יום שלישי, 25/5/10, 21:30
| ככה זה כשמנהלים חיים בברדק מוחלט. עכשיו היה אמור להיות הזמן שלי להיות האישה של איזה גבר מחייך בשחצנות אבל לא, נדבקתי כמו עלוקה אל פרי |
יום ראשון, 23/5/10, 07:02
| בקומה חמישית בצפון העיר יש גבר שאוהב להזיז לי את השיער מהפנים ולהכין לי ארוחות. כזה חמוד. זה בגלל העדינות והחיוכים התמידיים שלי שהוא |
יום שישי , 21/5/10, 10:45
| גיא חיפש אותי בכל הבית אבל לא היה סיכוי שהוא יסתכל מתחת למיטה. פעם הפחדתי אותו שגלגלי הצמר של האבק מגדלים שיניים ויכולים לנשוך אם פול |
יום שלישי, 18/5/10, 09:17
| הטלפון צלצל בזעם אבל התעלמתי. פחדתי שיואל שוב רוצה לבטל. אם לא אענה, לא יהיה לו עם מי לדבר. שיט! המזכירה! "שלום הגעתם א |
יום ראשון, 16/5/10, 06:41
| מה בסך הכול ביקשתי. להיכנס אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ולהתכתב, בחמש לפנות בוקר, עם מלאך כריזמטי-שיודע-לפנק? סבבה. אני מבינה שבח |
יום שישי , 14/5/10, 16:08
| תל אביב רותחת. זימה נוטפת מכל קיר צדדי בכל סמטה שלה. זה עושה רע. אבל הטיפוסים המדוכאים שלה הם הלחם של השם הטוב שיצא לה. לכן לא נכנ |
יום רביעי, 12/5/10, 06:40
| שוכבת במיטה ליד שון (במקור שמשון, אבל מאז שהוא עזב את שכונת התקווה בגלל היריות ועבר לגור איתי בדיזנגוף הוא החליט ש'שון' הולם יותר את ה |
יום שני, 10/5/10, 06:56
| מכל החברים הדמיוניים בכל העולם, דווקא לי יצא חבר דמיוני מעפן שהתחביב העיקרי שלו בחיים זה לעלות על העצבים. והוא אלוף בזה. המצאתי את |
יום שבת, 8/5/10, 22:47
| "בואי אלי" מפתה אותי יחזקאל הזקן עם השיניים העקומות כשהוא רוכן מעל דוכן הספרים הלא נחוצים שלו ליד הבית שלי כל ערב כשאני שוכחת ל |
יום שישי , 7/5/10, 19:44
| באולימפיאדת המשחקים המופסדים מראש מסתובבים בבונים ובייבי-בבונים שלומדים את אמנות העורמה מגיל שלוש. כללי המשחק פשוטים וקלים להבנ |
יום רביעי, 5/5/10, 06:55
| הופה! הנה נדלק אצלה האור! אני משפשף ידיים בהנאה, מדליק סיגריה, ונדלק מהמחשבה על הערב המרגש שמחכה לי. ממש כאן. אצלי בבית. במרחק מסך שטו |
יום שני, 3/5/10, 07:19
| מהצד השני של המסך הוא מנופף לי בהבלים שלו ומתאכזב שאני לא נופלת לרגליו. תקראו לי משוגעת, אבל אנשים שמפחדים מהצל של עצמם אף פעם לא ה |