"הלו?" 

"שלום" 

"שלום, הגעתי לצבא?" 

"כן". 

"לצבא שסוחר בחלקי גופות, כן?" 

"אה, לא. יש לך טעות במספר". 

"רגע, את בטוחה?"

 "בטוחה במאה אחוז אדוני. רגע, אולי אתה מתכוון לאנשים שמבתרים גופות ומשליכים אותן לפחי אשפה בערים מרכזיות? רמת גן? תל אביב?" 

"לא, לא. אני מדבר על צבא. על חיילים שהורגים פלסטינים במכוון, כדי לסחור באיבריהם". 

"אה... אתה בטח טועה. יש לנו צבא, ומפקדים, וחיילים. אבל הצבא שלנו לא עושה מעשים כאלה. אפילו לא מעז לחשוב על דברים כאלה. אולי, אם חושבים על זה רגע... אתה יודע, הצבא שלנו עושה הרבה דברים אחרים שניתן להטיל ספק בנכונותם, תוכל לכתוב עליהם".  

"אז יש בסיס לדברים!" 

"ודאי. בסיס רחב ומוצק. תוכל לכתוב, למשל, שחיילי צה"ל מקפחים את חייהם ומטפלים בפצועים פלסטינים בזמן מלחמה". 

"לא הבנתי". 

"כלומר, קיימים מקרים למכביר, בהם חיילי צה"ל מטפלים בפצועי האויב, בעת שהצד השני תוקף את הלוחמים בשטח הלחימה, ואת ההורים והאחים שלהם בעורף. תוכל לכתוב על סדר עדיפויות מוזר של הצבא הישראלי. 

"והנה עוד משהו שיישמע לך לא הגיוני: לפני מספר חודשים, בזמן מלחמה, עצר הצבא שלנו, בהוראת שר הביטחון, כל פעולת לחימה מדי יום למשך מספר שעות ואיפשר העברת מזון ותרופות לרצועה. אתה מבין, כל יום נצר צה"ל את הנשק בזמן מלחמה כדי שילדי האויב לא יגוועו ברעב או ימותו ממחלות".  

"אה, אז כל מיני האשמות על כך שהצבא שלכם לא הומניטארי..." 

"נו, אפשר לדבר על חוסר הומניטאריות. תוכל לכתוב, למשל, שמקבלי ההחלטות במערכת הבטחון הישראלית בוחרים לסכן את חיי החיילים שלהם כדי להציל את חייהם של אזרחים בצד של האויב".  

"אני קצת מבולבל..." 

"אני אסביר לך: במבצע 'עופרת יצוקה', למשל, הוחלט בצה"ל על כניסה קרקעית לרצועת עזה במקום תקיפה אווירית כנגד מקומות מסתור של טרוריסטים ברצועת עזה- הכל כדי להגן על חיי אזרחים חפים מפשע בצד של האויב.

"אתה מבין, החיילים שלנו - הילדים שלנו - נכנסים לשטח האויב, כדי שילדי האויב יישארו בחיים. היום, ההורים שלהם עולים לקברים ומורטים את שערות ראשם. איזה צבא אחר בעולם דואג לחיי האזרחים של הצד השני לא פחות מאשר לחיי חייליו? אולי אתה צודק. כנראה מדובר בחוסר הומניטאריות. או לכל הפחות בחוסר שפיות זמנית". 

"לא.. זה לא יעניין את הקוראים שלי. אני צריך אמירה שתעורר סערה ציבורית. אולי אני בכל זאת אכתוב על חיילים ועל הרג בכוונה תחילה ועל סחר באיברים. בכל אופן, אני מודה לך על שהקדשת לי מזמנך. כנראה יש לי טעות במספר".

---------------------------------------------

 למאמר על פרסום הכתבה בעיתון השוודי "אפטונבלדט"-

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1108390.html