
יום חמישי, 1/10/09, 23:57
| רעיה רעייתי,בוא לישון איתיאני אוהבת אותךאמרתואני ליטפתי ארוכותאת המצח שלךאשר מאחוריומעבר לעצם הפרונטליתמתגשם האיןוהיש אי |
יום חמישי, 3/9/09, 02:51
| אינני מתלונן היום על העבר, שכן הוא עבר, אם כי עדיין לא נגמר,אני עדיין חייב כספים שלא הוחזרו לי עדיין, אני עוד מחכה להזמנה לדיון, או מש |
יום חמישי, 3/9/09, 01:35
| ובכן מה אמור לחשוב הגבר אשר האישה שלו, זו אשר בחרה את הריצוף ושנתה את סידורי הבית ובחרה לה היכן יהיה החדר עבודתה, ואשר היתה אמורה לבו |
יום שלישי, 1/9/09, 18:37
| והנה זה הזמן והמקום הראויים... לא עוד נוצות צבעוניות, לא של זרים אמנם, כולם שלי, אך חלקן ישנות ואף אלו שזה לא מכבר לא ממש מספרות, אניגמ |
יום ראשון, 30/8/09, 01:44
| המדבר כמו עוף טורף דואה תועה טועה במרחבי הזמן והמקום בלי גבול או תנאי או חפץ. עננות המחשבה פורחות כמו נוצות פלומה לרגע באויר, |
יום שבת, 29/8/09, 07:15
| שלי טהורת נשמה עד כי חד עין יבחין ביעף וגם הביישן יקפוץ לבריכות עינייך הירוקות לפעמים? החומות העמוקות, ללא הרהור נוסף |
יום שבת, 29/8/09, 05:38
| ושוב כל מיני דברים קטנים ודברים אחרים קטנים גם הם דברים קטנים שתמיד צריך לטפל בהם אחרי והם תמיד רבים משידענו לפני * כמו |
יום שבת, 29/8/09, 03:04
| .....ואז, תוך כדי שאני מקשיב לדינדוני קולה המצחקקים:"אי טוקד וויז מי פלנטס, I TAKKED WITH MY PALENTS..." ובכל סמטאות השוק של שביל החלב עוברת ה |
יום שישי , 28/8/09, 22:02
| ... לפעמים הייתה יאסומי פורשת את מרכולתה, מיני קופסאות קטנטנות צבעוניות ומעוטרות, על שולחנה – דוכנה לידי ואומרת לי : סולי, אני הולכ |
יום שישי , 28/8/09, 22:00
| ... לפעמים הייתה יאסומי פורשת את מרכולתה, מיני קופסאות קטנטנות צבעוניות ומעוטרות, על שולחנה – דוכנה לידי ואומרת לי : סולי, אני הו |
יום שישי , 28/8/09, 18:48
| סטוקהולם, איזו מילה, תמיד הפעימה אותי, מאז ילדותי אינגריד, איזה שם תמיד הקסים אותי, מאז קזבלנקה וצלצול הפעמון |
אין רשומות לתצוגה