החזרה מהמסיבה שלי על האדמה לכיוון השמים היתה מלוווה כבר בגעגוע..בחצי הדרך כבר הרגשתי נקרעת בגעגועיי למדהימנית ההיא עם שמלת העננית..

ולחבריי שם על הקרקע.

.רציתי לראות את הפנים של כל אחד מהם שיקרא את המילים האחרונות לי אליו..

אך משהו חזק יותר מהאחיזה במוכר ואהוב מושך אותי בחזרה

המדהימנית מנצחת.

.שעריי ענננים  לבנים נפתחים מולי..

אני בפנים..

מעורסלת בתוך ענן קיבלה את פני..דייקת להפליא אמרה..

(בהתחשב בכך שלא היתה לי כירכרה מדלעת..)

נו איך היתה המסיבה ?

אז קודם תרשי לי להתנצל על כך שלא הזמנתי אותך למסיבה

האמת שהייתי בטוחה שאת פה המזכירה או מנהלת ההפקה, משהו בקבלת קהל, אז הנחתי שאת מאוד מאוד עסוקה..ולא נראה לי יש לך בכלל עינין במסיבות של בני האדם...ניסיתי כוחי מתנצלת..היא חייכה רחב ואמרה.. ראיתי את כל הסיבה..

סליחה?.. בפליאה המשכתי..

היא הניפה את ידה מעלה משכה ענן שחור שטוח וגדול, וחיוך קטנטן לעברי שלחה.

.על הענן מוקרנת המסיבה..

אהההה..הינה מישמיש..

רגע,רגע, אני המומה ראשית מכל הטכנולוגייה המתקדמת..

היא מביטה בי מפרעת תלתליי בחינניות ואומרת..מכאן אני צופה על כל הנעשה..

מה זה על כל הנעשה? קימטטי מיצחי..

על כל רגע שבו אני רוצה..

אוקי.. בתוכי אני אומרת...

 (יש לה שליטה מלאה כמו שהיא אומרת..תתנהגי יפה יכול להיות שזו באמת האלוהים..)

את יכולה להראות לי כל מה שאבקש ? מיהרתי להתנצח איתה...

כן מיהרה מחוייכת ..ניראת, מה זה מרוצה מעצמה..

אז אני רוצה.....מיד שלפתי בלי חומר למחשבה..

תראי לי את הנשמה התאומה שלי... אם לא בחיי.. לפחות אפגוש בה אחרי מותי..

(כולי מתרגשת מחכה לתגובתה..)

היא הניחה את ידה על כתפיי רכה מתמיד

שבי, אמרה.. רגעעע..קפצתי ממקומי..קודם תסבירי לי את המושג נשמה תאומה..

סייאמים כאלה? אותו הדבר בדיוק? 

מחוייכת תמיד .. אלוהית לגמרי

..די.אן.איי קוסמי אחד ניתן תמיד לשתי נשמות.. זה נשמות תאומות..!זאת אומרת.....     ( מיהרתי להבין לפני ששוב ההפוך סתומה..)

שהן נולדות באותו יום?      לא ניראה לי שאני מבינה...

מה זה הדי.אן.איי. הקוסמי בעצם?

הדי .אן.איי של הפיזיולוגייה אני יודעת.. אבל קוסמי?..

היא מביטה בי באלוהות ..אוף כמה שהיא יפה..

מי שחייה בתוכך היא, וממה שמורכבת נישמתך, זה כל הדי.אן איי הקוסמי שלך..

מה נישאר לאחר שהשארת את גופך שהיה מורכב מדי.אן.איי פיזיולוגי?

שמת יחד עם גופך דרך אגב..נישמתך! חייכה אלי..

 שוב פירעה תלתליי..לא נעים לי לספר שהרבה לא הבנתי.. אבל להרגיש הרגשתי

הרגשתי את הבטן האין שלי מתהפכת.. מתרגשת..ידעתי עוד רגע ואראה את הנשמה התאומה שלי..

תגידי.. מדהימנית, אפשר לקרוא לך כך?... מיהרתי לבקש רשותה..אוף אני לא עומדת בחיוך שלה...תקראי לי רק איך שאת רוצה.. ענתה..

אבל בטוח יש לך שם מיהרתי בערמומיות להוציא מידיית מידע..ובקריצה בימנית סיימתי..

אז הנשמה התאומה שלי היא זכר או נקבה?

בואי שבי אמרה וכינסה כנפייה המדהימות לתוכה..

הענן השחור והשטוח ירד..

אני מצתופפת ליד האלוהית הזאת שמאפשרת לי סוף סוף לראות במי מדובר..בתוכי מתרגשת יכולה עוד לחוש בפעימות ליבי האין כבר בתוכי

האור מסביב בלי ללחוץ על שלטר יורד קלות

מסביב רק השקט ואווו..הינה תמונה נכנסת..

ים

רק ים ממלא את כל מסך הענן

אני מביטה על המדהימנית משמאלי.. אולי היא  התבלבלה..לא יכול להיות שים זו נשמתי התאומה.. אף על פי שכך באמת זה היה..

היא משיבה לי מבט בחזרה..

שוב עיניי לענן המסך צוק מדהים ועליו עומד ונראה לי שזו או זה ..זה היא..

אני בגבה ופנייה לים..

אפשר פוקוס על הפנים חייכתי לעבר המדהימנית..

אז הנשמה התאומה שלי היא נקבהההה??!

ואני חיפשתי בנשמה תאומה זכר.. חשבתי שזו צריכה להיות השלמה..

ולא התפשרתי באמצע הדרך.

.אז אחרי שתראי לי אותה, אני יכולה להיות חצופה ולבקש עוד די.וי.די קטן קטן.. ממש רק דקה, שתראי לי את האהבה התאומה שלי ,

המושלם!

 האחד!

שהיה צריך להיות שלי ולא מצא אותי ולא אני אותו?! את תוכלי?? פליזזזזזז???!!

תילתלתי על אצבעי תלתל לבן ורך משערה..

 מיתחנחנת שכמותי.

.מעכשיו תוכלי לבוא לבקרני תמיד

 דלתי פתוחה בפנייך ,ניצפה ביחד על חייך הקודמים אם תירצי גם על חייך הבאים.... סיימה..

אה,אה,אה

אין סיכוי נשמה, עצרתי אותה פן תמשיך אם הפנטזיות שלה..אין סיכוי..

בחיים חוזרים שם למטה ..

גם בהכי טוב שתבטיחי לי אני לא חוזרת בחזרה.

.ואם זה קורה ? או יקרה שלא בשליטתי..

 כבר שם הקשור לצווארי חבליי טבורים..

 צחקתי..

גם היא..

לא באמת שהתכוונתי..אם את כמו  אלוהים.. שיודעת הכל.?. אז את יודעת שהייתי מאושרת בחיי..והיו לי כלים טובים

והיתה לי שליטה בחייו

שליטה במותי..אבל תגידי לי לחזור?.. ממש לא..מכאן אני ממשיכה רק הלאה.. ואם הייתי נותנת בידייך  לחשה לאוזניי

לפגוש באהבתך?

אני אחכה לו כאן.. ציחקקתי צינית מתמיד הודעתי..

נו בבקשה תראי לי אותו.. לרגע שכחתי מנשתמי התאומה שהיא בכלל אישה..

על הצוק עומדת לה שם לבדה..

תראי לי קודם אותו..

אחרכך אותה..

נו?? 

חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.

כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.

בדקה אחת שפויה

הצלחתי לראות את אוניות הצער טובעות בים גדול של תקוות קטנות ביין

בדקה אחת שפויה הצלחתי לראות מלאכים בשמיי העיר הזאת

אלוהים, לא מוותר עלינו עדין

אז מה בנתיים?

על הברכיים

קרוב לאדמה

רחוק מהשמים

צמוד אליך בנתיים

בדקה אחת שפוייה הצלחתי לראות  את אוניות הצער טובעות בים גדול של תקוות קטנות ביין..

הבוקר הזה עלה גם הוא

אחרי האתמול ההוא..

והחיים  והמוות, והחיים,רחוקים מלחזור למסלולם..

100 שעות שנדחסו לנצח הזה שאין לו סוף..

פועמות  בתוכי..

חודרות כל תא בגוף המת שלי

ומפיחות בו חיים..  

הדרך למטה היתה עמוסה בהתרגשות רבה האחת אני בעצם לא ממש מתה והשניה אני בדרך  לפגוש את מישמיש חברתי  הטובה שהפיקה לכבודי מסיבה..אני סוקרת את המרחב החדש הזה בין שמים לארץ, בין ארץ לשמים..גם הדרך הזו כלכך יפה, רגעים הכל בחוץ חושך ואני מוארת, ורגעים בהם אני בתוך החושך והכל סביב מואר מה השעה אני לעצמי חושבת.. וחודרת את האטמוספירה שלכם..הארץ נראת  כבר קרובה מתמיד, ריח החיים ההם עולים מתוכה, והיא כבר בחשכה..משהו בי מתרגש מחדש לחוות לעוד רגע את המוכר ,ומשהו בי כבר רוצה לחזור בחזרה..אך הגעגוע למישמיש מנצח .. אני בדרך למסיבה..   12 כמו סינדרלה את בחזרה! אני מנסה לנחם את הצד המתגעגע כבר למזכירה המדהימה.. אני פותחת לי חיוך רחב.. היא באמת המזכירה???!זהו כנראה שהכל קרוב.. אני יכולה להרגיש את מישמיש אני ניפרדת מהענן שנשא אותי בתודה על הנסיעה.. ומביטה על המדורה המתרוממת.. מצד ימין בתוך היער הסבוך.. אני חייבת להגיד אלוהים.. אז.....................אלוהים כמה יפה היא עמדה שם ביער לבושה בלבן מחליפה חיבוקים ארוכים עם המון תחנות דלק שנקראים חברים הם היו שם רק מהטובים ביותר..אההההה.. הינה אוררררררררררי!!!... גם בלבן?? אורי בלבבבבן???? אורי לבן? זה הצבע שהוא הכי שונא!!(תמיד אמר שזה מזכיר לו בית חולים,ואני תמיד אמרתי לו שבית חולים זה ירוק..) איפה הוא היה מענין ??  טוב את כל הדיטלס בעדאן!! (צינית כתמיד באנגלית וערבית סיימתי.).כולם בלבן .. ווווואי איזה יופי.. קצב תופים אפריקאי שמאירה האהובה הקטנה הזאת מרימה  לחלל האויר תופס את כולם במעגל סביבה כולם בכפיים כולללללם! אין אחד אדיש לקצב המתרומם לו באיטיות לאויר אני נכנסת לתוך המעגל אף אחד לא מבחין בי, אני קרובה לאש וזה לא שורף לישוב בודקת האם הלהבה העצומה המתרוממת, יכולה לכלות אותי.. כלום!!... לא חם אפילו.. ובתוך הלהבות אני כבר עומדת.. האש אינה יכולה לשרוף אותי יותר, נה,נה,נננה,, אני רוקדת מחקה את הלהבות בריקודן ואחריהן אני... מסביב כפיים לצלילי התוף העולה לשמים..מענין אם המדהימנית  האלוהית ההיא שומעת.. לא נעים שלא הזמנתי אותה אני פתאום חושבת לעצמי..לא מתאים לי בכלל!! איזה פדיחות אני ממלמלת ומנחמת את האכזבה שאולי היא בעצם כן רואה..באויר עולה ריח הבשר שכלכך הייתי נופלת תמיד שדודה אחריו..  כבת מזל שור שתמיד חיסלה 900 גר אנטריקוט משובח ושיהיה תמיד הרבה דם... הודעתי למי שעכשיו מתעסק עם נתח הבשר שלי..(כן.כן. קניבליזם קל.. פר אוהב לאכול פרה.. דאגתי תמיד להתנצל בפני חברי הצימחוניים שאני תמיד הייתי מקרה חריג בעינייהם..) אבל אהבה וקבלה שררה וחיברה בנינו.. חייה ותן לחיות זה היה דגל החברות בנינו..כולם מתנועעים רובם ידייהם כבר באויר.. מישמיש ניגשת לאש פרומנית בנשמה תמיד היתה.. שעות מול האח שלה מתעסקת בהזזת העצים מימין לשמאל שעוווות... סנדת עץ ארוכה בידה  והיא מתקרבת..מישמיש ... אני לוחשת..מיש שמטה את המקל מתוך ידה אל האש, ונעמדהה..לא אין מצב שאותי היא שמעה מיהרתי להרגיע את עצמי במהירות....מישמיש ? מיהרת לנסות שוב... היא עמדה מולי במרחק 2 מטר של נגיעה והרימה את אצבעה לעברי..זה היה השלום הקבוע בנינו בחיי כמו בציור של דה וינצי לחבר קצוות אצבעות ולא לגעת רק כמעט..אני הרמתי את ידי לעברה מצמצמת סנטימטר אחר סנטימטר לעברה והפעם הפעם נוגעת ממש נוגעת לה באצבעה... ברכות של שמים כמו המגע של המדהימנית ההיא.. היא נגעה באצבעי בשבילה היה זה רק כמעט.. בשבילי זה היה השלם.. כולם הביטו בה מרימה ידה ושולחת אצבעה קדימה.. אני ברואה ואין רואים בי.. מיישמיש ואני בשלום המיוחד שלנו.. זה לא האחרון אהובה אני מנסה מנחמת את ליבה המתגעגע לשיחות עומק בלי המצופים בנינו..  זה לא האחרוןןן .. אני אומרת..מסביב הקצב של מאירה משנה כיוונים, נוספים אליה חלילים ערביים ,עוד ,גיטרה, מלווים אותה בקצב האלוהי שהיא מובילה.. כולם כולכך יפים בלבן מסביב..בדיי לייקרה לבנים נמתחו מעל ראשיי המוזמנים,מחצלות קש ,פופים מפנקים,שהזכירו לי את המגע כבר עם העננים,והמון פנסים סינים(שקיות ניר לבנות של המסעדה של מוש בפנים חול ונר דולק) ככה מישמיש קוראת לזה .. פנסים סינים.. דלקו בכל מקום.. איזה הפקה מדהימה איזה סדר איזה אירגון..היא הרימה שם.. שולחנות עמוסים במגשי עץ עגולים וסכיני להב אימיים..שהמתינו בסבלנות להנחת הבשר עליהן.. ותפודים קטנים מחובקים בניר כסף על עלי בננה ענקיים.. לא אני לא עומדת בריח הזה.. לפעמים נדמה לי שרק הוא יכול לשכנע אותי לחזור לחיים בחזרה..אולי אני כבר לא זקוקה למזון יותר ומים.. אבל עד כאן! אני ממהרת להזכיר.. אני ניגשת למדורת הגאווה של חוליו חברי הטוב שלבטח התנדב גם להכין לי את המרקחה הסודית של עשביי הטיבול שלו..פפפפ אני נושמת פנימה אחת ארוכה ארוכה.. ומוציאה באיטיות ושוב מעלה עוד נשימה פנימה מפנימה את המרכיבים הסודיים ומצליחה מפרקת אחד אחד.. עליתי עליך.. חוליו,עליתי עליך.. שוב אני נזכרת באורי ,משירה במבט סורקת.. איפה המניאק הזה היה בדרכי האחרונה קפצה לי שוב השאלה..אה..אה.. אני לעצמי מזכירה שוב.. אמרנו דיטלס בעדאן.....כולם מחייכים מאושרים צוחקים כולם מתרגשים .. אחד אחד פנימה אני מציצה.. זה הכלי הראשון שניתן לך  כשאתה בחייך החדשים..כולם הופכים שקופים  שקופים בעינייך, פנימה.. אתה רואה את האמת כולה רק פנימה .. לא מתרשם מאיך זה נראה מבחוץ ישר פנימה.. כך כולם ניראו לי   ד ל ו ק י ם .. באור גדול של אושר גדול.. הבשר כבר ירד למגשים את קול התופים החליפו אמיר וחבורתו בחמת חלילים.. כלכך רציתי לבקר באירלנד בחיי,עכשיו אוכל לבקר באירלנד בחיי החדשים..נזכרתי בנעימה שהוא נתן שם.. מלך הילד המוכשר הזה..וקול אלוהים לו בגרונו מושתל.. לא,באמת ילד מוכשר..אני שומעת את קולה של מיש.. חברים...?אני מבקשת את כולם בכוסות יין מלאים.. מלאים..  ויש לי כמה מילים..כולם משתתקים ,מזלגות וסכינים מניחים.. ואחר הוראותייה  נסחפים..בקבוקיי יין עוברים וממלאים לכולם בכוסות, אני מרגישה בתוכי מתרגשת.. השארתי לה כמה מילים כתובות להקריא ברגע הזה.. ויורה לאויר.. טוב עכשיו כולם בוא נעשה לחיים.. וכולם באויר  את הידיים..צליל נשיקת הכוס עבר בסדר מופתי מאחד לשני במעגל. . אורי סיים בגל.. ודממה נשמעה ואחרייה קול  לחיים גדול חתך את האויר..12 00 אני חייבת להיות כבר בחזרה אני מזכירה לעצמי את הבטחה למזכירה המדהימה הההיא..מציצה בשעונו של אמיר זהו חברים אני ממשיכה..תמשיכו תמשיכו ההמסיבה רק התחילה.. אל תפריעו לעצמכם אני במונולוג לעצמי .. מנחמת..אני מאחוריי גבה של מישמיש נעמדת ידיי מניחה על ליבה .. אלוהים איך הוא פועל בחוזקה..אין ספק עכשיו אני חותכת את הראש אם  היא לא מרגישה אותי עכשיו אין מצב... אני אומרת לעצמי..מישמיש אהובה .. אני לוחשת לאוזנה...אני עולה למעלה עכשיו בחזרה.. להשלים תהליך ויורדת שוב לבקרך .. אהובה..יש לי מלא דברים לספר לך לשדר לך אלוהים יודע איך...(ובעיניין אלוהים את לא תאמיני לי.. אני בטוחה..) אהובה תודה לך חברה יקרה על המסיבה שהפקת לכבודי.. ידעתי בידיי מי להפקיד רצונותיי עוד בחיי..מלאכית אדם שלי מיש מיש  עכשיו תוכלי לקרוא להם..אני זזה אהובה..מישמיש ברגע שסיימתי לומר .. הרימה את כוסה ואמרה..חברה בואו נעשה שוב לחיים לחיים במקהלת חברים טובים ומפוארת השיבו לה כולם..מישמיש עמדה ובידה הכמה מילים שלי..אני עוברת אחד אחד במעגל..נוגעת בכתפו ..  מביטה פנימה בו..ואוהבת..אני ממשיכה זהו מכאן אני חוזרת בחזרה..מתגעגעת כבר לשוב לחיי החדשים, וסקרנית אלוהים כמה סקרנית על המשך במסע המופלא הביתה..

משוחררת מתמיד מאושרת מתמיד

 מלאת חיים מתמיד

מחייכת מתמיד

 אוהבת מתמיד

 רגועה מתמיד

 עדינה מתמיד

רכה מתמיד

קלה מתמיד

 וחופשייייה מתמיד 

 ..אני עושה לי את הדרך בחזרה לתחילתה של ליידתי מחדש

סי יו אין דה נקסט לייף...

see   you  In  the  next  life

וצועדת לתוך זרועותיה

זאת היתה  בנינו...

.ה ס ל י ח ה  

בקול הכי נעים ,שמימיי שמעתי ..אמרה..

ואני באתי..... חשבתי........... זהו...

אוי..אוי..אוי..  המסיבה!,

כי מקודם עוד יכולתי..ואל תדאגי אף אחד גם לא הצליח לראות אותי.. ניסיתי להרגיע אותה.. אולי היא לא רוצה שמישהו  נוסף יידע  על העולם הפרטי שלה.       .ועכשיו גם שלי..    כך לפחות אני מקוה..

שלא מדובר באיזה מחסום או מעבר גבולות..      לך תדע?

זהו אני בפנים

ענני עשן מתחת לרגליי, ומעלי אין שמים

מבטי קדימה בוחן וסורק את האזור הסטרילי הזה,בית משכנו של אלוהים

אבל אלוהים אין פה עדין

המקום שוקק חיים,מפלי מים רגועים נשפכים בעדינות כמו בהילוך איטי אל מעיין מים.

וואוווו... אני מזכירה לעצמי..

את במישכנו של אלוהים, אלוהים אדירים את קולטת?...

אני נושכת קלות את שפתיי..

כדי שאדע קיימת אני

וקיים גם הרגע הזה

הייייייייייייייייייייי.. מתוכי נשמעה קריאה

היייייייייייייייייייי..קולי שב אלי בחזרה

אולי עכשיו יענה ??....    אחרי או אחריי אחריי

לא קול אלוהים, רק פיכפוך מים באוזניי

נו מה קורה עם האלוהים הזה?

זה הוא שקבע איתי את הפגישה (אני מייללת)

8 שעתו של האין סוף ניסיתי לחקות בציניות את שני המרלינים

אז איפה הוא אוףףףףףףף

רק חסר לי עכשיו בווווווווווווו מאחור

וסובבתי ראשי במהירות האור(יופי מפגרת אחת .. אני אומרת לעצמי)

מה זה השטויות האלה שאת חושבת..?

תרגיעי.. חוץ מזה שהמרלינים אמרו ברוכים הבאים לחיים שהם לכל החיים..

ובמונולוג עצמי ומרגיע אני פותחת לעצמי..

הינה ענן בונבון מפנק ורך,שבי,תהני,עד שיגיע הבוס הגדול

לא הספקתי לסיים את השיחה עם עצמי

ושני עננים שהיו מחוברים עד לרגע הזה.. נפרדים אל מולי והופכים ענני עשן

נשימתי כבר נעצרה מזמן

אבל נישמתי עצרה ועמדה דום

וואאאאאווווווווווווו..או..או.

אני סורקת את הרגע הבא

לא ערה בכלל למתרחש מאחוריי

בדום כמעט מתוח, מבטי קדימה לא לפספס את רגע ההסטורי הפרטי שלי..

מאחור  קול

 ברוכה הבאה..

אני בהלם, זה בכלל בא מאחור

לא מעיזה להסתובב לא לומר תודה לא ברוך הנימצא

כלום רק הלם

עומדת דום לאלוהים עם הגב..

בשנית התאוששות בודדה אני כבר לא בטוחה

לא קול זכר היה זה שקיבל את פני

אני כנראה הוזה...

אשחק אותה שלא שמעתי אני מתחכמת בתוכי..

עדין לא מעיזה לסובב את גבי

שלום

חזר שוב הקול

הפעם היה זה כלכך קרוב

אין ספק בכלל  ברכות הזאת, קול אשה

כמו צליל שקוף כמים

תנועתו עגולה ומערסלת

עדין בגבי..

שלום עונה..

ומחשבה מהירה חתכה.. אולי זאת בכלל המזכירה?..

הברכיים התיישרו באחת וביטחון חדר אל רוחי ונפשי ועמד לצידי

אני מסתובבת בהילוך איטי.. מתאימה את עצמי לסיטואצייה,הכל שלוו אז גם אני אהייה שלווה..

רוח קלה וחמימה ננשפה מעל תלתליי ונגעה בם

זה הרגע בו ריסיי העליונות נפרדות מהתחתונות.. עיניי פקוחות לרווחה

והיא עמדה שם מולי..

מ ד ה י מ ה  ביופייה עדינה ועצומה ביחד

תלתליי ביסלי ארוכייייייייים לבנים לראשה וחיוך רך ענוג וכובש בשפתייה

היא עמדה שם כשלגופה השקוף והמדהים שמלת עננים במלא גוונים של אפורים ולבנים, פניה טובות ויפות,ובעינייה מבט אלוהי מלא חמלה ואהבה..

שלום אמרתי מנסה לסדר את האותיות בשורה אחרי שנישמתי נעתקה

במוחי.. לא יכול להיות שזו מזכירתו של אלוהים.. אל תזלזלי אני שוב מזכירה לעצמי..מדובר באלוהים את זוכרת..

אפשר רק שאלה.. לפני שהיא פתחה פייה.. הרמתי אצבע לבקש את רשותה

תראי אני פשוט די חדשה .. יש לי כאן פגישה עם אלוהים הוא עדין לא הגיע..אמרו לי לחכות לו כאן בפנים.. תגידי זה משכנו של אלוהים?.?

במהירות האור סיימתי את הרצף

היא.. צחקה

כאילו מה אני סיפרתי בדיחה?

אני מביטה עליה קוראת אותה בעיניי לסדר

מה לא באמת מה?

מישכנו של מי אמרה?

אלוהים מה מי השבתי בחזרה..

היא חייכה חיוך גדול ואמרה

טבע האדם הוא

שאחד מפיץ סיפור שווא

ומיליונים מספרים אותו כאמת

רגע.. רגע ניסיתי לעקוב אחרי דברייה(לרגע חשבתי שהדיסלקטצייה עברה איתי לחיי החדשים)

מנסה להבין מה בעצם היא אמרה

אולי כדי שאשתוק ואתן למזכירה המדהימה לדבר

אמונה בסיפור שהפיץ האדם זו צורת העבדות הגרועה ביותר,המפלג ביותר,האסון הכבד ביותר שהביא האדם על עצמו.. הדתות

ואאאוווו.. נשמתי לרווחה

אז אני לא הדפוקה היחידה שחושבת שהסיפור הזה נורא

אז רגע רגע אני קוטעת אותה..

אז אין בעצם אלוהים.. אני יכולה לנשום לרווחה?

היא מחייכת באמת שהיא כובשת

לא ההוא שמסופר עליו סיפורים..

אז רגע אני קוראת את עצמי לסדר

אז לאן בעצם אני הגעתי..

מתוקה היא אמרה ברכות אלוהית

כבר הסביר לך הכל מההתחלה

מי אני מה תפקידי. ומה יהיה תפקידך.. בהמשך..ותקבלי הסבר על המקום אליו הגעת..

אז אין לי בעצם שום פגישה עם שום אלוהים מאוכזבת אני מרכינה ראשי

היו לי המון שאלות מי חצופות ועד מתוחכמות שקיוויתי לעמוד מולו ולשאול..

עוד רגע ואסביר לך על חייך החדשים

מה מותר ומה אסור

וואאווו ציצתי בתוכי.. שוב מסגרות ושוב איסורים..?

יש פה אהובה כללים ברורים..

אבל ראשית הטקס

טקס השיחרור הנהנתי בראשי

ומה זה הטקס הזה?

הטקס מסמל את ביטול האגו

אין לי בכלל אגו קפצי.. עוד בחיי עשיתי עבודת גירושין מימנו..

נישמתך עדין אוחזת את הקיים והמוכר

היא איננה חופשייה

מה פתאום אוחזת? אני אוחזת?

אני לא יודעת אם את יודעת.. אבל אני הגעתי הנה מרצוני.. השווצתי

תראי היא אמרה..

חופש אינו שאלה של גודל הכלוב

אלה של מי שמחזיק במפתח..

את המשפט הזה כבר ממש לא הבנתי

היא התקרבה לעברי וחייכה

כמה דקות ויתחיל תהליך הפרידה..

תגידי.. נזכרתי.. כמה זמן כל זה יקח

פשוט חברה שלי מישמיש הכינה לכבודי מסיבה

ואין מצב שאני לא מגיעה

היא הניחה ידה על תלתליי ואמרה

את הדברים היפים והטובים בעולם

אי אפשר לראות וגם לא למשש

יש להרגיש אותם בלב..

כמה דקות וטקס הגירושין מהאגו מתחיל..

בראשי מתרוצצות עשרות שאלות  לקראת הפגישה, כנראה עם אלוהים..

קודם כל ולפני הכככל.. הכי מסקרן, זה איך הוא נראה..(אחרי שנים של דימיונות , סיפורים , והשערות..

אני כלכך מקוה שהוא יהיה סובלני האלוהים הבעייתי הזה..

אחרכך יש לי אליו כלכך הרבה שאלות ולא פשוטות בכלל..

"מעניין כמה זמן יקצה לפגישה איתי" ?

ווואאוו... פתאום הבנתי את עוצמת המשמעות..

"פגישה עם אלוהים" את קולטת? רציתי להשמיע לעצמי..

"יכול להיות שכאן ועדת הקבלה.. ומכאן תצא הבשורה.. ?"

גן עדן ?  גהנום ?

"לאאאאאאא" משכתי כלא רוצה להאמין..

אחד המרלינים אמר שאוהב את חיי החדשים..

מעניין מה ישאל אותי ? חשבתי

בטח ישאל אותי למה בחרתי לבוא מרצוני?

יעביר לאחור את חיי לפניו, ממממ נשמה טובה יהנהן ומיוחדת..(שזה מה שאני מקוה..) שיגיד..

אני נעה הלוך חזור ,חזור הלוך, מאוד מסוקרנת

"טוב איפה שני הליצנים האלה.. המרלינים?"

ושעתה של האין סוף - היא תגיע בכלל בסוף ?

אוףף נו כבר! (מגבירה את צעדיי)..

וחוסר סובלנות קל  עובר בי

ראשית צריך לברך על ההמשך הזה בין אם גן עדן או גהנום

תודה על כך שחיי לא הסתיימו בסעודת תולעים.. כן? אני ממהרת להזכיר לעצמי

את העובדה שאני חייה..

ומה שנשאר לי עכשיו זה רק להתמודד בפגישה אצל אלוהים..

להוכיח לו שרזומה של מעשים טובים.. יש .. אז אין לי במה להתבייש..

אני רק מקוה שבסיפריה אצלו הכל מסודר..והוא בכלל לא מבולגן..

שחס וחלילה.. לא איבד כמה מעשים טובים שלי על הדרך..

אני באמת מקוה שזכור אצלו הכל..

עמוק בליבת נשמתי

אני מקוה שהאלוהים הזה.. הוא לא בדיוק ההוא שלימדו אותי אודותיו,

הוא כשהוא כועס הוא מעניש,לא מחנך,ישר בום טרח..

אם לא באו לא טוב.. היה מחסל, לא מערסל..

מכת בכורות? אני הייתי מזועזעת שככה הוא פותר דילמה בין 2 קבוצות

כבר בכיתה ב או ג הבנתי שמשהו בסיפור שם אינו כשורה..

ראיתי את ההרמונייה שביצירת יקומו ועולמו.. יש אהבה

ובסיפור שסופר לא היה קמצוץ של הרמוניה.. ההפך

פילוג לקבוצות שיצרו דתות ומשם מלחמות..

לא הבנתי למה הוא אמר אתכם בחרתי מכל ילדיי? או מכל העמים?..

ויצר אנטיגוניזם על הנבחר.. מי בוחר בין ילדים?.. בתוך בית ..

מה אמור לעשות משפט כזה בהמשך ליתר הקבוצות?.. מ ל ח מ ו ת ..! לא?

לא יודעת?.. אם לא באים לו בטוב, הוא כועס ..

אני מאודדד מקוה שהיום הוא במצב רוח טוב..

ושאני לא אשכח לנפנף.. הפעם רק הפעם.. שאני יהודייה לפחות לפי הספר

וגם זה שנוי במחלוקת.. זה יתן לי נקודות זכות, מה לא?...

אוי ואבוי לי .. נזכרתי..

ומה אם הוא יודע שבכלל לא האמנתי ואפילו צחקתי על סיפור בראשית

שהיה נראה לי מצוץ מהאצבע..

ושבשעור תורה הייתי מערערת את כולם בשאלות מתוחכמות וחוצפניות במקצת

מעניין אם הוא יידע את כל זה שאלתי אותי

אבל מה אף פעם לא לכלכתי עליו...מהר ניסיתי להרגיע

לכל מי שהאמין אמרתי..סבבה חייה ותן לחיות..

על תחייב אותי באלוהייך...זה רק מה שאמרתי.. לכל מי שכפה עלי אלוהיו ואמונתו..

אפילו הקבוצה הזאת כתבה.. איש איש באמונתו יחייה.. לא?..

אז חיים שלמים חייתי לי בלי אלוהים של עשה או אל תעשה

פעם קראתי סיפור שסיפר על אל שכשנולדו בני האדם

הוא לחש באוזנם.. אני מצווה עליכם להיות מאושרים עד יומכם האחרון..

לקחתי לי אותו והמשכתי לי..

על זה אני מקוה שהוא לא יכעס

נו כבררר... מה קורא עם שני הליצנים האלה,המרלינינים האלו מילמלתי..

והתיישבתי על ענן קטן..

לא סיימתי למלמל ושני עננים גדולים שהיו עד לרגע זה מחוברים

נפתחו לפני לרווחה

אני המומה..לא מאמינה, וואחד סרט המוות הזה..

מאחור אני רואה שלט ענני עצום

ב ר ו כ י ם   ה ב א י ם      כתוב בגדול

טוב ברוכים הבאים לאן?. קפצה מחשבה ובלי הזמנה..

לגן עדן או גהנום?    לא כתוב פה עוד כלום נוסף?...שער עננים ענק נפתח

ומתוכו קפצו המרלינים.. על ראשם מצנפת סגולה.. נראים ממש אבל ממש עכשיו זוג ליצנים

"שלום לך" במקהלה מתואמת בת 2 קולות

מה זה השלום הרישמי הזה שאלתי

כבר ניפגשנו זוכרים?..

מה הם מחייכים לי עכשיו?

זהו? שאלתי...

הגיע סוף סוף שעת הסוף?

עכשיו הפגישה עם אלוהים?

שוב הם התפוצצו לי בצחוק ובפרצוף

נו מה עכשיו שאלתי

כשיפתחו זוג העננים הורדרדים האלה.. הצביעו לעברם במקהלה

את תכנסי... לבד..

ל ב ד ??? פתחתי זוג עיניים

אתם לא נכנסים איתי?

נכנסים איתך??.. החזירו בשאלה כתאומים סייאמים..

ממש לא אהובה

כבר פעם שניה שכך הוא קורא לי

אולי יש לזה זכות אצל אלוהים  אם אני אהובה על אחד השליחים שלו..

קרא לו ציוץ פנימי.. בתוכי..

תגיד אני שואלת?...

הוא במצב רוח טוב???

תשובה לא הגיע, אבל זוג עננים נפתח ובגדול

אמאל'ה    (מילה שלא אמרתי חיים שלמים)

שייווואוווו.. אני צועדת

אוחזת את הרגע הזה..

העננים נסגרו אחרי

זהו אני כבר בפנים..

על הרגע הזה חשבתי חיים כמעט שלמים..

עוד רגע אני אתגלה בפניו והוא התגלה בפני.. 

האלוהים..

האור עלה בצבעים צהובים וורודים

ראיתי את הקרניים חוצות וחודרות את השמים

הבוקר עלה עליכם , כנראה גם עלי..

שני מלאכים משועשעים נראים ותיקים, צועדים לכיווני..

"שלום לך" יחד כמקהלה קיבלו את פני..

"שלום" אני עונה.. ולא ממש מבינה את צמד וחמד אלו מלפני..

"איך היה המסע לכאן"?

"צבעים וצלילים" בשתי מילים השבתי

"ומי ? ... כבו...

" כבר תדעי הכל עלמתי"... וחתך לי .. הימני את רצף המממים הבאים..

מי? מה? מדוע? מתי?....

"בואי אחרינו".. חייך

"סליחה"? ספקנית ומופתעת שאלתי..

"לאן אחרינו"?

אווצ' נזכרתי.. (בטח הפגישה אצל אלוהים..!?) הגורלית..  ההיא

"הרבה הפתעות מצפות לך בהמשך" חייך וניסה להרגיע..

"אבל ראשית טקס השחרור"..

"שחרור?"  שאלתי

"השארתי מאחור גוף שלם במשקל 55 קילוגרם..

וכל שנותר משקלי הוא 21 גרם.. שיחררתי.. לבטח  שיחררתי"

"טקס השחרור..." מיהר להסביר לי הימני.... 

"רגע, רגע..הימני השמאלי ,השמאלי הימני.. איך קוראים לכם?"

"מרלין" קראו יחד במקהלת 2 קולות

"מרלין??"

זה שם של בת ,או.. מקסימום שם של קוסם שקראתי בחיי עליו..

ולשניכם אותו שם.? כאילו לכולם קוראים..?..

אז איך מבדילים? ולמה בעצם?

"אחרי טקס השחרור".. אמר, חייך ושם נקודה בדיונית בפיו..

"טובבבבב " משכתי הסכמתי ארוכות...............

ומתי הטקס הזה ?

"ב 8 בצורתה ובשעתה של האין סוף.. השיב..

לא הבנתי מילה.. לבטח זמנים אחרים בפיו, ולא לשעה 8..התכוון.. חשבתי..

"בשעה זו יערך לכבודך טקס שיחרור, מחייך הקודמים.."

תפרדי לשלום מהידע ששימש אותך בחייך  , ותקבלי את פני חייך החדשים.. אמר

תקבלי דף הוראות שלם ,ומדוייק.. וזהו..

משוחררת ומאושרת לך תהייה לכל ימיי חייך.. חייך ונעל את המונולוג..

כל ימיי חיי? חייכתי סקפטית..

"החיים פה הם לכל החיים"  אמר

אז רגע בשעה 8 ?? אתה מתכוון .. מנסה לתכנן את הבאות..

ש מ ו נ ה ???  שמונה???  משכתי ארוכות......

אווצ'   אני לא יכולה ב שמונה..   נזכרתי פתאום במיש ומסיבת הסיום שלי

מתכננים לי למטה חבריי מסיבה.. ובדיוק בשמונה כולם מגיעים

לא ידעתי בכלל שמתכננים לי פה מסיבת שחרור..

אני מתנצלת להרוס לך תוכניות , אבל אין מצב.. מיש רוצחת אותי אם אני לא מגיעה.. היא מחכה לי ובדיוק בשמונה.. ככה כבר כתבתי לה..וסיכמתי איתה..

נראה לי שנדחה את טקס האיך אמרת שקוראים לו? שחרור?..

מנסה לשחרר מעט את פניו התפוסות לנוכח עובדת מסיבת הסיום שלי

מחוייכת אך עדין מציבה עובדה..

אז אולי מחר? קפצתי מנסה לנחם..( בכל זאת נראה שגם פה עמלו והכינו לכבודי מסיבה..)

אולי ב12?.. הינה  כן... ב12 בדיוק אני אשוב,שוב..      מנסה להרגיע

כן.. כמו סינדרלה.. ניסיתי למצוץ מימנו חיוך קטן..

(בתקוה בכלל שהוא מכיר את סיפור סינדרלה)..

"מה אתה אומר???? פליזזזזזזזז??? ניסיתי כוחי באנגלית..(אולי, אני יודעת?)

מרלין שיחרר את פניו ואמר..

אהובה, ככה הוא קרא לי נשבעת..(ישר תרגמתי את האהובה לנקודת זכות..)

אולי?..

לא ניתן לדחות את טקס השחרור, הוא חלק מתהליך שלם..

כולם מחכים לך.

מי זה כולם? אלוהים? אתם? אני? ומי עוד?

לא סיימתי והם פרצו לי בצחוק,בפרצוף..

גם אני.. לא הבנתי אך גם לא עמדתי בצחוקם המצחיק כשלעצמו

וכך שלושה נשמות עומדות וצוחקות.. בטח עלי, ואני על עצמי..

לא באמת עכשיו?.. מי עוד?..

כל התשובות בשעתה של האין סוף..

חתם בעדינות מלאכית מתבקשת..

את תגיעי למסיבת הסיום שלך אמר.. היא נמשכת יומיים נכון? שאל והשיב יחדיו..

תגיד איך הוא יודע הכל פניתי למרלין השמאלי?

ומי נתן לכם ולמה את אותו שם יללתי חרישית

טוב מרלינים אמרתי..

השתכנעתי..(כאילו שנתנו בידיי בחירה) ולך תתווכח עם שני מלאכים

מרלין הרים ידו, וניער תלתליי ראשי בחינניות.. ואמר

ברוכה הבאה לך יקרה.. ואל דאגה

אין לי ספק שתאהבי את חייך החדשים

שוב מגניבה מבט מסביב

העיניים שלי רואות

אז מתים או לא מתים?

מוזר איך הכל שוקק חיים

זה בטח שלוחה של גן עדן

ועדת הקבלה אולי?...

אז מעניין איפה פה הגהנום?.. שאלתי בתוכי..

אם זו שלוחה של גן העדן..

גן עדן? גהנום? גהנום? גן עדן?

והתערבבו להם השאלות שהעסיקו אותי בחיי

עם חיי החדשים..

מרלינים השניים מולי מחייכים ..

אני מחכה לאות פתיחת טקס השחרור שלי

כמו שנאמר

בשמונה שעתה של האין סוף

שלושתנו עומדים ומחכים

כנראה לפגישה אצל אלוהים

מעניין=אני בכלל לא פוחדת

רזומה ארוך של מעשיים טובים

מנחמת את עצמי..

ומחכה 

דלת הכניסה אל ביתי נפתחה

מישמיש עמדה בפתח

תגיד בני.. ראית את אורי?.. שאלה..

אל תשאלי שאלות לא תשמעי שקרים

היתה תשובתו המתחכמת..(על כל דבר הוא אומר את המשפט הזה אלוהים)

טוב בוא נקבץ את כולם בסלון..

יש לי כמה מילים לומר..

בני,בני.. בוא רגע ..מה יש לך בכוס?

סווטאן רוצה?

חזק שאלה?

נותנים לך סוס במתנה..מה אתה בודק לו את השיניים?

בני המתחכם לעגה לו בחינניות ואהבה..

תביא שלוק, ותקבץ את כולם מהמרפסת לסלון..

ותביא חיבוק..

השניים גמעו חיבוק ארוך ואוהב.. מצחיק אמרה מישמיש.. תביא תכוס

בני אגיש לה את כוס הסווטאן שלו

ושאל..

עכשיו ?

לא.. מחר בבוקר..

 בציניות קומית השיבה

חברה ,קרא בני..

בואו רגע ,נתקבץ

ומכל פינה מתלחשת החלו באים ..

חלק יושבים חלק עומדים

מישמיש חייכה הנהנה בראשה ואמרה

טוב חברים רגעים לא פשוטים

או פשוטים מאוד (תלוי מאיפה מסתכלים על זה אמרה)

עוברים עלינו

היא השאירה לי כאן צוואה

(לא צוואה מגילה)

וכמה הוראות הפעלה.. חייכה חיוך גדול

וסוף סוף הרשו לעצמם אנשים..

 קצת לחייך..

תקשיבו אין מה להיות פה ביום הזה עצובים

טוב... במקום לדבר אני אקרא..

והוציאה מכיס מכנסיי הדגמח את מכתב הבקשה שלי

אני רועדת אמרה.. בלתי נתפס להקריא מכתב במקומה..

בני התרומם מהכיסא .. ניגש..

אחז בידה,ועמד לצידה..

למה היא לא הקליטה את זה ?

שאלה מישמיש את בני..

פרוייקט פרוייקט..

טוב חברים..

אז כך..

"שלום חברים שלי

טוב.. אני רוצה לומר לכל אחד ואחד מכם

אשר היו עבורי שם .. תודה

אבקש מכם שלא בעצבות תתעטפו.. כי עם בשמחתי

אף לא דמעה אחת זלגה בהחלטתי..

כולכם מכירים אותי

ויודעים שהייתי מאושרת

ובחרתי בשחרורי

ועכשיו אני משוחררת

אל לכם לבכות את געגועייכם אלי

אלה לשמוח בשימחתי

קדימה מסיבת סיום תערך לכבודי

הנכם מוזמנים ל24 שעות של מישתה

ביער המפגשים הקבוע ..."

מסביב אנשים זורקים מבטים..

מסיבה?

מישמיש היא התחרפנה שאל החכמולוג אשר..

אני מתחילה להבין שהיא הנורמאלית.. ואנחנו הדפוקים כנראה.. אמרה..

כן מסיבה.. ניסתה מישמיש להרגיע את הרוחות..

לא שיבעה ולא שמונה

רק מסיבה ,מלא בשר, ואלכוהול..

מוסיקה וריקודים..

ככה היא רוצה...

טוב חברים יש לכם 24 שעות להתארגן

מי לוקח חלק בהפקה שאלה בקול רם?

יותר מ40 איש הרימו ידיים

זה עוד לא היה.. ציחקקה מישמיש

אני אזכור את יום ההתנדבות הזה אמרה

מגניב חברים..

טוב.. רק מי שלוקח חלק בארגון שישאר איתנו..

השאר נפגש בעוד 24 שעות

להביא בגדים חמים

ביער כמתוכנן..

אלי ..תגיד ראית את אורי?

מוזר נכון.. הוא לא היה בהלוויה.. ולא הגיע לפה.. מוזר.. הסכימו השניים..

אנשים החלו יוצאים לדרכם..

ורק קומץ של החברים כ 40 איש התכנסו בחדרי..

איזה מוזר אמרה מישמיש

כאילו היא תכנס בדלת הזאת בכל רגע

ציחקקו כולם..

את יודעת מה?. אשיב לה אלי...

היא עוד מסוגלת.

.

תראה הכל במקום יחסית למבולגנת..

והוראות אחד לאחד.. לא אתה לא מבין איזה ערמת מכתבים אני צריכה לחלק לאנשים

(ברור מה שהיא לא העזה בחייה .. מעזה במותה..) צחק

טוב בואי נתחיל.. מה את צריכה מכל אחד מאיתנו..

צריך להכין רשימת בשר..

והיא ציינה שיהיה הרבה

אז רשימת בשר

רשימת אלכוהול

רשימת ציוד לערב

,פופים,מחצלות,הגברה,

שוקי יביא רמקולים אם נבקש? שאלה..

את עושה צחוק השיב?

ברור..

אתם רק תכינו רשימה.. אני אעבור עליה בבוקר, הזמנות, טלפונים אחרונים..

טוב אמר וניגש למשימה..

תוך חצי שעה הכל היה מוכן,מסודר ומאורגן ומחולק למי עושה מה..

תקתקנית חברה שלי..

טוב אז הכל סגור למחר אמרה.. אפשר שנתפזר ..

10 מחר נפגשים כאן..

את נשארת לישון פה שאלו ביחד שלושה או ארבעה? כן..

לא פוחדת?

פוחדת? ממה?

לא יודעים..סתם הסיטואצייה..

תקשיב כמו שאני כבר מכירה אותה,

יש לנו הסכם, הסכם סימנים..

ואני לא פוחדת..

יאללה לכו לישון מחר 10 בבוקר

כולכם כאן..

חיבוקים ארוכים מילאו את החדר..

...אני מסתכלת עלייך בהערצה מהצד

מתקתקת את הכל כמו שצריך

זהו, אחרון החברים נפרד ממך.

זה הרגע בו את חולצת נעלייך

 שומטת את גופך על מיטתי ואומרת :

"נו קדימה תני לי סימן ראשון..."

אני מביטה עלייך האהובה,

ואני מולך , 

מנופפת לך בכנפיי החדשות,

"את רואה?

מישמיש? הלווווו?"

אוף, אני מניחה ....עוד אצטרך

ללמוד את שפת גופי החדשה...כנראה, שהוראות שימוש מקבלים בסיום וועדת הקבלה. 

אל דאגה מישמיש היקרה,

זו רק התחלה של המסע המופלא.

אוחזת בידייך את הכרית שלי ומריחה ...

לו רק יכולתי אהובה לנגב לך את הדמעה ...לנשק את עינייך הטובות..

את ניגשת למגירה, שם מחכה לך המכתב...כמה התלוצצנו על אותו 'המכתב'

רואה את החיוך המתפשט על פנייך כשידך פותחת את המגירה...

וכמו שסיכמנו, לפניי הפתיחה....

שמונה נרות בצבעים של סגול מסביבך מדליקה...יושבת וממתינה...

אני מתקרבת לנר הראשון,  מנפנפת בכנפיי..איזה אושר גדול הציף אותנו,

אהובה, לא טעינו, ידענו שאפשר...

חברה אהובה שלי ,

טוב לא הצלחתי להפתיע אותך..

חיים שלמים העברת איתי מיודעת לרצוני לחזור,

 אהובה

הגעתי..

לא..את לא מבינה..

זוכרת שאמרתי לך באחת מהפעמים..

ואם התברר בסוף שרק מתים? וזהו..אחרכך תולעים..?

מישמיש

ממש לא חברה שלי

את 'מתה' אם את רואה את הכנפיים שהלבישו לי..

את לא מבינה מי קיבל את פניי? אחותי.. בסוף התהליך..

אספר לך בהמשך..

אין עכשיו זמן.. מסיבה על הראש שלך..

רק אספר בקצרה..

התנתקתי מכל מה שהגביל אותי כאן בחיי. 

ביום הזה..

מישמיש יקרה שלי, הצבעים חדים, אם לאדום של החיים 20 גוונים,

האדום במרומים אלפיי גוונים, הראות כלכך חדה, מוזר, הכל שוקק חיים...

בהמשך אקבל נאמר לי

( בפי מלאכים ותיקים)

דף הוראות מדוייק לגביי חיי החדשים . 

מה שכן אחותי,

 ראיתי תורים ארוכים באלה שנרשמים חזרה, לסיבוב חיים נוסף .

מיוסרים ומפוחדים להמשיך הלאה , נאחזים פוחדים לשחרר את המוכר להם

זמן ההמתנה שמונה שנים לפחות...

ולאחר מכן חוזרים בחזרה.

8 שנים אחותי את קולטת? המתנה?

לו היו רק מעיזים לחשוב שיש אחרת ,לפתוח דלת אחרת

היו פותחים את הדלת בה אני נכנסתי,ורואים יופי,אושר,שיחרור,אור צבעים גוונים.

איפה שאני אחותי המקום שוקק חיים..

מה יש לומר מישמיש יקרה שלי..

ממלכה שקופה.

שקופה בלי מסגרת שמחזיקה את הנשמה.. בלי גוף! אני..בדיוק אני רק בשקוף..

מוזר להיות מחוץ למסגרת שהגדירה אותך.כאתה..

וכלכך כייף, כח הכבידה לא משפיע כלל וכלל,..כמו... אין לי מילים של אנוש לתאר את האושר הזה

כנראה מזה הם פחדו בתורים של ה8 שנים

להיות משוחררים וחופשיים

חברה שלי.. במגירת ארוני מכתבי האישי ביותר אליך

את היית לי בחיי המוות שלי,חיים

לימדת אותי רבות מחוכמתך הפנימית.והארת בנוכחותך,ונתת בי אור בחיי

אני מפקידה בידייך את רצונותיי אשר יהיו לך לזכות גדולה בהגשמתם

יש מכתב להקריא לכל הנוכחים..

אלה שבאו..

ויש מכתבים לחלק למלאכים אשר כנפיים גילו לי בחיים

אלה המיוחדים.. תגישי להם אישית..

המיוחדים אשר הביאו למותי.. עוד אשוב אליהם..

ואל תשכחי למחוק את הקבצים החשובים מהמחשב ,את כבר יודעת..

ומישמיש מסיבה.. סומכת עליך אחותי

לא דמעות,לא שקרים,לא ישיבות,ולא נעלים..

אלכוהול,מוסיקה,וריקודים..

יומיים שלמים, מזרונים,פופים מפנקים מחצלות,מוסיקה,וחברים

השארתי לך 3000 דולר למימון ההוצאות במעטפה בתוך אולסטאר הירוקות שלי..

אני אהייה לצידך בכל עת

יש לנו הסכם.. לא לשכוח..

מישמיש

תשאירי לי חלון פתוח בחדר המחשב

כשתתחיל המסיבה

אחותי את לא מבינה

באילו צבעים הכנפיים שלי

נ.ב

להחזיר לאורי את הספרים

על המדף בשירותים

משחררת אותך אהובה להפיק לי אחלה מסיבת סיום.. 

דעי נפשך רגועה  ממני

מאושרת מחוייכת

ומשוחררת..אני!

אחלה הלוויה לגופי היתה..

תגידי, יש לך מושג למה אורי לא בא?

ביי אהובה