כותרות TheMarker >
    ';

    Love is in the air

    "כל דבר הוא אחד מתוך מיליון נתיבים. לפיכך, לוחם אור חייב לזכור תמיד שנתיב הוא רק נתיב!

    אם הוא חש שאין עליו ללכת בו אסור לו להשאר בו בשום פנים ואופן. החלטתו להשאר בנתיב הזה או לעזבו חייבת להיות משוחררת מפחד או משאיפה.

    על לוחם האור לבחון כל נתיב מקרוב ובצורה שקולה. וישנה שאלה שהוא חייב לשאול: האם לנתיב הזה יש לב?

    כל הנתיבים זהים...הם מובילים לשום מקום!
    אולם נתיב עם לב הוא קל. הוא לא גורם ללוחם להתיגע כדי לחבבו. להיפך, הוא גורם למסע מלא חדווה. כל עוד האדם הולך בו...הוא אחד עימו!"

    קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן

    תכנים אחרונים

    60 תגובות   יום שלישי, 20/9/11, 22:39

    שיעור בחלימה 

     

    ''

     

     

    היי חברים,

    אתם כבר מכירים אותי. נתקלת בחיה וכותבת. לא מאמינה במקריות. מאמינה שכל הזמן מישהו "מדבר" איתנו ואנחנו צריכים רק להקשיב! כי ההקשבה הזו  מאד מתגמלת. מביאה איתה המון מתנות... בכל פעם מחדש.    


    וכך... מתוך הקשב הזה...אני שמה לב שכבר שבועיים אני נתקלת בלטאות! מתרוצצות להן בגינות, מונחות על גבי מדפים בבתי חברים, מככבות בתמונות ששולחים לי, ומופיעות כיצירות ענק צבעוניות, מעיסת נייר, בשביל בו אני עוברת מידי יום. 


     

    ''

     

     

    בקיצור, הבנתי מיד את המסר!  הגיע זמן הלטאה. זה ברור! וגם מסתדר מצוין עם ראש השנה הממשמש ובא. ולמה? מכיוון  שעל פי המסורת האינדיאנית הלטאה אחראית על בריאת העתיד דרך חלימה. היא מנהלת מחלקת הפנטזיה האינדיאנית!  חולמת את העתיד לו היא שואפת על מנת לברוא אותו!


    ומה יותר מתאים לשנה החדשה אם לא לחלום אותה מראש? לפנטז על האיכויות אותן אנו משתוקקים למגנט לחיינו, במהלכה, יותר מכל? להגדיר את כל הדברים שאנו מאחלים לעצמנו, שיתגשמו עבורנו באופן הכי אמיתי ונקי?


    ואני אומרת לעצמי: "בסדר. הבנתי את המסר". אכתוב על הלטאה. אבל יש עוד זמן עד ראש השנה. רק סיימתי לכתוב פוסט על האנטילופה. מה הלחץ?... ושכל הלטאות ירגיעו". 

     

    אבל מה? מסתבר שלא בא להן להרגיע, כי לדעתן אין זמן עד ראש השנה! צריך לזוז! כבר עכשיו! ...וכך קרה, שביום חמישי האחרון, בשובי בערב הביתה, אני פוגשת לטאה ענקית על קיר דלת הכניסה שלנו. אני מתבוננת בה ואומרת לה בליבי: " היי חברה. לא שכחתי אותך.  אני מודעת ל"דד ליין" שלך. אבל יש לי עוד זמן עד ל"מועד ההגשה". אל תדחקי בי...O.K  ???"


    התשובה שלה מגיעה רק למחרת  - ערב שבת . יובל ביתי ואני שבות הביתה מביקור אצל אבא שלי. היא נכנסת לחדרה וקוראת לי בבהלה: "אמא בואי מהר. יש לי לטאה ענקית בחדר. ואסור להרוג אותה כי זה מביא מזל רע (כך אמרו לה חברות)".


    אני עוצרת לרגע וחושבת לעצמי: "ואוו ...איזה דפק. מה אני עושה עכשיו? שתינו בבית לבד. הבנים אינם! אודי בחו"ל ויונתן בצבא.  בימים כתיקונם הם אלה אשר לוקחים פיקוד על הטיפול באירועים מסוג זה. ועכשיו אני לבד בגזרה. ה"מבוגר האחראי" היחיד בכ-ל הבית! ואין לי שמץ של מושג איך מטפלים בתקרית כגון זו (בד"כ אני נמצאת בצד של אלה שמפזרות צרחות בהלה וממתינות בצד עד שאחד הבנים ינקה את השטח). אין לי מושג ירוק איך לוכדים לטאה ומחזירים אותה לטבע?


    אני לא מעזה אפילו להעלות על דעתי את האפשרות להרוג אותה. קודם כל, משום שגם את זה אני לא יודעת לעשות. וחוץ מזה, כי אני יודעת בוודאות שאין מצב שאהרוג את ה"שליחה". לא בגלל שלנוער שלי יש אמונה טפלה שאסור להרוג לטאה אלא משום שאני מבינה היטב את משמעות "ביקור הנימוסין" הזה.


    אני גם קצת מוטרדת מההתפתחות המהירה של האירועים. מהפריצה האסרטיבית של הלטאה לבית שלי...ולאמירה החד משמעית שעומדת מאחוריה. מזכירה לי קצת את ביקורי המאפיה האיטלקית מהסרטים. מחכים לאנשים בבית בחושך. מילא אם לפחות היתה מביאה איתה את רוברט דה נירו. "מאפיה דה לה שמעטס".


    אני נכנסת לחדר של יובי ולא רואה שום לטאה. מזיזה את המיטה, את השולחן, הופכת כמה ניירות. ו...נדה. אין לטאה. נעלמה.


    הבת שלי מתוסכלת מהעובדה שאני לא יודעת לתפקד ביעילות כמו אבא שלה.  לוקחת בהפגנתיות את השמיכה שלה ומודיעה לי חגיגית שהיא לא ישנה, בחדר הזה, עד שאמצא את הלטאה. עוברת לגור בסלון.


    אני רצה אחריה. מנסה לפייס אותה. מספרת לה על המפגשים האחרונים שלי עם הלטאות ועל הבנותיי בנוגע לכתיבת פוסט בנושא. אומרת לה שאולי אני צריכה לכתוב אותו ולגמור עם זה...כי מי יודע איפה אפגוש עוד לטאות ומה יהיה הצעד הבא שלהן. בתמימותי, אני מצפה ממנה לאמפתיה. אבל היא מזדעקת! ואומרת לי: "אמא הכול בגלל ה"אנרגיות" שלך! עד מחר בבוקר אני רוצה פוסט שלך על לטאה...הקשב!"  לאחר מכן היא מוסיפה: "איזה מזל שלא יצא לך קלף של דוב...למה אז היינו מה זה בצרות". (הציטוטים נאמנים למקור, מילה במילה, למרות העברית הלא תקנית חיוך).


    אני מחייכת. מבסוטית מהילדה שלי ומהאסרטיביות שלה (מי גאון של אמא?). וכרגיל רצה לספר לח'ברה – לכם כמובן! בקיצור, אני מבינה שאין זמן. לא מחכים עוד שבוע וחצי עד ראש השנה. צריך להעלות פוסט על הלטאה עכשיו - למען יוחזר הסלון לבעליו, יושב הסדר בבית על כנו והלטאה תחזור לטבע.


    אז בואו חברים, להרמת כוסית עם הלטאה, בה נכיר את סגולותיה, ונבין מדוע היא מופיעה באסרטיביות מתפרצת, ובלתי מתפשרת שכזו, דווקא בזמן הזה?


     

    *****************************************

    מיהי הלטאה ומהן סגולותיה?

     

    ''

     

    על פי המסורת האינדיאנית, הלטאה היא חיית הסגולה של החולמים. הפנטזיונרית האולטימטיבית! ה - מומחית בחלימה. אוהבת לחלום ולטייל על פני הכוכבים, מעבר לחלל ולזמן, שם שוכנים חזיונות רחוקים. אלופה בהליכה אל משכנו של העתיד! חולמת אותו ולכן גם יודעת מה יקרה בו.


    הלטאה רגישה ואינטואיטיבית ומסוגלת לראות את הנסתר - את עולם הצללים בו שוכנים חלומותינו ובו הם נבחנים לפני שאנו מחליטים לממשם בעולם הגשמי.


    החלומות שלנו מהווים שער אל תת המודע - אל הרובד הפנימי בו אנו אוגרים את כל מה שאיננו מעבדים באופן מודע - תשוקות, רגשות מודחקים, דברים להם אנחנו מתנגדים, עכבות ובעיקר פחדים. אלו הם למעשה ה"צללים האפלים" שלנו שהולכים איתנו, כמו צל, לכל מקום ומעכבים אותנו בדרך להגשמה. 

      

    ישנן לטאות המסוגלות, בשעת מצוקה, להתנתק מזנבן ולצמח זנב חדש. זה מעיד על היכולת להתנתק, בשעת הצורך, מאחרים, מהעבר או מחלקים בחיים שאינם משרתים עוד ומעכבים. 

     

    *****************************************

    מדוע מופיעה הלטאה דווקא עכשיו?

     

    ''

     

     

    בתחילתה של כל שנה, כולנו אוהבים לחלום על עתיד טוב יותר ועל הגשמת דברים חדשים. מבטיחים לעצמינו שבשנה הזו ניגע בשמיים, ננשק את הירח, נרקוד עם  כוכבים, נחבק את השמש ונהנה מהכול, בשמחה ובקלילות, ללא כל פחד או אמונה מגבילה. משתוקקים לחיות מתוך הוויה שהכול אפשרי! על אמת! ומתוך ידיעה שזה תלוי רק בנו!


    אז..... אם החליטה הלטאה לחלום לעצמה מרחב, בפתחה של שנת  תשע"ב, זה משום שהגיע הזמן  שלנו לחלום את השנה החדשה! לפנטז עליה! לאחל לעצמינו את הדברים שאנחנו הכי רוצים. את הכי טוב שיש!


     

    ''



    הלטאה מופיעה, דווקא בזמן הזה, כמה שבועות לפני ראש השנה, כדי לעזור לנו להגיע מוכנים ומאורגנים לנקודת הפתיחה של השנה החדשה. כדי שנספיק להתבונן פנימה ולערוך, כבר עתה, רשימת מלאי של כל מה שיש לנו (ועליו נודה!) ושל כל מה שאנו רוצים להשיג בשנה הבאה. כדי שנכיר, כבר עתה, את הפחדים שלנו  אשר יוצרים עומס בתת המודע שלנו וחוסמים אותנו בדרכינו להגשמה.


    במילים אחרות, הלטאה באה היום כדי ללמד אותנו שיעור בהגשמה באמצעות חלימה! זהו  שיעור שהינו רלבנטי עכשיו אך לא רק! הוא מהותי עבור כל רגע ושלב בחיים ורלבנטי עבור כל דבר אותו אנו רוצים ליצור ולהגשים.  


    הלטאה באה להזכיר לנו שללא חלימה ודמיון אין יצירה!


    הדמיון נתפס, בעיני רבים, כמשהו ששייך לחולמים, לאנשים שאינם פרקטיים, אך זו תפיסה שגויה מיסודה! במציאות ההיפך הוא הנכון!  הדמיון הוא החלק הרוחני שלנו שאחראי לכל יצירה פיסית! -  מהרמה הפשוטה ביותר ועד לדברים המורכבים ביותר. הדמיון הוא חדר היצירה של המוח האנושי. הוא נקודת ההתחלה של כל עשייה! הוא הבסיס לבריאת המציאות שלנו!


    כשאנו ישנים וחולמים, אנו מתחברים לחלק היצירתי, של תת המודע, אשר יוצר לנו מציאות שלמה בדמיון. התמונות בחלום הן כה אמיתיות ומשכנעות עד שאנו משתפים פעולה, עם תסריט החלום, כאילו שהוא אמיתי. אנו מאמינים שזו המציאות. וזו באמת מציאות בפני עצמה -המציאות של תת המודע. ואנו מבלים בה כשליש מחיינו. 

     

    ואם כל כך קל לנו לדמיין כשאנחנו ישנים באופן כה מוחשי ובהיר אז מה זה אומר לגבי יכולות הדמיון שלנו? זה אומר שהן אדירות! שצריך רק ללמוד כיצד להשתמש בהן באופן מדויק וייעודי. ויש כלים לכך אותם ניתן ללמוד וליישם בקלות. 

     

    ידוע שאנשי עסקים גדולים, מדענים, אנשי רוח ואומנים יודעים כיצד להתחבר ליכולות הדמיון של תת המודע שלהם ולהשתמש בהן ככלי ליצירה ולהגשמה... ועושים זאת באופן מודע על בסיס קבוע.

     

    הלטאה ממליצה, גם לנו, להפוך את השימוש היצירתי בדמיון לחלק מרכזי בחיינו ולהרגל יום-יומי, ככלי אפקטיבי ליצירת הצלחה ואושר בחיים. להבנתה, החלימה היא מקור הכוח שלנו! מטה הקסם שיש באמתחתנו על מנת ליצור ולהגשים הכול! זהו כלי ענק אשר זמין לנו כל הזמן ואין גבול לשימוש בו.  


      ''

     

    חלימה ושימוש בדמיון הן לא רק שיטות של לטאות אלא כלים בהם משתמשים גם בעולם האימון בו אני עוסקת. כבר כתבתי בעבר, באחד מהפוסטים, שחיות הסגולה האינדיאניות  מדברות קואצ'ינגית (מלשון coaching). גם הלטאה נכללת כאן. היא מאמנת מקצועית וככזו היא מציעה לנו מספר כלים ושיטות לחלימת השנה החדשה:


    1. לכתוב יומן חלומות - ולפרט בו מה אנו מאחלים לעצמינו בכל תחום ותחום בחיינו בשנה הבאה. מהו החזון שלנו לשנה החדשה?

     

    את היומן כדאי להניח במקום בולט ולזכור לעשות לו בקרה תקופתית כדי לוודא שאנו מתקדמים ובכיוון. הרעיון הוא פשוט - לחלום, לכתוב את הבקשה  ולהגשים!  הוא מבוסס על חוק המשיכה לפיו, ברגע שאנו יוצרים חזון ומתחילים להאמין ולמקד  בו אנרגיה, בהתמדה, אנו משדרים קו רציף ותמונה ברורה של מה שאנו רוצים ולכן מתחילים להתקדם או "להימשך" לכיוון שלו.

     

    בעקרון, ברגע שיש רעיון בו אנו מתמקדים הפרטים הקטנים נוטים להגיע באופן אוטומאטי וטבעי (גם מבלי שנגדיר אותם). עלינו רק לאפשר להם להגיע. בהרבה מקרים ישנם פחדים שמעכבים את ההגשמה. הפחד מהלא ידוע, הפחד שתוהה אם הרעיון שלנו – הספר, העסק, ההמצאה שלנו – אולי אינם ראויים. אולי אנשים יצחקו עליהם. אולי לעולם לא נקבל את התמיכה שאנו רוצים. אולי ניכשל.

     

    כשהפחדים מתחילים לצוץ הם משנים את רמת האנרגיה, את הרטט ואת הרמה של המשיכה של החזון/חלום שלנו. ואז... החלום יישאר, במקום כלשהו, באותן ממלכות המשיכה ולא ינוע קדימה משום  שהפחד הגיע והשתלט או שינה את הדרך שבה אנו מושכים את האנרגיות המתאימות אלינו. כדי להתמודד עם נושא זה יש לבצע את סעיף 4 שלהלן.


    2. לשים לב לחלומותינו בלילה. לנסות לכתוב ולתעד את מה שאנו זוכרים מיד כשאנו מתעוררים. להיות ערים לסמלים או לתבניות שחוזרות על עצמן בחלום. ניתן למצוא באינטרנט טכניקות רבות לזכירה ולתיעוד של חלומות.


    3. להתבונן פנימה ולמדוט. להקשיב לחזיונות ולמסרים העולים בזמן המדיטציה.


    4. להתבונן, בעזרת החלומות והמדיטציה, ב"צללים" שהולכים בעקבותינו ואינם מרפים. לבחון מהם הפחדים שלנו? הספקות? האמונות המגבילות? – כל ההיבטים אשר מעכבים אותנו בתהליך מגנוט המציאות הרצויה לנו ולהתמודד איתם ע"י העלאתם למודעות.


    5. להתנתק מזנבות לא רלבנטיים בדיוק כמו הלטאה. להשאיר מאחור את כל מה שמעכב ואינו משרת אותנו יותר - דפוסים, אמונות, פחדים, מערכות יחסים - על מנת שנוכל להיכנס נקיים לשנה החדשה. לכן, פנו מקום בתוככם, חברים, לחדש, למואר, לקסום וקבלו אותו בחיבוק גדול. אפשרו לעצמכם לפתוח דף חדש וליצור מציאות בריאה.

     

    ''

     

    ואם נסכם חברים את השיעור החלומי הזה...


    לטאה באה להזכיר לנו שעכשיו הוא הזמן בו צריך לנקוט עמדה ולקבוע עובדות בשטח! קרי, לחלום את השנה הנכנסת אוטוטו... לבקש את העוגנים, הבסיסים והאיכויות  שאנו רוצים לזמן לעצמינו בה, את כל מה שאנו מפנטזים עליו. ללא חששות!  


    לטאה גם מזכירה שלא מספיק לחלום חלום! כי זו רק חצי עבודה. הרעיון הוא גם "ללכת" אותו. להגשים!  וכדי להגשים את החלום, הכי חלומי, צריך לדייק אותו. לפנטז בדיוק על מה שאנו רוצים לזמן לעצמינו. להזין את המוח בפרטים ברורים. להגדיר ולדעת לאן אנו הולכים ומהם הצרכים והרצונות שלנו. כי מה שאנו מזמנים זה מה שמגיע! אחד לאחד. (אין דבר שאנו מבקשים והיקום לא מספק!) וכי מי שלא יודע...לא מגיע!


      "If you don’t know where you are going any road will take you there"


    ולכן, הרעיון הוא לדייק בבקשות. ממש באותה רמה כמו שמזמינים משלוח מהסופר בטלפון.  נניח שאתם רוצים לקנות קילו סוכר. אתם צריכים לבחור ולהגדיר: של איזו חברה? האם סוכר לבן? או חום? האם רגיל? או גבישי? האם ארוז בקופסת פלסטיק או בשקית נייר? מהי הכמות הנדרשת? וכו'. בקיצור, חלמו בדיוק את ה"סוכר" שאתם מאחלים לעצמכם!!!  ואוו איזה חלום מתוק! חיוך


    וזו עוד לא כל התורה!.......לאחר ההזמנה היו במודעות לדברים שמגיעים. התבוננו בהם. האם זה בדיוק מה שרציתם?


    במידה ולא. אין שום בעיה. אתם חוזרים ל"סופר" ומדייקים את ההזמנה! מורידים את האיכויות שמפריעות לכם ומוסיפים את אלה שחסרות  עד שתגיעו לרמת דיוק מרבית.  


    ככל שתהיו ברורים יותר, בשלב ההזמנה, כך יגיעו הדברים המתאימים לכם ביותר. כשאנו יודעים מה אנחנו מחפשים ואנו מכינים את המוח לקראת זה, נראה את זה בכל מקום שאליו נלך. אם נרצה דגם רכב מסוים, הוא יתחיל להופיע בכל מקום, אם נרצה לקנות דירה, אנחנו נראה מקילומטרים שלטים של "למכירה"..אם אנחנו רוצים להרוויח סכום כסף מסוים, עלינו להזין את המידע לגבי הסכום המדויק לתאי המוח שלנו. אם אנחנו רוצים להגיע למשקל מסוים, המוח שלנו חייב לדעת מהי המטרה בכדי להפגיש אותנו איתה.


    יש לנו במוח מערכת שמסננת את כל מיליוני נתוני המידע שנקלטים, דרך החושים שלנו, בכל רגע. היא פועלת לפי ההוראות והמידע שאנו מכניסים לתוכה מבעוד מועד באופן מודע או לא. כשהמוח שלנו מקבל את כל הפרטים, הנחוצים לו, הוא יודע לזהות את המטרה ולהשיג אותה. והוא יודע לסנן מאיתנו דברים שאינם קשורים למטרה שלנו. זו הסיבה שאנו כותבים, מדמיינים, מציירים, משננים, את המטרות שלנו. כדי להדפיס לתוך תאי המוח שלנו את התמונה המדויקת של מה שאנחנו רוצים להשיג.


    בקיצור חברים, עשו היום ה-כ-ל כדי שבסוף השנה תוכלו להתבונן אחורה ליהנות מפירות ההגשמה ולומר לעצמכם כמו שאסתר שמיר שרה בשירה החדש לקראת רה"ש: "עשיתי הכי טוב שיכולתי! הכי טוב שאפשר"!


     

    ''


     

    כשתחזרו בסוף השנה, ליומן החלומות שיצרתם, תופתעו לגלות שאתם יכולים לסמן ב – V את כל פרטי הרשימה שלכם. זה מדהים בכל פעם מחדש! ואם משהו חסר ברשימה שלכם זה סימן שפחד עמד בדרך להגשמה. עיכב אותה. ואז עליכם לזהות אותו ולפוגג אותו בעזרת עבודת מודעות.


    אז זהו חברים אני הולכת להכין את רשימת החלומות המתוקים שלי לשנה הבאה ולוודא שהלטאה הסתלקה.  

     

    ומה אתכם?


     


    שנה טובה!

     

    ''

     

    שלכם באהבה,

    מיכל

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      נתיב האור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS