות בגזרת איו"ש.

    מערכת אחת או מערכות בודדות פשוט לא יספקו את הסחורה.

    מערכות מבוססות לייזר הן מערכות רגישות למזג אוויר - מה יקרה עם ירי הרקטות יתבצע ביום סגריר? האם מערכת מסוג נאוטילוס תושבת?

    ומעבר לכך - מערכות אשר לא יהיו מבוססות על לייזר אלה על טיל נגד טילים - כמה טילים כאלה המדינה יכולה להחזיק כמלאי ארבע מאות/ חמש מאות, או ארבעת אלפים/ חמשת אלפים. ומול הכמות הזאת כמה קטיושות יש?

    לסיכום: כפי שטרם הומצא פטנט להגנה מוחלטת בפני מחבלים מתאבדים כך יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לתת פתרון במחיר הגיוני (כזה שלא יפיל את המדינה על הברכיים מבחינה תקציבית) לרקטות קצרות הטווח.

    אני הייתי ממליץ בינתיים להכין תוכנית פינוי מסיבית שכוללת הסעים, מגורים זמניים ומימון המפונים בזמן תקיפת טילים קצרי טווח, ולא להשקיע הון מיותר במקסמי שווא טכנולוגיים.

    הרי גם את משבר תאונות הרכבת במפגשי מסילה-כביש פתרו בהצבת שומר עם קלקר וטלפון נייד בכל נקודת מפגש - לא?

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      NoamE
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS

      הפעילות שלי

      אין רשומות לתצוגה