כותרות TheMarker >
    ';

    צטל'ה

    ארכיון : 6/2008

    4 תגובות   יום שבת, 7/6/08, 14:17

     

     

    26 שנה למלחמת לבנון הראשונה. הקטע הנ"ל נכתב בעקבות קריאת הספר "רם וברור" של יפתח ספקטור, והמשפט האומלל של חלוץ "הרגשתי רק מכה קלה בכנף".

     

     

    ב- 6.6.82  פרצה מלחמת לבנון הראשונה. זה היה אתמול לפני 26 שנים. באותה תקופה שירתתי בטייסת מסק"ר. אני וחברי הצעירים אשר סיימנו חודשים ספורים לפני כן את קורס הטיס, טרם השלמנו את קורס האימון המבצעי שלנו.

    היינו מלאי מוטיבציה ולחצנו על המפקדים לשבץ אותנו לטיסות למרות שלא השלמנו את האימונים ולתת לנו הזדמנות להוכיח את עצמנו.

    יום או יומיים לאחר תחילת המלחמה אכן ניתנה לאחדים מאתנו ההזדמנות ובבוקר הודיעו לנו כי שובצנו לטיסות שתערכנה באותו הלילה.

    המטרה היתה לפגוע ברכבים של מחבלים הנעים דרומה על כביש החוף הלבנוני. בלשון חיל אויר משימה כזאת נקראית ציד.

     

    במשך היום שמענו ברדיו כי יש שיירות של אזרחים לבנונים הבורחים צפונה על כביש החוף. מאחר ומטרתנו היתה לפגוע ברכבי מחבלים בלילה, ולא היה אף גורם בשטח שיכוון אותנו לאיזו מכונית היא מכונית של אזרחים ואיזו היא מכונית של מחבלים - העלינו אנחנו "דגל אדום" ואמרנו שהמשימה לא אפשרית. אנחנו לא מתכוונים לפגוע סתם באזרחים.

     

    דין ודברים נערך במהלך כמה שעות מול מפקדת המבצעים אשר הורידה לנו את הפקודה, ולקראת שעות הערב קיבלנו אישור מודיעיני שהמחבלים הציבו מחסומים רבים לאורך הכביש ועצרו את תנועת האזרחים כליל.

     

    מאחר וסמכנו על המודיעין ראינו את הדילמה המוסרית כסגורה. אין אזרחים על הציר אזי אין בעיה.

     

    אחה"צ שרטטנו את המפות, למדנו נתיבים והלכנו לנוח.

     

    בלילה המראנו זוגות בשורה עורפית לכיוון  צפון נכנסנו עמוק לתוך הים ובגובה נמוך מאוד בכדי לא להתגלות על ידי מכמי"ם בחוף.

     

    טסנו במרחק בטוח מהחוף הלבנוני. המרחק מהחוף הוגדר על ידי האיומים שהיו מסוגלים לפגוע בנו.

    מאחר וסמכנו על המודיעין טסנו בנתיב ללא חשש.

    ברגע שמתרחקים מהחוף - נכנסים לתוך חשיכה סמיכה ומוחלטת. פרט לזימזום המנוע אין דיבורים בקשר וההרגשה היא ריחוף בחלל שחור בתוך בועה שקופה.

    כאשר עברנו את קו צור צפונה כניראה שמעו אותנו מקצה נמל צור, וצרורות ארוכים של פגזים נותבים נורו לעברינו.

    זכור לי בברור שאני בוהה באדישות בקו המקוקו האדום המתקדם ישירות אלי. האדישות נבעה מכך שסמכתי על נתוני המודיעין שאנחנו בנתיב המוציא אותנו מחוץ לאיום תותחי הנ"מ הנ"ל שירו עלינו.

    ואכן הפס המקווקו דהה ונעלם בתוך הים השחור שסבב אותנו, ושוב חזרנו להיות מכורבלים בתוך שמיכה שחורה. ויזואלית המחזה היה אפילו מרהיב.

     

    לאחר פרק זמן נוסף הגענו לאזור המטרות ובמשך מספר דקות ירינו טילים על רכבי מחבלים אשר נעו דרומה על כביש החוף של לבנון.

    המשימה הושלמה בהצלחה. חזרנו על הנתיב הארוך דרומה וסיימתי לראשונה בחיי גיחה של פעילות מבצעית.

     

    אני מאמין שברגע שמקבלים נתוני מודיעין אשר על פיהם אין סיכון לאזרחים, ועדין יפגעו בסופו של דבר אזרחים, דבר שלא קרה בגיחה שלנו כי "הרמנו דגל אדום" הטיס המבצע פטור מאחריות מוסרית ומשפטית מתוצאות מעשיו.

    זה לא אומר שאם נפגעו חלילה אזרחים הטיס המבצע לא יחוש רע עם התוצאות. אבל זה כבר נושא אישי של כל אחד ואחד.

     

    אם לא כך הדבר אזי פעולה צבאית לא יכולה להתקיים בכלל.

     

     

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שישי , 6/6/08, 16:23
       

      לפני מספר ימים שמתי לב שהשכנה שלי הוסיפה 2600 סמ"ק. לבעלה כבר יש 3500 סמ"ק אז למה לכל הרוחות זה לא הספיק  לה.

      3 ילדים קטנים - מה כבר צריך:  כמה הקפצות לחוגים, קצת נסיעות לסופר, פה ושם נסיעות לחברים, להורים, פעם בכמה חודשים צימר בגליל פעם בשנה אילת.

      מה בשביל זה לא מספיק 1300 סמ"ק? או.קי הבנתי לא מספיק לכם. אז בסדר נתפשר על 1600 ואם נהיה מאוד לרג'ים אז 1800. סגרנו? מה לא?

       

      אהאה הבנתי אתם רוצים ג'יפ. מטיילים לנגב כאילו. נכון שכחתי שגם אתם פורשי סיירת מטכ"ל. אבל ג'יפ זה לא תירוץ לנפח סמ"ק. בפירוש לא.

      תקראו את הפוסטים של מיכל ותיראו את הסרטים של הג'ימיני הקטן שלה. 1300 סמ"ק שעוקפים בסיבוב-בעליה-של-כל-מעלה-בנגב, את מרבית הג'יפים מנופחי הסמ"ק.

      אז זהו נגמרו התירוצים. אין אישור לנפח סמ"ק לג'יפ.

      אז איך תקבלו את "אפקט השופוני" אתם שואלים? האמת - לא יודע. אולי לא צריך.

       

      אז בואו נסכם: יותר לא מגדילים סמ"ק !

       

      • * זה פוגע ב- Environment  
      • * זה לא תורם לכם כלום (אולי בעצם קצת שופוני, אבל בחייכם תשתחררו מזה)
      • * זה מבזבז דלק
      • * זה יותר מידי מעשיר את האיראנים והרוסים

       

       

      וכל החוסך סמ"ק אחד בישראל כאילו הציל עולם ומלואו.

       

       

       

      מוקדש לא. שאתמול סיפר לי ששכנע חבר לוותר על קנית ג'יפ בשביל הסביבה.

       

       

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שלישי, 3/6/08, 15:54

         

         

         

        * I didn't have sex with this envelope  

         

         

        זה לא אני זה הוא.

        זה לא בשבילי זה בשבילכם,

        כלום לא נכנס לכיסי האישי.

        זה לא הכתם שאתם חושבים שהוא,

        זה בסך הכל סיגר,

        זה לא סיגר. זה עט שאני אחתום על הסכם השלום הבא.

        ואיפה רציתם שאני אשן. באוהל? סידרו לי דיל מיוחד.

        זה לא על חשבון המדינה.

        אלה מעטפות מהדודה מאיטליה.

        זה דואר מסווג.

        זה דואר דיפלומטי.......מה יש כאן שטרות? - לא ידעתי.....ירצו יאכלו-לא ירצו לא יאכלו.

        מה שמנתי 30 קילו מאז שנבחרתי לכנסת? ....אמממ..אבל על המעטפות שאכלתי היה כתוב slim-speed

        עציץ אחד לא הגיע לטיסה אז בדקה 90 תפסתי טיסת אגרסקו.

         

         

        חבר'ה אם עדיין לא הבנתם אז רק אנחנו אשמים. כן אנחנו. לא חינכנו אותם נכון וגם נסלח להם בבחירות הבאות.

         

        אבל יש גורם אחד ערטילאי משהו שאשם יותר מאתנו. פעם הוא היה בולדוג והיום הוא נחש. כן זו התקשורת.

         

        התמונה היתה מרוחה אתמול מול פנינו מי שראה ראה מי שלא שיפתח את העיניים.

         

        הלוויה של טומי לפיד (וללא קשר אל האיש) הראתה את התמונה בצבעים חיים.

         

         

        הון, שלטון ועיתון

         

         

        * משפט של קלינטון - למי שלא זוכר....

         

        -------------------------------------------

         

        ישבתי לאחרונה עם קבוצת חברים ודיברנו על המעטפות. מישהו פתאום זרק לאוויר "מענין מתי יתגלה העיתונאי שקיבל מעטפות מפוליטיקאי".

        האמת. באמת מענין.

         

         ______________________

         

         

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          NoamE
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS

          הפעילות שלי

          אין רשומות לתצוגה