יום רביעי, 18/2/09, 11:59
| אני כבר הייתי בתחושה שאין טעם לחיות, שכדאי , ומאד מושך, לביים תאונת דרכים, ופשוט לפרוש מן המירוץ. להתנגש חזיתית, ו... ודי. זה כל כך מזמי |
יום שבת, 14/2/09, 12:59
| הכובד הזה לא עוזב אותי. המועקה. כל כובדו של העולם אצלי על הכתפים. הלכתי לקבל סיוע. מישהו כאן, באחת התגובות, המליץ לי לקבל סיוע בחוץ. |
יום חמישי, 12/2/09, 22:44
| כל היום אני מסתובבת ארוזה כמו שצריך, מאופרת, מאובזרת, מחוייכת, כמו שכתוב בכל ספרי הקודש, כמו שחינכו אותנו בבית. אבל אני רואה איך כל דב |
יום שני, 9/2/09, 12:57
| כשאני לא כזו כשאני לא ככה, אני עפה. עפה ממש. ואז שום דבר לא יכול לעצור אותי. אני רומנטית ללא תקנה, אוהבת ספרים רומנטים וסרטים רומנטיים |
יום שבת, 7/2/09, 18:11
| היא הרגישה שהכל בתוכה האפיר, כמו פרפר שאבקת הצבע שעל כנפיו נשרה בפתאומיות. זה משפט שמצאתי בספר מחברת המילים הקשות בעמוד 71 , ופתאום הב |
יום שישי , 6/2/09, 11:05
| לא לשוא נמנעתי בבלוג הזה מכל סימני זיהוי אפשריים. כך אפשר לכתוב את כל מה שחושבים, לשפוך את הלב, להיות אנונימית לחלוטין, ולקבל תגובות |
לא חייבת
בתגובה על כמו פרפר שאבקת הצבע שעל כנפיו נשרה בפתאומיות