אני מתעשטת על עצמי, במהירות האור , מבינה שאני לא מבינה

וכשאני לא מבינה אז בעצם המושכות שלי , לא בידיים שלי

ומצב כזה גורם לי להיות אישות קונקרטית..

תקשיבי, איי-ריס מתוקה

זה שהיה איתי כאן ?... מי....הוא?.....

הינה הוא אמרה.. והצביעה עליו מאחורי העץ..

אני מסיטה את הראש ימינה מהגזע

שיטטטטטטטט!!!

כבר אין לי שום יכולת לתשאל שוב את השאלה..

הכל נהייה קרוב.. הוא קרוב, לכו תדעו עכשיו, אם גם הסוף שלי לא קרוב..?!

בהתחשב עכשיו, שהוא כן ראה אותי מדברת על אה ודא עם איי-ריס..

את לא פוחדת ממנו?... אני מקוה.. אמרה..

פוחדת ממש לא.. למה מה הוא אלוהים?? שצריך לפחד ממנו, שאלתי..

וגם אם כן ?.. אף אחד לא צריך לפחד מאף אחד בעולם הזה או בשאר העולמות, הוספתי..

הוא נעמד במרחק 5 מטרים לא יותר מהעץ, כשהוא משלב את זרועותיו..

ונעמד בעמידת ה   נוווווווווווו   ??????...!!!!

אני מתרוממת מהענן , אני יכולה חיבכנוף איתך ? אני שואלת אותה

ויורדת נמוך באיזה חצי מטר.. לחבכנף אותה

היא אוחזת את כתפי , חייכה וחיבקה אותי

אני אשוב לבקר אמרתי לה..

כמה זמן עוד תהיי פה , עד שאת חוזרת לסיבוב חיים נוסף? שאלתי

9 חודשים אחרונים כאן בהמתנה שלי, אמרה

אשוב עוד לפני.. ואבוא יחד עם 21 הקטנה..

העיניים של שתינו נצצו משהוזכרה הקטנה שלי..

שאלוהים יודע איך היא מתמודדת עם כל המקהלה של הילדים שברחו עם אלברטו מגן העדן..

טוב.. אהובה

אל תספרי לו אם ישאל , שסיפרת לי שזה לא הגהנום.. ביקשתי ממנה כשאני קורצת לה בימנית

ויוצאת מאחורי הגזע לקראתו..

זה דקה זה  ???

אני מחייכת , ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה..

אמרת דקה, הלכתי לחפש אותך בכל הגהנום..!!!

איפה אתה???!!

הוא שתק, לא מצמץ.. רק שילב זרועותיו בעמידת של אבועלי .. שלא ממש עושה עלי רושם..

מכירה את אלו   הנפוחים נפוחים נפוחים כמו בלון

וסיכה אחת קטנה, הורידה להם את כל האויר מהמפרשים..

עכשיו תקשיבי אני אומרת לעצמי בכמה צעדים בודדים ממנו

את לא נותנת לו את התחושה שאת יודעת שזה לא הגהנום כאן

תני לו לערוך לך סיור יותר לעומק..

מה הוא חושב לעצמו שרק הוא יודע להשתמש במה שמחובר לכתפיים

גם לי יש כזה, ולא פחות חריף ממנו..

הוא רוצה לשחק הצגות?.. אחלה!

נראה הבמה של מי יותר גדולה..!

אני מחייכת רחב.. רחב..נגשת ונוגעת בזרועו הימנית..

מהההה????? אני מביטה עליו, מיללת

אמרת דקה.. !! עברו יותר מ4, התחלתי לדאוג לך..!!! ויצאתי לחפש אותך..!

אתה לא היית עושה את אותו הדבר אילו היה קורה לך אצלי דבר כזה?

שאלתי, כשאני מביטה במטר 87( בערך) הזה

לאן הלכת ??? אני משחילה על הדרך עוד שאלה!..

נכון שאין פה רוצחים ואנסים ושודדים.. אבל בכל זאת גהנום.. ?? כאילו דא בחצי ציניות מעולה בקורט מיץ לימון ,שזווית העין שלי עליו מציצה

זה לא כולכך נעים להיות במקום שהסיפורים עליו הם נוראים ואיומים...

ולבד.. שתדע לך...אמרתי..

מהההההההה ??? תגיד משהו.. בבקשה...

נו מה עכשיו?? דקה דומייה ?? אני שואלת אותו.. כשאני נכנסת עכשיו לתוך הפריים שלו כמעט ונעמדת בין רגליו

זו הפעם השניה שאנחנו מצליבים את הלבנים שלנו בעיניים..

מתי הולכים לכוכב האהבה ? שאל..

פפשששש .. נשברה השתיקה בבום..

רק אחרי הסיור בגהנום.. אמרתי..

לא סתם בגהנום,

לא איפה שיש כאלה ,שבסך הכל לא רוצים אותך כאלוהים

אלא תיקח אותי למעוז הגועל נפש, לאלה שהכי סרחו

אני מבקשת לראות בגהנום את כל אלה שיושבים מעצר נצח

בלי שום אופציה לחזור לגלגול נוסף או לקבל כנפיים..

 חידדתי את האגף שאני הכי רוצה לראות..

הוא הביט בי...

אם הוא אלוהים???? הוא יודע למה ביקשתי ממנו , דווקא ביקור באגף ההוא...

ואם הוא לא פאקין אלוהים

אז מכאן שילך להזדיין, וניפרד כידידים..

למה כאלה שהתחזו לי לאלוהים?.... הכרתי גם בחיים...!

אז?? מה אתה אומר?

 אני מחייכת אליו ערמומית מתמיד!

כוכב אהבה  ???  = קודם את ג'הנהם סיטי!!! הרמתי את הגבות למעלה!..

מחכה לחתימת העיסקה ,הסופית!

(עלי לא הצליחו לעבוד,  בחיי

ובטח  לא , 9 גילגולים אחרי מותי ..)

הוא פנה שמאלה, אני פניתי ימינה דקה אחריו

למה מה נראה לו שעשו אותי באצבע?..

אלוהים התרחק מעיניי

אני כבר שלפתי 3 תוכנית טובות מהמגרה המוחית

כולן טבולות במיץ מניפולציות סחוט טרי

פסססט..פססס.פסס,פסס.. אני מפספסת לכיון ילדה קטנה משמאלי

שקוטפת חרציות צהובות ומשחילה אותם על גבעול חרצית

פסססט.. היא מפנה אלי מבטה, מחייכת לעברי

אני מסמנת לה עם היד בואי, רגע..

 ומחפשת את העץ העבה ביותר שאוחל לשוחח איתה מילה או שניים בלי להיות חשופה לכל..

אני מתקדמת לעץ הבורדו ,ומסמנת לה לבוא אחרי..

כשכולי מחייכת על צעדייה לקראתי

סורקת את השטח , אלוהים אין בו עדין

עלק הולך לדקה או שניים... בסדרררררררררר

מה הוא חושב לעצמו..?! ההבל..!

הוא לא יודע עוד עם מי הוא נפל...

הוא חושב שהפתעות זה המצאה שלו...

תכף נראה..

מי ימציא ראשון.. אני אומרת לעצמי,  ומתיישבת מתחת לעץ

הקטנה נעמדת לידי כשהיא מצויידת  בחיוך מרגיע וכובש

סובלת היא לא ניראת, אבל זו לא חוכמה , הזכרתי לעצמי

גם אני יודעת לשחק אותה ..

"שלום מתוקה" אני פותחת ראשונה , את הפינג פונג המילולי איתה..

מה שמך?

אייי – ריס .. ענתה

אוי איזה שם יפה, מתוקה

היתה לי פעם חברה שקראו לה איריס על שם של פרח סגול

את מכירה? אני שואלת אותה

לא את איריס.. את הפרח ... חייכתי אותה ואותי שוב..

יש בתוכו פסים צהובים..? שאלה

בדיוק.. השבתי לה..

מכירה?

כן יש פה גם את כל פרחי הבר..

באמת? שאלתי.. תוכלי להראות לי אחר כך?...!

היא הנהנה בראשה.. לאות הסכמה

שבי מתוקה..

לפתע היא קלטה את כנפיי מונחות על רצפת הענן

מאחורי גבי..

וווואייייייייי... אני יודעת מאיפה את , שלפה לי והתקרבה אל מאחורי גבי...

מאיפה אני?.... שאלתי אותה...

נכון שאת תושבת כוכב האהבה?. שאלה וחתמה..

אני נידהמתי לגלות שזאת הקטנה מזהה..

אבל לפי מה?

( אני עכשיו,מסבכת את ראשי בחשיבה)

לפי הכנפיים שלך, אמרה..

אבל מאיפה את מכירה את כוכב האהבה? שאלתי כשגבותי מורמות

ביקרתי פעם אצלכם חברה.. אמרה

את מי??? עכשיו בכלל אני סקרנית כאילו והיא היתה בכוכב שלי עצמי

את מי? אני מחדדת שוב את שאלתי...

את 21 הקטנה, אמרה..

וווווווואאאאאאאאלה ??!!!!!!!

את מכירה את 21 ?

מה לך ולה? אני שואלת כלא מבינה את החיבור המיסטי הזה..

היא לא סיפרה לי אף פעם שיש לה חברה שנמצאת בגהנום

ב מהההההה??? שלפה לי כשהיא מקמטת את מיצחה אפילו יותר ממני...

מה?? גהנום?? צחקה בקול

אני באחת מתעשתת על עצמי

מכניסה למגרות את כל התוכניות הנרקמו להם במוחי..

תופסת את הראש שלי בשתי ידיים ומריצה את השאלה הבאה, שהיא הכי חשובה

תגידי מתוקה.....

כן.. ענתה

אז מה זה הכוכב הזה? בדיוק..?!!

כוכב הממתינים 9 , אמרה..

מה זה אומר ? הממתינים 9 , שואלת אותה ,ולא מבינה כבר כלום

זה כוכב שלא רוצה שליטה אלוהימית, בשום צורה

וכולם חוזרים לסיבוב חיים ה9 שלהם ,

ומתחילים מההתחלה..

מה זאת אומרת 9? כמו חתולים יעני 9 נשמות

בדיוק אמרה..

לכל אחד יש 9 כאלה סיבובים ,חתמה

זה הסיבוב האחרון שלנו, יהיה שם בחיים, אמרה..

ואז יש בידנו את הזכות להגיע לכוכב האהבה..

על זה עוד לא שמעתי...

מהר מהר מהר עשיתי 1 ועוד 1 למרות שאני במתמטיקה על הפנים הצלחתי להבין בעצם שאני סיימתי את 9 גלגולי החיים שלי

ויכולתי לנשום לרווחה

למה באמת היה רדוד לי

כאן עם החופש שיש לי והכנפיים המדהימות שלי

אין לי צורך לחזור החורה רק לצעוד קדימה..

אוקי מידע חשוב קיבלתי הודות הגילגולים שלי

עכשיו אני מבינה למה אלוהימא צירפה אותי לשולחן העגול שלה

הודות לרזומה המכובד שיש לי בגילגולי חיים

תשאלי רק את השאלה הבאה..

והיא איפה בעצם נימצא הגהנום.. אני אומרת לעצמי

אם שם גן עדן ?!!!

זה ממתינים ה9( אנערף?)??!!

ושם שם הכוכב האהבה..

אז תגידי מתוקה איפה נימצא אז הגהנום...??אני שואלת אותה..

ועוד לפני שקיבלתי תשובה שאלתי כבר את השאלה החשובה מכל

תגידי מתוקית, אני אומרת לה..

וזה?.... זה שהייתי איתו כאן ?... ראית אותי איתו?.. נכון...?!!

את יודעת מה או מי הוא במיקרה?

אני שואלת אותה כשבבטן בבטן עוברת לי תחושה

של בואינ'ה חמודה...

תחזיקי חזק את ריצפת הענן

למה את עומדת ליפול תכף מהתשובה

חברים יקרים שלי

ניפגש מחר לקפה איכותי..כאן באותה השעה

אוהבת אותכם

חיבכנוף=חיבוק כנפיים

 5 שניות אחרי שראיתי מאחורי את העננים נסגרים

הרגשתי את הלב שלי יורד לתחתונים

חדה כתער אני מפנה מבטי , לראות את מבטו של אלוהים

משהו מבפנים , עמוק עמוק מבפנים אמר לי משהו כאן אינו כשורה

אין שבילים מסומנים , אין כיתות , אין פרחים מסודרים במסדרים צבאיים

הכל פה צומח פרא מסביב

לא כמו בגן עדן, שהוא מחזיק לו שם , את הגננים של הבית הלבן

הכל פה טבעי ופתוח,

לפתע צדה עיני הימנית, כי אם השמאלית אני דוך לאלוהים

ילדייייייייייייים   ???!!!!!!!!!!!!!   פאק ! מה עושים פה פאקין ילדים?

אני מפנה מבט של רוצחת

הנשמה שלי נחצתה לשניים..! מה אני העשה?!

מה פאקין עושים פה ילדים.....????? אני שואלת אותו... מה??!!

תרגעי.. אמר

ת..... מההההההההההה?? אני מחזירה לו עכשיו כבר בחוצפה

מה עושים פה ילדים ????

לא שהמקום פה  נראה נורא, כן!!!!?

ממש לא! 

הכל פרא ירוק  מסביב ,מלאכים נעים כאן בחופשיות,

לאף אחד אין קרניים אדומות וזנב אדום ,

ואין פה אפילו אחד שיש לו קלשון ביד..

אין פה מדורות

אפילו לא להבה אחת

אפילו יש פה הרבה צבע פראי

לא שחור או לבן או אפור כמו שדמיינתי לעצמי תמיד

יש פרחי בר פזורים בכל מקום.. בטח,

כל סביון שדרכתם עליו (בלי כוונה) עובר לגור פה

וכל ההנדסה הגנטית עוברת לגן עדן , לגנים המלוקקים של אלוהים

הכל פה נראה שלו ותמים ,

כל אחד עסוק נראה בעיניינו..יש הכל מהכל

מילדים ועד זקנים שנראים כמו סבא שלי המדהים , שבחיים אין מצב שהיה נשלח לגהנום

כולם נראים לי פה מה זה נשמות טובות

אבל בכל זאת??

 פאקין גהנום..??

מה עושים פה בגהנום ילדים????

אני משלבת ידיים ,ומורידה חזרה את המצח לגובה העיניים בחזרה

אף אחד מהילדים פה לא נראה לי באיזה מצוקה

אז אני מתחילה להרגע

ותובעת הסברים , על מצא  לי בבקשה  את ההבדלים???

אתה יכול להסביר לי ?? כבר יותר רך אני שואלת..

נרגעת ?? שאל...

כשהוא משלב את זרועותייו בתנוחה כמוני..בואי שבי .. אמר

והוריד את התחת השמן שלו על ענן שמנמן וקטן

בוא נעבור לשבת כאן, אני מבצירה בו..ועוברת לשבת על ענן גדול יותר

 כשאני מפנה מקום לידי לאלוהים

בוא לפה , פה יותר נוח.. ורחב לשנינו..

הוא מתרומם , ומוביל את עצמו להתיישבות על ידיי..

עכשיו.. בבקשה תסביר לי מה הולך פה?...

למה גהנום מכיל בו ילדים?

איפה האש?

איפה הרוצחים?

אני רוצה שתראה לי את האונסים

איפה? הגהנום  איפה ? אני ברצף משתלט ולוחץ לקיר,(אם היה פה קיר)

לי זה מקסים יותר מגן עדן אמרתי לו..

טוב!!! אמר..

כשהוא חוצץ אותי מרצף ההשתלטות הבא

את בעמדת הקשבה ?

או בעמדת השמעה ?

מה את בוחרת ?

מהר סרקתי את המח , מה יותר כדאי לי..

להקשיב אמרתי, (בלי מסקנה רק החלטה, יש כזה דבר, תאמינו לי)אני בעמדת הקשבה! עכשיו...אתה רוצה גם שאני העמוד ?!.. חייכתי..

הוא הניח את אצבעו על שפתיו העבות , לא נופלות מהשפתיים של אנג'י , רבותיי..

וסימן לי בשקט בשקט..אז..שששששש..

באותו רגע הבנתי ש..שששששששש...יותר כדי לי מקשקששש , אז שתקתי !

לפה מגיע כל מי שרוצה

כל מי שלא האמין בשבילים מסומנים

כל מי שלא צריך שאלוהים שינהל לו את החיים

לפה מגיעים אנשים שלא רוצים מסלולים מכוונים

פה כל אחד עושה מה שהוא רוצה

אין רמזורים ואין כיכרות.."

ואני לא רואה שיש פה התנגשויות ותאונות ב45 דקות שאנחנו כאן" אני אומרת לו

כי באמת לא נראה כאן סדום ואמורה

או לחילופין תוהו ווהוו (אפילו הוורד שלי לא יודע איך כותבים את הפאקין מילה הזאת)

מישהו יודע?!

כלום..!שהוא קיצוני..!

הכל מתנהל פה על מיי מנוחות , אני אומרת לו..

אז מה ההבדל ?

 בין פה, לשם, תסביר לי פשוט..

שם כל האנשים שיש להם אלוהים= הם שם אמר..דיבר אלי כאילו אני ילדה מפגרת.. ככה אני אוהבת ,פשוט..בלי תיחכום אלוהי..

וכאן נמצאים כל אלה שאין להם אלוהים..

אז מי שולט פה על הכוכב הזה ? אני שואלת אותו..

הם בעצמם! השיב..

תופעת קניבליזם לא ניצפתה בשום שלב בשהות שלנו שם

אף אחד לא אוכל פה את השני..

זה הרגע שאני מודה .. כן אני מבולבלת כבר לגמרי

אז אתה אורח פה בדיוק כמוני?

את לא רואה?...!!! אף אחד לא עושה לי כאן חשבון !!!! אמר

האמת שזה נכון

בגן עדן אף אחד לא הוציא את הראש החוצה כשעברנו..כולם היו אסופים ומחוברים לעצמם ישר ,בדום, כאילו ותקעו להם מקל בתחת

רק שתדע לך... אני אומרת לו

"עדיף להיות ראוי לכבוד, ולא לקבל אותו..

מאשר , לקבל כבוד ולא להיות ראוי לו"

כי אחרת איך אתה מסביר את זה שכולם פוחדים ממך שם

וכאן לא עושים לך בכלל חשבון?! איך?..

הסברתי לך את זה הכי פשוט אמר

לאנשים האלה אין אלוהים

הם צריכים להמציא לעצמם חוקים

הם מנהלים את הקיום שלהם בידי עצמם

ולא בידי ביטוח לאומי,

פה.. 

 הם צריכים להתמודד לבד לבד בלי כיוון ודרך

ולמצוא לעצמם..בעצמם....

בגן עדן הכל ניתן לך עד הפה עד הפה

רק מה ?...

יש מסלול ברור ואתה חייב ללכת על פיהו.. 

ולעבוד את האל..

זה משהו שאף פעם לא הבנתי ממך..למה הרצון הזה שמיליוני  בני אדם במקום לקום בבוקר וללכת לעבוד ,קמים בבוקר והולכים לקרוא ספרים שמבחינתי הם סיפורים מעוותים

 ועוד הם מקבלים את האוכל עד הפה.. אמרתי...

רק שתדע לך..

שכל מי שחי רק כדי לספק את צרכיו הבסיסיים , סובל מחוסר דמיון ..

טוב.. !!! תשמע!!! אני אומרת לו 

אני שמחה לקחת אותך לראות עולם,  שתראה איך מנהלים עולם ברומו של עולם..

גם כדאי להיות אלוהים , אתה צריך כישורים מתאימים

אתה צריך לדעת לתת דוגמא לאחרים , אם נתנו לך את הקרדיט להיות מנהיג

ואם אני לא טועה ?..ואני לא טועה !.. למה את כל השטויות שלך.. קראתי..

ואם זה לא השטויות שלך, אז זה בטח השטויות של השליחים שלך

או המתורגמנים שלך

או בסוף .. כמו משחק הטלפון השבור שלך..

אתה אמרת מילה אחת ,ועד שזה הגיע לאדם הראשון..זה כבר היה מגילת חירטוטים .. 

 ואם זה כך הדבר?

אז אני חושבת שאתה צריך לכתוב מחדש את הספר

לשבת עם אנשי רוח ,אומנים ,אנשי מקצוע , סתם אנשים בוהים ,ולכתוב משהו עכשוי..

כי איך שזה כתוב , זה כתוב כדי ליצור שוב את המלחמה הבאה..

"כשכוח  האהבה יתגבר על אהבת הכוח , העולם ידע שקט"

לכן אני ואתה מכאן לכוכב האהבה להראות לך בלייב איך אלוהימא מנהלת את העולם שלה..

הוא גירד באפו עם אצבע מימין ומשמאל..

אני כבר חוזר אמר

כשהוא ממתרומם למצב של עמידה

לאן אתה הולך שאלתי?.. (כשלא  ממש מעיניין אותי..)רק חיכיתי כבר שיזוז לאיזה שתי דקות מהפריים שלי

אני כבר חוזר , השיב לי שוב...

אני פה.. נשמה!

לא זזה לשום מקום!

מחכה לך כאן באותה הנקודה.. 

פחחחח...חחח 

  אתה מוכן? אני שואלת את אלוהים

שלבטח  בתוכו לא מבין מה הבהילות שלי לטיול בגהנום

תשובת האני המוכן מפי אלוהים לא יגיע

 אך ממול נפתחו זוג עננים מפואר שיצרו שביל באמצע את הדרך לגהנום

אני סורקת את הדרך מימין ומשמאל

 אלוהים סורק אותי

אני סורקת אותו

ושוב אני, את הדרך שהוא פער פה לפנינו..זאת הדרך לגהנום? אני שואלת אותו ומחייכת

הוא הנהן בראשו לאות הסכמה..

ממש כמו קריעת ים סוף המדובר יצרת לנו פה

כפות רגליו ההרקולסיות עושות את צעדיהם הראשונים לתוך השביל המוביל לגהנום

ואני לצידו השמאלי צעד אחד אחריו נכנסת פנימה..

אז רגע!.. אני ממהרת להבין..

בעצם על השביל הזה פסעו כל אלה שאתה שולח לגהנום?

כן השיב..

ואיזה סוג של נשמות אתה שולח לשם?

את כל אלה שיצאו מהשבילים המסומנים בחייהם.. אמר

(כשאני הראשונה שהמצאתי בחיי, את  אין שבילים מסומנים..)

רק שתדע לך,אמרתי..

שאני ממש לא הלכתי בחיים , בשבילים שחפרו אחרים

אני לקחתי מעדר והתחלתי לחפור, בלי עצלנות.. תמיד פתחתי את הדרך לעצמי

אולי בגלל זה תמיד נפלת..?! אמר..!

אולי בגלל זה גם תמיד קמתי השבתי לו נחרצות בחזרה

ובלי שיתנו לי יד לקום... אלה בכוחות עצמי ... התרברבתי

התנועה הטבעית היא למעלה למטה .. אני אומרת לו

הוא אמור לדעת את זה...

הדרך שנתת להמונים כדי שיהיו מאושרים

לא מתאימה לכל אחד

את המושג אינדיבידואל אתה מכיר? אולי בטעות?! אני בעוקצנות מחבקת אבל.

המושג הזה אומר,  באופן אישי..!

זה אומר שלאחד זה יכול להיות טוב ולשני קטסטרופה..

לפתע התגלה לפני..למרחוק, טוב לא ממש למרחוק ,מבצבצים להם אורות הגהנום

מהמרחק הזה אין שום זכר למושג גהנום בכלל

זה זה? אני מושיטה יד קדימה ומצביעה על מה שכנראה גהנום זה

הוא צועד לידי ומהנהן בראשו

חייבים להוריד לך את הזקן הזה... אני אומרת לו.. כשאני מביטה בו

לא חייבים להוריד כלום.. אמר

הינה אתה רואה?... זה מה שנקרא אינדיבידואל...

אני רוצה.. ואתה לא חושב שזה נכון...

אז מה אני אכפה עליך?.... לא!

אז למה יש כאלה שלא רוצים זקן.. ואתה כופה עליהם את אהבתך לשערות מיותרות על הפנים

אז למה אתה חושב שצריך לצייר לאנשים דרך ושהילכו בה גם אם הם חושבים אחרת..?

ורק בכדי לרצות אותך ואת השביל שלך... למה?

תן להם לחוות בעצמם, להתנסות..

 ליפול לקום אל תגלה להם מה יעשה אותם מאושרים , תן להם לגלות לבד!

אני לא אומרת שלא צריך שיהיה סדר, אפילו חוקים , נכון צריכים

אבל היתה בך היכולת ליצור אדם שהוא חופשי ואלטרואיסט

וכך כולם היו  דובוני אכפת לי..

ולכולם פשוט היה אכפת ,כל הזמן באכפתיות..

אל תתלונן על האדם שיצרת אתה  ועוד מצלמך ..יכולת לצייר את יצריו אחרת ..

 לאפשר לו לנשום בכוחות עצמו

כולם שם רבים של מי האלוהים?. אל תשאל איזה ברדאק יצרת בעולם שלך

במקום דגל עולם אחד,אנושות אחת

עם גבול אחד ברור, חייה ותן לחיות...

נוצר כאוס של קניבליזם כל אחד רוצה להרוג את האחר וכל זה בשם האלוהים וקדושת החיים..ובשם הדתות, האדמות,היהלומים..

אני לא סבלתי את חוסר הצדק הנעשה בידיי חזקים

במקום שהצודקים יהיו חזקים..

ולכן גם ברשותך ואיתך הסליחה החלטתי לעצמי מתי זה כבר הדי שלי...בעולם שלך..

ויצאתי לחפש לי עולם אחר טוב יותר וחופשי יותר

שהדיבר הכי חשוב שלו זה אני מצווה עליך להיות מאושר עד יומך האחרון

אני מצטערת שלקחתי לך את התפקיד מהידיים

אני מבינה את התענוג שלך בלקחת נשמות..אבל אני אנדבידואל

אני מחליטה על חיי..איתך הסליחה שוב..

 חייכתי לאלוהים ,כשהוא מביט בי בעיניים לא כועסות בכלל יש לומר

אני יודע! אמר

אוף מתי הוא כבר יחייך?.......

אז?..... איך זה ?..... שאותי לא.. הכנ...   אני שואלת אבל בברקס ..!!!

החוקים שלי אינם חלים עליך

איך קראת לזה שאל?

אינדיבידואל.. השבתי

כשאני מבסוטית עד הגג

(אני אשוב עוד לתחקר אותו למה לא חלים עלים החוקים שלו.. לא מתלוננת אבל מוזר!)

אחד הוא למד לדעתי משהו לפחות משהוא אחד

ושתיים השערים מעננים שחורים של הגהנום

כבר רק 5 מטר מלפנינו...

וואווווו.. אני מתפעלת .. הגענו..!

זה לא כזה רחוק מסתבר מגן עדן אמרתי..ונכנסנו יחד בשער הראשי..

אני מבקש ממך דבר אחד אמר

את לא משוחחת כאן עם אף אחד ..אני הנהנתי בראשי,

כמו שהוא יודע לעשות..בלי לתת תשובות בקולי קולות..

אבל בתוכי ידעתי שאין דבר כזה שאני לא אדבר לפחות עם מישהו אחד

להבין לעומק מה מרגיש אחד שנשלח לגהנום

ולא מתוך העיניים של אלוהים..שבשבילו זה רק עוד שבילים מסומנים

שערי גהנום נסגרו כלא היו פתוחים מעולם אחרינו

תתחילי לחשוב מתוקית..אני מאיצה בעצמי..

הסיטואציה הזאת חייבת להסתיים כמו שאת רוצה

קדימה.. קדימה..מחשבה יתרה , ובלי להגיע למסקנות

כי למסקנות מגיע מי שרוצה להפסיק לחשוב

 גבירותיי ורבותיי חבריי היקרים

אלוהים ואני בתוך הגהנום

ואף נוצה אחת מכנפיי לא נשרפה בשום להבה

תרגיעו

 מישהו פה הדליק קטורט..מריחים?     

צועדים יחד אני ואלוהים לכיוון האגם

בתוך השבילים שהוא בנה לעצמו

אני לא מאמין שאני עושה את זה מילמל מתחת לזקנו

מה אתה לא מאמין שאתה הולך לעשות? אני שואלת אותו

טבילה באגם?

או סיור אישי איתי בגהנום?

שניהם אמרשניהם לא עשיתי מעולם

רגע..רגע... מעולם לא נכנסת אפילו לא בשושו לאגם?

 אתה בא הגיד לי?

ומעולם לא הכנסת אף אחד לראות את הגהנום מבפנים?

אז לזקוף את יציאתך מהמסגרת לטובתו של מי? שאלתי

לטובתך שלך..   אמר

מה אני שונה מהמיליונים שיש כאן מכל הצבעים וכל המינים? שאלתי

מנסה עכשיו למצוץ ממנו את כל הקומפלימנטים שיש לו עלי

הרי הוא בטוח ראה ויודע יותר ממה שאני חושבת שהוא יודע עלי..

את היחידה בכל העולם במשך מאות נצחים, שניגשה אלי ללא כל פחד

וביקשה להכנס לגהנום מרצונה

 רגע..רגע.. עצרתי אותו ..

 מדובר כולה בסיור לא באיזה משכנתא ..אז מה הבעיה?! אני שואלת..

אבל..אנחנו כבר בסוף השביל

הכי קרוב למים..

2מלאכים חסונים בצבע המוות מגיעים מגדת האגם מהצד השני לכיווננו ..

לראשונה אני רואה את ההם מהועדת קבלה בברור

ללא ספק מלאכיי המוות האישיים של אלוהים

כמו שאצלנו יש 2 מרלינים

אז לאלוהים יש את 2 מלאכיי המוות האלה

מי הם? אני שואלת את אלוהים..

הם אחראים פה על כל העוברים והשבים.. ענה

2 על כל המיליונים האלה? אני מרימה גבות למעלה..

הם המדריכים הראשיים

ומתחתם יש עוד מדריכים

ומתחתם יש עוד מדריכים

וככה אני יכול לשמור על הסדר..

הם נעמדו מטר ממני ומאלוהים

ותוך שניה זזו הצידה כ2 מטר ממני לקחו אותו לשיחה צפופה..

אני מתחילה להריץ בראשי על מה כבר השיחה

ואיפה הם יכולים להכשיל אותי בצעד הבא

רק שלא יעירו לי אותו עכשיו.. משינה על המשמר האלוהי, אני אומרת לעצמי

השלושה בשיחה ממולי ..אני בנתיים סורקת את האגם

 סורקת את אלוהים בפאקין בוקסר

שיערו ארוך ארוך וכסוף כסוף ..עד התחת ואסוף

ההם עומדים מולו בדום מוחלט ומגניבים מבט אלי מפעם לפעם

זה כבר אומר לי שהשיחה הזאת עלי..

בלי מצמוץ נוסף השיחה הסתיימה בניהם כשהם צועדים לכיוון הבנות המקשטות את האגם.. ותוך פחות מדקה, סביב האגם כבר אין אף מלאך לא בשחור ולא בלבן

אני מביטה עליו , לא ממש סגור על עצמו

אז אני עושה את הצעד הראשון וקופצת למים

 אני לא מבינה איך אתה לא מרשה לעצמך את זה כל יום

המים האלה אלוהיים בול בטמפרטורה שאני אוהבת, בוא תיכנס.. אני אומרת לו

לא מבינה בכלל ממה הוא חושש..

 רגע!!!רגע!!!רגע!!!

אולי או בכלל לא יודע לשחות.. ? יש בכלל מצב כזה? אני בשאלון עם עצמי..

תראה .. איפה שאני עומדת זה לא עמוק בכלל.. אתה רואה..?!

אני מנפנפת לאלוהים בידיים.. הינה תראה אני עומדת.. נננה.נננ..נה...נהה

אני רואה אותו פוסע בהליכה ההרקולסית שלו לעברי

יש! הצליח לי.. אני מבסוטית על עצמי

תראה איך אני צפה.. אני בהתלהבותי לאלוהים

 פורשת את הכנפיים שלי על המים וצפה עליהם..

כפות רגליו כבר בתוך המים אני מתה ממנו ומהבוקסר הזה .. מחזה ששווה שער בבלייזר,

אני מחייכת לעצמי ,הברכיים שלו כבר צוללות במים

הוא אוגר מים בכפות ידיו ומרטיב את גופו העליון וצועד באיטיות עוד צעד ועוד צעד

אני לאט לאט מתרחקת נותנת לו לפסוע פנימה לאמצע האגם

איפה שאני עדין עומדת..  

מטר ממני הוא מרשה לעצמו לזרוק את גופו בתוך המים צולל פנימה .. עלק לא יודע לשחות.. האל צולל

 אשקרה צלל  ונעלם

אני סורקת את האגם לא רואה בועות אויר עולות מהמים ולא את אלוהים..

אני מכניסה את הראש פנימה פוקחת עיניים בתוך המים לא אלוהים ולא נעלים..

בשניות הוא נעלם במים בשניות..

היייייייייי..

אני קוראת לאויר הפתוח מקוה שהוא שומע בתוך המים

לפתע הוא עולה מהקצה השני של האגם , ומסמן לי עם האצבע שלו..שששש!

מה ששש?  מה  שששש? אני גוערת בו..

ראבק סיננתי מתחת לתלתלים אני דואגת לו והוא משתיק אותי..בוא לפה..!

 אני מסמנת לו בשפת הידיים.. בוא!

שוב הוא צלל עמוק ובשניה חצה את כל האגם מקצה לקצה ויצא ממש מולי

ממש אבל..

 את יודעת לשחות פרפר ? שאל..

ברור כאילו אם יש משהו שאני ידעתי להיות יותר מאדם זה דג עניתי

כשאני זורקת את עצמי על המים ובתנועה אחת מכה ברגלים שדוחפות את הגוף למעלה לצאת מהמים ולהכות שוב  עם הידיים..

ככה 10 חתירות כאלה , אני יוצאת מהמים .. מתנשפת ..

נו איך הייתי?

אני צועקת מהקצה שאני עומדת בו..

אלוהים, רק שלו אין אלוהים,

הכניס את עצמו לעמדת זינוק וריחף לי על המים

זה פרפר זה???

 זה ישו זה!!!

זה לא פרפר אני גוערת בו ,

אבל בכל זאת איך הוא מרפרף מעל המים..!

איך אתה עושה את זה ??!!!

אני בכל זאת מתפלאת מהסיגנון החופשי שלו

בואי אני אגלה לך סוד אמר..

אני מתקדמת בשחיית גב אליו, גם סוד.. ?

אז בכלל הקצב שלי זז במהירות

מה יש לו כבר לגלות לי אני מנסה להעביר לעצמי מסרים.

.הוא התקרב צעד נוסף לקראתי וכשנעמד מולי אמר

הסוד טמון בידיעה איכן נמצאות האבנים בתוך המים..

זאת אומרת שיש בפנים אבנים שאתה צועד עליהן, ובגלל זה אתה נראה מרחף..??

אתה ממזר אתה...

 הבנתי עכשיו גם את סיפור הכינרת עם פאקין ישו

עלק הלך על המים.

אבל רגע!.. משהו לא מסתדר לי..

איך הוא ידע על מיקום  האבנים? שאלתי..

כי כשלא מסתדר לי משהו הגיוני  בראש אז אני לא מאמצת אותו..

מה אני וולד דיסני.. ?

סרטים מצויירים??

גם ככה הבראשית היה טו מא'צ בשבילי

תמיד לא הסתדר לי..

שבהתחלה היו רק אדם וחווה

והם הביאו רק 2 זכרים קין והבל נכון?.....

אז הם היו צריכים להזדיין את אמא שלהם כדי שכולם יצאו הלאה

אז זה אומר שאנחנו ממוצא גנטי דפוק.. 

אני אומרת לעצמי

או שתכף הוא יספר לי את שאלת השאלות .. מה קודם הביצה או התרנגולת

כאלה שאלות המורה תירצה קיבלה ממני בשעור שלימדה תנך

עד שהיא היתה מותשת לגמרי והשיגה לי פטור חוקי ממשרד החינוך להעדר משיעורי  תנך למה ?? 

אני מערערת לה את היציבות התורתית..

וכך כל שעורי התנך ביליתי על חוף הים כשאני מתאמנת על שחיית פרפר בתוך הגלים של הים..

אני אוהבת את ההתנגדות של הגלים על הפרצוף שלי..

לכן תמיד אימנתי את עצמי בים

אז רגע... (אני מסתובבת מאחורי גבו של אלוהים ונוגעת בשיערו הארוך ארוך ארוך)

אז ישו  בעצם ידע איפה האבנים ודילג עליהם.. אה?...

בדיוק.. אמר בקול עמוק ומתוק

כשאני מסרקת לו את שיערו באצבעותיי בעדינות רבה

איייייי..! נשמע מפיו  בקטנה..

אויייש סליחה.. הינה עוד יותר בעדינות.. אני מרגיעה אותו..

מספריים קטנות יש לך באיזה שהוא מקום?

אני רוצה להוריד לך קצת שערות מתוך האוזניים.. חייכתי..

מאיפה לי מספרים השיב..

רציתי להגיד לו.. שאם הוא סידר לנוח לפני 6000 שנה בערך מסמרים ועצים ופטישים וסירטוטים.. כדי לבנות את הטיטאניק

 30 מטר אורך  ..חחחחחחח...ח.ח.ח.חח.

ו30 מטר גובה.. חחחח.ח.ח.ח.ח.חח....ח

אז מה זה בשבילו היום כולה פאקין מספרים..אבל אני שתקתי לא אמרתי...

עוד לא... קודם השיג את מבוקשי

וכשאצעד איתו אחרי הסיבוב בגהנום שהוא יעשה איתי

אקח אותו לכוכב האהבה .. ושם כבר לא תהייה לו ברירה

הוא יישב בשולחן העגול כאורח ויענה על כל השאלות הקיומיות שלי..

 כי כל מי שנכנס לממלכה שלנו.. הוא כבר פחות או יותר בידיים שלי..

טוב לא נורא ויתרתי על המספריים...כשאני מותחת לו , להתלהב לו מהאורך של השיער

אם תרצה אצלנו באגם הכסוף אני אסדר ואנקה אותך שוב..

אני סורקת את השטח מביטה על העץ הסגול משמאלו של אלוהים

ואני יודעת שחבר שלי ארמנדו יושב לו בין הענפים ומציץ עלינו

מנסה לחפש טוב טוב.. ארמנד  שיחק אותה, החביא את עצמו בכאילו

רק ארמנדו נשמה תכניס את הכנף הימנית שלך היא מבצבצת במקצת החוצה

נצא?? שאל ... אלוהים...

אתה אוהב צמה? אני שואלת..

אני אוהב שיער פזור.. ענה..

אתה יודע מה.. צודק..יותר יפה לך פזור..

אתה חייב להשיג לי מספריים אני אומרת לו כשהשערות מהאוזניים מבצבצות לי מול העיניים..

וזה לא מסתדר לי להכניס אותו להכרות ככה  אצל אלוהימא אחרי הסיבוב בגהנום..

עם אוזניים מלאות בשערות..

ובטח זה  הזנחה של שנים רבות

סכין גילוח יש לך?... לפחות..?

הוא מהנהן לי עם הראש שמאלה וימינה.. יעני אין...!

אני דווקא אוהב את הזקן... אמר!

אני לא!

הוא מכסה לך את כל הפנים הנחמדות שלך..ומבגר אותך...

אולי אני אשאיר לך זקן צרפתי..אני אוהבת את העיצוב הצרפתי..מה אתה אומר?...

אני חושב שאני לא אוהב את הרעיון ... אמר

ואני חושבת שזה רעיון גרוע להישאר עם זקן

אתה יודע מה?...בוא נצא לסיבוב בגהנום..ובכוכב שלנו .. תפגוש את אלוהימא שתיתן לך כמה עצות טובות בקשר ללוקין שלך..

איך היא נראת ? שוב שאל...

אתה מראה לי איך נראה הגהנום

ואני לוקחת אותך לראות מה זה אלוהימא

יאלללה בוא נתקדם.. אני מזרזת אותו..והוא מזדרז.. כמו גדול מזדרז..

אלוהים בתוך בוקסר...? מה אני אומר לכם?...!שער השנה בבלייזר הוא צריך לקבל.. 

 חברים יקרים

 אשוב שוב..

חיבכנוף לכולכם.. 

אחרי שסירבתי בנימוס לאלוהים

לא תודה .. לא תפוח ולא בננה

סרקתי את פניו , שתי וערב, לבדוק שהוא לא נפגע

והרמתי את רגלי, להתכונן למצב של עמידה..

אז אתה זה  שיצרת בעצם את כל העולם??  שאלתי

שלושה עולמות .. ענה..

אההההה... נכון..... מיהרתי להודות שאני מיודעת..

ולאן את שייכת מכל העולמות שבניתי שאל?...

היום?.. אף לא לאחד מהם ! עניתי..

וזה למה ? שאל..

כי אני בניגוד לאחרים ככה בחרתי..

צפוף מאוד בשלושתם

צופפת בשלושה עולמות את כל העולם אישתו בניו ובנותיו

ואני לא אוהבת צפיפות....עניתי

מעבר לזה שאני לא אוהבת צפיפות

גם אני!!!  אוהבת לבנות עולמות...בעצמי..

אדריכלית לא קטנה  גם אני.. עניתי

טוב לא גדולים כמו שאתה בנית.. אבל לי זה הספיק..

כמו שאתה רואה אני לא גדולת ממדים..

אלוהים שתק !

שניה ,שתיים,שלוש....   

(אני מקוה שלא אמרתי יותר מידי..אני גוערת לתוכי)

אתה יודע מה הייתי רוצה הכי הרבה?..

חתכתי לו את השקט בחרב

הייתי רוצה לערוך סיור יחד איתך באחד העולמות שלך.  אמרתי

אפילו לא שניה עברה, בניגוד לשלוש שספרתי מקודם

הוא הטה את ראשו ימינה ושאל.. איזה מהם?..

גהנום! אמרתי

בלי לספור שניה כמו מקודם  ובלי  להניד עפעף ...

הוא כיווץ את עיניו  ואת מיצחו , הרים את כף ידו ההרקולסית

משך לאחור את מחלפות ראשו.. ואמר..

בשניים מהם אני מוכן לערוך לך סיורים..

גהנום לא...!

ובתנאיי אחד אמר..והראה לי באצבעו מה זה אצבע  1

(או..אווו.....הינה זה מתחיל... אני אומרת לעצמי..)

את מראה לי את העולם שלך

  ואני מראה לך 2 שלי...

זה לא פר!! אמרתי..

אני מכירה את כל העולמות שלך חוץ מאחד

ואותו רק אותו אני רוצה לראות מבפנים..

אז מה אתה אומר עשינו דיל?.. אני מחייכת בקטנה לאלוהים...

!לא !! אמר

טוווווב!!!.. הפסדת.אמרתי כשחיוך קטנטן עדין נותר.

בעולם שלי יש אלוהימא ..!!! סיננתי מתחת לשפתיי קצת בקול קצת בלחש

לא ממש בפרונט..

יש מה?!!!   שאל

עזוב..נו.. לא עשינו הרי  דיל..

(עכשיו אני מתחילה פסיכולוגיה בדולר)

 לא אמרתי כלום.. ! אמרתי

אני שמעתי אבל!.. ענה בקול פחות עמוק ממקודם..

הדיל ?! אם תרצה יהיה כזה..!!!

(עכשיו התנאים במגרש שלי.. רק תעשי את זה בעדינות אני מזכירה לעצמי)

אתה מראה לי מה שאני רוצה..!!

ואני מראה לך מה שאתה רוצה..!

רוצה??? בבקשה??!

לא???!! אז לא עשינו דיל!!!

(בקול הכי מאמי שיש אני יודעת להגיד דברים מאוד תקיפים)

קודם תספרי לי על העולם שלך אני אספר לך על עולם הגהנום

ואז נחליט..

אני לא אוהבת סיורים ורטואלים אני אומרת לאלוהים

בגלל שאנחנו יותר קרובים לעולם השלישי שיצרת

אז נתחיל בך..

ואז אקח אותך איתי לסיור בכוכב האהבה ששם השולטת הצנועה היא אלוהימא

ואם אתה רואה אותה אתה נופל מהרגלים..

אבל אין מצב שככה במצב הזה שאתה נראה, אני לוקחת אותך..

(כאן בפסיכולוגיה בדולר כבר הכנסתי את אלוהים לפינה ובלי שירגיש הובלתי אותו כבר אל הצעד הבא)

מה זה הזקן הארוך והלא מסודר הזה?

כמה זמן לא התקלחת? אני שואלת כבר לא בעדינות את אלוהים..

את אומרת שאני מה? מוזנח..???

ברור...  אני עונה לו

עוד מעט יש לך ראסטות ובלי שהתכוונת שזו האופנה שאימצת

טוב אני לא מדברת על השערות בחזה..

כי אני חושבת שהמינון שלך אפילו יפה..

אבל השערות באוזניים?... והשער הלא מסורק ?..

והזקן ..... אוי אלוהים הזקן שלך מבגר אותך בטח באיזה 20 שנה

אני יכולה רגע?... (אני מבקשת את רשותו של אלוהים לגעת בזקנו)

תראה... (קיפלתי את זקנו..) הרבה יותר יפה לך בלי הזקן..

איפה האגם שבו אתה מתקלח??

(אני לא נותנת לאלוהים להשחיל מילה)

ורק מכוונת אותו בעדינות בלי שממש ירגיש אל הצעד הבא..

יש אגם.. אבל אני לא מרשה לאף אחד להכנס בו..

אתה זה לא אף אחד או כל אחד.. אתה אלוהים.... סליחה!

לך מותר זו הבריכה שלך..

ולא שאני מבינה מה העינין בלאסור על כולם להתרחץ בבאגם..

אצלנו מותר אפילו באגם הכסוף של אלוהימא..

היא מרשה גם מרשה .. הכל..אפילו להתנגב לה במגבת העננית הפרטית שלה

אז אני ואתה עכשיו הולכים לאגם..

מפנים את כל הבנות החמודות שמקשטות את האגם לאלוהים יודע מי??

אם אתה לא מרשה אפילו לעצמך לטבול בו..

מתקלחים ,..

 אני אסרק אותך ..

( ויש לך שיער מאוד מאוד מאוד  יפה.. אני מחמיאה לו .. לפני שירגיש בלב את המהפך שאני שומרת עבורו)

אף פעם לא גזזתי שיער.. אמר

(גם אף פעם לא חייכת ?!! השבתי לו בליבי בחזרה)

על זה אני שמחה ..! אמרתי לו

אני מאוד אוהבת בנים עם שיער ארוך.. זה תמיד מרגיש לי כמו האלים הישנים

שעוד לא גילו את עיצוביי המספריים.

הכל נראה טבעי ופראי..

אז מה אתה אומר???... מנסה להחזיר אותו לחתימה על הדיל.....

אני לוקחת אותך אחרי מקלחת טובה לבקר בכוכב הגהנום שלך

ואחרי זה אנחנו הולכים לבקר את אלוהימא בכוכב האהבה..

מה אתה אומר?..

איזה כוכב שאל?....

כוכב האהבה עניתי..

אה...! יש מצב שאתה לא ממש יודע מה זה...?!

חוץ מלפחד ממך ולסגוד לך .. אני לא ממש רואה פה גילויי אהבה אמיתיים כלפייך..

אף אחד לא מעיז להתקרב אליך.. ואל תספר לי שזה מאהבה..

אתה יודע שהדלת אצל אלוהימה אצלנו תמיד פתוחה?..

לא פעם המפתחות של כל הממלכה נמצאים בכלל במשמרת בידינו

כשאלוהימא יוצאת לבקר אלים אחרים בכוכבים אחרים..

אותי היא אף פעם לא באה לבקר...! אמר..

כשלא חשוב כמה היה מנסה להסתיר את העצב שלו.. לא היה מצליח... אני רנטגן אני

והוא אמר את זה בעצב.. אני חותמת !

מעניין למה?? ! אמרתי לו בקול רם..

חצי דוקרת אותו חצי מלטפת את מחלפות ראשו..

באמת מעניין למה.??!!!. צינית מתמיד סיימתי..

רק שתדע לך שהשם שבנית לך .. הוא לא כזה כבוד גדול

אם כל העולם פוחד ממך..

ואתה מטיל אימה בסיפורייך..

איזה סיפוריי ?? שאל...

אני לא כתבתי שום ספר אמר..

יותר גרוע אמרתי...!

בשימך כתבו צרות צרורות  שפילגו באחד העולמות שלך, ארץ החיים

את כל החיים..

לא נשארה הרמוניה .. ובקושי כבר יש צבעים..

ואנשים לא באמת מבינים את תפקיד החיים, שם.

הם חושבים שאם הם נושמים ונושפים אוכלים מחרבנים ישנים וקמים לחיי הנמלים שלהם

אז הם חיים...

אז במקום לקחת לידך את העריכה ,וההוצאה לאור..

לקחו ממך את התפקיד

ואמרו בשימך דברים נוראיים..

אני אספר לך בהמשך את כל מה שאמרו עליך..

אבל עכשיו אנחנו הולכים לאגם..

ומשחררים את הבנות מלקשט אותו..

ונכנסים למים , אתה ואני..

מה אתה אומר?.. אני אומרת לאלוהים

דוחפת אותו עוד טיפה למים העמוקים אצלי בנשמה

למה !!!

(מפה היום אני יוצאת, לאחר שסימנתי עוד 2 וי מתוך הרשימה)

פגישה עם אלוהים

וסיבוב בגן הגהנום..

קדימה אני מריצה את אלוהים מלחשוב יותר מידי

איפה המגבת העננית שלך והקונדישינר?

(גבירותיי ורבותיי)..

סוף .. סוף.. אני הולכת לראות , באמת מה הגודל

כן מעניין אותי.. מה אתם מרימים גבה.??!

הוא התנהג תמיד כאילו יש לו של בת יענה..

אני אומרת שזה הפוך..

כל מי שמשחק אותה גדול

מבחוץ ומבפנים

יש לו זין קטן..

הולכת לבדוק לעומק

אשוב למי שזה מעניין אותו, עם בשורות!

אני ואלוהים עוד לא יד ביד..(לא לדאוג ..זה עוד  יקרה.)

בדרך לאגם..

אני מחזיקה לו את המגבת העננית

כשכולי מבפנים מבסוטית..

עוד היום אני הוביל את אלוהים לגהנום..

(סמכו עלי.. או על תסמכו.. )

נ.ב

(את הפרק הזה כתבתי לכם שחוסר קשב ורכוז דופקים חזק חזק חזק על דלת מוחי..)

מקוה שתסתדרו..

אז ברכה חוזרת מאלוהים לא יצאה מגרונו , לברוך הנמצא שלי..

הוא לא שמע ? 

 או לא עונה לי בכוונה ? 

לא יודעת!

אני עומדת למטה, הוא שעון בגבו אלי , על העץ

יושב לו בין ישיבה מזרחית לכפרית , אל תשאלו אותי מה ההבדל..

אני בוחרת עבורו את אותו תפוח שבחרתי לעצמי קודם

שזרקתי ושהוא החזיר בחזרה  אל העץ..

אוחזת אותו בידיי מסובבת ותולשת אותו מענפו

אם התפוח הזה היה הכי טוב בשבילי, כשבחרתי

אז הוא הכי טוב גם בשביל אלוהים, אמרתי

אני אוחזת בתפוח משפשפת אותו על השמלה שקיבלתי במתנה מאלוהימא

שנראת בטח, כבר כמו הצרות שלי בערך..

מסתובבת סביב העץ ,כשהתפוח בידיי , ונעמדת מולו

כשאני פורשת את ידיי ומגישה לו זקופה, את התפוח שביקש

בבקשה .. !!   (יוצא לי קול)

הוא הרים מעט את ראשו ,ולראשונה הצליב איתי מבט

לכדתי לו את הלבן בעיניים עם הלבן שלי

הוא הביט לי ישר לתוך העיניים

עיניו , עצובות וכבויות ,אפילו שהוא פתח  אותם, לפני לרווחה..

אני יודעת להסתכל מאחורי העיניים, ולראות, את מה שלא מציגים לי

כף ידו הגדולה מושטת לעבר כף ידי הקטנה, ואוחזת בתפוח..

קצות אצבעותיו העבות נגעו במקצת בקצות אצבעותי

גבירותיי ורבותיי אצבעות האלוהים נגעו בי

ובנתיים כלום לא קרה לי

הוא הביט בתפוח ארוכות ושב והסתכל בי..

בואי שבי אמר וסימן לי בידו להוריד את התחת שלי לארצה 

אני, סוגרת את כנפיי לנוחיותי , ומתיישבת משמאלו של האל

נשענת כתף פחות או יותר (יותר פחות מאשר יותר)  ליד כתף

כשרגליי מקופלות וברכיי כמעט ונוגעות בחזי

משעינה את מרפקיי על ברכיי ומשלבת ידיים

אלף ושלוש מחשבות ספרתי בדקה אחת של שתיקה

שטיח רקום של מחשבות בשתי וערב נרקם בתוך המוח שלי

תכנני.. תכנני את הצעד הבא ,אני גוערת בעצמי

זה לא הזמן לזרום, תתעוררי גברת..

אני בוחנת אותו בזוית העין ,לא מראה לו שאני בוחנת אותו

הוא עדין בוחן את התפוח.. מכל זוויותיו כאילו והיה זה פאקין אתרוג

לא שמהלימון הזה הבנתי את כל הרעש והצילצולים שעשו סביבו

אבל מה יש כלכך הרבה להסתכל בפאקין כולה תפוח..

למה בחרת בתפוח הזה ?

לפתע נשמע קול האלוהים

סוף כל סוף פתח את הפה שלו...ושבר את השתיקה החריפה , שהאכיל אותי בה

אני מחייכת עם העיניים והשפתיים אליו

ומבקשת ברשותו שימסור לי את התפוח לידי

הוא מושיט לי את התפוח לידיי

ידיי הקטנות אחזו בתפוח כשהן בכוונה עוטפות גם את כף ידו

תראה.. אמרתי

הוא לדעתי הכי יפה פה מכל התפוחים

צבעו מושלם כמו בסיפור של שילגיה..אתה מכיר את הסיפור של שילגייה ?

 שאלתי והבטתי בעיניו

לא.. אני לא מכיר..

ענה בחזרה

זה סיפור על ילדה קטנה שאמא שלה מתה

ואבא שלה התחתן עם אישה אחרת .. שלא אהבה אותה

זרקה אותה לכל הרוחות מביתה שלה ומיקמה את התחת שלה בבית של אבא שלה

ואז .. לא רק שהיא זרקה אותה מהבית

היא רצתה להתפטר מהילדה אחת ולתמיד

אז היא לקחה סל מלא תפוחים גדולים בצבע בורדו עז

כמו התפוח הזה..( אני מרימה את התפוח לגובה עיניו)

הרעילה אותם ויצאה לחפש אותה  , בכדי להרוג אותה

ומה קרה בסוף לילדה ? 

 שאל

היא מתה?

היא מתה אבל בסוף קמה לתחייה.. עניתי

ופתע התערבבה לי שילגייה וסינדרלה ביחד היא כן מתה?.... היא לא מתה?...... לא ממש זכרתי אם גם לשילגייה נישקו בפה והיא הקיאה את התפוח

או שזאת בכלל היפיפייה הנרדמת..

בכל מקרה זכרתי שתמיד הסיפורים האלה נגמרים בטוב

אתה יכול להרגע אני אומרת לאלוהים..

הסיפור הזה ניגמר טוב

( בניגוד לסיפורים אחרים שנגמרו רע אמרתי לו..)

והכי התכוונתי לסיפור יציאת מצריים שלו..

אבל לא נתתי לו להרגיש כלום..והגשתי לו את התפוח בחזרה לידו..

קחי אותו

..אמר..

את יכולה לאכול אותו..

אההה.... לא תודה השבתי בחזרה

תפוחים עושים לי צרבת בגרון..

ובננות? שאל..

בננות עושות לי עצירות , אמרתי.

.ולא הבנתי מה כל הפאקין נדיבות הזאת ממנו..

ואיפה קיבינימט מסתתר הקאצ' פה..

אני ואלוהים שעונים על עץ התפוחים

הייתי נותנת הכל כדי לדעת מה הוא חושב אצלו עכשיו בפנים