בינות גן עדן לחיים של עלי אדמות,

מפרידה דלת אחת- דלת של אהבה- בין מליוני נשמות.

שם "מלאכים" לבנים עם עיניים תמות,

מתהלכים בחיוך צחור עם שיניים לבנות.

כליל של שלמות. בלי שריטה או פגם.

שם, כן שם, נמצא לו פשוט הגבר המושלם...

לא הגדרתי גבוה או יפה.

לא בקשתי לא שמן ולא רזה.

לא אמרתי קרחת או שער,

ואפילו לא אמרתי שזה יהיה היום או מחר....

חפשתי מבט חודר ועיניים שובבות,

כשיעלה מסך עינייו אגלה בפנים גם אלף סערות...

חיוך קטן. ממזרי. לא מדיי.

לא ביישן. וכזה שלא אפוף בהיי.

גבר חם- זה שאינו רותח אך ישאיר כוויה בליבי.

גבר חכם- זה שאינו תם אך במילותיו יטווה לי מחרוזת של חוכמה

לענוד על צווארי.

גבר יצרי- זה שאינו מאופק אך בשפתו של הגוף אזהה את תוכו,

כברו ויצרו...

שידעתי-

שגם אם לא בנינו ארמון של חול,

שגם אם לא תכננו את הארוחה של אתמול,

שגם אם סתם אחד בשני בהינו,

שבזכות האדם שבנו קשר בנינו.

שגם אם שתקנו,

שגם אם אמרנו....

שידעתי-

שהוא פורץ לבבות..

טוב..את שלי לפחות...