יש רגעים בחיים ובמוות שלך , שהם לא לחלוטין ברורים

כזו היתה התקופה האחרונה שלי, בא נעדרתי ל55 ימים

איפה הייתי אתם שואלים?

התמקמתי מעל אחד האוקייאנוסים.. מה שאיפשר לי לעשות חושבים

אבל ממש חושבים..

קיבלתי הצעה לסגור חשבונות

אבל ממש לסגור...

השארתי הרבה דלתות מסתובבות בחיי

שיפריעו לי במותי  להמשיך הלאה..

אחרי שיחה ארוכה לתוך הבוקר שלכם והלילה שלנו עם אלברטו

הבנתי .. שמכאן אין לאן לברוח יותר מהאמת

האמת תמיד תשיג אותך, אפילו אחרי מותך

השארתי מאחור בור גדול.. בלי לסמן אותו, כדי שלא אחזור ואפול

הפעם חזרתי.. וחזרתי בגדול.. לסגור את הבור!!!

מחר אני חוזרת לכוכב האהבה

זה כל מה שאני צריכה לפני שאני משחיזה שיניים ויוצאת לסיים את המלאכה

לפעמים אתה צריך שתי סטירות לחי כדי להתעורר על עצמך..

כזו היתה התקופה הזו..

להבין שבכל זאת אני חייבת פה לסגור חשבונות.. לפני שאני ממשיכה הלאה

לחיות את מותי המפואר..

אלברטו אמר לי שאחרי 55 ימים שמוקדשים רק למסע התבוננות

אני הרגיש מספיק חזקה לאכול את הקיטבאג שלי בלי מלח..

הוא צדק

לא פשוט להביט למוות שלך בעיניים , ולאהוב אותו עד מוות

לא פשוט ללקק לעצמך את הפצעים , בפרט שאני לא מגיעה לגב התחתון בעצמי.. אז מה עם אני חתול?

גם לחתולים יש מגבלות..!

אלברטו צדק.. כמו בחיים כך גם במוות.. הוא תמיד צודק!

תפסיקי לרדוף אחרי הזנב של עצמך אמר לי רגע לפני שפרשתי כנפיים ועפתי

כמה שהוא צודק.. (אפילו הוא לא יודע עדין כמה שהוא צודק)

מחר אני חוזרת לכוכב שלי,

אחרי מסע ארוך מעל האוקייאנוסים הגדולים

שגרמו לי להתבונן לעומק לאורך ולרוחב על חיי ועל מותי

ועל הזנב שלי

פתאום הבנתי שכנפיים אמיתיות לי מאחורי גבי שיוכלו לשאת אותי

לכל מקום אפשרי ובלתי אפשרי..

פתאום הבנתי שהחיים והמוות הם לא ביד הלשון

הם בידיים שלי!

ולי יש ידיים חזקות, ואפילו חזקות מאוד להחזיק במושכות של הסוסים שלי

חצי יממה לפני שאני חוזרת לכוכב שלי

אני מתבוננת עליכם חברים שלי, איך אתם ישנים כמו תינוקות את שנתכם..

בהזדמנות חגיגית זו.. אני יודעת שאתם חוגגים את תקופת החגים שלכם

אני מאחלת לכם שנה שכל הדלתות המסתובבות יפתחו לפניכם לרווחה

אני התגעגעתי.. לא יודעת מה איתכם?!