כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    34 תגובות   יום שני, 17/7/17, 07:06

    ''

     

    פָּגַשְׁתִּי אֶת יָעֵל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

    בְּשׁוּלֵי עוֹלָם הַהִשְׁתַּיְּיכוּת.

    זֶהוּ מָקוֹם מְיֻחָד בְּמִינוֹ בַּמִּדְבָּר,

    הַמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ לַגָּלוּת מֵרָצוֹן,

    נחושים לָצוּד סֶדֶק ולְיֵצֶר רֶגַע, 

    מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת הַזְּמַן הַמָּקוֹם - 

    התיחומים וְהַהַגְדָּרוֹת. 

    רֶגַע בּוֹ אֶפְשָׁר -

     לְהַזְמִין אֶת הִפְלִיאָה לְהִתְאָרֵחַ.

     

    וזה מה שסיפרה לי: 

    במקרר הבית הישן בו  גדלה יעל , בתא הימני למטה, תמיד היו שתי צנצנות של הֲרִיסָה טרייה. אחת חריפה אש, בצבע אדום בורדו והשנייה מתוקה בצבע אדום בהיר.

    אדי הריח המעקצץ היוו חלק בלתי ניפרד מהאוויר אותו נשמו בני הבית. אומרים שיש בחריפות חומר הפותח את דרכי הנשימה וממריץ את מחזור הדם.

     

    בימים הקפואים בירושלים בבית האבן, בשכונת בית וגן  הממוקמת בין שכונה חרדית אשכנזית,  לשכונת בית הכרם, שתושביה נחשבו כאליטה אינטלקטואלית.-ההֲרִיסָה עזרה להם להתחמם.

     

    ראשה של סבתא מֶמֶה זוֹרָה תמיד היה עטוף במטפחת  בצבעים כהים.  היא לא הסירה אותה גם בלילה כשישנה. מֶמֶה הגיעה לבית הלבנים שחלונותיו חשופים לשדות  הישר מטוניס הרחוקה.

     

    מֶמֶה לא בדיוק הבינה מה זו אליטה, או חרדית אשכנזית. היא ידעה להכין הֲרִיסָה.

     

    ''

    Issue: 2016-03-03, PHOTO: commons.wikimedia.com

    ''

    בחלוקת התפקידים בינה לבין ג'יזל  אמה של יעל, בפעמים שהן לא התווכחו  וקיללו בצרפתית מטובלת בערבית מפולפלת - ג'יזל הכינה אוכל לשבת  ומֶמֶה זוֹרָה הכינה לכל יתר הימים....

     

    לכל תבשיל הן הכניסו  הֲרִיסָה.

    מֶמֶה זוֹרָה הכניסה הֲרִיסָה מתוקה עם קמצוץ מהחריפה ל "בְּסַל וּלוּבְיַיה" (שְׁעוּעִית וּבַצֵּל) שהוסיפה  ביום ראשון לשאריות הקוסקוס משבת. ביום שני הוסיפה לקוסקוס את הטְרְשִׁי  (סלט הדלעת) שההֲרִיסָה צבעה לכתום ג'ינג'י.    יעל לא אהבה לאכול קוסקוס וגם לא טרשי.  המנה היחידה שהסכימה לאכול הייתה  צלחת הַפוּאַסוֹן (דג)  של יום רביעי, בתוספת של  רוטב עגבניות מגורד חי עם שום וקישואים מטוגנים חתוכים עגול..


     מֶמֶה  הייתה מפרידה לה את בשר הדג מהקוצים. ותמיד תמיד  שואלת  אותה שאלה ובאותן מילים.  בתחילה בערבית: ''אייש בינתי יה חביבתי אנְתַ עֻמְרִי  נִמְשִּׂי כָּפְרָה עליק"  את חביבתי את חיי, וממשיכה בצרפתית " אֵס כֱּה טי וָא רַפֶאֵלֶהּ דֶהּ מְאוּאֲ אָפְרִיי מָּה מוֹרְט" ?

    האם תזכרי אותי אחרי שאמות?

     

    ''

    מקור תמונה - אלברט עדות.


    ביום חמישי ג'יזל , תפסה את הפיקוד במטבח והחלה בהכנות לשבת. זה היום של הסלטים וְהָבוּלֵט. ביד אמונה במהירות של ג'ני,  הייתה מעמידה עשרה סוגי סלטים ובולטים (קציצות מיוחדות לקוסקוס ), מכינה ומסננת את גרגרי  הקוסקוס במיומנות מרשימה. מניחה את  שתי צנצנות ה-הֲרִיסָה  במקום מרכזי קרוב אליה, כך תוכל בקלות לחלק  מידה מדויקת לכל מנה.  הֲרִיסָה מתוקה לכולם  והֲרִיסָה חריפה אש רק למנות שהכינה לעצמה.  ג'יזל לא אהבה להכניס אף אחד למטבח במיוחד לא את יעל. זו הייתה הממלכה שלה שבה הייתה מכינה אוכל במיוחד ל סִימוֹ  בעלה.


    סִימוֹ  אהב להתגנב בחשאי, לטעום ישר מהסיר  "הָה הה הַה הה"  היה אומר עם היד על הפה "סֵהּ טְרֱי פִיקוֹאֹון זְ'נֶה פֵהְפַהּ מוֹנְגְ'ה" "זה חריף מאוד אני לא יכול לאכול",  והיא  עונה תמיד באותן מילים בטון כועס וחסר סבלנות "טִי מֵהּ נְאֵרְב, קְסְקֶהּ טי רַקוֹנְטּ, סֶה לַאַרִיסַה דוּ" "אתה מעצבן מה אתה מקשקש, זו אריסה מתוקה"

    .

     יעל  מעולם לא הזמינה חברים  מבית הכרם האריסטוקרטית  וגם לא  מבית וגן החרדית אשכנזית. לטעום הֲרִיסָה.  במיוחד לא רצתה שהם יפגשו את  מֶמֶה "אנְתַ עֻמְרִי"  עם המטפחת הכהה הקשורה בקשר של סבתות.

     

    "זה בסדר את נראית משלנו", אמרו ליעל החברות מבית הספר בבית הכרם. יעל רצתה להיות "משלנו". היא חלמה על בית שיש בו ספרייה מלאה בספרים בסלון. על משפחה היושבת  בשקט סביב שולחן שמוגשים עליו שלוש מנות בלבד.  שאוכלים מבלי להשמיע קולות לעיסה. שמנהלים שיחה שקטה ואינטליגנטית, בעברית תקינה, כמו שקראה בספרים..

     

    יעל לא הייתה צריכה להבין  למה כשמעריצים את עולמה של המורה בתיה, מתרגשים משירה, יוצאים לטייל בטבע עם מגדיר צמחים, זה אומר שלילה של עולם אחר. זה היה אוטומטי ומובנה. כשיש שלנו אז יש שלכם.  ואז, זה זה או זה. ואם את משלנו, זה לא כולל הריסה ולזכור את ממה זורה אחרי שתמות.


    פָּגַשְׁתִּי אֶת יָעֵל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

    בְּשׁוּלֵי עוֹלָם הַהִשְׁתַּיְּיכוּת.

    זֶהוּ מָקוֹם מְיֻחָד בְּמִינוֹ בַּמִּדְבָּר,

    הַמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ לַגָּלוּת מֵרָצוֹן,

    נחושים לָצוּד סֶדֶק  ולְיֵצֶר רֶגַע, 

    מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת הַזְּמַן הַמָּקוֹם - 

    התיחומים וְהַהַגְדָּרוֹת. 

    רֶגַע בּוֹ אֶפְשָׁר -

     לְהַזְמִין אֶת הִפְלִיאָה לְהִתְאָרֵחַ.


    והיא אכן הגיעה  כשטעמתי לראשונה מהָהָריסה הָהורסת  הָחריפה אש שיעל נתנה לי לטעום.נבוך

     

    ''

    אינתה עומרי (בערביתإنْتَ عُمْرِي, תעתיק מדויק: אנְתַ עֻמְרִי, תרגום: "אתה חיי") הוא אחד משיריה המפורסמים של הזמרת המצריה אום כולתום.

     

     Image source 1: Sam Kaplan

     

     

     

    מאת: עינבר


    פוסט המשך - פלפל סודאני רע לתפארת - טיפים למתכונים

     

    ©כל הזכויות לטקסט שמורות לעינבר-יולי 2017 

    דרג את התוכן: