כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    ארכיון : 11/2015

    0 תגובות   יום שלישי, 17/11/15, 20:21

     

    מצ"ב לינק לסרטון קצר המתאר את יצירת הפסל – THE DOG

    http://matygrunberg.com/1/post/2015/11/maty-grunberg-the-last-mission-for-menashe-kadishman-the-dog.html

     

    בחודש מאי 2015 יצא מתי גרינברג לסין לבצע סידרה של עשרה פסלי "הכלב" של הפסל מנשה קדישמן, מאבן גרניט. ב- 9 למאי הגיעה אליו הבשורה המרה על פטירתו של חברו הוותיק מנשה קדישמן.

    המחווה היפה ביותר שיכול היה גרינברג לעשות הייתה להמשיך ולסיים את הפרויקט אותו תכנן והתחיל לבצע זמן רב קודם יחד עם קדישמן, בחייו. 

    מתי גרינברג הכיר את מנשה קדישמן בלונדון בשנת 1969, כאשר למד לתואר שני ב - Central School of Art , הוא היה אסיסטנט של קדישמן עד לאחר סיום לימודיו בשנת 1973. מאז נשארו שניהם חברים קרובים.

     

    דבריו של קדישמן על הפסל "הכלב" 1957

    "בשנת 1956 הייתי חייל במבצע קדש. בסיני ראיתי כלב אוכל בן-אדם...

    יותר מאוחר פגשתי כלב אחר בכפר נטוש. רציתי בתחילה לירות בו.

    זכרתי את הכלב אוכל האדם, אבל הכלב הזה בא לקראתי, התיישב

    מולי והסתכל עלי בשקט. הכלב אימץ אותי, והלך אחרי ואיתי כשבוע

    עד שהמשכנו לשארם-א-שייך.

    אחרי המלחמה גרתי במנזר בעמק המצלבה בירושלים. התגעגעתי אל

    הכלב, שאפילו שם לא היה לו, ופיסלתי אותו. הרגשתי כלפיו כאילו

    פגשתי אדם בודד, יתום של מלחמה בשבילי. הכול חוזר. כשפיסלתי

    אותו, הוא הפך להיות חלק ממני – מגורלם המר של המפסידים

    במלחמה. במלחמה גם ניצחון הוא הפסד. אינני זוכר את חיי ואת הארץ

    הזאת בלי מלחמות..."

     

    ''

     

    נוֹמִיקָן

    דרג את התוכן: