כותרות TheMarker >
    ';

    צטל'ה

    ארכיון : 6/2011

    5 תגובות   יום שישי , 10/6/11, 13:24

     

    אחרי שהתפוגגו תרועות הפסטיבלים ואבק הרוחניות שקע לאיטו התבררה עובדת החיים הבלתי מתרוננת אבל הכרחית בעליל: אנחנו מנהלים עסק וצריך לייצר הכנסה על ידי עבודה. שתיים שלוש-זוז…..

    "שתים שלוש – זוז" אמרתי לא?

    אמרתי - אמרתי. אבל שום דבר לא זז.


    כל מי שטייל אי פעם במזרח זוכר את התחושה שלעיתים אתה נחשף לפעילות כל שהיא שאתה לא מבין בשום אופן את ההגיון שלה. למשל אתה רואה ברז במרכז הכפר שאמור להשקות את כל הכפר אבל גובה הברז הוא 20 ס"מ מעל פני האדמה. למה? למה 20 ס"מ מעל פני האדמה? למה לא 30 או  40? למה כל כפרי שעובר ורוצה לשתות צריך להשתטח אפיים ארצה וללגום מהמים?

    אגב לפעמים רואים פעילות לא הגיונית לכאורה, אבל כשמסבירים לך שיש מאחוריה הגיון חברתי מסויים אז אני כן מוכן לקבל. למשל: תיקון כביש באזורים הכפריים של הודו ונפאל. אם יש חור של מטר על מטר בכביש – אז 30 כפריים יעבדו חודש שלם בידיים בכדי לסתום את החור עם האבנים הכי קטנות שניתן למצוא בסביבה. למה – כי יש אוכלוסיה גדולה שצריך להעסיק וזה גובר על "מוסד" היעילות.

    את זה אני מקבל. אבל לא ברז בגובה 20 ס"מ במרכז הכפר!


    ואיך נזכרתי באותו כפרי משתטח ושותה? אז ככה הסיפור היה: ביקשתי שיקנו קומקום חשמלי למשרד. ולמה לקנות קומקום חשמלי? כי כשהגעתי גיליתי שנולד לנו במשרד    

          “Pantri Boy” שזה זה שעושה צ'אי לכולם. ילד כזה הוא פריט חובה בכל משרד הודי. כבר ראיתי משרדים עם מכין תה אחד שיש לו גם עוזר להכנת תה, ומדובר על משרד עם 10 אנשים לא אלף.


    ביקשתי ואכן לאחר מספר ימים הגיע קומקום חשמלי חדש. "ילד הצ'אי"  נרתם למשימה והתחיל להכין צ'אי (וגם נס קפה טסטר צ'וייס שאני מביא בשקיות ניילון – אבל אל תספרו את זה לאף אחד).

    רק מה – שמתי לב לתופעה מוזרה. הקומקום החשמלי הוצב לאחר כבוד על הרצפה (ראו סיפור ברז ה 20 ס"מ לעיל) ובכל פעם שהיה עושה צ'אי היה מתכופף כמעט נשכב על הרצפה ולוחץ על כפתור ההפעלה של הקומקום כל זמן ההרתחה. ובכדי להבהיר את הנקודה הוא לא לחץ On – הלך לדרכו וחזר לאחר שהמים רתחו. הוא לחץ On והשאיר אצבעו לוחצת ולוחצת ולוחצת עד אחרי שהמים רתחו.


    ניסיתי לדמיין איזו סיבה חברתית ולא הצלחתי אז שאלתי:

    -          "אה..סליחה…למה אתה לוחץ כל הזמן על מתג ההפעלה של הקומקום ?"

    -          "כי ככה הקומקום עובד" ענו לי

    -          "לא יכול להיות הקומקום מקולקל. מבקש שתלכו לחנות ותחליפו" אמרתי.

    לקח למעלה משבועיים אבל בסוף הלכו להחליף. רק מה – חזרו ואמרו שהמוכר אמר שככה צריך להיות.

    -          "מה זאת אומרת ככה צריך להיות" שאלתי "אין מצב שצריך ללחוץ על הכפתור כל זמן ההפעלה"

    -          "ככה צריך להיות" ענו לי

    -          "לא נכון", "כן נכון", "לא נכון" "כן נכון"….


    מאחר שכשלקחתי את העבודה הזו בהודו החלטתי לא להתרגז ולגלות אורך רוח לכל דבר כולל פקקי התנועה, אי עמידה בזמנים ושלל דברים "לא הגיוניים"…אז התחלתי לספור עד 10, לנשום עמוק ולחזור לחדרי, מבלי לומר מילה.

    -          "אולי זה קורה בגלל שאנחנו מרתיחים מעט מים כל פעם" עוד שמעתי קול מלווה אותי לחדרי. זה דווקא נשמע לי טיעון הגיוני אז שכחתי מהעניין למספר ימים.


    וסיום הפרשה היה ככה: באחד הערבים כשהמשרד היה שומם התגנבתי לחדר הכנת התה וראיתי שעל הרצפה מונח קומקום חשמלי חדש מזן אחר. "בסוף החליפו לאחר" -  אמרתי לעצמי חוגג את ניצחון ההגיון. בלי שאף אחד יראה הרמתי את הקומקום ממקום מושבו על הרצפה,  שחררתי כבל חשמלי מה"גילגול" בתחתיתו ומיקמתי על שידה בגובה טוב מעל 20 ס"מ מהרצפה. ואפילו עשיתי ניסוי קטן. הכנסתי מים הפעלתי את הקומקום ונעמדתי במתח מסויים במרחק מטר מהקומקום. רק כששמעתי את הקליק של מתג הפעלה הקופץ ומודיע על סיום תהליך הרתחת המים, כיביתי את האור ויצאתי מהמשרד.

     

     

     

    ''

     

    תמונה:

    http://www.treehugger.com/rural-water-tap-india-081002.jpg

     

    כל הזכויות שמורות © נעם אשכול

     

    לקריאת פרקים קודמים:

    מנשקת המזוזות מדלהי

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      NoamE
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS

      הפעילות שלי

      אין רשומות לתצוגה