לא נוצריה

או יהודיה

או מסלמית

בודהיסט,סופי,או זן

אף לא דת כלשהי

או ממערכת תרבותית

אני לא מהמזרח

או מהמערב

לא באה מן הים

ולא מרומם

לא מהאדמה

טבעית או אל טבעית

לא מורכבת מיסודות בכלל

אני לא קיימת

לא ישות בעולם הזה

או בעולם הבא

לא באתי מאדם וחוה

ולא משום סיפור בראשית

מקומי הוא האין מקום

זכר לאין זכר

לא גוף

לא נשמה

אני שייכת החלטתי..

לכוכב האהבה

(אני יושכבת(חצי יושבת,חצי שוכבת)(יש מילה כזאת?)

 על הענן הורדרד שלי..

רגל אחת על הרגל השניה

ועד שתלתליי התייבשו להם אני אוחזת בספר מדהים שהבאתי איתי אל מותי וחיי... וכותבת  לכם את אחד השירים שהכי נולדו בשבילי..

היום יום הולדתי העברי ה באייר

ואני מקדישה אותו לעצמי..

ההיא התרחקה , רק גבה נשאר אל מולי..

אני נשענת.. נושפת החוצה

אחלה טקטיקה=כל מי שיגיע לכאן במשמרת שלי, זה מה שאני אעשה..אני אומרת לעצמי..

(אני אגיד לו שילך ויחזור בחזרה)כשיגיעו מקבלי ההחלטה..

(זהו..)עכשיו  נשמתי לרווחה..

 הגעתי להחלטה..

הרשתי לעצמי להתיישב להרים זוג רגלים על ענן הקבלה

להישען לאחור ולהתנדנד כשידיי אוחזות את מאחורי ראשי..

שבתוכו רצות כמה מחשבות ..

ואת המחשבות שלי מכסות מסה של תלתלים

שמכסים את האמת מפני כל

לא עוברות דקותיים בלבד בהן אני מהרהרת לי

אמאל'ה – שוב הענן מולי מתחיל להתפזר כעשן

טוב תרגעי אני מזכירה לעצמי..

החלטת כבר

את יודעת מה לעשות ..

 זה כבר השני לא הראשון..

תרגעי!

בעודי מנסה להרגיע את עצמי בנשימות ונשיפות

אני מתיישרת , מורידה רגליים מענן הקבלה

ומוכנה לדרמה החדשה

ערפילי ענן דקים משתרכים מפרידים בינינו

היא נעמדה שם שוב, הראשונה, הראשונה!

מה היא כבר חרשה את כל הכוכבים מסביב...?

זהו כל הסיבוב שלה ניגמר?

היייייייי מתוקה..אני קוראת לעברה.. (כבר מלאה בבטחון עצמי)..

טיפלתי בה בעבר..

אטפל בה שוב..

היא מתקרבת , עוד פסיעה .. עכשיו כבר כמטר ממני

אוווו.. שלום גם לך, שוב.. אמרה

היייייי.. אני מה זה מתנצלת.. (אני מתנצלת בפנייה)

ומשחררת לעברה חיוך  מרגיע

בכל זאת עשתה את כל הדרך עד לכאן, התגברה על הפיתויים..של גני גהנום וגני עדן..

עברה את מחסום הרצון לחזור לגלגל חיים נוסף..ובאה עד לכאן..

אני אהייה נחמדה קצת יותר הפעם מהפעם הקודמת אני אומרת לעצמי

נעים מאוד אני זורקת לעברה ושוב מחייכת לרכך את האוירה

גם לי מתוקה ! אמרה

את עדין כאן שאלה?

כן את רואה אני עדין מחכה..שיגיעו מקבלי ההחלטות..

ואת עדין מסתובבת באזור? שאלתי

כן, החזירה לי בחזרה

ככה בשאלות פינגפונג היא לי , אני לה..

פתאום אני שואלת אותה בלי לשים לב בכלל שהינה זאת הנקודה שמחליטה

על פי הקריטריונים שלי לפחות.. כן?

אם אני המקבלת החלטות! כאן..

תגידי? לכמה אנשים בחייך גרמת אושר? בנוכחותך על האדמה..ולכמה לא?

היא מביטה אלי..עיניים טובות יש לומר על פי המראה הראשוני..

אבל למדתי בחיי ואת זה הבאתי איתי אל מותי.. 

שאל תסתכל בקנקן אלה במה........

 שכולם זונות, עד שהוכח אחרת.. (אופס) סליחה..

 כן לפעמים אני יכולה להיות מאוד בוטה..

אני משתדלת לאריסטוקרטיות .. אך חתול הרחוב שלי מסרב להעלם..

ואולי זה מה שהמון פעמים הציל אותי..

אז איתך הסליחה על השפה הרדודה בעומק שלולית

"לאאאא.. חחחח" זה בסדר אמרה.. וחייכה יותר רחב..

לכולנו פה ושם יש הברקות מהרחוב או מהאוניברסיטה..

אבל זה נורא להסתובב בחיים בתחושה שכולם .... ... כאלה..!

(מה הבעיה שלה לומר את המילה זונות?) כאילו מה?

אני רואה שקשה לך אפילו להוציא את המילה.. אני שולפת לה ..היא מסמיקה.. מחייכת..

אני נולדתי לג'ונגל

הוא גידל אותי ולימד אותי שיש הכל מהכל..

וצריך להיות מוכן לתרחיש גם הגרוע מכל..

הגרוע מכל ?שאלה

למה?

מה למה?

אני רכשתי את מיומנויות החיים.. מהג'ונגל.. לא מהחיים!

הלביאה שהמליטה אותי המשיכה הלאה..

מה שגרם לי להבין שכולם זה כולם בלי יוצא מין הכלל

ואחרי 7 חודשים שהספיקו לה.. האמת שגם לי..חייכתי אליה פתוח ורחב..

 וחשבתי... שבטח בלב שלה, היא בטח חושבת..אוי,אוי,אוי... מסכנה..

היא היתה בטח חתולה  נטושהההההההה.....

אני חייבת לתקן מיד את המסכנות שהיא רוכשת לי בשניות הבאות בראשה

אני אומרת לעצמי..

תקשיבי אני אומרת בחיוך מה רחב? ענק

היתה לי ילדות מיוחדת במינה..מדהימה!

בגלל העובדה של העדר אותה הלביאה..

היתה לי הבנה.. שאם אני לא שייכת לאיש?

לפחות הבין במהירות האפשרית.. שאני שייכת לעצמי ועלי מוטלת האחריות שלי לעצמי.. 

 זה היה לפעמים בכלל לא פשוט..

ואפילו לפעמים נראה כמשימה בלתי אפשרית...

אבל זה היה מאתגר......מאתגר ביותר אני מחייכת.. מבינה כל אות במילה ביותר..

אחד האנשים המשמעותיים בחיי פעם על האדמה אמר לי..

אם לא נולדת לתוך מסלול המראה..??!

 קחי מעדר ותתחילי לחפור

לקחתי כבר בגיל 7 חודשים את המעדר ..(המושכות לידיים)

ואכן התחלתי לחפור לי את מסלול ההמראה

נשבעת לך שאפילו לא סיימתי את הסיבוב ההוא עם יבלות על הידיים..(הינה תיראי.. אני אומרת לה.. ידיים מלאכיות..)

ומראה לה את כפות ידיי

ואל תתעצבי לרגע אני אומרת לה..

כל תסריט אחר היה גרוע עבורי

גובה ממני את מחיר החופש המוחלט..

 זה שאתה לא שיך לאיש כל כך מקל עליך את החפירה..

אתה תמיד חופר את הנתיבים שלך..

 אף אחד לא דוחף אותך שתחפור את הנתיב שלו ..

 ובקצב שלו..

ותלך להגשים את החלומות שלו..

אתה מאה אחוז אתה בשבילך..

נכון יש במעלה הזאת גם חסרונות.

את לא יכולה לתאר לך כמה עצים חיבקתי בחיי

אהבתי לחבק עצים ולדעת שאין להם ידיים לחבק בחזרה..

ושזה בסדר רק לחבק בלי לקבל בחזרה באותה השפה..

אבל הם חיבקו אותי.. יכולתי לחוש את החיבוק

 היא הורידה את ראשה למטה. והניחה את ידה על כנפי..אני המשכתי לחייך..

מספרת לה חוויות מהילדות הנפלאה שלי..

הבית האמיתי שלי.. היה בתוכי ..

ואת הכלים החשובים רכשתי מהסיפרייה שהיתה הכי קרובה לליבי

היא נתנה לי את כלי החפירה החזק ביותר ..

המאסטר

 הדימיון..

הוא שעיצב לי חיים כרצוני..

הוא שנתן לי כל מה שרק רציתי

לא חוויתי מחסור מימי חיי..

היה לי דימיון למלא איתו הכל..

ויצירתיות לשחק את המשחק..

תופסת.. עם החיים..

החיים היו מבסוטים ממני..

הייתי להם אחלה פרטנר למשחקים..

אפילו התפלאו כמה פעמים שלקחתי את הסצנה הבאה שהם זימנו לי... בהליכה..

אכלתי לארוחת הבוקר מחזות..

 שאחרים לבטח זה היה גורם להם למות מרעב..

בדילוגים עברתי את השואה הפרטית שלי.. אני מחייכת וחוזרת שוב.. בדילוגים..

ההיא מולי די המומה..כל הסיפור שלי נתפס לה כאיום ונורא..

הינה העובדה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן..

לא.. עכשיו ברצינות .. אני אומרת לה..למזלי.. הם נטשו מבראשית..

באמת שזה היה המזל הגדול שלי..

כי כשראיתי את הרזומה של שניהם

לא הבנתי בכלל איך.......  ?? מה לי ולהם??

אבל אחר כך המדהימה...הסבירה לי את כל עינין הבחירה..

והבנתי איך זה שבחרתי לי במדוייק את אלה שלא יתקעו דגל

ויגידו.. שלי!

היא הסבירה לי במדוייק שבחרתי כדי להיות חופשייה ומשוחררת מכל..

המדהימה?

היא פתחה עיניים ...

כן יש פה מישהי מדהימה.. את לבטח תכירי אותה אם תחליטי להשאר..

ואם אני אחליט כמובן.. שאת נשארת.. חייכתי אליה.. ממזרי...

לרגע היה לי נחמד לשניות בלבד.. 

 (תרגיעו בבקשה!) רק לכמה שניות

בתוך התפקיד של המחליטה..

אז עכשיו את.. אני אומרת לה..

אני גוללתי בפנייך את הסיפור שלי על רגלו של קיסם שיניים אחד

עכשיו את?מי את?

 ספרי קצת עד שמישהו יבוא כבר ויעשה את הבחירה בשבילי...

ושוב אני סורקת במבט אולי מי מהאחראים בדרך לכאן ויכול לקחת את המושכות בחזרה..

נדה!

גורנישט!

כלום!

נאסינג!

אוף.. טוב נראה לי שאין ברירה..

או ש.. רגע..רגע..

 אני אגרור אותה עוד קצת .. 

 אם תתני לה לספר.. תצטרכי להחליט..

אז אל תשאלי אותה שום שאלות..רק תספרי לה את..עד שמישהו יגיע..אני אומרת בליבי

אבל ההיא כבר היתה בחצי ירידה לאוטוסטראדה

החיים סחבו אותי עד הסוף אמרה

ולא כמוך בדילוגים וחיוכים ושימחת חיים..

כי אם בסבל וגעגוע וכאב רב..

למה כאב אני מחייכת אליה..

(שונאת את כל המלאנכולים האלה שלא רואים אף פעם את החצי כוס המלאה..)

טוב להם תמיד למלא את הבריכה שלהם בכאב ולקפוץ ראש לתוכה..

סבבה שעה שעתיים

מקובל עלי

אבל להפוך את כל החיים לשיט אחד גדול?ולסבול???

..ווואאאאייי.. אני לא יכולתי לחיות כזה..!)אני?..

תנו לי להפוך כל למטה ללמעלה גדול.פתוח רחב..לא נמוך..

היא נראת לי כזאת...

עכשיו בטח תגולל בפני את סיפור סינדרלה שלה..

(תפסיקי תהיי רגישה") אני אומרת לעצמי..

כל אחד עם התפיסה שלו..  והחיים שניתנו לו..

לא לכל אחד היו כלים,מזלג וסכין  כמוך.. לאכול את החיים בלי מלח..תרגעי.. לא יפה!

טוב אני מתיישרת.. מניחה עליה יד..אז רגע?.. אני שואלת אותה..

ואת..את הגעת הנה..איך?מה?בטעות?

 אני מותחת את הכנפיים שלי גבוה

היא עוקבת מולי עם עינייה אחרי כל נוצה ונוצה נמתחת

ווואייי.. איזה יופיייייי... אמרה!כן נכון השבתי לה..אני מניחה שגם לך יהיו בהמשך אם תשארי כמובן בכוכב האהבה..

אז לא הבנתי אמרה?איך את התקבלת לכוכב הזה?איך קראת לו?

האהבה, האהבה...(מה כלכך קשה לזכור מילה אחת שמכילה בתוכה את כל החיים)אני אומרת.. לעצמי!

אהבה, אני אומרת לה!

ורק בגלל שהיא לא זכרה את השם המלא של הכוכב הזה..

 לא הייתי מקבלת אותה אליו..הנה חרצתי את גורלה.. חייכתי ומיד מחקתי אותו

(את החיוך..חח.חח.) אבל ממש מיד!

הינה אני אומרת לעצמי.. לא ממש למדת משהו..

ההיא טעתה.. אוקי..אז מה קרה?!את לא יכולה להיות כמו האלוהים ההוא כועסת..

וכבר רוצה מענישה..

אז שכחה??!!

 מה קרה??!!

לא שאמרה לך שזרקה איזה  ילדה קטנה!

 כולה שכחה את שמו המלא של הכוכב שלך..יאללה תתיישרי.. תוכי אומר לי..

תזכירי לה יפה בשיא הנחמדות שלכוכב הזה קוראים כוכב האהבה..

תבואי הפוך על הפוך..ודפדפי את זה הלאה..

את לא פותרת ככה כמו ההוא ששיחק אותה אלוהים..  את לא בקטע של מענישה..

את מבינה???

 הגעת הנה לכוכב הזה,איך קוראים לו? (אני בוחנת את עצמי)במונולוג 

כוכב האהבה אני משיבה לעצמי ..

 יופי!!

 ושום דבר מהכוכב ההוא את לא מכניסה לכוכב הזה

את כולך באה רק בטוב..

קפיש???

קפיש..

בשלב הזה אני מתבוננת בעינייה.. וכשאני מתבוננת אני מתבוננת

הכל הופך שקוף..

היא!!! לא הופכת לי לשקופה.. אני נגנבת...!

אני מתבוננת עמוק עמוק עד למרתף הפרטי שלה..

והיא לא הופכת לי לשקופה..

בשלב הזה אני כבר מבינה..שמה שלא הופך שקוף בעיניי הוא גבול

הוא מחסום

ואם היא בוחרת להשאר עם הוילון הקורדרוי הזה מולי..ולא לעבור לוילון שיפון..

אז אני מנומסת..לא חודרת..לא בכח..

אני השאיר אותה לטיפולה של המדהימה..

היא יודעת יש לה טביעת עיין הרבה יותר חדה

היא מפשיטה במבט אחד חודר כל מי שעובר לידה..אז עזבי אני אומרת לעצמי ועולה בחזרה עם העיניים החוצה מחוץ למרתף שלה

יאללה שחררי..

תקשיבי ..?!אני אומרת לה..יש מצב שאת יכולה להחליף אותי לכמה דקות..

אל תדאגי, את לא תקבלי אפילו לא חצי תפקיד של אפילו  חצי אלוהים

כמה שניות ..טוב ! אולי דקות.. ואני חוזרת

אני חייבת לראות האם מי ממקבלי ההחלטות אולי כבר הגיע..ולרגע אולי שכחו..

שאני מחכה להחלפה..

אז ממש כמה דקות, ואני חוזרת בחזרה..טוב?

אההההה... היא עונה בהססנות..

(אני לוחצת אותה וירטואלית לענן לא משאירה לה יותר מידי מקום למחשבה..)

אל תדאגי אף אחד לא יגיע.. ואם וכאשר...פשוט שישבו כאן על הענן  הגדול משמאל  וימתינו..

אף אחד לא ניכנס את פתח הענן הזה..אני אומרת...

 ומרימה את גבותיי להראות לה יותר רצינית, מרצינית ביותר

פתח הענן הזה ?? אני מרימה לה את האצבע.. ומראה לה

מחוץ לתחום של כל אחד כולל שלך..

היא חייכה...את יכולה להיות סמוכה ובטוחה אמרה לי..

ואני רק רציתי שוב לומר לה שהחיים לימדו אותי שכולם............... עד שאוכח אחרת...

תודה אמרתי לה.. ולא הייתי בכלל רגועה..

אבל אמרתי..לעצמי...אין... את הולכת לראות מה קורה עם המדהימה...

שימשהו יבוא לחלץ אותך כבר מהעמדה..

(אני עוד לא מבינה איך זה לא התפקיד הבלעדי של האלואמא הזו)

ההיא דפקה לי את כל התוכניות של אחר הצהריים..

טוב לא ממש ההיא..אם להודות באמת..מקהלה של 2 ליצנים השאירו אותי כאן בעמדה..

אוף.. אני נושפת החוצה ומתקדמת לעבר אחוזתה של המדהימה..

הענן פתוח כמעט לרווחה..

וההיא האלוהית הזאת המדהימה..והחצופה.. אני רואה אותה מתנדנדת על הענן הסגול שלה..וקולעת לעצמה צמה..אני בהלם..אני שם בעמדה.... לבד.. טוב לא ממש לבד הגיעה איזו אחת חדשה

בשיחות סרק על אה ודא.. 

כולי ...בלא בא לי... 

והיא כאן.. בסלון התסרוקות הפרטי שלה..

אני מציצה..

 עוד לא חודרת לה פנימה בסערה..

אל תבהילי אותה טיפשה אני אומרת לי..

ההיא מזמזמת לה שיר, ממשיכה לקלוע את הקילומטר צמה שלה..

פה אני כבר לא מתאפקת...

אווווווווו שלום גם לך הוד רוממותה..

 עוד רגע כל הציניות שלי.. נשפכת עליה

איפה היית??

היא סובבה אלי ראשה  וחייכה כמו שרק אלוהים יכול לחייך ואמרה..

כמה דקות ואני אתפנה אליך..

כמה דקותתתתתתתתתתת?? אני מחייכת לה רחב..(טוב לא כמו חיוך האלוהים)

כמה דקות???

 אני שואלת אותה

ולא נותנת לה בכלל להשיב לי  בכמה דקות מדובר

טוב, אז כך.. אני אומרת לה..בחיוך רציני..(כן,כן.. יש דבר כזה..)

כמה דקות ותתפני לעמדת השמירה שלך...

הגיע לשם כבר מזמן.. איזה אחת חדשה..

המרלינים לא פה כדי לקבל החלטה..

אני לא לוקחת לידיים שלי את התפקיד הגדול הזה לחרוץ גורלות..

את לא מבינה מה עבר עלי.. אני מיללת..לה

איפה היית בכלל?

היא עמדה מולי מתחה את הכנפיים שלה גדול וגבוהההה

שינתה את תוי פנייה מולי ושאלה

 רגע...!!!

אני לא מבינה!

את עזבת כרגע לבד את עמדת הקבלה?

לא לבד!! ניסיתי לסדר את המילים בפי..

כולה 2 מילים ואני מגמגמת..

ההיא החדשה שהגיעה עומדת שם ומחכה לך..

אני רק באתי לראות מה קורה איתך...

זה מה שנקרא חוסר אחריות ממדרגה ראשונה אמרה והביטה אלי.. מחוייכת אבל הרבה פחות!סליחה???

פתחתי עליה זוג עיניים ענקיות מהסיפור של כיפה אדומה

חוסר אחריות היה להעמיד אותי בעמדה ולבקש שאקבל נשמות חדשות..

טוב!!!

אנחנו לא מתווכחות עכשיו חתמה בתמרור עצור וירטואלי..גשי לעמדה ..

אני כבר מגיעה..

בשלב הזה אני אפילו נעלבת מעולם לא ראיתי אותה רצינית כלכך

אני אוספת את הלשון שלי שנשמטה החוצה מהתגובה שלה

מסתובבת וזורקת לעברה..

ככה בלי לעשות חשבון לאלוהים..

זאת היתה הפעם הראשונה והאחרונה

(אני התכוונתי שהיא בחיים לא תדבר אלי בטונים כאלה.. היא בטח חשבה שזו הפעם האחרונה בעמדת השמירה)

והמשכתי..

מרחוק אני רואה אותה עומדת שלובת ידיים מחכה לאלוהים יודע מה..או מי

לך.. טיפשה.. לך, היא מחכה ..(אני מזכירה לעצמי..)

כל צעד נוסף שלי , פותח לה חיוך רחב יותר

אני כבר ממש לא מחייכת..אחרי ההסתבכות עם המדהימה..

היייייי! היא קוראת לעברי..

אני מרימה רבע יד..

למה נפלו פניך? שאלה

אני נכנסת ללחץ מחפשת על קרקעית הענן את הפרצוף שלי

לך תדע אם המדהימה לא לקחה לי כמחווה על שנטשתי לה את עמדת השמירה שלה את הפנים

שולחת כפות ידיי לפניי.. . הכל במקום..פני לא נפלו.. אני משיבה לה..

היא חייכה , טוב......... גם אני

מרחוק אני רואה ..

אוווווווו..... הינה 2 המצנפות מתקרבות..

קריוס ובקטוס המרלינים בכבודם ובעצמם..

מי אלה שאלה ?

 אוווווווווו..

מתוקה שלי

השבתי לה בחזרה..

הינה הגיעו מקבלי ההחלטות החשובות ..

אלה????שאלה

הליצנים האלה..??הליצנים האלה מתוקה ??!!

מחליפים אותי כאן ועכשיו בעמדת הקבלה..

נעמת לי מאוד

אני מאחלת לך בהצלחה

ווואלה אינשאללה תתקבלי לכוכב הזה..

שלחתי יד לעבר כתפה..

יופיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!קראתי מטר אחד קדימה

המפריד ביני לליצנים האלה

הייייייי!!!

קראו במקהלה!

תכירו!!!

זאת??

 היא!

תכירי!

הם המרלינים

השניים מביטים עלי כאילו נפלתי עכשיו מהשמים..

אני זזה גם המדהימה בדרך לכאן..

כולכם נעמתם לי עד למאוד..

אנחנו נדבר אחרכך אנ

מזג האויר סביב הענן שלי הבוקר היה מעולה..

ככה  סתם..ישבתי כשרגליי שמוטות מטה..

אחחחחחח.. שיחררתי נשיפה לאויר.. ומבטי קדימה לעננים הסמוכים אלי 

 המחשבה הבאה שעלתה בראשי..

מה בא לי לעשות היום???

(חוץ מלכתוב כמובן..)

רחש קל מאחוריי גבי קטע באחת את קו המחשבה שלי.. ותשובתי לעצמי

הם נעמדו שם שלובי זרועות כמקהלת 2 קולות..

המרלינים!

מהההה???

אני מזמרת לעברם..

הייייי...

(מוזר הם אף פעם עוד לא הגיעו לפתח הענן שלי..)

בוקר טובבבבב!

גם לכם..

כן?

במה זכיתי לביקור מכם?

 אנחנו זקוקים למחליפה!

אמרו ב2 קולות שפותחים לי תמיד חיוך מצפון לדרום פני

(ובאחת ראיתי את החופש שלי הולך קיבינימט)

אבל בשביל 2 מרלינים מדהימים אסתכל על חצי הכוס המלאה

שאיזו זכות זאת לעשות לשניהם טובה..

(חישוב מהיר עבר בראשי המתוחכם.. אם אזדקק לעזרה מהם אקבל פי 2..)

בטח.. חייכתי..מה להחליף לכם?

צריכים שתחליפי אותנו בקבלת הקהל..

אני?

אני?

 בקבלת הקהל?

אין לי עדין את הקישורים להחליט מי לכוכב האהבה ומי שילך ושיחפש לעצמו כוכב אחר..

אילו לא היו לך הכישורים .. לא ההינו פונים לבקש עזרתך.. חתמו בשניים..

אני כבר מותחת כנפיי וירטואלית..

שלא ירגישו שהקומפלימנט שלהם הרחיב לי במטר את הכנפיים..

אני חושבת שהתפקיד הזה גדול עלי..

וחוץ מזה שאתם יודעים שאני עובדת על האלטרואיסטיות שלי בגילגולי זה..

ואולי לא כדי שאשב בכיסא המחליטה ..כי ...לבטח הכניס לכאן גם חלאות אדם ולא רק מלאכי אדם..

תקשיבי אמרו לי שוב בשניים..

התפקיד הזה..אינו גדול עליך, האינטואיציות שלך טובות.. נקודה

תגידו מה עם המדהימה? (כאן אני מנסה כבר למצוא לעצמי מחליפה.. לסידור העבודה..)

בלי להתחשב שהיא כאן האלוהימא.. המחליטה.. המלכה..

השניים מולי היו בהלם בכלל משאלתי החצופה..מה????? אני שואלת!

הם הביטו על עצמם ..

ובתיאום מושלם אמרו..(איך הם עושים את זה בתיאום מושלם אלוהים?)(אלוהימא,אלוהימא..עוד לא התרגלתי )

בחצות בקבלת הקהל.. אמרו

אל תאחרי..!

סומכים עליך..

חייבים לך טובה ענקית

יאללה ביי

וכבר לא היו...

היייייייייי...?????

לא נתנו לי אפילו להשחיל מילה אחת נוספת ראבק

הלוווווווווווווווווווו????

ממולי אין לא 2 אפילו לא חצי מרלין..זהו..

אני מבינה את המילה מחליפה בקבלת הקהל בכל רמח עבריי

בוא'נה זה בכלל התפקיד של האלוהימא הזאת.. אני קולטת..

וההיא בבטן גב..

ומה???

 סליחה?

אני צריכה לעשות את התפקיד שלה?

אם להם לא היה אומץ ללכת אליה.. ולבקש?!

לי יש!

לא נראה לי שאני צריכה להתעסק בהחלטות החשובות האלה..של מי? פניו לאן?..

מה אני חורצת גורלות?..

אני.. כבר בדרך למדהימה..

יש גבול בתוכי ממלמלת..מתקרבת לענן..

לראשונה העננים סגורים הרמטית..

ממממענין אני חושבת לעצמי

כזה עוד לא היה לי בחודשים שאני כאן..מוווזר?..!!! איפה זאתי עכשיו??? אוףףףףף

אני נושפת החוצה אויר מאוכזב ,מבינה שזהו נפלה עלי כל המשמעות של המילה מחליפה

החיוך התמידי שלי החל נופל מטה

מתכווץ

ונמוג

 צועדת לכיוון קבלת הקהל

שפופת כנפיים..

רק שלא ימותו היום בני אדם בעולם..

ושאם כן?..

אז שכולם ילכו לגן עדן..

שאף אחד לא יגיע היום לכוכב הזה!

שאני אשתעמם היום למוות

וש...

אוףףףףף נוסף התחמק ויצא לו החוצה

 גם אני מתקרבת לענן של קבלת הקהל

קטנה בגובה מטר יושבת שם כשרגלייה על השולחן

21??? את ??

את ???

 אני מה? שאלה!

את כאן?

מה את עושה כאן?

אני בקבלת הקהל?

אתתתתתתתתת?(שוב אני מותחת אותיות גם לפנייה)

מה פאקין את עושה פה?

את בגובה מטר..! בגיל גם משהו כזה..!

מה לך ולקבלת החלטות?

טוב תקשיבי קטנטונת..!

את ממשיכה למשמרת נוספת!נקודה!

אהההה....סליחה?! 

 אמרה לי בלי למצמץ..

אני מחליפה את מי? שאלה!

את המרלינים השבתי!

או אותי,איך שיהיה לך נוח יותר לקחת את זה באהבה..

יופי!

אמרה!

בהצלחה!

את חצופה אמרתי כשבתוכי מבינה שזו אני החצופה שקבעתי עבורה עובדה

של משמרת שניה במקומי..

טוב!

(עכשיו משקיבלתי על עצמי את הדין,שלא הצלחתי לכפות על 21 משמרת נוספת,

בקבלת הקהל,..

אני מנסה לדלות כל אנפורמצייה על המשימה..)

מה?

כמה הגיעו לכאן במשמרת שלך?

אף לא אחד!

חתמה!

וואללללה???

(נו הלוואי עלי משמרת כזאת משעממת,אני אומרת לעצמי)

לא באמת עכשיו?

כן! באמת..!אמרה..

אף לא מת סקרן אחד שהגיע לפתח הכוכב..

כולם בטח או לגהנום המוכר

או גן העדן המכור מראש

או שעומדים בתור לסיבוב חיים נוסף..

לכאן בכל אופן לא יגיעו!

טוב..מה שנשאר לי לקווות זה שימשיך כך

שאף אחד לא יגיע לכאן לפחות לא במשמרת שלי..

תגידי אני אומרת לה..איפה קיבינימט המדהימה ?

היא יצאה מהכוכב לביקור בכוכב אחר

והשאירה אותנו כאן הפיונים לעשות את העבודה בשבילה.???.

לא שיש לי בעיה לעשות לה טובה בכל זאת היא אלוהימא

אבל כזה תפקיד???

חורץ?

לא בא לי בטוב בכלל!

טוב יאללה עזבי..

אני יעבור גם את הגשר הזה..

לכי לך..אני מקוה שלא אזדקק לעזרה..

שלא יהיה לי פה פתאום פקק תנועה..

שוב אני חוזרת על מה שאני מקוה שלא יקרה לי

טוב.. יאללה. עופי לך..אני אסתדר..

עברתי דברים יותר משמעותיים בחיים שלי אני אעבור גם את זה..יאללה ..עופי,עופי..

 21 הקטנה לפתה זרועותייה סביבי חיבקה והתעופפה

אני?

אני מוצאת את עצמי בתחילתה של המשמרת שנכתפה עלי..

כולי מתה מפחד

לא בא  לי לפגוש פה אף  אחד שאתשאל אותו שאלות אלוהיות

ולא בא לי בכלל את התפקיד הזה!

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!

יללתי!

לא סיימתי את המשפט הבא,

שיט..!!!

דאמט!

אווצ'

הענן מולי התפצל ..

אני כבר מתחילה להבין שאני בתוך הצרה שממנה דאגתי נורא

 21  כבר לא בסביבה

והמת הראשון מגיע במשמרת שלי..

(אפילו לא המשמרת שלי,אלה אני רק המחליפה!)

היא עמדה שם, כשענני ערפל החלו מתפזרים ולא מגלים לי את דמותה בברור..

כשכבר ראתה אותי ברור הזדקפה..

וואייי.. שלום אמרה

שלום השבתי לה בחזרה

לאן הגעתי שאלה?

עוד לא ממש הגעת..אבל כאן זה כוכב האהבה

כוכב האהבה?(כאילו מה היא לא שמעה שזה מה שאמרתי?)כן! חתמתי

כוכב האהבה!

ואת ?

שאלה אותי

אני כאן מנהלת המשמרת בקבל הקהל..

ותנאיי הקבלה שאלה?

אהההה.....(אינה איזה פדיחות אני כבר מתחילה לגמגם..)

מי אני שאני אחליט אם היא מספיק טובה

איפה פאקין המדהימה?

המרלינים?

 21?

מישו?

תשמעי אני אומרת לה..

מנסה להסתיר בכוח את חוסר הניסיון שלי בבדי גארד של הכוכב הזה שעשו אותי..

המרלינים ישלמו מה מחיר יקר על ההחלפה הזאת שלהם..

מחיר יקר ביותר אני ממלמלת לעצמי

מה ? היא שואלת אותי..אמרת משהו?

אני?.

אני עונה לה בשאלה..אה, אני מדברת מעת לעת לעצמי .אני אומרת לה..עזבי אל תתיחסי..

אבל הייתי מציעה לך אולי לעשות עוד סיבוב קטן בכוכבים השכנים.

.תבואי פשוט מחר

תהייה פה זאת שמחליטה לטוב או לרע..!

איתה עדיף לך איתה ..אני אומרת לה..!

היא חייכה אלי, הרגשתי כזאת פדיחה שאני משיבה את פניה ריקה

וואלה? מה לי ולתפקיד הדור מאן של אלוהים..

שתעשה את התפקיד שלה ..האלוהימא

ותעזוב אותי במנוחה..ואני חשבתי שהולכים  לבקש ממני להחליף כוכב(מנורה)

לא להחליף במחרצת הגורלות של האלוהים..יש גבול.. אני אומרת לעצמי 

כשכל העצבים שלי עכשיו מסתדרים בשורה מאחורי.. רק רוצים לפרוץ קדימה..

אני לא נותנת להם..אתם בשליטתי.. נקודה..

תעשי סיבוב נשמה טובה תעשי לי טובה.

.תבואי לכאן שנמצא אלוהים

(מה אני אגלה לה את הסוד שזו נקבה??)(מה פתאום! שתגלה בעצמה!)

ההיא עמדה שם..שקטה,ענני ערפל טישטשו במעט את תוי פניה

לא הבינה מה אני רוצה ממנה

למה ללכת?

ומאיפה לחזור?

אני מרגישה שאני לא מסוגלת לשאול אותה את השאלות הנכונות ועל פי מה? לקבלה או שלא לקבלה..

תעשי, תעשי לך סיבוב נוסף..נשמה אני אומרת לה

תחזרי עוד כמה שעות יהיה פה כבר זה שמקבל החלטות

(תוך שניה ראיתי את גבה מולי..)

והיא כבר מתרחקת..

(נראה לי נעלבה..)

איפה פאקין 21 שצריכים אותה?

ולמה הסכמתי בכלל להחליף את שני הליצנים האלה?

איזה פדיחות עשיתי לעצמי בזה שלא יכולתי לקחת על עצמי את תפקיד האלוהים

בסך הכל משמרת אחת

לא חיים שלמים

וגם פישלתי!

בסך הכל לקבל נשמה אחת..וגם את זה אני לא מצליחה..

יאללה שיבואו כבר להחליף אותי בקבלת מחרצת הגורלות הזו

אני מייללת..

תחזריייייייייייי !!!

אני צועקת לעברה של הדמות החדשה

ולא מבינה בכלל עדין שהדמות ההיא שהגיע לכוכב שלי

היא האשה שהמליטה אותי! 

ארוחת הבוקר אצל המדהימה כבר פרושה על השולחן העגול..

מסביב יושבת היא האלוהית

21 הקטנה..38

 בגלימה כתומה..בדרך כלל שקט נורא..

ואני..

"איך את מרגישה??

 פונה אלי המדהימה בחיוך מיליון הדולר שלה

כואב אבל פחות.. אני עונה

אתמול בלילה ישבתי ליד המדורה של המרלינים לשיחה בגודל אוקייאנוס

גם העומק היה כזה..

הבנתי כלכך הרבה דברים .. שלא יכולתי להבין כנראה עוד קודם

איפה הם ? דרך אגב .. אני סורקת מבט

ישנים עדין אמרה וחייכה..

למה לא? החיים שלהם דבש!

אחחחחח...

 לגימה מהקפה האלוהי הזה מחזירה אותי בין אם אני רוצה או לא לחיים!

אלוהי.. !! (מותחת חיוך..) אלוהי!!

מה את עושה אחרי הארוחה ?

אני שואלת אותה ,כבר בלי הוד רוממותה ובלי בטיח..

ככה אני ואלואימא בגובה העיניים..

כי הייתי מאוד שמחה לקחת איתך מילה או שניים

(למרות שכבר ידעתי שזו הולכת להיות שיחה פילוסופית אולי אפילו שתמשך נצח..)

לא הייתי רגועה אמש אחרי השיחה עם 21 ,

על סעודת מרחץ הדמים של אלוהים..(ליל הסדר..)

תשארי אחרי הארוחה לקפה נוסף.. יש לי כמעט שעה וקצת אמרה..

"שעה וקצת??"

 אני אומרת לעצמי.. זה מה שהיא הקציבה לי..?

אולי כדי שאני לא אפתח את זה אפילו.. 

אני חייבת קצת יותר, משעה וקצת..

נושא כזה רציני שהעסיק אותי בחיי חיים שלמים לא יכול לקבל תשובות בשעה וקצת..

זה דיון רציני לא חרטה.. ממממ.. שעה וקצת??

  אני מרימה זוג גבות עוד רגע נוגעות בשמים שלנו..

אני מחייכת ממזרי..

לא יודעת משהו פתאום מרגיש לי

מה יש בעוד שעה וקצת? אני שואלת בעדינות..

כשאחזור אשתף אותך אמרה וחתכה בחיוך את הרצון לשאלה הבאה..38

 הצליח להצחיק את 21 שכמעט ונחנקה..

מענין על מה היתה השיחה..וגם..... בדרך ככל הוא שותק..

מי היה מאמין שהוא יודע גם לספר בדיחה..

21 על הריצפה.. קה.קה.קה.קה.קה.. לא מצליחה להרגיע את עצמה

אני בהלם..

מסתכלת אל המדהימה שלא מפסיקה לחייך מהמחזה מולה..

אולי תספר לי את אותה בדיחה אני פונה ל38 בכתום אכולת קנאה...

מלא זמן שלא התגלגלתי מצחוק עד ששרירי הבטן התחתונה של האין גוף שלי התפוצצו..

 מלא מלא זמן..

גם אני רוצה את אותה הבדיחה אמרתי ביללנות וקנטרנות..

זאת לא היתה בדיחה! אמר הכתום וחייך

היא סיפרה לי אתמול על התגובה שלך להזמנה שלה לארוחת החג..

ארוחת המה?

כאילו כל הצחוק הזה ..???

 זה שהיא מסטלבטת על התגובה שלי אתמול להזמנה שלה לארוחת מרחץ הדמים של אלוהים??היא נגנבה לגמרי

..אנייי??? א..חחחחח אני??  חחחחחחחח... אני הגנובה?? שאלה 21  

21 זהו ניגנבה ..

היא אפשר לעצור אותה..

 הצחוק המתגלגל שלה כבר הגיע גם לגן עדן.. וגם לגהנום..

מישהו שידאג להביא לה כוס מים בבקשה קבעה המדהימה..

38 קם הראשון..

לי אין כח עכשיו בשבילה

קרצייה..

צוחקת עלי...

חצופה..

את רואה ???   אני פונה בדיוק למדהימה..

 על זה רציתי שאני ואת נערוך שיחה

כל הסיפורי פוגי האלה הורסים את העולם ואת יושבת בשקט

תגידי לי את..

 באמת..

ככה את היית פותרת סיכסוכים בין 2אההההה???

רוצחת המון???,

תינוקות..???

ככה??

 ככה היית פותרת סיכסוך??

תעני לי!!

קול האלוהית לא נשמע ..

הפעם היא קיווצה את גבותייה מעלה ואמרה..

את האלוהים ההוא יצר האדם

לכן הוא לא ממש לא מושלם..

אלה ככל האדם

רק אדם יכול היה להמציא אלוהים במעלותיו הוא

במוגבולויותיו הוא..

ורצף משטויותיו של האלוהים עולים בזכרוני באחת..

 תשמעי??

 אני אומרת לה....אני חייבת לבדוק ולבקר בגן עדן וגהנום..

זה לא עסק..

הרי מיליונים נמצאים שם במקומות האלו..

הם לא פה בכל אופן...

אין מצב שהם בלי מפקד שם..(אני ישר עושה אחד ועוד אחד..)

אז אם בני האדם יצרו גם את המקומות האלו... וגם את האלוהים ההוא.. 

אז יכול להיות שהם משכנו אותו באחד מהמקומות האלה..?

תגידי את בטוח לא מכירה??

יכול להיות שההוא  עם הדם על הידיים קיים ואת לא מכירה אותו??

בכל מקרה את לא מבינה כמה שאני שמחה שהגעתי לכוכב שלך כוכב האהבה

שאין כאן בחירות בין ילדים..

 ואין לך דם על הידיים

שאין לך..זה טוב יותר..,וזה טוב פחות..

שהספר החשוב ביותר אצלך בסיפריה הוא..עשה מה שעושה אותך מאושר..

ודאג להעביר את אושרך גם לאחרים

תקשיבי.. אני אומרת לה..

את לא מבינה כמה שאני שמחה שלא הלכתי  למוכר והידוע מראש..(גןעדן,וגהנום..)

שלא נכנעתי.. שזה אפילו לא קסם לי..

 עזבתי כוכב שסיפרו הקדוש היה מלא באלימות

וכל זה למה? 

כי אף אחד לא דאג שישב מאחורי הדפים ההם.. 

סופר.. שכותב על אלוהים טוב יותר

שהוא מבין כל מילה שהוא כותב, 

ואת ההשלכות העתידניות של מה שהוא כותב

זה שישב מאחורי הלכתוב היה  מתוחכם אבל בינוני..

לא הצליח ליצור את אלוהים האלוהי.. המושלם!

 זה שידיו לעולם לא יכולים להיות מגועלים בדם..

אלוהים.... נו??      אלוהים!!!

21 השתתקה.. המדהימה גם..

38 לפחות הנהן בראשו לאות הסכמה

ואני ..אני ידעתי..זהו.

.אני הולכת לחפש אחר זה שהמציא את אלוהים

אולי יהיה אפשר לעשות בו כמה שינויים קטנים..ממש קטנים..

בכל זאת עדין מלמדים הודותיו ילדים קטנים.....

אולי לאלץ אותו לבקש סליחה

אפילו מהמיצרים.. כן..כן.. מה יש..?.

 בכל זאת הרג להם כמה בכורות

זאת לא דוגמא לאנושות..

ובמיוחד כששאתה אלוהים..

ככה אתה לא אמור לפתור סכסוכים

הלווווו?? כאילו???

אני לא נרגעת.. ברצף!

 לא נותנת לאף אחד להשחיל מילה...ככה וככה וככה.. ו.. ככה וככה וככה...

נואמת את השעה וקצת שהמדהימה הקצתה לי..

ומבינה שזהו אני בדרך החוצה לחפש את המקור לכל הקונספירציה הזו..

שיהיה לכם בתאבון.. וחג שמח לכולכם..

אינשאללה שתצאו..מעבדות כבר לחרות...אני אומרת לכיוונה של 21..

חופשייה .. אני פורשת כנפיים..

אוספת את ים התלתלים שלי ועושה בהם קשר..

אני בדרך לחפש אלוהים עם דם על הידיים..

יש לי בשם התינוקות המיצרים .. כמה שאלות אותו לשאול..

גם בשם אלה שעבורם הוא הרג.. בכל זאת..

המדהימה לא הספיקה להוסיף מילה .. למרות ששמעתי אותה מתחילה...

אני כבר הייתי בדרך לענן שלי לקחת את הלפטופ שלי.. ולצאת למסע..

(מישהו רוצה לשאול את אלוהים של ההגדה שאלה???)

באופן חד פעמי ולא משתמעע לשתי פנים...כן??

אני מוכנה להיות למזכירה..

חד פעמי..

אני מזכירה! 

חד פעמי.....

הבוקר עלה בצבעים של אפור תכלת ולבן

אני מותחת את הכנפיים שלי הכי רחוק שאפשר

שיקשוק, ריפרוף.. פיהוק ראשון של בוקר..

 הצמה ש21 קלעה לי.. כבר נראת כמו הצרות שלי..

(ידעתי שלא כדי לי להרטיב את ים התלתלים בלילה)..

הראשון שבא במחשבתי היה "עיניים צוחקות" (אוף.....)

אני לוקחת נשימה עמוקהההה

ונושפת החוצה..

בצעדים יפנים קטנים ,אני עושה את דרכי החוצה לראות שמש בנתיים אין! מרחוק אני רואה את המדהימה ,היפה,המהממת, האלוהית הזאת.. (חחחח).. נשבעת לכם שאני לא מגזימה..

היא עומדת עם הגב אלי.. אי אפשר לתאר את היופי של הכנפיים שלה לבנות נוצתיות מבריקות מדהימות..

מצעדים יפנים.. לקפיצות נינג'ה.. אני בדרכי אליה..

באה מאחורייה לופתת אותה מאחור..

כשכנפיי עוטפות אותה..

ראשי טמון בין כנפיי המריחות אלוהות..

"בוקר טוב אהובה" פתחה..

כשהיא מסתובבת אלי ,

 אני כבר בין כנפייה.. שראשי מונח בין שדיה

(המרשימים יש לומר של האלואימא)..

ללא ספק ריח האלוהים עולה ממנה..

בוקר טוב .. אני עונה ומתכנפת פנימה לתוכה..

הייייייייייי!!

קולה של 21 קטע את החיבוק שלי עם המדהימה..

כשהיא כולה מלאה בחיות ואנרגיות קופצניות..

"אווו.. הינה את.. היא פונה למדהימה ...

חיפשתי אותך בענן הסגול..

 " בוקר טוב גם לך קטנה".. מה קרה?

 כנראה שאחליט לבקר על הארץ את משפחתי .. אמרה במהירות הקול.. כולם יהיו בחדר אחד וזו הזדמנות לתפוס את כל הציפורים במכה אחת.. אירוע משפחתי? אני שואלת אותה..

פסח..?? כאילו דא..!!.???

צינית חתכה את האויר..

 " מה?? את לא?? אהה..."

" לא אני לא ..

ממש לאאאא...

 אההההההההההההההההההה..!!.....

אני באה לה מימין ומרימה את המשפט הבא לאויר בווולה...

לא בחיי ! ולא במותי!

 פסקתי בנקודה וירטואלית וסימן קריאה..

21 לא הבינה את התגובה הקיצונית שלי לשאלה כלכך פשוטה..

 טוב היא לא ידעה שהטראומה הראשונה

שבעקבותייה גם הגיעו נישואיי לאלוהים לקיצם.. היתה כבר בגיל בערך 5.. כשהמורה סיפרה בעליזות את עשר המכות שאלוהים הגדול התיל על ההם..

 אני זוכרת את הרגע שבו גבותיי הגיעו עד לסוף מצחי.. כשהגיע מכת הבכורות.. הייתי בהלם.. טוטאלי..

לא הבנתי איך ההוא הגדול הכל יכול , יכול לפתור דילמה בין 2 ילדיו בדרך הזו..

 לא הבנתי איך הוא לא עשה בניהם שולם שולם לעולם....

איפה ההרמוניה היכולת לגשר איפה האלוהות??

 אז הוא בעצם במכה אחת של זבנג וגמרנו פתר את הסיכסוך בין השניים..

אז אם אלוהים פותר בעיות ככה באלימות.. מיהם בני האדם???

אחרי נאום של רבע שעה .. על הדרך המאכזבת של אלוהים לנהל את העולם אני שואלת אותה...

 אז את רוצה??? שאני אשב??? עם חולצה לבנה ???מסביב לשולחן??? ואמחה כפיים??? על התוצאה?

בכלל כל החגים האלה??

תמיד נחגגים על ניצחונות או הפסדים במלחמות או טראומות, או טרגדיות..

 דברי איתי בחג אהבה.. אני אומרת לה ..

 כשהיא מביטה אל המדהימה ושואלת .. "היא לא קצת מגזימה??" המדהימה מחייכת מקצה לקצה ..

כל אחד רואה מזווית אחרת,דברים אחרים..

21 הורידה בחזרה את גבותייה.. ועברה למצב נינוח..

אני יורדת ליום או יומיים..

 כן חולצה לבנה, לא חולצה.. כן כפיים לא כפיים... כן סיפורים לא סיפורים אני לא מוותרת על ריח הממולאים של אמא שלי.. אמרה..

 את מוזמנת איתי .. נתחלק שתינו בכסא הריק של אליהו הנביא.. צחקה.. בואי יהיה מצחיק..

תראי איזה מעשיי קונדס אני עומדת לעשות שם.. הם ימותו..

אני משאירה עבורך את כל הבמה נשמה !

אני לחגיגת מכת בכורות לא באה.. נקודה!

טובבבבבב... בלי אלימות!

 אני אלימה??

 ארוחת הערב שלך אלימה..!

בנות...בנות.... מנסה המדהימה חוצצת בנינו בעדינות רבה..

על מה המריבה??

אין מריבה אני עונה.. ומלטפת את תלתלייה של 21 .. נכון???

 אני מוודה איתה!

וקורצת לה בשמאלית..

 המדהימה פרשה את כנפייה והניחה על כתייפנו שתינו.. בחיבוק.. 21

 קורצת לי בימנית.. אל תדאגי.. אני אביא לך ממולא.. צחקה!

אם את כבר בעינין של להביא לי???

 תעשי טובה ...

ותדאגי לי לאיזה..

 אנטריקוט..

כמעט ששעת השינה הגיע

21 עדין(כבר שעעעה) מסרקת את תלתליי וקולעת לצמה

אז מה? איך את מרגישה ?

שואלת אותי הקטנה

מרגע לרגע הגעגוע אליו רק הולך ומתחזק אני עונה לה

כשממערת האף שלי כבר עושה את דרכה הדמעה אל העין

אני מנסה בכל כוחי למשוך אותה פנימה בחזרה למקום הטבעי שלה

 21 קטנה ,קטנה.. אבל יודעת להסתכל בתוך העיניים

הושיטה אצבעות וקטפה מעיניי דמעה

"את לא מבינה כמה שאני מתגעגעת אליו שיחררתי לאויר"

כשעינייו הצוחקות של הילד ההוא ודמותו לא זזות מעיניי..

אני רואה אותו  בדמיוני ..

יושב במרפסת הקיבוצית

משחק באוזן שמאל שלו

קפה שחור עם חלב

ובוהה בפרפרים שתלויים לו ממול באדום ולבן

כשאני בכאב סופרת,פרפר,פרפר שעוזב ממני את הבטן

 21 סיימה לקלוע לי תלתלים לצמה

זהו... אמרה..

והביאה את הצמה השזורה קדימה

את רואה ??

 ככה מרגיש לי עוד שנשמתו שזורה בנשמתי(כשאני אוחזת בצמה ומראה לה )

היא מחייכת .. גם אני אליה..

זהו??....! נלך לישון? שאלה

כן... נאנחתי ..גם אני עייפה!

21 בגובה מטר וקצת לופתת אותי בידייה לחיבוק

אני יורדת אליה יותר מראש,

"תודה"

אומרת לה

והינה אני מרגישה אותה שוב עולה מגרוני לאפי לעיניי..

טוב יאללה די..

ובכל הכח מנסה להחביא את העתיד לבוא..

21 התבוננה לי בעיניים

בפנים כבר הכל ניצנץ..

"תני לזמן – זמן"

אמרה הקטנה הזאת ויצאה..

אני בחזרה מתיישבת על הענן הבונבון שלי

ברקע כמוסיקה מתנגנות לי כל מילותיו האחרונות

והעיניים הצוחקות של הילד ההוא...מלוות אותי ..

ומכסות לי את כאב הגעגוע כשמיכה 

לילה טוב, עיניים צוחקות

מהענן  

רגעים אחרונים בתוך המים כשגופי מונח ללא נוע

כאבי הפרידה מהילד ההוא ניכרים בכל חלקה בגוף שלי

אני אוספת את עצמי..

פורשת זוג כנפיים ,משקשקת מעליהם ת'מים

ופוסעת החוצה

הגעגוע הופך לכאב חד בצד שמאל

והמילים המילים האחרונות שלו רודפות אותי לכל מקום

לופתות אותי בחוזקה, לא מרפות..

זוג העננים נפתחים אל מולי, היא עמדה שם, כרגיל מדהימה בעוצמתה

כשצמודה לשמלת העננים שלה 21 המתוקה...(כבר הודתי???)

שעברה איתי כברת דרך לא פשוטה במרתפיי העננים

כשהיא פותחת מולי זוג עיניים נוצצות ומושיטה לעברי זוג ידיים קטנות לחיבוק

שלווווווום לך היא מתחילה...

אני נמסה מוחקת את אחרון הדמעות מעיניי מחייכת רחב

ופורשת את ידיי לעברה

בזינוק מהיר היא כבר תלויה על צווארי כשראשה מונח בשקע בין ראשי לכתפיי

"התגעגעתי"

אמרה ומחצה אותי אליה

כשהיא מוצצת אותי בנשיקה על הלחי

אני מטלטלת את תלתלייה הארוכים שסוררים תמיד

ומצמידה אותה אלי בלחישה "גם אני אליך 21 אהובה

"לא להאמין איך ש40 ימים במחיצה של קרצייה קטנה הפכו לחברות של אמת

ואהבה גדולה..

היא היחידה ששיתפתי אותה בסיפור המתפתח בין השמים לארץ

"אהבה בלתי אפשרית אמרה לי...

אבל עזבי... לכי תחווי!!!

לכי תחובקי ותחבקי היו מילותייה האחרונות רגע לפני שכינסתי את כנפיי לתוך גופי והתייצבתי בפתח ביתו ..

סליחה !!(אלו לא מילותייה האחרונות)...

מילותייה האחרונות נשמעו בצעקת הד כשכבר עשיתי את מחצית מהדרך...

"גגגגגגגגגגג  40 שעות גג"

צעקה לי 21 כשהיא בדיעבד ידעה על מה דיברה!

הדרך לחיים כבר היתה מוכרת

מהבהבת כל הדרך מטעינה את גופי השקוף באנרגיית חיים

 ומקבלת את צורתי הגשמית= האני הנראה לעין

כנפיי הפכו שקופות מאחורי גבי

וליבי חזר להלום בחוזקה

 רגליי נוגעות באדמה הזאת שפעם דרכתי בה

ופעם נקברתי בתוכה

והיום אני חוזרת לעמוד עליה זקופה..בשליחות הנתינה..

אני בוחנת את עצמי ,אני = אני!

המוכרת לעצמי מכאן ומשם ללא שינוי

מוודה שכנפיי מוסתרות היטב בתוכי

ושאין מסימני המוות היפה שלי, בי.

ממתינה

על הצג הוא הופיע הילד ההוא שכבש כל חלקה בנשמה שלי

ההוא שלא ידע אהבה מה היא

אני מרגיש אותך אמר, זה נכון?

יכול להיות שחדרת כבר את האטמוספרה?

 שאל חתם וצדק

אני כבר ממוקמת הכי קרוב שאפשר לשער שמפריד בנינו

שער ברזל של קיבוץ להבות חביבה נפתח בשלט רחוק

מכונית יפנית למרחוק מתקרבת

האורות מהבהבים מולי,כמוני כל הדרך מהבהבת

הוא עוצר..יוצא ממכוניתו לעברי כשבידו ורד בגובה חצי מטר

היה לי פלאשבק מהורד של דודה דינה בהלוויה שלי

אז פרשתי לעברו חיוך ענק ענק וצחקתי,

 כשאני פורשת את כנפיי..

אההה ידיי

לחבק אותו

וכמו שנשמע צליל הכספת ברגע שהקוד מדוייק, קליק – ככה זה נשמע

מעורבבת  בתוך זרועותיו

בתוך החיבוק הזה ,

רק אז בתוך החיבוק הזה

הרגשתי איך חזרתי עכשיו רק עכשיו לחיים

הוא הביט לי בתוך העיניים חייך ואמר..

אין מאושר ממני היום הזה הרגע הזה אין בעולם!

"אלוהים גם איזה יפ.... 

 אלוהימה אלוהימה  חתכתי אותו בנקודה וחייכתי

אני לא מאמין שבסוף הגעת..

 אני בהלם.. לא האמנתי.. כבר התייאשתי הבנתי שלעולם לא אפגוש בך, שאין סיכוי!"

 לפעמים חלומות מתגשמים"

 אני עונה לו וסורקת את הפנים של הילד הזה מבחוץ

הוא לא דומה בכלל לאביר שלי מאותה רשימה בכיס האחורי

ואפילו .. בוא נאמר שאם בחיי הקודמים הוא היה מציע לי איזה דרינק באיזה בר..(לא שיהיה לזה גם ככה סיכוי בדוגמא הזו.. כי למצוא אותי בפאבים זה דבר בלתי אפשרי על פני כל הגילגולים שלי)

הוא היה ניתקל בסירוב ולא בטוח שאפילו נימוסי..

(סתם כי הוא פשוט לא היה הטיפוס שלי)

אבל הילד הקטן שבתוכו כבש כל חלקה בנשמה שלי

המיס את ליבי ונשמתי ורוחי בסיפור חייו בסדר גודל של סינדרלה

וכן, הצליח להוריד אותי מהענן המפנק שלי ולרצות לחבק  את הילד הקטן שבו

ובלי לרצות בכלל לראות מי הוא החיצוני..

העיניים שלו מחייכות ויפות... (אלוהימאל'ה) כמה שהן צוחקות

הוא לא מצליח לשחרר את שריריי העין ממני ורק מחייך ואומר..

אני לא מאמין, אני לא מאמין..

פתח לי את הדלת מימין במושב הקדמי והתיישב לידי

בראשי אני חושבת שבבת אחת עברו להם מיליון ולא פחות אחת מחשבות..

הוא אחז בידיי כל הדרך מהשער הקיבוצי לביתו כשהוא ממלמל..

"אני לא מאמין" במה זכיתי???

אני משירה אליו מבט.. ואוחזת יותר חזק בכף ידו שבידיי

"כנראה שמגיע לך הגשמת משאלה" אמרתי..

באתי לכמה רגעים לחבק אותך

אבל אתה יודע שאני חייבת לחזור בחזרה...

דייייי.. מה פתאום כמה רגעים...

את לא זזה מפה לשום מקום...

וחייך גדול ורחב..

הילד המדהים ההוא באותו הלילה הניח את כל חייו ב2 כפות ידיי

נגע בליבת הנשמה שלי..

וריגש אותי באותו הלילה

פשוט נשארתי

מכונפת בתוכו

מחבקת חזק אלי את הנשמה שלו

אחרי שעה במחיצתו

אני כבר עמוק עמוק בתוך סיפור אהבה בלתי אפשרי

21 הקטנה הקרצייה לשעבר מסתכלת בתוכי מחבקת אותי

ובציניות מרשימה לגילה אומרת לי...

אמרתי לך רק 40 שעות גג

היית צריכה לתת ולחזור מיד ..

לא להשאר ולרצות גם לעצמך...

במקום שרשום אין אז אין..

 לא יהיה פתאום משום מקום יש...אמרה..

אני הייתי בטוחה שבשם האהבה הניתנת לך .. אתה נותן בחזרה...

שלחתי לעברה בנקודה מסכמת...

טוב את חייבת לספר לי לחשה באוזניי ..

מה? אני שואלת אותה

נו?.... את יודעת!

"יודעת מה?"

כאילו איך היה בניכם ה....

תפסיקי מכשפה קטנה..

אני נוזפת בה..

המדהימנית מחייכת אליה ואלי..

אני אשאיר אתכן כאן..

מוזמנות בבוקר לספר לי חוויות נוספות..

שלחה נשיקות לשתינו והלכה..

קדימה קראה בקול שוב הקרצייה הקטנה...

אני מקשיבה.....

בצעדים איטים אני עושה את צעדי בחזרה לכוכב שלי

כנפיים קצת כואבות..

רוחי שבורה ליותר מ5 חתיכות

ונשמתי.. אההה.. איך לומר..

את 21 המתוקה, יש להודות!

עזבתי מזמן מאחור..

היא חזרה לספר למדהימה את שעברנו יחד במרתפיי העננים..

אני העזתי לרצות לרדת למטה לחיים לראות במו עיניי,

את מה שהמדהימה יעדה לי, 

 (אז)

האהבה

"האחד" (אמרה..)

והראת לי אותו על צג הענן השטוח שלה

(הסיפור המלא בפוסט,"הוא לא בלונדיני,ואין לו עיניים כחולות")

בעודי מתקרבת אל שערי העננים

מזנקים עלי משמאלי 2 המרלינים "אוווווווווו "  

תגידי את חייה ???

"לא אני מתה,

אני עונה בציניות המתאימה  לי..

היא חיפשה אחרייך בכל מקום , פצחו פה אחד

(לא יכולה שלא לחייך גדול כשהם מדברים במקהלה..)

אם היא היתה רוצה היתה יודעת איפה למצוא אותי!

ממש בעיה בשבילה.. אה???

ניסיתי מחקה את קולם...

"לא הודעת לאף אחד שאת יורדת מטה"

סליחה מתוקים שלי,

 למי הייתי צריכה להודיעה בדיוק?

לא זכור לי פשוט שאני חותמת כרטיס אצל מישהו בעולם הזה או בעולם הבא?

מיהרתי להגן על חופש הבחירה שלי

ומה שלומכם?? 

מנסה להסתיר כל כאב בגוף השקוף שלי

שלומנו זניח.. השיבו ביחד

למה זניח?

לא עברתם חוויות?

אנחנו?

לעומתך?

השיבו בשניים

למרחוק אני רואה אותה עומדת

מדהימה משלבת ידייה גבה זקוף כברבור,

תלתליי הכסף הארוכים שלה מנצנצים למרחוק

על פנייה חיוך שאם כל צעד נוסף שלי הוא הולך ומתרחב..

"שלללום" 

   היא מקבלת פניי..פותחת את זרועותייה מקבלת אותי בין כנפייה

אני נשפכת פנימה לתוכה

(כלכך ריקה וכלכך זקוקה לחיבוק הזה שלה)

לא יכולתי שלא לפרוץ בבכי בתוכה..

אני יודעת אמרה

אני יודעת וליטפה תלתליי ברכות..

אני לא רוצה לומר לך שדיברנו על זה כבר בעבר

אני שמחה שעברת את מה שעברת

 במהירות האור ניסיתי לסרוק מתי היתה לנו שיחה בנושא?

לא הצלחתי

רק משכתי את נוזל הדמעות מאפי לגרוני והמשכתי להתקרבל בין כנפייה

בואי אהובה תילתלה את תלתליי

"לא היית צריכה לרדת לפגוש בו" אמרה

ס ל י ח ה ???!!

נתת לי להציץ בנשמתו!

להתכבס במכבסת הנשמות איתו

אמרת לי שהוא האחד!!!

ובסוף את אומרת לי שלא הייתי צריכה לרדת לפגוש בו???

אני פותחת עליה זוג עיניים תמוהות!

נראה לך שיכולתי להחזיק את עצמי??

ובמיוחד לגלות שם מלאך שכלכך זקוק היה שם לדמות מכוכב האהבה!

הוא חשב שזהו לעולם לא יאהב..

לא אהבו אותו מעולם! 

 אמר

ואני בעצמי לא יודע לאהוב!

"נראה לך שיכולתי להמשיך לשכב בטן גב על הענן המפנק שלי

ולדעת שיש בידיי אוקייאנוס מזה(מאהבה)ולא להרים לכיוונו איזה גל קטן?

 מהים הזה..נראה לך?

נתת בתוכי נשמה עם  כלכך הרבה מהרצון להעניק את זה,

הראת לי מי הוא .

אז.. תגידי לי את ...איך יכולתי שלא לרצות לותר על הענן שלי?

ולרדת לפגוש בו..?

לרצות לתת היה יותר חזק מ..

הרצון לחבק אותו היה בסדר גודל של החיים

 אז ..רוחי לא שקטה מהיום ההוא ..

וכנפיי נשאו אותי אל חייו..

(וכן..,כן... אני יודעת שזה בניגוד לנהלים החדשים של חיי החדשים)

מבט מושפל לתוך עינייה ודמעת מלאך נוצצת ירדה על לחיי..

"אני יודעת" אמרה

והצמידה אותי בחיבוק אליה

"הוא היה שם ברגע הנכון,

חשף בפני את חייו,

 את הפצעים שהגלידו ללא מגע,

את הילדות שעבר ללא ליטוף,

 את המקום שאיבד את האמונה באהבה

"אני אגואיסט הצהיר, לא יודע לתת אהבה..מעולם לא קיבלתי..

"התבוננתי בוא פנימה ,הפכתי אותו שקוף בעיניי,

וראיתי את הילד הזה שהוא שם, הקטן..

 הילד הזה גרם לי לרצות לחזור עבורו,רק עבורו

הוא היה כלכך דומה לילדה הקטנה שבי

שכלכך רצתה לעצמה את מה שהיא  כלכך רצתה לתת לו

מתוך המילים ובין המילים הוא פתח את שער ליבו בפניי וביקש אותי לחדור

ביקש שאחבק

ביקש שאלטף

כל מה שרציתי לעשות באותו הרגע, זה..לכמה רגעים,

ולרדת לחבק את הילד הזה!

סיפור חיים בסדר גודל של סינדרלה חיכה לחיבוק שלי

אז ירדתי!

בלי מחשבה יתרה

היא הורידה במעט את ראשה אלי ואמרה..

ראיתי הכל..

אני בטוחה חייכתי אליה..

לא ממש התרגשתי כשקיבלו את פניי 2 המרלינים בזעקת שבר של איפה היית..???

היא חיפשה אחרייך אמרו..

כשהרגשתי אותך בכל דקה ודקה נוכחת בנינו..על האדמה..

"תודה" ואחזתי בידה הרכה של המדהימה..

אני יודעת שעברתי לבטח על כמה חוקים

אבל הרשתי לעצמי פשוט לרצות להרגיש

ללכת אחר תחושות עצומות

 ללכת בעיניים עצומות

כמעט 100 ימים נתתי את חיי ב2 כפות ידיו.. באהבה

הראתי הכי עמוק שניתן לי את פנייה האמיתיות של האהבה

העברתי את עוצמתו של החיבוק והמגע בכל נימיו וורידיו

ביקשתי לגעת בפצעים שהגלידו ללא אהבה, וללטף.

.רציתי לעביר בו את גלגל חייו לאחור ולגדלו מהתחלה

מעורסל,שמור,מוגן,אהוב,מלוטף ובעיקר רצוי..

הוא היה מדהים..הכניס אותי בקלות לחייו..

אירח אותי בחדרים החשובים לו ביותר בתוך ליבו

ונתן לי להכנס פנימה עמוק עמוק פנימה

לפגוש בילד ההוא שלמענו רק למענו ירדתי מהענן שלי

ונתתי את מה שכלכך רציתי אני בחיי גם לקבל..   (זאת היתה חוויה שתלווה אותי כנראה כבר נצח ..) (ולנצח שלי כבר אין לו סוף..)

חזרתי לחיי שלי על הענן שלי כשאצבעו של הילד ההוא חתומה על ליבי לנצח

דמותו וסיפור חייו חקוקים בי

כשאני רוויה מלתת

וצמאה עכשיו גם לקבל

המדהימה הביטה בעיניי הדומעות

ליטפה את תלתליי ואמרה..

"בואי תקבלי מימני חיבוק"

אני מתכנסת בין כנפייה המרשימות של אם כל תחנות האנרגיה עלי האדמות ומעל העננים

ושואבת ממנה את הכח לחזור לחיי שלי

לענן שלי

כשאני מותירה מאחור את הילד המדהים ההוא

שעכשיו לא יוכל לומר עוד לעולם!!!

שלא חווה אהבה מה היא!!!"

בואי אמרה ונתנה ידה בידיי ,

בואי אלווה אותך לנהר הכסוף..

לנהר הכסוווווף??? 

 פקחתי זוג עיניים נוצצות!

הרי רק את רוחצת בו!

בואי חייכה אלי האלוהית הזו, כשהיא מובילה אותי אל הענן המפריד ביני לבין גן העדן הפרטי שלה..

כשיפתחו העננים אמרה ..ותצעדי פנימה ..

תסתכלי על הדרך

קדימה

ותפרדי מהכאב לשלום

העננים נפתחו אל מולנו

תמיד דולק אצלה אור גדול

"תודה" אני מאוד מעריכה את כל הנתינה והחיבוק ובכלל שלא נדבר על הרחצה באגם הכסוף שלך..

קדימה ,קדימה.. חייכה ושלחה אותי פנימה

אני אוספת את כנפיי פנימה ונכנסת

כשאחריי מזדנבים כזכרונות כל הכמעט 100 ימים

" של גן עדן מסוכן לנו כולכך"

אני בדרך לטבילה

מתבוננת על הדרך, כל הדרך שעשיתי

מלמעלה למטה ובחזרה

מולי המים כסופים ומזמינים אותי לתוכם

עטופה במימיי הכסף הנוצצים

מרפה אחיזה מרפה ,

משחררת ,

וצפה ..

מעל כאב הפרידה הזה                  

ישובות אחת אל מול השניה היא מביטה בי, 21 הקרצייה הקטנה

תגידי כמה זמן תמשיכי לשחק את משחק הגיבורה הגדולה.?"

תגידי"........ אני משיבה לה..

את מוכנה לרדת לי מהנק???

מה את מתעקשת להחליט עבורי מה אני?  מי אני?

מי את?

ולמה היא השאירה אותך יחד איתי?  עיקמתי את פרצופי עד עיוות

העננים מלפנים נפתחו המדהימה עמדה שם בידה אחזה מה שנראה כמגילה

מגילת החירות או מגילת העבדות תכף ואדע יותר אני מרגיעה את עצמי

היא מפרעת  את תלתלייה הסוררים  של 21 "טוב שינויים קלים בתוכנית" הודיעה לשתינו..

בואי ספרי לי איזה תוכניות בכלל היו לך עבורי מלחתחילה?

צינית אני קוטעת את הרצף

היית אמורה לקבל לידייך את החוקים החדשים של חייך, אמרה

ו..? למה הייתי? מה קרה בדרך לחוקים החדשים שלי? איבדת אותם?

היות והגעת לכאן בדרך לא דרך הם אינם חלים עליך..

סליחחחחה?? דרך לא דרך??

 הדרך לכאן היתה חתיכת דרך.. עבורי..

היא ניסללה עוד תרם הגעתי הנה בשער זה..

תיכננתי בקפידה את הדרך לכאן שום דבר לא היה ספונטני, הכל תוכנן מראש

זה בידיוק העיניין אמרה לי..הגעת הנה בנסיבות אחרות, לא טבעיות..

אהה.. אוקי..  נפל לי האסימממון..

עכשיו מתחשבנים איתי על יום בחירת מותי.. הבנתייי

לא מתחשבנים איתך קפצה 21 הקרצייה מנסה להשחיל עוד משפט

סליחה ?.. פניתי למדהימה

מה התפקיד שלה בשיחה ?

לא חיכיתי אפילו לתשובה וכבר יריתי את המשפט הבא..

תראי .. מיום לידתי חייתי את בחירתי' וייחלתי ליום בו אבחר מרצון את יום מותי..

נראה לך שהייתי נותנת את התענוג הזה בידיי מישהו אחר? לבחור עבורי...?

למה מישהו חיי את חיי שלי במקומי?

למי הזכות על ההחלטה? אם לא שלי?

חיי של מי היו אם לא שלי..?

חוצפנית מתמיד סיימתי..ולאף אחד אין בעלות לא על חיי ולא על מותי.. ולא על חיי החדשים.. השחלתי להן בקטנה משפט מסכם שלא משתמע לשתי פנים..

תגידי?? קפצה 21 ממקומה

הרמתי ידיי כמסמלת לה את תמרור העצור..

מה תפקידה בכח? אני פונה למדהימה..

היא המדריכה הצמודה שלך ל40 ימיי התבוננות בהתבודדות..

היא מההההההה?

כי נראה לי שאת לא תאהבי את המשפט הבא שלי..

איתך הסליחה את מדהימה ואני מעריכה מאוד אותך ואת הכוכב שלך..

אבל אני והקרצייה הקטנה בדרך לאן אמרת?

ל40 מה?

זאת היתה בדיחה נכון?

 אני שואלת את המדהימה ומביטה בחיוך הזדוני של הקרצייה

מה לי ולה?

מדריכהההההה?

 אני יכולה להיות אמא שלה, איזה מדריכה היא יכולה להיות לי?

ורגע רגע.. (אולי מצאתי פירצה בחוק קטנה)

לא אמרת התבוננות בהתבודדווווות?

משכתי בשירה

התבודדות כמדומני בה משורש המילה לבד

אז איפה הלבד שלי אם את מצמידה לי את הקרצייה הקטנה ?

לכמהההההההה ???40 יום?

פתאום האסימונים אחלו נופלים אחד אחד וגם המשמעות..

המתוקה הקטנה זאת שאת מכנה אותה קרצייה , היא המראה שלך..

סליחה! תיקנה עצמה..

היא המראות שלך.. ב40 ימים הבאים..

תסכמו ביחד את חייך הקודמים..ותש..

אם אני לא טועה חתכתי אותה

אני את שלי סיכמתי כבר..

אתן רוצות לסכם את חיי שלי?

 בבקשה לכו ל40 ימים..אני אשמור על הממלכה כולה חייכתי..

אמלא את התפקיד העצום שלך בהמון אהבה ..

21 התגלגלה מצחוק..מה היא צוחקת?? חייכתי..

רגע.. ולאן אמרת שהולכים?

(בתוכי מתפשרת מבינה כבר את גזר הדין)

למקום הכי מדהים.. קפצה 21 עם התשובה במקומה של המדהימה

מרתפיי העננים..

מרתפיי מה?

לא ידעתי שלעננים יש מרתפים!

הקונוטציה של המילה מרתף עושה לי... איך לומר ??קצת חשוך..

המדהימה בכל רוחה ניסתה להרגיע אותי..תראי אהובה..

המקום שאת הולכת אליו הוא המקום למחשבה להתבוננות

המקום שאת נמצאת בו עכשיו נקרא התכחשות

בתום ה40 ימיי התבוננות בעזרת המראות שתניח לפניך 21 את תחזרי שלמה ומבינה ..

האמת שאותך אני לא מבינה..

את דווקא את צריכה לדעת שאני שלמה אם ההחלטה ולבטח כבר כל ההבנה מאחוריי

את ידעת את חיי נכון?

ידעת שאנני מתאימה לחיים שם על האדמה? נכון...

אז מה הבעיה?

למה אני בעינייך מתכחשת?

מתכחשת למה? לחיים?

חייתי אותם במלואם.. כמה שבא לי.. זהו.. למה לעשות מזה כזה סיפור גדול?

ואת גם יודעת שבסך הכל הייתי מאושרת כבר

את מבינה??

חתכה 21 את המשפט הבא שלי..

הינה את מבינה חתכתי אותה משמאל גם אני

מייללת בפניי המדהימה..הינה את רואה??  

את רוצה להצמיד לי כמדריכה את הפסימית הזאת?

היא רוצה לדעת רק על הרע..!

היא רוצה בכח שאומר כואב,עצוב, קר...וואלה .... אין קר, אין עצוב , אין כואב, אין פשוט אין..

והיא בכח רוצה לדבר על הדברים האלה..שאין פשוט אין..

מה אני אמציא לה כאב? אני אמציא לה עצוב? מה?

אני בטוחה שאתן תתחבבו אחת על השניה אני בטוחה שאתן יוצאות להרפתקאה ניפלאה ביחד וכשתשובו תחכה לכן כאן הפתעה..

או שההרפתקה הזאת תיגמר בבכי רע.. גם זאת אפשרות לא?

אני מבקשת כמה מילים לבד איתך פניתי למדהימה..21

 אפילו לא נעלבה .. קיפלה את כנפייה והתרחקה למאחוריי הענני הנוצה..

תראי פנתה אלי ראשונה..

החוקים שנתתי ראשונה בידייך אינם יכולים להיות חלים עליך..

את לקחת את מלוא האחריות של הטבע לידייך..

אני זה חלק מהטבע.. זכותי להחליט על חיי שלי, התפרצתי..

זה לא שרצחתי מישהו ולקחתי את נישמתו..

בסך הכל החלטתי על שלי..תראי אמרה לי..

בסך הכל כאן הכל משחק לטובתך..

יחולו עליך בחזרתך רק 5 חוקים בודדים במקום 55 חוקים קבועים בחוקה הכללית..

מהההההה?

 5 במקום 55???

קניתי!!!

 צהלתי משמחה..וואלההה? את רצינית??

ובמה זכיתי שקיצצת את חוקיי?

אבל למה בעצם כל התהליך?

ובנינו עכשיו היא לא כאן..

היא המדריכה? שלי? את בטוחה?

אולי אני המדריכה שלה?

היא עדין ילדה.. שמתעסקת בתפל של החיים..

אל תקלי ראש בגילה..

היא אחת היועצות היותר חכמות שלי..

וואלה??21?

את רצינית?

לי היא נראת מאוד ילדותית.. מפונקת.. ומעצבנת כפייתית..

את תראי , אני בטוחה שהחיבור הנראה לא מוצלח בעינייך..יהפוך לחברות נפש..

ניראה לי שהגזמת קצת..אבל בשבילך אני מוכנה לתת לה צ'אנס..

מה גם שיצאת בוידוי שהיא אחת היועצות היותר חכמות שלך..

רק זה יזכה אותה בנקודות זכות בעיניי

טוב אני מוכנה..

אבל רק שתדעי שאין לי אחריות על התוצאה..

היא רוצה לחטט לי ברקטום החיים..בבקשה.. אין בעיה..אני הזהרתי ומזהירה..

אין לי אחריות לשדים שהיא תפגוש שם

אני לא אחראית למפלצות השוכנות במעמקיי אוקייאנוס נישמתי..ניסיתי..

 אולי אחרונה , (היא תשתכנע..?)

היא ליטפה את תלתליי ..אגלה לך סוד!

אוווו סודות אני אוהבת... חייכתי..היא חייכה אלי בחזרה ואמרה

בסוף התהליך הזה.. בו תוכלי לשחרר קיטור תוכלי לשחרר.. ולהשתחרר

זה הסוד?

רגע !...   עצרה אותי מלקטר..

וכשתשחררי את ההגנות המגננות ותפרדי מכח ההגנה לשלום

אני אוכל להגן עליך..

רגע אני רוצה להבין את מבקשת מימני לשחרר את המושכות מידיי?

 לשחרר אחיזה ולתת לך את המושכות שלי לידיים שלך?

 את תגני עלי יותר טוב מאשר אני הגן על עצמי..הצחקת אותי..(זילזלתי קלות באלואימא..)

את רוצה לשלוט בי?

נראה לך?

אם כל הכבוד לזה שאת מדהימה ,וגם מסתבר שאלואימא, בכבודה ובעצמה

אני לא יכולה להרשות לעצמי לשחרר אחיזה..

אם אני לא טועה, גם כאן אני בעלת זכות בחירה יחידה ומלאה..

ואם יש בעיה בכוכב הזה אם התנאים האלה.. אז אני יכולה ללכת..

פניה הפסיקו לחייך, אבל עדין נשארה מדהימה ביופייה..

אני העשה איתך עיסקה נשמה מיוחדת שלי..

שלך? אני שלך?

יש לי קצת בעיה עם המושג הזה שלי(בעלות)"שלי"

אבל אני מקשיבה..

.ת ו ד ה !!!השיבה לי צינית בכבודה ובעצמה..

אני אתן לך לבחור דבר אחד מחייך הקודמים על האדמה,

שימשיך איתך..בתמורה למסע

 מה זאת אומרת? רציתי להבין נכונה..

חפץ ! אמרה..

כאילו ???   את תרשי לי להביא לכאן משהו מחיי הישנים?

 בתמורה למסע שלי בזמן עם 21?

וואוווו.. קונה !!! 

הרמתי ידיי הימנית לאישור העיסקה..

וכל מה שעבר בראשי היה הלפ-טופ החדש שקניתי חודש לפני שסיימתי..

שעומד לו מיותם בחדרה של חברתי מישמיש שלעולם לא תחליף את "האפל" שלה ב"דאל" שלי..

שניה!

את הלפ-טופ שלי וחיבור תמידי לאנטרנט..!

 אני חייבת חיבור !

היא הרימה את ידה הימנית לחתימת העיסקה איתי..

אני הרגשתי מנצחת על המדהימה שכנראה התשתי אותה במקצת..

ולכן סגרה איתי עיסקה..מחייכת מאוזן לאוזן .. הבסתי את האלואימא

 הוצאתי אחלה דיל מימנה..

אני מוכנה לצאת למסע .. הודעתי לה

נפלא אמרה..תני לי דקה אחת לשיחה עם 21 הקטנה ואני אשוב לברך אותך לדרכך..

מעולה! אני מחכה..

היא פסעה זקופה כברבורה אלוהית ונעלמה מאחוריי ענניי הנוצה.

.במהירות האור התחלתי בונה תוכנית מגירה ותוכנית חילוץ מ21 הקרצייה הקטנה..

כבר היה ברור לי מי הולכת להיות המדריכה של מי שם..

מעניין מה היא הלכה להגיד לה? המדהימה

והרגשתי איך אוטוטו החתול שבי עומד למות מסקרנות..

התרוממתי ופסעתי לכיוון ענני הנוצה נעמדתי מאחורי ענן שמן שהפריד בין הכניסה ליציאה

הקולות קרובים אלי ואני קרובה יותר ויותר לקולות

תראי היא אמרה ל21

איתה רק בעדינות נקודה

וואלה? אין ! המדהימה בעדי..

ללא ספק חתמתי בתוכי..

היא דרשה עבורי עדינות?

 ללא ספק נתנה לה את המפתח הראשי אלי...

חבל דווקא הקרצייה הקטנה נראת לי מאתגרת על תעדני לי אותה

לחשתי בתוכי אבל למדהימה..

תני לי לאכול אותה בלי מלח..

להראות לה מי המדריכה של מי התרברבתי בתוכי..

אופסססס... תרגיעי את עצמך אני מזכירה לעצמי ..

היא אחת מיועצות הנכבדות של הוד מעלתה המדהימה אסור לך לעקל ראש.. את מבינה..?

טוב.. טוב.. אני חוזרת אחורנית בחזרה להמתנה..[מבטיחה להיות ילדה טובה..

בכל זאת בצעת פה אחלה עסקה..יאללה תתיישרי..

ענני הנוצה נפתחו בשעריהם עמדו הן

מוכנה??  קראה לעברי 21.. וחייכה

אני מוכנה.. משיבה לה מחוייכת גם..

המדהימה התקרבה עד אלי הניחה את פני בשתי כפות ידייה ברכות ואמרה

מחכה לך פה חופשייה ומשוחררת..

אשוב חופשייה ומשוחררת אחזתי את כפות ידייה המכילות את פניי..

כמה אהבה יוצא מימנה ..

לא פלא שהיא ביקשה שאיתי רק בעדינות..(או שהיא בכל זאת ידעה מה מחכה ל21 מימני.. ועליה היא פחדה..)

לא ממש חשוב עכשי והעסקה נחתמה..

אני בדרך לאיזה מסע, עם מדריכה בגובה מטר.

יאללה זרמי..

אבוא לבקרך באחד מ40 ימים הפתיעה אותי המדהימה..

וווואי זה יהיה ניפלא שמחתי בבשורה

קדימה שתהייה לכן דרך  צלחה..היא חיבקה את 21 (צוציקית לעומתה)

וציטטה מתוך שיר של ארכדי דוכין שורה..(אני בהלם מוחלט)

"שום דבר לא יללך בכוח, לעומת זאת הכל ילך באהבה"

את מכירה אותו?

פתחתי עליה זוג עיניים מעריצות.. מכירה אותו?

נשמה מיוחדת במינה שוכנת בו... מכירה אותו.. טוב טוב..

קדימה אהובות.. יצאתן?21

 אוחזת בידיי אני מתרככת בידה בקטנה..

המדהימה כבר הסתובבה והמשיכה לדרכה..מנופפת לנו לשלום..

תגידי אני אומרת לה..את קלטת מה היה?

טוב,לא חשוב..

 בואי נצא למסע..

תגידי?... יש חדרים ניפרדים? במרתפיי העננים?

 המון קולות צחוק התגלגלו מאחורי הענן הקדמי..

 ישובה על כסא 55 מרפקיי מונחות על השולחן,ידיי אוחזות את ראשי..

הם הגיעו אני אומרת לעצמי..

 סקרנית מתמיד לראות יותר מ2 מרלינים ומדהימה אחת..  

הענן הפך לערפל ומתוכו נכנסו בזה אחר זה לבושים בגלימות שקופות כל אחד בצבעו הוא ולו כנפיים בצבעם הם..

מחזה מרהיב בצבעוניותו כשלעצמו..

ילדים??? 1 2 3 4 5? חמישה ילדים? י ל ד י ם ? שוב אני שואלת המומה..לא מאמינה..

וואוו איזו ילדה מדהימה..נכנסה..גלימה קטנה , לגופה השקוף  בסגול כנפיים גדולות בטורקיז ופסים לאורך בזהב..וואאוווווווו..

אני נועצת בה מבט שגונב אותי מכל השאר..תלתליי כסף ארוכים סוררים לה,  וחיוך מצפון פנייה ועד דרומם לה

בדילוג קליל היא מתיישבת על כיסא מס 21.. נועצת בי מבט מחוייך.ואיך אפשר שלא? גם אני בה ..

בצעדים שקטים כל השאר נכנסים ומתיישבים..

אחד אחד בסדר מופתי כל אחד בכיסאו הוא..

כולם מחוייכים נועצים בי מבט אני סורקת אותם בחזרה.. אף אחד לא נראה כאן כמו מת..

אני מרשה לעצמי להחזיר נשימה..השולחן העגול התמלא לו בצבעוניות מדהימה.. עכשיו רק המדהימנית חסרה..

אני מרגישה במרכז גם כשהשולחן עגול.. וכולם נועלים עלי מבט..

אני מחייכת.. באומץ לב שוברת שתיקה ומבוכה רבה, בתוכי..

"ש ל ו ם "

עכשיו ללא ספק עיניי כולם בי..

כמקהלה כבר מוכרת מהתאומים המרלינים.. השיבו פה אחד אבל ממש אחד"ברוכה השבה"..  (אני לא זוכרת שהייתי פה פעם בעבר)

קול פנימי מתחכם בתוכי..צחוק קטן ובקול.. חצץ ביני לכל אחד מהיושבים..

 (זה נשמע מצחיק כמקהלה בקול אחד)..פדיחה תתיישרי ..אני אומרת לעצמי המדהימה נכנסה.. כולם נעמדו, מוזר..גם אני ובאופן אוטומטי..

זה עוד לא קרה לי .. פעם ראשונה כאילו משהו מתוכי התרומם לקראתה שלום לכולם היא אמרה .. 

שלום ..ענינו במקהלה ,

 שגם  אני הייתי חלק מהסולנים שלה.. וכולם התיישבו בחזרה .. מה קורה לי? אני שואלת את עצמי..את קולטת שאת לא שולטת??

ספר חוקים ישן ומתפורר כמעט בגודל חצי מטר מונח על השולחן אל מולה של המדהימה שישבה כמובן איך לא? בכיסא מס 1..

הכריכה נפתחה..מפתח גדול מברזל היה מונח בתוך הספר  ומתחתיו נערמו דפים כתובים..היא הוציאה את המפתח הניחה לידה העבירה דף ראשון ואמרה..

התכנסנו כאן לקבל את פנייה של נשמה מס 55 נשמה מיוחדת במינה שהגיע הנה מרצונה..

החופשייייי??

 התפרצה הילדה הקטנה בסגול..

וזוג עיניים גדולות שלי צלבו את עינייה גם..

(אוף זאתי עכשיו אם השאלות שלה.. החופשי,כן החופשי.. מילמל ליבי בחזרה)

מרצונה החופשי...   השיבה לה מחייכת המדהימה..

אבל זה נוגד את החוקי הקבלה לכוכב האהבה הוסיפה הקרצייה הקטנה..

ואני אמרתי .. עצרה אותה מידית המדהימה...

 שיצאה להגן עלי נראה שבגופה 

שהגיע אלינו נשמה מיוחדת במינה..

שזה אומר אהובה, שבכל כלל יש יוצא מן הכלל !

חתמה בנקודה וירטואלית שאי אפשר היה שלא להבחין בה..

הקרצייה הקטנה השתתקה, האמת שגם קולי הפנימי נדם..

וואווו זה מה שהיא מחזיקה ממני המדהימה...(נשמה מיוחדת במינה..)  ??

 סחטן עליך.. מצ'פחת לעצמי על האין אגו שלי יותר... את מבינה?.. את נשמה מיוחדת במינה.. אני מזכירה לעצמי(לא שכבר שכחתי ..   כן?) אבל בכל זאת לדעת שגם המדהימה חושבת כך...?

 אני מושכת כנפיים לאחור ומיישרת את עצמי כברבור..התכנסנו כאן לקבל את נישמתה של לוקינ- סאייד   "(לראשונה אני שומעת את שמי במקום החדש הזה.. וואי.. כככולי מתלהבת..) ברוכה הבאה.. מתרוממים בגלימותיהם כולם לכבודי כולל המדהימנית שזה בכלל כבוד גדול.. ברוכה הבאה?? ברוכה השבה..??  הם לא נראים לי עדין סגורים על עצמם..

אני באה או אני שבה כאילו.??.. בחזרה.. אני מתחכמת בתוכי..

אחד אחד הם מציגים את שמם לפניי ומניחים יד על  הכנף הסמוכה של המלאך הבא.. זה נראה מצחיק כולם מחובקים.. רק חסר שתכף ישירו "הנה מה טוב ומנעים" ..

סבב השמות ובעיקר הצבעים הסתיים לו (שמות של צבעים , גוונים, מספרים, וגם כמה שמות של אנשים..) מצחיקה כיכר המלאכים הזאת .. אני מחייכת לעצמי..

המדהימה מרימה ראשה.. וכמו פקודה שיצאה לדרכה ירד לו שוב הענן השטוח.. פני כולם קדימה אליו..

על הענן מוקרן יום הבחירה..

כנשמה שדרכה לסיבוב חיים נוסף..יום בחירת צינור האנרגיה שיוביל אותי אל החיים נבחר..5.5.1970  היא האחת נבחרה..

(ומסתבר שגם נבחרה בקפידה..)היא נבחרה לבצע בלבד את המשימה של העברה..( צינור דרכה אוכל לעבור)ולבוא לחיים כבחירה..

היא נבחרה לנטוש את המערכה מההתחלה..

לבוא, לתת לי חיים וללכת..

בלי בעלותבלי לקחת אחריות

בלי להיות שם..

זאת הצינור שבחרתי לי.. את אותה אותה !

בחרתי להיות נשמה חופשייה מלחתחילה

בלי גזע בלי ענפים בלי שורשים.. רק עלה  מנותק השייך  לעצמו ומכיר רק בעצמאותו

חופשייה ומשוחררת

לא פלא שלא הסתדרתי בחיים ההם שם..זיעזעה אותי המחשבה על האני שלי  שמורכב מ9 ספרות של זהות..

כמו פרה מקועקעת שדוחפים למאנג' האנושי..

מבייתים אותה, רוצחים את חופש הבחירה שלה בחוקים כללים  וקוראים להם  "נורמאלים"..   למההה?

כי קבוצה שהחליטה שהיא נורמאלית קבעה פה אחד שזוהי הנורמה החברתית.. הצחקתם אותי.."

בתחת שלי הנורמאל"

בראש ובראשונה אנדבידואל..

המעגל לוטש בי עיניים =(אני מקוה שאף אחד לא שמע את מה שאמרתי.. את האמת?.. שלא ממש אכפת לי..

נקודות מהחיים שלי מוצגות על ענן.. המדהימה מעבירה פתק למלאכית בכיסא 14 וזו מתרוממת מכסאה ונעמדת..

לוקינ- סאייד..  היא  קראה בשמי.. בואי גשי אלי ..

בדרכי אליה צמרמורת קלה נשפה בתלתליי.. אני כבר לידה..

היא הניחה יד רכה ונעימה על כתפי ואמרה.. אני איי ריס-דט  וחייכה ..

הצליחה המתוקה להוציא מימני חיוכון בחזרה

הנה ..(הגישה לי דף ארוך ארוך מגולגל וקשור..)

 קראי זאת אמרה

סקרנית מתמיד אני מושיטה ידי לקחת את ( מה שנראה כמו מגילה )

מבט מהיר בעינייה חושף בפניי עיניים סגולות וריסים לבנים..וואי היא יפה..

בצעדים מהירים אני חוזרת לכיסא 55 פותחת את השרוך הקשור שמפריד ביני לבין (כנראה) החוקים החדשים..

זכויות וחובות לנשמה מס 55 ככה אומר הפתיח..

אהובה??

קראה לי המדהימה..בואי נמשיך עוד יהיה לך המון זמן לעבור על הרשימה..

כמה שניות .. אני מבקשת מימנה רשותה..

 רק כמה שניות..ואולי בכלל לא נעשה עיסקה??

 חייכתי לעברה..

יכול להיות שיש פה תנאים שאינם יהיו מקובלים עלי..? שאלתי..

ואולי לא נחתום בכלל על עיסקת מגורים??

תמיד תוכלי לבחור לחזור בחזרה..(כן.. בטח .. מתוכי הצינית מציצה..) רק אני ארצה לחזור בחזרה.."בסדר.."

בואי נמשיך ריככה אותי בקולה..מאוחר יותר אני אעבור איתך על הרשימה..

והסביר לך  שורה שורה..

בנתיים קולות מתלחשים עוברים בין כל הסובבים..סליחה?!

ביקשה המדהימה.. יש פה למישהו שאלה?

ומכסא 21 קפצה הקרצייה הקטנה.. כן ! לי .. אמרה.

.המדהימה התיישבה.. בבקשה! אמרה..

למה בחרת להגיע תרם זמנך?     כאילו... לפני התאריך המשוער.?

תאריך משוער ??

הסטתי ראשי אל המדהימה..המדהימה הביטה בי במבט מלא אהבה..

נישמתך התאומה שנימצאת עדין על האדמה .. תשלים את היעוד השלם שלך עבורך..וכך תסגור עבורך מעגל חיים..

נישמתי התאומההההההה??

הבטתי בה משתהה..ההיא שם??

זאת שראינו על הצוק ??

המתולתלת?

ההיא?

היא תסיים עבורי את העבודה?

מה לא סיימתי  שהייתי צריכה או הייתי חייבת?

תקפתי את המדהימה ברצף שאלות יורה..מביטה בה, מחכה ליריית התשובה שלה..היא

מביטה בנשמה 21 מביטה בי.. 

דפים עוברים בשולחן לחתימות..בסבב מסודר..

היא מסמנת לי .. אני אסביר לך בהמשך על הכל..

בתחושה שלי שהנה היא שוב מגינה עלי בגופה המדהימה

כיסאות באחת הוזז אחורנית, בשקט מופתי.. אחלו מתפזרים

את! ואת!(21)  השארו איתי בבקשה..ביקשה המדהימה..

אני? אני והקרצייה הקטנה?? ביחד לשיחה??

 אני מביטה בסגולה הקטנה..שוב היא פותחת לי חיוך רחב ממיס כל תא מעוצבן עליה..

המדהימה נפרדת מהמרלינים אחרוני הנשארים לשלום..

שבנא בבקשה אמרה.. והושיבה אותנו אחת אל מול השניה..

כמה דקות ואני חוזרת הודיעה לנו חגיגית כבודה..

ועזבה אותי להתמודד מול ממש מול הקרצייה הקטנה..

היא הביטה בי חודרת כל אין תא בגוף שלי פנימה ואומרת:את יכולה להמשיך לשחק אותה גיבורה גדולה

אני מכירה אותך..או..או..או... חייכה..

ס ל י ח ה ?? עניתי בשאלה

מה זאת אומרת גיבורה גדולה?

 ואת בכלל נראת לי גיבורה קטנה..מי מכיר אותך בכלל?

 שנים שאני צופה בך

 בי?

שנים?

בת כמה את שאת צופה בי כבר שנים..(אני מנסה לחשב את גילה..)

ומי אני בשבילך שתעסקי שנים בצפייה בי?

כאילו היית משועממת.. בחרת לך נשמה לצפיה? אני לא מבינה..

את עוד תביני.. אמרה

ולמה את חושבת שאני משחקת אותה גיבורה גדולה?

אני מרגישה גיבורה גדולה..

זהו ההצגה למטה נגמרה..את יכולה לקלף את המסכות שלך..

מותר לך לומר כואב.. עצוב,

אבל לא כואב לי , ולא עצוב לי..  הודעתי לה נחרצות..

מותר לך לקטר..הוסיפה

אין לי על מה .. הוספתי לקרצייה הקטנה..

שבכח רוצה שאמצא לה רע..

אני ראיתי את הקיטבג שסחבת על גבך אמרה

ו....??

 אני מחזירה לה בחזרה..

ראיתי את המסלול שבחרת לך.. ציקצקה בלשונה.. 

תקשיבי ותקשיבי לי טוב..

רכנתי לעברה את ראשי..

למדתי להכין מכל מיץ לימון לימונדה..אז אל תחפשי לי קשיים..

היו לי חיים מה זה מצחיקים..

אז בזמן שאת צחקת לך בחייך..

כולנו כאן בכינו אותם..

בכיתם??מי זה בכיתם??

 ובאתי לכאן לחיים חדשים..הבנת? פתחתי עליה זוג עיניים..

זה מה שאת חושבת אמרה..יש לך מזל שהמדהימה אמרה שנשארה לך הנשמה התאומה שלך על האדמה שתשלים לך מעגל חיים שלם..יש לך מזל..אחרת היית אומללה..

 ענני הכניסה זזים..היא עומדת שם ..אוף.. מדהימה ביופייה אני ו21 מתיישרות לכבודה..

יופי,עכשיו קדימה בואו בבקשה תסבירו לי מה קורה פה מילה במילה..( ככה קיבלתי פנייה)

כמו שהבטחתי אמרה..

אני יושבת מול הקרצייה הסגולה.. המדהימה משמאלי

ובידי החוקה!

אני מקשיבה..

הענן השטוח עלה בחזרה מעלה

היא הביטה בי והזמינה אותי שוב להתיישב על ידה

בצעדים לאחור אני מגיעה ומתיישבת..

היא מזיזה תלתל מפניי שהלך לאיבוד, מחבריו האסופים..

זהו..זה.. אמרה ראית אותו, ראית גם אותה..

אה כן..  את נשמתי התאומה..כמעט ששכחתי כבר אותה..

עדין מפליגה באהבת חיי המפתיעה..

אלו הדמויות המשמעותיות ביותר שילוו את חייך ואת מותך..

אף אחד מהם לא ליווה את חיי ..! קפצתי..(לא נותנת לסיים לדבר)

ואיך ילוו את מותי?.. כלומר את חיי החדשים?..

 שניהם מיועדים להגיע בסוף חייהם לכוכב האהבה

ועל שניהם אספר לך בהמשך..

רגע שניה אני רוצה להבין.. אז זה בעצם כוכב האהבה?

ואת? 

זהו עכשיו את צריכה לספר לי קצת על עצמך..זה לא פר...

עלי את יודעת הכל.. ואני?

 חוץ מזה שאת הדבר הכי מדהים שפגשתי מימיי חיי או מימיי מותי..

אני לא יודעת עליך כלום..

מלא ספקולציות חברות שלי.. יללתי.. זה לא פר!!

תשמעי את מדהימה, ולפי דעתי את האלוהימא כאן..

חייכה אלוהימית אלי ואמרה..ואת אלוהימית לא פחות ממני!.. אהובה..

נו .. די עכשיו את!!   (" אהובה"!!) 

החזרתי לה צינית...

רגע אז מי שולט פה על הכוכב הזה?

אולי על עוד כמה וכמה כוכבים? לכי תדעי?.. ואולי בכלל יש מלא אלוהימים ואלוהימיות.. כי העובדה שהאלוהים ההוא ששם למטה שמספרים עליו ומפחדים ממנו פחד מוות ההוא ההוא מספר בראשית?

 ההוא לא היה האלוהים שלי..

לא רוצה כזה יללתי שוב..

וידעתי שיש משהו אחר, טוב יותר, חכם יותר, מאפשר יותר

וחוץ מזה אני אגלה לך סוד בסתר ליבי שהיה חיי אז ..

 ידעתי בודאות שאלוהים זה אשה..

ובטוח שיש לה גם אהבה לידה.. איזה אלוהימוש.. אחד ומיוחד..

וחיוך מלא מילא לי פנים.. היא חייכה גם..

אז עכשיו בשיא הרצינות ובלי סיפורים ..

וברור הכי חשוב ברור..כי כשאת מדברת, לא תמיד אני מבינה את הגבוהה ,גבוהה הזה שלך..ברור..? זה אומר.. פשוט!.. טוב??     בואי נעשה ניסיון? בואי נתחיל באיך קוראים לך?מממ.. הינה את רואהההה?? יללתי.. בלי לחשוב.. תשלפי.. מה הבעיה? את האמת..

 בסך הכל הבעיה שאת לא מקבלת את תשובתי זאת הבעיה אמרה

נכון!!! מה את רוצה שהאמין שאני אלוהים.???

 רגע רגע.. נפל לי האסימון פתאום

רגע לפני אמרה לי שאני אלוהים לא פחות ממנה.. אז את האלוהיםית אה?ידעתי..

לפי הכנפיים היותר גדולות שלך כאן מכולם..

 ואת פשוט מדהימהה

אין דברים כאלה..

אבל גם את!!! התעקשה..

הינה את רואה.. על השטויות האלה אני מדברת שאת מדברת   ..גם את... מה זה גם אני??

 לא שלא חשבתי פעמים רבות שיש בנינו בטוח תכונות דומות לי ולאלוהים.. אבל לא ההוא מהספרים כן..??

אבל כן.. ידעתי ובצניעות אפונית התרברבתי.. הרבה תכוונות אלוהיות היו לי על האדמה.. והינה העובדה שלא אהבתי את צורת החיים שם על האדמה..

תכונות אלוהיות מקומם בשמים..

צינית סיימתי..לכן הגעתי הנה מרצוני.. הבנתי שמקומי הוא למעלה קרוב לאלוהות ולא בקרב האנושות..את מצחיקה אמרה ואת פי כמה וכמה השבתי לה בחזרה..

עכשיו את מבינה את לא מסוגלת לענות לי על שום שאלה.. יללתי שוב לכיוונה ..

טובבבבב..  נראה לי שהיא נשברה..

או.. תמשיכי!!..

אני האמא של הכוכב הזה(כוכב האהבה..)הכוכב הזה מכיל 55 מלאכים שווים

מלאכים שווים?

  ואיפה נמצאים כולם?

 סובבתי ראשי כמעט 360 מעלות מחפשת את השאר?

מ.מ.מה זאת אומרת מלאכים שווים? גימגמתי קשות לפתע..

היא ביקשה אותי לקום... וכיוונה אותי לשולחן עגול נשוי ל55 כיסאות שווים..שבי אמרה ופתחה לי את האופצייה לישיבה.

ועברה לשבת במרחק עגול ממני..

זה  המקום הקבוע שלך..מקומות קבועים? כאילו מה ממוספרים? צחקתי..

מעניין מי מימיני או מי משמאלי? המרלינים..! שלפה ..

בשולחן העגול מתקיימות ישיבות חשובות ..55 מלאכים שווים יושבים כאן ומטכסים עצה..

כבר היום בשעת האין סוף תתקיים עבורך ישיבה ראשונה..את תציגי את עצמך.. וכל השאר יציגו עצמם בפניך..

יוקרן סרט חייך במלואו..ואז ניפתח יחד איתך בדיון..

 סרט חיי באורך מלא?? כאילו נישב 38 שנים סביב שולחן? נראה לך?

בקושי שעת סיפור אחת.. בחוסר הקשב והריכוז שלי אני יכולה....

היא חייכה.. 5 דקות שמים דיון על כל שנת חיים אחת..רגע..! זה התחיל להרגיש לי כבר לא בנוח..

מי רוצה עכשיו שיחטטו לו ברקטום החיים 54 מלאכים..?

,משכתי כתף שלילית לראשי.. לא רוצה! יללתי להדגשה!

זה לא כמו שזה נשמע.. ליטפה לי תלתל ..אף לא אחד מהם יבקר את חייך..אז למה דיון?

זרקתי בחזרה מקווצת גבותיי

לסגור לך את כל הקצוות הלא סגורים..אני? מיהרתי..אני כל הקצוות שלי כבר סגורים..וכבר העברת אותי גם את טקס הפרידה כמו שקראת לטקס ההוא..אז הכל סגור מבחינתי..

כמעט.. הודיעה לי החביבה מכל..כמעט..

הערב ינתן לך ספר החוקה..מה מותר ומה אסור.. (ריככה אותי במילת הקסם א ה ו ב ה )

מה החוקים בביקורים על האדמה..ומה החוקים בכוכב האהבה..

 היא ניגשה אלי המדהימה לפתה את ידה בידי.. תרגעי אהובה..לאן הגעת את יודעת? שאלה..

כן נו לכוכב האהבה.. כמו שאמרת..

וזה אומר?? החזירה לי..

שבכוכב האהבה מדברים שפת אהבה.

.את לא צריכה להתגונן..

 כן, ועדות ,וישיבות.. הופכות אותי לאנטי באופן אוטומטי

היא שוב הניחה יד רכה על כתפיי..

 לפתע קולות צחוק מתגלגלים בקעו להם מעבר לעננים..אלה קולותיהם של המרלינים.. ? לא?..  שאלתי.. 

ושל כל החבורה אמרה.

.בואי שבי בכיסא 55 אני כבר חוזרת

וכבר כלא היתה..סקרנית מתמיד אני מצפה לראות כאן את כל הנשמות הנבחרות ויותר מכל.. יאללה כבר לקבל את ספר החוקה..

משלבת ידיי ישובה על כיסא 55

האור הסגלגל על תלתליי הכסף שלה ירד על שלי גם

היא כינסה את כנפייה ופינתה לי מקום בצמוד אליה, על ענן לבן ורך,פוכי של ממש..

את מוכנה?? שאלה

יותר מתמיד השבתי לה בחזרה..

שאלה קטנה!.. הכריזה המדהימה והרימה אצבעה..

את יודעת כמה אחוזים בסך הכל פוגשים באהבה המיועדת  להם..

אהבה ששני החומרים מתערבבים אחד בשני ואי אפשר כבר להבחין מי הוא מי

והשניים הופכים אחד.. את יודעת כמה?! חזרה שוב על השאלה ..

 אני?.. ,אני יודעת שהרוב מנהלים חשבון זוגי וחולקים מיטה זוגית, וקוראים לזה זוגיות..

אני לא יודעת... זה נשמע לי, כמו מחט בערמת שחת..

בדיוק כך! הסכימה..

לא פלא שהוא שם ואני פה הוספתי.. איפה לדעתך ההיתי  יכולה לפגוש אותו?

האם הוא חשב לפעמים גם  כמוני, על הדבר הקדוש הזה? אהבת חייו?האחת? המדוייקת? המיועדת? הבינגו הזאת..?

 או שמחשבות זוגיות רדודות בעומק שלולית עלו על העומק,(כמוני לפעמים..)מסתכלת בקנקן בחיפוש אחרי האחד..

 ואולי הוא התפשר לו בזוגיות בעלת חשבון זוגי ומיטה זוגית..וברבורית חיצונית מרשימה..להשווצה??

 באין סוף סיטואציות בחיי הירהרתי בו באהבת חיי..מה הוא עושה ברגעים מסויימים? דימיונות אין סוף..

והינה את אומרת לי בואי ובלחיצת כפתור אחת כבר יכולה להראות לי.איך הוא נראה..

"איך הוא נראה???..."

פתחה עלי זוג עיניי שקד לרווחה.. 

זה הרדוד!..המשיכה

מה זה כבר חשוב איך הוא נראה? 

ממילא אני אינני יותר אני.. שנינו מקצוות קיצוניים.

הוא בחיים על האדמה.. ואני בחיים על העננים..

אבל אשמח להציץ פנימה לתוך נישמתו לראות הכי עמוק ,למה חיכיתי..

( טוב לא ממש חיכיתי )..

בסוף המשכתי הלאה..

יש לו שיער ארוך?  נכון?  מיהרתי להרשים אותה בחיזוי שלי..

ככה לפחות דימיינתי אותו תמיד..

לא הספקתי להמשיך את תיאור האביר על הסוס הלבן שלי והענן השטוח ירד אל מולי.. לא היה לי אומץ,(הקפצתי ידיי על עיניי וכיסתי פניי במלואם..)היא חייכה וטילטלה תלתליי.. הביטי..הוא עמד שם בגבו אלי.

.את כולם את מראה לי מהגב יללתי,אני תמיד מיללת ..

(נתקעתי תינוקת כנראה..)

התרוממתי מתוך הענן ונעמדתי על רגליי הרגשתי שהלב שאין ברשותי עומד להתפוצץ לי..

היא מאחור נוגעת באחד תלתל שלי

 ואני מלפנים נוגעת באחד נשמה שלו

זה היה מגנטטטט.. אמאל'ה             (ואני בחיים לא אומרת אמאל'ה..)..

חומרים  מתוך המוות שלי התפרצו החוצה באור וחדרו את התאים החיים שלו ..

וחלקים מתוך המוות שלו התערבבו בחלקים חיים בי..

אני פנימה.. עמוק כבר פנימה מתערבבת בכחול קובלט, ובירוק הרך שלו

הכל מתלבש עלינו בול התאים המתים שלי מתערבבים בתאים החיים שלו ויוצרים בנינו חיים וחוצצים בנינו מתים..

ואקוםםםםםםם

ברקע קולו של מפתח שפותח כדין מנעול

זה הרגע בו כבר אי אפשר להבחין מי הוא הוא או מי היא אני..

הכל מעורבב בנו, ובנו כבר מעורבב הכל.

האחד האחד למילייארד הזה שהיא דיברה עליו..

זה עצום.. 

תחושת אהבה עצומה שהחיים לא יכלו לעמוד בה..

חיבור מגנטי ממכר..

כל החושים מתערבבים משתלבים ושזורים כשתי וערב האחד בשניה..

וואוווווווו איזו אהבה עצומה..

אמאל'ה מי זה השווה הזה?

 תודעתי מציצה פנימה במכבסת הנשמות הזו

מה זההההההההההה??

 כל תא בגופי כמו כאב  פאנטום מתעורר לחיים..לרגע אני שוכחת שאני בעצם מתה.

המתה שלי מעורבבת חזק בתוך הנשמה החיה שלו.. ואנחנו אחד,שלם,ומוגמר..

הסיבובים המערבלים אותנו לאחד, מאיטים את הקצב הסיבובי..

 הרפסודה המתפרקת לגורמים שלי ממסע ארוך, במימיי האוקיאנוס ,הגיע לפיסת האדמה הבטוחה שלו ..

חיינו נמתחים זה מזו.. 

 אני מרגישה  נתלשת ממך.. 

אוווווווווווווווווווווווווווווצ'' 

והיא כבר עמדה שם לידי,

ידה על גבי..

וואאאוווווווווו 

 אמרתי בלי יכולת  לומר משהו נוסף..

הוא מדהיםםםם...

פקחתי זוג עיניים..

שהביטו בה ישר..

חיוך רך ומלא בעצב מפוספס מילא את הרווח בנינו..

מופתעת אני מביטה שוב על הענן השטוח..

האם הבחין בכניסה הדרמתית שלי לתוך חייו.?

והאם הרגיש שמשהו ממנו נתלש?

הוא עמד שם בוהה לו בנקודה מרוחקת.. משחק באוזן שמאל שלו..לא דומה להוא עם הסוס הלבן בדימיוני בכלל..

לא שיער ארוך,      ולא בלונדיני,      ולא גבוהה מאוד..הוא עמד שם צנוע במימדיו , אולי 1.70   רזה ואפילו מאוד..שיער קצר,חיוך רחב חשף אפילו חסר שן או שניים..

ובכל כולי אין שמץ. מאוכזבת..

אני סורקת את עצמי הוא לא בלונדיני ,אין לו עיניים כחולות ,הוא לא גבוה, ואין לו סוס לבן..וגרם ממני לא מאוכזב??

אני מביטה בה...זה חלק מהשינוי שחל בי ? אני שואלת אותה..

זה שלרשימה המדוייקת אין משמעות..?

רשימה ממש רשימת דרישות היתה בכיסי בחיי..והוא לא עומד באף דרישה בתקן..

חוץ מחוכמתו האלוהית אמרה ורגישותו הגאונית ...   הוסיפה לו בנקודות אין סוף ..

מה זאת אומרת רגישות גאונית?... שאלתי אותה..

את תלמדי עליו עוד רבות אהובה..נשמה מעניינת ומיוחדת במינה..

מחפשת לכי תדעי את מי?

 אווצ' כואב לראות כמה מטומטמת הייתי..

לא פלא איזה ברבורים רדודים התהלכו בחיי..ואני אינני מחייכת..תלו לי תעודות פרופסורה ומטה על הקיר ואני אינני מחייכת..

אבל מחוייכת מזמינה את כל החברה להתרשם בהצגה הניבחרת..מרשים היו אומרים כולם.. סחטן עליך.. אחלה ברבור.. מאושרת?עיניי כנראה מאושרות היו..

בדרך לניסיון למצוא גם משהו נוסף בקנקן..

היה בחיפוש למשהו שרק עכשיו שכשאיני אנוש אני יכולה להבין למה השתוקק ליבי..

ורק אתו אמרה.. וחתמה כמו בנקודה..זה האחד!!! הדי.אן .איי הזוגי שלך.. בחייך ובמותך..במותי? מיהרתי....הוא  עדין בחייו,שם על האדמה כאילו???

פיספסתי תרכבת? או הוא פיספס...או שנינו פיספסנו..?.?

איפה הייתי יכולה לפגוש בו בכלל ?

 מאיפה הוא ? שאלתי..

או.או..או.. השיבה לי ברכות..הוא שר כמוך בדיוק, כשתמיד נשאל..

"אדם בתוך עצמו הוא גר.."

(שיר שאני מאאאוד אוהבת, וכשתמיד נשאלתי זה מה ששרתי..)

וואלה???

 המוממה מדיוק תשובתה לתשובתי לתשובתו..

האחד המדוייק!!.. אמרה וקרצה לי בימנית שלה..