כותרות TheMarker >
    ';

    Love is in the air

    "כל דבר הוא אחד מתוך מיליון נתיבים. לפיכך, לוחם אור חייב לזכור תמיד שנתיב הוא רק נתיב!

    אם הוא חש שאין עליו ללכת בו אסור לו להשאר בו בשום פנים ואופן. החלטתו להשאר בנתיב הזה או לעזבו חייבת להיות משוחררת מפחד או משאיפה.

    על לוחם האור לבחון כל נתיב מקרוב ובצורה שקולה. וישנה שאלה שהוא חייב לשאול: האם לנתיב הזה יש לב?

    כל הנתיבים זהים...הם מובילים לשום מקום!
    אולם נתיב עם לב הוא קל. הוא לא גורם ללוחם להתיגע כדי לחבבו. להיפך, הוא גורם למסע מלא חדווה. כל עוד האדם הולך בו...הוא אחד עימו!"

    קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן

    ארכיון : 11/2012

    44 תגובות   יום שבת, 3/11/12, 15:02

    תפילת הגשם

     

    היי חברים,

    שבת בבוקר וזה השיר שמתנגן לי פתאום בראש אחרי שהתעוררתי בנחת ליום שמש נעים עם בריזה שמנשבת מים תכול וחלק הנפרש ממש מול חלוני. 

     

     

    ''

     


    ואני עושה לי קפה משובח ונזכרת שהגנן אמר לי בתחילת השבוע שאם לא ירד גשם עד שבת אז רצוי להפעיל שוב את מערכת ההשקיה הממוחשבת כי יש פה דשא חדש והמון עצי פרי וצמחי תבלין שצמאים למים.

     

    אז... אני מתכננת לצאת לגינה, לטפל בהשקיה, ובדרך עוברת כאן ב"קפה" עם כוס הקפה הפרטית שלי. חברה קרובה פונה אלי בצ'אט. אנחנו מתחילות לפטפט ועוברות מהר מאד לטלפון ומנהלות שיחת נפש מרוממת לב ונשמה.

     

    וכשאנחנו מסיימות לדבר אני יוצאת לגינה עם מילות השיר הזה בלב ועם תחושה נפלאה של שמחה והכרת תודה על הכל! על הזכות להתעורר לבוקר שבת רגוע וקסום כזה, במקום כל כך יפה, עטופה בשירים ובאהבה של חברים ומשפחה.

     

     

    ''

     

     

     

    ואני חושבת על הגשם שבדרך שיגיע בקרוב ישטוף את האוויר וירווה את כולנו... ועל החברים הרבים והטובים שהכרתי כאן ב"קפה" בארבע השנים האחרונות. על החיבורים השונים והמגוונים שנוצרו.

     

    אני מריצה לעצמי בראש מין חשבון שכזה... ומבחינה בעובדה שבעצם יש לי מכאן מה"קפה" גרעין של הרבה חברים אותם הכרתי במהלך הזמן. חלקם יצא כבר מזמן מגבולות המסך הווירטואלי והפך למרכיב בתמונת הנוף היום יומית של חיי. כמה מהם הפכו לחברים קרובים מאד. חברי נפש ממש. אחרים משתייכים למעגלים רחבים יותר אבל עדיין אמיתיים ופיזיים לגמרי. אנחנו מדברים ו/או נפגשים מידי פעם. והשאר... הרוב מתפקדים בגדר חברים וירטואליים ויחד עם זאת עם חלק מהם נרקמו לי קשרים יפים דרך הכתיבה המשותפת והמשובים ההדדיים.

     


    '' 

     

    ואתם כבר מכירים אותי. אני מאמינה שכל מפגש אנושי אפשר ונכון להפוך למפגש של אהבה. של תרומה הדדית והטענה. של צמיחה, שגשוג ושמחה. וממש לא משנה באיזה הקשר מדובר.  

     

    רק שלשום הייתי במסיבת יומולדת 40 של איריס, חברה שהכרתי כאן ב"קפה" לפני כשלוש וחצי שנים.


     

    ''

     

     

    איריס הצליחה לגעת בי דרך כתיבתה המיוחדת והאמיתית... ולכן ביום הולדתה ה – 37 (לפני שלוש שנים) רציתי מאד לברך אותה מהלב וכתבתי לה כאן בקפה ברכה (http://cafe.themarker.com/post/1305004/). קראתי לפוסט : "הילדה שמצאה את הדרך לארץ פומפורנל"

     

     

    ''

     

    איריס מאד התרגשה באותו בוקר של ה – 4.11.09 מהברכה הזו וכתבה לי אז...:

     

     

    "מיכל.....אשה מיוחדת שכמוך....

    קשה להשאיר אותי חסרת מילים, אבל את עשית זאת בהחלט. אני המומה ומופתעת מהמחווה שלך, מברכת האהבה הזו ביום הולדתי - כך על הבוקר, ריגשת אותי במידה שמעלה לי עכשיו דמעות בעיניים.....אין לך מושג אפילו כמה!

     

    תודה לך אהובה- על כך שלמרות שלא נפגשנו פיזית, למדת להכיר אותי כל כך על אופיי וטבעי, בצורה שרבים אחרים לא מכירים. צדקת במילותייך כי מצאתי את הדרך וכי הגעתי אל גג העולם שלי אחרי דרך קשה ולא פשוטה, אחרי עבודה עצמית , נחישות, החלטה ובעיקר הרבה אהבה.

     

    המדהים הוא שגם בלי שאומר את המילים - נראה שאת כמו צופה בי מרחוק ומצליחה לקרוא בי את הסימנים שמלמדים על מהפך בדרך, את הסימנים שמראים על לידה מחדש, על התעצמות, על מציאת האושר ועל הגשמת חלומות. תהיי מבורכת על אהבת האדם שיש בך, על הקבלה והנתינה הענקית שבאה ממך, על שלווה ושקט קסומים שבך- על היותך קורנת באשר תלכי.

     

    תודה מתוקה שהארת לי את הבוקר, על ברכה שתישאר בי לעוד המון המון זמן, על החום העצום בו את עוטפת, על הפרגון ,על האהבה והחברות בהם זכיתי ממך! מחבקת בחום ומנשקת מכל ליבי,

    איריס.********* "

     

     

    לאחר מכן, דברנו בטלפון. ניסינו להיפגש. לא יצא. שתינו היינו מאד עסוקות ורחוקות גאוגרפית. בהמשך איריס נעלמה. כבר כמעט שנתיים לא ראיתי אותה בקפה. עד שלפני מספר שבועות היא שלחה לי מייל.

     

     

    "מיכל יקרה,

    זמן רב מדי....מה שלומך חברה שלי?

    מה חדש אצלך ואיך החיים ? :-)

    אני רוצה להזמין אותך למסיבת יום הולדתי-

    ואיך אוכל שלא לחשוב על האשה שכתבה לי 

    את ה-ברכה המדהימה על "ארץ פומפורנל"... 

    עד היום זה חרוט לי בזכרון כאחת הברכות שנכנסו ללבי חזק.

    מצרפת לך כאן את ההזמנה... אשמח מאוד מאוד לראותך ב" real" הפעם, אשמח מאוד אם אכן יסתדר לכם להגיע- יהיה מדהים להיפגש, חיבוק ענק ממני"

     

     

    בהמשך איריס ביקשה ממני את הקישור לברכה ואחרי שקראה אותה שוב כתבה לי:


    "מיכל מופלאה...אין מילים...

    תודה ששלחת לי את אחת הברכות המדהימות שאי פעם כתבו לי,

    קראתי והקשבתי למילות השיר- וחזרה אלי אותה התחושה שעלתה בי אז בבוקר יום ההולדת כשקראתי זאת לראשונה. כל כך טהור ואמיתי, מרגש ומציב מראה מול הפנים. מאוד אהבתי אז ומאוד מאוד אוהבת היום.

    ושוב תודה על שחיפשת עבורי ושלחת לי עם המנגינה, את נפלאה אמיתית. מיכלי, אני מאוד שמחה שמצאתיך בפייסבוק, מרגע שהחלטתי על מסיבת יום הולדת היה לי ברור שאני מזמינה אנשים הקרובים ללבי - וכך עלתה בי השאיפה למצוא אותך. שמחה שכך קרה:-))). המשך יום נפלא עם המון חיוכים. איריס " 

     

     

    וכך נפל דבר. כמובן שהלכתי ליום ההולדת של איריס. היה מפגש מרגש. 

     

     

    ''

     

     

    בעקבות המפגש הזה חשבתי שוב על כך שיש אינספור דוגמאות לעובדה שאיפה שאת שמה אהבה אמיתית מהלב, היא תמיד מהדהדת, נשמרת וחוזרת אלייך כפולה ומכופלת. אפילו אם זה לוקח שנים. זה תמיד חוזר. אהבה זה דבר נצחי! וכשאת מלאה באהבה ושולחת אותה היא שבה אלייך לא רק מהאדם איליו שלחת אלא מכל הסובב אותך. הרעיון הזה מרגש אותי בכל פעם מחדש. ובכל פעם אני נדהמת מהעוצמה של הדברים.


     

    ''

     

    וכך גם הרגשתי הבוקר כשדיברתי עם סוזן מהקפה (fox angel) ואתמול בערב כשדיברתי עם אילניק חברה טובה ושכנה שהכרתי כאן...וגם כשפגשתי, בתחילת השבוע, את אוהד מצרפת (yamragua) כשבא עם משפחתו לביקור בישראל על אנייה שעגנה בוקר אחד בנמל חיפה.... וגם כשדרור הטרמילר וזוגתו שושי הזמינו, אותי ואת אודי בן זוגי, להפלגה מענגת ביכטה לפני כמה שבועות. את כל האנשים האלה הכרתי כאן בקפה. וזה רק קצה הקרחון. יש עוד המון דוגמאות כאלה. אלה רק ממש מהזמן האחרון.   


     

    ''

     

    וכל אלה הביאו אותי להתעורר בבוקר הזה ולחשוב עד כמה אני ברת מזל. על כך שיש לי את הזכות להיות מוקפת בכל כך הרבה טוב ויופי. לגור בסביבת חיים קסומה וליהנות ממפגשים אנושיים הנוגעים בלב ומעצימים את הנשמה.

     

    על כך שאני יכולה להתבשם במילות ובמנגינות של שירים, שמתגלים בפניי כל הזמן, שמלווים אותי בדרכי וש"מזמינים" אותי לאהוב ולכתוב מהנשמה. על כך שיש בחיי איכויות של שמחה וחופש לבחור, להגשים, להיות בנתינה ובאהבה כל הזמן. כל כך הרבה דברים מהם אני נהנית ועליהם אני מודה! 

     

    אז את כל היופי והאהבה וההוקרה הזו אני שולחת גם אליכם חברים לשבת טובה, לימים יפים ולהרבה חברויות וחיבורים של טוב ואהבה.

     


    שבת שלום!

    שלכם,

    מיכל 

     

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      נתיב האור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      תגובות אחרונות

      פיד RSS