כותרות TheMarker >
    ';

    Love is in the air

    "כל דבר הוא אחד מתוך מיליון נתיבים. לפיכך, לוחם אור חייב לזכור תמיד שנתיב הוא רק נתיב!

    אם הוא חש שאין עליו ללכת בו אסור לו להשאר בו בשום פנים ואופן. החלטתו להשאר בנתיב הזה או לעזבו חייבת להיות משוחררת מפחד או משאיפה.

    על לוחם האור לבחון כל נתיב מקרוב ובצורה שקולה. וישנה שאלה שהוא חייב לשאול: האם לנתיב הזה יש לב?

    כל הנתיבים זהים...הם מובילים לשום מקום!
    אולם נתיב עם לב הוא קל. הוא לא גורם ללוחם להתיגע כדי לחבבו. להיפך, הוא גורם למסע מלא חדווה. כל עוד האדם הולך בו...הוא אחד עימו!"

    קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן

    תכנים אחרונים

    39 תגובות   יום שבת, 26/1/13, 11:33

    חיבוק דוב 

     

    ''

     

     

    בתחילת השבוע התייעצתי עם חברה, שמכירה כמוני את עולם הטוטמים האינדיאנים, בנוגע להגשמת חזונות חדשים בעבודתי. דברנו על כך שהשגתי בחי יעדים מקצועיים רבים, בהם בחרתי, ועל כך שעתה הגיע עבורי זמן להרחיב את אופקי העשייה. סיפרתי לה שאני מתכננת להתקדם ולעלות מדרגה ע"י כניסה למחוזות חדשים תוך פיתוח ויצירת כלים נוספים וחדשניים לדברים שאני כבר עושה.

     

    החברה שלי הציעה לי למקד אנרגיה ולהיעזר בסגולת הדוב על מנת לקבל תשובות להתלבטויות שהעליתי בנוגע לדרך. במילים אחרות, היא בעצם שלחה אותי "לעשות דוב"!

     

    ואני... הבנתי מיד את הרעיון! ... אבל לקח לי קצת זמן לעצור, על מנת לפרוט אותו לפרטים, ולהבין מה בדיוק אני נדרשת לעשות? כלומר, מה זה אומר בפועל "לעשות דוב"?

     

     

    ורק עכשיו, ביוםשישי מאוחר בערב,  כשנגמר השבוע, הבחירות מאחורינו, ט"ו בשבט בפתח סיימתי את חובותיי לכ-ו-ל-ם! חיוך. בני הבית פרשו שבעים ומרוצים, אחרי ארוחת שבת דשנה, כל אחד לענייניו...וסוף, סוף הגיע השקט המיוחל. זמן איכות, שלי עם עצמי, בו אני יכולה להתפנות לחקירה הדובית שלי. זמן להתבונן ולבחון מה נדרש ממני על מנת "לעשות דוב" הכי טוב שאפשר.חיוך

     

     

    אז הגיע זמן לחיבוק ולשירות דוב חברים (וכן..אני מודעת למשמעות המושגים הללו, בתרבות המערבית, אבל אנחנו עכשיו בביקור אצל האינדיאנים ולכן נתייחס למילים כהווייתן).

     

    וכמובן... כל מי שרוצה לחקור דובים וללקק דבש יחד אתי, תוך כדי הקשבה לשיר מקסים של יהודית רביץ, מוזמן !!!

     

     

    ''

     

    *************************

     

    מיהו הדוב האינדיאני ומהן סגולותיו?

     

    ''

     

     

     

    הדוב בעיני האינדיאנים נושא את עוצמת ההתבוננות הפנימית.

    דובי אוהב לחפש אחר הדבש, ואחר מתיקותה של האמת, בתוך החלל הפנימי של גזע עץ ישן. הוא אוכל מכל הבא ליד. גם את מה שאינו מכיר. כך הוא לומד ומגיע להבנה, מה טוב ומה לא טוב עבורו, דרך התנסות ובדיקה פנימית. ההתנסויות שלו עוברות תמיד דרך מערכת העיכול ולא דרך הראש.  


     

    ''

     

     

    בחורף כשקר ומושלג בחוץ, נכנס הדוב למערה שלו  כדי לישון, לעכל את החוויות, שחווה בעונות הקודמות, לעשות אינטגרציה פנימית, ולחלום את החזונות והיעדים שהוא נושא בקרבו.  בזמן הזה יורדת טמפרטורת הגוף שלו, קצב נשימתו מואט והוא מתקיים על מאגרי השומן בגופו. גם המלטת הגורים מתרחשת בזמן תרדמת החורף.


     

     

    ''

     

    באביב כשהפרחים פורחים והעצים מלבלבים נולד דובי מחדש ויוצא לאור יחד איתם כשהוא ברמת מודעות חדשה.

     


     

    ''

     

     

     

    כולנו יודעים שכדי להגשים את החלומות שלנו אנו נדרשים לאמנות ההתבוננות פנימה! שכן, רק ע"י בחינת הדברים לעומק, הגדרתם, תכנונם והתכוונות אליהם אנו יכולים  להגיע אליהם.

     

    לעיתים, עלינו להסכים לעצור, לזמן מה, כדי לעשות זאת! -  להגיף תריסים, להשקיט קולות חיצוניים, להדמים מנועי המחשבות וטרטורי המוח מציקים ולהיכנס למרחב הפנימי שבתוכנו, ל"מערה" שלנו.

     

    שם, במרחב המקודש הזה, אנו יכולים לקבל מהשקט ומהריק הזנה שמגיעה בצורת תשובות כנות לכל השאלות שלנו. זוהי הזנה הנובעת מתוך מקור האמת אישית והעמוקה ביותר שלנו. המקום בו דרים בכפיפה אחת ובהרמוניה מופלאה כל הפתרונות האלטרנטיביים והאופטימליים לדילמות  הפוקדות את מציאות חיינו.  כשם שיש בחיינו שאלות רבות המבקשות פתרון כך טמונות בתוכנו כל התשובות לשאלות אלה.


     

    האינדיאנים כינו את המרחב הזה, של הידיעה הפנימית, בשם "משכן החלומות"!


     

    ''

     

     

    במשך עידנים רבים הלכו אלה אשר חיפשו אחר "זמן החלום" ואחר חזונות אישיים בנתיב הדממה כשהם משקיטים את הרעש הפנימי והחיצוני ומתבוננים פנימה. "זמן החלום" הינו מושג המייצג שינוי תודעתי או זמן שבו אנו ישנים וחולמים. גם אנחנו יכולים להיעזר ב"מערת הדוב" שבתוכנו על מנת  למצוא את הדרך אל משכן החלומות שלנו כדי ללמוד ולהבהיר אותם ולעצמינו ולהפכם לממשיים. כל אחד יכול לעשות שימוש בעוצמת הדוב!  ע"י כניסה למרחב השקט והידיעה הפנימית שלו וקבלת תשובות הולמות לשאלות בהן הוא מתלבט.  

     

     

    *************************

     

    מהי המשמעות של "לעשות דוב"? ועל מה מעידה הופעתו?


     

    ''

     

     

    דוב מופיע עכשיו כדי להזמין אותי ואתכם להתבוננות פנימה. כדי להמליץ לנו להיכנס אל תוך הדממה, להתחבר לידיעה הפנימית, למשכן החלומות האישי מתוך מטרה לממשם. הוא מלמדנו להשתמש במשאבינו הפנימיים כדי לשרוד בתקופת החורף.

     

    הופעת הדוב מרמזת לעיתים על תקופה "רדומה", בה האנרגיה נמוכה יותר וקשה לנו לפעול במרץ כדי להתקדם. זו תקופה בה אנו נדרשים לסכם את שהיה, להבהיר את ההמשך ורק אז לזוז  קדימה. זה קורה, לא פעם, אחרי שהשלמנו מהלכים ויעדים גדולים ומשמעותיים בחיינו שאחריהם עולה צורך לקחת פסק זמן, על מנת לנוח, למלא את המצברים, לסכם את ההישגים הקודמים ולהגדיר חלומות חדשים -  וכל זאת לקראת קפיצת המדרגה הבאה הממשמשת ובאה. ממש כמו שקורה אצלי עכשיו! הקפיצה הזו יכולה להתבטא בצורת התפתחות וגדילה בכל תחום שהוא.

     

    זה קורה הרבה פעמים שיש הרבה לחץ חיצוני ואנו נדרשים לעשות סדר במחשבות על מנת להתקדם קדימה לעבר החזון והיעדים שלנו. לעיתים, עודף המחשבות והדיאלוג הפנימי מסיטים אותנו מהתפישה הברורה של מטרותינו האמיתיות ומההקשר של הדברים בו אנו מכוונים לפעול. דבר זה גורם  לאיבוד אנרגיית חים חשובה שיכולה להיות מופנית לצמיחה במקום לאי הסדר והמיקוד.

     

     

    זה יכול גם לקרות לפעמים כשאנו מחפשים תשובות בחוץ, אצל אחרים, או מניחים בצד את רגשותינו ואת הידיעה הפנימית שלנו. מתעלמים מהקול הפנימי הכי אותנטי שלנו. ואז... מגיע רגע בו אנו נדרשים להשיב לעצמינו את הסמכות הפנימית הזו שכן, אף אחד לא יודע, יותר טוב מאתנו, מה נכון לנו לעשות כדי לצמוח ולשמוח ובאיזה עיתוי.

     

    זהו תהליך אשר מקביל למחזוריות בטבע. בחיינו, כמו בטבע, יש עליות ומורדות, שפל וגאות, מקצבים שונים, זמן שלכת כמו עת צמיחה ופריחה.  ועלינו לקבל את העובדה הזו - שיש עת לכל דבר – זמן "אקשן" והתפתחות מהירה כמו גם זמן הנדרש להתבוננות, מנוחה והמתנה. גם אם לא נקבל את הרעיון הזה ונסכים לו, הירידה האנרגטית תגיע בכל מקרה, ותכפה עלינו את ההאטה. 

     

     

    ''

     

     

    חודש שבט הוא זמן של צמיחה והארה. ט"ו שבט הוא חג המסמל את התחדשות השמחה המוזרמת בעורקי הנשמה והגוף שלנו ואת האהבה המתעוררת בנימי הלב. וכבר אמרה ימימה שאם נסכים לקבל את הירידה והעלייה הנפשית כחלק מהטבע המחזורי שלנו נתחיל לזרוע ולטעת בחירות טובות שילמדו אותנו גם מהי ה-מ–ת–נ-ה לקראת הבשלה. בזמן ההמתנה יש הרבה עשייה – דישון, השקיה, השגחה.. ואין גם להיות תלויים בתוצאה שהרי הפרי לא יגיע מיד לאחר שנטענו את העץ ... כך גם בדרך רוחנית!  יש מלאכה יומיומית שזורעת את זרעי התוצאות וההצלחות העתידיים. ובאינדיאנית "עשיית דוב".

     


    דובי אוהב את ט"ו בשבט. הדובים בטבע מטפסים על עצים ומתחככים בגזעים. הם מוצאים את הדבש בתוך העצים או בכוורות התלויות על ענפיהם. העץ הוא סמל לחיבור בין שמיים וארץ, לפוריות ולצמיחה. וכך גם דובי כמו העץ מלמד אותנו לעורר את הפוטנציאל הטמון בנו ולבטאו וליישמו בעזרת הענפים שלנו וזמני הלבלוב.


     

    ''

     

     

    ולכן עכשיו זה זמן עבורנו, חברים, להתחבר שוב לכוח הידיעה הפנימית! למצוא  חדווה בתוך העושר של השקט. להניח בצד מחשבות של בלבול, להדק ולמקד אנרגיה פנימית. לאפשר לאור הפנימי, העצום שלנו, להאיר את הלב והנשמה במלוא העוצמה ולבהירות להגיח החוצה ...כדי שנוכל לפעול מתוכם על מנת להזין את טובי חלומותינו ולזהות את העשייה הבאה שתסב לנו את השמחה הגדולה ביותר!!! ולא פסיק אחד פחות.

     

    וכבר אמר סוקרטס "דע את עצמך"!  - והוא התכוון בין השאר שכדי למצוא את השמחה והסיפוק בחיינו עלינו להכיר את עצמינו היטב – את גופנו, את מחשבותינו ואת רוחנו. לשם כך, עלינו לערוך מידי פעם "מסע דובי" אל השקט של מערתנו ולהיכנס ל"שנת חורף" שלווה בה אנו חולמים את חלומותינו הכמוסים ביותר ומאמצים אותם אל חיקנו. 

     

     

    ''

     

    וכך מתוך העוצמה והבהירות הללו נהיה מוכנים לגלות את הדבר הבא והמתוק המחכה לנו בתוך עץ החיים, לטפח אותו ולהביאו לידי ביטוי בקלילות ובחדווה.

     

     

    ''

     

     

    הדרכים האופרטיביות לעשות זאת מגוונות. אחת מהן היא למשל מדיטציה יומית (התבוננות תוך כוונה וסילוק המחשבות הרגילות), פעילות ספורט אהובה שאנו עושים לבד ומאפשרת לנו לחשוב תוך כדי..., שינה ועבודה מודעת עם חלומות ו/או ניסוח חזון אישי דרך תהליך של התבוננות באימון.  אפשר למצוא באינטרנט ובכלל חומרים רבים בנושאים הללו.

     

     

    ''

     

     

    אז יללה חברים.... אני הולכת לעשות קצת דוב...  לחשוב איך אני רוצה שההגשמות הבאות שלי תיראנה. ורגע לפני כן, רוצה לאחל מזל טוב לחברה טובה שלי מה"קפה" אילניק...שחוגגת היום -  ט"ו בשבט  -  יום הולדת. כמה סמלי וקשור לפוסט הזה. וגם פו הדוב מצטרף לברכות...



     

    ''

     

     

     

     שתהיה לכולכם שבת נפלאה וחג אילנות שמח!

    והעיקר חברים... שתיטעו בלבכם הרבה שמחה ואהבה! תמיד!

    נשיקות,

    מיכל

     

     

    ''

     

    *************************

    מקורות

     

    1. ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 – קלפי סגולה. הוצאת ענבר ארוח כפרי.
    2. טד אנדרוס 1999,  שפת החיות  הוצאת אור- עם.

     

     

    *************************

    ©כל הזכויות שמורות לד"ר מיכל אדמתי- דביר©

    דרג את התוכן:
      37 תגובות   יום רביעי, 9/1/13, 22:33

      על גשם והגשמה

       

       

      היי לכולם,

       

      אחרי שכולנו התפללנו לגשם הוא הופיע בקול תרועה רמה כחלק מהתפאורה של  סופה עוצמתית וסוחפת. מזג האוויר הזה אילץ את כולנו לעשות שינויים בתכניות, לגלות גמישות והבנה לדברים ש"משתבשים" ולהתכנס פנימה.

       

      ואני שמחה על כך. הזמן שהתפנה לי, בשל ביטול תכניות שונות בחוץ ובמרכז הארץ , איפשר לי לעבוד בשקט מביתי הצפוני, לבשל מרקים מהבילים , בטעמים שונים, לכל בני הבית, ליהנות מתנור הארובה החדש שלנו וכן...גם לחזור לכתוב כאן ולשתף.

       

      אז קבלו כמה שיתופים....


      הבוקר נתקלתי במשהו שכתב אילן גרינברג חבר בפייסבוק ואהבתי.


      "הגשם מלמד אותי משהו בחיים. צאו והגשימו. באנו להוריד מתנות לעולם, בכל תחום - קריירה, מערכות יחסים, הכול.  חבר'ה זה הזמן להגשמה, למימוש.  בא לי לממש את גן העדן כאן על הכדור. לשיר, לרפא ולחיות באהבה . פשוט לא ?"

       

      וזה באמת יפה חשבתי לעצמי. באמת גשם מסמל הגשמה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה במובנים רבים אפילו בשפה העברית. הוא מזין ומרווה אותנו ואת האדמה וממטיר עלינו ועליה מתנות הזנה וצמיחה רבות. בלעדיו כולנו היינו קמלים... ואיתו ובעזרתו כולנו יכולים לפרוח ולהיות שבעים וממומשים.

       

      **********************

       

      חברה אחרת, בשם שלומית זוהר, ציטטה היום את מרק טוויין שאמר פעם ש"כולם מדברים על מזג האוויר אבל אף אחד לא טורח לעשות דבר בעניין". היא קשרה בין סוגיית מזג האוויר למצבים שונים בחיינו. להבנתה היפה, כשם שמזג האוויר בא והולך כך גם מצבים שונים בחיינו מתחלפים. "לפעמים קל לנו ולפעמים קשה, לפעמים שמח ולפעמים עצוב. אין צורך להיאחז במה שכבר חלף. ואם רק נחשוב על הבעיות שלנו כעל סופה נבין שהן כמוה יכולות לחלוף. והיחידים שמשאירים אותן כאן ומעצמים אותן הם אנחנו".

       

      שלומית כותבת עוד היום: " הסופה הזו נהדרת! ... מגשים אמיתי יודע שאין כזה דבר בעיה. ישנם מצבים שונים הדורשים התמודדות שונה. ישנם מצבים שכדי לצאת מהם דרושה יצירתיות וגמישות. אז... צאו לסופה, התמודדו איתה או הישארו בבית וקבלו אותה. נכון שהיא מביאה גם נזק רב אבל גם מביאה גשמי ברכה, שוטפת את האדמה ומחדשת אותנו. מדוע לא נתחיל להסתכל על הצרות שלנו והבעיות באותו אופן? יש בכוחן להזין לרפא ולהצמיח אותנו הלאה".

       
      ********************** 

      רון דון  חבר מכאן הציע לי להוסיף למרק העוף  שבישלתי היום לילדים חוויאג'... וצחק עלי שבטח אני מבשלת רק מרק ירקות. מה אתם אומרים? להוסיף?

       

      **********************

       

       

      היום בצהרים  גיליתי שרותי טל - חברה אחרת מהפייסבוק ומהקפה- חיפשה בבוקר את מרי פופינס חיוך שתעזור לה להתעופף מעל הכבישים המוצפים בחסות המטריה המפורסמת שלה. רותי כתבה: "צריכה לצאת היום. מרי פופינס איפה את כשצריך אותך?"

       

      ''

       

      התמונה שרותי צירפה החזירה אותי מיד למחוזות ילדותי ולמרי פופינס שהיתה אחת מאהבותי הגדולות. נזכרת בשיר הנפלא chim chim cheree זוכרים?

       

       

      ''

       

       

       

      וגם נזכרתי בעוד שיר של מרי פופינס שמדבר על הגשמה! שהיא אהבה לא פחות גדולה שלי. ובה אני עוסקת היום בכל רגע ובכל דבר בו אני נוגעת. .. עד כדי כך שהפכתי אותה למקצוע...דרכו אני יכולה לסייע לאנשים אחרים להגשים את החיים בהם הם בוחרים.

       

      ''

       

       

      בשיר זה מספרת לנו ג'ולי אנדרוס שהכול יכול לקרות אם רק נאפשר לו. שנוכל להגשים כל חלום אם רק נהיה גמישים ונחושים ונרחיב את האופקים שלנו.

       

      ניתן להזיז הרים, היא שרה, אם רק נשתמש ב"מעדר" גדול יותר. ניתן לייצר פלאים אם נבחר בצמיחה ובהתפתחות. כי רק בידינו הבחירה אם להפוך לפרפר צבעוני, מרהיב וחופשי או להישאר סתם זחל.

       

      ג'ולי/מרי מבטיחה לנו שהכול יכול להתגשם אם רק נסכים לעבור דרך קשיים, לבצע שינויים ולפגוש אתגרים. שהכול יכול להתממש אם רק נדע מה אנחנו רוצים, נאמין בו, נדמיין ונפנטז הכי רחוק והכי גבוה. אף אחד לא יעשה זאת עבורנו, היא שרה, רק אנחנו יכולים!

       

      היא ממשיכה ומגלה שאם רק נפתח דלתות (פנימיות וחיצוניות כאחד) נוכל לגלות דברים יפים ומרגשים על עצמינו שלא הכרנו בעבר... ולמצוא איכויות ומתנות בתוכנו, שתמיד היו שם, ושהן לגמרי שלנו...שהן אנחנו. אם רק נסכים להסיר את "וילון הבלתי אפשרי" נגלה שדברים שחשבנו שאינם אפשריים הופכים לבטוחים וברי מימוש.

       

      מרי פופינס מזמינה אותנו, ביום הסוער והקר זה, להרחיב את את התודעה ואת האופק שלנו אל מעבר לפנטסטי! בהבטחה שאם נחתור אל השמיים והכוכבים...זה מה שנקבל! כוכבים! שאם נחתור אל גן העדן של חיינו נמצא שם המוני כוכבים מפוזרים בכל מקום... מחכים רק לנו.

       

      הכול יכול לקרות זה רשמי! היא מצהירה. אז יללה, היא מאיצה בנו, החיים בחוץ מחכים לכם...לכו תתחילו לחיות אותם בעוצמה, מכל וקול הלב...שאפו להגשים את החלומות שלכם ולא תצטערו על כך. הבחירה בידכם,אומרת ג'ולי, אם לבחור את הכי טוב שיש או להתפשר על השטחי והדלוח.  כי הכול יכול לקרות היא חוזרת ומבטיחה... (זו פיזיקה קוונטית חיוך) . לכן... התחילו לנווט את דרככם והמכשולים שבדרך יתחילו להעלם...כי כל דבר שתרצו יכול להתממש אם רק תרשו.

       

       

       

      אז זהו חברים בציר השיתופים להיום. שמחתי לבוא לכאן שוב נשיקה

       

      להשתמע,

      מיכל 

      דרג את התוכן:
        44 תגובות   יום שבת, 3/11/12, 15:02

        תפילת הגשם

         

        היי חברים,

        שבת בבוקר וזה השיר שמתנגן לי פתאום בראש אחרי שהתעוררתי בנחת ליום שמש נעים עם בריזה שמנשבת מים תכול וחלק הנפרש ממש מול חלוני. 

         

         

        ''

         


        ואני עושה לי קפה משובח ונזכרת שהגנן אמר לי בתחילת השבוע שאם לא ירד גשם עד שבת אז רצוי להפעיל שוב את מערכת ההשקיה הממוחשבת כי יש פה דשא חדש והמון עצי פרי וצמחי תבלין שצמאים למים.

         

        אז... אני מתכננת לצאת לגינה, לטפל בהשקיה, ובדרך עוברת כאן ב"קפה" עם כוס הקפה הפרטית שלי. חברה קרובה פונה אלי בצ'אט. אנחנו מתחילות לפטפט ועוברות מהר מאד לטלפון ומנהלות שיחת נפש מרוממת לב ונשמה.

         

        וכשאנחנו מסיימות לדבר אני יוצאת לגינה עם מילות השיר הזה בלב ועם תחושה נפלאה של שמחה והכרת תודה על הכל! על הזכות להתעורר לבוקר שבת רגוע וקסום כזה, במקום כל כך יפה, עטופה בשירים ובאהבה של חברים ומשפחה.

         

         

        ''

         

         

         

        ואני חושבת על הגשם שבדרך שיגיע בקרוב ישטוף את האוויר וירווה את כולנו... ועל החברים הרבים והטובים שהכרתי כאן ב"קפה" בארבע השנים האחרונות. על החיבורים השונים והמגוונים שנוצרו.

         

        אני מריצה לעצמי בראש מין חשבון שכזה... ומבחינה בעובדה שבעצם יש לי מכאן מה"קפה" גרעין של הרבה חברים אותם הכרתי במהלך הזמן. חלקם יצא כבר מזמן מגבולות המסך הווירטואלי והפך למרכיב בתמונת הנוף היום יומית של חיי. כמה מהם הפכו לחברים קרובים מאד. חברי נפש ממש. אחרים משתייכים למעגלים רחבים יותר אבל עדיין אמיתיים ופיזיים לגמרי. אנחנו מדברים ו/או נפגשים מידי פעם. והשאר... הרוב מתפקדים בגדר חברים וירטואליים ויחד עם זאת עם חלק מהם נרקמו לי קשרים יפים דרך הכתיבה המשותפת והמשובים ההדדיים.

         


        '' 

         

        ואתם כבר מכירים אותי. אני מאמינה שכל מפגש אנושי אפשר ונכון להפוך למפגש של אהבה. של תרומה הדדית והטענה. של צמיחה, שגשוג ושמחה. וממש לא משנה באיזה הקשר מדובר.  

         

        רק שלשום הייתי במסיבת יומולדת 40 של איריס, חברה שהכרתי כאן ב"קפה" לפני כשלוש וחצי שנים.


         

        ''

         

         

        איריס הצליחה לגעת בי דרך כתיבתה המיוחדת והאמיתית... ולכן ביום הולדתה ה – 37 (לפני שלוש שנים) רציתי מאד לברך אותה מהלב וכתבתי לה כאן בקפה ברכה (http://cafe.themarker.com/post/1305004/). קראתי לפוסט : "הילדה שמצאה את הדרך לארץ פומפורנל"

         

         

        ''

         

        איריס מאד התרגשה באותו בוקר של ה – 4.11.09 מהברכה הזו וכתבה לי אז...:

         

         

        "מיכל.....אשה מיוחדת שכמוך....

        קשה להשאיר אותי חסרת מילים, אבל את עשית זאת בהחלט. אני המומה ומופתעת מהמחווה שלך, מברכת האהבה הזו ביום הולדתי - כך על הבוקר, ריגשת אותי במידה שמעלה לי עכשיו דמעות בעיניים.....אין לך מושג אפילו כמה!

         

        תודה לך אהובה- על כך שלמרות שלא נפגשנו פיזית, למדת להכיר אותי כל כך על אופיי וטבעי, בצורה שרבים אחרים לא מכירים. צדקת במילותייך כי מצאתי את הדרך וכי הגעתי אל גג העולם שלי אחרי דרך קשה ולא פשוטה, אחרי עבודה עצמית , נחישות, החלטה ובעיקר הרבה אהבה.

         

        המדהים הוא שגם בלי שאומר את המילים - נראה שאת כמו צופה בי מרחוק ומצליחה לקרוא בי את הסימנים שמלמדים על מהפך בדרך, את הסימנים שמראים על לידה מחדש, על התעצמות, על מציאת האושר ועל הגשמת חלומות. תהיי מבורכת על אהבת האדם שיש בך, על הקבלה והנתינה הענקית שבאה ממך, על שלווה ושקט קסומים שבך- על היותך קורנת באשר תלכי.

         

        תודה מתוקה שהארת לי את הבוקר, על ברכה שתישאר בי לעוד המון המון זמן, על החום העצום בו את עוטפת, על הפרגון ,על האהבה והחברות בהם זכיתי ממך! מחבקת בחום ומנשקת מכל ליבי,

        איריס.********* "

         

         

        לאחר מכן, דברנו בטלפון. ניסינו להיפגש. לא יצא. שתינו היינו מאד עסוקות ורחוקות גאוגרפית. בהמשך איריס נעלמה. כבר כמעט שנתיים לא ראיתי אותה בקפה. עד שלפני מספר שבועות היא שלחה לי מייל.

         

         

        "מיכל יקרה,

        זמן רב מדי....מה שלומך חברה שלי?

        מה חדש אצלך ואיך החיים ? :-)

        אני רוצה להזמין אותך למסיבת יום הולדתי-

        ואיך אוכל שלא לחשוב על האשה שכתבה לי 

        את ה-ברכה המדהימה על "ארץ פומפורנל"... 

        עד היום זה חרוט לי בזכרון כאחת הברכות שנכנסו ללבי חזק.

        מצרפת לך כאן את ההזמנה... אשמח מאוד מאוד לראותך ב" real" הפעם, אשמח מאוד אם אכן יסתדר לכם להגיע- יהיה מדהים להיפגש, חיבוק ענק ממני"

         

         

        בהמשך איריס ביקשה ממני את הקישור לברכה ואחרי שקראה אותה שוב כתבה לי:


        "מיכל מופלאה...אין מילים...

        תודה ששלחת לי את אחת הברכות המדהימות שאי פעם כתבו לי,

        קראתי והקשבתי למילות השיר- וחזרה אלי אותה התחושה שעלתה בי אז בבוקר יום ההולדת כשקראתי זאת לראשונה. כל כך טהור ואמיתי, מרגש ומציב מראה מול הפנים. מאוד אהבתי אז ומאוד מאוד אוהבת היום.

        ושוב תודה על שחיפשת עבורי ושלחת לי עם המנגינה, את נפלאה אמיתית. מיכלי, אני מאוד שמחה שמצאתיך בפייסבוק, מרגע שהחלטתי על מסיבת יום הולדת היה לי ברור שאני מזמינה אנשים הקרובים ללבי - וכך עלתה בי השאיפה למצוא אותך. שמחה שכך קרה:-))). המשך יום נפלא עם המון חיוכים. איריס " 

         

         

        וכך נפל דבר. כמובן שהלכתי ליום ההולדת של איריס. היה מפגש מרגש. 

         

         

        ''

         

         

        בעקבות המפגש הזה חשבתי שוב על כך שיש אינספור דוגמאות לעובדה שאיפה שאת שמה אהבה אמיתית מהלב, היא תמיד מהדהדת, נשמרת וחוזרת אלייך כפולה ומכופלת. אפילו אם זה לוקח שנים. זה תמיד חוזר. אהבה זה דבר נצחי! וכשאת מלאה באהבה ושולחת אותה היא שבה אלייך לא רק מהאדם איליו שלחת אלא מכל הסובב אותך. הרעיון הזה מרגש אותי בכל פעם מחדש. ובכל פעם אני נדהמת מהעוצמה של הדברים.


         

        ''

         

        וכך גם הרגשתי הבוקר כשדיברתי עם סוזן מהקפה (fox angel) ואתמול בערב כשדיברתי עם אילניק חברה טובה ושכנה שהכרתי כאן...וגם כשפגשתי, בתחילת השבוע, את אוהד מצרפת (yamragua) כשבא עם משפחתו לביקור בישראל על אנייה שעגנה בוקר אחד בנמל חיפה.... וגם כשדרור הטרמילר וזוגתו שושי הזמינו, אותי ואת אודי בן זוגי, להפלגה מענגת ביכטה לפני כמה שבועות. את כל האנשים האלה הכרתי כאן בקפה. וזה רק קצה הקרחון. יש עוד המון דוגמאות כאלה. אלה רק ממש מהזמן האחרון.   


         

        ''

         

        וכל אלה הביאו אותי להתעורר בבוקר הזה ולחשוב עד כמה אני ברת מזל. על כך שיש לי את הזכות להיות מוקפת בכל כך הרבה טוב ויופי. לגור בסביבת חיים קסומה וליהנות ממפגשים אנושיים הנוגעים בלב ומעצימים את הנשמה.

         

        על כך שאני יכולה להתבשם במילות ובמנגינות של שירים, שמתגלים בפניי כל הזמן, שמלווים אותי בדרכי וש"מזמינים" אותי לאהוב ולכתוב מהנשמה. על כך שיש בחיי איכויות של שמחה וחופש לבחור, להגשים, להיות בנתינה ובאהבה כל הזמן. כל כך הרבה דברים מהם אני נהנית ועליהם אני מודה! 

         

        אז את כל היופי והאהבה וההוקרה הזו אני שולחת גם אליכם חברים לשבת טובה, לימים יפים ולהרבה חברויות וחיבורים של טוב ואהבה.

         


        שבת שלום!

        שלכם,

        מיכל 

         

         

         

         

        ''

        דרג את התוכן:
          44 תגובות   יום רביעי, 17/10/12, 20:59

          לפרוש כנפיים ולעוף!

           

          הקשיבו למילות השיר כאן. הבנות היפות של להקת ABBA המיתולוגית חולמות להיות עיט. הייתם מאמינים? 

           

           

          ''


           

          כן, כן... הן שבויות בקסמיו ורוצות להיות ממש כמוהו. לפרוש כנפיים ולנסוק גבוה, גבוה לשמים. לעוף למרחקים, לרכב על הרוח ולגלות אופקים חדשים. זוהי תחושה נהדרת הן שרות... לעוף מעבר להרים, יערות וימים לאן שרק בוחרים. אין גבולות והכול פתוח ואפשרי. הן מספרות בשיר שהן אוהבות לדבר עם העיט, להקשיב לסיפוריו, לשאול אותו שאלות ולקבל ממנו תשובות שכן, הוא יודע הכול! "נכון" ...הן מודות... "שפתו קצת מוזרה"...אך הן מבינות אותה!

           

           

          ****************************

           

           

          העיט  

           

          ''

           

           

          העיט הוא אחד ממלכי הטבע. סמל לעוצמה, כוח, מעוף ונגיעה בשמיים. ציפור טרף מיומנת העטה על טרפה בתזמון מדויק ונכון. העיט היה בעבר סמל של הלגיונות הרומאים ושל בתי מלוכה שונים באירופה ומאוחר יותר נבחר גם כסמל של ארה"ב. בשל יכולתו המופלאה לנסוק ולקנן בגבהים עצומים היווה העיט גם  את סמל ה"זנית" (מושג שפירושו "מעל". מייצג גם את הנקודה הגבוהה ביותר הנראית לעין בשמיים המשמשת לתצפית למטה על מהלכם של גופים שמימיים שונים במסלולם סביב נקודה מוגדרת כלשהיא).  

           

           

          ****************************


          העיט ב"אינדיאנית"

           

          ''

           

           

          העיט מסמל עבור האינדיאנים את עוצמת החיבור לעולם הרוח, לאלוהי. הוא מהווה אצלם סמל לראייה גבוהה של המציאות, תפישה רוחנית חדה וחיבור לאור הפנימי של הנשמה לאינטואיציה ולעוצמה הנובעת מהסתמכות על הידיעה הפנימית.

           

           

          ''

           

           

          סגולתו של העיט היא היכולת לחיות במישור הרוחני ובו בזמן להישאר מחובר ומאוזן גם במישור הארצי. מצד אחד, הוא מגביה עוף וקרוב לשמיים שם שוכנת הרוח הגדולה. ראייתו חדה ורחבה והוא יכול להבחין בהרף עין במרחבים שבתבנית החיים בכללותה כמו גם להתביית על כל נקודה קטנה בשדה המופיעה בדמות טרף. מצד שני, יש לו מקור חזק וחד, טפרים בהם הוא נעזר כדי לאחוז בטרף וארבע אצבעות בכל רגל המקשרות אותו ליסודות המוצקים של הקרקע.  

           

           

          ''

           

           

          העיט הוא טוטם חסר פשרות נחוש ואמיץ הדורש אחריות וצמיחה רוחנית מאלה אותם הוא בוחר ללוות.  הוא מייצג בעיני האינדיאנים רמה רוחנית שהושגה לאחר עבודה קשה והשלמה של מבחני חניכה שונים שבסופם הופך האדם להיות בעל מודעות גבוהה, עוצמה אישית והבנה שכל בחירה שהוא עושה בחיים הופכת לחזקה ומשמעותית, מכוונת את הדינאמיקה הכוללת של חייו וקובעת את התוצאות אליהן יגיע. להבנת האינדיאנים, רק דרך העמידה בניסיון המפגש עם תהומות ופסגות החיים ובמבחן האמון העוסק בוודאות החיבור הקיים בין האדם לרוח הגדולה ניתן לזכות להשתמש בסגולת העיט. נוצותיו, הנחשבות לכלי הריפוי המקודש ביותר, מבין כלי הריפוי, מוענקות אך ורק לאדם שהוכיח את עצמו כראוי בטקסי החניכה והריפוי. בנוצות אלה נהגו השאמאנים להשתמש כדי לטהר את השדה האנרגטי של אנשים שנזקקו לריפוי ולחבר אותם למצבי תודעה גבוהים.

           

           

           

          **************************** 

           

          מה מלמד העיט?

           

          ''

           

          העיט נושא עימו קודם כל איכויות של איזון!  - איזון בין תעופה לגבהים עצומים ובין עמידה יציבה עם שתי רגליים על הקרקע. איזון בין תפיסה מרחבית מצוינת לבין היכולת לרדת לפרטים כשנדרש.

           

          בדרך זו מלמד אותנו העיט לנוע בין שני העולמות – עולם הרוח והעולם הפיזי של "כאן ועכשיו" ולשלב ביניהם. כלומר, להישאר מחד מחוברים למציאות ולהזין היטב את גופינו הפיזי ומאידך להתפתח מבחינה רוחנית ולהזין היטב את נשמתנו. מלאכת השילוב והאיזון הזו יכולה לסייע לנו בכל תחום בחיים החל מאיזון בין עבודה להנאה, המשך באיזון רגשי וכלה באיזון בכל מערכות היחסים שלנו .   


          ראייתו החדה של העיט ויכולתו לנסוק לגבהים באות ללמד אותנו כיצד לרומם את חיינו ולהשיג את יעדינו. הוא מראה לנו במעופו כיצד ניתן להתרומם מעל לאשליות הקושי, לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על מצבים שונים, ולראות את תמונת ההתפתחות שלנו בכללותה. כך נוכל להתבונן בנסיבות חיינו ממבט על רחב המשלב בין עבר, הווה ועתיד, לשים לב להזדמנויות הנקרות בדרכנו ולעוט עליהן בדיוק ובעוצמה.


          יכולת התזמון של העיט, ומיומנותו בתחום הציד, מאפשרת לו להשקיע מינימום אנרגיה וזמן בהשגת מטרותיו. זהו שעור חשוב, עבור כל אחד מאתנו, הקשור למיקוד במטרה ולאיזון פנימי.

           

          ''

           

           

          בנוסף, בא העיט כדי ללמד אותנו על חשיבות החופש וההיפתחות לאופקים חדשים ולהדגיש בפנינו את הצורך הקיים, בכל אחד מאתנו, בהזנה רוחנית ובחיבור לשמחה. הוא מזכיר לנו שכל אחד יכול לנסוק, אל על לעבר השמש, ולהביא לחייו את תדרי ההארה וההשראה של הזריחה השוקקת חיים, ברק והתלהבות.

           


          ****************************

           

          על מה מעידה הופעת העיט עכשיו?

           


          עיט מופיע עתה כדי להזכיר לנו לאזור כוח ואומץ משום שבזמן הזה היקום מגיש לנו הזדמנות לנסוק מעל המישורים היומיומיים של חיינו להתבונן, להתפתח, להוציא לאור את הכישרונות החבויים בתוכנו ולבטאם באמצעות יופי, תעוזה וכריזמה.  

           


          העיט מזמין אותנו, בזמן הזה, לראות את תמונת חיינו בכללותה. להתבונן בה בצורה רחבה ומחודדת ממבט על, אל מעבר לאופק של המציאות הנראית לעין כרגע, ולאתר בעזרתה את אותם מקומות באישיותנו, בנשמתנו, ברגשותינו שזקוקים לחיזוק ולעידון. העיט מביא בכנפיו את ההארה. הוא מזכיר לנו להתבונן גבוה יותר ולגעת בסבא שמש בלבנו. לאהוב את הצל ממש כמו את האור. 

           


           

          ''

           

           

          עיט גם בא עתה כדי לבקש מאתנו להזין את גופינו ובמיוחד את נשמתנו. לחיות באופן מאוזן בין שמיים וארץ. הוא מכוון אותנו למצוא חלקת קרקע גבוהה יותר כדי לבנות את הקן הפנימי שלנו. הקן הוא ביתו של הלב ואינו יכול לשכון באדמת ביצה טובענית.

           

          אז מי מאתנו, ששרוי עדיין בתוך ביצה, מוזמן לצאת ממנה בהקדם! ולבנות את קינו כמו העיט! גבוה, על פסגות ההרים הפנימיים של הלב, במקום בו האוויר נקי והתנועה חופשית. רק מהמקום הזה נוכל להרשות לעצמינו להפוך את החופש לחוקי, להעז ולהקשיב לתשוקותינו הנסתרות ביותר ולעוף בעקבותיהן ובעקבות השמחה שליבנו כה משתוקק לה.


          עיט גם מספר לנו עכשיו שהאור נגיש תמיד לאלה אשר מחפשים הארה ומבקש מאתנו לרפא את כנפינו השבורות בעזרת האהבה לעצמינו ולסובבים אותנו. לטענתו, אם נתקוף בנחישות את פחדינו האישיים, מפני הבלתי ידוע, יקבלו כנפי הנשמה שלנו תמיכה מהרוחות המנשבות בחוץ ומסמלות את נשימתה של הרוח הגדולה.  


           

          ''

           

           

          בקיצור חברים, אפשר להבין את הבנות של להקת ABBA. זה באמת מיוחד להיות עיט! להתבונן בתמונה מלמעלה, להיות מחובר לרוח הגדולה ולהביא ממנה את כל התשובות לכאן לאדמה...לביצוע ולהגשמה באהבה! אני מאחלת את זה לכולנו.

           


          אז זהו חברים... "עופו על זה" כמו שאומר הנוער, בהנאה ובשמחה ממש כמו הציפורים. 


           

           

          ''

           

          "לעוף כמו ציפור". (במקור בצרפתית בביצוע של מישל פוג'ין. קיים גם בתרגום עברי של אהוד מנור בביצועו של דני ליטאני. לא מצאתי את הקליפ בעברית. אז קבלו את המקור).

           

           

           

          דאייה נעימה,

          שלכם,

          מיכל

           

           

          ''

           

          **************************** 

          מקורות

           1. ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 – קלפי סגולה. ענבר ארוח כפרי.

           2. טד אנדרוס 1999,  שפת החיות  הוצאת אור- עם. 

           3. אורלי נירן יהלום – טוטם העיט. http://maofm.com/?p=351

           

           

          ©כל הזכויות שמורות לד"ר מיכל אדמתי© 

          דרג את התוכן:
            82 תגובות   יום שני, 20/8/12, 23:45

            Inside out זה לא רק סושי!

             

            ''


             

            יום ראשון א' באלול  תשע"ב


            כבר מאוחר בלילה... ואני חוזרת מפגישה עם אסתי, חברתי מ"קפה דה מרקר", הידועה בכינויה "דרך הצבע".

            אנחנו מכירות כאן כבר כמה שנים ומעולם לא נפגשנו. שוחחנו מספר פעמים בטלפון ותכננו להיפגש... אבל לא יצא.


            הבוקר החלטתי שהיום הוא היום! להתקשר לאסתי ולקבוע איתה. היא כבר אמרה, לא פעם, שאנחנו חייבות להיפגש לקפה. שהגיע הזמן! אבל... הזמן עף לי ולא הספקתי להתקשר. ואז... בשעות אחה"צ... טלפון. ומי מעבר לקו? ניחשתם נכון! אסתי. איזו הפתעה!

             

            ואסתי מספרת לי שאימה מאושפזת, בבי"ח כרמל, ומבקשת שאבוא לארח לה חברה כשהיא מגיעה לשמור עליה בלילה. וכך נולדה לה פגישה מקסימה ומיוחדת, בשעת ערב מאוחרת, על השולחן בחדר האוכל של המחלקה הגריאטרית עם שיחות מרתקות על נושאי ענין משותפים.

             

            וכשכבר סיימנו לקשקש... ואני כבר בדרכי החוצה, עם אסתי שמלווה אותי, אני מבחינה פתאום בעכבר שמתרוצץ לו ממש לנגד עיני. כאילו מציג את עצמו בפניי! אפשר לומר שאפילו מחייך אלי. 


            ואני לא מופתעת! ולא מתרגשת בכלל... ומספרת לאסתי שבשבועיים האחרונים אני פוגשת עכברים ועכברושים, כל הזמן בחצר ביתי, ושבדיוק היום באו מהעירייה לפזר רעל אחרי שמצאתי שלשום עכבר על חלון המטבח שלי.


            וכן... כבר חשבתי לעצמי, עוד לפני שבועיים, כשפגשתי את העכבר הראשון מתרוצץ לו על מדרגות החצר שבטח נורא בא לו שאכתוב עליו איזה פוסט ולכן הוא מתגלה בפניי. אבל מה? לי ממש לא בא! להתעסק עם עכבר אז הנחתי לזה.


            אבל ... אני כבר יודעת מניסיון קודם שכשחיה מחליטה שאכתוב עליה פוסט, ואעביר את המסר שלה הלאה, אני לא יכולה להתעלם ממנה. היא מתעקשת, ומפעילה עלי לחצים, עד שאני מתרצה אפילו כשממש אין לי זמן או חשק לעשות זאת. זוכרים את הלטאות שהופיעו אצלי בערב ראש השנה שעברה? וכמה החלטיות הן היו? אז זה מה שקרה גם הפעם! מסתבר שכל הכרמל שורץ עכברים, בעונה הזו, וגם אם החלטתי להרעיל את העכברים שליד ביתי הם ממשיכים להציג את עצמם בפניי במקומות אחרים. לא מוותרים לי. 

             

            ''

             

            ואני אומרת לאסתי, שגם היא מחוברת לעולם החיות,  שכנראה אין ברירה... מסר זה מסר...וזה לא כ"כ נעים לי לפגוש כל הזמן עכברים. אז.. אולי כדאי שאגמור כבר עם זה. ואם העכבר מתעקש כל כך שאכתוב עליו... אז אכתוב וזהו!  כנראה שיש לו מה לומר לנו בזמן הזה.


            ולמען הגילוי הנאות אני חייבת לומר שחוץ מהחיות שמפעילות עלי לחץ לא פעם גם לאסתי יש חלק במהלכים האלה. היא תמיד מצליחה, בדרכה האלגנטית, להוציא ממני פוסטים על חיות חיוך ולדרבן אותי לבחור בכל פעם חיה אחרת ולכתוב עליה. וכך היא הצליחה לעשות גם היום. הפעם היא עשתה זאת בעזרתם האדיבה של העכברים.  

             

            בקיצור אני חוזרת הביתה וחושבת לעצמי: "אם זה המצב. אני מעדיפה להתקדם ולגמור עם זה. לכתוב פוסט. השעה עכשיו כבר 1:16 לפנות בוקר ואני רוצה גם להגיע למיטה מתי שהוא.

             

            אז... בואו נתחיל, נבין קצת את עולם העכברים...ונראה מה הם רוצים מאיתנו בזמן הזה? 

             

             

             

             

            מיהו העכבר ב" אינדיאנית"?

            ומהן סגולותיו?

             

             

            ''

             

             

            העכבר אצל האינדיאנים הוא החיה של הפרטים הקטנים.

            סגולותיו כוללות יכולת מופלאה של ירידה לפרטים, התמקדות, דייקנות, ובחינה של כל דבר בדקדקנות יתירה. לאחר שהוא בוחן את הפרטים בקפדנות הוא נוהג למיין אותם, לקטלג אותם ולסדרם על פי הסדר הנכון. אין פרט שנעלם מעיניו! לכל נתון יש משמעות.

             

            מנהיגי השבט טוענים שללא העכבר לא היתה נוצרת הבניה שיטתית של ידע ולא היו נוצרות התמחויות ספציפיות. הוא תמיד יודע שיש עוד ועוד מה לחקור וללמוד.

             

            ''

             

            העמקה בפרטים הקטנים היא עוצמתו של העכבר אך גם חולשתו הגדולה ביותר! וזאת משום שכאשר הוא מתמקד במה שנמצא ממש מול עיניו הוא לא משכיל או מסוגל, בהרבה מקרים, לראות את התמונה הרחבה יותר. הוא יכול להרכיב את התמונה הכללית רק מתוך חלקיה הקטנים. לעבוד מבפנים החוצה... Inside out.

             

             

             

            מיהם אנשי העכבר?

             

            ''

             

            אנשים שיש להם עכבר במפת הטוטם הם לרוב ביקורתיים, שיטתיים עד כדי כפייתיות, דייקנים, למדנים וטורחים לבדוק, לחקור לעומק, למיין, לקטלג ולתייק כל דבר לצורך שימוש עתידי מהיר ונוח.

             

            מבחוץ נראה שהם אוגרים אך למעשה הם פשוט מניחים את הדברים על פי הסדר הנכון! כדי שיוכלו לחקור אותם לעומק מאוחר יותר. הם תמיד מוכנים ומאורגנים וביתם תמיד נקי ומסודר. איכויות העכבר מתאימות לרואי חשבון, אנשי מחשבים, ספרנים כלומר, לכל האנשים אשר נדרשים להיכנס בעבודתם לפרטי פרטים ולדייק בהם על מנת ליצור שלם.   

                                           

            בצידם הלא מאוזן עלולים אנשי העכבר להגזים בדקדקנותם, להיות קטנוניים ולתת חשיבות רבה לפרטים שוליים וחסרי ערך. בדרך זו מעכבים עצמם ולעיתים מפספסים את התמונה הרחבה או את המהות. הם מתקשים לתפוס ולראות את השלם וזו נקודת התורפה שלהם. הלימוד שלהם הוא מתוך החלקים. הם בונים את השלם דרך חלקיו.


             

            מדוע מופיע העכבר דווקא עכשיו?

             

            ''


            העכברים התחילו "לדבר" איתי כבר לפני שבועיים! ואני לא הבנתי בכלל למה. האמת? לא כ"כ התחשק לי לתקשר איתם. עכשיו הנושא התבהר לי! כנראה הייתי צריכה זמן עיכול. 


             

            ''


             

            היום הוא ראש חודש אלול!  - חודש הניקיון וההתארגנות לקראת ראש השנה. בזמן הזה, מאפשר היקום לכל אחד מאתנו, להתחבר אל ה"תוכנה" האישית שלו ולנקות בעזרתה את כל ה"קבצים" הישנים שעבר זמנם, את כל קבצי הזבל והספאמים. ממש כמו במחשב באישי. הוא מעניק לנו עכשיו כוח עצום! שעוזר לנו לנקות את כל מה שמאט את התקדמותנו, ואת מהירות ההגשמה בחיינו, ויכול להפריע לנו מלקבל את תקציב השפע הנכון עבורנו לשנה הבאה על כל סעיפיו - בריאות, אהבה, קריירה, התפתחות ועוד, ועוד. התקציב שכל אחד מאתנו חולם לזמן לעצמו. איש, איש על פי בחירותיו ומאוויי ליבו.


            ואיך נקבע התקציב הזה? תקציב השפע! 

             

            הוא נקבע בד"כ על בסיס הפעילויות והתוצאות שלנו, בשנה שעברה, ובהסתמך על החזון והיעדים שלנו לשנה החדשה. ממש כמו שקורה בכל חברה עסקית! אבל בניגוד לחברות עסקיות שנדרשות, בזמנים האלה, דווקא לצמצם תקציבים לשנה הבאה אנחנו נדרשים לעשות בדיוק את ההיפך! להגדיל את תכנית תקציב השפע שלנו כמה שיותר. כמה שרק נוכל לקבל ולהכיל. כי יש המון שפע בשפע! ואת זה צריך לזכור! ותמיד לכוון לשם!


            אבל מה? כדי לקבל שפע צריך להתכונן לקראתו! ולפנות לו מקום! צריך לעשות עבודת ניקיון וסדר פנימי מופתי. לטהר את המודעות ולשחרר את כל מה שעבר זמנו ולא נחוץ יותר. לנקות את כל מה שהעלה אבק ומפריע לנו בדרך. את כל מה שעוצר אותנו מלהיות מי שאנו צריכים להיות. וזה כולל מחשבות, ביקורת, כעסים, אמונות מעכבות, הרגלים ודפוסי התנהגות מגבילים.

             

            וזו בדיוק הסיבה שהעכברים מופיעים עכשיו בהמוניהם ומתעקשים לומר את דברם. הם באים כדי ליידע אותנו שבחודש אלול אנו יכולים לפתוח את הפתח הנכון עבור עצמינו על מנת לקבל את כל מה שאנו מייחלים לו. הם באים לספר לנו על הכוח העצמתי שקיים עכשיו באוויר ומאפשר לנו להתבונן, להתמקד ולהעמיק בפרטים הקטנים של חיינו. לעשות מיון וסדר במחשבות, אמונות והרגלים ולבחון בעיון רב מה נכון עבורנו ומה כבר לא. לשחרר את מה שלא... ולעשות סדר במה שכן. לארגן אותו בסדר מופתי במגירות הפנימיות של הנשמה.


            לטענת העכברים, רק אם נעשה נקיון אמיתי ונשחרר דברים נוכל לפנות מקום לדברים חדשים להיכנס פנימה למרחב שלנו. רק כך נוכל להתחדש ולצמוח. ומי שיעשה את הניקיון והסדר הזה בצניעות תוך כבוד לעצמו ולזולת תהא זו עבורו נקודת פתיחה מצוינת לחודש יוצא דופן ולשנה חדשה טובה ביותר! 

             

            ''

             

             

            מנקודת מבטם של העכברים תשומת לב לפרטים תמיד מקרקעת אותנו ומחברת אותנו לאדמה ולכאן ועכשיו ל"רגע הזה"!  ולכן הם ממליצים לנו לאמץ את דרך ההתבוננות שלהם כלומר, לראות את מה שעומד ממש לנגד עיננו ולפעול בהתאם מיד.

             

            דרך ההתבוננות העכברית הזאת נוכל לבדוק את הפרטים. אולי פספסנו משהו חשוב למרות שהוא עומד ממש מולנו? אולי דחינו למחר דברים שמצריכים תשומת לב מיידית? אולי אנו עוסקים בהיבטים הגדולים של פרויקט כלשהוא ולא שמים לב לפרטים הקטנים והפראקטיים הנדרשים על מנת שהוא יצא מהכוח אל הפועל?


            עכברים מלמדים אותנו לקחת אחריות גם על הפרטים הקטנים של החיים ללא קיצורי דרך! להתמקד! ולא ללכת לאיבוד בסבך של הרבה נושאים ותחומים. לבנות מסגרות מתוך החלקים אל השלם. מבפנים החוצה. הם גם מזכירים לנו שכל הדברים הטובים מגיעים לאלה שמוכנים לעבוד כדי להגיע לשלמות. 

             

             

            ''

             

            ויחד עם כל הדברים הללו עכברים מבקשים מאתנו שנלמד גם מהחולשה שלהם. שננסה להתמודד עימה ולהיות מודעים אליה בכל רגע ורגע. כלומר,שנשכיל להתבונן גם בתמונה הכוללת ולא רק במה שעומד לנגד עיננו.

             

             

            הם יודעים לומר שעכבר מאוזן אינו שוכח להתבונן גם בתמונה הרחבה ולהפנים את המידע שהיא מספקת פרט אחר פרט. הם גם יודעים מנסיון שרוחב היריעה עלול לעיתים ליצור בלבול. ובלבול לדעתם הוא, בהרבה מקרים, תוצאה של "יותר מידי" או "מהר מידי". ולכן, המפתח להצלחה בכל משימה, על פי שיטתם, הוא התמקדות ובחינת הפרטים, תוך ראיית המסגרת השלימה, ושמירה על קצב התקדמות הדרגתי ומתון.


            אז זהו חברים...האטו את הקצב... הפסיקו להתרוצץ חסרי כיוון במבוכי החיים והתחילו לעשות סדר, לבחון את הפרטים המצויים בנתיבכם הנוכחי ולפנות מקום לשפע אדיר שרק מחכה להיכנס! עשו כמו העכבר עבודה של  Inside out ותצאו נשכרים! עכשיו זה הזמן!

             

             

            ''

             

             

            עד כאן דבר העכברים!

            עכשיו אני יכולה ללכת סוף, סוף לישון בשקט!

            לילה טוב! וחודש אלול מצוין!

            מיכל

             

             

            מקורות:

            ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 – קלפי סגולה. הוצאת ענבר ארוח כפרי.

            טד אנדרוס 1999,  שפת החיות  הוצאת אור- עם.   

            אורלי נירן-יהלום, טוטם העכבר . אתר מעוף מקודש - אינטרנט.

             

            ©כל הזכויות שמורות לד"ר מיכל אדמתי©

            דרג את התוכן:
              51 תגובות   יום שבת, 4/8/12, 23:50

               

              דרושים סוכנים של אהבה

               

              ''

               

               

              היי חברים תתכוננו לפוסט שמאלצי ומתקתק במיוחד.

              אין מנוס מזה היום. ראו הוזהרתם.

               

              אני לא יכולה להימנע מכך נשיקה...  גם פוסט חג האהבה, גם יום הולדתי העברי...וגם הלב שלי מלא בשמחה. מתפקע מאהבה שרוצה להתבטא, להתפרץ לכל עבר, להעניק מעצמה לכל .

               

              ומאיפה זה בא פתאום?

              אז זהו שזה לא בא פתאום. זו אני במהותי! חיה באהבה וחולקת אותה, באופן מודע, עם כל מי שאיתי וסביבי- עם בני המשפחה שלי, עם חבריי, עם קשת רחבה של אנשים אותם אני פוגשת במסגרת עבודתי ובכלל. למעשה, אפשר לומר, שאני חולקת אהבה עם כל אדם בכל מקום.

               

              ולמה אני עושה את זה באופן מודע? מכוון?

              כי אני מבינה שאהבה היא הכוח המניע בעולם!  היא עוצמה שאין שנייה לה! היא האנרגיה אשר מביאה אנשים לצמיחה, להתפתחות ולריפוי.

               

              וזה עושה לי הכי טוב בעולם להעניק לאחרים, להעצים אותם ולהיווכח שהם שמחים, פורחים, צומחים, נרפאים, מתפתחים ומתקדמים בחייהם. אין דבר משמח ויפה מזה בעיני.

               

              זו גם הסיבה שבגללה אני מאמינה שאסור "לבזבז" אף מפגש או שיחה, בין אנשים, על "סתם" אלא תמיד כדאי להפוך אותם באופן מודע למפגש של התפתחות וריפוי ע"י העברה של אנרגיה אוהבת. 

               

              זה תהליך מיוחד שמעצים גם אותי מאד כי מה שאני נותנת חוזר אלי בריבית דה ריבית. כולכם כבר יודעים בטח בעל פה שאהבה היא מגנט. מכירים את המשפט שאומר ש"אהבה מושכת אהבה". וזו ממש לא קלישאה! למרות שזה משפט שחוק ונדוש.   

               

              ''

               

              והיום הזה - ט"ו באב, שכנראה לא סתם נולדתי בסמוך לו, מסמל עבורי את מהות החיים. את החזון שלי. את הסיבה שלשמה אני חיה ומאמינה שכולנו חיים.

               

              ולמה אני כותבת "בסמוך לו"?

              משום שהגחתי לעולם באיחור אופנתי של 20 דקות אחרי ט"ו באב. נולדתי בט"ז באב בשעה 12:20 בלילה. כך לפחות אמא שלי טוענת. היא זוכרת שזו השעה שהופיעה על השעון הגדול בחדר לידה כשהיא כבר היתה אחרי הכול!  "אז אמא... למה לא לחצת קצת יותר חזק כדי שאגיע בזמן לחגיגות"? "ואולי בכ"ז נולדתי קצת קודם"? שאלתי אותה השבוע...והיא לא ממש זכרה. חיוך  לא היתה סגורה לגבי השעה המדויקת. טוב נו.. בכל זאת עברו מאז  51 שנה!  ומן הסתם זה לא באמת משנה... זה עדייו בגדר איחור אקדמי ואני בהחלט מחשיבה את עצמי "ילדת ט"ו באב" וגם מרגישה ככה יום, יום... שעה, שעה רוב שנות חיי.

               

              ''

               

              ואני מאמינה שכולם כמוני. הגיעו לכאן כדי לחוות אהבה! -  עם עצמם, עם זולתם ועם כל הדברים כולם. במילים אחרות, אין לי ספק שכולנו פה על מנת לחלוק ולהעניק את אהבתנו. והסיבה לכך היא מאד פשוטה! ואנוכית גרידא!  - האהבה ממלאת אותנו, מטעינה, מהווה את  המקור ממנו אנו שואבים את האנרגיה לקום, בכל בוקר מחדש, טעונים בשמחה ובכוח להמשיך ולצעוד במסע החיים.

               

              אהבה נותנת כוח! היא אנרגיה! היא דלק החיים! - היא מקרבת, מחברת, מאחדת בין אנשים והופכת אותם לכוח הרבה יותר עצום מסכום חלקיו. היא שפה אוניברסאלית! כולם מבינים אותה היטב! כמהים לחוש אותה ולפעול מתוכה אפילו אם אינם מתרגמים לעצמם זאת במילים ובמודעות. אני לא מכירה מישהו שאינו חי מתוך הכמיהה לחיות במציאות כזו, של אהבה אמיתית, ולא משנה מיהו, מהיכן הוא בא ובמה הוא עוסק.

               

              ''

               

              מכל הסיבות הללו האהבה מתגמלת מאד את מי שחי, את היום יום שלו, מתוך מודעות אליה ולכוחה ויוצר את חייו דרכה ובאמצעותה!  

               

              אין ספק! מי  שחי אהבה יוצא נשכר!  משום שכאשר אנו מתחברים לכוח המניע שבאהבה ומפיצים, באופן מודע, זרעים של אהבה בכל מקום, בו אנו נוכחים, התגמול הוא מיידי ועצום. בדרך הזו, של חיים, אנחנו יכולים להתעלות מעל לבעיות היומיום ולעצב מציאות בה יש הרבה פחות סבל, כאב ומחסור (כי אהבה יכולה רק להעצים. ולעולם לא לגרוע או להחסיר). זו דרך וראיית עולם המקנה לנו כוח ועצמאות ליצור חיים שיש בהם סדר פנימי וחיצוני, התפתחות מתמדת, שקט ושלווה, אחדות וטוב. אנו לא תלויים באף אחד בדרך הזו. רק בנו ובבחירות שלנו.

               

              וכשאנו צועדים בדרך האהבה אנו אמורים להשקיע אנרגיה רק במקומות בהם הכיוון הינו חיובי ומעצים! אל לנו להתעסק בכלל במקומות בהם שוררת אנרגיה של פירוד, קונפליקטים ומחסור למרות שהם נמצאים בכל מקום סביבנו. וכאשר אנו נתקלים באנרגיה שלילית, ונאלצים להתמודד איתה, אנחנו יכולים לפעול בדרך אחת בלבד! - להפעיל מיד את "כפתור המודעות שלנו"  ולנקוט בפעולות התמרה. להפוך את אותה אנרגיה שלילית לאנרגיה חיובית ואוהבת.

               

              ואם למרות כל זאת, זה לא מצליח לנו, והסביבה דוחה את הפעולות האוהבות שלנו אנחנו צריכים פשוט לזוז משם. ללכת למקום בו האנרגיה שלנו רצויה, מתקבלת בברכה, ויכולה להעצים ולהשפיע באופן חיובי. ויש אינספור מקומות כאלה. 

               

              ''

               

              כשאנשים יבינו שאהבה היא הכוח המניע, מהבוקר עד הערב, יתרחש שינוי אמיתי! יהיה לנו כל יום חג האהבה. אהבה לעצמנו, לבני משפחתנו, לחברים בעבודה, לשכנים, זרים ואפילו אויבים

               

              ובשביל שיהיה לנו כל יום חג האהבה. צריכה להתגבש קבוצה מספיק גדולה של אנשים שחיה באותו התדר. תדר האהבה. קבוצה גדולה שמשדרת על אותו הגל. שפועלת באופן מודע למען המטרה הנעלה הזו של העברת מסר האהבה הלאה. קבוצת אנשים שמהווים דוגמא מהלכת לאהבה בהתנהגותם. שמכניסים ומבטאים אהבה בכל פעולה ושיחה. גם אם לפעמים השיחות הללו מאתגרות.

               

              ''

               

              ואני חייבת לומר שאני פוגשת לאחרונה יותר ויותר אנשים שמתעוררים לתוך התדר הזה וחווים את היופי שבו וזה נפלא בעיני! אנשים שמדליקים את האור הפנימי שבתוכם ופותחים את הלב לנתינה ולקבלה. שמפיצים את אבקת האהבה האישית שלהם, בכל מקום, מתוך הבנה שכך ורק כך הם יוכלו ליצור עולם שבו הם וכל השאר מממשים את הפוטנציאל האישי שלהם! ממצים את כל הכישרונות שלהם הכי טוב שיש! נותנים ומעניקים מעצמם למען סביבתם וחיים חיים עשירים בכל הרבדים והרמות.


              אני פוגשת גם יותר ויותר אנשים שמוכנים לסייע גם לאחרים להתעורר. לתמוך בהם בזמן שהם מנקים את הדחיסות האנרגטית והפחד מחייהם ומתחברים לתדר האהבה. אני פוגשת אנשים שמוכנים להיות גנרטור מטעין אשר פולט תדר נקי של אהבה לסביבה ושוטף באור עוצמתי את כל מה ומי שברדיוס שלו. וזה קורה בכל הרמות - האישית, החברתית, הלאומית והגלובאלית. עולם ישן ואפל מתרסק ונעלם בהדרגה. ועולם חדש נבנה. וזה והולך ומתעצם. אנשים מתעוררים. מתחילים לשאול שאלות על מטרות חייהם, מתבוננים מסביב, מתחברים לאמת הפנימית שלהם. לבריאה שבתוכם. רוצים לצמוח, להתפתח, להנהיג את חייהם וליהנות מהם. בוחרים להיות מפיצי אהבה כדי לתרום ולתמוך בחבריהם ובסביבה.

               

              ''

               

              ומי שעדין לא עשה זאת חברים. מוזמן עכשיו! ממש ברגע הזה, לפתוח את ליבו, למלא אותו באהבה ולצאת לדרך. לפזר אהבה בכל מקום, בכל כמות ובכל זמן מתוך הבנה שהאהבה שלנו היא מה שאנחנו והעולם צריכים כעת יותר מכל. במיוחד בזמנים אלה. מתוך הבנה שאהבה מביאה אהבה!

               

              איך עושים את זה?

              פשוט עושים! מוזמנים לאהוב את כל מה שעיניכם פוגשות. החל בכם, על החוזקות והחולשות שלכם, והמשך בסובבים אתכם. מוזמנים להאיר את הפינות החשוכות שאתם פוגשים בדרך, להזרים לשם אהבה ולראות שהכול מסתדר!


              והכל מסתדר מפני שאהבה היא תרופת הפלא, שרביט הקסמים, הסוד הגלוי ביותר והשימושי ביותר, המרכיב הנסתר הנמצא מאחורי כל סיפור או נוסחת הצלחה, העיקרון החזק ביותר ביקום. כל כמות אהבה שתתנו תחזור אליכם מכל מקום בסביבה. וככל שתגבירו את עוצמת הווליום זה גם מה שתקבלו בחזרה.

               

              ''

               

              אז... אל תחכו שיאהבו אתכם חברים. הפכו אתם לסוכנים של אהבה! אהבו את עצמכם ופזרו אבקת קסמים של אהבה כלפי כל מי ומה שתפגשו בדרככם. כך תמשכו אליכם אנרגיה דומה ותופתעו להיווכח שהיקום ידידותי לאדם שאוהב משום שהאהבה היא החוק העליון שלו... העיקרון על פיו הוא מתקיים! המגנט, המפתח המחבר אותנו היישר לממלכה השוכנת בליבנו...שרק דרכה אנו יכולים להתחבר לכל האהבה הקיימת ביקום. וכשאנו אוהבים חברים היקום הופך ללב אחד גדול. למנגינה נפלאה והרמונית!

               

              ענק! תודו!

               

              נשיקות...

              אוהבת אתכם!

              ומאחלת לכם ולי ימי אהבה כל השנה! תמיד!

               

               

              ממני,

              הילדה של ט"ו באב  

               

               

              ''

               

               

              דרג את התוכן:
                52 תגובות   יום חמישי, 24/5/12, 23:08

                לנהוג ביגואר!


                 

                ''

                 

                 

                היי חברים יקרים,

                מי לא מכיר את היגואר?

                מרשים, עצמתי עם המבט העמוק... החודר.

                 

                מזמן רציתי לכתוב עליו, הוא נמצא אצלי במפת חיות הטוטם ואני מחוברת מאד לסגולותיו, אבל בכל פעם שהחלטתי לעשות זאת נדחפה לה איזו חיה אחרת לפניו לראש הרשימה. 

                 

                לפני מספר ימים הוא הגיח לי מול העיניים... כאילו אמר: "מיכל היקרה זהו זה! הגיע הזמן שתכתבי גם עלי. חג שבועות זה זמן הולם.

                 

                ומי אני שאעז להתווכח עם יגואר?

                אכן. הגיע  הזמן.

                זמן יגואר! 

                 

                ***************************

                 

                אז....מיהו היגואר? 

                 

                הגדול בחתולי אמריקה. המלך!

                חזק, גמיש, בעל תנועות קלילות, אצילות ומלאות חן אשר נוהג להתגנב בחשאי אל טרפו ולהמתין בשקט, ללא תנועה, ובהסוואה מלאה, עד לשעת הכושר בה הוא תוקף בעוצמה רבה. ושלא תתבלבלו... מדובר פה בצייד מעולה ונחוש בעל בטחון עצמי ושיטות ייחודיות משלו. הוא תוקף תמיד מאחור ונועץ את שיניו באחת בעצמות הגולגולת של טרפו.


                 

                ''

                 

                 

                היגואר חי ביערות הגשם הטרופיים ובאזורי ביצות סבוכים. כשהוא פוסע ביער הוא חש אותו בכל הווייתו - מקשיב, מריח, רואה ומרגיש. הוא רגיש ואינטואיטיבי, רואה ואינו נראה, שומע גם את שאינו נשמע ומגיב במהירות ובעוצמה.

                 

                אצל האינדיאנים מייצג היגואר סגולות של יושרה! הוגנות! וחיים ללא רבב. הם מייחסים לו כוח מאגי גדול וניתן למצוא אצלם מיתוסים רבים הקשורים בדמויות של "אדם-יגואר" שהיו למעשה שמאנים רבי עוצמה אשר לבשו את דמות היגואר כדי למגנט אליהם את סגולותיו ואומץ ליבו. הם מייחסים לו פעולה מתוך יושרה המשולבת בחמלה ובקבלת החלטות דרך הלב. 


                ונשאלת השאלה ההגיונית מה הקשר בין טורף אכזרי ליושרה ולחיים ללא רבב? איך זה הולך ביחד? והתשובה היא שהיגואר הוא טורף ואינו מתיימר להיות משהו אחר. הוא פועל ממקום של עוצמה וכוח ומודע אליהם אך ממית את טרפו במהירות ובאופן מיידי מתוך חמלה וניקיון לבב. תמיד הוא יאכל ראשית את הלב והראות. אכזרי אך סמלי.


                *************************** 

                 

                מה היגואר בא ללמד?  


                ''

                 

                 

                יגואר מופיע עתה כדי לקיים אתנו שיחה ב"ארבע עיניים". שיחה מלב אל לב כמו שרק הוא יודע.  


                 

                ''



                שיחה שלהבנתו לא נכון לדחותה עוד. שיחה על יושרה. על אמת. על ניקיון פנימי וחיים ללא רבב. על היושרה והאמת האישיות של כל אחד ואחת מאתנו. זו שאמורה להיות נוכחת ב – 100% בכל מערכת יחסים - בין אם היא בינינו לבין עצמנו ובין אם היא בינינו לבין האחרים. אז בואו נשוחח איתו. נקשיב לחוכמתו.

                 

                ********

                 

                יושרה אישית, לדעת יגואר, מתחילה תמיד בנאמנות של כל אדם לעצמו! בהתבוננות אמיצה שלו פנימה, בהבנת האמת שלו ובחיבור מלא אליה. לטענתו, כאשר אדם נאמן לאמת שלו וחי אותה במלואה, הוא נאמן למעשה גם לסביבה ולכל הדברים כולם.


                 

                ''

                 

                ואני...לא סתם מחוברת למהויות היגואר. נושא האמת האישית מעסיק אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד ריתקו אותי שאלות הקשורות להתפתחות אישית, מתוך יושרה פנימית. אלה דחפו אותי לחקור את חיי ולהתקדם בהם משל  היו מסע מסקרן ורב הזדמנויות. כל הזמן חיפשתי ועדיין... דרכים חדשות ליצור ולעצב את חיי כאוות נפשי, תוך ביצוע שינויים ועדכונים בתפישות, במערכות אמונה, בתכניות ובמהלכים, בהתאם לכיוון הרוח הפנימית. כל זאת על מנת לדייק ,יותר ויותר, בחיבור למי שאני מתוך מטרה לחיות חיי שמחה, בריאות וצמיחה! ולכוון גם אחרים למקומות הללו. למדתי כבר שכאשר אני חיה ופועלת מתוך האמת שלי היא משתקפת אלי מכל מקום בחזרה קריסטאלית ויפה. 

                 

                מאותם מקומות בדיוק אני שואלת את עצמי שאלות כמו: איך אני יכולה להפוך חלום למציאות? איך אנו יכולים להגשים ולממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלנו? כיצד ניתן לנהוג בהגה חיינו באופן מלא ומספק ובהרמוניה עם האנשים האהובים עלינו? מבלי לנסות לרצות אף אחד ובכך לוותר על חלקים שלמים של עצמינו מחד ומבלי ליצור סערות וזעזועים מיותרים מאידך? במילים אחרות, מהי הדרך להגשים את מי שאנחנו באהבה לעצמינו ולזולתנו מבלי לפגוע במי מהצדדים?                                                                                                                                      

                כן אני יודעת... אלה שאלות של החיים. לא כל אחד אוהב לעסוק בהן אבל  בעיני הן בבחינת מחקר מרתק וקסום שנובע מתוך כמיהה להבין וליישם את התובנות שלו בחיי ובחיי האנשים אותם אני מנחה בעבודתי.


                 ''

                 


                לא מזמן נתקלתי בפוסט מעולה שכתב אלכס זיו מה"סוד" ונקרא : "לחיות על פי האמת שלך". הוא כותב שם, שלחיות על פי האמת שלך זה בריא, מעצים, משחרר. ואני מסכימה עם זה מאד. אני גם יודעת שלרבים לא כל כך ברור מה זה בכלל אומר "לחיות על פי אמת שלנו"? אז בואו נבהיר את הנושא הזה.

                 

                לחיות על פי האמת שלנו זה אומר, בשיא הפשטות, להתחבר למה שאנחנו מרגישים וליישר קו מדויק עם מה שאנו אומרים ועושים!  במילים אחרות , זה אומר להיות נאמנים קודם כל לעצמינו! אין זה אומר חלילה שעלינו לזלזל באחרים או לא להקשיב להם. להיפך. זה אומר להיות ישרים וכנים איתם ולכבדם באמת שלנו.

                 

                כשאנו אומרים למישהו, בשיא הכנות, את מה שאנחנו מרגישים קורה נס! אנחנו מצליחים לגעת בליבו ולרתום אותו אלינו. זה קורה משום שאנו יוצרים הזדמנות! ופותחים בתהליך של העצמה הדדית, שאם מנהלים ומפתחים אותו מתוך מודעות אפילו השמיים אינם הגבול עבור תוצאותיו. זהו למעשה תהליך שרשרת שבו כל פעולה שמתרחשת מעצימה, באלפי מונים ובמהירות האור, את התגובה הבאה בעקבותיה. להלן אסביר את הדינמיקה.

                 

                כשאנו אומרים את האמת שלנו, אנו מתחברים לאנרגיה אשר מתואמת עם האמת של היקום ומחברים אליה גם את האדם הבא איתנו במגע. פעולה זו בתורה מעוררת את האמת הפנימית של אותו אדם, גורמת לו להתחבר אליה ולהיות אמיתי גם כלפי עצמו.

                 

                זהו תהליך מדהים! ואלכס אומר שחשוב שיותר ויותר אנשים יהיו מודעים איליו וילמדו לחיות על פיו, כי בכוחו לשנות את העולם. כדי שזה יקרה צריך כל אחד לשאול את  עצמו, כאשר הוא נתקל בסיטואציה מאתגרת, את השאלה הבאה: "מה אני באמת חש ורוצה? מהי האמת שלי כאן?" ואז... לאחר שקיבל תשובה מעצמו עליו לפעול מיד! על פי מה שהאמת שלו מורה לו. לבטא אותה ולהגישה לאחרים באופן מכבד, ישיר והגון. באהבה.

                 

                ''

                 

                 

                 

                יגואר אומר כפי ששמתם לב שצריך לקחת בחשבון את המשתנים של ה"מתי" וה"איך" כשאומרים את האמת וזה אומר, קודם כל, שאמת חייבת להיאמר תמיד ב"זמן אמת"!  כלומר, בדיוק ברגע בו אתם מרגישים משהו ויודעים שיש לכם שתי אפשרויות: או לזייף מול האדם האחר מתוך הנחה מוטעית שזאת ההתנהגות או מילים שהוא או היא מצפים לשמוע או לקבל מכם או לומר בדיוק את מה שאתם חשים. וזה תנאי הכרחי אך לא מספיק! יש גם את ה"איך" כלומר, לא מספיק לומר את האמת בעיתוי הנכון צריך גם ללמוד להביע אותה באמצעות תקשורת אדיבה ואוהבת.


                 

                ''

                 

                 

                אמירת האמת אינה חייבת להיות מלווה בכעס או בעלבון כי אם אנו כועסים או מעליבים אנו כבר לא מעבירים אמת נקייה אלא מגיבים מתוך חולשה, שבאה בעקבות כך שלא אמרנו את האמת שלנו בזמן

                 

                כולנו מכירים את הסיטואציות בהן אנו מתאפקים, שומרים בבטן את מה שמרגישים, ולא מביעים את האמת שלנו בזמן. ואז... אנחנו מתחילים לכעוס, להיות מתוסכלים, להתבשל מבפנים וכשכבר לא יכולים יותר, אנחנו מתפוצצים והאמת שלנו יוצאת מלווה בכעס רב ובפגיעה ברגשות האחר. זו כבר לא אמת נקייה... וזה קורה משום שרבים עדיין מאמינים שלא תמיד נכון לומר לאחרים את האמת שלהם על מנת שלא לפגוע בהם. אבל למעשה ההיפך הוא הנכון! דווקא כשאנו לא מתואמים עם האמת שלנו אנו פוגעים בעצמנו ובאחרים!  


                האם אתם מכירים מישהו שרוצה שתשקרו לו? או שתגידו לו דברים אחרים לחלוטין, ממה שאתם באמת חושבים או מרגישים, רק כדי לרצות אותו? אני בטוחה שלא!


                כשאנו לא מתקשרים מתוך האמת שלנו, אנו פוגעים באחר ובעצמנו גם אם זה לא נראה כך. בדרך הזו אנו מגישים לו "חתול בשק" ומנה מוגדלת של חוסר אותנטיות. ולעצמינו אנו מגישים היעדר עמוד שדרה! כן כן! ... זה המתכון הבדוק להתרחקות מהאני האמיתי שלנו ולהרבה הסתבכויות מיותרות.


                ואם כבר אומרים את האמת אז כבר אמרנו לעיל - חשוב שהיא תאמר בזמן, בכבוד, בנדיבות וברגישות. וכן זה בהחלט אתגר. האתגר שמציב בפנינו היגואר אשר חי את חייו ללא רבב עם סרגל מדויק של אמת ויושרה! .... והוא מזמין אותנו היום ללמוד לדבר בגילוי לב ולזכור שהאמת האוהבת שלנו, היא הדבר הכי יפה שאנחנו יכולים להגיש מתוכנו. יש לה חיים ונוכחות משל עצמה והיא מעצימה הן את המקבל והן את הנותן.  


                 

                ''

                 

                 

                יגואר יודע מניסיון שצריך אומץ לחיות על פי האמת האישית! שזה עלול להיות מפחיד כי היום הנורמה היא חוסר אותנטיות. הרבה אנשים לא חושפים את האמת שלהם בפני אחרים ולעיתים אף בפני עצמם. פוחדים מההשלכות.


                אבל מה? לדעתו, דווקא היום העולם זקוק יותר מכל לאמת הנקייה. בעיקר זקוקים לה הילדים האהובים שלנו שצמאים לאמת מאתנו. הם מתבוננים בנו, מחקים אותנו וכשהם מזהים פערים בין מה שאנו אומרים לבין איך שאנו מתנהגים הם מתבלבלים ולא יודעים כיצד נכון עבורם לנהוג. ואם נדמה לכם שהם מפספסים משהו אתם טועים בגדול! הם חשים בכל פסיק של זיוף האמת! גם אם הוא חבוי לכאורה מתחת לפני השטח.

                 


                 

                ''

                 

                 

                 

                יגואר יודע ומזכיר לנו שפעולות מדברות תמיד בקול רם יותר ממילים ושאנו מהווים דוגמאות חיות להשקפות החיים שלנו. לטענתו, בכל ילד קיים גרעין של אמת שרוצה להתפתח ולהאיר את העולם ולשם כך הוא זקוק ללהבת האמת של הוריו. בכל פעם שאנו אמיתיים עם עצמנו אנו מחזקים את האמת שנמצאת בתוך ילדינו ומעודדים אותם לגדול ולהיות אנשים שמתואמים עם האמת שלהם.

                 

                אנחנו יכולים להעניק להם רק את מה שיש לנו! לא את מה שאין לנו. אנחנו יכולים לחלוק אתם רק את מה שאנחנו יודעים. ואנחנו יודעים רק את מה שהורינו ידעו ולימדו אותנו...והם למדו מהוריהם

                 

                ההורים שלנו עשו כמיטב יכולתם ומסרו לנו את מה שידעו. ולנו יש היום את האחריות והמודעות ליצור שינוי ולא להעביר הכל באופן אוטומטי קדימה לדורות הבאים. לנו יש את הבחירה! לשבור את שרשרת חוסר האותנטיות העוברת מדור לדור וליצור בה שינוי למען ילדינו. ולשם כך עלינו ללמוד על ה"אמת" כדי שנוכל להעבירה הלאה לאהובינו.


                זוהי הבעת האהבה הגדולה ביותר שנוכל לתת להם - לשבור את מעגל הזיוף ולהדגים להם איך לחיות על פי האמת שלהם וכיצד ליישר את הרגשות, המחשבות, הדיבור והמעשים שלהם לקו אחד של אמת! ואם נתמיד לעשות כך... אנחנו עושים פה דבר גדול.

                 

                וזה עוד לא הכל. המשך תהליך השרשרת הזה מבוסס על העקרון של "דומה מושך דומה" כלומר, אנשים אמיתיים לעולם ימשכו לחייהם אנשים אמיתיים אחרים וכך כולם יצאו מורווחים ויוכלו לחיות מתוך בטחון ואמונה האחד בשני, להתקדם ולהתממש! כלומר, כשאנו באמת הפרטית שלנו כל העולם יוצא מורווח! מדהים!


                בילי ג'ואל ביטא כבר לפני הרבה שנים בשירו המופלא HONESTY את הנושאים שהיגואר מדבר עליהם.


                ''

                 

                 

                *************************** 

                 

                 

                מיהם אנשי היגואר?

                (מופיע במפת הטוטם שלהם)

                 

                ''


                 

                - אנשים שמאד חשובה להם האמת!

                - פועלים מתוך יושרה ונדיבות ומחויבים להן.  

                - עוצמתיים, עצמאים וייחודיים באורח חייהם ואופן חשיבתם. 

                - אוהבים לקבל החלטות בנחישות ובתעוזה ועומדים בהן בכבוד.

                - אוהבים להתקדם לבד ללא שת"פ עם אחרים.

                - פועלים ביעילות, בחשאיות ובעקביות להשגת מטרותיהם. 

                - רגישים ואינטואיטיביים מאד. 

                - צנועים. 

                - מכירים את הסבל וליבם מלא חמלה לאלו הטועים עדיין בדרך. 

                - מכירים בעוצמתם ונמצאים כדי לתמוך ולעזור.  

                - חיים באופן מלא בהוויה הפיזית - אין ביגואר כל התייפייפות רוחנית חסרת תוחלת של גורו או מורה סגפני. הוא מורה דרך מעצם הבנתו את הנאות החיים והקשר ההדוק הקיים בין עולמות עליונים להגשמה בחיים הפיזיים.  


                 

                *************************** 

                 

                 

                מהו מסר היגואר לזמן הזה?   


                ''

                 

                 

                יגואר מגיח בערב חג השבועות כדי לשים על השולחן את ערכי היושרה והאמת ולהזכיר לנו לשמור עליהם בכל מחיר! גם במצבים בהם אנו יכולים בקלות להשתמש בהשפעתנו או בסמכותנו לרעה. הוא מבקש מאתנו לבדוק את עצמינו היטב ולהיות ערים למצבים בהם אנו פועלים מתוך אגו או מתוך כוח ושררה לא מאוזנים.

                 

                אבל ...יגואר לא מופיע היום בהכרח כדי להטיף לנו! יש מצב שהוא בא דווקא על מנת להסיר בפנינו את הכובע! כן!!!  כדי להכיר בכך שנהגנו באופן מודע ולא התפתינו לשפוט את מעשי האחר או את מעשינו, או לחילופין שהיינו טובי לב במיוחד כלפי מישהו ובטח ובטח להכיר בכך שהיינו נאמנים לאמת הפנימית שלנו ופעלנו לאורה. 

                 

                ואם אכן זה המצב, בואו נרשה להכרה הזו של היגואר למלא אותנו בתחושת שמחה ואהבה ונמשיך לתת שירות מתוך יושרה מלאת חמלה ולב פתוח. 

                 

                אבל... אם זה לא המצב...אז עכשיו הוא הזמן להתחיל לנהוג ב"יגואר"! ולדבר ב"יגוארית". במילים אחרות, הגיע הזמן להתחיל "ללכת" את האמת האישית שלנו מתוך יושרה מלאה וגילוי לב ולא להסס לשאוף להיות תמיד במיטבנו ולשמור על כבודנו וכבוד זולתנו.   

                 

                 

                יגואר גם בא להזכיר לנו היום שיושרה אישית מאפשרת לכל אדם לשגות... ולכן גם לסלוח. כל אחד זכאי וחייב לזהות שגיאות, לסלוח לעצמו עליהן, לתקן את עצמו בענווה היכן שצריך ולבחור מסלול חדש כך שרוחו המאוזנת תעלה שוב כמנצחת. 

                 

                הזמן בו יגואר מופיע אינו מקרי. מאי 2012  - חודש ושנה רוויי אנרגיות ומהלכים קוסמיים שמדוברים בכל מקום. זה הזמן לדעתו, עבור כל אחד מאתנו, להתחייב לאמת הפנימית שלו, אם עדיין לא עשה כך, ולצעוד אותה ללא עכבות. הוא אומר לנו: "אנשים יקרים, אל תיתנו לאמת שלכם לחכות עוד. הרשו לה להוביל אתכם והתחילו עכשיו! ומיד!"

                 


                 

                ''

                 

                אז זהו חברים יקרים עד כאן דבר היגואר!... ואני רוצה לאחל לכולנו, ביום הזה, שמעתה ואילך "ננהג תמיד ביגואר"! שנהיה מספיק אמיצים לדבוק באמת שלנו, לחיות לאורה, ללא רבב, ולממש אותה בכל רגע נתון בהרמוניה, באופן מלא, ובאהבה עם כל הסובבים אותנו.

                 

                ולכבוד החג קבלו מהיגואר עוד שיר במתנה. את השיר החדש של שלמה ארצי שנקרא, איך לא? ...."אומץ"!!!


                 

                 

                ''

                 

                 

                 

                שבת שלום וחג שמח!

                שלכם באהבה

                מיכל


                *************************** 

                 

                מקורות

                 

                1. "לחיות על פי האמת שלך" – אלכס זיו, אתר הסוד.

                2. ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 – קלפי סגולה. הוצאת ענבר ארוח כפרי.

                3. טד אנדרוס 1999,  שפת החיות  הוצאת אור- עם. 

                4. "טוטם היגואר". אורלי נירן יהלום. http://maofm.com/?p=396

                 

                 

                ©כל הזכויות שמורות לד"ר מיכל אדמתי©

                דרג את התוכן:
                  62 תגובות   יום חמישי, 9/2/12, 22:53

                  אהבה ממבט ראשון

                  לוטרה

                   

                  ''

                   

                  היי לכולם,


                  כייף לכתוב שוב אחרי הפסקה ארוכה.


                  מזמן רציתי לכתוב על לוטרה החיה הכי קוקטית ונשית ביקום... והנה נפלה לי הזדמנות נפלאה לידיים. גם נתקלתי בקלף שלה לאחרונה, בהקשר אישי, וגם יש לי חברה מאד טובה, שהכרתי כאן בקפה שחגגה, בשבת שעברה, יום הולדת.


                  נפגשנו לפני, כמעט שלוש שנים. היתה זו אהבה ממבט ראשון. 

                   

                  ''

                   

                  מאז... התפתחה חברות אמיצה ועמוקה. כאילו שהכרנו מאז ומתמיד.

                   

                  קניתי לה מתנה, עוד לפני התאריך הרשמי ונפגשנו לארוחת צהרים בביסטרו השכונתי (כן שתינו חיפאיות). הבטחתי לכתוב בהמשך גם ברכה עד יום ההולדת.

                    

                  הגיע היום, בשבת שעברה, התקשרתי לברכך בטלפון... ואני יודעת שחשבת ששכחתי. לכתוב ברכה כפי שהבטחתי. אבל זהו שממש לא! נראה לך? איך אפשר לשכוח כזה דבר חשוב?  


                  אז... היום הסתיים לו עוד שבוע עמוס והתיישבתי לכתוב. החלטתי לשלוח לך ברכה בעזרתה האדיבה, של חיה מיוחדת במינה - הלוטרה. פוסט שבתוכו מקופלות כל הברכות הכי, הכי שבעולם!

                   

                  ואתם חברים יקרים מוזמנים להצטרף לחגיגה, לברך יחד איתי את אילניק ליום הולדתה וכמובן ליהנות משפע האנרגיה הנהדרת של הלוטרה.

                   

                  ''


                   

                  אז לוטרה אילניק זו התגלמות הנשיות, העליצות והמתיקות. מדובר בחיה ארוכה, חלקה, גמישה, רכה ומאד מושכת שמדברת בשפת האהבה המשחק וההנאה. היא נחשבת  לדמות הקוקטית של עולם החי.


                  הלוטרה חיה ביבשה אבל תמיד ליד מקור מים מתוקים. היא  מסמלת, אצל האינדיאנים, איכויות נשיות ומייצגת  מכלול שיעורים הקשורים באנרגיה הנשית המאוזנת. סגולותיה מתייחסות לנשים וגברים כאחד שכן, לכולנו צדדים נשיים. 

                   

                  ''


                  מדובר בחיה מרתקת  - חיננית, מלאת שמחה, חיונית וסקרנית שאוהבת להיות בתנועה, לבלות, לשחק, להשתובב ולהשתעשע שעות רבות, עם חברותיה, או לבדה בתוך המים. היא יודעת ליהנות מכל מה שהיא עושה. בהווייתה היא מהווה סמל לכוחות הנשיים והיצירתיים של החיים ומייצגת מיניות נשית הבאה מתוך הנאה ושימחת חיים.


                  היא שולטת ביסוד המים (הרגש) כאקרובטית מיומנת. המים הם סמל עתיק לכוחות הריפוי, הפוריות ועוצמת היצירה הנשית. הקשר של הלוטרה למים מחבר אותה לאיכויות של יצירתיות, דמיון ושמחה. משהו המזכיר שובבות של פיות. היא מזכירה לנו שהחיים מהנים הרבה יותר כשאנו נוקטים בגישה הנכונה, זוכרים לשלב הנאה בעבודה ולקחת פסקי זמן לחקירה ולשעשוע.


                   

                  ''


                  ללוטרה אין אויבים. היא חברותית, נותנת אמון ומניחה שכל שאר היצורים הם ידידותיים עד שהוכח אחרת. זהו ביטוי של הצד הנשי המאוזן, הנותן מרחב לאחרים להיכנס לחיינו ללא חשדות ודעות קדומות. היא מלמדת על החופש של אהבה ללא קנאה, דאגה, משחקי כוח ושליטה.


                  הלוטרה מאמינה באחוות נשים. היא שמחה להשתתף במזלם הטוב ובשמחתם של אחרים ולחלוק את מתנותיה איתם.  היא לעולם אינה נלחמת, אלא אם כן הותקפה תחילה. אז היא מסוגלת להשיב מלחמה ולהיות אגרסיבית.    


                  היא מייצגת גם איכות של משפחתיות ואמהות. לאחר שהיא יולדת, מסלקת האם את האב מהמאורה ומאפשרת לו לחזור רק כאשר הצאצאים מתחילים להיות עצמאיים. היא אם אחראית מאד בכל הקשור לצאצאיה - מגינה עליהם ומלמדת אותם לשחות.

                   

                  ''

                   

                  עבור האינדיאניים מהווה הלוטרה סמל לריפוי ולכן שקיקי הריפוי בהם נהגו המרפאים לאסוף צמחי מרפא ואביזרי ריפוי שונים, נתפרו בדרך כלל מפרוות הלוטרה. מהות הלוטרה היא זרימה. זהו מצב של חיים ללא חסימות המביאות למחלה. ההיפך מהמילה מחלה נמצא בחלימה. הלוטרה היא ביטוי להבנה שחיינו כאן הם חלום. לכל מצב תקוע, לכל טראומה יש מזור ופתרון. 

                   

                   


                  מה מלמדת אותנו הלוטרה?

                  ועל מה מעידה הופעתה בזמן הזה?


                  ''

                   

                   

                  אם יש חיה ממנה אנו יכולים ללמוד כיצד להפוך את חיינו למלאי שמחה ושפע הרי זו הלוטרה. הופעתה מעידה על התעוררות הילד הפנימי שבנו ומחברת אותנו לתדרים של שמחה, יצירה והנאה. היא מזמינה את כולנו (כן גם אתם הגברים!) להתחבר לאנרגיות הנשיות שלנו ולסקרנות הטבועה בנו. היא מנחה אותנו לזרום עם החיים, לתת אמון מוחלט באחרים, להשתחרר מכבלי החומר, הקנאה, הפחד והכעס... ולחלוק עם כולם את מתנותינו ואת השפע שלנו.

                   

                  ''

                   

                  לוטרה באה ללמד אותנו להתייחס לחיים כאל משחק מהנה ולהרשות ליופי ולטוב להתגלות בחיינו. היא מבקשת מאתנו להשיל מעלינו את הכבדות וההתמכרות לדאגה, בכל המישורים, ולזרום עם נהר החיים. היא מזכירה לנו להכיר בשמחה המצויה גם בצד המקבל של טבענו – להסכים לקבל חיבוק, מתנה, מחמאה כמו גם לאפשר ליופי הפנימי האמיתי שלנו לצאת החוצה.


                  לוטרה אומרת לנו ביום הזה – יום הולדתה של אילניק: "הבחינו בכך שהזרימה היחידה היא זרימתה של אהבה מהרוח הגדולה אליכם, מכם אל אחרים, ומהאחרים חזרה אליכם.  זוהי דרכה של האנרגיה הנשית המאוזנת של הקבלה. כבדו אותה! ותגלו את העוצמה הנשית.


                  אז זהו אילניק יקרה כל ההנחיות הללו הן מתנות עבורך ליום הולדת שמח ולשנה מצוינת ממדריכה מתוקה ושמה לוטרה. את מוזמנת ליהנות מהן... להוציאן לאור ולהפגינן לעולם בזמן הזה! יחד עם כל החברים והחברות!

                   

                   

                  ''


                  של כולכם

                  באהבה רבה,

                  מיכל


                  מקורות:

                  ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 - קלפי סגולה. הוצאת ענבר אירוח כפרי.

                   

                  © כל הזכויות שמורות לד"ר מיכל אדמתי©

                  דרג את התוכן:
                    103 תגובות   יום ראשון, 1/1/12, 13:21

                    על עורבים וחיות אחרות...

                    עורב שחור!

                     

                    ''

                     

                     

                    היי לכולם,


                    במסגרת קבוצת למידה מקצועית, בנושא השקעות בבורסה, בה אני משתתפת  עלו, לפני שבועיים, כמה דימויים  הקשורים לעולם החיות. המנחה, מומחית בתחום הפיננסים, ששמה מיכל ליבנה, השתמשה, בין השאר, בדימוי של עורב שחור שיושב לה על הכתף, בוחש לה בפשפשים בראש (כדבריה), מכביד עליה, מבקר אותה ומפריע לה להתקדם כשהיא צריכה לקבל החלטות בנושאים כלכליים.  


                    שאלתי אותה מאיפה לה הדימוי הזה? והיא טענה שזה דימוי מוכר שרבים משתמשים בו. ואני שלא הכרתי  אותו סיפרתי לכיתה שבתרבות האינדיאנית מייחסים לעורב השחור דברים אחרים לחלוטין.


                    מיכל וחברי הקבוצה הסתקרנו  וביקשו שאפרט יותר, על העורב השחור, ואספר מעט על עבודתי האימונית עם החיות האינדיאניות. אמרתי שאני יכולה לדבר ע"כ קורס שלם, ובטח לא על קצה המזלג. אז אחרי שהם שאלו אם אני מוכנה לארגן עבורם קורס בנושא, הבטחתי שאביא לכיתה, בהמשך, חומרים כתובים כדי שיוכלו לקבל מושג על רוח הדברים.


                    השבוע בזמן שכתבתי, על עורב שחור, עבור הכיתה, קיבלתי פנייה מחברתי ב"קפה" זוהי שכתבה לי: "מזמן לא כתבת על חיות העוצמה. הגיע הזמן לחיית עוצמה חדשה". אז זוהי יקרה... התפרצת לדלת פתוחה! קבלי, יחד עם כל החברים, חיית עוצמה חדשה! שמתאימה מאד ליומה הראשון של שנה חדשה. וזו לא סתם עוד שנה. זוהי 2012  - שנה מיוחדת במינה במובנים רבים... עליה נכתב ודובר רבות.  


                    קבלו את העורב השחור! קרע...קרע...קרע.   


                     

                    ***********************  

                     רקע

                     

                    לפני שנתחיל  אקדים ואומר שהאינדיאנים מבחינים בין שני סוגי עורבים, שחור ואפור. כל אחד מייצג מהות אחרת לגמרי. העורב האפור נפוץ מאד בישראל ומייצג אנרגיה של "קסם". הוא אהוב עלי במיוחד ובעבר כתבתי, כאן ב"קפה" שיר קצר בהקשר שלו. בעתיד אפרט עליו יותר. לעומתו, העורב השחור, עליו נדבר היום, מייצג אנרגיה הרבה יותר רצינית וכבדה ופחות נפוץ בארץ.  


                    בנוסף, חשוב לציין, עבור מי שמכיר את ערכת הקלפים, שהגרסה המוצגת כאן, בנוגע לעורבים, שונה מעט מזו המוצגת בספר המצורף אליה. מי שמעוניין להבין יותר את ההבדלים מוזמן לכתוב לי למייל הפרטי.   

                     

                     

                    ***********************  


                    אז... מיהו העורב השחור?

                     


                    ''

                     

                    הדימויים והמונחים שעלו בכיתה וקשרו בין עולם הפיננסים לעולם החיות סקרנו אותי (למשל, "ברבור שחור, "לול תרנגולות ", "עורב שחור") ולכן הלכתי כהרגלי בקודש לחקור לעומק את העניין..

                     

                    מהמחקר שעשיתי, הסתבר לי, מה שכבר ידעתי,  שכמו בכל הדברים גם כאן הכול עניין של תפישה! לכל אדם ולכל תרבות ישנם אינדקסים שלמים, של קודים ומשמעויות שונות, שהוא או הם מייחסים לסמלים ודברים שונים.  כך גם בנוגע לעולם החיות.  

                     

                    מסיבה זו,  כשחיפשתי מידע,  על  העורב השחור ועל עורבים בכלל, מצאתי פרשנויות מגוונות ומיתוסים רבים, שמקורם בתרבויות שונות.  גיליתי גם שלא קיים כמעט מכנה משותף, בין התפישות התרבותיות השונות, כפי שקיים לעיתים, בהתייחס לסמלים מסוימים.

                     

                    מצאתי, למשל, שבעולם המודרני העורב השחור נתפש כשלילי ומפחיד ושאכן ישנם אנשים המדמים שעורב שחור יושב להם על הכתף ומכביד עליהם באופנים שונים.

                     

                    גיליתי גם שעורב שחור הוא הציפור הלאומית של "בהוטן"  - מדינה, מיוחדת במינה, הממוקמת בהרי ההימלאיה, שהוזכרה לפני חודש באמצעי התקשורת כמדינה שדואגת בראש ובראשונה לאושרם (כן, כן) של תושביה ואף פיתחה לצורך מדידתו את "מדד האושר הלאומי הגולמי" (אל"ג) כמדד אלטרנטיבי לתמ"ג - שהינו מדד כלכלי מקובל בעולם לאמידת התוצר המקומי הגולמי של מדינות, שנהוג להשתמש בו לצורך הערכת חוסנה הכלכלי של מדינה ולדירוגה ביחס למדינות אחרות. 

                     


                    ''


                    גיליתי גם שבתרבויות קדומות כמו בעולם הקלטי, העורב השחור היה קשור למלחמה ומוות. שאצל היוונים הוא נחשב לפטפטן, אצל היפנים כדואג להוריו ואצל אנשי ימי הביניים, כאחד שמזניח את גוזליו. הסינים קשרו ם בינו ובין אור השמש, וההינדים ראו בו גורם המסוגל לבטל כישופים רעים. ואצלנו, היה זה העורב  שיצא ראשון מתיבת נוח, לבדוק אם פג החורבן והתחדש העולם ואף הזין את אליהו הנביא בסיפור אחר

                     

                     

                    ''

                     

                     

                    העורב השחור בטבע, הוא הגדול מבין ציפורי השיר, אוהב שטחי מחייה פתוחים, פראיים ונטושים, חי בממוצע 24 שנה, אוכל הכול אך מעדיף בשר ובמיוחד נבלות. הוא מוכר כחיה אינטליגנטית מאד המפגינה בהתנהגותה, כושר הישרדות, דינאמיקות חברתיות מורכבות ומסוגלות גבוהה לפתרון בעיות חדשות בדרכים חדשניות ויצירתיות. הוא מקנן על צמרות העצים, כדי לאפשר לעצמו מרחב ראייה רחב וצפייה למרחק.  

                     

                    יש לו, ולחבריו ללהקה, מערכת תקשורת קולית ייחודית ומגוונות המשמשת אותם ל   - 33 צרכים והקשרים חברתיים שונים כמו גם מערך תקשורת פיזית מפותח (כמו תצוגות המסמלות איום או פיוס, סירוק נוצות הדדי ועוד). 


                     

                    *********************** 

                     

                    מהן סגולות העורב השחור?

                     

                     

                    ''



                    אצל האינדיאנים נתפש העורב השחור כחיה רבת כוחות, המסמלת את השער לעל טבעי ולראיית הנסתר. יש לו את הידע השלם בנוגע לחוקי הבריאה של היקום, ולמהות האמיתית של הדברים, ולכן הוא נחשב לשומר החוק וכתבי הבריאה מתחילתה (התיעוד הקדום). כתבים אלה כוללים את חוקי עולם הרוח ואינם דומים כלל לחוקים של בני האדם.   

                     

                    העורב השחור אינו שבוי באשליות ובמגבלות, של תפישת הזמן והמרחב – אין לו גבולות או תחושת זמן! הוא רואה בו זמנית עבר, הווה ועתיד, מציאות פנימית וחיצונית כאחד וממזג בין  אור וחושך. סגולותיו אלה מאפשרות לו לכופף את חוקי העולם הפיסי ולשלוט בהם. הוא מסוגל לשנות צורה, להיות בשני מקומות בו זמנית באופן מודע, ולהתבונן במתרחש ממרחק או בעולם אחר. הוא שומע ורואה ה- כ-ל כולל את הצל של עצמו.  

                     

                    סגולות אלה, של העורב השחור,  משקפות יכולות נדירות ומיוחדות בהן ניחנו רק קומץ של שמאנים.  

                     


                    ***********************


                    מיהם אנשי העורב השחור?

                    (מופיע במפת הטוטם שלהם)


                    ''


                    אנשים של חוקים ונהלים. חיים לפי הספר (לא משנה איזה ספר).

                     

                    קשה להם להתפשר ולקבל על עצמם חוקים וכללים שלא מתאימים להם או מסגרות מגבילות וקשיחות. יחד עם זאת, הם יודעים להגמיש נורמות ותקנות בהתאם לצורכיהם ואף להתאים עצמם ולהשתנות בהתאם לצורך.

                     

                    מדובר באנשים שהם אמני התעתוע והאשליה. הם יכולים "להציץ" למה שעובר לאחרים בראש ולדעת הם חושבים. בפן השלילי, עלולים להשתמש ביכולותיהם באופן בלתי הוגן ביחסים עם הסביבה ואף לעבור על החוק.   


                    בנוסף, הם יודעים להתבונן למרחק, אל מעבר לגבולות וכשהם נחושים בדעתם, מחסומים וחוקים אינם עוצרים בעדם מלהתקדם לעבר יעדם. הם יכולים לסלק כל מכשול בדרך– פיסי, חוקי או נורמטיבי ואינם מוגבלים בתפיסת ההווה (יכולים לראות עבר ועתיד).

                     


                    ***********************


                    על מה מעידה הופעת העורב השחור?

                     

                    ''

                     

                     

                    שנת 2012 צפויה להיות, על פי כל התחזיות,  שנה של  שינויים גדולים, של התפתחות משמעותית, של טרנספורמציה בתודעה האנושית הגלובאלית. זוהי שנה שמהווה שער לעולם עם סדר חדש. את ההכנות לקראת המעברים שיתרחשו בה פגשנו כבר, במהלך 2011 , עם כל השינויים והמהפכות שחלו בעולם בתחומים השונים.


                    הופעת עורב שחור, עכשיו , באה בראש ובראשונה על מנת להזמין אותנו  לעצור לרגע, להתוודע אל חוקי עולם הרוח (החוקים הקוסמיים)שהינם המהות והתשתית לחיינו בעולם הפיסי ולבחון כיצד אנו רואים אותם ביחס לחוקים האנושיים כפי שעוצבו ע"י בני האדם  (חברתיים, דתיים, נורמטיביים וכד').


                    בנוסף, ובאותו הקשר, עורב שחור בא להזכיר לנו, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, להקפיד, להתבונן הרחק אל מעבר לאופק, להשתחרר מאשליית המגבלות ולהוביל  את עצמנו קדימה, בשנה הזו, ובכלל, בהתאם לאמת הפנימית העמוקה שלנו, תוך התגברות על מגבלות ודפוסים פיסיים או חברתיים.


                    מכיוון שסגולתו מייצגת ידע מיד ראשונה, של מהות וסדר הדברים ביקום, הוא מורה לנו להתבונן סביב, להקשיב, לזהות דברים שאינם מצויים בהרמוניה עם השאר, שיצאו מאיזון, אי סדרים, חוסר צדק - ולדבר עליהם בקול ברור וללא פחד. להבנתו כאשר נלמד להרשות ליושרתנו האישית להיות מדריכתנו תיעלם תחושת הבדידות שלנו ויוכל להתגלות כוח הרצון שלנו אשר יסלול עבורנו את הדרך קדימה ליצירה והגשמה.

                     

                    עורב שחור מדגיש שעל מנת שנוכל להיות ישרים עם הסביבה עלינו להיות, קודם כל, ישרים עם עצמינו! ולכן, הוא מציע לנו להיות ערים לדעות, לאמונות ולמעשים שלנו, להכיר את ייעודנו בחיים, להיות מוכנים לחיות לאור עקרונותינו ולאזן בין העבר, ההווה והעתיד בכל רגע נתון.

                     

                     

                    ''

                     

                     

                    עורב שחור בא היום בתחילתה של שנת  2012 לומר לנו  את הדברים הבאים:


                    שנו את צורת המציאות הישנה שלכם והפכו להיות העצמי העתידי שלכם.   


                    היו נקיים באמת שלכם עד הסוף. לצורך כך, הסתכלו לעצמכם בלבן של  העיניים, בחנו את ליבכם, ובדקו  האם אתם ישרים עם עצמכם ועם האחרים?  - אולי אתם מרמים קצת בדיאטה שלכם?  או מתבוננים בסתר בנושאים לא לכם?  או מפרים הבטחות שהבטחתם לעצמכם ולאחרים או אולי מוליכים שולל אחרים כשאתם מבטיחים דברים שאין בכוונתכם בכלל לקיים?  

                     

                    בכל אחד מהמצבים האלה המפסידים היחידים הם אתם! 

                     

                    נכון זה לא קל להסתכל לאמת בעיניים! לעיתים, זה קשה מנשוא! מסיבה זו ישנם אנשים שמוכנים לעבור חיים שלמים ולסבול ולא להעז להלחם על מנת לחיות את האמת שלהם ואת מי שהם! אבל זכרו שאם אתם משקרים לעצמכם, במישור כלשהוא, איבדתם את כוחו של העורב. לכן, הקדישו מחשבה לדברים בכנות ויתכן שהאמת הפנימית שלכם תתגלה לכם.

                     

                    לכשתכירו באמת הזו, יתכן שתאלצו לנכש את העשבים השוטים – אמונותיכם או רעיונותיכם הישנים – כדי להביא את עצמכם לרגע הנוכחי.


                    זכרו גם שהסירוב לכבד את מעברי המציאות שלכם יכול לחולל כאב רגשי. חוק ההתרחבות ושינוי הצורה נשבר באמצעות הדחקה. זה נכון למצב כלשהו, להרגל ישן, לאדם שהפקדתם בידו סמכות או לפחדיכם.

                     

                    דעו שהחוק האלוהי הוא כיבוד ההרמוניה שבאה מתוך תודעה שקטה, לב פתוח, לשון דוברת אמת, צעד קל, טבע סלחני ואהבה לכל היצורים החיים. כבדו את העבר כמורכם, את ההווה כיצירתכם ואת העתיד כהשראתכם!!!

                     

                    ואם אתם מתקשים וצריכים סיוע בהתגברות על מחסומים קראו לעורב שחור ובקשו את עזרתו על מנת ליצור את מציאותכם החדשה. המציאות של 2012 הבאה עלינו לטובה. המציאות של  חייכם!

                     

                     

                    ''

                     

                     

                    שנה אזרחית טובה!

                    מיכל

                      

                    **********************

                     

                    מקורות:

                    1. ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999  - קלפי סגולה. הוצאת ענבר אירוח כפרי.

                    2. טד אנדרוס, 1999, שפת החיות. הוצאת אור – עם.

                    3. ד"ר רפאל רוזנר –  עורב מחפש משמעות – 18.6.07, מעריב nrg   http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/596/820.html 

                    4. You can do magic - http://cafe.themarker.com/blog/246674/?p=3 

                    5. ממלכת האושר – הארץ 11.11.11  http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1563206


                     




                    דרג את התוכן:
                      60 תגובות   יום שלישי, 20/9/11, 22:39

                      שיעור בחלימה 

                       

                      ''

                       

                       

                      היי חברים,

                      אתם כבר מכירים אותי. נתקלת בחיה וכותבת. לא מאמינה במקריות. מאמינה שכל הזמן מישהו "מדבר" איתנו ואנחנו צריכים רק להקשיב! כי ההקשבה הזו  מאד מתגמלת. מביאה איתה המון מתנות... בכל פעם מחדש.    


                      וכך... מתוך הקשב הזה...אני שמה לב שכבר שבועיים אני נתקלת בלטאות! מתרוצצות להן בגינות, מונחות על גבי מדפים בבתי חברים, מככבות בתמונות ששולחים לי, ומופיעות כיצירות ענק צבעוניות, מעיסת נייר, בשביל בו אני עוברת מידי יום. 


                       

                      ''

                       

                       

                      בקיצור, הבנתי מיד את המסר!  הגיע זמן הלטאה. זה ברור! וגם מסתדר מצוין עם ראש השנה הממשמש ובא. ולמה? מכיוון  שעל פי המסורת האינדיאנית הלטאה אחראית על בריאת העתיד דרך חלימה. היא מנהלת מחלקת הפנטזיה האינדיאנית!  חולמת את העתיד לו היא שואפת על מנת לברוא אותו!


                      ומה יותר מתאים לשנה החדשה אם לא לחלום אותה מראש? לפנטז על האיכויות אותן אנו משתוקקים למגנט לחיינו, במהלכה, יותר מכל? להגדיר את כל הדברים שאנו מאחלים לעצמנו, שיתגשמו עבורנו באופן הכי אמיתי ונקי?


                      ואני אומרת לעצמי: "בסדר. הבנתי את המסר". אכתוב על הלטאה. אבל יש עוד זמן עד ראש השנה. רק סיימתי לכתוב פוסט על האנטילופה. מה הלחץ?... ושכל הלטאות ירגיעו". 

                       

                      אבל מה? מסתבר שלא בא להן להרגיע, כי לדעתן אין זמן עד ראש השנה! צריך לזוז! כבר עכשיו! ...וכך קרה, שביום חמישי האחרון, בשובי בערב הביתה, אני פוגשת לטאה ענקית על קיר דלת הכניסה שלנו. אני מתבוננת בה ואומרת לה בליבי: " היי חברה. לא שכחתי אותך.  אני מודעת ל"דד ליין" שלך. אבל יש לי עוד זמן עד ל"מועד ההגשה". אל תדחקי בי...O.K  ???"


                      התשובה שלה מגיעה רק למחרת  - ערב שבת . יובל ביתי ואני שבות הביתה מביקור אצל אבא שלי. היא נכנסת לחדרה וקוראת לי בבהלה: "אמא בואי מהר. יש לי לטאה ענקית בחדר. ואסור להרוג אותה כי זה מביא מזל רע (כך אמרו לה חברות)".


                      אני עוצרת לרגע וחושבת לעצמי: "ואוו ...איזה דפק. מה אני עושה עכשיו? שתינו בבית לבד. הבנים אינם! אודי בחו"ל ויונתן בצבא.  בימים כתיקונם הם אלה אשר לוקחים פיקוד על הטיפול באירועים מסוג זה. ועכשיו אני לבד בגזרה. ה"מבוגר האחראי" היחיד בכ-ל הבית! ואין לי שמץ של מושג איך מטפלים בתקרית כגון זו (בד"כ אני נמצאת בצד של אלה שמפזרות צרחות בהלה וממתינות בצד עד שאחד הבנים ינקה את השטח). אין לי מושג ירוק איך לוכדים לטאה ומחזירים אותה לטבע?


                      אני לא מעזה אפילו להעלות על דעתי את האפשרות להרוג אותה. קודם כל, משום שגם את זה אני לא יודעת לעשות. וחוץ מזה, כי אני יודעת בוודאות שאין מצב שאהרוג את ה"שליחה". לא בגלל שלנוער שלי יש אמונה טפלה שאסור להרוג לטאה אלא משום שאני מבינה היטב את משמעות "ביקור הנימוסין" הזה.


                      אני גם קצת מוטרדת מההתפתחות המהירה של האירועים. מהפריצה האסרטיבית של הלטאה לבית שלי...ולאמירה החד משמעית שעומדת מאחוריה. מזכירה לי קצת את ביקורי המאפיה האיטלקית מהסרטים. מחכים לאנשים בבית בחושך. מילא אם לפחות היתה מביאה איתה את רוברט דה נירו. "מאפיה דה לה שמעטס".


                      אני נכנסת לחדר של יובי ולא רואה שום לטאה. מזיזה את המיטה, את השולחן, הופכת כמה ניירות. ו...נדה. אין לטאה. נעלמה.


                      הבת שלי מתוסכלת מהעובדה שאני לא יודעת לתפקד ביעילות כמו אבא שלה.  לוקחת בהפגנתיות את השמיכה שלה ומודיעה לי חגיגית שהיא לא ישנה, בחדר הזה, עד שאמצא את הלטאה. עוברת לגור בסלון.


                      אני רצה אחריה. מנסה לפייס אותה. מספרת לה על המפגשים האחרונים שלי עם הלטאות ועל הבנותיי בנוגע לכתיבת פוסט בנושא. אומרת לה שאולי אני צריכה לכתוב אותו ולגמור עם זה...כי מי יודע איפה אפגוש עוד לטאות ומה יהיה הצעד הבא שלהן. בתמימותי, אני מצפה ממנה לאמפתיה. אבל היא מזדעקת! ואומרת לי: "אמא הכול בגלל ה"אנרגיות" שלך! עד מחר בבוקר אני רוצה פוסט שלך על לטאה...הקשב!"  לאחר מכן היא מוסיפה: "איזה מזל שלא יצא לך קלף של דוב...למה אז היינו מה זה בצרות". (הציטוטים נאמנים למקור, מילה במילה, למרות העברית הלא תקנית חיוך).


                      אני מחייכת. מבסוטית מהילדה שלי ומהאסרטיביות שלה (מי גאון של אמא?). וכרגיל רצה לספר לח'ברה – לכם כמובן! בקיצור, אני מבינה שאין זמן. לא מחכים עוד שבוע וחצי עד ראש השנה. צריך להעלות פוסט על הלטאה עכשיו - למען יוחזר הסלון לבעליו, יושב הסדר בבית על כנו והלטאה תחזור לטבע.


                      אז בואו חברים, להרמת כוסית עם הלטאה, בה נכיר את סגולותיה, ונבין מדוע היא מופיעה באסרטיביות מתפרצת, ובלתי מתפשרת שכזו, דווקא בזמן הזה?


                       

                      *****************************************

                      מיהי הלטאה ומהן סגולותיה?

                       

                      ''

                       

                      על פי המסורת האינדיאנית, הלטאה היא חיית הסגולה של החולמים. הפנטזיונרית האולטימטיבית! ה - מומחית בחלימה. אוהבת לחלום ולטייל על פני הכוכבים, מעבר לחלל ולזמן, שם שוכנים חזיונות רחוקים. אלופה בהליכה אל משכנו של העתיד! חולמת אותו ולכן גם יודעת מה יקרה בו.


                      הלטאה רגישה ואינטואיטיבית ומסוגלת לראות את הנסתר - את עולם הצללים בו שוכנים חלומותינו ובו הם נבחנים לפני שאנו מחליטים לממשם בעולם הגשמי.


                      החלומות שלנו מהווים שער אל תת המודע - אל הרובד הפנימי בו אנו אוגרים את כל מה שאיננו מעבדים באופן מודע - תשוקות, רגשות מודחקים, דברים להם אנחנו מתנגדים, עכבות ובעיקר פחדים. אלו הם למעשה ה"צללים האפלים" שלנו שהולכים איתנו, כמו צל, לכל מקום ומעכבים אותנו בדרך להגשמה. 

                        

                      ישנן לטאות המסוגלות, בשעת מצוקה, להתנתק מזנבן ולצמח זנב חדש. זה מעיד על היכולת להתנתק, בשעת הצורך, מאחרים, מהעבר או מחלקים בחיים שאינם משרתים עוד ומעכבים. 

                       

                      *****************************************

                      מדוע מופיעה הלטאה דווקא עכשיו?

                       

                      ''

                       

                       

                      בתחילתה של כל שנה, כולנו אוהבים לחלום על עתיד טוב יותר ועל הגשמת דברים חדשים. מבטיחים לעצמינו שבשנה הזו ניגע בשמיים, ננשק את הירח, נרקוד עם  כוכבים, נחבק את השמש ונהנה מהכול, בשמחה ובקלילות, ללא כל פחד או אמונה מגבילה. משתוקקים לחיות מתוך הוויה שהכול אפשרי! על אמת! ומתוך ידיעה שזה תלוי רק בנו!


                      אז..... אם החליטה הלטאה לחלום לעצמה מרחב, בפתחה של שנת  תשע"ב, זה משום שהגיע הזמן  שלנו לחלום את השנה החדשה! לפנטז עליה! לאחל לעצמינו את הדברים שאנחנו הכי רוצים. את הכי טוב שיש!


                       

                      ''



                      הלטאה מופיעה, דווקא בזמן הזה, כמה שבועות לפני ראש השנה, כדי לעזור לנו להגיע מוכנים ומאורגנים לנקודת הפתיחה של השנה החדשה. כדי שנספיק להתבונן פנימה ולערוך, כבר עתה, רשימת מלאי של כל מה שיש לנו (ועליו נודה!) ושל כל מה שאנו רוצים להשיג בשנה הבאה. כדי שנכיר, כבר עתה, את הפחדים שלנו  אשר יוצרים עומס בתת המודע שלנו וחוסמים אותנו בדרכינו להגשמה.


                      במילים אחרות, הלטאה באה היום כדי ללמד אותנו שיעור בהגשמה באמצעות חלימה! זהו  שיעור שהינו רלבנטי עכשיו אך לא רק! הוא מהותי עבור כל רגע ושלב בחיים ורלבנטי עבור כל דבר אותו אנו רוצים ליצור ולהגשים.  


                      הלטאה באה להזכיר לנו שללא חלימה ודמיון אין יצירה!


                      הדמיון נתפס, בעיני רבים, כמשהו ששייך לחולמים, לאנשים שאינם פרקטיים, אך זו תפיסה שגויה מיסודה! במציאות ההיפך הוא הנכון!  הדמיון הוא החלק הרוחני שלנו שאחראי לכל יצירה פיסית! -  מהרמה הפשוטה ביותר ועד לדברים המורכבים ביותר. הדמיון הוא חדר היצירה של המוח האנושי. הוא נקודת ההתחלה של כל עשייה! הוא הבסיס לבריאת המציאות שלנו!


                      כשאנו ישנים וחולמים, אנו מתחברים לחלק היצירתי, של תת המודע, אשר יוצר לנו מציאות שלמה בדמיון. התמונות בחלום הן כה אמיתיות ומשכנעות עד שאנו משתפים פעולה, עם תסריט החלום, כאילו שהוא אמיתי. אנו מאמינים שזו המציאות. וזו באמת מציאות בפני עצמה -המציאות של תת המודע. ואנו מבלים בה כשליש מחיינו. 

                       

                      ואם כל כך קל לנו לדמיין כשאנחנו ישנים באופן כה מוחשי ובהיר אז מה זה אומר לגבי יכולות הדמיון שלנו? זה אומר שהן אדירות! שצריך רק ללמוד כיצד להשתמש בהן באופן מדויק וייעודי. ויש כלים לכך אותם ניתן ללמוד וליישם בקלות. 

                       

                      ידוע שאנשי עסקים גדולים, מדענים, אנשי רוח ואומנים יודעים כיצד להתחבר ליכולות הדמיון של תת המודע שלהם ולהשתמש בהן ככלי ליצירה ולהגשמה... ועושים זאת באופן מודע על בסיס קבוע.

                       

                      הלטאה ממליצה, גם לנו, להפוך את השימוש היצירתי בדמיון לחלק מרכזי בחיינו ולהרגל יום-יומי, ככלי אפקטיבי ליצירת הצלחה ואושר בחיים. להבנתה, החלימה היא מקור הכוח שלנו! מטה הקסם שיש באמתחתנו על מנת ליצור ולהגשים הכול! זהו כלי ענק אשר זמין לנו כל הזמן ואין גבול לשימוש בו.  


                        ''

                       

                      חלימה ושימוש בדמיון הן לא רק שיטות של לטאות אלא כלים בהם משתמשים גם בעולם האימון בו אני עוסקת. כבר כתבתי בעבר, באחד מהפוסטים, שחיות הסגולה האינדיאניות  מדברות קואצ'ינגית (מלשון coaching). גם הלטאה נכללת כאן. היא מאמנת מקצועית וככזו היא מציעה לנו מספר כלים ושיטות לחלימת השנה החדשה:


                      1. לכתוב יומן חלומות - ולפרט בו מה אנו מאחלים לעצמינו בכל תחום ותחום בחיינו בשנה הבאה. מהו החזון שלנו לשנה החדשה?

                       

                      את היומן כדאי להניח במקום בולט ולזכור לעשות לו בקרה תקופתית כדי לוודא שאנו מתקדמים ובכיוון. הרעיון הוא פשוט - לחלום, לכתוב את הבקשה  ולהגשים!  הוא מבוסס על חוק המשיכה לפיו, ברגע שאנו יוצרים חזון ומתחילים להאמין ולמקד  בו אנרגיה, בהתמדה, אנו משדרים קו רציף ותמונה ברורה של מה שאנו רוצים ולכן מתחילים להתקדם או "להימשך" לכיוון שלו.

                       

                      בעקרון, ברגע שיש רעיון בו אנו מתמקדים הפרטים הקטנים נוטים להגיע באופן אוטומאטי וטבעי (גם מבלי שנגדיר אותם). עלינו רק לאפשר להם להגיע. בהרבה מקרים ישנם פחדים שמעכבים את ההגשמה. הפחד מהלא ידוע, הפחד שתוהה אם הרעיון שלנו – הספר, העסק, ההמצאה שלנו – אולי אינם ראויים. אולי אנשים יצחקו עליהם. אולי לעולם לא נקבל את התמיכה שאנו רוצים. אולי ניכשל.

                       

                      כשהפחדים מתחילים לצוץ הם משנים את רמת האנרגיה, את הרטט ואת הרמה של המשיכה של החזון/חלום שלנו. ואז... החלום יישאר, במקום כלשהו, באותן ממלכות המשיכה ולא ינוע קדימה משום  שהפחד הגיע והשתלט או שינה את הדרך שבה אנו מושכים את האנרגיות המתאימות אלינו. כדי להתמודד עם נושא זה יש לבצע את סעיף 4 שלהלן.


                      2. לשים לב לחלומותינו בלילה. לנסות לכתוב ולתעד את מה שאנו זוכרים מיד כשאנו מתעוררים. להיות ערים לסמלים או לתבניות שחוזרות על עצמן בחלום. ניתן למצוא באינטרנט טכניקות רבות לזכירה ולתיעוד של חלומות.


                      3. להתבונן פנימה ולמדוט. להקשיב לחזיונות ולמסרים העולים בזמן המדיטציה.


                      4. להתבונן, בעזרת החלומות והמדיטציה, ב"צללים" שהולכים בעקבותינו ואינם מרפים. לבחון מהם הפחדים שלנו? הספקות? האמונות המגבילות? – כל ההיבטים אשר מעכבים אותנו בתהליך מגנוט המציאות הרצויה לנו ולהתמודד איתם ע"י העלאתם למודעות.


                      5. להתנתק מזנבות לא רלבנטיים בדיוק כמו הלטאה. להשאיר מאחור את כל מה שמעכב ואינו משרת אותנו יותר - דפוסים, אמונות, פחדים, מערכות יחסים - על מנת שנוכל להיכנס נקיים לשנה החדשה. לכן, פנו מקום בתוככם, חברים, לחדש, למואר, לקסום וקבלו אותו בחיבוק גדול. אפשרו לעצמכם לפתוח דף חדש וליצור מציאות בריאה.

                       

                      ''

                       

                      ואם נסכם חברים את השיעור החלומי הזה...


                      לטאה באה להזכיר לנו שעכשיו הוא הזמן בו צריך לנקוט עמדה ולקבוע עובדות בשטח! קרי, לחלום את השנה הנכנסת אוטוטו... לבקש את העוגנים, הבסיסים והאיכויות  שאנו רוצים לזמן לעצמינו בה, את כל מה שאנו מפנטזים עליו. ללא חששות!  


                      לטאה גם מזכירה שלא מספיק לחלום חלום! כי זו רק חצי עבודה. הרעיון הוא גם "ללכת" אותו. להגשים!  וכדי להגשים את החלום, הכי חלומי, צריך לדייק אותו. לפנטז בדיוק על מה שאנו רוצים לזמן לעצמינו. להזין את המוח בפרטים ברורים. להגדיר ולדעת לאן אנו הולכים ומהם הצרכים והרצונות שלנו. כי מה שאנו מזמנים זה מה שמגיע! אחד לאחד. (אין דבר שאנו מבקשים והיקום לא מספק!) וכי מי שלא יודע...לא מגיע!


                        "If you don’t know where you are going any road will take you there"


                      ולכן, הרעיון הוא לדייק בבקשות. ממש באותה רמה כמו שמזמינים משלוח מהסופר בטלפון.  נניח שאתם רוצים לקנות קילו סוכר. אתם צריכים לבחור ולהגדיר: של איזו חברה? האם סוכר לבן? או חום? האם רגיל? או גבישי? האם ארוז בקופסת פלסטיק או בשקית נייר? מהי הכמות הנדרשת? וכו'. בקיצור, חלמו בדיוק את ה"סוכר" שאתם מאחלים לעצמכם!!!  ואוו איזה חלום מתוק! חיוך


                      וזו עוד לא כל התורה!.......לאחר ההזמנה היו במודעות לדברים שמגיעים. התבוננו בהם. האם זה בדיוק מה שרציתם?


                      במידה ולא. אין שום בעיה. אתם חוזרים ל"סופר" ומדייקים את ההזמנה! מורידים את האיכויות שמפריעות לכם ומוסיפים את אלה שחסרות  עד שתגיעו לרמת דיוק מרבית.  


                      ככל שתהיו ברורים יותר, בשלב ההזמנה, כך יגיעו הדברים המתאימים לכם ביותר. כשאנו יודעים מה אנחנו מחפשים ואנו מכינים את המוח לקראת זה, נראה את זה בכל מקום שאליו נלך. אם נרצה דגם רכב מסוים, הוא יתחיל להופיע בכל מקום, אם נרצה לקנות דירה, אנחנו נראה מקילומטרים שלטים של "למכירה"..אם אנחנו רוצים להרוויח סכום כסף מסוים, עלינו להזין את המידע לגבי הסכום המדויק לתאי המוח שלנו. אם אנחנו רוצים להגיע למשקל מסוים, המוח שלנו חייב לדעת מהי המטרה בכדי להפגיש אותנו איתה.


                      יש לנו במוח מערכת שמסננת את כל מיליוני נתוני המידע שנקלטים, דרך החושים שלנו, בכל רגע. היא פועלת לפי ההוראות והמידע שאנו מכניסים לתוכה מבעוד מועד באופן מודע או לא. כשהמוח שלנו מקבל את כל הפרטים, הנחוצים לו, הוא יודע לזהות את המטרה ולהשיג אותה. והוא יודע לסנן מאיתנו דברים שאינם קשורים למטרה שלנו. זו הסיבה שאנו כותבים, מדמיינים, מציירים, משננים, את המטרות שלנו. כדי להדפיס לתוך תאי המוח שלנו את התמונה המדויקת של מה שאנחנו רוצים להשיג.


                      בקיצור חברים, עשו היום ה-כ-ל כדי שבסוף השנה תוכלו להתבונן אחורה ליהנות מפירות ההגשמה ולומר לעצמכם כמו שאסתר שמיר שרה בשירה החדש לקראת רה"ש: "עשיתי הכי טוב שיכולתי! הכי טוב שאפשר"!


                       

                      ''


                       

                      כשתחזרו בסוף השנה, ליומן החלומות שיצרתם, תופתעו לגלות שאתם יכולים לסמן ב – V את כל פרטי הרשימה שלכם. זה מדהים בכל פעם מחדש! ואם משהו חסר ברשימה שלכם זה סימן שפחד עמד בדרך להגשמה. עיכב אותה. ואז עליכם לזהות אותו ולפוגג אותו בעזרת עבודת מודעות.


                      אז זהו חברים אני הולכת להכין את רשימת החלומות המתוקים שלי לשנה הבאה ולוודא שהלטאה הסתלקה.  

                       

                      ומה אתכם?


                       


                      שנה טובה!

                       

                      ''

                       

                      שלכם באהבה,

                      מיכל

                      דרג את התוכן:
                        58 תגובות   יום חמישי, 1/9/11, 18:07

                        עולמם של הקלפים האינדיאנים


                        I DO I DO I DO

                         

                        ''
                          

                          הקשיבו נא לשיר תוך כדי קריאה

                          

                          

                        היי חברים,

                         

                        לאחרונה, הזנחתי קצת את הכתיבה. אני יודעת!

                         

                        החיים מזמנים לי, בזמן הזה, פעילויות, אירועים, ומוקדי התמודדות רבים, הדורשים את תשומת ליבי והתייחסותי כך שנשאר לי מעט זמן לעשות דברים, שאני כל כך אוהבת, כמו לכתוב.   

                         

                        ואני לתומי חשבתי שזה בסדר! שיש גם זמנים כאלה! בהם אני יכולה לשעוט קדימה, בכל המרץ והכוח, עם פרץ ענק של פרקטיות ולהניח בצד, לזמן מה, את המחויבות האישית שלקחתי על עצמי, והיא: להזין את נשמתי, על בסיס יום יומי עם כל הדברים שאני הכי אוהבת לעשות!  סיפרתי לעצמי,  שיהיה לי עוד זמן לכך, ושכרגע נכון לי להשהות, את המחויבות הזאת, ולהשלים לפניה כמה אחרות שנמצאות בצנרת, כבר זמן רב ודורשות מימוש - כאלה שיש להן יעדים, תאריכי תפוגה ושורות תחתונות. הרי אני צריכה לנהל את משק האנרגיה שלי, בצורה מושכלת, לא? כל מנהל מתחיל יודע שחשוב לקבוע סדרי עדיפויות בניהול פרויקטים. זה "אלף בית". אי אפשר הכול ביחד.

                         

                         

                        ''

                         

                         

                        עמוק בליבי חשבתי שאף אחד לא ישים לב לסיפור הזול והמזויף הזה שמכרתי לנשמתי, כולל אני עצמי. אבל מה? מסתבר שטעיתי!  לא על כולם אפשר לעבוד. יש מישהי שאותה אי אפשר לרמות! אולי אני יכולה לעבוד על הסביבה או "להרדים" את עצמי, אבל עם הבטן שלי זה כבר סיפור אחר! איתה אי אפשר לזייף. היא "רואה" וחשה בכל.

                         

                        והבטן הזו מנסה, כבר כמה ימים, להגיד לי משהו. לאותת לי. למשוך את תשומת ליבי. לשלוח לי כל הזמן זימונים ל"שיחה"...כאילו אומרת לי: "כנסי אלי למשרד. יש לי דיבור איתך".

                         

                        ואני לא מתעסקת עם הבטן שלי!  למדתי כבר מניסיון העבר שכשאני מתעלמת מקריאותיה יש לה את הדרכים שלה להגיע אלי גם אם נדרש ממנה להפעיל עלי לחץ פיזי בכלל לא מתון.  

                         

                        והיא תמיד מתחילה בקריאה עדינה, כמעט בלתי מורגשת... לחישה. ואם אני לא שמה לב, אז הווליום עולה והלחישה הופכת בהדרגה לצעקה רמה אותה כבר אי אפשר לפספס. ואם גם זה לא מספיק, ואני מאד עסוקה, אז הבטן שלי שולחת "צו גיוס" לעוד איברים בגופי. פתאום, הרגל הימנית עושה בעיות, הגב התחתון מציק, השרירים מתכווצים וכל הגוף מתוח ומשדר אותות מצוקה. והגל הזה הולך ומתעצם, עוד ועוד, עד לנקודה בה אני מתרצה, מבינה שאי אפשר להמשיך עוד ככה ומוכנה, בשיא הכנות, לשים לזה סוף.

                         

                        ולא תמיד זה היה כך.  היו שנים בהן לא הייתי במודעות, למה שגופי מנסה לשדר לי, ושילמתי ע"כ ביוקר. שילמתי מחיר כבד על התעלמות מהמסרים שהוא שלח לי ועל "השתקת" קולי הפנימי. ולכן, היום אני לא מעיזה יותר. לא לוקחת צ'אנסים. יודעת שמחיר "סתימת הפיות" רק עולה עם כל גרם חדש של התפתחות ומודעות שאני רוכשת. ובהקשר הזה קיבלתי החלטה עקרונית - לא מוכנה לשלם יותר את המחיר הזה! אף פעם!

                         

                        אז היום אני שמה לב, למסרים מהבטן, כבר בשלבים הראשונים שהם מופיעים. מודעת לעובדה שאם לא אתייחס לקריאות המחאה הקלה שלה הן תהפוכנה, בלי להתבלבל, ל"התקוממות עממית" של ממש. וכן נכון...היום ה"שלטונות" צריכים להישמר, הרבה יותר מבעבר, מעצרת מחאה תמימה כי היא יכולה להפוך בקלות להפגנת ענק המונית שיוצאת מכלל שליטה. זה כל כך באופנה - נמצא בכל פינה. לא משנה איפה תזרקו אבן. אף אחד, באף מקום, כבר לא מסכים יותר לדכא את מי שהוא! לא מוכן לכבוש עוד את כמיהתו, ואת זכותו המלאה, לחופש ביטוי ולחיים של הגשמה. נגמר העידן הזה.

                         

                         

                        '' 

                         

                         

                        ולכן, גם לי, כמו לשאר מנהיגי העולם, אין הרבה ברירות אלא לפנות זמן, ולהקשיב ל"עם שלי". לכבד את רצונו להתבטא. אז אני "יורדת (פנימה) לעם" ... ושומעת את הבטן שלי מספרת לי ש"הגיע הזמן לעשות שוב את מה שעושה לי כל כך טוב! לכתוב! שבלי הכתיבה "אני לא אני" ובכלל שאסור לי, בשום פנים ואופן, להזניח אף לא אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות! גם אם יש לי על הראש ים של חובות ודרישות חיצוניות". מבחינתה, אני חייבת להישאר נאמנה לעצמי ולצרכים שלי, שרק הצהרתי עליהם לפני חודש ביום הולדת 50 , קבל עם ו"קפה". ואם אני לא אהיה נאמנה לעצמי ואנקוט בפעולה מעשית ומשמעותית, לשיפור המצב, היא תארגן מרד בכל רחבי הגוף! ולא זו בלבד - מוטב שאפעל מיד! כי זוהי אזהרה אחרונה לפני ניתוק!"  

                         

                        את הבטן שלי ממש לא מעניין שאבא שלי שוכב כבר כמה שבועות בבית חולים ושאני נמצאת איתו המון, שאני מסיימת לבנות עכשיו בית ושכל בעלי המקצוע עולים לי על העצבים וגוזלים את זמני, שיש לי עבודה מאתגרת לעשות ומשפחה להזין. היא בשלה! מבקשת את התייחסותי! דורשת מזון לנשמה באופן רציף ודחוף. כאן ועכשיו!

                         

                        ואני כבר מכירה את תחושת הקריאה הזו. מתעוררת לה תמיד עם פרפרים רכים וצבעוניים של אנרגיה שמגיחים להם פתאום משום מקום. מתרוצצים לי בבטן. מרפרפים בתוכי בנעימות. מעוררים בי רחשים ורגשות. כמהים להתבטא דרכי. להוציא את עצמם לאור.  

                         

                          ''

                         

                        והם נחושים הפרפרים האלה. לא מוותרים. דוחפים עצמם באסרטיביות במעלה הבטן לכיוון הלב. משתוקקים לגעת בו ולעורר לחיים את המעין הנפלא, שמפכה בו, שממתין להזדמנות ראשונה לנבוע שוב, להאיר ולהביא ריפוי לעולם. והם דוחפים, עוד ועוד, עד שמתגבשים לכדי מסה קריטית של אנרגיה ממנה אני לא יכולה להתעלם עוד.

                         

                         

                        ''

                         

                         

                        וישנם מקרים קיצוניים, כפי שקרה לאחרונה, שלמרות כל האיתותים אני עדיין "לא זמינה". ואז הבטן שלי מעלה מהלך ושולפת מהארסנל תחמושת מתקדמת יותר - היא מוציאה את ה"עבודה" החוצה לקבלני מישנה. כן, כן... היא בהחלט נעזרת בשירותי "אאוט-סורסינג", אם צריך, ואפילו בשירותי שליחים.  

                         

                        וכך קרה, שבשבוע שעבר, מתקשרת אלי אסתי מה"קפה" ("דרך הצבע") ומתלוננת! לדבריה, אני מתרשלת בזמן האחרון בכתיבתי ב"קפה"! ומשמעות הדבר, מבחינתה, שהיא עדיין תקועה עם הנחש מהפוסט האחרון!

                         

                        ואני קצת נבוכה נבוך. מסבירה לה שהאנרגיה של הנחש כבר מזממממן לא פה ושיש עכשיו אנרגיות אחרות לגמרי, שאולי אני לא כותבת עליהן אבל בהחלט מודעת להן ופועלת בהתאם. ותוך כדי שיחה, אני קולטת את המסר!  - הרי זו לא הפעם הראשונה ש"שולחים" לי את אסתי כדי לעודד אצלי את הכתיבה - כנראה הגיע הזמן לכתוב על חיה חדשה.  "נו באמת" אני חושבת לעצמי "איך העזתי להזניח ככה את החברים? להשאיר אותם תקועים כ"כ הרבה זמן במאורת הנחשים? איפה האחריות החברתית שלי לקהילה?"  

                         

                        אני שואלת את אסתי על איזו חיה בא לה שאכתוב בזמן הנוכחי? והיא בוחרת באנטילופה! שנמצאת אצלה במפת הטוטם. "זה מעניין", אני אומרת לה, כי "כבר כמה שבועות אני "עושה אנטילופה" מבלי לקרוא לזה כך. זו בהחלט אנרגיה שנוכחת וזמינה עכשיו והולמת מאד את רוח התקופה (ומככבת גם אצלי במפה). אין ספק!  זמן אנטילופה עכשיו! לגמרי!" 

                         

                        אז בואו חברים...הגיע הזמן להיפרד מהנחשים... ולהכיר את האנטילופה, על סגולותיה ואיכויותיה, כמו גם להבין מה זה אומר  "לעשות אנטילופה" בזמן הנוכחי?  

                         

                        ''

                         

                        ***************************************

                         

                         האנטילופה 

                         

                        ישנם סוגי אנטילופות רבים שמאפייניהם משתנים מאוד מבחינת גודל, צורה, צבע ואזורי מחייה. המשותף לרובן הוא מבנה גוף קל, קרניים, מעטה פרווה, זנב קצר, פרסה שסועה ושתי פטמות חלב. 

                         

                         

                        ''

                         

                         

                        האנטילופה הינה חיה חכמה ומהירה מאד שיכולה להגיע בבגרותה למהירות של 100 קמ"ש. היא מסוגלת להתקיים בתנאי מחייה ואקלים מגוונים (מדבריות, ערבות, ביצות)  כשהיא מוגנת, ע"י עור עבה ושערות מלאות, וניזונה מצמחים, המספקים לגופה נוזלים, ומאפשרים לה להתקיים תקופות ארוכות ללא מים (אפילו כל החיים). לאנטילופה טווח ראייה חד ורחב למרחקים וחוש ריח מפותח.

                         

                        ***************************************

                         

                         מהן סגולות האנטילופה? ומה היא מלמדת? 

                         

                        ''

                         

                        האינדיאנים מייחסים לאנטילופה סגולות רבות אשר מאפיינות לדעתם גם את האנשים שהיא מופיעה אצלם במפת הטוטם. אלה יפורטו להלן.

                         

                        סגולות האנטילופה:

                         

                        1. האנטילופה מהירת פעולה, חדת מחשבה, אמיצה, בעלת כוח וגישה מעשית. היא מסוגלת לנקוט יוזמה ופעולה מיידית, ללא דיחוי, באופן יעיל, ממוקד, ענייני ובעיתוי המתאים על מנת להתגבר על כל מכשול ולהצליח בכל משימה. היא מסמלת פעולה מתוך ידע.  יש הרבה מה ללמוד ממנה בנושא הזה.

                         

                        2. בנוסף, יש לאנטילופה כושר הסתגלות והישרדות, יוצאי דופן, המבוססים על ניהול גאוני של משאבי האנרגיה שלה. היא משכילה לספק את צרכיה, בכל סביבה, ולקחת מהטבע בדיוק את מה שהיא צריכה. לא פחות ולא יותר. בכך היא מלמדת גם אותנו, להסתגל לכל מצב ולמצות את מהות החיים, מכל ההזדמנויות העומדות בפנינו, על מנת להתפתח ולהצליח. אנטילופה מסבה את תשומת ליבנו גם לאופן ניהול משאבי האנרגיה שלנו. היא מורה לנו לצרוך בדיוק את האנרגיה לה אנו זקוקים, בכל המובנים וההיבטים של חיינו, ולנהל אותה מתוך מודעות פנימית עמוקה.

                         

                        3. אנטילופה פועלת מתוך אחריות ונתינה לסביבה. יש לה צורך אדיר לשרת ולתרום לקהילה. האינדיאנים מספרים שבראשית הזמן, אנטילופה נתנה את עצמה לבני האדם כדי להצילם מהכחדה. היא ראתה אותם, כשהם עירומים, רעבים ובסכנת מוות והחליטה לנקוט בפעולה כדי להצילם! ולכן, הופיעה בפני מועצת השבט ואמרה: "נשלחתי בידי המסתוריות הגדולה כדי ללמד אתכם שיעור. השיעור הוא לעשות! אם אתם יודעים מה לעשות, אין צורך לפחד. צאו ועשו זאת!"  "ומה נעשה?" שאלו האנשים. "אם קר לכם ואין לכם כסות עליכם להרוג אותי ולהשתמש בעורי כדי לשמור על חום גופכם. ואם אתם גוועים ברעב אכלו את בשרי. הוא יזין ויחזק אתכם. זוהי מתנתי אליכם וחלק מהתפתחותי ומהשירות שלי". אלמלא נקטה האנטילופה פעולה כלשהיא היה המין האנושי נעלם מעל פני אמא אדמה.


                        בזכות אנטילופה, למדו בני האדם לנקוט את הפעולה הנכונה כדי להישאר בחיים. כמו כן, הם למדו לתת כבוד למתנות, ששולחת להם המסתוריות הגדולה, להימנע מהרס בלתי מובחן של חיים ולעולם לא לבזבז או לקחת מהטבע יותר מכפי צורכם.


                        4. אנטילופה מכירה במחזור החיים. ביודעה את עובדת המוות היא יכולה לחיות באמת. אנטילופה מזכירה לנו שחיינו הפיזיים מוגבלים בזמן ושעלינו לחיות עכשיו! כשאנו זוכרים זאת עלינו לפעול בהתאם! לדעתה, כוחנו מתמקד ברגע הזה ורק פעולה אמיתית ונוכחות ומודעות מלאה, היא המפתח ליצירת חיי חופש מלאי הגשמה וסיפוק. להבנתה פעולה נכונה היא המפתח והמהות של החיים והיא זו אשר גורמת למסתוריות הגדולה להיות מרוצה.

                         

                        ***************************************

                        מהו מסר האנטילופה בזמן הזה?

                          

                        ''

                          

                          

                        כשמופיעה אנטילופה היא מעידה קודם כל על כך שהגיע זמן לעשות! -  Action!  

                         

                        סגולתה מעניקה לנו את חוזק הראש והלב להתחבר ליכולת ולאומץ לנקוט פעולה מהירה, יעילה והחלטית כדי להגשים בהצלחה את מטרותינו. היא אומרת לנו: "עשו זאת! עכשיו הוא העיתוי המתאים! עשו את כל מה שדחיתם זמן רב! אל תחכו עוד! אתם יודעים את הדרך. אזרו אומץ וקפצו. הפחד, מפני הבלתי נודע יפחת ברגע שתתחילו לפעול. הכוח הוא אתם! כבדו את בחירותיכם ע"י מחויבות לממשן וממשו את כל מה שאתם מטיפים לו. כל מה שנחוץ לכם הוא החלטה נחושה להתחיל ואמונה שאתם יכולים לעשות ה-כ-ל! ואם יש לכם מעצורים או חששות תוכלו לשחררם, בעזרת התובנות והפתרונות שאמציא לכם. כך תתגברו על כל מכשול או עיכוב בדרך".

                         

                          

                         

                        ''

                         

                         

                        בנוסף, לנושא העשייה, אנטילופה באה היום כדי ללמד אותנו את אחד השיעורים החשובים בחיים!  השיעור העוסק ב "ניהול אנרגיה". שיעור זה רלבנטי בכל זמן! מכיוון שהוא עומד בבסיס כל התנהלות שלנו בחיים! לא משנה איפה ועם מי. הכול בחיינו כרוך בחילופי אנרגיה!  אם נזקק ונפשט כל נושא שהוא בחיינו, נמצא שכל פעולה, כל משחק, כל כותרת זו רק אנרגיה. מערכות יחסים, כסף, טכנולוגיה, מזון  ועוד, ועוד- זה הכול אודות אנרגיה!  

                         

                        והשיעור הזה - העוסק בניהול משק האנרגיה האישי של כל אחד ואחת מאיתנו -  מקבל עתה, בזמן הזה במיוחד, מישנה חשיבות ועובר לקדמת במת המודעות שלנו. הוא מתעורר עתה מכיוון שישנה אנרגיה רבה שנמצאת בתנועה ובכאוס! אנרגיה אינטנסיבית שמפילה ושוברת מערכות ישנות וסטנדרטים, שעבר זמנם, ויוצרת תשתיות מבניות וקווים מנחים אלטרנטיביים עדכניים אשר מתאימים יותר לעידן בו אנו חיים. כל התהליך הזה מתהווה מתוך מטרה ליצור איזון ושיווי משקל חדש בעולם. בעולמות הניהול תהליך כזה נקרא "הינדוס מחדש" (Reengineering) ובעולמות הרוח יש המכנים אותו "סידור מחדש" (Re-Order).

                         

                        העולם נמצא כרגע בחוסר איזון אנרגטי. במשבר אנרגיה שמתבטא בתחומים שונים כמו: דלק, כלכלה, מזון, חברה, טבע. כולם חשים בזה! אף אחד לא מפספס. אנו חווים את המשבר הזה בעיקר דרך מערכות היחסים שלנו עם חברים, משפחה, בעבודה, במדינה, בין מדינות – בכל מקום! ואנו מסתכלים סביב ותוהים: "מה קורה כאן? מה לא בסדר איתי? למה אני לא מסתדר עם האנשים? למה אני מותש? האם העולם משתגע?"

                         

                        אז מה שבעצם קורה כאן הוא שיש משחק אנרגטי שמנהל את מי שלא מודע אליו. המשחק הזה מבוסס על פרנויית אנרגיה. אנשים פוחדים מכך שאין להם מספיק אנרגיה משלהם וחושבים לעצמם: "אין לי מספיק כדי להמשיך, אז אני חייב לתפוס כל מה שאני יכול. לקחת כוח מאחרים." לכן, הם מנסים לקחת אנרגיה, זה מזה, בדרכים מגוונות שלא תמיד ניתן לחוש בהן או לראותן. באותה מידה, גם הקולקטיב חש ש"אין מספיק", בכל מיני תחומים. והתחושה הזו מוזנת ומועצמת על ידי כתבי חדשות, דרמטיקנים ואחרים -  "אין מספיק". וכל הדבר הזה יוצר ריק ומצוקה רגשית אצל האנשים שאומרים לעצמם: "מוטב  שאשמר את מה שיש לי, ושאשים את ידי גם על קצת אקסטרה. כי זמנים קשים לפנינו." וכל המשחק הזה יוצר משבר אנרגיה רגשית עצום.

                         

                        וזו הסיבה שאנטילופה באה דווקא עכשיו! אנו זקוקים לה ולחוכמתה, בהקשר הזה, יותר מאי פעם! היא באה ללמד אותנו כיצד לנהל את משק האנרגיה שלנו באופן מיטבי. כיצד להבין שאנחנו לא באמת צריכים לקחת כלום מאף אחד! כי יש לנו את ה-כ-ל בתוכנו. את כל המשאבים הרלבנטיים לנו ולצמיחתנו. כיצד לחיות חיים מאוזנים מבחינה אנרגטית.

                         

                        לדעת אנטילופה, כולנו אחראים ב – 100% לניהול משאבי האנרגיה האישיים שלנו. ולכן חשוב לה להראות לנו כיצד לנהל את האנרגיה שלנו, באופן מדויק, כדי שנוכל לחיות בהרמוניה עם האחרים מתוך בריאות והגשמה.

                          

                        ''

                         

                          

                        אנטילופה היא חיה של ניהול. וכולנו מנהלים! מנהלים את הארגון שנקרא "חיינו". כל אחד מאתנו הוא יו"ר מועצת המנהלים של חייו. אין מישהו אחר יותר גבוה ממנו בהיררכיה. ובתפקיד הזה אנו נדרשים לנהל באופן מושכל את משאבי הארגון שלנו.  ומה זה אומר בפועל?

                         

                        זה אומר: 

                         

                        1. קודם כל, להקשיב ולבטוח, בסימנים שעולים מהגוף גם אם התודעה מספרת לנו סיפור אחר! כי הגוף שלנו מבין היטב מה קורה ולא יודע להתעלם, להכחיש ולרמות את עצמו כפי שעושה התודעה.

                         

                         2. להזין את הגוף ולא פחות מכך את הנשמה! אסור לנו להזניח את הזנת הנשמה אפילו ליום אחד! כי גם הנשמה היא הגוף שלנו – גוף הרוח!  אסביר בקצרה להלן את הסוגיה הזו.

                         

                        ממש כשם שתאי גופינו עוסקים בחילוף חומרים וצורכים חמצן ומזון כך גם גוף הרוח שלנו שולח ומקבל אנרגיה מעודנת של אור. כל איברי גופינו כולל הלב, הכבד, המוח, הריאות, ניזונים, פשוטו כמשמעו, מאור השמש. כל פיסת מזון שאנו אוכלים מכילה אור מהשמש שנלכד בה והגוף שלנו מפיק ממנו אנרגיה כימית וחשמלית. לתאים שלנו אין קיום ללא האור.

                         

                        האור הזה ממלא תפקיד זהה בדיוק גם ברמה עדינה יותר. כל מסר מהנשמה שלנו מקודד באנרגיה משום שהמוח חייב להמיר אהבה, אמת ויופי, או כל היבט אחר שנושא משמעות, לפעולה ממשית. אנרגיה מעודנת מביאה את התודעה לקיום חומרי ולכן, במונחים הכי מעשיים ("אנטילופים" אם תרצו), העתיד שלנו תלוי באיכות שבה אנו מזינים את גוף האור שלנו. אם נזין אותו באנרגיה טרייה מידי יום הוא יספק לנו השראה והנחייה.

                        לכן, מידי יום מוטלת עלינו כמנהלים משימה להמיר את אנרגית הנשמה למשמעות החיים שכן, האור שאנו מכניסים הופך להיות אנחנו. הוא עתיד לתמוך בנו ובחזון חיינו (בהזדמנות אכתוב ע"כ בהרחבה).

                         

                         3. לא להיכנס מחד למקומות בהם הארגון שלנו יכול להפסיד או להתרסק (ובתרגום חופשי לא לחבור לאנשים/מצבים שזוללים מאתנו אנרגיה וגם להיות הגונים ב"עסקים" ולא לגנוב אנרגיה מאחרים בדרכים מניפולטיביות או מתוך חוסר מודעות) ומאידך לבחור להיות בקשר ובמערכות יחסים עם אנשים/מצבים שמטעינים אותנו באנרגיה חיובית ומקדמת. באהבה!

                         

                        4. לגלות אחריות אישית וסביבתית, ע"י פיתוח המודעות האישית, וע"י הבאה, לתוכנו פנימה, את כמות האנרגיה המדויקת שמשרתת אותנו לחלוטין ברגע ההווה בכל המובנים וההיבטים. כמו כן, לעמוד בהתחייבות לארגון שלנו  - למצות את חוויות החיים שלנו ואת האהבה שבנו.

                         

                        וכל הדברים הללו מביאים אותנו להיבט המרכזי נוסף במהות הופעתה של האנטילופה דווקא עכשיו. אנטילופה באה כדי להורות לנו על הזנת הסביבה! ועל נתינה ועשייה למען הכלל ללא תנאי!

                         

                        לכן, יקירים זה הזמן לצאת מדלת אמותינו, להתבונן סביב, ולבחון מה והיכן ניתן לתרום לאחרים? כיצד אנו יכולים להזין את הסביבה ולהקרין מאורנו?  אני אישית רואה בנתינה ערך עליון, בכל זמן, אולי בגלל שיש לי אנטילופה במפה ואולי לא. ובכל אופן, אנטילופה ממליצה לכולנו לתת, מכל הלב, עכשיו ובכלל גם אם היא במפה שלנו וגם אם לאו! זהו זמן של נתינה עכשיו חברים!

                         

                         

                        ''''''''''''

                         

                         

                        ומסר אחרון חביב מהאנטילופה להיום קשור לידיעתה הפנימית החכמה שחיינו מוגבלים בזמן! 

                         

                        אנטילופה מופיעה עכשיו כאן כדי לומר לנו בצורה ברורה:  "ב"אמא שלכם" תחיו עכשיו! ברגע הזה!  כי השינויים מהירים ועוצמתיים. האדמה רועדת בכל מובן והקשר. גלי השינוי מגיעים לכל מקום. שום מערכת לא נשארת כפי שהייתה. כל המבנים הישנים קורסים, אחד אחר השני כמו מגדלי קלפים, וסדר חדש מתהווה - הן ברמה הגלובאלית והן ברמה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. זה ברור כשמש. מה שהיה אתמול הוא לא מה שיהיה מחר.

                         

                        בכל מקום בעולם ישנה עתה כמיהה עמוקה לניקיון, לאיזון, ליושרה, לביטוי, לחופש, לאהבה. ובזמן הזה כל כמיהה או מחשבה הופכת, באופן כמעט מיידי, ליוזמה, לפעולה! וזה קורה עכשיו! ברגע הזה ממש! 

                         

                        וכל זה אומר חברים שהיום אתם ויקיריכם פה ומחר... מי יודע? נקודת הנוכחות שלכם (Point of present) על הפלנטה משתנה. הכל כ"כ נזיל וזמני.

                         

                        ולכן...עכשיו, יותר מאי פעם!  הוא הזמן להחליט ולבצע את כל מה שחלמתם עליו. לא לוותר על  עצמכם, על השמחה שבכם, על האהבה ועל המימוש בחייכם. עכשיו הוא הזמן לעשות את כל מה שתמיד היו אומרים ונשמע לכם כמו קלישאות - להגשים את משאלות ליבכם. להיות נאמנים לאמת שלכם. לומר ליקרים לכם שאתם אוהבים אותם ולהראות להם את זה!

                         

                        ואם אתם מרגישים מעצור או מכווצים מבפנים  - יש לנם עכשיו עזרה מאסיבית מאנטילופה אשר מביאה איתה עתה את מתנות האומץ, המיקוד, חדות המחשבה ואת היכולת לפעול נכון ובמהירות, למצות את ההזדמנויות ולהצליח במשימות (תוך התגברות על כל מכשול או עיכוב בדרך). וכל שנותר לכם הוא פשוט לצאת ולעשות זאת! ממש ברגע הזה!"

                         

                        אז אם נסכם את דברי האנטילופה חברים...

                        האם יש פה מישהו שעדיין לא מבין מה זה אומר "לעשות אנטילופה"?

                         

                        זה אומר לעשות! לעשות! לעשות! עכשיו!  

                        זה אומר להסכים לחיות את החיים ברגע הזה! ולהגיד להם:  Yes I do I do I do – ממש כמו בשיר. 


                        ''

                         

                        זה אומר לאהוב עכשיו! בכל המישורים והרמות! זה אומר להגיד לאהובים שלכם עכשיו! ומעכשיו בכל יום! שאתם אוהבים אותם...שידעו! כי מי יודע איפה הם ואתם תהיו מחר.

                         

                        זה אומר להקשיב ל"עם שלכם" (כי הוא יודע על מה הוא מדבר) ולספק את צרכיו. זה אומר להיות בנתינה לסביבה ללא תנאים. זה אומר להיות נוכחים ברגע הזה! זה אומר לזכור ולהאמין שאתם יכולים ה-כ-ל! ממש כמו אנטילופה.  Yes you can!

                         

                        Yes

                        Oui

                        כן !!!

                         

                          

                        להשתמע!

                         

                        באהבה רבה,

                        מיכל

                         

                         

                        ***************************************

                         

                        מקורות:

                         

                        1. ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 – קלפי סגולה. הוצאת ענבר ארוח כפרי.

                        2. טד אנדרוס 1999,  שפת החיות  . אור- עם.  

                        3. אקהורט טול. 1997, כוחו של הרגע הזה. אופוס.

                        4. דיפאק צ'ופרה. 2010 להמציא מחדש את הגוף, להחיות את הנשמה, ליצור את עצמך מחדש. מודן.

                        5. מעגל הארגמן - http://www.ishaumbra.com/

                         

                         

                        ©כל הזכויות שמורות לד"ר מיכל אדמתי©

                         

                         

                        דרג את התוכן:
                          65 תגובות   יום חמישי, 28/7/11, 08:29

                          לשיר את החיים!


                          ''


                           

                          היה כבר מי שאמר:  "אדם שמצא את עצמו, כבר לא יאבד דבר בעולם הזה... ומי שהבין פעם אחת את האדם שבקרבו, מבין את כל האנשים". כמה נכון!                                                                             

                           

                          היום, בחצות הלילה, חברים, יאמרו מחוגי הזמן שוב את דברם. בזמן הזה יבואו לכדי סיום 50 שנה של דרך! ויתחילו 50 חדשות, רעננות נפלאות, לא פחות, עם המון תוכן ושמחה!

                           

                          האמת? זמן מרגש!

                           

                          ואני... שבעבר לא ממש הבנתי מה אנשים עושים עניין מימי הולדת בכלל, ומכאלה עגולים בפרט שמתי לב פתאום לב איך לאט, לאט בשקט, בשקט... התגנבו להם לליבי, בשבועות האחרונים, מחשבות, תהיות, רסיסי זיכרונות, ניתוחי מאזנים, חשבונות נפש מסוגים שונים, רעיונות בנוגע לסגירות ופתיחות, כמיהות למתנות אותן לא הספקתי עדיין לתת לעצמי. 

                           

                          ''

                           

                          וכל אלה מתחברים להם דווקא עכשיו (ומסתבר שאף לא דקה אחת קודם), כמו חלקים פזורים של פאזל, ומתכנסים לתמונה רחבה ומסונכרנת שיודעת לצייר את מפת חיי. מפה ממוסגרת, עם קווי אורך ורוחב, למי שהייתי ב – 50 שנה האחרונות ולמי שאני היום. כזו הכוללת המון נתונים - החל מסוג הקרקע ומצע הגידול, המשך בכיוונים ובמגמות וכלה בנקודות ציון ובמרחקים. תרשים המאגד בתוכו את מי שאני ומכניס, לפרופורציות ול"קנה מידה", את כל מה שהיה ואת זה שישנו עתה.

                           

                          ותוך כדי כתיבת שורות אלה אני נזכרת שגם אני "חטאתי" כבר בעבר, כמו הרבה אחרים, ועשיתי עניין מיום הולדת. לפני עשור, בגיל 40 , הרגשתי צורך לתת לעצמי מתנה בצורת סרט המספר על דרכי. רציתי שהוא יהווה עבורי נקודת התייחסות בזמנים שיבואו בהמשך. שיתעד עבורי מראות, חוויות, שירים ואבני דרך (* מצ"ב, להלן קישור למי שמעוניין להציץ). ובאמת, כשאני צופה בו היום, אני יכולה לזהות את הדרך המשמעותית, שעשיתי מאז, כמו גם את הזרעים למי שאני... אלה שנזרעו עוד הרבה לפני כן...שהיו שם כנראה, מאז ומעולם, אפיינו אותי לאורך השנים ועדיין... (גם אם נדמה לי בכל פעם שאני מגלה אותם מחדש). והזרעים האלה הם מי שאני! מייצגים את טביעת הנשמה שלי. את בסיסי ה-DNA הפועמים בתוכי. את הקוד הגנטי של מיכל. והם פורחים בי בהמון צורות - שירים, מילים, רעיונות, כוונות, כמיהות, חלומות, הגשמות  - פירות נפלאים המבטאים את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון כבר בגרעין שלי. וזו תחושה מאד מיוחדת לפגוש בכל הדברים האלה. תחושתה של אשה שהתגלתה לעצמה! שנגעה בקשת. 


                           

                          ''

                           

                           

                          והיום אני ניצבת על ה"קו המשווה" של חיי - מתבוננת מצד אחד, בכל מה שהיה, ומנגד במה שעוד עתיד להגיע... מסקרן, מרתק וברובו לא נודע. ויחד עם כל אי הודאויות הללו אני מוצאת את עצמי היום אישה בשלה, עשירה ביופי ובתוכן, מגובשת ומלאה באהבה שמשתקפת אלי מכל מקום. 

                            

                          אישה עם תכלית! עם דרך! עם מצפן פנימי! עם עוגנים איתנים ועם נמלי ביניים ברורים בדרך ליעד. יודעת בדיוק מי אני, מה אני רוצה, ומהם הקווים והעקרונות המנחים אותי בהנהגת ספינת חיי ובחתירתי קדימה. ביום הזה אני מדויקת לעצמי הרבה יותר מאי פעם. מבינה את הנתיב.  נתיב האור שלי. קרובה יותר למקור שבי.


                          ויחד עם הידיעה הבהירה שתוכי, בנוגע לדרך שלי ולעקרונותיה, אני מקפידה להשאיר תמיד מקום ודרגות חופש לכיווני הרוח. יודעת כמו רב חובל מיומן, שלא ניתן לשלוט ברוחו של הים ושיש לגלות ענווה אל מול איתני הטבע, להישאר פתוחים לשינויים בנתיב... ולהתגמש מולם במיוחד כשמתרגשת סערה. ואז... כשהגלים מאיימים לסחוף אותי, אל תוך המערבולת, אני מתחברת, כפי שלימדתי את עצמי במשך שנים, לעוגן הפנימי שבתוכי ורואה בעיני רוחי את קו האופק הפרטי שלי - החזון שלכיוונו אני חותרת כל הזמן. סומכת תמיד על עוצמת המצפן הפנימי שלי שינחה אותי, גם אם אסטה מהנתיב. שיעלה אותי חזרה אל "דרך המלך שלי"  ויביא אותי לחוף מבטחים.

                           

                          ''


                          זוכרת בחתירתי, שאיני יכולה לראות, מהנקודה בה אני נמצאת, את כל מהלכי הדרך ועיקוליה, אבל יכולה בהחלט להתחבר למגדלור שבליבי כדי שיאיר לי את הצעדים הבאים. בוטחת בעצמי, בתבונת הנתיב שלי וביכולתי לבחור ולהגשים כל דבר. מונחית ע"י האמונה שכל ההתנסויות, שאני פוגשת, מלמדות אותי עוד על עצמי ומחזקות אותי. יודעת שנכון לי להיות נוכחת ברגע, גם אם הוא מאד כואב, ולא מתביישת לעצור לעיתים כדי להתבונן ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה ולבקש, אם צריך, הכוונה ועזרה.  

                           

                          ''


                           

                          וכן... ב – 50 שנותיי נגעתי כבר באופקים רבים. הגשמתי הרבה חלומות וכמיהות. וגם למדתי שאופק החיים  הוא אינסופי... ועל כל אופק בו אני נוגעת נולדים עבורי אלפי אופקים חדשים רחבים, מוארים ונפלאים הרבה יותר. זה תהליך מרתק ומדהים. אלכימיה של ממש. ועדיין רבה הדרך... ואני רק מודה, כל יום, לים של חיי על כל גליו.  


                          והכוח המניע אותי בתהליך הזה היא התשוקה! לצמיחה, להתפתחות והעמקת המסע, לחקירה מתמדת של מחוזות חדשים, לחיבור לנתיב היושרה האישי שלי!  לשירות לעולם!


                          והתשוקה הזו – אהבתי הגדולה לחיים -  היא הדלק שלי – היא אש התמיד שבוערת בי ומטעינה את נשמתי. ולא במקרה בחרתי במוטו שמנחה אותי בחיי האישיים והמקצועיים: "Take your passion and make it happen" (משפט שלקוח מתוך השיר מהסרט "Flashdance". מוזמנים להקשיב!)


                           

                          ''


                           

                          ואני מקפידה להקשיב לה...לתשוקה הזו, על בסיס קבוע ויום יומי, מתוך הבנה שכשאני שם אני בדיוק במקום שלי - פורחת! שמחה! חיונית! מגשימה את הייעוד שלי. מחוברת למקור הכוח שבי - לגנראטור של הנשמה, לסוללת החיים. נמצאת באמת הכי נקייה ומדויקת שלי ומקרינה את עצמי החוצה באותה רמת דיוק. ולכן, אני טורחת לברר כל בוקר עם הלב שלי "לאן הוא רוצה לקחת אותי היום"? עושה, כל הזמן, סדר ומיון פנימי בנשמה. לא מחכה עד שיצטבר בה לכלוך ואבק.

                           

                          ומבחן המיון של התשוקה הוא מאד פשוט! ומתבצע על פי הקריטריון הבא: מה ומי שעושה לי טוב בנשמה, מלהיב אותי, מהדהד אמת בתוכי, מאפשר לי לבטא את האהבה הענקית שפועמת בתוכי, לחלוק את מתנותיה עם הסובבים אותי, ולהעניק ממנה בשפע ובנדיבות לעולם -  בפנים! וכמה שיותר............ ולעומת זאת, מה שמחליש אותי וגוזל ממני אנרגיה - החוצה! ומיד!  


                           

                          ''

                           

                           


                          וביום הזה חברים – בחג היובל שלי -  אני מרגישה אישה מבורכת. אני מאמצת בחום את ההמלצות, משני השירים המצורפים לפוסט, ומזמינה אתכם לעשות זאת יחד איתי - לשיר את החיים כאילו אין מחר, לחגוג את האהבה, להודות על כל יום של שמש, להקשיב לתשוקות הלב ולהגשים את חלומות הנשמה.

                           

                          שלכם באהבה רבה,

                          מיכל

                           


                           

                          ''


                          ********************************************************************************************

                          קישור לסרט: מסע ה – 40 שלי:*


                          חלק א' -   http://youtu.be/jj31r_HBRwA


                          חלק ב'  -  http://youtu.be/8qHbbRmhW7s


                          ********************************************************************************************



                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            נתיב האור
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS