כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    ארכיון : 4/2019

    6 תגובות   יום שלישי, 30/4/19, 16:46

    בכל שנה, לקראת יום השואה, אני משתפת את סרטי הדוקומנטרי "יהודי מהונגריה", העוקב אחר סיפורם של הורי ודודותיי, ניצולי שואה מהונגריה.
    אימי, ששרדה את אושוויץ, ומדברת בסרט בפעם הראשונה, ואבי, ששרד מחנות עבודה - שניהם היו אנשים שמחים בחלקם, והפכו לציונים גדולים אחרי שעלו ארצה.
    ככל שאני מתבגרת אני מבינה יותר את הנס של משפחתי.
    המבטא ההונגרי דבק בדיבורם, וכשהיו שואלים את אבי - אתה הונגרי? היה עונה: לא! אני יהודי מהונגריה. בהונגריה היו שואלים אותי אם אני יהודי. כאן אני לא רוצה להיות הונגרי. אני יהודי מהונגריה.
    https://www.youtube.com/watch?v=XJfWE1fcTQ8

    דרג את התוכן:
      9 תגובות   יום שבת, 27/4/19, 21:18

      בחדרי טור מדפים תלויים אחד מעל השני, עליהם מונחים צעצועים יקרים לליבי, מיני מזכרות ילדותיות שאספתי בטיולים בעולם. יום אחד ממרה נכדי את האיסור, ומרים כדור זכוכית מלא מים, בתוכו מסבים לשולחן מסיבת התה עליסה, הכובען המטורף, והארנב הממהר. בבסיס הכדור קפיץ שנמתח ומשמיע מוזיקה חלומית, כאשר הופכים את הכדור מתערבלים בתוכו פתיתי כוכבים מוזהבים היורדים על עליסה ואורחיה. הכדור הכבד נשמט מידיו, נופל ונשבר. כולנו נזעקים למשמע החבטה, נבהלים למראה הזאטוט העומד מבוהל בין שברי עולם הפלאות. הוריו מביטים בי בדאגה. הכל בסדר, אני אומרת, זה גורלם של חפצים, הם נשברים, שום דבר לא נשאר לנצח.

       

      ''

       

      www.nomikan.com

      דרג את התוכן: