כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    13 תגובות   יום ראשון, 5/2/17, 15:54

    5.2.2017

    ''

     

    בִּשְבַח הַבְּהִיָיה הַחֲלוֹמִית  / daydreaming


    השבוע ביקרה אותי אישה צעירה לה קריירה מבריקה בתחום העיצוב הדיגיטלי. אני יודעת שהיא חובבת גוּפָנִים (פוֹנְטִים) וסַמְלִילִים (לוֹגוֹאִים). "תראי איזה ספר חדש קיבלנו" אמרתי –"האחים שמיר, מעצבים שהיו לסמל"  www.shamir-brothers.com, אלבום שערך יורם א. שמיר שאצר את תערוכתו של חברנו הטוב -  - המעצב הגרפי, המאייר, הקריקטוריסט שלמה כהן (זוכה פרס דוש 2016) שרוצו לראות את התערוכה שלו בחולון במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס - שלמה כהן מסביר פנים: 50 דיוקנים סאטיריים. http://www.cartoon.org.il/article/exhibition46.aspx

     

    "אה", ענתה לי מִינֵי וּבֵיי האישה הצעירה, שאני מאד מאד אוהבת, "כבר אין לי סבלנות לחפש בספרים, אני פותחת את האינטרנט עושה חיפוש ממוקד ומוצאת מיד. אין לי זמן לחפש בספרים". ובאותו רגע, בחלום יום קצרצר צצה ילדה שמנמונת וממושקפת, סקרנית לבלתי די, כורעת על שטיח "כרמל", שדוגמת האריגה שלו שימשה כר פורה לשיטוטים אינסופיים בעולמות אחרים,  ו"בולעת" בעניין אֵינְקֵץ את חוברות האנציקלופדיה "תרבות" שהביאו לחדר, אותו חלקתי עם אחותי הקטנה, את האדם הקדמון, והדינוזאורים, ועידן הקרח, והנשים מאפריקה עם טבעות המתכת שהאריכו את צווארן, ואת אנשי טרויה, ויוון, והרומאים.... וסוסים, וחמורים ופרחים ופרפרים, ואיך נוצר הדבש, ועמים אחרים, וארצות רחוקות שלא יכולתי כלל לתאר שאי פעם באמת אבקר בהן, ואחרי שביקרתי בהן ידעתי שחלומות היום שלי בתוך דפי "תרבות" עלו בדמיון ובהנאה ששאבתי מהם על מציאות השהייה האמיתית במקום. אבל לא רק קסם הביאו "תרבות" ו"מכלל" ו"נעורים" אותם בלעתי ללא הבחנה, אלא הבנה שיש "ידע", יש דרכים לסווג ידע לקטגוריות שונות, רשימות, טבלאות, גרפים, תהליכים, סיבה ותוצאה. הבסיס לחשיבה מדעית הונח שם, על שטיח "כרמל" כשהחוברות פרושות לפני.


    ''
     

     

    את מרבית ילדותי ביליתי בקריאה ובחלימה בהקיץ. אני אוהבת את המושג באנגלית – daydream - חלום יום. כשהתבגרתי נעלמה החוויה הערפילית, התפוגגה הבהייה החלומית. הפכתי לאישה ממוקדת מטרות המחשבת זמנה ביעילות כדי להספיק לבצע את כל המטלות ברמה ראויה. האקלים הנפשי היה - הישגים והספקים. הקריירה, שעלייתה החלה בדיוק בזמן שנולדו ילדַי המופלאים, חִייבה אישה מעשית, שמָמָש, אבל מָמָש אינה חולמת בהקיץ. לא הרגשתי צורך לחלום, החיים היו חלום בפני עצמו. זאת אומרת אז לא חשבתי כך, חשבתי שהחיים עשויים מחומר מוצק ומעובדות מוגמרות כמו בית, כסף, עבודה, אהבה, ילדים, חברים. מקום בטוח ויציב להיות בו.

     
    "לקח לי שנים לשכנע את המשפחה שלי שכאשר אני יושבת ובוהה בתקרה אני עובדת", כך אמרה באחד משעורי התסריטאות המורה שלי, המחזאית והתסריטאית אילנה לופט. מתי G. אינו קונה את ההסבר הזה. מדי בוקר הוא נכנס לחדר השינה אחרי שסיים את שעת חדר הכושר, ארוחת בוקר, רישומים ביומן העבודה, כולו אץ ונמרץ בתוך היום החדש, ומוצא אותי במצב פָּטָטָה, בוהה בכנפי המאוורר השקופות. "אני כותבת", אני מסבירה לו, "בראש". אבל מתי G. הוא פָּסָל, הוא צריך הוכחה פיזית, רחש אצבעותי המרחפות על המקלדת או לפחות איזו עט אחוזה בידי, המלמדת על כך שאני "כותבת". לוּ הייתי תוקעת עיפרון בין שינַי, אולי היה מאמין לי. אבל אני בוחרת בקפידה את הרמאויות שלי, והתחום האינטימי שביני לבינו אינו כולל אותן. שעת הבוקר היא הטובה ביותר לבהייה חסרת מטרה. רק בזמן הערפילי הזה יכולה אילנה לופט, עליה לא חשבתי שנים, לנחות לצידי במיטה ולהזכיר לי את חשיבות הישיבה הבטלה, חסרת המעש, בעוד פרפרי מוחי מתעוררים ליום חדש, בעצלות נינוחה מסירים מכנפיהם את אבק החלומות, לוגמים צוף מפרחי רעיונות שונים ומשונים, ועוסקים בהאבקה ובהפריה.

    ''

     
    היום, כאשר אני מחפשת מילה נרדפת / תרגום – אני פונה באופן ממוקד למילונים האינטרנטיים. אבל לפעמים אני מסתובבת ושולפת אחד מספרי המילונים מהמדף עליו הוא מעלה אבק. הספר כמובן שמח מאד ומיד מציע לי אותיות ומילים אחרות שאין לי כל צורך ממוקד בהן. כך למשל כשאני מחפשת את "אדם" נפתח המילון בעמודים מ"אידיש – אילך" ומעט לפני "אילך" לוכדת את עיני המילה "אִילֵימָא" שאיני מכירה, ומסתברת כ"אם יאמר" בארמית, ולפניה "אִילְיָאדָה" שהייתה גם הייתה ב"תרבות", ובאמצע מילה כמו "אִיזוֹבָּר" – קו המחבר במפות מטאורולוגיות מקומות שונים על פני הארץ שבכולם לחץ האוויר ממוצע שווה. שלא לדבר על אִיכְתְּיוֹסָאוּר ועל הרישומים המלבבים של איילים למיניהם. כל אלה הם הסחת דעת מהמטרה, אבל מרעננים את מחשבתי שגולשת לכיוונים שונים, ומתפזרים במוחי כניצני אסוציאציות שיפרחו כשמטה קסם יגע בהם.

     

    ''

     

    אני מפתחת תיאוריה סנטימנטלית המבַכָּה את החיפוש הלא ממוקד בדפים מודפסים והתוצאות הלא צפויות שהוא מניב לעומת החיפוש היעיל באינטרנט.
    אלא שאז אני פוגשת את אנסטסיה, שגם היא אֵם צעירה ואין לה זמן, ולה קריירה יפה בשְפִּיץ של השְפִּיץ של העיצוב הדיגיטלי, ומִינֵי ובֵיי היא מפריכה את התיאוריה שלי – "אני פותחת כמה טָאבִּים במקביל" היא אומרת "אני מגיעה לכל מיני אתרים ומקומות שנמצאים ליד החיפוש הממוקד".
    היא צודקת.
    showreal  של אנסטסיה ארד, מרתק
    https://www.youtube.com/watch?v=VHlw-HGcGNM&list=PLDF2EE04B3C1A8144&index=1


    וודאי שאפשר חיפוש לא ממוקד במרשתת האינסופית... וודאי שאפשר לבהות גם בעידן המודרני שלנו.... למי שיש זמן... אבל בינתיים נפגשתי שוב באותה ילדה סקרנית ובוֹהה, וחשבתי שגם אתם תשמחו לפגוש בה, ולהיזכר בחלומות בהקִיץ שהם חלק מעולמו של כל ילד.
    תנו לילדים לבהות!!! (לא מול הטלוויזיה, גנבת החלומות).

     
    ולסיום שירו של דוריבאל קאיימי –באהיה, Dorival Caymmi - Saudade da Bahia (1957)
    https://www.youtube.com/watch?v=Z8UA4JnprMU


    ותודה למִרְשֶתֶת....
    I rest my case
    נוֹמִיקָן

    http://www.nomikan.com/?p=1147


    נ.ב

    שְרִידֵי האישה ההגיונית שבי פעילים בעיקר בשעה בה אני מתעוררת. זמן בו אני כבר לא שם ועדיין לא כאן. "
    דמדומי שחר" אני קוראת לשעה הזו, בה כל רעיון אפשרי
    .
    אתה מתעורר קל צלול חד וממוקד. הבנת את השעה הזו ואת האפשרויות הגלומות בה. חלון הזדמנויות בו אני נוחה להשפעה... אתה פותח בנסיונותיך לפלוש למחוזותי העמומים. מדבר אלי דברים של היגיון, בעוד אני משתהה בתוך ערפל חלומות ומחשבות הזויות.
    אני צופה בנסיונותיך להגיע אלי. לעיתים משועשעת, לעיתים זעופה, על שאתה פורע את השעה הזאת לצרכיך.
    דַּבֵּר איתי דיבורים רכים... פשוטים פשוטים, אל תדבר סידורים, אל תדבר כספים, אל תדבר דאגות, אל תצחיק אותי, אל תפתיע אותי, אל תאמר מילים של הגיון, ובעיקר, אל תיתן עצות, אל תדבר דברים קשים, בבוקר.
    אמור מילים של הרווחים שבין הגוּפִים, שאי אפשר לאחוז בהם, אלא להרגיש בלבד, כאלו של סתם." 

    מתוך הספר - "ואהבה, מה עם אהבה?" http://www.nomikan.com/?page_id=384

     

    דרג את התוכן:
      10 תגובות   יום חמישי, 27/10/16, 20:30

      27.10.2016

      ''

       

      "ואהבה, מה עם אהבה?" / השקת הספר + שיח גלריה


        "את לא מבינה? גבר מחכה כל החיים למכתב אהבה כזה", אומר מתי G. כאשר הוא מסיים לקרוא  קטעים קצרים אשר כתבתי ביומני האישי. "יש לי רישומים שמחכים שלושים שנה במגרות לטקסטים האלו".

      ספטמבר, 2010, ראש השנה, חודשים מספר לאחר היכרותנו.

       
        במהלך השנים 2010 – 2014 יצרנו יחד שלושה ספרי אמן – "כותבת לך את חודש אוגוסט 2010", "שרידי האישה ההגיונית" ו – "האמן והבורגנית". טקסטים שלי, בעברית ובאנגלית, ורישומים של מתי G.
      הן הטקסטים, והן הרישומים לא חשבו לצאת מן המגרות, ולא העלו בדעתם שתשזוף אותם עין זרה. הם לא נוצרו למטרות פרסום. הרישומים נעשו בשנות השבעים בלונדון כשרבוטים של מתי G. בינו לבין עצמו (שזו הדרך בה הוא חושב) והכתיבה העכשווית שלי, ביני לבין עצמי, מבררת את רגשותיי.... להפתעתנו, דווקא חוסר היומרה בעשייה, האינטימיות של הכתוב והרישום, הפליאה של המפגש –כל אלה נגעו במקום עמוק אצל אחרים וריגשו עד מאד.

       
      בימים אלו רואה אור ספרנו "ואהבה, מה עם אהבה?" המאגד את שלושת ספרי האמן לספר אחד, יפהפה. הספר, המכיל את הטקסטים שלי, בעברית ובאנגלית, ואת הרישומים של מתי G. עוקב במנות קטנות, בעדינות, בכאב ובהומור, אחר התפתחות מערכת היחסים בינינו - גבר ואישה, אמן....אלמן, אשר חי מרבית שנותיו בלונדון ובניו-יורק ואלמנה מרעננה הבורגנית, שנינו בעשורים המאוחרים של חיינו, החיים חרטו בנו את שלהם, את שלנו.

       האם תיתכן אהבה?

       

      " ... שְמַע, אנחנו דוברים לשונות שונות. מילים הן הכלי שלי. השפה החזותית היא מַעְיָן האוצָרוֹת שלך… 
      אתה השואל, הסקרן, הדוחק בי לתת צורה למחשבותי, לזקק מילותי, חותר אל מקום עָלוּם. ואני הולכת איתך, בלי לדעת לאן.
      עד שֶציוריך מונָחים ליד מילותי
      מתנת חסד של החיים לנו, שהחזקנו מעמד ולא וויתרנו ליֵאוש... "


      ''

       

      ''


      ''

       

       

      לינק לווידאו: "Noted of Love" המציג את ספרי האמן
      http://www.nomikan.com/?page_id=50


      ניתן לרכוש את הספר  "ואהבה, מה עם אהבה?"  ישירות באתר
      http://www.nomikan.com/?page_id=384

       

      והוא מתחיל לעשות את דרכו בחנויות הספרים המובחרות ובחנויות המוזיאונים. 

       

      השקת הספר תתקיים בשבת הקרובה – 29.10.2016 בין השעות 11:00 – 14:00 ב"בית האמנים" תל-אביב, בין כתלי התערוכה –


      ספקטרום / מִקְשֶתֶת* – ספרי אמן ועוד…
      מתי גרינברג /
      Maty Grunberg
      6.11.2016 – 13.10.2016

      שימו לב!
      בשעה 11:00 – 12:00 יתקיים שיח גלריה של מתי
      G. ושלי – "ואהבה, מה עם אהבה?" 

      בואו!!!

       

      שיח גלריה נוסף יתקיים בשבת ה– 5 לנובמבר, בשעה 11:00 בבוקר.

      בית האמנים, רח' אלחריזי 9, תל-אביב – ימים ב'-ה' 13:00-10:00 , 19:00-17:00 ; יום ו' 13:00-10:00 ; שבת 14:00-11:00

      www.matygrunberg.com

      www.nomikan.com

       

      ''

       

      ''

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום חמישי, 13/10/16, 08:46

        ''

        ולפני "הסרת הלוט" מכל היופי הזה יש עבודה.
        פשוט עבודה.
        פטיש. מקדחה. פלס. דיבלים. קיר. עין, בעיקר עין....
        ואחמד שתולה עבור כל הגלריות בעיר.
        מומחה מיומן.
        בית האמנים, אלחריזי 9. פתיחה הערב, 13.10 שעה 19:30 ובהמשך לפי שעות הפתיחה של "בית האמנים"
        מועדים לשמחה

        חגים וזמנים לששון

        נומיקן ומתי G.  

        ''

         

        ''

        ''

        ''

        ''

        דרג את התוכן:
          13 תגובות   יום שני, 3/10/16, 21:19

          ראש השנה תשע"ז
          3.9.2016

          ''

           

          ספקטרום / מִקְשֶתֶת* - ספרי אמן ועוד... 

          מתי גרינברג / Maty Grunberg 

          5.11.2016 – 13.10.2016
          בית האמנים, אלחריזי 9 תל-אביב


          בשבוע הבא מעלה מתי גרינברג תערוכה בה יוצגו חלק מספרי האמן שיצר. התערוכה מציגה קשת עבודות הפרושה על עשרות שנות יצירה, בטכניקות שונות, החל מציור עבור דרך תחריט בשיטות של המאה התשעה עשרה, רישומי הכנה אשר להם ערך אמנותי בפני עצמם, עד לשיטות דיגיגרפיות של המאה העשרים ואחת.
          עבודות הגרפיקה שיצר מ.ג. מלוות תמיד בטקסט שעומד בפני עצמו. תכונה זו מאפיינת את החיבור של האמנות החזותית של מ.ג. לכתיבה. כל תחום עצמאי ונוצר בנפרד. החיבור של הדימוי והטקסט בספרי האמן מעורר בצופה רובד נוסף...

           
          מ.ג. יצר למעלה משלושים ספרי אמן בשיתוף טובי הכותבים כמו נתן זך, יהודה עמיחי, עמוס עוז, ועוד. בתערוכה הנוכחית יוצגו ספרי האמן הבאים:


           *. נתן זך -  Theatre of the Absurd, לונדון, 1971 
          *. המחזאי Second Circle of Perception - Arnold Wesker, לונדון, 1972  
          *. המשוררת ללי ציפי מיכאליסקס מתחיל בלמפה צהובה, 2016 
          *. נעמי ר. עזר (נוֹמִיקָן) – שלושה ספרי אמן, 2010-2014
          *. נעמי ר. עזר (נוֹמִיקָן) - "ואהבה, מה עם אהבה?" (2016)
          *. יצחק גוֹלטוֹטוֹ האוֹטוֹ ודוֹדוֹ הדוֹד, 1964
          *. עוזי אגסישְבוֹ, כתב עת לשירה, גיליון 30 , 2015


          העבודה המרכזית בתערוכה הם שלושה ספרי אמן שיצר מ.ג. בשיתוף עם נוֹמִיקָן, שזאת אני, בשנים 2010 – 2014 .
          אמן ... אלמן, אשר חי מרבית שנותיו בלונדון חוזר ארצה לעירו בת-ים ופוגש אלמנה מרעננה הבורגנית. שניהם אינם צעירים עוד. החיים חרטו בהם את שלהם. האם תיתכן אהבה?
          מול הטקסטים, שנכתבו כיומן פרטי שלי, ובו מתוארת התפתחות מערכת היחסים בשנים הראשונות לאהבתנו, הציב מ.ג. רישומים שרשם בלונדון בין השנים 1970-1990 כהכנה לעבודות שונות.
          כאשר קרא מתי G. את הקטעים הקצרים שרשמתי פנה אלי ואמר:
          - יש לי רישומים שמחכים במגרות כבר שלושים שנה לטקסטים האלו.
          - על מה אתה מדבר? התפלאתי, זה רק יומן קטן ביני לביני, ביני לבינך.
          - את לא מבינה, ענה, את לא מבינה שגבר מחכה כל החיים למכתב אהבה שכזה.
          המרתק בשלושת הספרים שיצרנו היא העובדה שבמקורם הן היומן שלי והן רישומי ההכנה של מתי G. לא נועדו לפרסום. אלו קטעים אינטימיים ששורבטו / נכתבו בפרטיות של אמן עם עצמו, אישה לעצמה. עין אדם לא נועדה לשזוף אותם. עיבודם למעשה אמנות וחשיפת לאחרים גילתה כי דווקא המגע הראשוני, האותנטי, מרגש ומוצא מסילות לליבו של הצופה / הקורא.


           ..."הַתְחָלָה... זָרוּת בינינו. סקרנות. עינינו פקוחות. מתבוננות. גוּפִי סגור, שמור. אבל חיישני ליבי מושיטים, זרועות שושני ים מגששות. האם אוכל לאהוב את הגבר הזה?
          אתה בודק, יש לך רשימה נסתרת המוסווה לתוך שיחתנו: יפה, מענינת? כן מעשנת? לא, תודה לאל. עורכת דין? לא, תודה לאל. פסיכולוגית? לא, תודה לאל. דתיה? לא, תודה לאל. חכמה? תרבותית?
          אתה חושב – באה בחשבון, אבל למה, לעזאזל, היא גרה רחוק כל כך
          ...
          ובקרקעית בטני שלי משייטת המילה "נכון".
          ומָה שקובע הם שדי היפים מקפצים בעליצות בתוך מפתח המחשוף לצליל צחוק פעמונים. טעם הנשיקה שאתה מטביע בלחיי, מגע שפמך ודגדוג לֶחְיֶךָ הזִיפָנית. והריח הנכון ..."


          " ... אני כותבת כי אתה קורא.
          אני כותבת כי אתה קורה
          .
          מתוך שאני יודעת איך אתה קורא אני יודעת איך לכתוב
          .
          כותב צריך קורא אחד. לפחות. ואולי אפילו די בכך
          .
          אחד נכון ..."


          "... נִיצַבְתִי בפתחו של משעול אהבתי אליך. הייתי מהססת.  ושם עמדה כל האהבה הזאת רועדת, רגליה רוטטות ממתח: לבטוח? לברוח? הכמיהה לחיבוק הגדול. ההימלטות.
          ונשארתי
          .
          מפני שנגע לליבי האופן בו עיניך הזוהרות נטועות בפניך והעדינות בה לשונך נוגעת בשינייך כשאתה הוגה את המילים ..."


          "... אנחנו לוקחים פסק זמן מהמאבק באבק שבינינו. מגיע לנו קפה.
           - זרקת את כל העוגיות שהיו בצנצנת? אתה שואל.
           - כן, אני עונה, הן עמדו שם מספר חודשים ולא נגעת בהן.
          - אז מה? אתה מתרעם, אלו היו "עוגיות ווינטג'..."


          "... שריטות העבר שלי, שלך, שולפות ציפורניים מוכנות להגן, נכונות לתקוף.
          חולף זמן עד שאנחנו נרגעים ומסתפקים בגירוד גב מצמרר ומענג
          .
          נשק אותי, אני מבקשת. אתה מנשק.
          הכל מזדקן, אני חושבת, חוץ מהנשיקות. הנשיקות נשארות צעירות לנצח
          "


          "...משילה מעלי את בעלי המת, אבי שהלך לעולם שכולו טוב, אימי הזקנה, ילדי הבוגרים – משא אהבות, עיצבנות, אֶבֶל, שמחות, דאגות, תקוות שעלו בעשן. נשארת רק אני עצמי בלבד. קלה. משוחררת. חופשיה לאהוב אותך מחדש..."


          שלושת ספרי האמן:  "כותבת לך את חודש אוגוסט 2010", "שרידי האישה ההגיונית" ו – "האמן והבורגנית" אוגדו לאחרונה ויצאו לאור כספר פופולארי בשם "ואהבה, מה עם אהבה?"
          הספר יושק עם פתיחת התערוכה. http://www.nomikan.com/?page_id=384

          שלושת הרישומים הבאים לקוחים מתוך הספר "ואהבה, מה עם אהבה?" . הם נעשו על ידי האמן מתי גרינברג כרישומי הכנה לעבודות שונות שבצע בלונדון בשנים 1970-1990

          מ

          ''

          ''

          ''

           

          בעידן הדיגיטלי של ימינו תערוכה זו מעוררת ענין והתרגשות של "ספרים אמיתיים", נייר עשוי עבודת יד, והמגע החם של יד האמן ורוחו המשוטטת במחוזות גבוהים.

          פתיחה – יום חמישי, 13.10.2016 שעה 19:30 


          שיח גלריה יערך בשבתות – 22 / 29 לאוקטובר, ו – 5 לנובמבר, בשעה 11:00 בבוקר.

          ב – 22.10 יארח מתי G. את המשוררת ללי ציפי מיכאלי.
          ב – 29.10 וב - 5.11 יארח את הבלוגרית נעמי ר. עזר (נוֹמִיקָן).


          בית האמנים, רח' אלחריזי 9, תל-אביב - ימים ב'-ה' 13:00-10:00 , 19:00-17:00 ; יום ו' 13:00-10:00 ; שבת  14:00-11:00

          www.artisthouse.co.il
          www.matygrunberg.com
          www.nomikan.com

          *מִקְשֶתֶת – המילה העברית למילה הלועזית ספקטרום, השימוש במונח נעשה לראשונה במדע האופטיקה כדי לתאר את צבעי הקשת בתחום הנראה המופרדים על ידי מנסרה אופטית (פריזמה).

          דרג את התוכן: