
יום שישי , 9/1/09, 16:50
| לא ידעתי אם אפשר, לאהוב להיות קרוב. לא שאלתי אם אפשר, לבנות, בלי, אותך לשנות. אבל הרגשתי את רטט לבך והבנתי את תנועת ידך. את הקל |
יום שישי , 9/1/09, 16:38
| מול נופי ארזים, צפונה מכאן. מסתור אין סופי של שיחים ואילן. קהו החושים בלי מימד וזמן. מחוג אין סופי, סובב וקטן. זוכ |
יום שישי , 9/1/09, 16:11
| היא עמדה בחלון, אפופה בדמיון הבל פיה נשק לחלון. החליקה מבט מזוגג ברפיון, שפתיה חיוורות, רועדות זיכרון. דמעותיה שיתקו את מוצא הג |