יום ראשון, 8/5/11, 16:04
| וכל אות בדבריה - זהרה. אות לאותהתאחדו ללחןבתנועה שלווה,הווייתן רוגע.והיא כולה שירה. "מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, כְּמוֹ-שָׁחַר: יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּל |
יום חמישי, 28/4/11, 13:27
| שורות שורות חולפים על פניה גאים במרכולתם, לבושם כלבוש המלך ושפתם שונה. והיא בשלה. עומדת מביטה מקווה ותוהה על תכליתם. שורות שורות חולפים מבטם עובר שקיפותה ומבטל ייחודה. והיא כאן. "הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר; וְזַךְ,... |
יום ראשון, 17/4/11, 11:27
| דיברה אליו, עדנתה עמוקה ידיה לוטפות ליבו עיניה אומרות שקט. אומר הוא להקשיב לה ופחדו מהתל לו לחות ידיו טובלת בזיעתו ולשונו יבשה. והיא יודעת סבלו רוצה להפוך לו סלע ובנאמנותה ממשיכה לשלוח מילותיה אל ימו, מתיישבת , מחכה לחו... |
יום שני, 11/4/11, 20:27
| ובאה אליו בלילו. יגע ,זרוק למשכבווליבו כה זר לו,מי את ? שאל להומה רוצה בי ?לאט לך אדם,כאן אני כי קראתני,יודעת מכאוביך וסבלותיךומזור לי לימייך.הסי,עייף אני מיומיתעתוע את בסבליואבקשה מעט מנוחה ללילי.לאט לך אדם,בידי רז קדם ... |
יום שלישי, 15/3/11, 09:49
| היום סוגר עליה, מילים , קולותמצטברים הופכים המולהצורבת לגופה.ההליכה מעייפתקרניי חמהמסנוורות מבטה.שעותואין פתח,ימיםוהחום מקרר קיומה.חוקי עולמה נעלמיםבמשחק לא לה.עונה באה והלכה,עולם מחליף צבעיונתינתו קבועה ורק שעונה על יד... |
יום חמישי, 10/3/11, 13:21
| ויפער האדם פיו ותתבייש אדמה בו, נחליה חדלים לכת וחיותם יבשה. כוכב ,צופה מעל, משנה מזלו ומחוויר. נוטל האדם מטהו מכה רוגזו באבן, ומים אין, חמתו על סלע, חמלתו שותקת ותשובה נעלמת בה. הולך אבל האדם אל חוף זועק תדהמתו אל הים,... |
יום שני, 21/2/11, 15:30
| ינואר 2010 אמרה לו די ועיניה לא היו שם, מבטו הילך אל יד, עדיין אוחזת פרח. למקומו נטוע, אות אסורה בגרונו ומילתו לא באה, עיניו פונות אליה דוממות, כאשת לוט. ולשונם ביד מובסת, קרבה אל יום צבוע במילה שכוחת ברית... ולבם קורא ב... |
יום ראשון, 13/2/11, 15:22
| להגדלה, לחיצה על התמונה. "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ-רֵיחַ, וְעַל-פְּתָחֵינוּ כָּל-מְגָדִים חֲדָשִׁים, גַּם-יְשָׁנִים; דּוֹדִי, צָפַנְתִּי לָךְ" שיר השירים פרק ז |
יום שני, 7/2/11, 10:17
| 15/12/09 "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן;וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ"משלי יח ולאחר שסטרו כל המיליםולבם הוסתר,לקח רוחו מימנהועזב.************יוםאל יום הולךוהיא בשלה,מדליקה נרותיהמביטה בלהבה,מצפה שתכבושחרדתה..ערב אל לי... |
יום שני, 31/1/11, 10:18
| כמעט לא יותר,רמזה לו והוא לא שעה זמנו חגסביב שמו,בהתמדה.קצת יותרוכלום,אמרה לווהוא חגגעיוורונו,חוגג ומועד,בהדרגה.ולא יותר.קולהחלף עולמוודי.והוא חג בכאבו... "דֶּרֶךְ אֱוִיל, יָשָׁר בְּעֵינָיו;וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם."משלי... |
יום שלישי, 25/1/11, 14:42
| נכתב ב 198130 שנים.. ביום שמש סתווי יושב לו אדם זקן בגן, מביט בציפורים בעלים הנושרים ומחייך חיוך גדול של חדווה. אמא קטנה וילדה עוברים בחיפזון ליד מושבו של האדם הזקן המחייך "אמא,הנה המשוגע" , "הס ילדי,הבה נמהרה". מסתכל הא... |