מרד!!

השיכור הוא אתה

הפעם אנסה להעביר את המסר בלי קללות, למרות שהיה זה יותר מלגיטימי להעליב בעניין הנדון את כל העולם ובת דודתו.

אני רואה בתמונות מצלמות האבטחה את הנער השיכור מכה בבעיטות איימים את הגבר בן ה-68 השרוע על הקרקע... עוד ועוד... מרוצץ גולגלתו... והכל כי לא הסכים לתת לו סיגריה שהיתה או לא היתה לו.

בעיניכם זה בסדר... מה לעשות?... אין חינוך... יש בעיה... אבל אף אחד מכם – החל מהאחראים חוקית ועד אחרון הצופים – לא ממש איכפת לו... ולבטח לא תמנעו מעצמכם מלהגיע הבוקר כהרגלכם לעוד יום עבודה... לשבת בבית קפה ולהינות ממנעמי החיים... ובקיצור – תמשיכו בשיגרת חייכם בעוד האדם ההוא מוטל על אחת ממיטות ביה"ח מורדם בסכנת חיים.

מי האיש בשבילי?... וואללה, לא מכיר אותו. לא יודע מיהו. לא מחובר אליו בכל דרך שהיא.

אז מה מפריע לי?

אתם.

הפעם נתחיל מלמטה.

השיכור. אני מבין שתרבותך מאפשרת לך לשתות עד איבוד חושים, ואח"כ אפילו אלוהים לא יכול לבוא אליך בטענות... שמע. גם אותך לא אקלל – שהרי לא ראוי לי לרדת כל כך נמוך בעמידה מולך. אבל אני חייב לומר לך: אתה חייב לשלם את מלוא המחיר על מעשיך. אתה אשם בתרבות חייך הקלוקלת שמביאה אותך ללגום אלכוהול עד אובדן חושים. לו היית עושה זאת בחדר אטום ללא אפשרות יציאה לעולם החיצון, אין לי בעיה עם "תרבותך". אבל לבוא שתוי ולאחר מעשה שפל כזה לבקש שמישהו בכלל יקשיב לך – עד כאן?! האדם שנפגע אנושות ממך אינו חייב לשלם את מחיר הנבזות המתגלגלת שלך, במודע, בבחירה, עד שאיבדת עשתונות. אם היה חוק וסדר בישראל, מאסר עולם היה עונש מהקלים שהיית מרצה.

לו אני מפכ"ל משטרת ישראל, אזי ההוראה המיידית שלי לכל השוטרים המעורבים... לבקש מעצר עד תום ההליכים. לא כנגד המוחים המבקשים למחות נגד עוולות הממסד יש לבקש מעצר עד תום ההליכים, אלא נגד הפושע הזה שלרוע מזלו... נתפס.

ללשכת עוה"ד. אם עוה"ד של החשוד בנסיון הרצח (בתקווה שזה לא ייגמר ברצח) יתחיל לקבל במה כדי לטעון שמרשו לא היה כשיר בעת ביצוע המעשה... להשעות אותו מיד מלשכת עוה"ד. החוק המעוות המרשה לטעון זאת, מעוות את כל החברה הישראלית, ומאחר וישנם עוד חוקים לא פחות חשובים - מוטב שטיעונים כאלה לא ייאמרו... בעיקר כדי לא להמשיך ולשמר את נורמת השיכרות המזוויעה הזו ההורסת את חיינו.

לכנסת ישראל. שמעתי שחברי הכנסת עובדים נורא קשה כדי לחוקק חוקים, בעיקר פופוליסטים לעוד זרקור ראיון בטלוויזיה. מה דעתכם לחוקק חוקים שמחד יגבילו את אופציית השיכרות (יש מלא רעיונות) ומאידך יעמידו עבריין שיכור במצב שהוא יתן את מלוא העונש כתוצאה ממעשיו לאחר השתייה המוגזמת שלו?

לממשלת ישראל. הגיע הזמן שראש הממשלה שמעולם לא הציב את מכת תאונות הדרכים בראש סדר העדיפויות למלחמת חורמה בכל הדרכים האפשריות... יעשה תיקון זמני ויטפל בעניין השיכרות. העניין הפך למכת מדינה והנוער שרואה את אזלת ידה של המערכת הכללית המנהלת את המדינה, חוגג תרתי משמע בכל גינה ציבורית, בכל בר, בכל מסיבה... ובכל קרן רחוב. סליחה. עד כאן!!

אברי גלעד: לשוטרים המכים, הבועטים, החונקים - בעיית הפרעה נפשית קשה.

לא לקחתי את אברי גלעד כאייקון אורים ותומים ו/או כמנהיג הדור שיש לקחת את דבריו כתורה מסיני - אבל כבודו של האיש במקומו, וסלבריוטו נותנת את המומנטום השיגרתי לפרסום דבריו. תוספת קטנה: לדעתי, האיש מדבר יותר מפעם אחת דברי טעם אם לא למעלה מכך.

בדיון הבוקר על אלימות השוטרים כנגד המפגינים בעצרות המחאה האחרונות (ובכלל) טענו המסנגרים שלמשטרה יש זכות חוקית להפעלת כח כנגד מפגינים במחאות בלתי חוקיות ו/או נגד מתפרעים בהן. לעומתם, טענו כל אלה שעדיין רוח זכויות היסוד באפם שאלימות השוטרים היתה ההיפך הנדרש ממשטרה שבנקודות מפגש כאלה עם האזרחים שבסה"כ ביקשו למחות על עוולות ממשלתיות - להבין את השטח, לנתח מהלכים הגיוניים וסבירים, ולהגיע למיצוי החוק בדרכים שונות לחלוטין.

אברי גלעד קטע בהינף דיבור את טענות נציג המשטרה ואמר: "השוטרים המכים, הבועטים, והחונקים כך סתם כמו לדוגמה את המפגינה שבמקרה היתה מול אותו קצין - יש בעיית הפרעה נפשית קשה".

אני טוען בוודאות מוחלטת (הלוואי ומישהו מהם יתבע אותי סוף סוף כדי שארים העניין לרמת בימ"ש עליון) שרוב מנהיגינו מופרעים נפשית, ולא רק בזה מסתכמים העיוותים שלהם. הדברים מגיעים לכדי אבסורדים בכל תחום ושטח בו אנו מנסים לבנות ולקיים את חיינו, ואם העם הזה שביום הבחירות יודע רק לבחור ליכוד ("כי אני ימני") ועבודה ("כי אני מרכז"), ומרץ ("כי אני שמאלן") - וחמור מכך - באותם פרצופים נאלחים שכל הזמן עוקרים את ליבנו מאפשרות חיים תקינה, אזי נגיע רק למקום אחד: אבדון תרבותי, כלכלי, תחבורתי, משפטי, וכל תוספת שתמשיכו מנהמת כאב ליבכם.

נתניהו גדול הנוכלים בראשות הממשלה בישראל

הכותרת מהיום הביאה אותי לכדי מיאוס סופי, טוטאלי, מנתניהו וחבורת הזבל שלו: "במקום העלאות מיסים, נתניהו יגדיל את הגרעון".

לכאורה, צריך לברך שלא יהיו העלאות מיסים כפי שתכננו שני הנוכלים נתניהו/שטייניץ. אבל מי שוכח שהם אלה שהעלו את הרעיון ההרסני להכביד ביתר שאת את עול המיסים על העובדים בישראל?

אבל החוצפה להכריז בזלזול מוחלט בכל סדר שלטוני תקין: "אם העלאת המיסים עלולה להביא הפגנות מחאה הרסניות על שלטוני, אז בואו נצנן את האווירה ונשמור על כסאותינו המרופדים באמצעות מהלך שהיינו נגדו באופן מוחלט".

ככה לא מנהלים מדינה. ככה מנהלים מאפיה.

נתניהו מעולם לא תכנן דבר שעשוי להקל על חיי אזרחי מדינת ישראל. כל פעולה או מחשבה מצידו מאורגנים ע"י יועציו העלובים שכל מטרתם לשמור על כסא הבוס, וכך גם על חשבון הבנק שלהם. מעניין מדוע לא הוציא נתניהו הודעה בסגנון הבא: "לאחר שבחנתי את עשרות משרות השרים וסגני השרים בממשלתי המנופחת, החלטתי לפטר את מחציתם – לאלתר". מדוע מהלך כל כך מתבקש למען המדינה, לטובת התקציב, ובעיקר להרמת המורל הלאומי – לא מתבצע?!

בכל העניין הזה מפריע לי רק דבר אחד: מדוע נתניהו מפחד ממני?! מדוע נתניהו לא שולח נגדי את אותם שוטרים אלימים ששלח כדי לכסח את הצעירים היוצאים בזעם נגדו לרחובות, ואותי הוא משאיר לכתוב את האמת הכואבת (הוא ואני יודעים זאת) שבוודאי לא תורמת לו הרבה נחת?!

המחאה מאבדת אותנו

כמי שאוהב מתמטיקה וחושב שזה אחד המשחקים הכי כייפיים ולבטח מהמדוייקים מכל כיוון אליו תעשה את החישוב של אותם נתונים, נדמה לי שרגע לפני שיישפך דם במחאה החברתית המתבלגנת מול עינינו – מוטב לעשות מעט סדר בנתונים.

הכי חשוב: המחאה החברתית ספונה בתוך כל אחד מאיתנו. אצל רובנו היא אינה מתפרצת, וזה מתקשר להמשך הנתונים.

בקיץ שעבר (2011) קרה דבר נפלא... מחאה חברתית של כמעט עם שלם... ואותו דבר התעקם בצורה כה קריטית, עד שלא בטוח שהתיקון אפשרי – לא בקיץ 2012... או בכלל. למה? נמשיך לטעון.

התקשורת היא הגורם הדומיננטי שחתם עם אלוהים על בלעדיות הדיווח וקריאת הכיוון (המהות). הדבר נובע מחולשתו של העם התולה כל תקוותו במצלמה שתנציח אותו ו/או במיקרופון שיעביר את זעקתו דרך מסכי הטלוויזיה לכל עבר. גולת הכותרת המדגישה את הנתוון הקשה הזה, בעצם בחירת "מנהיגי המחאה", אז והיום. דפני ליף. סתיו שפיר. איציק שמולי. לא משנה מי מנסה להוציא את ההמונים לרחוב (יהיו אלה השכונות, ההומו-לסביות, או השד יודע מי) – ותמיד נקבל כראיון מוביל וגם מסכם... את דפני ליף... ו/או סתיו שפיר... ו/או איציק שמולי. מה הבעיה? אמינות. מחאת קיץ 2011 נתפסה בציבור כלא אמינה, וזה עדיין בלשון המעטה. הדבר הביא מהר מאוד לצינון רוח התקווה שהחלה לפעום בפעימות חזקות מנפצות לבבות, עד שהכל נראה ככיבוי הלפיד בעת ההדחה בתוכנית הישרדות. לא רק שמנהיגיה הנבחרים ע"י התקשורת נתפסו כשמאלנים קיצוניים, אלא שגם המסרים ששירבטו לאוויר היו כל כך עילגים – שאף אחד לא המשיך לתת תשומת לב מרובה לדברים.

ראש הממשלה ויתר העלובים האטומים. בתחילת המחאה הענקית בקיץ שעבר, רעדו להם הבייצים עד שנקישותם נשמעה בכל פינות הארץ ואפילו העולם. אבל הם נרגעו מהר מאוד. פעמיים. פעם אחת, בהעברת מסרים מרגיעים (ברמת נוכלים מנוסים למול מוחים מתלמדים): "אתם צודקים. בואו נתקן יחד". פעם שניה, אחרי שראו את הסדקים הנפערים בין היחידים והקבוצות בבליל המחאות – וצפירת ההרגעה במשרדיהם הביאה אותם לעשות ככל העולה על רוחם, ואולי אפילו ביתר שאת. כאן חייבים אלה החושבים עצמם כמנהיגי המחאה להכות על חטא, ואם המציאו את יום הכיפורים, מוטב שיעשו לעצמם צום מיוחד – עם תוספת סיגוף מחשבתי על הנזק שנגרם פי אלף מונים מפירורי ההצלחה שנזרקו לציבור.

המשטרה. מתברר שמשחק ההבלגה כביכול שביעבע על אש קטנה, נפרץ בצורה כה קיצונית וברורה – שבכלל לא בטוח שניתן עוד לאחות את הקרעים כאילו והיינו עדיין אותם אזרחים (עם מדים או בלעדיהם) החיים במדינה דמוקרטית אחת. בכלל לא אתפלא אם עליית גובה הלהבות יביא את הממשלה להפעיל גם את הצבא. קיצוני? מעניין שרצח יצחק רבין... גם הוא קרה.

כעת נחזור למתמטיקה. קחו את כל הנתונים הללו, ונסו לצייר לכם עתיד. יש מחאה? תהיה מחאה? מה הסיכויים? יהיה דם? יהיה רצח? והכי חשוב: האם בליל האירועים הללו שהם בעיקר פלסטיים ומתגלגלים ככדור שלג, יכולים בכלל לחזור לגובה העיניים עם דרישות לגיטימיות שלא ייחשבו כבאות משמאלניים דווקא... אנרכיסטים... או סתם מפלגות שרוצות להחליף את השלטון ממניעים זרים?

כי... זלזול ברצינות, במהות, באיחוד הדרך והמחשבה... יכולים לגרום רק לדבר אחד – ואותו אנחנו חווים היום בצורה מעט קשה מאתמול, אבל המחר יכול להיות רק גרוע מכך – כאשר שום מטרה, מנהיג, או מסר – לא מצליח לייצר מומנטום ברור שיסחוף מחד את ההמונים, ומאידך יביא לכיפוף הממשלה שמתהדרת בכוחה ואינה מוכנה לשנות את כיוון מחשבתה באשר לסדר העדיפויות הנכון במשק.

נ.ב. שינוי סדר העדיפויות במשק אינו מביא בהכרח לכאוס כפי שראש הממשלה וחבורתו מנסים להטיל עלינו איימים.

הבני זונות לא אחראיים על כלום במסגרת תפקידם

מדינת ישראל הרוויחה ביושר את רמת החיים העלובה בה נרמסים אזרחיה, כאשר נבחרי העם מסתובבים כטווסים יהירים יורקים לכל עבר ומלגלגים על כל תלונה נגדם. החל מראש הממשלה, דרך שריו ועד אחרון חברי הכנסת האמורים לפקח על עבודת הממשלה – כולם נפוחי חשיבות עצמית, ונטולי כל חובה חוקית או נורמטיבית לאחריות כלשהי במסגרת תפקידם.

כך היה אחרי אסון כרמל, ואחרי כל אסון אחר שהיה... ועוד יהיה.

שימו לב למחיר הנמוך שמבקש הציבור מאותם סורחים. בסה"כ תתפטרו מתפקידכם שנכשלתם בו. האם זה נקרא לשלם מחיר? חוץ מפגיעה קלה בכנף האגו, אין כל ממש בעונש על מחדליהם, שכמו במקרה הנוכחי גבה גם קורבנות... 44 אומללים שאימללו גם את משפחותיהם... לכל יתרת חייהן.

מעבר ל"עונש" המינימלי הזה שגם אותו מסרבים הנבלות לשלם, משאירים להם את כל ההטבות, המשכורות שימשיכו לזרום מהכנסת, הפנסיה שלא תיפגע, והמשרדים על כל נילוויהם לכל החיים. אחלה "עונש".

נעשה מעבר ענייני מהדברים המרגיזים הללו, לעצם כתיבת שורות אלה. מי זה החוצפן הזה המעז לכנות את נבחרי העם... מנהיגיו... בני זונות?! האם זה חוקי? אם לא, מדוע לא עוצרים את עבדכם הנאמן ומושיבים אותו מאחורי סורג ובריח?!

הסיבה לכך מפוצלת. ראשית, הם יודעים שהם בני זונות (מונח שאינו מחייב את אימם לעסוק ממש בזנות...), ולכן אינם בטוחים שיש להם הגנה כנגד הדברים. שנית, הם אינם רוצים לתת לכותב שורות אלה את הבמה לפרסום מתבקש של לוחם חירות וצדק שמנסה ליישם את חוקי היסוד כמו כבוד האדם וחירותו – דברים שנשללים בישראל כאילו היו עלה נידף אי שם בחלום לחיות במדינה חופשית. שלישית... חשוב בעיקר משפטית: מותר לאזרח פשוט לקלל נבחר ציבור כאשר הוא מרגיש ו/או יודע שהאיש עבר עבירה ו/או פוגע בזכויותיו... כי באותו רגע אין לנפגע כל הגנה נגד איש הציבור המשתמש בכוחו לרעה. ד"א, לפחות בשלושה מקרים בחיי השתמשתי בנמוק זה לפני ערכאות משפטיות – וזה התברר כצודק ונכון לכל דבר!!

עד כאן (אולי) לא חידשתי כלום, וחמור מכך – אפילו לא העליתי את רף המוכנות הציבורית להילחם כנגד המצב הבלתי נתפס בו מובילים אותנו שלב אחרי שלב לשכוח מלימודי החינוך והתרבות בבתי הספר. זה מה שנקרא אצל הנבלות הללו המחזיקים אותנו ואת המדינה כבני ערובה לטובת הנאותיהם האישיות – אחד בפה ואחד בלב. בפה – הם נואמים נאומי חוצבי להבות בעד הלימודים הנאורים בבתי הספר... ובלב – הם משתינים על כל מה שהם אך לפני רגע הטיפו לו.

מה עושה הציבור? יושב על הגדר ומביט בכל תיאטרון האבסורד הזה כאילו והדברים לא נוגעים לו. גם כאשר מנסים להרים מחאה ציבורית, מיד קמים הספונים בבית ומוצאים אלף ואחת סיבות כדי... לא להצטרף. גם על כך נכתבו קיטונות של מילים...

את התוצאה של כל המשוואה המזוויעה הזו, משלמים כולנו, כל אחד בתורו, כל אחד וחבורתו בעת צרה ספציפית אליה נקלעו. מתברר שמילים כבר לא עוזרות להזיז את מד האדישות הטימטומית של העם הזה, והתוצאה היא שהבני זונות מתרבים בינם לבין עצמם (זה אולי מסביר ביתר שאת את הרמה האינפנטילית של היצורים המגיעם לפוליטיקה הישראלית) – וגם אם ישנם מתי מספר שמנסים איכשהו להרים את האף ולהכניס מעט מהפכה לעניין... קל מאוד לעצור אותם באמצעים אלימים, ואח"כ למלא נגדם כתבי אישום פליליים שיהרסו להם את חייהם בהמשך.

אשליות מושחתות על כביש מס' 1 לירושלים

(דברים ששום כלי תקשורת לא יתן להם במה בכותרתו)

אני גאה להיות הראשון ואולי היחידי במדינה המטורפת הזו שמסרב להצטרף לחגיגת ההונאה הממשלתית בניהול משרד התחבורה, בכל מה שקשור לתוכנית הגרנדיוזית לסלילה חדשה של כביש מס' 1 ירושלים ת"א. מנהרות... גשרים... וארבע שנים של פקקי איימים בעת ביצוע העבודות.

מה יהיה בשנת 2016 (ע"פ התוכנית... ע"פ הלו"ז הממשלתי...)?: כביש אוטוסטראדה ת"א ירושלים סלול וחפור גם בתוך הרי ירושלים... ובא לציון ולדעתם גואל הפקקים הענקיים בכביש החשוב הזה.

האומנם?!

בול... שיט...!!

זה מזכיר לי מומחה תחבורה קטן שזועק עשרות שנים שלא נעשה דבר להפחתת הקטל בדרכים... ואנחנו משלמים על הפשע הממשלתי הזה בשכול תמידי עם מיטב בני משפחותינו...

זה גם מזכיר לי ברזולוציה צפופה יותר לנושא המדובר את ערב התוכניות לסלילת כביש החוף המחודש לביטול צמתים שהיוו צווארי בקבוק נוראיים לפקקים (כמו למשל כפר - שמריהו...).כיום עם המנהרה בכפר שמריהו והמחלף הענק בגלילות... אנחנו עומדים בבוקר ובערב בפקקי ענק כמעט לכל אורך הקו ת"א חיפה... (כולל מתחת לאדמה במנהרת כפר שמריהו).

מאחר ולא נביא אנוכי ולא בן נביא... אינני יודע מה יהיה כאשר יסתיימו העבודות הענקיות לחידוש כביש מס' 1 לירושלים וממנה, אבל כנראה שאותו מומחה תחבורה קטן (שאי"ה עוד יישאר עד אז בחיים), לבטח יעמוד עם עוד אלפי נהגים באותו פקק ענק... רק שהפעם יהיה זה אחרי השקעה של מיליונים רבים.

להסביר למה?

לא נראה לי שיש צורך בכך.

בלאו הכי הכח בידי הממשלה לעשות כרצונה, ואפילו בנושא ההסברים נתן אלוהים בלעדיות אך ורק להם... כך שלא יימצא פוצה פה ומצפצף אחרי כל כך הרבה תפזורת תקשורתית שהתחילה כבר להישפך בנדון, והדבר יילך וייגבר לקראת הבחירות הבאות.

אבל בכ"ז...

מספר המכוניות בעוד 4 שנים לא יפחת, וכנראה... יגדל מאוד.

כל צווארי הבקבוק המהווים היום פקקי תחבורה בנקודות כאלה ואחרות לאורך הכביש, ינועו לכיוון הכניסות והיציאות לת"א וירושלים... ומטבע הדברים (וריבוי כלי הרכב) יביאו להימצאותו של אותו פקק ארוך... רק על כביש משוכלל יותר.

כסף רב יישפך על תיאורים פלסטיים מרהיבים של אוטוסטראדות רוויות אשליות לעניים, ובמקומות האחרים שהכסף באמת נחוץ – לא פעם לטובת הצלת חיים וכדומה...  שוב יאמר: "אין כסף"!!

לסיום, כך סתם בתחתית הדברים, הנה גם האלטרנטיבה שמעולם לא התחילה לעלות במוחם של המושחתים בעם אפילו לא לדיון ראשוני: רכבות מהירות ברחבי הארץ. פשוט לקחת את מודלים הרכבות המהירות היפניות התלויות על עמודי ענק, ולהשקיע שם את הכסף שיתן פירות אמיתיים, מיידיים, ולא אשליות בוסר שימשיכו לקבע אותנו כמדינת עולם שלישי עם קו מחשבה מימי הביניים.

ממש כבר לא נעים לי מעליבותכם

הבוקר היה דיון בערוץ 10 עם אורלי וגיא על האפשרות למלחמה כנגד הבנקים העושקים אותנו באינסוף עמלות מיותרות, הפרש ריביות מטורף בין מה שאנחנו מקבלים לעומת מה שאנו נאלצים לשלם... והציבור מוכיח חזור והוכח כל פעם מחדש שהוא... מפחד מהבנקים ואינו מוכן אפילו לחשוב על אופציה של עזיבת הבנק לטובת בנק אחר שיגזול אותם פחות.

כל הדיון התחיל בעניין האפשרות להקמת בנק אינטרנטי חברתי שיחתוך משמעותית את העוולות הנוכחיות, וכבר עתה ברור באופן פראדוקסלי שרוב האוכלוסיה לא תלך על מהלך מעולה כזה.

למה?

לי זה היה ברור קודם, ולכן אינני מופתע.

העם הזה מעבר להיותו מטומטם בכמעט כל דבר ועניין, אין לו כבוד עצמי, הוא בעל נטיות אובדניות חזקות יותר מיצירתיות, ואת התוצאות רואים אנו בצורות המחאה שפורצות רק אם יגיע אמן ששווה לראות במוצ"ש, ואם לא יהיה בין מנהיגי המחאה מישהו עם משקפיים עגולים, עגיל באוזן, וחו"ח נטיות פוליטיות שמאלניות.

נחזור לבנקים. כמו שאינני מפחד משום דבר ומאף אחד, גם בנושא הבנקים אני פועל בדיוק באותה שיטה, ואם יש מישהו מתוך ה-7,500,000 מיליון כבשים מובלות לטבח יומיומי בכל דבר ועניין כאלה שרוצים לקבל מהבנק במקום לתת לו – ייצרו עימי קשר ואומר להם בדיוק מה לעשות.

כיצד קוראים את המסמך הלא כל כך ברור?

ע"י לחיצה על המסמך... ואח"כ עוד פעם.

דמוקרטיה = שלטון במדינה בה יש לה דיקטטור הזוי, אומלל ומאמלל בשם בנימין נתניהו, שיש בה כ-750,000 הזויים, אומללים ומאמללים הבוחרים בו ויהי מה, כאשר כל השאר כל כך שונים, חכמים ומתוחכמים – שטרם מצאו נוסחה כל כך מתבקשת להעיף את המיעוט הזה מעליהם. לראות את מצרים, המדינה השכנה הכפרית והמפגרת מדרום, מניחה את הדיקטטור שלה בכלוב של חיות – ולהתקנא.

ניצחתי בענק – ונשארתם גמדים

סליחה על הכותרת, אבל לאחר לוחמה חברתית פרטית וציבורית לאורך עשרות שנים, ולאחר כתיבת אלפי מאמרים נוקבים – עוד ניצחון דהיום מביא אותי לבכות עליכם חסרי הכבוד הנותנים את המדינה שלנו על מגש של כסף למושחתים הנקראים משום מה "נבחרי העם".

מיד אזרוק מילה על הנצחון הנוסף הענק שלי דהיום, אבל לא בזה העיקר.

כשכולנו יודעים שהשלטון שלנו מושחת מהיסוד, ושאי אפשר לנהל כאן בישראל חיים דמוקרטיים שקטים ונוחים – לא רק שאין המון זועם ברחובות, אלא שתמיד יצוצו כל מיניי לפלפים מתוחכמים שיסבירו ש... "אי אפשר לשנות".

או אז קורא המקרה... בבית... בעבודה... במפגש עם הבירוקרטיה הפרטית ו/או הציבורית, ומיד שומעים את האומלל או האומללה התורניים זועקים לעזרה... פניות לבימ"ש... והגשת תלונות שרובן המוחלט הופך נייר לטייארות...

אה, נכון... סליחה, כמעט שכחתי: יש מחאות. ישנם מנהיגי מחאות דגולים כמו דפני ליף או יאיר לפיד שאחת לא יודעת לדבר ברור והשני דווקא כותב מאוד ברור... ובזה נסתם הגולל על הרצון לבצע מהפכה ולסלק את הפרצופים המושחתים הללו שמכהנים מרגע יציאתם לאוויר העולם ועד כיסוי קבריהם בעפר.

כן. אני זועם. אני כולי זעם על החוצפה של רוב האוכלוסיה לטעון שזה לא בסדר... וזה לא בסדר... וזו ממש שערוריה... אבל כשמגיע רגע הבחירות להחלפת הזוהמה הפוליטית במשהו טוב יותר, ההתלבטות היחידה היא בין פתק לליכוד או לישראל ביתנו, ומנגד – בין העבודה ומרץ...

משוגעים? ממש לא. אין מי שיחליט שאתם משוגעים...

אני כידוע חי בעולם משלי. עולם עם כבוד עצמי. עולם עם נחישות לקבל את זכויותיי – אפילו אם ביהמ"ש כבול לחוקים שאותם מושחתים סגרו להם כדי שלא יתבלבלו חו"ח...

הסיפור התורן פורסם רק אתמול... והיום התוצאות.

סיפרתי על חברת אייס שמכרה לנו נדנדה שקרסה ובנס לא נהרג הנכד שלי... http://cafe.themarker.com/post/2635738/

ומיד הסבירו לי... שהחוק... שהחברה פשטה רגל... שאין עם מי לדבר... ובקיצור: למה לך להתאמץ? בלאו הכי לא תצליח...

הבוקר הגעתי לפתח חנות אייס בנתניה חמוש בנדנדה המרוסקת, ועם כיתוב על בד הגגון: "קניתי באייס, בנס לא נהרג לי הנכד". אחרי חצי שעה הגיעה אליי מנהלת החנות. "זה לא מקובל... אינני יודעת אם זה חוקי... בכל מקרה מוכנה על דעת עצמי לתת לך נדנדה תואמת חדשה".

נכנסתי לחנות, ראיתי את הנדנדה שמהווה סיכון חיים ממשי למשתמשים בה, ואחרי שסרבתי להצעה שנולדה רק אחרי שהטרחתי עצמי עד למחאה מול החנות... ביקשתי את הנדנדה הגדולה יותר שהיתה בחנות, במחיר כפול – וחוזק בהתאם. המנהלת פסלה בקשתי על הסף. חזרתי למשמרת ההפגנה מול החנות.

רבים נעצרו. צילמו. שאלו שאלות. סיפרו שיש גם להם, וכעת הם מפחדים... וכו'.

בשעות אחה"צ יצאה המנהלת עם עובד מאחריה הסוחב על ג'ק את הנדנדה הגדולה שהסכמתי קודם לקבל (ארוזה בקרטון גדול)... ובזה תמה מלחמתי הקטנה נגד חברה גדולה שלא סופרת אותנו ממ"מ... אבל כנגד הצדק המונף ע"י מי שנחוש לקבל את מה שמגיע לו גם מענקים חסרי לב... נגדו אין להם תרופה.

זוכרים את החלומות שלי? בחירות בלי הפוליטיקאים הישנים, וגם בלי ייפי נפש החדשים שמעולם לא עשו דבר מהותי בחייהם?! עד היום הסכמתם ברובכם שאני... כותב יפה... אבל נאיבי... נכון?! תמשיכו לא להיות נאיבים... היו ריאליים... את זה אוהבים ביבי ויתר הכנופייה המונה עוד 119... לי תקראו דון קישוט...

 הנדנדה החדשה

סכנת חיים ב-ACE

לכ' הנהלת אייס                                                                                    24.05.12

שלום רב

נא שיקלו סופית הסרת אחריותכם

הנייד 054-3401021 שמסרתם לי (נטלי שלא עונה) - אינו הפתרון

לפני בדיוק שנה קנו שני ילדיי הבוגרים מתנה (מוצר מאייס פולג נתניה) לאימם ליום הולדתה ב-23.05.11.

המוצר: נדנדה להרכבה עצמית, עם גגון בד ירוק, ועם מסגרת מברזל מצופה צבע ירוק.

הפעם ישבנו על המושב המרווח המתנדנד כשהוא מחובר עם שני קפיצים למוט העליון – בתי האמא של התינוק שישב עליי ואנוכי. פתאום, בבת אחת, קרסנו את החצי מטר גובה, על ריצפת הבטון... והכאבים עזים בעצם הזנב ובגב התחתון.

בנס, התינוק בן ה-11 חודש שאנחנו מרדימים בדרך קבע על הנדנדה – לא שכב כהרגלו עם הפנים למטה והיד מתנופפת למטה... התינוק היה לבטח נהרג במקום, לא עלינו!!

מה קרה? שני המוטות הצדדיים המהווים את המשכו כמוט עליון, נשבר 20 ס"מ מלמעלה... ומצאנו עצמנו מרוסקים על הריצפה.

הבוקר הלכתי לקו"ח... רופאה אורטופדית... צילום רנטגן... תרופות.

אני מבקש תשובה בעניין המשך הליכים באשר למקרה החמור הזה.

# השארתי הודעה בטלפון ל"שרות לקוחות" – וטרם נעניתי.

   השארתי גם הודעה באינטרנט ב"צור קשר".

  הגעתי לסניף פולג ושם קיבלתי את הפקס שאני שולח כעת.

בברכה

נסים גבאי

שד' בן צבי 16 נתניה  טל' 050-5206511

אם לא אענה כעת, תמצאו אותי עם המחדל שלכם מול פתח חנותכם בנתניה