כותרות TheMarker >
    ';

    Love is in the air

    "כל דבר הוא אחד מתוך מיליון נתיבים. לפיכך, לוחם אור חייב לזכור תמיד שנתיב הוא רק נתיב!

    אם הוא חש שאין עליו ללכת בו אסור לו להשאר בו בשום פנים ואופן. החלטתו להשאר בנתיב הזה או לעזבו חייבת להיות משוחררת מפחד או משאיפה.

    על לוחם האור לבחון כל נתיב מקרוב ובצורה שקולה. וישנה שאלה שהוא חייב לשאול: האם לנתיב הזה יש לב?

    כל הנתיבים זהים...הם מובילים לשום מקום!
    אולם נתיב עם לב הוא קל. הוא לא גורם ללוחם להתיגע כדי לחבבו. להיפך, הוא גורם למסע מלא חדווה. כל עוד האדם הולך בו...הוא אחד עימו!"

    קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן

    תכנים אחרונים

    14 תגובות   יום שישי , 20/3/09, 08:41

    לכן כל חברותי כאן ובכלל  - הנשים הצומחות באשר אתן,

    הנשים המחויבות לעצמן, לדרכן, לאמת שלהן,

    לחשיפת היופי והאור בכל רגע ובכל מקום. 

     

    לכן חברותי העוצמתיות, המכילות, היפות בכל המובנים, העושות את דרכן בנחישות

    עם הידיעה הפנימית ש"עכשיו (תמיד) הכל בסדר" מוקדש השיר המדהים הזה של ריקי גל לערב שבת.

     

    "היי שקטה כאילו אין בך דופי

    כאילו האויר נותן לך הגנה

    כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי

    כאילו מעפר צומחת שושנה..." 

     

               

    היו שקטות עכשיו הכל בסדר!

    אוהבת אתכן

    מיכל

    דרג את התוכן:
      19 תגובות   יום ראשון, 1/3/09, 20:03

       
       

      היי לכם,

      בקיץ האחרון (2008) יצא לי להשתתף בסדנת כתיבה שהעביר גבי ניצן (מחבר הספרים "פרא" ו"בדולינה") – סופר מוכשר, איש מיוחד במינו.  הסדנה נקראה "לכתוב פרא" והתקיימה ב"אשראם במדבר" בשיטים.  

       

      אני אוהבת לכתוב  והמפגש הזה היה חוויה נפלאה ומיוחדת עבורי. במסגרת הסדנא גבי נתן תרגילים שונים בכתיבה. באחד מהם הוא ביקש מכל אחד מאתנו להתחבר לחיה שבתוכו ולכתוב מה שעולה.  בהמשך, גבי ביקש שניקח "סיטואציה חייתית" שקשורה לחיים שלנו (כמו: רעב, טריטוריה, יצר מיני, הגנה על המשפחה, חיים ומות) ונכתוב עליה מתוך חיבור למקום הזה. עלו שם חומרים מדהימים.  

       אני בוחרת לשתף אתכם במה שעלה אצלי. 

       תהנו   J   מיכל 

       

       

       

       איזו חיה אני בכלל?

       

       

       

      אני חיה עם אלפי שמות ומגוון תיאורים...

       

      אני נמצאת בכל מקום, בכל זמן

      כל הזמן!

       

       

        

      ממש לא משנה איך אני נראית ומה שמי

       

       

       כי אני תמיד אימא! – אם כל החיות.

       

       

      בכל מקום, בכל מופע, בכל סיטואציה,

      אני קודם כל אימא!

      מגוננת, מכילה, מזינה ונותנת 

       אני קודם כל אימא! 

       

       

       

       

      אני גירית...מסוכנת!

      שולפת ציפורניים,

      אוי ואבוי למי שרק יעז

      להתקרב ולגעת בגורים שלי.

       

      אני גירית מרפאה,

       רוקחת כל היום בראשי

      עשבי מרפא לאהובי.

       

       

       

       אני לביאה –  אם היער

      מנהלת ומובילה.

       

       

       

       

        

      אני במבי

      אוהבת...מכילה.. ורגישה.

       

       

      אני פומה

      רצה קדימה ומראה את הדרך.

       

       

       

       

       

       

      אני זינה האישה הפראית

      מזינה ושומרת,

      מכילה ומרבה.

       

       

       כל הזמן פועלת מהמקום הזה

      מהרחם...

      מאימא אדמה

       

      דואגת שכולם יהיו שבעים כל הזמן!

      מסופקים, מרגישים נאהבים ומוכלים.

       

       

       

       

       

      אני פרפר

      משנה ומשתנה כל הזמן...

       

      מחליפה צבעים, גוונים וצורות.

       

       

      לא חשוב היכן אני נמצאת

      כי איפה שאני נופלת

      אני קודם כל אימא!!!

       

       

       

      באשראם במדבר,

      בכיתת הסטודנטים שלי בטכניון,

      אצל המתאמנים שלי,

      אצל כל אחד ואחת שאני פוגשת בדרך,

      האינסטיקטים שלי אומרים מיד:

       הבנה, הזנה, הכלה, הגנה וריפוי...

      כל הזמן ריפוי,

      כל הזמן לימוד,

      כל הזמן צמיחה והתפתחות.

       

       

       

       

       

       

      אני זאבה

      מורת דרך.  

       

      אני כלבה

      נאמנה לגורים שלי.

       

       

      אני מורת דרך,

      מאמנת,

      דירקטורית,

      אישה,

      חברה

       ובכל מקום אני אימא!

       

       

       

       

       אני פרפרית, אני מוס,

      אני לוטרה, אני באפלו,

      אני סנאי, אני בונה.... 

       

       

       

       

       

      אני חיה עם אלפי שמות וקוראים לי אימא!

      דרג את התוכן:
        21 תגובות   יום שבת, 14/2/09, 03:42

         

        ''

         

        בכל מקום בו אני באה יש אהבה...

          

        לכל מקום אליו אני נכנסת אני מביאה אהבה...

          

        בכל מקום אני פוגשת לבבות הומים, רחבים, פתוחים יפים. 

         

        לא צריכה יום אהבה רשמי כדי שליבי יתרחב ויעלה על גדותיו ברגשות עצומים ונפלאים של שמחת הקיום והאהבה. 

         

        כשיש אהבה בלב פנימה היא משתקפת בחוץ בכל רגע, בכל מקום, בכל מצב ובכל מפגש עם כל אחד ואחת. אז האהבה מחייכת מכל מקום.  

         

        אפילו השלוליות שלאחר הגשם מחייכות אלי מידי פעם ומתגשמות מולי בצורה של לב כאילו מישהו אומר לי כל הזמן : "מיכלי אני אוהב/ת אותך"!!! 

         

        גם בין חלוקי האבנים שעל שפת הים, בדרך בה אני צועדת מידי יום, אני מוצאת הרבה צורות של לבבות. לא נוגעת בהן...משאירה אותן לאלו שבאים אחרי שייהנו ויתפעמו גם הם. 

         

        היום – חג האהבה... הגדיל היקום לעשות ושלח לי לב בסלט חיוך  ...לא תאמינו – בלב ליבו של הבצל שקבלתי בסלט, בבית הקפה, היה לב אמיתי ישר מהטבע... לא כזה שיד אדם עיצבה או חתכה במיוחד...אלא ממש יד אלוהים!!!

         

         

        הבחנתי...השתוממתי...התפעלתי והראיתי לכל מי שהיה סביבי והיה מוכן לשיתוף. זה היה מסר מדהים...כל כך יפה וברור...שתמיד כייף לי ומרגש אותי לקבלו מחדש:

         

         אהבה היא כוח אדיר - ומי שיש בו אהבה היא משתקפת אליו בחזרה מכל מקום, אפילו מהבצל בסלט חיוך. 

         

        יקירים...מאחלת לכולכם שתחוו גם אתם אהבה שכזו.

         

        יום אהבה שמח!

         

         מיכל  

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          נתיב האור
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS