כותרות TheMarker >
    ';

    צטל'ה

    ארכיון : 2/2007

    0 תגובות   יום שלישי, 27/2/07, 20:45

     

    הפוסט הבא מהווה תגובה למאמר "חץ קהה" מאת ראובן פדהצור שפורסם בהארץ בתאריך 26.2.07 והוא מרחיב את הנאמר גם לפיתוח מערכת עתידית להשמדת רקטות קצרות טווח.


    אחרי שנופצו האגדות על ה"מרכבה" הטנק הממוגן בעולם ועל הסטילים של חיל הים בעלי מטריית ההגנה הבלתי חדירה, כן וגם האגדה ששערים יכולים למנוע את הצפת ניו-אורליאנס בזמן סופת הוריקן נופצה, הרי שהמוח של קברניטי המדינה הולך ויוצר לנו אשליה חדשה: "מערכת להשמדת רקטות קצרות טווח".

    בעקבות טראומת העורף הישראלי ממטחי הקטיושות במלחמה האחרונה מנסים קברניטי המדינה לגבש פתרונות פלא טכנולוגים ליירוט קטיושות. שמות מערכות המסוגלות כביכול להשמיד רקטות קצרות טווח כגון: נאוטילוס או ברק הוכרזו לאחרונה בתקשורת.

    כמו כל נושא במדינת ישראל אין תכנון אסטרטגי או מחשבה מעמיקה לטווח ארוך. צריך כאן ועכשיו לתת "כאילו" פיתרון בכדי להשקיט את הציבור. לחם ושעשועים לעם והרבה כסף לוועדות בדיקה, ניסיונות פיתוח, ובנית מערכות יקרות שלא יענו על הצורך של המלחמה הבאה.

    את אימי הקטיושות סבלו אזרחי וחילי הצפון. ברור לכולם שכאשר קטיושה פוגעת היא הורסת וגם הורגת. למזלנו הגדול מרבית הקטיושות נפלו באזורים פתוחים ולא מיושבים אשר אז לא גרמו לנפגעים ברכוש אבל גרמו לשריפות רבות.

    כולם ראו מה קטיושה בודדת עלולה לעולל ואת מי שהקטיושה נפלה על ביתו לא מעניין שמרבית הקטיושות נפלו בשטחים פתוחים.

    בשביל שקטיושה אחת תפגע ותגרום נזק, החיזבאלה שיגר מאות קטיושות בו זמנית (או במשך דקות ספורות בלבד) ומנקודות שיגור רבות לאורך ורוחב כל הגזרה. כאשר במהדורת החדשות המסכמת של היום או בעיתון למחרת כתוב ש"אתמול נורו 400 קטיושות על ישראל" קשה להפנים את האינטנסיביות המספרית והמרחבית של שיגור 400 קטיושות. כתרגיל דמיינו מאות מחבלים מתאבדים שמנסים בו זמנית לחדור לישראל מהשטחים ותבינו את גודל המשימה. אם הצלחתם לדמיין אז ודאי אתם מבינים שקשה עד בלתי אפשרי לעצור את הרקטות קצרות הטווח בנשק אחר (כלומר מבלי לכבוש את השטח). ברקטות הבינוניות ובטילים חיל האוויר טיפל בצורה טובה יחסית וזאת מהסיבה ("כמה מפתיע") שהם גדולים יותר ולכן גם המשגרים שלהם וגם כלי הרכב שמשנעים אותם גדולים יותר.

    אבל את הקטיושה באורך של מטר וקצת שמישהו סחב על הגב או על גבו של חמור בלילה והציב על גבעה מיוערת אין כמעט סיכוי לגלות לפני השיגור. גם אם אתר השיגור הוא קבוע אך מוטמן בחצר או גג של בית פרטי, קשה עד בלתי אפשרי יהיה לגורמי המודיעין לאתר את הנקודה (לפחות לא לפני ששוגרו מספר שיגורים מאותה נקודה).  אחרי השיגור ניתן לזהות מהיכן יצאה הרקטה אבל האם ניתן להשמיד אותה בזמן מעופה באוויר? מערכת טכנולוגית שתעלה מאות מיליוני דולרים ליחידה אולי תהיה מסוגלת להשמיד רקטה אם ורק אם הוצבה בטווח מסוים מאתר השיגור או מהעיר עליה מגינים, וגם אז תוכל להשמיד רקטה אחת או במקרה הטוב מספר מועט של רקטות בו זמנית. ובזה מסתכם כל הסיפור. כאשר יורים עליך מאות רקטות בו זמנית איזו מערכת בעולם תהיה מסוגלת להשמיד את כולן או את רובן? ואם לא הושמדו כולן אז הרי שברור שדווקא הרקטה שלא הושמדה עלולה ליפול על גגו של בנין מאוכלס ולגרום נפגעים רבים. ואז מה נעשה? הפגנות לבדיקת המחדל של השקעת מאות מיליוני דולרים או יותר במערכות שלא סיפקו פתרון מושלם?

    גם אם תפותח מערכת מאוד יעילה טכנולוגית ליירוט רקטות קצרות טווח וזו כאמור תשמיד רקטה אחת עד 5 רקטות (הנחה פרועה) בו זמנית - נשאלת השאלה מבחינה תקציבית, כמה מערכות כאלה מדינת ישראל מסוגלת להעמיד בכל נקודה גיאוגרפית (בכדי להשמיד עשרות או מאות רקטות שיצאו בו זמנית מאזור אחד) ובמכפלות כמה לאורך כל הגזרה? ובמכפלות של מכפלות כמה בגזרת הצפון ובגזרת עזה יחדיו ואולי נזדקק בעתיד גם למספר מערכות בגזרת איו"ש.

    מערכת אחת או מערכות בודדות פשוט לא יספקו את הסחורה.

    מערכות מבוססות לייזר הן מערכות רגישות למזג אוויר - מה יקרה עם ירי הרקטות יתבצע ביום סגריר? האם מערכת מסוג נאוטילוס תושבת?

    ומעבר לכך - מערכות אשר לא יהיו מבוססות על לייזר אלה על טיל נגד טילים - כמה טילים כאלה המדינה יכולה להחזיק כמלאי ארבע מאות/ חמש מאות, או ארבעת אלפים/ חמשת אלפים. ומול הכמות הזאת כמה קטיושות יש?

    לסיכום: כפי שטרם הומצא פטנט להגנה מוחלטת בפני מחבלים מתאבדים כך יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לתת פתרון במחיר הגיוני (כזה שלא יפיל את המדינה על הברכיים מבחינה תקציבית) לרקטות קצרות הטווח.

    אני הייתי ממליץ בינתיים להכין תוכנית פינוי מסיבית שכוללת הסעים, מגורים זמניים ומימון המפונים בזמן תקיפת טילים קצרי טווח, ולא להשקיע הון מיותר במקסמי שווא טכנולוגיים.

    הרי גם את משבר תאונות הרכבת במפגשי מסילה-כביש פתרו בהצבת שומר עם קלקר וטלפון נייד בכל נקודת מפגש - לא?

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום שני, 26/2/07, 22:19

      הקשר בין טופס עדכון פרטים אישיים ל..למה הפסדנו במלחמה.

      או -  Nobody cares Dummy 

       אני בטוח שמי שעשה* או עדיין עושה מילואים זוכר את המכתב שמגיע פעם בשנה והמכיל טופס סטנדרטי של עדכון פרטים אישיים. מה שמרגש במכתב הזה הוא שלפני שאתה פותח אותו אתה בטוח שהנה הגיע צו מילואים והלך עליך, אבל נרגע עד מאוד כשמתגלה כי בסך הכל רוצים לדעת איך השתדרגת בחיים והאם חל שינוי במדיניות הירושות שלך, ואולי גם אולי הצלחת לקנות בית בסביון.

      מי שטרח וקרא גם את האותיות הקטנות גילה שמילוי הטופס והמשלוח חזרה ליחידה הינם בגדר פקודה.אני גם מוכן להמר ש 90% מאלו שאכן מילאו את חובתם וניסו לשלוח את הטופס למספר הפקס הרשום קיבלו צליל תפוס / לא עונים / אין פקס, אבל לא נורא אם לא עבר בפקס, מאחר שאין אפילו צורך להדביק בול קל היה לי כל השנים לשלוח את המכתב עם הטופס הממולא כדת וכדין בדואר ישראל.

      האמת במהלך כל השנים הללו לא היה לי כל ספק שאקט עדכון פרטים זה תרם לבטחון המדינה.

      הפואנטה של סיפור זה מתחילה לפני כ 3 חודשים. באותו הזמן (לפני 3 חודשים) קיבלתי הזמנה לטקס 25 שנה לסיום קורס מסוים שעשיתי בצבא (בסיטואציה אחרת יתכן והייתי כותב "קורס לפני 5 שנים" אבל דמרקר אילצו אותי לגלות את גילי האמיתי אז אי אפשר כבר לסבן). מעט הופתעתי שאת המכתב שלחו לכתובת בה גרים הורי ואותה עזבתי לפני..כן זה נכון 25 שנה. אבל החלקתי אותה.

      כעבור שבוע בדיוק קיבלתי טלפון (ללא קשר לנושא ההזמנה לטקס) מפקידה נחמדה מהצבא שמעונינת לעדכן את פרטי האישיים. כאן חלה התקדמות מסוימת מאחר והכתובת הייתה נכונה ללפני 14 שנה, אבל הייתי עדיין סבלני והקדשתי 3 דקות מחיי לעדכון הפרטים. הפקידה היתה נחמדה זוכרים.

      האמת הייתי מופתע ונורת אזהרה כתומה (עדיין לא אדומה לגמרי אבל גם זה יגיע) החלה לנצנצץ. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה הצבא הצליח להדביק בשבוע פער של 11 שנה בעדכוני הכתובות שלי. אולי זה בכלל פאק שלי שלתומי חשבתי שברגע שעדכנתי פקידה אחת שבוע לפני כן אז באנטר אחד הדאטה בייס המאוחד של מחלקת כח אדם מיד מתעדכן בפרטי האישיים.

      חדי העין ומהירי התפיסה ודאי ישימו לב כי אני בכלל מתעלם מ 25 פעמים של עדכוני פרטים בדואר.

      אבל השיא עוד לפנינו. לפני כשבועיים קיבלתי שוב טלפון והפעם ממש מהיחידה בה אני עושה מילואים. הפעם נצנצה גם הנורה האדומה, וכאשר הפקידה שבאמת היתה ממש נחמדה ואין לי שום דבר אישי נגדה ביקשה גם לשאול מה תפקידי ביחידה החלטתי שזהו זה. אני רוצה שיחה אישית עם מפקד היחידה ומעכשיו אני נותן רק לו אישית את הפרטים. לא עדכנתי אותה בשום פרט והעברתי מסר "למפקד" שאם הוא רוצה את פרטי יואיל נא להתקשר אלי ישירות.

      עברו שבועיים ומי אתם חושבים התקשרה אלי היום... ונשבע לכם הסיפור אמיתי. נכון פקידה אחרת מהיחידה שלי לעדכן פרטים..... 

      אבל למה אני מטריד אתכם בזוטות – רק שתבינו שצבא שלא מסוגל לעקוב אחרי הכתובת שלי במשך 25 שנה למרות שאני מנסה אבל ממש מנסה לעזור לו –

      אין לו שום סיכוי למצוא קטיושה באמצע הלילה בדרום לבנון !!! 

       *נכתב בלשון זכר לצורך נוחות בלבד. עם כל המילואימניקיות של דמרקר הסליחה.

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        NoamE
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS

        הפעילות שלי

        אין רשומות לתצוגה