כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    ארכיון : 10/2017

    13 תגובות   יום שלישי, 31/10/17, 14:22

    ''

     

    שיח גלריה

    עם האמן מתי גרינברג

    יערך

    ביום שישי הקרוב, ה- 3.11.2017 בשעה 10:30 ב – HUC – Hebrew Union College, רח' דוד המלך 13 ירושלים, בבנין ראו, בנין הכניסה לקמפוס.

    מ.ג. יספר על התערוכה, כמו כן ישתתף מר יבשם עזגד,  דובר מכון וייצמן ואוצר התערוכה – "על קו פרשת המים", שהוצגה במכון וייצמן בשנים האחרונות. יאיר מדינה, "הדפס אמנותי ירושלים", הסטודיו בו הודפסה העבודה, יקח גם הוא חלק בשיח הגלריה.

    נבקר בגן הקמפוס בו מוצבים פסלים שיצר מ.ג. בשנת 1985 - שערי הברונזה ותבליט המנורה ויונת ירושלים. 


    ''

     

    התערוכה מוצגת כחלק מהביאנלה של ירושלים לאמנות 2017. ובמתחם הקמפוס, במוזיאון סקירבול, מוצגות עוד שתי תערוכות – "אותות דשמיא" ו – "צחוק הגורל".


     

    ''

     

    ''

    ''

    בואו

    כניסה חופשית
    אנחנו נהיה שם
    נעמי ומתי

    www.matygrunberg.com

     

    דרג את התוכן:
      14 תגובות   יום שישי , 20/10/17, 09:04

       

      מתי גרינברג / צמחים בלילה / מוזיאון בית ראובן


      בשבוע הבא, יום ג', ה- 24.10.2017 בשעה 20:00 תיפתח במוזיאון בית ראובן בתל-אביב תערוכתו של האמן מתי גרינברג – "צמחים בלילה".

       

      ''

       

      את התערוכה אצרו כרמלה רובין - אוצרת ומנהלת אמנותית של בית ראובן, ועדנה ארדה – אוצרת ואחראית ספרייה וארכיון בית ראובן.


      בתערוכה יוצגו דימויים של צמחי הבר באור לילה, וכן, לראשונה, יראו אור הרישומים המקוריים, רישומי ההכנה שרשם מתי G. בשעה שגישש אחר הקונספט הנכון לפרויקט.


      ההחלטה לחשוף בפני הקהל הרחב את רישומי ההכנה אינה החלטה של מה בכך. המפגש הראשון בין האמן לאוצְרוֹת הוא שהוציא מן המגירות את הרישומים המקוריים. עבודות "צמחים בלילה" נעשו בטכניקה דיגיגרפית של המאה העשרים ואחת, הדפס הזרקת דיו, שנקרא גם גִ'יקְלֶה. בניגוד למגמה הנוכחית באמנות, ובמידה מסוימת למגינת ליבו של מתי G. שאינו אוהב כשהתואר "יפה" מוצמד לאמנות שהוא יוצר, העבודות מהפנטות ביופיין. כשראו כרמלה ועדנה את העבודות "המושלמות" שאלו את מתי G. אם רישומי ההכנה עדיין בידיו. שאלה מיותרת, שהרי מן המפורסמות היא שמתי G. אַגְרָן-עַל שאינו זורק דבר, המחשבה שהכי משמחת אותו היא שיקבר על כל חפציו בפירמידה תת -קרקעית ויצליח לעניין את תות-ענח'-אמון באוצרותיו ואולי אף לעשות איתו "החלפות" ולהשיג לעצמו חפצי פרעונים אותנטיים... מתי G. ענה בחוסר רצון שקרוב לוודאי, במקום כלשהו בסטודיו, בעומקה של אחת המגרות, נסתרים מעין כל, נמצאים הרישומים המקוריים. אנחנו רוצות לראותן אותם, ביקשו השתיים. מה פתאום, ענה מתי G. הם לא נועדו לחשיפה, הם שימשו אותי בשלב בו תכננתי את הפרויקט. אבל כשכרמלה ועדנה מתעקשות, אין כוח שיעמוד מולן, אפילו לא מתי G. וכך, אחרי שהלכו השתיים רטן הלה מתחת לשפמו אבל הלך לחפש את הרישומים. הלך ומצא. הרישומים מעוררים התפעלות לא פחות מהעבודות הסופיות. וכך, לצד הדימויים החזקים ורבי העוצמה של ה"צמחים בלילה" יוצגו בתערוכה גם הרישומים / אקוורלים שנעשו בעיפרון, דיו סִינִי וצבעי מים, ומהתבוננות בהם ניתן להבחין בחיפוש אחר האופן בו יבנו הדימויים. עוצמתם של הרישומים היא דווקא בעדינותם הרבה, באפשרות לעקוב אחר תנועת היד של האמן. האוצרות, כרמלה ועדנה, בחרו לתלות את הדימויים בצפיפות, על קיר אחד, כך שנוצר שדה בר של ממש.

       

      ''

      מתי גרינברג / רקפות וציפורני חתול / רישום הכנה / 2006

       
      ברשימת התודות המלווה את העבודה צדה עיני תודה מיוחדת של האמן לבנו, דוד בן גרינברג, לו מודה מתי G. על כישורי המחשב שלו, כמו גם לסבלנותו ולחוש ההומור שלו. בילדותו בילה דוד שעות רבות בסטודיו של  אביו, והתמחה בהקמת בניני לגו, כיום הוא ארכיטקט מוכשר ומצליח. דוד עזר לאביו לארגן את רישומי הדימויים הראשוניים של צמחי הבר לקולאז' על גבי מסך המחשב. זה יפה שאב פותח לבנו את הדרך ליצירה ומאוחר יותר פותח הבן לאביו שער להתחדשות היצירה. וכאן טמון ערך נוסף של התערוכה בה מוצגות זו לצד זו שתי טכניקות. האחת, ראשונית, עתיקת יומין, רישום וציור, ואילו השנייה – הזרקת דיו, דיגיגרפית עכשווית. מ.ג. סיים את האקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים ועבר ללונדון להמשך לימודים והתמחות בטכניקת תחריט של המאה התשע-עשרה. שנים יצר בטכניקת תחריט, ואחר כך התמחה בטכניקות של חיתוכי עץ ובטכניקות של הדפסי משי. כעת היה סקרן לראות מה ניתן להשיג בטכניקות תכנה עדכניות ובשיטות של הדפסה דיגיטלית של המאה העשרים ואחת.

       
      ניתן ללמוד על הסקרנות המפעמת במתי G. על האומץ שלו לחתור אל הלא נודע, גם כשהוא אמן מבוסס ומוכר, ועל תכונת אישיות, שנדמה לי שהיא די נדירה אצל אמנים – היכולת והצורך לעבוד עם אנשים אחרים, ללמוד מהם וללמד אותם, שכך ניתן לחקור מחוזות חדשים, להתרגש ולרגש.

      ואכן, בביצוע פרויקט זה, שהודפס ב"הדפס אמנותי ירושלים", בניצוחו של יאיר מדינה, הרחיב מ.ג. את גבולות הביצוע של עצמו, ומאז יצר עבודות רבות באמצעות טכניקות דיגיגרפיות של המאה העשרים ואחת.

       

       

      ''

      מתי גרינברג / רקפות וציפורני חתול/ 2015


      ***

       

       

      ברבות מעבודותיו עוסק מ.ג. במאבק ההישרדות הנצחי המאפיין את החיים בירושלים במשך אלפי שנים.  את בעלי החיים בירושלים, הטורפים והנטרפים, רשם ויצר בחיתוכי עץ בעבודה המשותפת לו ולמשורר יהודה עמיחי, ספר האמן – "ירושלים: 1967 – 1990".
       http://www.matygrunberg.com/wildlife-confrontation-in-jerusalem.html


      בשנת 2006 יצא לחיפוש אחר פרויקט חדש, מטאפורה שונה שתייצג את הקונפליקט המובנה לתוך חייה של ירושלים. בהשראת הגן הבוטני בהר הצופים בירושלים, יצר (2008) יצירת ענק – 4 כרכי ספר אמן - "ירושלים: צבעוני ההרים הגדילן הקוצני" באור שחר, יום, דמדומים ולילה, בשיתוף ד"ר מיכאל אבישי, שהיה מנהל הגן, והסופר עמוס עוז, שקטעים מתוך ספרו – "סיפור על אהבה וחושך" משולבים בספר האמן. הפעם הצמחים היו הגיבורים. מ.ג. לא בחר בצמחי תרבות מפונקים ואלגנטיים הזוכים לטיפול מסור כדי שיפארו ביופיים את בעליהם המסורים, אלא בצמחי הבר, האנטי-גיבורים שאינם מושכים את תשומת ליבנו, הצומחים בצידי הדרכים, בתוך אבני הגדרות, בתוך הקירות, נלחמים על חייהם - אלו השורדים האמיתיים.
      http://www.matygrunberg.com/the-tulip--the-thorn.html


      העבודה "צמחים בלילה" נוצרה בשנת 2015 כיצירת המשך ל"צמחי הבר". 2015 הייתה שנה קשה, התקפות טרור בישראל ובעולם יצרו תחושת איום על בטחונה של המדינה ועצם קיומה, ותחושת בידוד בזירה הבינלאומית. כל זאת על הרקע הגיאו-פוליטית בו שוכנת ישראל, סביבה שאינה יציבה באופן קיצוני, ומאופיינת במאבקים קשים ומלחמות אכזריות של שכנינו.  ההדפסים המוצגים בתערוכה הם מטאפורה למבטו של האמן על המציאות.
      דווקא על רקע הלילה השחור, בולטים צבעיהם העזים של צמחי הבר הצנועים, חיים יותר מתמיד, לרגע בקדמת הבמה, מוארים באור פנסי מכונית החולף על פניהם.


      התערוכה היא מחווה מצידו של מתי גרינברג לצייר ראובן רובין, שפרחים מופיעים ברבות מעבודותיו, ובמיוחד לציור – "רקפות". 


      ''

      רקפות,ראובן רובין

       

       

      מוזיאון בית ראובן
      http://www.rubinmuseum.org.il/he/home/a/main/
      ביאליק 14 תל-אביב
      שעות פתיחה -
      ב', ד', ה' - 15:00 - 10:00
      ג' - רצוף - 20:00 - 10:00
      שישי - 15:00 - 10:00
      שבת וחג - 14:00 - 11:00
      א' - סגור

      דרג את התוכן:
        22 תגובות   יום ראשון, 1/10/17, 12:37

        שנה טובה על כולנו!

         

        צבעוני ההרים והגדילן המצוי
        לילה, דמדומים, יום, שחר

        ''

         

        מתי גרינברג / על קו פרשת המים-צבעוני ההרים והגדילן המצוי"
        ביאנלה ירושלים לאמנות,2017


        בימים אלו נפתחת הביאנלה של ירושלים לאמנות, 2017.  המסך עולה על 26 תערוכות ופרויקטים ברחבי ירושלים. נושא הביאנלה השנה הוא "פרשת המים". http://www.jerusalembiennale.org/biennale2017-1/

        במסגרת הביאנלה מוצגת התערוכה של האמן מתי גרינברג"על קו פרשת המים – צבעוני ההרים והגדילן המצוי".
         http://www.jerusalembiennale.org/exhibitions2017/#/new-gallery-38/

         
        בשנים האחרונות הוצגה התערוכה במחלקה למדעי הצמח במכון וייצמן למדע ברחובות, את התערוכה אצר יִבְשָׂם עַזְגָּד, דובר המכון. כעת עברה ל HUC* - היברו יוניון קולג' בירושלים.


        בפרויקט זה יצר מ.ג. 4 כרכים של פורטפוליו אמן, כל אחד מהכרכים מכיל 9 דימויים של זוגות צמחים. בכל כרך מוצגים הצמחים בשעה אחרת של היממה – שחר, יום, דמדומים ולילה. כל זוג צמחי בר מציג צמח שטיפס מן השפלה אל גבעות ירושלים, וממולו – צמח בר מדברי, קוצני, שעלה מן הישימון. מבטו של הצופה העוקב אחר מבטו של האמן מגלה בעבודה זו את הקונפליקט בין הצמחים בעלי האופי השונה, את המאבק על ההישרדות. מאבק ההישרדות המאפיין את החיים בירושלים מאז הקמתה ועד היום.
        התערוכה מציגה 36 דימויים של צמחי הבר, כמו כן מוצגים טקסטים המספרים את סיפורו של כל צמח, וקטעים מתוך הספר "סיפור על אהבה וחושך" של הסופר עמוס עוז, אשר שולבו בפרויקט.


        וכך כתב האמן מתי גרינברג על ההשראה לפרויקט עתיר ממדים זה:
        "צמחי הבר הנפוצים בירושלים ובסביבתה הם ההשראה שלי לעבודה הזאת. צמחים אלה מבטאים את רצף הקיום ההיסטורי ואת עצמת ההישרדות המאפיינים את עם ישראל בארץ ישראל.
        צמחי בר הם צמחי בר. יופיים הוא בטבעם.  הם לא נשתלו לתצוגה או לראווה ולא נעשה בהם שימוש לביטוי של רגשות או סמלים.
        צמחי הבר נמצאים בכל המקומות – בצדי הדרכים, בעזובות, על ובתוך הקירות, בשדות החשופים ובצל החורשות והיערות.
        בירושלים ובסביבתה אוכלוסייה מגוונת של צמחי בר רבים: מהצבעוני הירושלמי החינני והעדין ועד הגדילן הקוצני המאיים בעוצמתו. במשך אלפי שנים התגלגלו לאזור זה צמחים שבאו מאסיה התיכונה, מאסיה הקטנה, מאפריקה, מדרום אירופה ומחופי ואיי הים התיכון. כל אלה הסתגלו לתנאי החיים בהרי ירושלים – מקיץ שדוף שמש וחום, ועד לילות חורף קפואים
        ; מעונות גשם ועד בצורת, וגם בימים של סתיו ירושלמי ואביב ישראלי שאין נפלאים מהם.
        באחד מסיורי בירושלים, מלווה בידידתי מאירה, ירושלמית וותיקה, ביקרנו בגן הבוטני בגבעת רם, ביום קיץ לוהט וחם. בדרכנו לשער היציאה סע לקראתנו גבר שהחזיק את כובעו בידו. בחוצפתי הטבעית פניתי אליו ואמרתי לו: "ביום חם כזה חובשים את הכובע". "אתה צודק" ענה האיש, חייך ושאל" "ומה אתם חושבים על הגן הבוטני?"... "אני חושב שהושקעו בו מחשבה ועבודה רבה שהפכו את המקום למיוחד" עניתי לו. "ובכן, אני האיש מאחורי המחשבה והעבודה שבנו את המפעל הזה" אמר לי אז ד"ר מיכאל אבישי, מנהל הגן הבוטני שבגבעת רם. מהפגישה הזאת נרקמה ידידות שתוצאתה היא העבודה הזאת.
        בפגישה השניה עם מיכאל אבישי סיפרתי למיכאל אבישי את סיפור הרעיון: להפיק פורטפוליו של צמחי הבר כמטפורה של הישרדות העם, וירושלים. הצגת המטפורה של העם השב לארצו. מפגש של צמחיית השפלה עם צמחיית המדבר והן מתמזגות זו בזו בהר הצופים בירושלים. בשיחה זו הביע מיכאל אבישי את התלהבותו מהפרויקט, והסכים לעזור לי לבחור את הצמחים שיבטאו את המטפורה – להציג, לתאר ולהסביר כל צמח למקורו ולעניינו.
        קראתי את ספרו של עמוס עוז – סיפור על אהבה וחושך – המתאר ביד אמן, תיאור מופלא של ימי ילדותו בירושלים. ביחוד משכו את ליבי תיאורי השבת, הצרובים בזכרוני מימי ילדותי, מסופי שבוע בהם ביקרתי עם אמי, ואחותי ליאורה, את קרובי משפחתנו בתלפיות, סמוך כל כך לביתו של הסופר שי עגנון, הנזכר לטוב בספר. עמוס עוז הצליח בכתיבתו לתאר את זכרונותיו עד כדי התרגשות
        ; כך עלה הרעיון לבקש רשותו לשלב קטעים מהסיפור הנפלא על אהבה וחושך בפורטפוליו הזה.
        בעבודתי הגרפיות שהוצאתי לאור, לאורך השנים, תמיד שלבתי כתבים של משוררים, של סופרים ושל מחזאים. הכתבים האלו היו תמיד במקביל לעבודה הגרפית. הגרפיקה לא תארה את הכתוב, הכתוב לא תאר את הגרפיקה. הכתבים נבחרו על פי ההיגיון וההשראה, שהתחברו עם הגרפיקה בדמיוני ובהיגיון שלי – ובתקווה שיתקבלו על ידי כל מי שיצפה בעבודות האלה וימצא את הקשר לירושלים ולארץ".
        מתי גרינברג, בת-ים, 2008


        ברשימת התודות המלווה את העבודה צדה עיני תודה מיוחדת של האמן לבנו, הארכיטקט דוד בן גרינברג, לו מודה אביו על כישורי המחשב שלו, כמו גם לסבלנותו ולחוש ההומור שלו. דוד עזר לארגן את רישומי הדימויים הראשוניים של צמחי הבר לקולאז' על גבי מסך המחשב. מ.ג. הגיע לפרויקט זה עם ניסיון עצום בשיטות תחריט של המאה התשע-עשרה, טכניקות של חיתוכי עץ ושל הדפסי משי. הוא היה סקרן לראות מה ניתן להשיג בטכניקות תכנה עדכניות ובשיטות של הדפסה דיגיטלית.
        בביצוע פרויקט זה, שהודפס ב"הדפס אמנותי  ירושלים", בניצוחו של יאיר מדינה, הרחיב האמן את גבולות הביצוע של עצמו, ומאז יצר עבודות רבות באמצעות טכניקות דיגיגרפיות של המאה העשרים ואחת. 


        לינק לסרט המתאר את הפרויקט – "על פרשת המים – ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן המצוי" https://www.youtube.com/watch?v=6yKjL1ibFhE&feature=youtu.be


        בהמשך לנקודת המבט של מ.ג. מעניין ללמוד על אמצעי ההישרדות שפיתחו צמחי הבר.
        הנה לדוגמא סיפוריהם של שניים מתוך שמונה עשר צמחי הבר המוצגים בפורטפוליו
        טקסט – ד"ר מיכאל אבישי.  

         חרחבינה מכחילה ונורית ירושלים
        לילה, דמדומים, יום, שחר

         

        ''


        חרחבינה מכחילה  /  Eryngium creticum 

        השם העברי של הצמח הקוצני הזה מתייחס לשורש "חרב" במשמעות של יובש. השם מציין גם את צבעו הקיצי הכחול. בתחילה נחשב מקורו של הצמח באי כרתים, ומכאן שמו המדעי.
        מחזור החיים של החרחבינה מתחיל בחורף, בשושנה ירוקה ועסיסית של עלים, בעקבותיה צומח ניצרון קוצני עם ענפים ופרחים. השורשים והצימוח החורפי החדש והרענן אכילים, אולם הצימוח המאוחר שמתפתח במשך העונה הופך מר, וזו דרכו של הצמח להבטיח את הישרדותו מפני שיני העיזים והכבשים. עם תחילת העונה החמה הופך גונו של כל הצמח לסגול-כחול מתכתי עז ומזהיר מפני אכילה.
        טעמה של החרחבינה דומה לטעם הפטרוזיליה, אליה קרובה החרחבינה מבחינה בוטנית. החרחבינה משמשת תחליף טוב למרור של ליל הסדר. הכפריים הערבים מבשלים את עלי החורף וממליחים אותם לפני אכילתם, את השורש הבשרני מבשלים עם סוכר לממתק.
        דיוסקורידיס, במאה הראשונה לפנה"ס, ומאוחר יותר המרפאים בעשבים של ימי הביניים העריכו מאד את החרחבינה – כסגולה לריפוי עצירות ומכאובים אחרים. גם ברפואת הצמחים המודרנית, מיצי החרחבינה מומלצים לריפוי מחלות עור.


        נורית ירושלים  /   Ranunculus millefolius

        בסוף החורף ובאביב, אחד הצמחים הבולטים יותר לעין, היא נורית ירושלים. צמח עם פרחים צהובים, גדולים יחסית, על גבעול זקוף וקשיח. הנורית שורדת משנה לשנה באמצעות ציצת שורשים מעובה וכסות צפופה של שערות אפורות-מלבינות, המחזירות את חום השמש ומקטינות את אבדן המים מהצמח. התאמה נוספת למטרה זו היא המערכת הטבעית של עלים מנוצים (דמויי נוצה) מחולקים, המעניקים לצמח את שמו המדעי שפירושו – 'נורית-אלף-העלים'.
        נורית ירושלים היא צמח עונתי מובהק הרדום במשך רוב הקיץ החם. ניצני הצמח חבויים מתחת לפני הקרקע, ורק אחרי שראשית הגשמים הרוותה את הקרום העליון של הקרקע – מתחיל מחזור צימוח חדש. בחצי הראשון של החורף הנורית אוגרת מהקרקע, בציצת השורשים המעובים, חומרי מזון. עמוד התפרחת מתחיל להתארך בינואר, ועונת הפריחה העיקרית מתחילה במרס – כאשר הלילות מתקצרים והימים מתחממים."


        ביקור בתערוכה

        הביאנלה מתקיימת 1.10 – 16.11
        תערוכות הביאנלה תהינה פתוחות בחול המועד סוכות (8-10 באוקטובר) בין השעות 10:00 ו-17:00
        אחרי סוכות בימי שלישי בין 9:00 ל-17:00 ובימי שישי 9:00 עד 13:00.
        "היברו יוניון קולג'" הוא מקום מקסים לסיור. מומלץ להיכנס לגן הפנימי ולראות את שלושת שערי הברונזה שיצר מ.ג. בשנת 1985 לבניין שתכנן האדריכל משה ספדי, ואת "יונת ירושלים" – תבליט ברונזה המשוקע ברצפת הבמה הצופה אל חומת העיר העתיקה ומגדל דוד.
        כמו כן מוצגות ב - HUC שתי תערוכות נוספות - "צחוק הגורל" ו - "אותות דשמיא".
        שווה ביקור
        (HUC* - Hebrew Union College (Rau Building -
        מרכז להכשרה רוחנית ומקצועית ליהדות הרפורמית.

        רחוב דוד המלך 13, ירושלים.  http://huc.edu/node/3694#

         

        www.matygrunberg.com
        www.nomikan.com

         

        דרג את התוכן: