כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ישראלית ברשת

    ארכיון : 3/2009

    49 תגובות   יום ראשון, 8/3/09, 18:18

    7,000.

    לא מדובר על השכר הממוצע במשק. גם לא על מספר הצבעות אי האמון הצפויות להציף את מליאת הכנסת במושב הקרוב. מדובר על מספר המפגינים המוערך מחוץ למגרש הטניס במאלמו, שוודיה, אתמול, בעת משחק הזוגות במסגרת גביע דייוויס. ההפגנה התקיימה במחאה על מעשי ישראל בעזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

    אלא שמדובר על הרבה יותר מאשר 7,000 מפגינים- מדובר על שנאה יוקדת הגולשת אל מעבר לתחום הצבאי והפוליטי ומציפה את אחת הזירות היחידות שבהן עוד נותר לנו להתבשם כאחד העמים. לא מדובר ב"סתם" 7,000 מפגינים; אלה 7,000 מפגינים חלקי 120 רקטות שנורו אל תוך שטחי ישראל מאז הפסקת האש עם סיום מבצע "עופרת יצוקה", כשהם מכוונים לאוכלוסיה אזרחית. בחשבון פשוט, כל רקטה כזו זוכה לעשרות תומכים במאלמו. 

    7,000 מפגינים חלקי 48 ילדים פלסטינים שהועברו לשטח ישראל כדי לפוש את נפשם לאחר שהתייתמו מהוריהם, במסגרת יוזמה של התנועה הקיבוצית ובתמיכתו של שר הרווחה- נציג רשמי מטעמה של ממשלת ישראל! שוב, בחשבון פשוט- עשרות על אחד. הייתי שמחה לדעת האם אותם 7,000 מפגינים זוכרים מה הציעו פעילי החמאס לילדי ישראל שאיבדו את הוריהם בין מטחי הרקטות שנורו ליישובי עוטף עזה. 

    למעשה, לא מדובר רק באותם 7,000 מפגינים. קול נוסף, מטריד לא פחות, בקע דווקא מגרונו של מנהיג מפלגת השמאל בשוודיה, לארס אוהלי, שקרא לעולם ולאיחוד האירופי להחרים את "המשטר הגזעני בישראל". אין לי כוונה לעמוד מאחורי כל החלטה וצעד של הממשלה שלי, אבל  כישראלית, אינני יכולה גם להתעלם מתחושת אי צדק צורבת לנוכח הבעת תמיכה בפעילות שכזו מצד דמות פוליטית בכירה בממשל השוודי.

    אמת, מר אוהלי, נתפסנו בקלקלתנו: אנו משטר גזעני. משטר גזעני כל כך, עד שבתקופת לוחמה לכל דבר החליטו העומדים בראשו על פתיחת מסדרון הומניטארי בן מספר שעות, מדי יום, לצורך העברת סחורות לרצועה לרווחתם של תושבי עזה. החליטו - וביצעו. חבל רק שאנשי חמאס מנעו מן הסחורות להגיע לידי האוכלוסיה הרעבה. מדובר באותם אנשי חמאס, אגב, אשר השתמשו לאורך התקופה באוכלוסיה רעבה זו כבמגן אנושי.  

    אין ספק - נדרש משטר גזעני כדי לאשר הפגנות של אנשי שמאל המגנים את צבא ההגנה לישראל- אותו הצבא המגן על בתיהם בזמן שהם מארגנים חגיגה תקשורתית בכיכרות תל אביב המוגנות והבטוחות- רגע לפני, או אחרי, שישבו בבית הקפה הסמוך על מנת להעביר רשמים מן האירוע - כך, בבטחה. הרעש הבוקע ממטחנת הקפה חזק מרעש האזעקות. והכל- בעת לחימה, כאשר אש חיה מוטחת באזרחי ישראל. 

    אותו משטר גזעני מעניק חופש מוחלט לפוליטיקאים, לאנשי תקשורת, למנהיגי דעה ולכלל האזרחים לצאת חוצץ דרך קבע כנגד הנהגתם-הם ולתמוך, קבל עם ועדה, באלה החפצים בהשמדתה של מדינת ישראל. חלק מאנשי משטר גזעני זה, אגב, נוסעים, מפעם לפעם, לבקר במדינות המוגדרות כמדינות אויב. יום לאחר מכן הם שבים היישר למליאת הכנסת ליטול חלק בהצבעות על גורל מדינת ישראל. כך פועל המשטר הגזעני בישראל. ואצלכם, בשוודיה?

     

     אנדי רם ואמיר חדד לא הצליחו להתעלם אתמול מן המתרחש מחוץ למגרש הטניס, וגם לא דודי סלע והראל לוי היום. ובצדק. גם לנו אסור להתעלם. בדיוק משום שאנו רוצים להעביר את הכדור מעל לרשת. על כן, המשיכו במערכה - שחקו כמנצחים וחזרו הביתה כאלופים. זהו שובר השוויון הפרטי שלנו.
    דרג את התוכן:

      פרופיל

      חגית-גניש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS