כותרות TheMarker >
    ';

    צטל'ה

    ארכיון : 4/2011

    3 תגובות   יום שבת, 30/4/11, 08:08

     

    שמשון הגיע בזמן. אפילו 5 דקות לפני. את המרצדס השחורה הגדולה החליף לא מכבר בקאיה לבנה קטנה. איך אפשר. איך אפשר להחליף מרצדס בקאיה.

    יצאנו הפעם שעתיים לפני. אני מנסה כל פעם לחתוך רבע שעה. מעניין מתי אאחר. כשתצליח לאלף את הסוס לא לאכול הוא ימות אמר לי מישהו ששמע על הניסוי שלי. אבל אני בכל זאת מנסה.

    צריך להיזהר. לפני כמה פעמים קבוצת עלמות חן בלונדיוניות עם צמות ושמלות ארוכות נשכבו על הכביש בצומת אל-על וצעקו משהו על השמאלנים המסריחים. שעה נתקעתי בצומת. כולם קיללו אבל אף אחד לא יצא מהאוטו לעשות משהו. כשהגיע שוטר אחד בסוף לא היה לו סיכוי. היום אין לי שעה מיותרת.

    טוב, עכשיו ערב חג אני מקווה שעלמות החן הבלונדיוניות מכינות את החג בהתנחלותם.


    הגענו מהר. 100 ₪ לשמשון ואני בפנים. 5 דקות של ארזת לבד ואני בדלפק. 2 דקות של יש לך תיק אחד, ואני מתיישב עם קפוצ'ינו קטן ב 16 ₪. בסדר 16 ₪. רק 4 ₪ יותר מהקפה הקבוע. מותר להם. אם היה כפול הייתי מתרגז 4 ₪ אני לא.

    Can I take this chair – שאלתי ונחתתי על כורסה שחורה יקרת מציאות. הקפוצ'ינו פושר וזה בסדר. כמו באיטליה. מרים את הראש רואה 17:45 On Time יש לי חצי שעה להרוג. זה טוב. זה אומר שאני יכול להמשיך לחתוך רבעי שעה.

    הטמבל מימיני העיף את הקולה שלו על כל הריצפה. זרם קטן תפס כיוון אלי. לפי הקצב יגיע אלי עוד דקה. המחומצנת משמאלי צועקת בנייד לנכד שלה. זהו הגיע הזמן להחליף מקום. יצאתי לסיבוב.

    100 ₪ לכרית שינה? השתגעתם. – "זה איכות מצויינת אדוני יחזיק הרבה זמן מעמד"- לא צריך מעמד אני ממילא שוכח בסוף במטוס. בחנות השניה עם הגלויות והמזכרות על ישראל מצאתי אחת מעולה ב 13 דולר. נכון שמעצבן שבאותה פיסקה סכום אחד הוא בש"ח וסכום שני הוא בדולרים. אבל זה דה-מרקר עושים לנו בכל מאמר שני.

    חזרתי לכיכר ואין כורסה שחורה פנויה. בלית ברירה ישבתי על Stainless Still לא נוח. וואו ניזכרתי שג. עובדת בשדה. אולי תעזור לי להעביר עוד רבע שעה. סימסתי. "מי שואל" היא שאלה. זה אני זה אני שכחתי שהחלפתי נייד ואני כבר לא מזוהה. "חבל – ממש לפני כמה דקות עזבתי" ענתה ג.

    מרים את הראש ורואה 17:45 On Time  . זהו. זה הזמן לצאת לכיוןן  C2. הכל הולך חלק. אין רמזורים אדומים היום.


    התיישבתי ב- 16j. אטמי אוזניים – הכנס. כרית שינה – נפח. סוודר – On נעליים – Off

    Please don’t wake me for dinner אמרתי לזה שמשמאלי.

    עוד הספקתי לראות Airbus 320 בכיס הכיסא שלפני לפני שהעלית את הסמיכה למצב כיסוי מלא.

    על היד שליטפה אותי ושאלה Tea or Coffe אני כבר לא מתחייב.


    14 שעות אחרי שמשון אני שוב בבועה הממוזגת: מלון-מונית-משרד ובחוץ 40 מעלות. וכף רגלי לא דורכת אפילו על אדמת דלהי.


    ההמשך יבוא..

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      NoamE
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS

      הפעילות שלי

      אין רשומות לתצוגה