כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום חמישי, 28/5/15, 12:06

     

    ''

     

    ''

     

    ''

    הגדה אחת, שתי מגילות, שלושה מעגלי חיים – מתי גרינברג, תערוכה ב"בית אריאלה".

    הזמנה לשיח גלריה - "מגילת רות".

    מחר, יום שישי, ה- 29 לחודש בשעה 10:00 יתקיים שיח בגלריה המרכזית ב"בית אריאלה" שד' שאול המלך 25 תל-אביב, השיח יתקיים במסגרת תערוכתו של האמן מתי גרינברג, ויתמקד ב"מגילת רות". ד"ר דורון לוינסון ידבר על החשיבה הפילוסופית של "מגילת רות". השופט בדימוס, מר יצחק מילנוב, ידבר על ההבטים של המשפט הקדום כפי שהם מתגלים ב"מגילת רות" והרלבנטיות שלהם למשפט העכשווי, במאה העשרים ואחת במדינת ישראל.
    את השיחה יפתח האמן מתי גרינברג בהקדמה קצרה על עבודתו  "מגילת רות".

    מצ"ב לינק לסרטון קצר המתאר את ספר האמן של מ. גרינברג – מגילת רות.
    http://www.matygrunberg.com/the-book-of-ruth.html

    מספר מילים על התערוכה:
    שלושה ספרי אמן של היוצר המוערך מתי גרינברג העוסקים במבט עכשווי על שלושה סיפורים גדולים מעולם היהדות מוצגים בימים אלו בגלריית "בית אריאלה" בתל-אביב. העבודות אשר נוצרו בטכניקות הדפס משי וחיתוכי עץ, הינן חלק מסדרה של 25 ספרי אמן נדירים שיצר גרינברג, אשר הוצגו בגלריות ומוזיאונים ברחבי העולם וכעת שייכים לאוספים שלהם, בהם מוזיאון ויקטוריה ואלברט, המוזיאון הבריטי, ספריית ליאו בק קולג', לונדון, מוזיאון ישראל, ירושלים,  ספריית הוותיקן ברומא, הספרייה הציבורית של ניו-יורק, הספרייה של HUC ניו-יורק, ספרית HUC ירושלים, ועוד.

    "מגילת אסתר", הדפסי משי, בתרגומו החופשי של נתן זך, יצאה לאור בלונדון בשנת 1975  בחסות "אגודת הסטודנטים הבינלאומית." בשנת 1978 הוצגה "מגילת אסתר" במוזיאון היהודי בניו-יורק וזכתה להד רב. בשנת  2012 יצר מ.ג. ספר אמן העוקב אחר יצירת המגילה. בספר מוצגים רישומי ההכנה למגילה ומולם העבודה הסופית, כך ניתן לעקוב אחר תהליך העבודה והבחירות שעשה מ.ג עד ליצירת השפה של המגילה. 

    "הגדת בצלאל", טכניקה של חיתוכי עץ, יצאה לאור בלונדון בשנת 1984 בחסות "אגודת ידידי בצלאל בניו-יורק" ונמכרה כולה, הכספים שנאספו הועברו ל"בצלאל – אקדמיה לאמנות בירושלים." ההגדה הוצגה בתערוכה נודדת ברחבי ארצות הברית יחד עם "הגדה של פסח" של מארק שאגל ו"הגדה של פסח" של בן-שאן. המהדורה אזלה מהשוק למעט מכירות פומביות, עותקים מההגדה נמצאים באוספים של מוזיאונים, ספריות ואספנים פרטיים. בשנת 2013, יצר גרינברג ספר אמן העוקב אחר יצירת ההגדה. רישומי ההכנה עמוסים בניסיונות ומתארים באופן חזותי את הגישושים והגלגולים שעבר האמן עד שהגיע לסגנון המאופק של חתוכי העץ המאפיין ומייחד את "הגדת בצלאל.

    "מגילת רות", בתרגומה החופשי של לינדה זיסקוויט, טכניקה של חיתוכי עץ (54/47 ס"מ). יצאה לאור בלונדון בתמיכתו הנדיבה של לורד סיימון מארקס (מארקס אנד ספנסר)  בשנת 1996. הוצגה ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט. בשנת 2012 הוצגה בתערוכת חוצות בשדרות ח"ן בתל-אביב, בחסות עיריית תל-אביב, ראש העיר, מר רון חולדאי פתח את התערוכה. בשנת 2014 הוצגה בתערוכת חוצות בפארק רעננה, בחסות עיריית רעננה.

    בהמשך לינק לכתבה שהופיעה ב"ג'רוזלם פוסט" עם פתיחת התערוכה.

    http://www.jpost.com/Israel-News/Culture/Multitude-man-396469

     

    www.matygrunberg.com

    ''

    דרג את התוכן:
      13 תגובות   יום שני, 31/3/14, 08:39

       

      ''

      ''

       

       

       

      ''
      31.3.2014

      ''

      ''

      ''

       

      ''

      ''

      ''

       

      בשנת 1979 הזמינה "עמותת ידידי בצלאל" בניו-יורק את "הגדת בצלאל, הגדה של פסח" מהאמן מתי גרינברג שחי בלונדון. (מ.ג. סיים את לימודיו ב"בית-ספר לאמנות בצלאל" בירושלים בשנת 1966. בשנת 1969 יצא ללימודים בלונדון ל"Central School of Art & Design".) ההגדה ראתה אור בשנה 1984. יצירתה ארכה 5 שנים, חלקן הגדול הוקדש לחיפוש השפה החזותית שתבטא את יחסו של האמן לאחד האתוסים הגדולים של כינון העם היהודי, אם לא הגדול שבהם,  יציאת מצריים. סיפור שנשמר וסופר באלפיים שנות גלות ונחגג עד היום כמיטב המסורת בחג הפסח שמגיע לשיאו בקריאת ה"הגדה של פסח" בליל הסדר.
      בשנת 2012, עשרים ושמונה שנים אחרי הופעתה של ההגדה, פתח מ.ג. את התיקים בהן אוחסנו רישומי ההכנה, בחר כמה מהם והעמיד מולם את הדפים עליהם הודפסו חיתוכי העץ בגירסתם הסופית. רישומי ההכנה עמוסים בניסיונות ומתארים באופן חזותי את הגישושים והגלגולים שעבר האמן עד שהגיע לסגנון המאופק של חיתוכי העץ המאפיין ומייחד את "הגדת בצלאל. רישומי ההכנה אינם זהים לדף הסופי, אך אינם פחות יפים. כך נוצר ספר אמן חדש עוקב אחר דרכו הנחושה של האמן עד ליצירה הסופית ומוציא לאור את הרישומים הניסיוניים שריצפו את הדרך שהובילה לחיתוכי העץ הסופיים, אך הם עצמם נגנזו. ספר האמן הודפס ב"סדנת הדפס אמנותי" של יאיר מדינה, בירושלים.
      ביצירת "הגדת בצלאל" חזר מ.ג. לטכניקות של דפוס מהמאה התשע עשרה אשר נעשו באמצעות מכבש " Albion Printing Press 1860" על גבי לוחות עץ דובדבן שהוכנו במיוחד בתהליך ייבוש שארך שנים על ידי אחרון האומנים, שעסק בהכנת לוחות אלו Mr. T.N. Lawrence, of Bleeding Heart Yard, Hattown Garden, London. טכניקת חיתוכי העץ מתאימה מאוד ליצירת סגנון מרוסן שהוא המאפיין המרכזי של הגדה זו. בבחירת חיתוכי העץ כשיטה ליצירת ההגדה, מתי גרינברג אימץ טכניקות שמוצאן בסין של המאה התשיעית, שהובאו לאירופה במאה הארבע-עשרה והגיעו לשיא פיתוחן עד המאה התשע-עשרה. "הגדת פראג" וספרים חשובים בנושאי היהדות שיצאו לאור בתקופה ההיא הודפסו בטכניקת חיתוך העץ. "הגדת בצלאל" הושפעה רבות מסגנונה המרוסן של "הגדת פראג". מ.ג. זכה לשהות יום שלם במחיצתה של "הגדת הזהב" ("The Golden Haggada ")
      הספונה לבטח בספריית ה"British Museum" בלונדון. "הגדת הזהב" היא אחת ההגדות הנדירות בעולם שנוצרה בספרד במאה הארבע עשרה. הוויזואליה המדהימה של הגדה מרשימה זו השאירה חותם עז על מ.ג. והדליקה את הניצוץ ממנו נוצרה מאוחר יותר "הגדת בצלאל".
      עוצמתם הצבעונית של הדימויים ניצבת מול צפיפותו של הטקסט העברי. הקפדת מ.ג. על עיצוב הטקסט, בחירת האות, גודלה והעמדתה על הדף, מעידים על החשיבות הרבה שהוא מייחס לסיפור ההגדה של פסח. ההשראה לדימויים של ההגדה שיצר מ.ג. נבעה ברובה ממוטיבים שנמצאו בבתי כנסת ואתרים נוספים בירושלים, כמו גם מהגדות וכתבים עבריים עתיקים וחפצי אמנות מצריים קדומים.
      מתי גרינברג נולד בעיר סקופיה ביוגוסלביה בשנת 1943.  בשנת 1948 עלה ארצה עם הוריו ואחותו הצעירה, ליאורה, לאחר ששרדו את שואת יהודי יוגוסלביה. לימים, כאשר ראתה אימו בֶּלָה את ההגדה שיצר, הגיבה בתדהמה באומרה "זו בדיוק ההגדה שהייתה בביתנו ביוגוסלביה". הגדה שכנראה הייתה חבויה בזכרונו הראשוני של מ.ג. הפעוט נצר למשפחת קמחי שמוצאה מהעיר טולדו בספרד. סבו, דוד קמחי, היה סופר סתם וכותב קמעות עבריים בשפת הלדינו. מצד אביו מגיע מ.ג. ממשפחה אשכנזית שמוצאה מגרמניה. סבו מקס מתתיהו גרינברג לחם ונהרג בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה, וקבור בעיר טריאסטה באיטליה.
      "הגדת בצלאל" יצאה לאור בשנת 1984 במהדורה מוגבלת של 150 עותקים. ההגדה מכילה 75 עמודים של חיתוכי עץ מקוריים חתומים וממוספרים על ידי האמן ומאגדת 49 חיתוכי עץ צבעוניים, ו – 26 חיתוכי עץ בצבע שחור. גודלו של עמוד הוא 381x  521 מ"מ. הטקסט נדפס באות "קורן" אשר מוצאה מאות חתוכה בעץ מהמאה התשע עשרה, מדפוס "סנצ'ינו" באיטליה.  ההדפסה נעשתה בידי האמן על גבי נייר "Summerset" נטול חומצה, באמצעות "מכבש דפוס אלביון 1860".
      ההגדה הוצגה בתערוכה נודדת ברחבי ארצות הברית, יחד עם "הגדה של פסח" של מארק שאגל ו"הגדה של פסח" של בן-שאן. המהדורה אזלה מהשוק למעט מכירות פומביות, עותקים מההגדה נמצאים באוספים של מוזיאונים, ספריות ואספנים פרטיים.

      חג שמח!

      דרג את התוכן:
        10 תגובות   יום שבת, 1/2/14, 17:59

        1.2.2014

        אמנות רבותי, אמנות!

        עדכונים והזמנות לאירועי תרבות ואמנות בשבוע הקרוב – גרינברג עזר ופינקלשטיין גם

        חדשות המוסיקה לשבוע הקרוב
        "The Collected Project" – הרכב הכולל 4 זמרות ו4 נגנים (ביניהם בן עזר) יופיע ביום שני הקרוב, ה 3 לפברואר בשעה 20:00 ב"אוזן בר" – אולם אירועים מגניב ואינטימי שנמצא בבית "האוזן השלישית", רחוב קינג ג'ורג' 48, תל-אביב (פינת שד' בן-ציון). למרות השם באנגלית, השירים הם מיטב השירים הישראליים האהובים. אסף פינקלשטיין, פנסתרן מחונן, עיבד שירים ישראליים וארבע זמרות צעירות (בלונדינית, ברונטית, ג'ינג'ית ושחרחורת) מבצעות אותם באופן יוצא מן הכלל. ערב רענן ומרחיב לב. כיף אמיתי. בואו בהמוניכם!!! אסף (collected) הוא חברו של בני, בן עזר, גיטריסט נפלא בעצמו, שניהם בוגרי בית הספר BERKLEE COLLEGE OF MUSIC בבוסטון שבחרו לחיות בארץ ולעשות כאן את המוסיקה שלהם.

        ''

         

        כתובת להזמנת כרטיסים: http://www.tixwise.co.il/he/website/event/25843/the_collected_project

        קישורים לסרטי ווידיאו קצרים מהופעות חיות ומהאולפן. עיניים שלי https://www.youtube.com/watch?v=g17WPlIjRek&hd=1 בואי נשאר https://www.youtube.com/watch?v=DyNRLkW9JoQ&hd=1 שיר ההד https://www.youtube.com/watch?v=g296z2YALc0&hd=1 בלילות הסתיו http://www.youtube.com/watch?v=jC_95gZEsJ0&hd=1 אסף פינקלשטיין, 052-3262902 www.youtube.com/user/asaffink/videos

        חדשות האמנות החזותית – מתי גרינברג  

        בפארק רעננה תערך ביום שישי הקרוב (7 לפברואר) פתיחה חגיגית לתערוכת חוצות לעבודתו של מתי – "סיפורה המופלא של מגילת רות". הזמנה מצורפת. בואו! המקום יפהפה. חוויה ישראלית תנכי"ת עדכנית. התערוכה הוצגה לפני כשנתיים בשדרות ח"ן בתל-אביב. כעת היא עוברת לרעננה.  אורך שדרת עצי התמר ליד האגם בפארק רעננה יתלו חיתוכי עץ של מ.ג. מוגדלים בטכניקה של ג'יקלה. חיתוכי העץ הדרמטיים מתארים אירועים מתוך "מגילת רות" והם מלווים בפסוקים מתוך התנ"ך ובקטעים מתוך ההקדמה שכתבה באנגלית המשוררת לינדה זיסקויט. "מגילת רות" היא סיפור מופלא של נאמנות וחברות בין רות המואביה וחמותה נעמי. סיפור האהבה בין רות לבועז הוביל לתפקידה של רות כאם המייסדת של השושלת אליה נולד דוד המלך. חיתוכי העץ עזֵי המבע של מתי גרינברג, המלווים בתרגום חופשי של המשוררת לינדה זיסיקויט, מגלים את כוחו של הטקסט התנכ"י, כמו גם את הרלוונטיות שלו לימינו, באופן שהם מציירים את דיוקנן של הנשים כפעילות בעיצוב גורלן. עבודתם של מתי גרינברג ולינדה זיסקויט מאוגדת בספר אמן שיצא לאור במהדורה מצומצמת. ספר האמן הייחודי מוצג בין השאר באוספים הבאים: הספריה הלאומית, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, המוזיאון הבריטי, ספרית ליאו בק קולג', לונדון; מוזיאון ישראל, ירושלים; הספריה הציבורית של ניו-יורק, הספריה של היברו יוניון קולג', ניו-יורק.

        ''

        ''

         

        ''

        ''

        ב"גן-העיר" בתל-אביב בקומת המזרקה נמשכת הצגת עבודתם המשותפת של מ.ג. והמשורר המנוח יהודה עמיחי "ירושלים 1967 – 1990". בתוך החלל האלטרנטיבי אפשר ללבוש כפפות כותנה לבנות ולעלעל בספרי אמן נוספים של מ.ג. – "מגילת אסתר" ו"ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן הקוצני".

         

        ''

        ''

        ''

        ''

        ''

        צלם התעורכה בחלל האלטרנטיבי בגן - העיר - עמוס רוג'ר

        ממוזיאון המדע שבניו-יורק קיבלנו דרישת שלום משעון השמש של מ.ג. שהפך לשעון שמשלג, כמו גם חברו שעון השמשלג הירושלמימשעשע.

        ''

        ''

        דרג את התוכן:
          16 תגובות   יום ראשון, 19/1/14, 20:26

          ''
          ''
          ''
          ''

          ''

          האמן בסטודיו, צלם - עמוס רוג'ר
          מבט מבחוץ - צילמה אפרת גול
          פרופסור רפי וייכרט - צילם עוזי אגסי, מו"ל אבן-חושן
          יונתן ברג - צילם עוזי אגסי, מו"ל אבן-חושן

           19.1.2014

          געגועים יוצרים, "ירושלים 1967-1990" ספר אמן, מתי גרינברג ויהודה עמיחי

          בשנת 1988 עשרים ואחת שנים אחרי שסיים את לימודיו ב"בצלאל" חזר מתי גרינברג מלונדון, בה חי כבר כעשרים שנים, לירושלים כדי לממש חלום ישן שלו מימיו כסטודנט בעיר – לבצע פרויקט חזותי של ירושלים. הוא הצטייד אך ורק בכלי המינימלי והחזק ביותר של האמן – העיפרון. מ.ג., תלמידו של האמן יעקב פינס, כבר ידע שיבצע את העבודה בחיתוכי עץ פיגורטיביים שמבעם העז וצבעם השחור לבן יבטאו היטב כל תיאור שיבחר לעיר המסוכסכת. תוך כדי שיטוטיו הרגליים בעיר הגיע יום אחד למוזיאון הטבע הישן והמוזנח שבמושבה הגרמנית, בו שכנו פוחלצי חיות מהאזור. שם למד כי ירושלים ממוקמת בקו פרשת המים בין מרחב הפאונה של המדבר לבין מרחב הפאונה של השפלה. העיר מארחת בקרבה את המתח הזואולוגי שבין טורפים לנטרפים, בין חיות מדבר תוקפניות לבין חיות שפלה רכות – המתח הזה הפך למַפְתֵּח אמנותי. מאוחר יותר נפגוש אותו בעבודתו של מ.ג. – "ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן הקוצני", המוצגת בשנה זו ב"מכון למדעי הצמח" ב"מכון וייצמן".
          בני האדם נעדרים מחיתוכי העץ. את הקונפליקט מייצגות החיות – הטורפים והנטרפים. זאב או תן על גג בית. שלוש תנשמות על רקע בתי "בצלאל", תנים, נחש גדול המתפתל אל עבר נמיה כנגד פנורמה לילית של העיר, ראש צבי המיוצג כנגד הנוף העירוני, חרק אלים תוקף פרפר לרקע בנייני ירושלים המערבית, חרק דמוי ארבה וציפור טרף לרקע מגדל דוד, ועוד. החלטתו של האמן להדיר את בני האדם מיצירתו זו מדלגת מעל המהמורה של עבודה פוליטית נקודתית והופכת אותה ליצירה אוניברסלית.
          במקביל חיפש מ.ג. טקסט מתאים לחַבְּרו עם עבודתו. למעלה מעשרים ספרי אמן יצר וכולם מלווים בטקסט של טובי הכותבים. כאשר מתקיים מפגש בין שתי עבודות מקבילות – טקסט ודימוי חזותי  נוצרת יצירה מופלאה. הדגש הוא על "מקביליות" שתי עבודות שוות בערכן. המשורר אינו כותב מילים לדימויים החזותיים והאמן אינו מאייר את הטקסט הכתוב. כך הגיע אל המשורר יהודה עמיחי שבעינו החדה והרחומה הבחין כי הוא גר בלונדון אך חי ויוצר מתוך געגועים לירושלים. שיחות הרבה היו ביניהם לתוך הלילה עד שגילה מַתִּי את השיר בן 22 הבתים - "ירושלים 1967", פואמה נבואית, מילים הנושאות חזון קשה לעיר - "וכבר שֵדי העבר נפגשים/ עם שֵדי העתיד ודָנים עלי מעלי,/ נושאים ונותנים, לא נושאים ולא נותנים,/ בקימורים גבוהים במסלולי פגזים מעל ראשי" -   ובחר בו. כאשר ראה עמיחי את רישומי ההכנה הציע לכתוב שיר חדש מיוחד עבור עבודתו של מתי. ענה מ.ג. – "לא". שאל עמיחי "מדוע לא"? ענה מ.ג. "מפני שאז יגידו שאני איירתי את השיר שלך". חשב עמיחי רגע והסכים איתו.
          בשנת 1990 הסתיימה יצירת שמונה רצפים של חיתוכי עץ, כל אחד מהרצפים מכיל שבעה דימויים, סך הכל 56 חיתוכי עץ. "אגודת ידידי בצלאל" בניו-יורק הוציאה לאור את ספר האמן, המהדורה כולה נמכרה. תערוכה המבוססת על ספר האמן הוצגה במוזיאון היהודי בניו-יורק ובלונדון. בימים אלו בדרכים המשונות בהן מתגלגלים חיי יצירת אמנות – הגיעה זו להתארח בחלל אלטרנטיבי ב"גן – העיר" במרכז תל-אביב. ליורדים במדרגות הנעות לקומת המזרקה, בין חנויות הבגדים לבתי הקפה למתחם המשחקים של הילדים לקול פכפוך המים מתגלה מראה לא צפוי – ירושלים של שחור לבן.  המפגש בין הטקסט לחיתוכי העץ יצר יצירה המכה בצופה בעוצמתה הסינרגטית חוצה גבולות זמן ומקום. עמיחי  - משורר הדימויים, משורר אנושי של בני אדם בשר ודם, וגרינברג המציג את הטורפים והנטרפים.
          ערב הפתיחה נערך ב- 15 לחודש וגם בו חברו יוצרים ממספר תחומים ויצרו מפגש מרומם נפש. המשורר הבוגר רפי וייכרט שזכה השנה בפרס עמיחי על ספרו "בקווים דקים", קרא משיריו של יהודה עמיחי, והוסיף וקרא משיריו שלו שירים שנכתבו בעקבות "מורשת עמיחי". אחר כך הזמין ברוב כבוד את הזוכה השני בפרס עמיחי, המשורר הצעיר יונתן ברג, אשר באופן יוצא דופן הוענק הפרס לספר ביכורים שלו – "מפרשים קשים". וייכרט קשר כתרי תהילה לראשו עטור תלתלי הפז של ברג (ראו תמונה) עד שהלה חשש לשאת דברים פן יפשל אחרי כל המחמאות.  השירים שקרא הצדיקו את הפרס ואנו מחכים להמשך.
          בן עזר ניגן בגיטרה מוסיקה אפלה המתאימה ל"ירושלים: 1967-1990".
          על כל אלה, ועל הקהל הנפעם, הביטו שורותיו של המשורר המנוח הכתובות בספר האמן, ורוחו הטובה שרתה על כולנו.
          את המיצג ואת ערב הפתיחה ארגן האמן שאול נמרי, חברו של מ.ג. לספסל הלימודים.
          התערוכה תוצג בגן-העיר תל-אביב, אבן גבירול 71, קומת המזרקה, מדי יום בין השעות 10:00 – 20:00, ביום שישי עד השעה 14:00 – עד יום שישי ה- 31 לחודש זה.
          אנו מודים לאסף גולן, מנכ"ל "גן העיר" על החלל האלטרנטיבי שהעמיד לרשותנו.

          בכתיבת רשימה זו נעזרתי במאמרו המרתק של גדעון עפרת "על אמנות ושירה בישראל" מתוך האתר "המחסן של גדעון עפרת".
          http://gideonofrat.wordpress.com/2011/07/20/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

          והפניות לאמנים שהשתתפו בערב הפתיחה
          שאול נמרי https://www.facebook.com/photo.php? 

          פרס יהודה עמיחי לשירה העברית למשוררים רפי וייכרט ויונתן ברג http://www.haaretz.co.il/1.1996526
          רפי וייכרט http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%98
          יונתן ברג http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%92
          בן עזר - www.youtube.com/azarguitar

          דרג את התוכן: