אִם תַּעֲבֹר לְיַד בֵּיתִי

בְּיוֹם חֹרֶף קַר,

לֹא תּוּכַל שֶׁלֹּא לִשְׁאֹף אֶל אַפְּךָ

אֶת אֵדֵי נִיחוֹחוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל

מָרָק מַהְבִּיל,

שֶׁנִּרְקַח בִּמְדוּיָק לְפִי הַמַּתְכּוֹן הַמְיֻחָד

שֶׁנָּתְנָה לִי אִמִּי,

מָרָק יְרָקוֹת סָמִיךְ וְעָשִׁיר,

הַמִּתְבַּשֵּׂל לְאִטּוֹ

עַל לֶהָבָה קְטַנָּה-קְטַנָּה,

וּמְבַעְבֵּעַ קַלּוֹת לִצְלִילֵי

טִפְטוּפוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם עַל הַחַלּוֹן

מִבְחָר יְרָקוֹת שַׂמְתִּי בּוֹ

וּשְׁלַל תַּבְלִינִים,

קְצָת מִזֶּה וּקְצָת מִזֶּה,

וְחֹפֶן שְׁעוּעִית לְבָנָה

אוֹ עֲדָשִׁים

אוֹ גְּרִיסִים, קְצָת מִזֶּה

וּקְצָת מִזֶּה,  

וְזֵר עָלִים יְרֻקִּים,

וְגַם מְעַט שֶׁמֶן, כָּכָה, לְפִי הָעַיִן,

וּמַיִם שֶׁיְּכַסּוּ אֶת הַכֹּל.

הַמָּרָק, כָּךְ אוֹמְרִים, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם

וּמְשֻׁבָּח,

וְטַעֲמוֹ עָרֵב וְנִפְלָא,

אַךְ טַעֲמִי שֶׁלִּי הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת -

אֵין זֹאת, כִּי חָסֵר בּוֹ בַּמָּרָק פְּנִימָה

קֹרֶט מֵאַהֲבָתָהּ שֶׁל אִמָּא,

וְאֵין הוּא אֶלָּא

                 קְצָת מִזֶּה

                             וּקְצָת מִזֶּה. 

 © כל הזכויות שמורות לאורורה (צארום) חדד..