כותרות TheMarker >
    ';

    Love is in the air

    "כל דבר הוא אחד מתוך מיליון נתיבים. לפיכך, לוחם אור חייב לזכור תמיד שנתיב הוא רק נתיב!

    אם הוא חש שאין עליו ללכת בו אסור לו להשאר בו בשום פנים ואופן. החלטתו להשאר בנתיב הזה או לעזבו חייבת להיות משוחררת מפחד או משאיפה.

    על לוחם האור לבחון כל נתיב מקרוב ובצורה שקולה. וישנה שאלה שהוא חייב לשאול: האם לנתיב הזה יש לב?

    כל הנתיבים זהים...הם מובילים לשום מקום!
    אולם נתיב עם לב הוא קל. הוא לא גורם ללוחם להתיגע כדי לחבבו. להיפך, הוא גורם למסע מלא חדווה. כל עוד האדם הולך בו...הוא אחד עימו!"

    קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן

    תכנים אחרונים

    42 תגובות   יום רביעי, 4/11/09, 07:14


    מזל טוב לילדה שמצאה את הדרך לארץ פומפורנל!

     מוקדש לאיריס!  (real friend) שחוגגת היום יום הולדת.

     

    ''

     

     

     ארץ פומפורנל... 

     

    "בגזע עץ אלון חלול בחורש בכרמל
    התחנה הראשונה לארץ פומפורנל
    עולים שם על רכבת ארוכה וצהובה
    הכרטיסן אומר לך שלום ברוך הבא


    אחרי שלושה הרים ושתי גבעות ואיזה תל
    עוצרת הרכבת בכניסה לפומפורנל
    אין צורך בכרטיס ובקופת הכרטיסים
    נותן גמד ירוק דברים טובים לנכנסים
    ...  

     

    לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה.......  

     

     

    נותנים לכל אורח גם סוסון של מירוצים
    ועל גבו רוכבים לכל מקום שרק רוצים
    אם רק רוצים אפשר לנהוג לטוס וגם לשוט
    ולא צריך מאף אחד שם לבקש רשות...

     

    בחנויות קונים צעצועים בלי לשלם

    בובה גדולה או נדנדה או חיל צבא שלם

    וסוכריות צבעוניות על העצים גדלות

    אוכלים בלי סוף והשיניים לא מתקלקלות

     

    לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה....... 

     

    אפשר לדפוק שם מסמרים ברעש מחריש
    ולנסר את הארון ולא איכפת לאיש
    אפשר גם לפרק את השעון המתקתק
    לבדוק את הקפיצים ואף אחד אינו צועק ...

    הייתי שמה פעם אך מאז חלפו שנים
    שכחתי את הדרך לחורשת האלונים
    אם מישהו ימצא את הכניסה שבכרמל
    אודה לו אם יזכיר לי איפה ארץ פומפורנל
       

     

    לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה.......      

     

     

    בוקר טוב לך ילדה,

    ילדת יומולדת...

    הילדה שמצאה... את ה "כניסה שבכרמל"...

    זו שיכולה להזכיר לשלמה ארצי (ולכולנו) איפה ארץ פומפורנל...   

     

     

    איזה בוקר נפלא בחרת לך...

    להתעורר לגיל  37

    בוקר קסום...  

     

     

    ואת מתעוררת אליו ממקום אחר...

    בשל, נקי, מאוזן, יציב, שלם...

    מקום מודע...שמבין, יודע, מכיל...

    מקום אוהב ....

    מקום של הודיה על כל היש...

    שמכיר בכל המתנות המגיעות לך!  

     

     

    את פותחת לקראתו ידיים מחבקות 

    ולב שמח ויודע...

    יודע שמצא את המפתח...

    את התשובה...

    את גג העולם... את הדרך לארץ פומפורנל!  

     

      

    וליבך מצא

    כי היית חרוצה...

    כי השקעת ועמלת קשה

    כדי להגיע למקום הזה...   

     

     

    ואני כותבת לך בבוקר הזה ומתרגשת...

    מעולם לא נפגשנו...

    אבל את בכתיבתך  

    הצלחת לגעת בי ולרגש...  

     

     

    לרגש בשל האמת הנפלאה המפעמת בך...

    בשל הכמיהה הנהדרת שלך ללמוד את עצמך,

    לדעת, להבין, להתפתח...

    לחפש את הדרך אל "גג העולם"....אל "ארץ פומפורנל"...

    ולשתף אחרים בדרך הזו....

    לכוון אותם ...

    למען גם הם ימצאו את דרכם...   

     

      

    ואת עשית זאת יקירה!

    את יכולה הבוקר לפקוח את עינייך היפות בסיפוק

    ולדעת שנגעת...

    שהגעת...

    שאת כבר שם...

    על גג העולם! 

     

     

    ואני לא מגלה לך את "אמריקה"

    שהרי כתבת על כך לא פעם...

    עשית דרך ענקית ומצאת...

    זיהית את מצב ההוויה הזה... 

    גילית אותו בעצמך...  

     

    הבנת שהוא ממש לא בשמיים

    ונגיש לכל אחד שרק בוחר... 

     

    רק מה?

    צריך לגלות את הדרך אליו...

    וזה לא פשוט... 

    ואת בחוכמתך ובנחישותך גילית!

    האמנת בדרכך...ומצאת!  

     

     

    ומשם למיטב הבנתי...

    אין כבר דרך חזרה...

    יש רק כיוון אחד...

    למעלה...גבוה יותר...

    (איך כתבת פעם? "את זה אף אחד כבר לא יוכל לקחת ממך..." זה שלך לנצח!) 

     

     

    ושתינו יודעות שגם השמיים אינם הגבול...

    הכול ניתן... 

     

     

    ובטח את מחייכת עכשיו...ואומרת לעצמך: מאיפה היא הביאה את השיר הזה?

    ?"What the hell is "eretz pompornel    אז אספר לך... 

     

    השיר הזה נולד לפנייך...בשנת 1970. הייתי אז ילדה צעירה ...כשהומצאה המצאה חדשה ומרגשת...פסטיבל ראשון של שירי ילדים. באותו זמן היה בטלביזיה רק ערוץ 1 (ואם זכרוני אינו מטעה אותי הוא היה עדיין בשחור לבן). מי בכלל חלם אז על פסטיגלים...כוכב נולד...אינספור ערוצי טלביזיה בכל הצבעים והגוונים...? 

     

     

      

    שלמה ארצי היה אז בתחילת דרכו...והשיר הזה שלו ממש לא היכה, בנו הילדים, גלים. באותו פסטיבל השתתפו זמרים אחרים מפורסמים ושירים שהיו הרבה יותר אטרקטיביים. לימים כשגדלתי (וגם שלמה ארצי גדל "קצת") ...התאהבתי בו...בדרכו...בשיריו...ונזכרתי גם בשיר הזה.

     

     

    אמנם לא אוכל להגיע למסיבה שלך הערב...אבל אני בהחלט יכולה וגם מאד רוצה לברך אותך בבוקר הזה... ולהקדיש לך את השיר!   הוא כל כך הולם אותך!   

     

     

    אז מזל טוב לך יקרה...

    מאחלת לך מכל הלב את הכי טוב שיש!

     

    תמשיכי לצמוח...

    לצעוד בנחישות ובאהבה לעבר האמת שלך ...

    לחתור לבהירות ולצלילות...

    ולהאיר לכולנו...את הדרך...

    הדרך לארץ פומפורנל...  

     

    הארץ בה שורות המתיקות, האהבה והשמחה...

    ובה אפשר לבחור ולברוא

    כל מה שרק עולה על הדעת והדמיון.  

     

     

    כל מה שתבקשי ותבחרי

     לו יהי!       

     

     

    * לינק לעמוד של איריס:

     http://cafe.themarker.com/redirect.php?view&u=116384

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      נתיב האור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS