ע"א 22402-05-12 נסים גבאי נגד עיריית נתניה

לכב' השופטת סמדר קולנדר אברמוביץ מנתניה: טעית משפטית.

כב' סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי מרכז (לוד) השופט אילן ש' שילה קיבל היום 14.10.12 את הערעור שהגשתי נגד ההחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת סמדר קולנדר אברמוביץ בת"א 30078-11-09 בבימ"ש השלום נתניה ובה מחקה את התביעה לפיצויי נזיקין בגין השתהות חסרת תקדים בפיתוח נת/542 (וטענות נוספות) בכדי שניתן יהיה לבנות באזור המיובש כבר 67 שנה.

המשך יבוא...

לוחם מיוחד וייחודי מחפש בית פוליטי

קודם כל מכה על חטא: לא הצלחתי להקים מפלגה משלי לבחירות הקרובות לכנסת. הסיבות לא ממש חשובות. אני אשם. אחרים אשמים... תכל'ס – כרגע אני הומל'ס חסר בית פוליטי.

לא השתניתי כמלוא הנימה: חושב, יוזם, ביצועיסט, לוחם חברתי... אבל לא פוליטיקאי. רבים חושבים כמוני שמקומי בכנסת, אבל את הדרך לשם אינני יודע בלי הג'י.פי.אס המפלגתי וכו'. לכן...

מחפש בית פוליטי כדי לתרום לחברה ולמדינה, ולמרות הנאיביות שבקריאתי – מנסה בכ"ז למצוא פלטפורמה להכנס לבית הנבחרים.

סליחה על ה"קול קורא במדבר" – אבל ליותר מזה אינני מסוגל כדי להכנס ולתרום באמת למען המדינה והחברה.

מי שבוחר ליכוד/נתניהו – אידיוט

לא מתנצל על הכותרת הלכאורה בוטה. אין כאן כל בוטות.

מי שמסוגל לשכוח או להשכיח כי בקיץ 2011 יצא כמעט עם שלם לרחובות בדרישה לצדק חברתי – אידיוט.

מה יש עוד להסביר בנדון?

נכון שהרגילו אותנו שאין בישראל אחראים לשום דבר ו/או מחדל ו/או רשלנות – אבל מכאן ועד קביעה כזו בויקיפדיה כאקסיומה – סליחה, לא.

מי שלט בנו בשנים האחרונות?

נכון שנתניהו והליכוד?

אז מי האשם בקביעת העם שסדר העדיפויות עקום בצורה דרסטית?

מה החרטא הזו של ייעוץ פוליטי לראש הממשלה: "צא ואמור לעם הדביל הזה שאתה מסכים איתו, והם ימחלו לך במ.ח.ל נוסף בבחירות הבאות".

אם צריך להכין עבודה יסודית כדי להסביר למי שעדיין צריך הסבר לעובדות הקשות שהוציאו את העם הזה לרחובות ומדעתו, אז מוטב לקצר את הדרך ולקבוע שלאידיוטים אין תקנה.

אינני מסכים גם עם הקביעות/טענות הנוספות שבאות כגלי צונאמי מיד אחרי הטיעונים הכל כך מבוססים הללו, ושמבחן התוצאה אינו מעניק להם ציון עובר.

מה הם מגיבים בשליפה?

אתה שמאלני... איזו אלטרנטיבה יש לך?... וכהנה "טיעונים" שרובם ככולם תגובת פגוע שהעליבו אותו בציפור נפשו.

מה הקשר לשמאל וימין? מה לעזאזל הקשר ההיסטורי של אלטלנה והפלמ"ח? מה לעזאזל לשטחים הכבושים ולא"י השלמה בסיפור מציאותי עצוב זה? לאידיוטים הפתרונים.

אתם רוצים שאציג לכם אלטרנטיבה לנתניהו? למה אחת? קחו עשר... עשרים...

אם ניזכר בתאוריה שהבחירות לכנסת הן דמוקרטיות, שיוויוניות, חופשיות... אז מי קבע שרק הליכוד יכול להרכיב ממשלה בישראל? ראשית, כבר היו דברים מעולם, ושנית, טרם פורסמו תוצאות הבחירות שהכנסת טרם קבעה להם אפילו תאריך.

אז מי אומר שאין יותר מראש מפלגה אחת המסוגל להרכיב את הממשלה הבאה? אפילו את מספר והרכב המפלגות המתמודדות טרם הכרנו עד תום... אז מה החיפזון לשאול קושיות – אידיוטיות?!

בדבר אחד אני בטוח, אפילו יש בו סממנים נבואיים: כל המפלגות שיתמודדו לכנסת הבאה יעשו מאמץ כביר כדי להיות המפלגה הגדולה ביותר שתרכיב את הממשלה הבאה, ומשם כל כך הרבה נתיבים... שאפילו האידיוטים עלולים לקבל כזה הנגאובר... שבתי החולים עלולים להסתם, לא רק המסדרונות... אלא אפילו הדשאים מסביב הבניינים.

שר החינוך הבא יהיר לפיד חסם אותי

שר החינוך הבא עלינו לרעה יהיר לפיד, חסם אותי מכניסה לסטטוס הדף שלו באינטרנט.

מעתה ימשיך "סלב העל" לצפות במאמריי התוקפניים נגדו בעצמו ו/או בעזרת חברים שיעבירו לו את החומר.

שר החינוך הבא של ישראל, "אישיות" סלבריטאית ישראלית חסרת תעודת בגרות – תהא המחנכת של ילדינו, נכדינו ותשתית התרבות החדשה במדינה המתחדשת תרתי משמע אחרי הבחירות.

יהיר לפיד שקובע כמעט הכל בד' אמותיו, במפלגתו, ובתקשורת הישראלית שהוא יצור חלציה – איננו אוהב ביקורת. אני מכיר עוד כמה פוליטיקאים כאלה... והם יעדיפו רק את התשבחות ו/או את התרומות האינטנסיביות המוזרמות אליהם מבעלי ההון שהם "במקרה" גם "חבריהם".

יהירים כאלה יש לא מעט, אבל כעת מגיע המודל הראשי (המאסטר פיס) וסוגר פזל טראומתי שאף אחד לא מצא עד היום תרופה נגדו.

בהפוך על הפוך, אפילו המנכ"ל לשעבר של חברת התרופות האולטימטיבית "טבע", שלמה ינאי, יגיע לא כדי לרפא את תחלואי המדינה ונתיניה הכורעים תחת הנטל הפיזי והנפשי, אלא יחבור כמעט אוטומטית דרך עוצמתו הכלכלית מרופדת שמן המלכים, ישר לכורסה נוחה בכנסת או בממשלה. שם כבר לא נשמע ממנו יותר... שהרי בשביל "משכורת" של עשרות מיליוני שקלים עבד פחות...

יהיר לפיד לא אהב את הבקשות/הצעות הלגיטימיות שהפניתי אליו רגע אחרי שצייץ כי הוא נכנס היישר מהטלוויזיה לממשלה הבאה.

מה כבר ביקשתי?

צא אל העם ודבר איתו בגובה העיניים. שמע את זעקתו, והבטח כי למרות בואך מרייטינג אפוף ריפוד דולרים רבים – כל מעייניך יהיו למציאת פתרונות ליציאה מהעבדות בה רוב העם נמצא – לחירות.

צא ופקוד את כל שכבות העם, ואל תתמקד בציור אבסטראקטי של "מעמד הביניים". אחרי הבחירות יתווסף המעמד הוירטואלי הזה למעמד היושב טוב טוב מתחת לקו העוני...

אל תבחר את הדמויות הסטנדרטיות שאוספים כל התורנים מבשרי בוא האביב הפוליטי החדש כמועמדים לכנסת מטעם הרשימה החדשה שלך, ועשה פריימריס כדי שכולם יבחרו את הטובים והראויים ביותר.

אל תמשוך עצמך למלך שאח"כ יכתבו ויצעקו אחריך: "ראש מפלגה ושבעת הגמדים או הקופים שאינם מדברים, לא שומעים, ומתנהגים כעיוורים".

כעת ראו את "המוצר המוגמר" כפי שהזדקן מולכם מאז ימי הג'ל ועד טירוף הכניסה לפוליטיקה – ואימרו: "לילד הזה פיללנו?!".

כמו שהוא חסם רבים ואת עבדכם הנאמן מלהביע דעה לגיטימית בדף הפייסבוק הפוליטי שלו, תארו לעצמכם כיצד יחסום לנו את האוויר הטבעי והטרי לכשייכנס לכנסת או הממשלה...

טרגדיית 100,000 השקלים

כמו בכל סיום מנדט, גם הפעם ריח הבחירות לכנסת באוויר.

הבחירות אמורות להיות דמוקרטיות, שיוויוניות... ובקיצור: חירטוט מילים כמו שהפרלמנט הרגיל אותנו לבלה, בלה, בלה.

גם אני רציתי להגיע לכנסת. לא מהטעמים של אותם מועמדים שרובנו בוחר ויורק עליהם כבר עשרות שנים, אלא מטעמים שלא יאה לכתוב אותם בעידן הקישקוש המודרני המודרך ע"י "האח הגדול" ו/או "היפה והחנון". נכון, אינני היחיד שיכול לתרום רבות למערכת הפוליטית המעוותת בישראל – אבל אנחנו בחוץ.

למה? כי הרישום האלמנטרי עולה 100,000 שקלים.

אין לי? דווקא יש לי. אפילו כמה חבילות של 100,000 שקלים כ"א, ואפילו הרכב הפרטי שלי שווה יותר משתי חבילות כאלה. אבל לא בא לי לשלם עבור כרטיס הכניסה הזה לשרות הציבור. לא בא לי לשלם כרטיס כניסה כה יקר, שאחרים גונבים אותו בכל מיניי תככים לא רלוונטיים לשיח כאן בינינו. אני לא חושב שכדי לתרום באמת, בעבודה ומאמץ כן לשינוי הזבל הנמצא כעת בכנסת – אני צריך להיפרד מ-100,000 שקלים. כך אני חושב. מחשבה אנוכית כזו. עקרון בסיסי כזה שאם אני צריך לשלם סכום כזה בשביל לשרת ביושר את הבוחרים בי – אין זה דמוקרטי ולבטח לא שיוויוני.

כי האחרים המתמודדים לא מוציאים מכיסם שקל.

הם גונבים. משקרים. מבטיחים על הקרח... ומה לא?

בינתיים נכנסה רשימה אחת בלבד למרוץ המגעיל של הנבחרות הוותיקות והמגעילות לכנסת הבאה: יאיר לפיד הטוען שהוא העתיד...

אבל האיש לא הוציא שקל מכיסו.

האיש בנה עצמו כסלב על במשך שנים, ליקק בראיון לכל דמות ציבורית, ומצא עצמו כמו סופרמן שהחליט להחזיר לכל אלה שליקק להם וכעת הם איכשהו חייבים לו חזרה... ובומרנג התודה ממנו לא יאחר להגיע אליהם אחרי היבחרו...

חוץ ממנו?... רבים וטובים מחכים להכנס... אבל אין להם ו/או לא בא להם להוציא 100,000 ש"ח על הרשמה כדי להרשים את הציבור ביכולותיהם.

לי אישית זה לא כואב. בדיוק כפי שיש כאלה שאינם מאמינים שיכול להיות אדם עם יכולות ועוצמה לשרת באמת וביושר את הציבור – כך הם לא קונים את התרוץ מבחינם על 100,000 השקלים כדמי רישום. מבחינתי, גם זה אינו מטריד אותי. כנראה (אם לא יקרה נס... והוא לא יקרה... כנראה...) שאצטרך להמשיך ולראות את הטיפשים בוחרים באותם עלובים שרק רגע לפני כן ירקו עליהם ו/או על מעלליהם, ולקבל לייקים או תגובות אוהדות להמשך כתיבת מאמרי הביקורת על הנבחרים הבאים לכנסת... שיהיו אותם הפרצופים הנאלחים שכולנו מתעבים עד עמקי נשמתינו ו/או את אלה שהם יצרפו מאחוריהם (תרתי משמע).

20,000 פרוספקטים כאלה שהדפסתי, כלל לא חולקו... הם יהיו שווים יותר לתרומה למפעל מיחזור הנייר...

לא להמתין לסופרמן

המדינה קורסת.

גם אם דאווין הישראליים נוטף בהמוניו לעבר נקודות היציאה בנתב"ג, המדינה קורסת.

אפילו תעלולי הקוסם נתניהו כבר אינם יכולים להכנס לקרקס מודרני, והמשך שגעונותיו עלול להביא עלינו אסון אפוקליפטי.

הסלוגן האולטימטיבי לבחירות הקרובות, לפחות מבחינתי יהיה: "רק אידיוטים בוחרים ליכוד/נתניהו".

מעבר ל"חילוקי הדעות האידיאולוגיים" ביני ובין בוחרי 30 מנדטי ההרס הטרוייאניים לישראל, יהיה ההסבר ל"מדוע נתניהו הרס את נפשנו וקבר את אושרנו?" מכה מתחת לחגורה נמוכה ביותר של שמירה על מינימום רמה אינטליגנטית.

נשארה פתוחה מציאת האלטרנטיבה.

ציפי ליבני מנסה להקים עצמה מחדש, וחזון תחיית המתים הזו יכולה בהחלט להוות סוג של אלטרנטיבה.

אפילו אהוד אולמרט שכה כתשתי בזמנו וחזרתי בי עם הנבירה המחודשת באופיו וכישוריו (גם הוא תיקן סדקיו), יכול בהחלט להציב עצמו כאלטרנטיבה טובה בהרבה מהנתניהו המצוי.

עם כל הכבוד המפוקפק לכל השמות היחידים הרצים על פני הצגים השיגרתיים, צריך לחזור ולקוות שרובנו נציב מיוזמתנו אלטרנטיבה אמיתית. מבחינתי זו טחינת הנטחן... אבל מבחינת האמת... רובנו יודעים שאין בילתה.

בימים אלה מדברים בישראל רבות על הקמת קואופרטיביים לכל דבר ועניין. המודלים שהוכחו בחו"ל מתחילים לחדור אפילו למדינה המסכנה הנלחצת בין אוייבים מכל עבר, ורבים היחידים שמצטרפים להקמת קואופרטיביים שבסופו של דבר משדרים עוצמה כלכלית, חברתית, ודוגמה להתארגנויות אפשריות כדי לקדם מטרות אישיות וציבוריות.

מכאן הצפי הסביר להתארגנות כזו לצורך בניית אלטרנטיבה פוליטית לזו "השוטפת" ומלכלכת אותנו כבר זמן רב... ואת המשך יישום החזון הלא כל כך חלומי... אני משאיר לכם שתרימו את הכפפה...

הרצאתה של עו"ד יפעת סולל    http://www.youtube.com/watch?v=MZfwFJWVvpw&feature=youtu.be

יהושע גבאי ז"ל 1914-2012

הישר באדם

הלך לעולמו בערב יום הכיפורים.

יהי זכרו ברוך.

הצעה ממוחזרת שאני טוחן בלי סוף: אל תקנו דירות!! בכלל!! רק שנה!! ותראו מה יקרה...

חכם סיני אמר לי: "בשביל להנהיג - צריך מאחוריך עם".

אז אם אתם כאן... הפיצו, תימכו, ונעשה...

ליהיר לפיד

יהיר לפיד. אתה מנופח אגו, כסף ושחצנות.

לא, אינני שונא אותך ואפילו אינך בראש מעייניי כדי להתייחס אליך אישית. אתה משמש כלי תקשורת מצוין (תרתי משמע) כדי להשמיע קול קורא.

לפי הסקרים האחרונים יש לך 8 מנדטים.

לך זה אחלה. העיקר להכנס לכנסת ולסיים חייך עם עוד הון לא קטן שתצבור שם.

אבל אתה עושה קולות... כאילו וזה ממש לא מה שתקבל.

לך מגיע (לשיטתך) – 25 מנדטים.

מבחינתי, העם המטומטם הזה הביא (בינתיים לסקרים) – 8 מנדטים יותר מידיי, לאחד פחות מידיי.

העם המטומטם הזה (זה שלא יכול להתאפק לקנות דירות בכל מחיר... ולכן מחירי הדירות בשמיים...) אינו ראוי (אפילו לא הוא...) לעוד אחד שישכפל את אביו שהשאיר אחריו מדבר ושממה – גם לתקווה הדוממת שרצוי שינוי מהותי בישראל. גם אתה מתגאה שבזכות אביך התאפשרה ההינתקות... אבוי לנו מהתגאות באחד האקטים הכי מזוויעים שביצעה ממשלה אי פעם בישראל.

תמשיך יהיר...

תזרוק כסף על ג'ינגלים... על פלקטים... על הרצאות למאמינים באוב... ואנחנו הבודדים שטרם מצאנו מישהו לבחור ולהיתלות בו, נאלץ לראות בין היתר גם את הסרט הזה בו אתה הבמאי.

שיעור בסיסי בכלכלה וצדק חברתי

תחילת מפולת השלגים

היה היתה ילדה קטנה שהחליטה לצאת לרחוב במחאה פרטית על שכר הדירה הגבוה הנדרש ממנה. היא לא היתה הראשונה שעשתה מעשה. היו רבים וטובים שיצאו לאלף סוגי מחאה פרטית וציבורית – ואף אחד לא שם עליהם. אבל הפעם היא הגיעה מהברנז'ה. יש יותר טוב מזה? כבר בשניה הראשונה שהיא מעמיסה את האוהל הקטן שלה... התחילו התמונות זורמות לתקשורת.

יופי של סיפור. תראו לאן זה הגיע...

הציבור שראה בתקשורת שניתן אות הזינוק כאילו היינו מדינה שפויה כמו נניח מצרים, לוב, סוריה...  התחיל מוציא מתוך תוכו את כל הזעם והתיסכול רב השנים, והתחילו מצטרפים לטלוויזיה שליבתה את האש החדשה במלוא עוצמתה. השיא הגיע כשחצי מיליון ממורמרים יצאו לכיכר המרכזית להפגנות בת"א... וצעקו מה שאמרו להם לצעוק: "העם דורש צדק חברתי".

ההמשך היסטוריה – והיסטריה...

מיד צצו להם כל מיניי מטפסי הרים מושלגים לכבוש את האופציה להגיע לכנסת הבאה ובכך לסדר לעצמם "צדק חברתי"... וכולנו חווים מאותו רגע רק... מפולת שלגים ענקית המאיימת לחסל את כל תקוותינו.

ההתבוססות בביצה

מה באמת קרה מאז? ממש לא סודי.

המחירים בשמיים. של מה?... של הכל.

הטייקונים קורסים, ומפטרים על ימין ועל שמאל.

השלטון המושחת שהתעשט ויצא מהמילכוד הלא מאורגן – רודה בעם כאילו והוא אוויר.

בקיצור... אנחנו טובעים בביצה ענקית שנשארה אחרי מפולת השלגים שכביכול התחילה ברצון לשינוי כיוון, לצמיחה כלכלית, לרוגע נפשי, ולשידרוג רמת החיים לסבירה ומעלה... והנה אנחנו רואים רק שחור.

לא. זה לא לילה. בלילה יש כוכבים, ירח, אורות הכרך... השחור הזה הוא מה שאנו רואים... בעיקר מהלב.

תעיפו ממני את כל דוברי הממשלה וספיחיהם בכנסת, ואם תרצו להמשיך ולהאמין שמצב הכלכלה העולמי מחייב העלאת הדלק בישראל... ניפוח בועת מחירי הדיור... התעשרות זדונית של המיגזר החזק באמצעות מוצרי המזון... והכל... תאמינו... ואל תתנו לעובדות הכאוטיות לבלבל אתכם.

אני בתמימותי רואה את המשפחה הישראלית העונה לסקרים: "כיף לחיות בישראל יותר מכל מדינה אחרת", מתוך כיסם... מציץ בין סדיניהם ושומע את הבכי...  מתחבא מאחורי הקיר ושומע את הקשיים הנערמים במקום העבודה... עומד מאחורי המובטלים המשתרכים בתורי ענק בלשכות העבודה – ומצלם את פניהם הכבויות... ומנשים עצמי בתוך ניידת לטיפול נמרץ ליד מוסדות הביטוח הלאומי, משרדי הרווחה, בתי המשפט... ומקווה בשבילם שמישהו יעיר אותם מהסיוט הזה בו הם טובעים כל יום עמוק יותר.

הפתרון

לשאלה "מה עושים?" אין תשובה... כי גם אם יש (ויש...) – אף אחד לא נשאר לשמוע אותה.

זוהי תופעה ישראלית שפרוינד עדיין מתהפך בקיברו כדי לתקן את כל התורה שלו ולתאמה עם היישוב היהודי בארץ ישראל.

הרי יכלו להתארגן ולמצוא פתרונות. האם חסרים מוחות מבריקים במדינה הקטנה שלנו? כמה קטנה – כך גדולה באופציות ההשרדות והצמיחה – אלף מונים יותר מכל מעצמה אחרת.

אבל זה לא קורה.

זה לא קורה, ואני יודע בדיוק למה. כי אף אחד לא יפרגן לרעהו. אף אחד לא יתן לאחר להוביל. את החתרנות הבלתי נלאית לא המציא שמעון פרס. הוא היה רק אדריכל קטן בתחום, ועובדה שדווקא הוא שרד – כאשר כל האחרים שהוא סובב על האצבע הקטנה שלו – כבר מזמן לא איתנו. אז מי מוכן להיות המוביל כאשר יותר מלמעלה מכל ספק – ישימו לו מקלות ברזל בין הרגליים ו/או גלגלי מכוניתו?!

דברי טעם לא יעזרו להמתקת המאמר הזה שכל אחד רשאי להתייחס אליו לפי מיטב הבנתו. דברי טעם הם עניין לאניני טעם... ועל אנינות טעם ניתן לדבר רק במסגרת אלפי תוכניות האוכל המציפות אותנו – כדוגמה צורמת לתורי הענק בבתי התמחוי. זוהי בבואת עם ישראל שהתחיל לעשות מחאה, נתן לכמה דמויות להתעלק עליו, גרם להיפך הנכון והרצוי, התעלם מכל נורות האזהרה האדומים (מלבד מאלה שבפתחי החלונות האדומים...), וממשיך לענות על סקרים ש"הכל טוב" – חוזר הביתה, לעבודה, לכביש... ותופס את הראש: "איזה מטומטם אני?"...

סוגיה מוסרית מהמעלה הראשונה

יש לי אבא שבינואר ימלאו לו 99.

עד גיל 98.5 היה עצמאי, בריא לחלוטין (עם הכדורים הסטנדרטיים של לחץ דם וכד' לגילאים הללו), וגם צלילות מוחו היתה ללא רבב.

פתאום... בגרף יורד חדות... השתבש הסדר הטבעי.

כרגע הוא לא מתפקד. בכלל.

לא הולך. שוכב כל היום והלילה.

לא אוכל. לפעמים משהו קטן.

עושה צרכיו בחיתול.

מדבר שטויות.

כל זה קרה ברגע. רגע כזה מגיע לכל אחד מאיתנו.

הרגע הזה שונה אצל כל אחד ואחד, אבל המכנה המשותף הוא: הגעת לרגע בו הפכת תלוי באופן מוחלט באחרים, וכל רצונך הוא רק... למות.

כאן נכנס החוק העקום לתמונה, ואם נדייק – נכנסת כאן הדילמה האנושית שהמחוקק לא מצא לה פתרון.

לכולם ברור שאין חזרה מרגע כזה.

המצב יכול רק להחמיר, ועימו הסבל של כולם: הקשיש הסיעודי – ומשפחתו.

אבל יש עטים ונצים רבים החוגגים מסביב. בתי חולים. בתי אבות. יצרני טיטולים וצרכים אחרים לסיעודיים. יצרני מזון מיוחד לקשישים. יצרני תרופות. ורשימה ארוכה של שוחרים לטרף המאוד קל: כי איזו משפחה תסרב להעניק ליקירה את המיטב בימיו האחרונים?

רוב מוחלט באוכלוסיה אינו מוכן "לחיות" במצב סופני כזה.

השאלה המתבקשת היא: למה רוב מקבלי ההחלטות טרם הבינו שיש רגע שמוטב להרדים את הקשיש הסיעודי – כי המשך הזנתו בכל מיניי וריאציות ל"חיים"... גרועה ממוות?!

להפסיק התופעה שתאונת דרכים אחת עוצרת מדינה שלמה

מדינת ישראל היא עובדה קיימת, למרות שביום העצמאות מהללים אותה כל אלה שמנסים בכל ימות השנה לסחוט אותה בעיקר לתועלתם.

מדינת ישראל צמחה בסדרי גודל איכותיים בכל התחומים, שאולי רק ארה"ב יכולה להתחרות בתחרות לכתר בסוג הצלחה כזה.

אבל מדינת ישראל אלופה בכל הכאוסים היומיומיים האפשריים... דבר שמעמיד את אזרחי המדינה להצטופף בתורים בדיוטי פרי בדיוק כמו בכיכר רבין במחאה על יוקר המחיה.

אחת התופעות הבולטות ביותר בכאוס הישראלי האופייני, נוגע לתחום בו יש אומרים שאפילו במשפחה המכונית היא מס' 1... הרבה לפני האישה והילדים... וכשמדובר בכלל... אני מדבר על התחבורה והתעבורה בדרכים.

אין שום ספק שתכנון התשתית התעבורתית בישראל לוקה בחסר, אבל את הנעשה אין להשיב... וגם בלתי אפשרי להזיז ממקומם את כל אלה האחראים לבלאגן הלא מאורגן שאנו חווים מבוקר עד ליל בנסיונות להגיע מנקודה אחת למישנה.

שיא האבסורד שאף אחד לא בדיוק יודע כיצד הוא קורה, זו התופעה הידועה והאבסורדית המתרחשת כמעט מידי יום... ומכל הצעקנים חמומי המח הקיימים בישראל והיודעים לצעוק על כל אחד... בכל דבר ועניין... בעניין זה "נשמעת" רק דממה דקה... שקט... הס.

אני מדבר על תאונות הדרכים הקורות בשעות הבוקר... והלכה המדינה. כביש התאונה נחסם... כל הכבישים המקבילים... העוקפים... (כולל שבילי העפר...) נסתמים מיד גם הם... ואם יש לנו בד"כ בוקר רגיל עם פקק רגיל... אז מקבלים כעת בוקר רגיל משודרג, עם פקק ששום חולץ לא יפתח... והגורם לנו להגיע לעבודה רק אחרי 3 או 4 שעות.

עד כאן נהנינו יחד לקרוא את מה שאנו כוססים בין הציפורניים והאצבעות זבות הדם בכמעט כל בוקר. אבל לא לשם כך התכנסנו. לדעתי, חייבים להציע פתרון מערכתי בנושא הזה... והנה אני מתנדב לתת הצעה.

תוקם יחידה מיוחדת להצלת המצב הבלתי נסבל שנוצר בעקבות תאונת דרכים בצירי תנועה ראשיים.

היחידה חייבת להיות מצויידת – במסוקים. המסוקים משמשים לכל מיניי צורות הצלה... ואם המקרה הנדון לא נחשב להצלה בקנה מידה ענק?... אז מה כן?

היחידה המחלצת חייבת להיות מורכבת מנציגי כל זרועות החוק וההצלה: מגן דוד אדום, משטרה, חילוץ, תחבורה... ותפקידה להגיע מיידית למקום התאונה, לצלם, לתעד, להציל, לפנות, ולדאוג שהתנועה תחזור לזרום במקום כאילו ולא קרה כל ארוע.

כעת נראה ונשמע כמה שנים יקח לנוגעים בדבר לעכל את הדברים, וכמה שנים לאחר מכן יתחילו ליישם זאת הלכה למעשה?