אוֹר הַלְּבָנָה הַחִוֵּר אָז הֶחֱנִיק

גַּעְגּוּעַ,

אֶל נַעֲרִי הִתְרַגֵּשׁ, מִבְּלִי דַּעַת

מַדּוּעַ,

אֲהוּבִי שֶׁפָּרַח עַל מִשְׁעוֹל

עֲלוּמֵנוּ,

נִפְרַד בְּמַבָּט אוֹהֲבִים

שֶׁיָּדַעְנוּ לְאֶלֶף רַק שְׁנֵינוּ

יֵשׁ רְגָעִים מוּאָרִים,

שֶׁהַלֵּב בָּם זוֹרֵחַ,

רוֹקֵם חֲלוֹמוֹת וְרוֹגֵעַ,

וְיֵשׁ שֶׁעָנָן מְרַחֵף

בְּצִלּוֹ שֶׁל יָרֵחַ,

מַשִּׁיר אַנְחָתוֹ וְדוֹמֵעַ

רֵיחַ אָבִיב וּפְרִיחָה שֶׁנּוֹתְרוּ

לְמַזְכֶּרֶת,

רָקִיעַ כָּחֹל וּמַדִּים שֶׁדָהוּ

בְּמִסְגֶּרֶת,

לְהֶבֶל נִקְטַף נַעֲרִי,

וְאֵינֶנּוּ,

כַּחוֹף שֶׁנִּפְרָד מִגַּלָּיו, וְרַחָק

עַד עוֹלָם מִבֵּינֵינוּ

יֵשׁ רְגָעִים אֲפֹרִים

שֶׁל קְמִילָה וְשַׁלֶּכֶת

וְלֵב שֶׁזּוֹכֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ,

אַךְ בַּמִּשְׁעוֹל הַמּוּאָר,

קֶרֶן אוֹר מְנַחֶמֶת

וְנִצָּן שֶׁהֵחֵל כְּבָר לִפְרֹחַ...