כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שבת, 4/5/19, 19:23

    לכבוד 
    מר ניסים גבאי 
    שדרות בן צבי 16
    נתניה

    מר גבאי שלום רב,

    הנדון: "ביטול תקנת התעבורה המחייבת נהג אוטובוס לחגור חגורת בטיחות בנהיגתו
    סימוכין: מכתבך ליועץ המשפטי לממשלה מיום 14 בינואר 2010

     

    מצ"ב תשובת משרד התחבורה לטענתי שחובת חגירת חגורת בטיחות לנהג אוטובוס - איננה חוקתית, מעבר לעוד בעיות המפורטות בהמשך.

    השורות המודגשות בתוך תשובת משרד התחבורה הן התייחסותי בנדון.

     

    פנייתך שבסימוכין ליועץ המשפטי לממשלה הועברה להתייחסותי והרי היא להלן. 
    הכלל הוא שבכל רכב או מושב שמותקנת בו חגורת בטיחות על הנוסע/נהג לחגור חגורה (תקנה 83ב לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 – להלן תקנות התעבורה). החריג – קווי שירות באוטובוסים. אוטובוסים שמיועדים לקווי שירות מוחרגים מהתקנת חגורות בטיחות במושבי הנוסעים, ומונית בנסיעה עירונית בלבד כשיש נוסעים במונית (תקנה 83ג לתקנות התעבורה). הכלל נועד כמובן לשמור על חיי אדם. החריגים הם לא תוצר של העדפת נוסעים או נהגים. החריגים נולדו מטעמים פרקטיים וענייניים.

     

    משרד התחבורה מודה: לא ענייני בטיחות הביאו לפטור חלק מנהגי האוטובוסים והמוניות מלחגור חגורת בטיחות. הכל בהתאם ללובי חזק ו/או החלטות לא מקצועיות או ענייניות. אז למה בקשה לפטור את כל נהגי האוטובוסים מחגירת חגורת בטיחות (מטעמים מקצועיים, בטיחותיים ואחרים) אינה נענית?!

     

    בקווי השירות – נוסעים עולים ויורדים בין התחנות השונות (בעיקר בשירות העירוני אך גם בשירות הבינעירוני), נוסעים גם עומדים באוטובוס ואין התקן לחגורה לנוסעים בעמידה (גם בשירות העירוני וגם בשירות הבינעירוני). מטעמים אלה כמו גם, להערכתי, אפשרות להסתבכות של נוסע שממהר לרדת בתחנה בחגורה בוטלה הדרישה בקווי השירות. כפי שקובעת תקנה 364א לתקנות התעבורה, לצורך קבלת רשיון רכב פטורים אוטובוסים בקווי השירות מהתקן של חגורה לנוסעים.

     

    כאן הגזים משרד התחבורה בטימטומו, ומכללה ב"הסבר" שאינו מסתדר עם שום דבר הגיוני. "נוסעים עולים ויורדים". נדמה שזה בכל אוטובוס, גם אם אינו קו שירות. אלף סיבות לעלייה והורדת נוסעים בתחנות – גם באוטובוסים לנסיעות פרטיות, צבאיות ותיירים. אין התקן לחגירה בעמידה?! ולילדים יש התקן?! ולתינוקות יש התקן?! זקנים, נשים וטף ממלאים את האוטובוס בו אני נוהג, אף אחד מהם אינו חגור, ילדים ותינוקות בוודאי שלא – אז מהיכן מצץ משרד התחבורה את האומץ להביא תגובתו המצוצה מהאצבע ואינה נותנת שום תשובה הגיונית לתהייתי: מדוע נהג האוטובוס הוא היחיד שצריך להיות חגור כשכל הנוסעים אינם חגורים?!

     

    וכאמור, הכלל, מקום שאין התקן לא חלה חובה. לכן ככל שיש חגורה במושב הנהג חלה חובה לחגירה. ישנם אוטובוסים בינעירוניים בקווי שירות אשר במקביל משמשים גם להסעות תלמידים ובהם חלה חובה להתקן של חגורות. בהתאמה, אם יש התקן יש חובה.

     

    הבנתם את ההיגיון המעוות של משרד התחבורה?! אם יש חגורה – חובה לחגור!! ממש גאוני.

     

    לעניין מונית – כפי שמסדירה תקנה 83ג לתקנות התעבורה, הכלל הוא שגם הנוסעים וגם הנהג חייבים לחגור חגורה בנסיעות בינעירוניות; הנהג חייב לחגור חגורה בתווך העירוני, אלא אם כן הוא מסיע נוסעים. להשקפתי החריג נוצר מטעמי בטחון.

     

    חריג "בטחוני" לנהג המונית?! בתוך העיר?! האם משרד התחבורה שמע על הסטטיסטיקה שרוב התאונות קורות דווקא בתוך שטחים עירוניים?!
    מה עם נהג האוטובוס?! נהג האוטובוס בנסיעות פרטיות, צבאיות וכו' – החשוף לסכנות שונות ומגוונות, דווקא הוא חייב להיות רתום וקשור לכסאו?! מה עם הצורך המתמיד להביט במראות הצד תוך גדי תזוזת הנהג על כסאו קדימה ולאחור – כשברור שברוב המקרים אין שדה הראייה מספיק אלא אם יבצע פעולות אלה!! זו רק דוגמה אחת מיני רבות שאין לקשור את הנהג לכסאו, ודווקא הוא שחייב לשמור על בטחון 60 נוסעיו (שאינם חגורים) נשאר האחד שאינו זמין מיידית לבצע פעולותיו בנדון.

     

    בפנייתך אינך מנמק כלל טענה לפיה יש לפטור מטעמי בטיחות או אחרים את נהג האוטובוס מחגירת חגורות בטיחות. נראה שכל קצפך יוצא על כך שהנוסעים פטורים ולטעמך מדובר "במחזה אבסורדי מעליב את האינטליגנציה". ברי שאין בכך הנמקה לפטור את נהג האוטובוס מחובת חגירת חגורה.

     

    משרד התחבורה!! השר ישראל כץ!! קצפי יוצא?! זאת תגובתכם לבאמת המחזה האבסורדי שאף אחד אינו חגור בתוך האוטובוס, בטח לא ילדים או תינוקות שמעולם לא היו להם מתקנים לצורך ישיבה כזו, ולראות רק את הנהג חגור – אינו נראה לכם מחזה שיותר ממעליב את האינטליגנציה"?!

     

    שאלה נוספת שהעלית בפנייתך היא שאלת האכיפה – האכיפה מתבצעת על ידי המשטרה ולא על ידי משרד התחבורה לכן את כל טענותיך בדבר נוסעים/תלמידים שלא חגורים למרות החובה עליך להפנות למשטרה.

     

    תראו איזו תגובה אינפנטילית של משרד התחבורה!! אם הנוסעים לא חוגרים עצמם (ולעולם לא יחגרו), ואם לילדים קטנים ובטח לתינוקות איו מתקני ישיבה בהתאם – ולכן לבטח אינם חגורים – עליי לפנות למשטרה ולספר להם על... המציאות!! אין ספק. משרד התחבורה כ"כ מטומטם, כ"כ חסר אחריות ציבורית, שכל מה שיש לו לענות לי על טענותיי שחגירת נהג האוטובוס רק מסכנת את נהיגתו ואת שלום הנוסעים – הוא: יש תקנה שמחייבת את הנהג לחגור ולכן... עליו לחגור, ולשוטר נשאר רק... לרשום לו דו"ח אם אינו חגור!! 
    .


    ב ב ר כ ה,

    עופר לוי, עו"ד
    מנהל מחלקה בכיר (ייעוץ משפט
    העתק:
    היועצת המשפטית
    עו"ד עביר מטאנס

     

    כעת לתובנה גדולה וחזקה מעבר לנאמר בתקנת התעבורה החולנית הזו המחייבת נהג אוטובוס לחגור חגורת בטיחות שמחד עלולה אף לסכן את נהיגתו ומאידך פוטרת את הנוסעים (אלה שיכולים לחגור ואלה שמעולם לא היתה להם אופציה כזו כמו למשל ילדים קטנים, תינוקות וכמובן נוסעים עומדים באוטובוס).


    שני גורמים חשובים (במדינה מתוקנת) שכאן, בישראל, ממש לא קיימים.
    1. משרד התחבורה.
    2. הבג"צ.
    משרד התחבורה. 
    לא רק שאינו קיים, אלא שהוא "חי ונושם על הנייר" אך ורק כדי לממש גחמות פוליטיות של השרים הממונים עליו, ומהווה מקום נרחב לכמעט אינסוף "אנשי שלומנו" שגורמים לקידומו הפוליטי של השר.
    מבקר המדינה הטיח בדו"ח האחרון ביקורת נוקבת על תפקודו הלקוי של השר ישראל כץ, והאפקט הציבורי ו/או המשפטי היה ממש אפסי. לא רק שהשר העיף לכל הרוחות את הערות ומסקנות מבקר המדינה, אלא שבכוחו הפוליטי שימר את הדימוי שרוחש בציבור כאילו והוא למעשה, השר ישראל כץ, הבולדוזר הכי אפקטיבי והכי טוב שהיה מבין כל שרי הממשלה!!
    כמי שמעורב בנושאי התחבורה בישראל כמעט יובל שנים ובין היתר שימשתי מרצה בכיר לנהגי ישראל כמעט 40 שנה... ושם לא חסכתי שיבטי מהתקפה חזיתית על משרד התחבורה האוויל הזה שזורק כספי ציבור על סלילת כבישים ומחלפים ללא סוף, כשתמיד היה לי ברור שבעיות התחבורה לא תיפתרנה מהכיוון ההוא... ובאורח "פלא" כל תחזיותיי על קיבוע הפקקים הנוראיים בכבישים והמשך ניוון התחבורה הציבורית – מתגלה במלוא הזוועה עד ימינו אלה. השר הנוכחי הפושע ישראל כץ היה בפירוש השטן בהתגלמותו: הוא לקח את ביזבוז כספי המדינה לנקודות קיצוניות וקריטיות ביותר, שם פס על כל מקצועיות אפשרית והיטה הכף לכיוון ראוותנות וסלילות מסיביות... דבר שגרם מחד למצב בלתי אפשרי של זרימת תנועה בכבישים ומאידך לסתימת הגולל על תוכניות פיתוח מערכות רכבות מתקדמות בישראל שרק הן היו יכולות להתמודד עם הכאוס התחבורתי המצריך הסעות המונים בתוך הערים ובין עיר לעיר וחלקי הארץ השונים.
    הבג"צ.
    שופטי ביהמ"ש העליון עם כל הביקורת הנוקבת עליהם שהם כאילו משתלטים על החלטות הכנסת, מתנהלים בדיוק להיפך. מעולם לא התערבו שופטי ביהמ|"ש העליון על אבסורד חקיקתי ואפילו לא על עוול נוראי שקרה לפלוני בסיטואציות הזויות שאינן חסרות בחיי היום יום שלנו. 
    נניח שאוכיח לשופטי ביהמ"ש העליון שתקנת התעבורה המחייבת נהג אוטובוס – אינה חוקתית, אינה עומדת בעיקרון השיוויון, מפלה לרעה, אינה מקצוענית, ולמעשה זועקת למישהו בעל סמכות במדינת חוק להעיר/להאיר ולמצות את הדין כדי שלא נחייה בלקונה בלתי פתורה המשאירה את הכח בידי מי שלמעשה אינו מוכן לתת דעתו (שר בממשלה) על חובתו כלפי החוק ו/או האזרח שלמענו נבחר ואותו הוא חייב לשרת.

    את התוצאה האבסורדית והנוראה חייבים כנראה אזרחי ישראל לבלוע, והנושא הספציפי שהעלתי כאן כמובן שאיננו היחיד שמשאיר אותנו פעורי פה וחסרי אונים אל מול המפלצת הפוליטית שאיננה סופרת אותנו ממטר. הקישקוש הנפוץ הטוען "יכולת לבחור במישהו אחר..." נשמע בעיניי תמיד אינפנטילי, וכך יהיה גם עד סוף כל הדורות. כאילו שבחירות יכולות לאפשר לך לבחור בין הטוב והרע לך. הבחירות האחרונות הוכיחו שוב שכל האווירה היתה "כן ביבי או לא ביבי" ובאמת... חחחחחחח... למי איכפת מחגורות בטיחות... יוקר מחייה... יוקר דיור... ופקקים נוראיים הגוזלים מאיתנו את האוויר לנשימה בדרכנו לעבודה ובחזרה הביתה...

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום רביעי, 27/2/19, 11:38

      כותרת ראשית: מכמונות מהירות/סלולרי ברכב, ומשטרת התנועה

      כותרת משנה: קבלו דוקטוראט מקצועי מעמיק על רגל אחת

      מאת: נסים גבאי

      האנושות בעולם השתנתה בעשרות השנים האחרונות בצורה דרסטית ולעולם לא תשוב להיות כמו שהמבוגרים בינינו זוכרים את מהלך החיים הטבעי והכאילו הרבה יותר פרימיטיבי. מי ששינה את בסיס חיינו הוא כמובן הסמרטפון.

      הסמרטפון הוא חלק בלתי נפרד מכל בן אנוש, בכל מקום, בכל רגע, לכל דבר ועניין, ובאופן ברור ומוחלט הוא נמצא איתנו גם בתוך הרכב – ומשמש אותנו כמובן גם בעת הנהיגה. עוד לא המציאו בן אדם שהטלפון יצלצל ברכבו והוא מינימום יפנה מבטו לראות מי המתקשר וברוב מוחלט של המקרים ימצא דרך לענות לשיחה עם או בלי ניסיון הסוואת הפעולה מעיניי החוק.

      המצחיק עד כדי בכי (מיד ההסבר בנדון לבסיס כתיבת דוקטוראט זה) הוא שמשטרת התנועה עטה על עניין הטלפון הנייד ככר פעולה כמעט אובססיבי לאכיפה, הכל כמובן מתוך דאגה אולי אפילו נכונה – שהסחת הדעת מהכביש עלולה לגרום ואכן גורמת לתאונות אפילו קטלניות מאוד.

      כדי להקדים תרופה קטנה למכה שמיד אנחית לעניין האכיפה על משתמשי הסמרטפון בעת נהיגה, אחזור לאחור עת החלה האכיפה האגרסיבית בעזרת מכמונות מהירות (ועדיין נמשכת עד היום) נגד נהגים שחרגו במהירות נסיעתם מעבר ל-10% מהמהירות המכסימלית המותרת.

      לא אכנס לכל המקצוענות בנושא זה שלא רק אני כמרצה בכיר לנהגים העביר החומר למאות אלפים מנהגי מוניות, משאיות, אוטובוסים, פרטיים, קציני צה"ל ומשטרה ומי לא? – שכל העניין איננו קשור בכלל לתאונות דרכים וכל ההתעללות הזו נועדה לשתי מטרות בלבד: אחד, לאפשר למשטרת התנועה לעלות על "עץ אשמת אסון תאונות הדרכים בגלל מהירות הנסיעה" ושניים, מילוי קופת האוצר בכסף/מס ענק שאיננו יכול להגיע בצורה כ"כ קלה בלי מאמצי חיקוק מיוחדים.

      לאלה שעדיין נמצאים בתרדמת ואמונה שמכמונות המהירות תורמות משהו לעניין הסדר באנדרלמוסיית הכאוס בדרכים, אביא הוכחה קטנה שרק היום בפרספקטיבה לאחור יהיה אפילו להם קל להבין. כשהחוק קבע בטימטום שמותר לנסוע בכבישים בינעירוניים עד 90 קמ"ש הדוחו"ת נשלחו לנהגים בארגזים כאשר נסעו מעל 100 קמ"ש. כיום (אחרי מאמצים אדירי שיכנוע) יש לא מעט כבישים שמותרת בהם הנסיעה מעל 110 קמ"ש...

      לא אכנס ליתר האבסורד בנושאי המהירות בקטעים מסויימים שהנהג עובר רגעית על המהירות המכסימלית (כביש פתאומי רחב ופתוח ולפעמים עם שיפוע ו/או כבישים עירוניים בטוחים יותר מבינעירוניים) והכל כדי לחזור לעניין המרכזי שאליו התכנסנו כאן – הסמרטפון.

      נחזור לעובדה הבסיסית: את הסמרטפון לא ניתן לנתק מבן האדם בכלל והנהג בפרט. אין בן אנוש המסוגל להימנע לחלוטין משימוש בסמרטפון תוך כדי נהיגה. לאלה שירימו גבה ויטענו שהם אלים ולא משתמשים בכלל בסמרטפון בעת נהיגה אזכיר רק שהם מפעילים את הווייז וכל הזמן מאזינים לדיווחים ומביטים בהוראותיו... תודה.

      אז מה קורה כאן? מזכיר לכם את תחילת האכיפה האגרסיבית בנושא מהירות הנסיעה?

      ניידות משטרה עם שוטרים ומצלמות על ראשם או בגדיהם בכדי לתעד משתמשי סמרטפון בנהיגה. אופנועני משטרת התנועה נעים בין טורי כלי רכב ומתעדים בהתאם. כעת משבא התיאבון הם מצאו מצלמות מיוחדות שמוצבות לצידי הדרכים ועושות את אותה העבודה רק בקבלנות יתר.

      נראה לי שכאילו איבדתי כאן חלק מהקהל. "אז מה אתה אומר? שמותר לנהוג, לדבר ולכתוב בו זמנית בסמרטפון?"

      התשובה שלי היא: "לא". זה לא רק אסור. זה ממש מסוכן.

      אבל... האבל שלי הוא הסיבה לכתיבת הדוקטוראט כאן.

      יש להבין שאנו חיים בעולם שלא חיינו בו לפני.

      הסמרטפון הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו ולכן כל הטוב שבו יישאר עם כל הרע שהביא עימו. משטרת התנועה לא תימנע ולו חלקיק תאונה גם אם תרשום כל יום לכל נהג דו"ח אחד או שניים על נהיגה תוך שימוש כזה או אחר בסמרטפון!! הדבר היחיד שיקרה הוא שהבור התקציבי של כחלון יתמלא הרבה יותר מהר ממה שהוא חושב ואפילו לא ייצטרך להתאמץ בהמשך לחפש הטלת מיסים כדי לפתור את בעיות אוצר המדינה.

      זו היתה השורה התחתונה, אבל כמו בסרט מעצבן עם סוף רע: "אז מה באמת עושים עם הבעיה (לכאורה) שהסמרטפון גורם למוות בדרכים?"

      תחזיקו חזק: הסמרטפון לא גורם לתאונה. הנהג שאיננו יודע לנהוג גרם לתאונה!!

      עכשיו התבלבלתם, אבל אחזיר אותכם למהות הנהיגה הנכונה.

      עבירות תנועה מתבצעות כל הזמן והדבר מביא למצב בלתי אפשרי לנהוג שפוי בכבישי ישראל. תאונות קורות כי נהגים נוהגים בנתיב השמאלי במקום בימני, וכשהם נזכרים לצאת ימינה לכביש אחר הם לא מאותתים, לא מבטיחים דרך פנויה, לפעמים בולמים בפתאומיות, לא פעם נוהגים בנתיב אמצעי בחצי מהירות וכל העוקפים מימינם ושמאלם מעניינים להם את המה שמו, ועוד צרות בלתי יאומנו שאנו חווים ממטורפי נהיגה ועלובי הבנת הכביש והרכב – דבר מרכזי לגרם תאונות הדרכים.

      נהגים עברייניים אלה שבד"כ המשטרה לא מטפלת בהם הם הבעיה האמיתית בדרכים, וכאמור הרבה יותר נח למשטרת התנועה להתעסק במהירות והסמרטפון.

      אז מדינת ישראל ומשטרת התנועה, קבלו תובנה.

      התחילו ובצעו עבודתכם המקצועית האמיתית.

      רישום אינטנסיבי והתעלקות על האכיפה הקלה והפופולרית תניב אולי הרבה כסף לאוצר אבל תתרום אפס למהות הנהיגה הנכונה בישראל, והכל משתי סיבות: האחת, הנהגים "הממזרים והמיומנים" ידברו בטלפון ויביטו בוויז וכו' אבל מבטם יישאר תמיד על הכביש וכל דבר שזז סביבם יהיה בראש מעייניהם. אלה לעולם לא יעשו תאונה אלא אם אלוהים יעניק להם מזל רע בדמות נהג לא נהג שיבוא מולם ולמרות עירנותם לא יצליחו לברוח ממנו. שתיים, הנהגים שאין להם דבר וחצי דבר עם נהיגה נכונה ואחראית, וכעת נפל עליהם גם הסמרטפון. הם יתעסקו בסמרטפון בכל רגע אפשרי וכל התנועה מסביבם שתתפוצץ. הם לא יתחילו לנסוע באור ירוק ברמזור וכולם מאחור שיצפרו ויישארו שם. הם יעדיפו לענות לכיתובית במקום לפנות את מרכז הכביש אותו הם חוסמים בנהיגתם האיטית והמסכנת. בקיצור, הם יתנו עדיפות לסמרטפון, כמו לסיגריה, כמו לאודם, כמו למכונת הגילוח בעת הנהיגה – וכל נושא האיתותים והציות לחוקי התעבורה יהיה בכלל מישני אם בכלל.

      את העניין הזה משטרת התנועה אמורה לאכוף!!

      את נושא עבירות התעבורה!!

      לא מהירות הנסיעה!!

      לא הצצה לסמרטפון!!

      את תוצאת הביצוע העברייני של הנהג!!

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 10/11/18, 11:26

        הכדורגלן/המנחה אייל ברקוביץ נגד השר צחי הנגבי

        אתחיל מהעניין עצמו, בשידור חי, ואח"כ אעבור לדברים שיש לי לומר בנדון.

        אייל ברקוביץ: "ראית את הפוסט שכתב יאיר הבן של ראש הממשלה נתניהו? (מוקרן על המסך): "6 מיליון נרצחים בשואה ויום זיכרון 1. 24,000 חללי מלחמות ישראל ויום זיכרון 1. רצח רבין? 10 ימי זיכרון". "זה עובר כל גבול. ליגלג על רצח רבין. שום תגובה שלך ו/או של אבא שלו. האם אתה מגנה את הדברים הללו שכתב"?

        השר צחי הנגבי: "אני לא רוצה להתייחס אישית...זה שטויות...", וכאן פורץ אייל ברקוביץ לדברי השר "זה לא שטויות. אתה מגנה או לא?!".

        השר הנגבי תוקף את ברקוביץ: "זה ביריונות מה שאתה עושה כאן", ושוב פורץ אייל ברקוביץ לדבריו: "אתה לא יכול להתייפייף בעצרת בכיכר ולא לגנות את הפוסט של יאיר נתניהו. זה הבן של ראש הממשלה!! זה לא כל אחד. אתה מפחד מביבי!!".

        אייל ברקוביץ סגר את השיחה בצורה הרועמת שלא הותירה מקום לספק. השר צחי הנגבי לא גינה את הדברים הנוראיים שכתב יאיר בנו של ראש הממשלה נתניהו, ממשלה שבה השר הנגבי הוא מבכיריה.

        אני חייב לומר שהייתי המום, ולא מעניין אחד בלבד בסיטואצייה/ראיון הזה עם השר צחי הנגבי.

        אייל ברקוביץ מודה בפה מלא שהוא ימני, אוהב את נתניהו, בוחר בכחלון, ובד"כ נהג לפסול כל דעה שמאלנית שבאה לידי ביטוי בתוכנית "אופירה וברקוביץ". זו הסיבה שנמנעתי באדיקות לצפות בתוכנית הזו.

        לימים שונו סדרי התכניות בטלוויזיה בששי בערב כך שאם לבחור בתוכנית אוכל וכד' או באייל ברקוביץ? חזרתי לאייל.

        אייל ברקוביץ!! אני מצדיע לך!!

        זה שאתה ימני? זכותך. לגיטימי. לא לכולם דעה שווה. אבל אתה שונה מהימני הטיפוסי. אתה אדם עם ערכים שאם לפניך בתוכנית טלוויזיה (בשידור חי) יושב מרואיין ברמת שר בכיר בממשלה מכהנת, ממשלה שאתה מאמין בה, והוא בזילות מוחלטת להיגיון, למוסר ולתרבות הסבירה (שאולי לא מקובלת בימין) מסרב לגנות דברי הסתה נוראיים מבית היוצר של ראש הממשלה ומשפחתו – לא חושב פעמיים ומוקיע קבל עם ועולם את השר העלוב שתמורת פופוליסטיקה ודבקות בכיסא שנתניהו מחזיק לו כתודה על שרותו למענו (לא למען המדינה) – יצאת לוחם תותח אמיץ וראוי לכל הכבוד בעולם.

        אינני מכיר עיתונאי/כתב/מנחה טלוויזיה שאי פעם הוקיע בפומבי מנהיג מהבכירים בממשלה מכהנת בצורה כה נוקבת על אטימות, פוליטיקה זולה ונאמנות עיוורת לכיסא בכיר בפוליטיקה הישראלית - שנשאר היה רק להוסיף: "אז כבוד השר אתה יכול לקום מכיסאך כאן וללכת לדרכך שאיננה דרכי ואיננה דרכו של אף אדם תרבותי עם מינימום כבוד עצמי לעובדות ולא ל"תהילת הפופוליסטיקה".

         

        ''

        ''

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום ראשון, 7/10/18, 20:52

          אני מבקש לשתף את כל עם ישראל במה שעובר לי כעת בראש בגלי זעם וכאב, אחרי הפיגוע של המחבל אשרף נעאלווה ימח"ש שרצח את זיו חג'בי וקים יחזקאל-לבנגרונד הי"ד. למה אני מדגיש "לשתף את כל עם ישראל"? מהסיבה הפשוטה שתבהיר שכל שינאת הימין אנשים כמוני כאילו אנחנו שמאלנים שונאי ישראל רק כי אנו טוענים שנבליהו הרס את המדינה עד היסוד – היא סתם טימטום אינפנטילי שמוכיח יותר עליהם מאשר הזבל שהם שופכים עלינו.

          קים היתה אימא בת 28... זיו בן 35 אב ל-3...

          מה קרה מאז הרצח הנתעב?

          כלום.

          לפני כן חיינו (ככה וככה) ומיד אחרי הפיגוע המתועב המשיכו חיינו באותו (ככה וככה). מספרים לי ש"החיים חזקים מהכל...". לא נראה לי!!

          ככה אנחנו חיים כבר עשרות שנים רבות.

          הרגילו אותנו שהמדינה שלנו לא ממש שלנו. יש איזשהו "ויכוח" עם הערבים, ובינתיים מותר להם כמו לנבלה הזה אשרף לקום בבוקר ולהחליט לרצוח יהודים.

          מה עושים אחרי הפיגוע?

          כבר אמרתי. כלום!!

          אינני שונא ערבים. ממש לא. אני חי ועובד איתם וחלקם ממש נהדרים בלי דאווינים מיותרים. אבל אינני יכול להשתחרר מההרגשה הנוראה שכל ערבי שחי כאן מסביבנו יכול/מסוגל לקום בוקר אחד ולהיות מחבל נתעב.

          הרצח הנורא (בייחוד קשירתה של קים ואח"כ הוצאתה להורג) משגע אותי, ותארו לכם איך משתגעים אלה שהכירו אותה, משפחתה, ו... הבת הקטנה שלה שאחרי שתגדל ותשמע מה עשו לאימה... תשתגע הרבה יותר ממני ומכם.

          לא באתי כאן לכתוב שצריך הסדר מדיני... שצריך להחריב את עזה... שצריך לשרוף בנאפלם את לבנון. רק רציתי לומר דבר קטן ומהלב: קיבינימאט. מה זה הרציחות הללו "על רקע לאומני"?! מה הנאציזם הזה לרצוח כך אימא צעירה כשאני אבא לבת בגיל 40 (סנדוויץ לעוד 4 בנים) אימא ל-3... ואתה מרגיש סולידריות נוראית עם המשפחה שאינך מכיר כלל מהצד של הנרצחת!!

          אל תספרו לי ש"אין מה לעשות".

          אל תספרו לי שהיום החל משפטה של הגנבת שחושבת שהיא מלכה בארמון זהב שכולו ממומן על ידינו, וזה שווה כותרת צמוד לדיווח על הפיגוע/רצח הנוראי – וזה ממש בסדר. כי זה החדשות...

          הבטחתי לא להכנס לפוליטיקה... אבל הפר אותה: מה זה? חלק מהחיים? להרצח כאילו אנחנו בשנת 1936?

          יודעים מה? להרצח כאילו הפדאיון 1948 שוחטים בנו כי הבטיחו לנו מדינה?

          ככה "לחיות"?!

          אתם יודעים מה? תאונת דרכים אני "מבין". רצח של ערבי שהחליט בחסות האידיאולוגייה הערבית שמותר לו לקום בוקר אחד ולרצוח יהודים... את זה אינני מבין, והגיע הזמן שאלה שמקבלים ממני משכורות עתק במשך עשרות שנים – יעשו את מה שהם צריכים לעשות ויתנו לנו למות רק בתאונות דרכים, מחלות ובע"ה צונאמי שעלול לבוא לבקר בישראל... לא עם "משוגעים" שרק בגלל שיש להם דת אחרת הנקראת איסלאם – מותר להם לרצוח בנו ככל העולה על רוחם ואנחנו מכסימום נאמר להם "נו נו נו".

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שבת, 8/9/18, 10:42

            ''
            המאמר (אני אומר) על נתניה לפני בחירות 2018

            מאת: נסים גבאי

            את המאמר הזה לא באתי לכתוב כמועמד מחייך לראשות העיר נתניה או מועצתה, אלא כמי שלוחם כמעט מאז היוולדו לתקן עולם ולא פעם נגד הזרם השטוח (מכל בחינה) שמסתכל בכל דבר ועניין רק על הקנקן ולא על מה שבתוכו. יתרה מזאת. לא אכניס את המאמר הזה לדפי המועמדים השונים "הרצים" לתפוס מקום בכסא ראש העיר או תזמורת המועצה – ואם יצליחו לעלות מעט מעל רמתם העכשווית – יש להם אישור ממני להכניס את הדברים כאן לתוך הקלחת המתברברת אצלם - שם. אני יודע... אני יודע... זה נשמע מתנשא, אבל ממש לא!! הם יודעים היטב מי זה נסים גבאי!! הם יודעים היטב שכולי רימון עטור יהלומים לתיקון עוולות!! הם יודעים היטב שאינני ולעולם לא אהיה פוליטיקאי מצחקק!! לכן אומר להם בהזמנות חגיגית זו: מנהיג אמיתי מבקש קירבה ועזרה מאנשים חזקים ומועילים אפילו חו"ח יאפילו מעט על המבקש עזרתו!!... אחרי נאום דרמטי (מיותר) זה אפשר לחזור לעניינינו.

            אתחיל מראש הדג המסריח (פיירברג) שבימים אלה מתהדרת שוב בקבלת התואר לנתניה כ"העיר היפה ביותר בארץ". למרות חילוקי דעות גם בעניין זה (לדעתי ישנן ערים יפות בהרבה מנתניה רוויית עציצי הפרחים) אכנס דווקא למהות הנושאים החשובים ולא אתמודד עם מי שהמשטרה המליצה נגדה לכתב אישום בעבירות חמורות ביותר, שהתעשרה ע"ח כולנו המתגוררים בעיר הזו שיכולה הייתה באמת להיות לא רק יפה חיצונית (פה ושם...) אלא גם יפה מבפנים.

            האישה הרעה הזו עם חבורת הזבל שמסביבה הצמודים אליה יותר מפחד מאשר מהתלהבות – הרסה והורסת את העיר הזו בשיטתיות מופגנת. להלן ההסבר לכל מי שאינו מבין שתעמולת העיר המושקעת ביחצנות במיליונים רבים אינם אלא בד שחור אחד עבה על האמת מתחת.

            אתחיל מ"עיר ימים". שכונת הדגל המאפיינת מא' עד ת' את ראש העירייה פיירברג – ששם כמו בעוד מקומות גרפה לכיסה מיליונים רבים. אין לי דבר נגד העשירים שבאו להתגורר שם במקום הכי כייפי מול הים, במגדלי יוקרה השווים כל שקל. יש לי המון נגד המדיניות שהפיכת העיר ממה שהיא באמת (עלובה, מוזנחת ומנציחה עוני ברוב חלקיה) לכאילו עיר נופש למיליונרים אי שם בהוואי.

            כי שני מ' משם יש לנו את שכ' קריית נורדאו. שכונה כה ענייה שמי ש"כבש" אותה הם עולי אתיופיה וזקנים שנשארו שם ללקט את שארית חייהם. זוהי שכונה המחולקת לשניים: הענייה (זו שנבנתה אך לפני 45 שנה) והענייה עד להחריד (שנבנתה לפני 70 שנה...). "מזלם" שבנו מולם ב"עיר ימים" קניון ענק (שכעת הרחיבו אותו עוד כדי לתת מענה לאלה שהכסף נוזל מכיסם בחסות הלוואות שלעולם לא יצליחו להחזיר) – אבל ללכת לשם מעבר להתרענן במזגנים האדירים... אין להם מה לחפש שם.

            נתעכב שנייה במרכז נתניה ואח"כ נחזור לכל שכונות העיר שהגב' ההיא בכלל לא סופרת – כי האספסוף שם ייבחר בה בכל מקרה. (תופעת ביבי הנפוצה כ"כ בישראל).

            מרכז העיר עובר שינוי. שלא תחשבו לרגע שהשינוי מהותי. זה שינוי האמא של הקוסמטיקה – הכל בחיפוף חיצוני, בהסתרת הקיים – והעיקר שייראה יפה מבחוץ. אקצר: במקום להרוס את כל "פחוני" מרכז העיר (תוך מתן פיצויים לבעלי החנויות שהן עיקר הבנייה שם) ולבנות גורדי שחקים בגבהים כאלה ואחרים לחנויות, דירות וחדרי מלון... משקיעים בהסתרה ובלי שום תועלת אמיתית לשום צד עם או בלי עניין במקום.

            כך ניתן לחזור ולהשתעמם מזוועת כל יתר שכונות העיר.

            שכ' טוברוק שעזה נראית הרבה יותר מפותחת...

            שכ' אזורים... כנ"ל.

            שכ' רמת חן... כנ"ל.

            שכ' רמת אפריים... כנ"ל.

            שכונות לצידי הרחוב שהיה פעם יוקרתי (עמק חפר והווילות שבו) כמו רמת הרצל וכד'... לא רק ש... כנ"ל, אלא שגם רחוב עמק חפר הפך חלק מהסלאמס סביבו.

            כעת לדובדבן שבקצפת. מרכז העיר האמיתי המתוכנן והמאושר כבר מלפני 25 שנה!! לא מעטים חשבו בעזרת מוחם הקטן והמעוות שכל מלחמותיי על המגרש שבבעלותי ורצון לבנות עליו גורד שחקים שנמנע בזדון מהוריי שגם הם חיכו לזה עשרות שנים (עד שהעירייה הרגה אותם!! מיואשים!! לא מאמינים שכך נהגו בהם!!) – היו אישיות כדי להתעשר. אז תודה לכל שונאיי ודבוקי אחוריה של פיירברג – כי האמת ניבטת ורשומה דווקא במסמכי עיריית נתניה והזדונית שבראשה!! עשרות שנים של בירוקרטיה למנוע פיתוח האזור נת/542!! כשכבר הסתיימו כל הסאגות החוקיות והבלתי חוקיות, חיכתה המפלצת עוד ועוד ועוד ככל שהחוק יתן לה לחכות (עד 15 שנה אחרי כל העיכובים הבירוקרטיים)... וגם אז בדקה ה-90 התחילה לגרד מעט חלקי כבישים באזור הענק הזה שמסביב הקרקע שלי... כדי לצאת ידי חובה... ולמעשה להמשיך למסמס... אפילו זה המקום שיכול היה לשנות את פני העיר כולה. למען התושבים. למען הזוגות הצעירים. למען הקידמה. אפילו למען מוסדות הציבור המתוכננים במקום... כולל מישכנה של עיריית נתניה שעד היום מפוזרת בכל מיניי מקומות בעיר.

            את נתניה צריך להתחיל לבנות!!

            את נתניה צריך להתחיל לתכנן נכון... כולל תחבורה שכיום משרתת כאילו אנחנו בשנות ה-50!!

            לא עציצי פרחים!!

            לא דאווין!!

            לא מלחכי פינכה!!

            לא ראש עירייה תאב בצע לעצמו ומשפחתו!!

            נתניה זקוקה לשינוי מהותי ויסודי – ולשם כך דרושים בראשה אנשים שרוצים להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד!!

            לא כאלה שכולם חיוכים לפני הבחירות ואח"כ יוקפו בחסרי כל כישורים לכמעט כל דבר... ונמשיך חו"ח להידרדר.

            הנה אמרתי.

            קורה.

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 3/3/18, 16:54

              בולשיט הביטחון ועשן הליברמן


              לכל אורך המאמר המאוד רציני שאביא כאן כדאי שתמיד תחזרו ותשננו את המשפט הבא:

              "לישראל יש את אחד הצבאות החזקים בעולם כולל חיל אוויר מהמתקדמים והקטלניים שהאנושות יכולה הייתה לייצר נכון ל-2018".

              אחרי שהבנו איש את רעהו הבה וניכנס לעובי הקורה של הביטחון הישראלי והפוליטיקה הנילווית אליו בדמותו של שר הביטחון ליברמן.

              הייתה לנו "מלחמת ששת הימים" ומנגד "מלחמת יום כיפור".

              בשתיהן "ניצחנו"... וואללה יופי.

              בששת הימים הנחתנו מכה מונעת עם "עפיפונים" ברמה של בסה"כ 19 שנה למדינת ישראל, למול אוייב המום שבקושי ידע היכן מפתחות הסוויץ של מטוסיו. קרענו אותם ויחד עם צנחנינו הנועזים (ממש ללא ציניות) הרחבנו את גבולות 67 לימי התנ"ך. יופי.

              ביום כיפור 73 היינו אנחנו ההמומים. כמי שבטעות נשאר בחיים יחד עם אריק שרון ועוד כמה שהגענו בסופו של דבר לתוך מצריים – יודע בוודאות שרק נחישות ענקית של לוחמינו והרבה מזל שעדיין לצבאות ערב לא היה בזמנו מי יודע מה איזה נשק אולטימטיבי – ניצחנו שותתי דם ונכים קשה.

              כעת נעבור לשר הביטחון ליברמן (לא אינני טועה, האפסנאי הזה שעלה אך לא מזמן מרוסיה הוא הוא מומחה הביטחון של מדינת ישראל). ליברמן הגיע למשרד הביטחון ו...וואוווו. מה שראה הדהים אותו. כמה נשק... כמה עוצמה... ממש יופי. מכאן שיכול היה לצאת (בלי לגלות סודות צבאיים...) לעולם ולאיים שאוי ואבוי אם מישהו יתעסק איתנו. "אנחנו נחסל את נסראללה ולבנון תחטוף באבי אביה...".

              תראה ליברמן. הסיווג הביטחוני שלי אחד הגבוהים בישראל ולך בכלל אין סיווג... אתה בסה"כ פוליטיקאי ישראלי נתמך ע"י ראש ממשלה מושחת ושר אסיר משוחרר שבקרוב ייכנס שוב לכלא. זה כל הרקורד שלך להגיע לטלוויזיה ולאיים. רק מה? אין בין דבריך והמציאות דבר וחצי דבר. שב ותלמד.

              העולם כיום איננו דומה בשיט לשנת 67 ואפילו לא ל-73.

              כיום לאיראן טילים ביניבשתיים שיכולים לשייט ולפגוע מהאטמוספירה ומהחלל, ואם אנחנו גם לא שקדנו על שמרינו – זה עדיין לא מייצב אותנו ברמה כזו שמותר לנו לאיים על כל העולם ואחותו.

              במלחמה הבאה לא נוכל למחוק את לבנון. יודע למה ליברמן (וספר לימנמניך): כי יש שם גם אזרחים חפים מפשע. נכון... נכון... לאסאד מותר... אבל לנו לא!! יודע ליברמן מה ההבדל? אסאד נתמך ע"י רוסיה (הלכה למעשה) ואילו אנחנו רק נקבל על הראש (תרתי משמע) מכל העולם וגם מ... רוסיה!!

              אז שום מתכונת לא הולכת לעבוד.

              מתכונת 67 (הפתעה) כבר לא קיימת. נתחיל?... ומיד יגמרו אותנו (ואני בכלל לא בטוח שרק ערבים יתקיפו אותנו...).

              מתכונת 73 ספיגה וניסיון קטילה? התחלת לספור את האבידות שיהיו לנו עד שמישהו כאן בהנהגה (שעדיין יישאר בחיים) יצליח לסיים באיזושהי הפסקת אש מחונטרשת?! אבידות לא רק בצבא. אתה יודע כמה ייהרגו בערים בישראל?!

              אבל... (יאמרו בעיקר בש"ס): "תראו איך שרדנו. "ניצחנו". אלוהים שמר עלינו".

              לא. זה לא יהיה "צוק איתן".

              לא. זו לא תהייה מלחמת לבנון 1.

              לא. זו לא תהייה מלחמת לבנון 2.

              אני מנסה לראות את הבעות הפנים של קוראיי ולשמוע את תגובותיהם עד כאן.

              "מה נסחפת כ"כ רחוק?".

              "חכה. בקרוב כתב אישום לביבי ושרה. סתם כותב מחזה אפוקליפטי".

              או סתם סגנונות ניציים שיסיטו לכיוונים פוליטיים כמו: "כחלון יציל אותנו"... (חחחח...).

              הגיע זמן סיכום האמת.

              נכון. יש לנו צבא נהדר.

              יש לנו חיל אוויר מהמתקדמים בעולם.

              יש לנו הכל... חוץ מכיפת ברזל אלקטרונית מעל כל מדינת ישראל ששום דבר לא יכול לחדור בעדה. כל עוד איננו מוגנים הרמטית, כל מלחמה חדשה תביא אינסוף קורבנות ותסלחו לי שאינני מאלה שיישארו בחיים וירוצו לכיכר רבין להשתכשך בבריכה כי... ניצחנו עוד פעם!!

               

               

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שני, 15/1/18, 09:42

                הרע בפוליטיקה הישראלית תואם חיינו

                 

                לא מכיר אדם מאושר בישראל שאינו מוטרד מהפוליטיקאים שרובצים עלינו מגרדים בביציהם על חשבוננו, כאשר בסופו של דבר מאזן האימה תמיד לרעת הבריאות שאיכשהו מנסים לשמור עליה למרות קצב החיים ההרסני.

                 

                לדעתי הצנועה כמי שנולד כאן על האדמה שלנו חצי שנה לפני קום המדינה, ש... יכול להיות הרבה יותר טוב אבל לא רואה שום קצה אור אלא רק מנהרה חשוכה, ארוכה ואפילו עם נחשים ארסיים אורבים בכל פינה.

                 

                אין לי כל כוונה להתחיל ולדבר על משבר הדיור הנורא שמתרחש בישראל כבר דורות, ואין מושיע.

                לא מתכוון לדבר גם על יתר דרגות הכאוס של חיינו בכל תחום ועניין: 1. מערכת הבריאות הקורסת. 2. האין חינוך לילדינו - לא חינם ולא על רמה. 3. התחבורה שאיננה רלוונטית לא מכיוון הפקקים הבלתי אפשריים שאין למדינה כל כוונה לבטלם, בדיוק כמו שאין מערכת רכבות אלטרנטיבית לקטסטרופה בכבישים... וכו' וכו' כפי שכולכם מכירים אבל אינכם נוקפים אצבע כדי להכניס אצבע משולשת לעיני השרים והחכי"ם שכל כולם בהעלאת שכרם ע"ח לדוגמה - הנכים, ו/או עסוקים בימי כיף כמו למשל הליכודיאדה.

                 

                כן. הגעתי לליכודיאדה - ולגמרי לא במקרה. כל כוונתי החל מהמילה הראשונה במאמר זה הייתה להגיע לליכודיאדה. לא לאירוע עצמו אלא להשלכותיו.

                 

                הליכודיאדה היא התגלמות הפוליטיקה הישראלית במערומיה שעולה בתת תרבותה אפילו על החינוך הקלוקל של הילד המגודל של ראש הממשלה שאין בו אהבה וזוגיות טבעית עם בנות המין היפה - אלא דרך מיטתה המצחינה של הזונה בחדר האחורי של בית הבושת שנקרא במכבסת המילים "מועדון חשפנות".

                 

                בליכודיאדה נחשפנו ל"תרבות הפוליטית הישראלית" כשסף הבושה המינימלי נעלם לחלוטין.

                 

                מי יכול היה עד עתה להכנס לפוליטיקה הישראלית?

                 

                סלבריטאי. ידוען. כל מה שהיה עליו לעשות היה להודיע מתוך קופסת הטלוויזיה שפרסמה אותו כי הוא פורש לטובת הפוליטיקה, והנה לנו ח"כ אוטומטי ללא כל צורך בהצגת קבלות כלשהן... להיפך: אפילו אין לו תעודת בגרות יתהדר בתואר אקדמי דרך "קשריו" ואת כל הדרך להיות שר או חלילה ראש ממשלה האחראי על כל חיינו - אין גבשושית מהמורה שתחסום אותו.

                 

                מאז זלגו המון מים מהירדן לים המלח (ציניות. לא מים רבים מהשמיים ולא ים מלח...) והגענו עד פתחה של הזנות במיטבה בצורת חגיגה ענקית הנקראת "נא בעין" או - ליכודיאדה.

                 

                נתניהו, אשתו וילדיו עשו ככל יכולתם להמאיס עצמם ותפקידיהם על מרבית עם ישראל, אבל את הזרעים זרעו לקול צהלתם של עלובי החיים סביבם... ויותר מזה. כל "עיתונאי" זב חוטם החל מרקד לצלילי הליכוד ונתניהו, עד שסלל דרכו חזק והיטב לליכודיאדה... בדרך לכסא בכנסת.

                 

                לא... אתה ואני נרוץ לתקן את המדינה... הצחקת את הצחוק.

                 

                אברי גלעד, ברקוביץ אייל, יהורם גאון, אופירה אסייג, ניקול ראידמן, צופית גרנט, אסי עזר, דידי הררי, הצל... שכחתי סלב כלשהו? לא משנה? סלב תמיד סלב ועד הבחירות יהיה עליו רק לצאת מארון "העיתונאות" והופ... הוא מינימום בכנסת או בממשלה.

                 

                זהו רבותיי. אין אלה מילים של ייאוש. אינני שמינית מיואש ואפילו לא שוקל לעזוב את המדינה... שלי. מודה בזה שהם גנבו לי את המדינה, אינני יכול לעשות דבר, אבל אינני מיואש. למה? 

                 

                ככה...

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 19/12/17, 06:16

                  חצי שונא חצי

                   

                  שלמה ארצי לא היה הראשון להוכיח את המציאות הישראלית העגומה "חצי שונא חצי", ואני לא אהיה האחרון לנתח אותה. אין לי כל ספק שהדברים כאן יהיו מסמרות תובנות שאיש לא יחלוק על אמיתותן, והיופי (אם אפשר לקרוא לזה כך) השונה מפסימיות מובנית זו יהיה ארגומנט התקווה האפשרית שבאופטימיות זהירה יבליח אי שם בעתיד כאור שיאפשר לנו לצאת מהכאוס הישראלי הזה.

                   

                  העם מחולק לשני מחנות עויינים ששום בימ"ש איננו יכול להביא את הצדדים להסדר חיים משותפים, אפילו כולנו יהודים, כולנו חכמים ואפילו כולנו יודעים את התורה. השינאה בין שני חלקי העם תהומית והיא פורצת חדשות לבקרים על כל נושא שצץ לו, טוב כרע, אידיאולוגי וסתם, אמונה וחילוניות, או סתם ריב על מקום בכביש, בתור לאוטובוס, באולם הקולנוע או במסיבה.

                   

                  ניקח דוגמית אחרונה שמעידה על אינסוף ארועים בעבר שחידדו והבליטו את השינאה בין חלק א' של העם לחלק ב'. שני מנחים שצצו להם כפטריות אחרי ההרס של ערוץ 2 שחולק ל-12 ו-13, ואיפשר לכל מיניי דמויות רדומות אך סלברטיאיות לתפוס את מרכז הבמה, והפעם אסקינן בברקוביץ ואסייג. לחצי עם הם נאמניו והחצי האחר סולד מהם - מכ"א לחוד ומשניהם ביחד. הגיע אליהם מני נפתלי, לוחם ציבורי ואישי נגד נתניהו – ואז הגיע רגע אי הנעימות שהביאה אותו לקום ולפרוש מהראיון. התגובות האוטומטיות לא אחרו לבוא. שני סוגי תגובות וכל אחד מייצג חלק אחר בעם שלא שכחנו את מטעני השינאה ההדדית ביניהם: "כל הכבוד לברקוביץ שהכניס חזק לעוכר ישראל הזה נפתלי שעויין את נתניהו המלך" ומצד שני "איזה נאד נפוח ומטומטם הוא הברקוביץ הזה שמתנהג כמו בהמה שבויה ביד אדוניו נתניהו, וזה אותו ברקוביץ שתפס בזמנו בביצים של השחקן שעיצבן אותו על המגרש".

                   

                  השינאה התהומית הזו בין חלק א' לחלק ב' הגיעה לידי ביטוי אלקטוראלי וייצוג אותנטי בכנסת. שום דבר כבר לא ענייני. אין כבר נושאים לאחדות העם וניהולו בדרך נאותה אלא מלחמה כמעט עקובה מדם כדי לקבוע מסמרות ולהביס באופן מוחלט את החצי השני. זה מביא מחד לגילויי שחיתויות ברמות שלא הכרנו בעבר אבל באותה נשימה למנגנונים משומנים גלויים וסמויים שמוכנים לטייח את כל הרע ולהביא לסיכול כל ניסיון שיקום ועצירת ההידרדרות שבסופו של דבר גרועה בתוצאותיה מהחימום הגלובאלי של כדור הארץ שאין ספק מהווה בעייה קיומית אמיתית למין האנושי.

                   

                  אם ברור לכולנו שהגענו לדרך ללא מוצא שכנראה תביא בסופו של דבר את המצב לפיצוץ אטומי פנים ישראלי החמור מכל פצצה גרעינית איראנית דימיונית או אמיתית, מותר וצריך להשאיר פתח תקווה לאור שיתכן ויצוץ ויגיע מאי שם... בדמותו של מנהיג אמיתי שיידע לא רק לעשות מה שצריך כדי לשקם תשתיות ישראליות הרוסות אלא לבנות גשרים חדשים ששני חלקי העם יראו בהם דרך לחיבור מחדש והליכה האחד לקראת רעהו...

                   

                   

                   

                   

                   

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שלישי, 10/10/17, 12:27

                    בקרוב, אחרי פרישת נתניהו, הליכוד יתנהל בדיוק כמו מפלגת העבודה.

                     

                    מיום ליום מתחדדת ההרגשה שנתניהו בסוף הדרך הפוליטית שלו. המקום המתפנה בראשות הממשלה מתחיל להניב פירות מועמדים חדשים, חדשות לבקרים, והכל במפלגתו הליכוד שידעה "שקט תעשייתי" הרבה זמן.

                     

                    המועמדים לראשות הממשלה הבאה מהליכוד חיוורים לא פחות מאלה שהתמודדו לראשות מפלגת העבודה, ואת התוצאה מיד לאחר כיבוש המקום הראשון שם נראה גם בליכוד שאחרי הפריימריס בין כל המועמדים לרשת את נתניהו.

                     

                    אני בטוח שהמסקנה הראשונה המעלה גאווה אצל החברים בליכוד היא: נתניהו ענק ועובדה שכל כך הרבה מועמדים שמציעים עצמם כירושה לאחר לכתו – שתקו כמו דגים בעת כהונתו חסרת המעצורים.

                     

                    אין ספק. נתניהו שהפחיד את צאן מרעיתו המלחך עשב בשדות כשהוא הרועה האולטימטיבי שלהם, הצליח בשיטת ההפחדה לייצב חזק את מעמדו, ובכך להנציח רצונו לחיות כמו מלך הולל תוך הרס מדינה שלמה שהוא מעלה כקורבן לגחמותיו הפרטיות.

                     

                    אבל אין להתעלם מה-מסקנה ה-אחת, הן של אוהביו והן של שונאיו (כאילו הם מיקשה אחת): אחרי נתניהו כבר לא יהיה אחד כזה שכולם ירעדו מפניו ובפניו.

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 22/9/17, 09:32

                      בזה, רבים מכם אינם מוכנים להודות

                       

                      כתב לי איזה מישהו (לא חשוב מי, כי רבים אחרים חושבים כמוהו): "נראה שאתה רואה רק את עצמך כהכי מתאים להיות ראש ממשלת ישראל".

                       

                      לא עניתי לו כטוקבקיסט, אבל אינני מתחמק מזה. הנה תשובתי כאן, בביסוס מעמיק.

                       

                      אתחיל דווקא מהסוף. תשובתי כמובן "נכון", ומיד אני מצפה לחיוכי ליגלוג, שליחתי למוסד סגור, לקחת כדורים בצבעים כאלה ואחרים... (בייחוד מהצד הימני של המפה הפוליטית שהרי אני מוכר כ... לא משלהם).

                       

                      אמשיך מלמטה למעלה. אינני היחיד שחושב, בטוח, מאמין... ביכולותיי לנהל את המדינה בצורה הכי טובה, ורחמנא ליצלן – בטח טוב מהכנופייה השולטת כעת כמובן עם הראש הכי מסריח שהיה לנו בדגים "לחג", מר כבוד המלך בנימין נתניהו. אבל אתעלם מכל אלה שחושבים כמוני שהם מאוד מוכשרים (לפחות פחדנים ומצניעי לכת... "לזכותם") – ואסביר מתוך החדר הסגור במוסד הסגור עם השרשראות הנעולות על ידיי ורגליי... את התיזה שלי המשליכה על הרבה מאוד רבדים.

                       

                      מנהיג בכלל ובישראל בפרט איננו דווקא זה שזרקורי התקשורת/התהילה/הסלבריטאות... האירו אותו. נכון שכאן בארץ המובטחת זה עובד "מצויין" אבל לדעתי הצנועה אין למהות והאמת הנדרשת לצורך עניין רציני זה של "להיות מנהיג מוביל ישראלי" כל קשר לרדידות הישראלית שאני מודה בלתי ניתנת לשינוי.

                       

                      נו אז מה?

                      שארים ידיים, אמחא כפיים לכל "כוכב" שנופל עלינו לא מתוך כישורים אלא רק קישורים?!

                      נראה לכם שאהיה השותף שלכם בפגיעה האנושה באינטליגנציה?!

                       

                      כעת אתחיל את הדברים שהרי עד כה כתבתי את סיפת דבריי.

                       

                      אתחיל דווקא ב"ניחומים" לכל הסקפטים, מקנאים, זוממי מזימות ושוחרי רע: "הגעתי לגיל 70 אומנם במצב מעולה אבל... כל יום מהיום מקרב אותי רק לדבר אחד. הקבר. לכן... ראשות הממשלה לבא בתור... חחחחח...).

                       

                      למה מחשבותיי לאורך שנים רבות היו שיש בי המון מה לתרום למען הכלל, לא התממשו?

                       

                      כי האופי שלי חארא.

                       

                      לא שאני איש רע מטיבעי, אלא שבענייני פוליטיקה הבנתי שאסור לי להיות אני, ועל כך מעולם לא וויתרתי ולא הסכמתי להתפשר אפילו לא תמורת שוחד קטן כגדול.

                       

                      כך אני גם בחיים האמיתיים, בעבודה ובכלל בסבך החיים: אם צריך לכופף אמונה בסיסית (צדק, יושר, אמת...) אני מוותר על לא חשוב מה, ממשיך בדרכי הקשה תוך וויתור "אינפנטילי" (לדעת אחרים) ולא רק שאינני מתחרט אלא גאה להמשיך ולחיות בלי אותה הטבה שכמעט השגתי שלא בדרך בני אדם ותרבות סבירה.

                       

                      יאמרו המגחכים: "נהדר. נניח שאתה אדם ישר (טוב לא כמו לפיד), צדיק (טוב לא כמו דרעי), לוחם נחוש (טוב לא כמו נתניהו), עובד קשה ונהנה מהעבודה והצורך להתפרנס (טוב לא כמו א. גבאי)... אבל מהיכן החוצפה אפילו להתחיל לחשוב ולהאמין שאתה מסוגל להיות ראש ממשלה מצויין לישראל?!

                       

                      תשובתי פשוטה.

                       

                      אין לי תואר לא במדעי המדינה, לא בכלכלה, לא בחינוך, לא בראיית חשבון... אבל יש לי תעודת בגרות המוכיחה שסיימתי 12 שנות לימודי בסיס/ליבה וזה הילקוט הקטן שקיבלתי כדי לצאת לדרך החיים ומשם להתפתח.

                       

                      התפתחתי לאורך השנים... ועוד איך.

                       

                      למדתי להיות לוחם בלי דרגות קצונה ו/או רמטכלו"ת.

                      למדתי חינוך מהו דרך ילדיי ונכדיי.

                      למדתי כלכלה דרך עבודותיי המגוונות שכיר/עצמאי.

                      למדתי מנהיגות מאינסוף סיטואציות שהייתי מעורב ומעורבב בהן עם מנהיגים שונים ומשונים במסגרות כאלה ואחרות.

                      למדתי... ואת כל מה שלמדתי אני לוקח עימי בקרוב לקבר.

                       

                      אבל הכי חשוב. נולדתי עם כמה נתונים בלעדיים (בלי ציניות, ברור שישנם עוד לא מעטים כמוני) – שרק העמיקו את יכולותיי והביאו אותי לפריצת דרך אישית שהלוואי היתה יכולה להביאני ולנתבני לנקודות ואזורים משפיעים על רווחת כולנו... אבל כמובן שזה היה בלתי אפשרי בשילוב הקשה של אופי חזק וטוב מול שחיתות רעה ונוראה שאינני מתפשר עימה בשום דרך.

                       

                      אבל אלה שלא למדו... כמו שגם לא נולדו עם זה... הגיעו... עם קישורים הזויים ככל שיהיו... לפוליטיקה.

                       

                      הם מלגלגים עליי ועל שכמותי.

                      הם בטוחים שלזן כמוני אין שום סיכוי לאיים עליהם.

                      הם מקבלים ממני גושפנקא אמיתית להמשיך ולהתעלל בי ובאחרים, כי... אנחנו לעולם לא נרד לרמה שלהם.

                       

                      אבל הם...

                      הם ראש הממשלה של מדינת ישראל.

                      הם שר האוצר של מדינת ישראל.

                      הם שרת התרבות של מדינת ישראל.

                      הם שר החינוך של מדינת ישראל.

                      הם שר הביטחון של מדינת ישראל.

                      הם... הקובעים... המחוקקים... השולטים...

                      ואנחנו רק... טוקבקיסטים משלמי מיסים.

                       

                       

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 19/9/17, 08:26

                        לנתניהו הדפוק. איראן נמצאת בכבישי ישראל

                         

                        גילוי נאות. אני מודע היטב לעובדה הזועקת שלפוליטיקאי ישראלי אין טעם אפילו לנסות להסביר עניין מהותי וחשוב ע"מ שיעשה משהו לתיקונו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בראש ממשלה נוכל, טיפש, פושע ובוגד במנדט שניתן לו ובעמו באינספור נושאים חשובים, כבוד המלך האבוד נתניהו.

                         

                        רק הבוקר עוד תאונה קטלנית מחרידה בכביש 4 מחלף חולות ליד חולון. לפחות 3 הרוגים ועוד כמה פצועים שבסה"כ עשו תאונה קלה, יצאו מרכבם, ומשאית השטן הגיחה לעברם, קטלה מיידית שלושה מהם והשאירה עוד משפחות שכולות על לא עוול בכפן.

                         

                        לכאורה, עוד נהג משאית שאינו יודע לנהוג... אבל מחזיק ברישיון ממשלתי כדין.

                        את האבסורד הזה אין המדינה מתחילה אפילו לחשוב – כדי לתקן.

                        לא... לא עוד 70,000 ניידות משטרה שיחפשו נהג משאית תמים ויחפרו לו כל מיניי האשמות עד שההוא לא יתחיל להבין על מה פשע.

                        ככה נוהגת מדינה דיקטטורית שכל מנהיגיה שואפים רק לדבר אחד: קידום אישי.

                        שום דבר מעבר לזה.

                        אח"כ נתחיל את הדיונים בפייסבוק... אבל בכנסת שצריכה למעשה להיות בית הכלא המאובטח ביותר בישראל... הכנות לחג.

                        כל ח"כ ושר עורכים בימים אלה מסיבות. הרמת כוסית...

                        כולם יגיעו הביתה בשלום, ואת זרעי הפורענות שהשאירו אחריהם "נבחארי ונבחארות הציבור" בצורת שדה קוצים שרוף שבמקום לנטוע כל תקופת עבודתם/שרותם את הציבור, גירבצו... נמשיך כולנו לנתח... ימין יאמרו כי בתקופת מפא"י היה גרוע יותר (למרות שהם במינוס 50 שנה מהתקופה ההיא...) והיתר ימשיכו לברבר במח עם כל מיניי "כוכבים" עלובי נפש כמו לפיד, כחלון, גבאי ואח'... כאילו אנחנו אבק!!

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 29/7/17, 16:23

                          זה אתם ואני...


                          בואו נעשה סיכום ביניים (כי למרות גילי ולמרות גילכם אלה שסובלים ממני עשרות שנים – אנחנו עדיין חיים).

                          סקרים.

                          הסקרים תמיד נותנים תוצאה שיקרית זהה: רוב אזרחי ישראל אומרים שכיף לחיות בארץ.

                          כשנכנסים לעומק... יעני יוצאים מהרגע האופורי של הצורך לתת תשובה לשאלה מטומטמת – מרגישים בדיוק כמו זה שנפל לבור ביוב, ראשו מעל הצחנה, וכולו אמירה מלאת "היגיון": "מצבי יחסית טוב".

                          בטח שכל אחד מאיתנו מרגיש ברגעים לא מעטים טוב עד מצויין... אבל מה עם הרגעים הרבים יותר בו אתה מקלל את כל מה שזז ו/או עומד לידך?!

                          היי... אני מודע לעובדה שאיננו חיים בשוויץ. אין לנו אגמי מים בלתי נגמרים, נופי הרים מושלגים מכל עבר, דשאים ופרות רועות בנון שלנטיות, ואוויר הרים צלול כיין... עם הרבה יין ומאכלים כייפיים.

                          אבל כמעט כולם כועסים.

                          לא רק אלה שרואים בנתניהו שורש כל רע ואין קללה עסיסית אחת שלא סיננו עליו ו/או על רעייתו.

                          גם אלה שבחרו ויבחרו בנתניהו שוב ושוב. גם להם רוב הזמן עובר בקללות לכל עבר... מעבר לאלה שהם מטיחים ב"שמאלנים" שרחמנא ליצלן מקללים את הביבי שלהם.

                          כולם מקללים את כולם... כי מאוד רע לחיות במדינה הזו.

                          להיכן שלא תזרוק אבן... תמצא שחיתות ו/או חוסר התחשבות ו/או חוסר תרבות ו/או חוסר נימוס ו... בקיצור: כוס אמק וכוס אוחתוק על ימין ועל שמאל (כאן הכוונה לא לפוליטיקה... חחחחחח...).

                          כל ההקדמה הארוכה הזו שאפילו לא התחילה למצות את כל החארא בו אנו חיים... אבל צפים... באה לדבר על המהות שמהווה סכר ענק ביני... ובינכם.

                          מה בדיוק השגתם עד היום בעשרות שנים שהאכילו אתכם "דמוקרטיה"?

                          אני קבעתי שיש כאן דיקטטורה... ואתם לעגתם לי כי... "אינני מבין".

                          לא השגתם דבר.

                          לא רק שלא השגתם דבר, אלא שהאריכו לכם את המאסר עולם החונק... למאסר ללא נקודות יציאה.

                          אבל לא למדתם דבר.

                          אתם בשלכם עם "הדמוקרטיה".

                          אני למשל, לא הולך כבר עשרות שנים לבחור לכנסת.

                          אוי ואבוי... אין כמעט אחד שלא מקלל אותי ו/או מרחם עליי... יעני טרם הבנתי שבכך... "אני יוצר תשתית שהערבים יעלו לשלטון"...

                          אני מנסה להסביר שבדרכים "דמוקרטיות" יהיו קבוע בשלטון המפלגות המגעילות הסטנדרטיות... עם כמעט אותם חלאות מושחתות שרק ליום הבחירות מתקלחות ועוטות חליפות... אבל... "אתה לא מבין. ככה זה בדמוקרטיה. הם נבחרים כחוק".

                          מי נבחר כחוק?

                          אותם אלה שאתם מקיאים מבוקר עד ליל שנייה אחרי "בחירתם"?!

                          פעם הייתי "עוף מוזר. חריג...".

                          היום אני לוחם בודד... דוהר במרחבים הענקיים לבדי... מאמין בטבע ולא באלוהים... כמובן שגם לא מאמין בבני אדם... ולמרות הכל מוסיף ומביע דעתי... עם המשך קיטונות שינאה ואי הבנה כלפיי: "מה שאתה יודע זה רק לקלל".

                          לא!! אני גם אברך!! חחחחחחחחחחח...

                          תברכו אתם את הדמוקרטיה ואת אלה שאתם בוחרים... "בוחרים"... כמו לערבב חארא בתעלת ביוב וכל פעם לדוג חארא צף אחר בין אם כבר תפסת אותו קודם או שהוא "חארא חדש"!!

                          אבל אני עוף מוזר.

                          איזו מין חוצפה יש לבן אנוש כמוני להטיח את האמת מול פרצופם של הרוב שאינם מבינים משהו אחר ממה שהאכילו אותם לאורך שנים... ואח"כ מתפלאים ש-30 מנדטים מספיקים ברחבת הריקודים של ה-120 כדי להנהיג את כל הרחבה!!

                          "אז מה אתה מציע"... שאלה סטנדרטית.

                          "יש לך מועמד טוב יותר"... שאלה עוקצנית.

                          הפעם אענה כיהודי, בשאלה, כי זה מה שכולם מבינים הכי טוב (יהודים וערבים): "אין לי מה להציע. מה אתם מציעים"?!

                           

                           

                          דרג את התוכן: