כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משחקים בחרוזים

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    8 תגובות   יום ראשון, 22/11/09, 00:32

    זה כאן עכשיו

    מגיע כל סתיו

    ממתין, מהורהר, מתנענע, אפור בהיר

    מרטיט, משנה צורות, לא כל אחד מכיר

      יום אחד זה יקרה, נרגיש,

    משהו ישתנה, אישה,  איש

    משהו יירגע בנו, משהו אחר

    כי הגיע הצב, צו הבוחר...

     

    הוא הגיע לאט כמו כל צב מצוי

    מוזמן תמיד, אורח רצוי...

    עכשיו אין צורך לחשוש

    לא לעתיד לא לעו"ש...

    על גבו איתו הביא...

    את אליהו הנביא...

     


    כי זה בתוכנו, היה תמיד

    צו / כרטיס הנוסע המתמיד

    צריך לשלוח יד ולגעת

    כי אי אפשר לדעת

    מתי נוכל לנשום עמוק

    מעומס היום יום לחמוק

    להיות אנחנו באמת

    לא בבית אבות, כעת...

    הלב, הלב,

    כואב,

    מייסר וגם מרנין

    פוער לוע התנין

    רוצה לפרוץ

    בתחילת המרוץ

    הצו...יגיע אם הדוור

    והצב ? יגיע..אין דבר...

    צריך לשלוח יד עמוק פנימה, עמוק

    לפשפש לחפש להפעיל חיישן, לסרוק

    למצוא..את אשר בתוכנו, לשלוף

    כי אם נחכה יותר מדי...הצב הזה עלינו יחלוף

    במהירות של שד טייס חללית ממוצע

    שאת היקום באלפית השנייה חצה

    אם שלט גדול ביד...האומר לכולם

    לא צריך לשלם, הכל כבר שולם...

    ולא לשכוח

    גם שאין כוח

    כי...

     

    ההזדמנויות רוקדות עם אלה הנמצאים על רחבת הריקודים...

    דרג את התוכן:
      13 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 21:18

      האמת אני מבין בפרפרים

      גם שהם עפים גם שהם חופרים

       אני מבין גם בפרפריות

      קצת יותר לא פחות

      יש כאלה ישרות כנף

      יש כאלה יושבות על הענף

      אלה הישרות פולניות לרוב

      ה"ענפיות" לא יודעות לאהוב

      אבל אלו עם עלי הכותרת

      גם השנונה וגם הזוהרת

      יחשפו טפח ויכסו טפחיים

      ירצו לראות לך בעיניים

      יזכירו לך את כל המגרעות

      יקמצו בטובות ידגישו הרעות

      מה שבטוח לא תבין כלום

      ומי שאומר אחרת – שיקום...

       

       את כתבת : חושפות את טבורן כמערה פעורה, על מנת שיבוא רק אליהן- להרוות את צימאונו הבלתי נלאה, לאבק אותן ולהתפרפר איתן. בין לבין, שוקעות הן במין אופוריה משכרת ומשקרת, אשר עוטפת אותן בתחושה קסומה של בלעדיות, ושל מסע בעולם שלא מן העולם הזה...

       

      המשך שלי :

      ויש את החסרות אמונה

      אלא...עונש שכולו מתנה

      חלקן קעורות חלקן קמורות

      כולכם אותו הדבר אומרות

      חלקן ישרות אין ספק

       אבל אי אפשר להתאפק..

      כולכם, אתם, כל הגברים

      בשביל זיון מבטיחים הרים

      גם גבעות אם יש

       איך אתה לא מתבייש ?

       היא החסודה האוהבת מחמאות

       ומתעניינת האם יש לו אלפים או מאות

      תבחר להתבודד בין 724 מחזרים

       במיוחד עם אלו המבטיחים הרים...

       

      כי הם מעבירים את הזמן והם קרציות

      כי הם פודלים ושרוצים הם חיות

      כי הם רצים לספר לחברה ואז אפשר לישון

      והוא מאמין שאני שלו...חחח הטיפשון...

       כי גבר זה ילד שעדיין זקוק לחיתול

       ותמיד אפשר לומר שזה היה בצחוק / בהיתול

       והיא חסרת אמונה עד כדי כך שהיא מפספסת

       כי הקריטריונים שלה הם כמו בתופסת

       תפסת מרובה לא תפסת ואת שוב מאוכזבת

      וכל מה שרצית זה פשוט להיות מאוהבת

      באביר על סוס לבן שלא יעוף כפרפר

       וקיבלת דון ז'ואן דה לה שמטס על פר

      והם ביחד נעים כפיל בחנות זכוכית

       אז בואי אספר לך פולק "אוי ווי זמיר אברוך"

      יש גברים רומנטים "כמעט כמוך"

      שנונים חושניים = סקס מניאקים זו טעות נפוצה

       ולא חוכמה לכל פרפר מתאבד לחבר פצצה

      כי החיים ממש אבל ממש יותר בנאליים מהסיפור

      זה כמו להסתכל על אישה בבוקר בלי איפור

       ולאהוב אותה, כי יש בה משהו נפלא עמוק בתוכה

       ויש גברים האומרים את זה מכוונה, לא כבדיחה

       ולאו דווקא בשביל להשיג זיו

      ן I REST MY CASE סוף הדיון...

       

      דווקא אני מכיר אחת שאוכלת את הגבר "אחרי"

      לא מכיר אישית, מהסיפורים, אבל זה לא חשוב "הרי"

      מקווה שעזרתי לך בסקר הפרפרים

      מאחד שיודע לגעת שגר בהרים...

       

       שבוע טוב..

      דרג את התוכן:
        17 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 22:28

        בליל של מילים ובליל של מחשבות
        רובן בנושא הכאוב, המדובר, אהבות
        היכולת לכתוב במשפט את שאחרים צריכים עמוד
        אי אפשר ללמד, זה נוצר ממקום סודי, אבוד
        שאפילו את לא תמצאי גם אם תחפשי שבוע
        הראש שלך עובד שעות נוספות על בסיס קבוע
        ללא תגמול מראש או חמישים אחוז תוספת
        הוא הרי לא רוצה מישהי מכולן...את תופסת ?

         

        הוא רוצה אותו וקצת עם כל אחת
        הוא רוצה את כולן, פרה קדושה שחט
        ראיתי אחת שכתבה שזה בסדר אז מה ?
        מותר לו ? נאדה, אולי עם ההיא, העקומה...
        נאחזת, לעיתים מתוך כעס וייאוש
        לא מצליחה למחוץ את אותו היתוש
        העוקץ אותך בגעגועים אין קץ
        שממש אפשר להתפוצץ...
         

        אבל.. את אינך טומנת ידך בצלחת
        הריטואל קבוע, אבל מביא הרבה נחת
        פליק פלאק לאחור צוקהרה ובורג ללב
        סמול טוק מתוחכם עם מעט שנינות, וזה כואב
        לדעת שאחרי המפגש הכולל סקס פשוט או יומרני
        זה יהיה הוא...מי שאת לא רוצה, וזה לא יהיה אני...


        את רוצה יותר, מותר לך, רחוק מלהיות אסון
        רוצה אותם עכשיו ומיד, הכל כלול - כולל לישון
        גם לי זה קרה בשעת "בוהריים" מתעורר
        מסתכל בה לידי מסובב ב – 360 את הבורר
        מי היא ? כיצד הגיע לכאן ומה שמה לעזאזל
        קם בשקט למקלחת...לא זוכר ולא שואל...
         

        אהבה היא ברכה, נדירה ואינה שייכת רק לעשירים
        אינה עומדת בקרן רחוב אי אפשר להגדיל בשקל עשרים
        אגב, האם בדקת היטב אחרי הריב והמדון
        לעומק הכוונה, זה היה גברת או אדון ?
        כי הסירוס כאן מוחשי עם סכין חדה כתער
        זה נורמאלי להיות לא נורמאלי ומסביב יהום הסער
        רק היום כתבתי על אותו הגטו
        הטוב לחלק מאיתנו - וירטואליה נטו
        המגרעות שלך סקסיות רק שלא תתקררי
         אגיע לכסות אותך, זה חשוב וזה בריא...
         דדי 
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 14:36

          משחקים של שבת - גליה, יא אלה איתך...

           

          הנה עד שכתבתי עשרים שורות שהצליחו כוחות לשאוב
          נמחק הכל, ללא הודעה מראש,  חרא של מקום לכתוב


          אימפולסיבית ועצבנית אהובה את
          אצלך הכל מהר אין דבר כזה לאט...
          את זקוקה לסיפוקים מיידים
          לאו דווקא סקס, אפילו מהילדים
          חייבת לקבל זאת ברמה היומית לפחות חיבוק
          יש בך בהיחבא שם בפינה גם הרבה איפוק

          הדרך של בלוג ושל וירטואלית נטו
          מצליחה להוציא אותך לעיתים מהגטו
          המעגל הבלתי פוסק של לרוץ אחרי הזנב
          והריגוש החסר לך, כאן מיד ועכשיו..
           
          תנאי קבלה ירודים – וואו ממש
          כל אחד יכול גם כובע של קש
          המדיה לא אכזרית אלו האנשים
          גם גברים..ובמיוחד נשים...

          אוי לך ואבוי לך אם את בונה על הכפייתיים
          נסי לבנות יקירתי יאללה...על האמיתיים
          אין סיכוי שתישארי ערירית בודדה גלמודה
          כי את יודעת לכתוב....ואת זקוקה לתודה..
          וזה מצית בך אש ודחוף אותך ללא לאות
          שאת כותבת...אין מקם לטעות

          אם לא נתנו לך כוכב אין צורך להתחיל בתענית
          אין סיכוי שספינתך הסקסית תעלה על שונית
          את כותבת נפלא ואת יכולה יותר
          ולא, את לא צריכה לוותר
          וכן, את  גדלת את פרנקנשטיין ענקית
          וכן, את כל כתבייך ניתן להכניס לשקית
          להדליק גפרור ולשכוח את מחשבותייך
          לשכוח לגמרי את כישרונך והגיגייך 

          אבל את שם, תמיד שם תישארי לנצח
          יהיה נפלא להביט בכל תו וקמט במצח
          בשעה שאת כותבת אהבתך בבקשה לתשואות
          בשעה שאת יודעת לספק עצמך מאותן ההנאות
          לשחק בהן בעדינות בלשונך לחוש את הטעמים
          אין ספק,  לכתוב זו אחת ההנאות הגדולות של החיים...

          ועמוק שם בלב
          את פוחדת בכאב
          שעולם המחר
          נגמר

          דרג את התוכן:
            7 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 20:41

            האמת ? תמחקי או שתכנסי לשנת החורף של הדובים

            האמת ? חבל שאי אפשר לקחת לך את כל הכוכבים

            שלא תביני לא נכון אין לי בעיה עם ציניות או הומור

            אבל זה בערך כמו לומר שכל חור בלילה שחור...

             

            אז מה היה לנו שם ? אה..כן נוחר (זה מתוך בחירה ? )

            האמת ? אני לא ממש זוכר (שאני ישן לא שומע את הנחירה)

            כמה אני ישן וכמה היא ישנה (הייתי מעדיף לא לנחור בכלל)

            אבל מה שבטוח שאת פולניה (מה לעשות החיים גלגל...)

             

            אולי בגלגול הבא אולי כזה...זה יהיה אחרת

            הסיפור העצוב על הפולניות שאת מוכרת...

            וואווו

            ארבע פולניות ביחד זה מתכון לאסון

            בטח אתן מפנטזות ביחד על גבר חסון

            נוחר או מפליץ להיות או לא להיות...

            העיקר שהפלצן יסכים לישון אתכן בכפיות

             

            בכל מקרה את יודעת מה שואלת פולניה את בעלה בבוקר ?

            לא על ספורט, לא על זיונים, אפילו לא על פוקר...

            היא שואלת וזה קורה...לא הרבה אחרת שקמתי...

            תגיד....המשכת הרבה אחרי שנרדמתי  ?...

             

            שינוי לסיום...התנצלות מראש

            שמעתי שגם הוא נחר, אחשוורוש

            מלך היה ואני מאמין שהמלכה

            לא היתה ישנה בלילה...ממש מכה..

             

            לא להעלב סה"כ פוסט שהגבתי עליו כבר מחמאה

            אולי כדי שתזכרי על איזה צד מרוחה החמאה

            לשים על דיוקן כמה עובדות על פלצנות ופולניות

            גם נשים נוחרות (פחות) יש אפילו כאלה נוהגות במוניות

            ולא ממש נכנסתי להריח או להקשיב לחדר המיטות שלך

            אבל עכשיו נעבור לשיר אחר....חוזה לך ברח.....חוזה לך ברח...

             

            דרג את התוכן:
              5 תגובות   יום שני, 12/10/09, 22:02

              דבש ניגר..

              כולו...ענבר 

              אהבת דבש,  טועמת את זה,  בין עתיד לעבר

              זמן שאול, נחזור לטעם האמיתי בסופו של דבר  

              משהו של פעם בחיים אהבה אמיתית

              מכל הלב, נקייה טהורה איכותית

               

              הרעידות שבלב,  להיות נאהבת

              מפרקת אותי לעומק שואבת

              עירומה משירה מבט חשה מוגנת

              אל החרדות והחששות היישר מתבוננת 

              ממצה את הרגע אוחזת חובקת

              אוהבת נותנת יפה ושוקקת

              כברק שהכה בי ושינה את עורי

              מביטה לאחור בהילוך אחורי

               

              נוסעת בזמן רוצה להספיק שוב

              מחליפה את חיי בערך נקוב

              של צנצנת דבש ל 8 לילות

              לעצום עיניים להביט ולראות

              שאפשר

              שמותר

              לאהוב כל פעם מחדש

              בכרית האצבע לגעת בדבש0

              לינוק עד תום, עד שטעמו יעלם לעד

              תמונה מוארת נמוגה כחלום שוב לבד...

               
              דרג את התוכן:
                10 תגובות   יום שבת, 10/10/09, 00:38


                אולי טוב שהעיר הזו בגדה בך אולי הפוך



                אולי בגדת בה שההעדפת פיקה על פוך



                ירושלים נחמדה למי שנחמד אליה, נקודה



                ולציבור גדול אי אפשר בלעדיה, עובדה

                לא ברור היכן את מסתובבת



                לא ברור את מי את לא אוהבת



                יש כחול ואדום וסגול



                ויש בניין מרובע ויש עגול



                כולם באבן ירושלמית יפה



                שוק צבעוני עמוס לעייפה



                אנשים שמחים המברכים לשלום



                אתרים יפים עליהם אפשר רק לחלום



                נשים יפות אינן חוששות מערסים לייט בירושלים הקרירה



                כי בכל הארץ ובמיוחד בשפלה דוקרים יותר מאשר בעיר הבירה



                לי יש היסטוריה לא פחות משלך, דור שביעי מצד ועשירי מאחר



                אין לי ספק בכלל, כי אין דומה לה לירושלים ורק בה אני בוחר



                אני אוהב לראות את החברה מתגלית



                מסתובבים בירושלים מדברים אנגלית



                כי היא שונה יפה חושנית קרירה ומיסתורית 



                שומעים בה מספר שפות במיוחד עברית



                 ומי שעוזב מסיבות שונות ומשונות



                בוודאי שהתגעגע לכל פינה בכל 4 העונות



                אלא אם הוא מעדיף 80% לחות לפחות



                אגלי זיעה במטפחת צהובה למחות



                כי ירושלמי הוא וינר וזה היה שווה השבוע גביע



                אז מי שירצה מוזמן, כל יום, כל שעה...להגיע



                כי ירושלים יש אחת ומי שמשמיץ שילך לעזאזל..



                לא ברמה של קללה חס וכרפס...ובא לציון גואל.





                דדי


                דרג את התוכן:
                  17 תגובות   יום ראשון, 4/10/09, 20:24


                  חמש דקות של חרוזים...

                   

                  טוב..בואי ננסה לראות עין בעין

                  קצת חרוזים וזה אחרי כוס יין

                  אדום חזק עם נתח קצבים

                  ונעבור לרגע קט על אוהבים

                  הפכתי שעון חול של חמש דקות

                  לעיתים הן קצרות לעיתים ארוכות

                  הן נגמרות מחום או מקור

                  ולא, אני לא שיכור...

                  תשוקה יכולה לבבוא עם או בלי חרוזים 

                  גם אוהבים לעיתים מזוודה אורזים

                  ממשיכים הלאה, אומרים עד כאן מספיק

                  ולא חשוב אם יש נקודה או פסיק...


                  מסכים, לא צריך להגדיר כל דבר

                  והעולם לא משהו..קצת אכזר 

                  שפה חדשה או ישנה היא בין אנשים

                  צעירים, מבוגרים או קשישים...

                  אפשר להתווכח אפשר לאהוב

                  אפשר לשיר אפשר לכתוב

                  אבל...המילה הגדולה אהבה...

                  לא תמיד טומנת בחובה שלווה..
                  .

                  שעון החול נגמר, מילה זו מילה, חייב להפסיק.

                  אז אם תרצי שאמשיך הפכי את הנקודה לפסיק..

                  דדי

                  דרג את התוכן:
                    11 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 14:04


                    תגובה לעדינה (חברתי הטובה )

                    על סיפור מרגש שלה לקראת ראש השנה (2009) 

                    סבתא שלי גרה אצלנו בקטמון הישנה ברחוב הפורצים
                    ביום כיפור 1973 עדיין היו שם מספיק שדות ומספיק קוצים
                    תרנגולת הכפרות וואוו זה היה מזמן
                    ולקרוא על זה בדה מרקר...כאן .... ?


                    כן, זיכרון מחויך,  היינו אוכלים אותה ממש
                    אחרי שהייתה רובצת שבועיים על הקש 

                    בכלל ביני לבינך אף אחד לא רואה..ואם רואה אז שיראה...הפכנו גן חיות
                    רק היום מישהי כתבה כאן שגברים הם קופים וזה יוצר מספר בעיות...
                    אבל אני מתפרע קצת אחזור לשורות...
                    כי אומרים שמלחמות לא "קורות"....

                    לתרנגולת, כן, באמבטיה (-: עד ה"משברך" מעל הראש במעגלים
                    היינו חוששים, מרכינים את הראש מטה, צמרמורות גלים גלים
                    פוחדים לא לקבל ביס מהתרנגולת
                    שלא לדבר על ליטוף הכרבולת
                     

                    לאחר כבוד לוקחים אותה (התרנגולת) בנסיעה מיוחדת אל השוחט ברוממה
                    ואז מנקים את נוצותיה בחצר, ביחד עם השכנים האחרים אסתר ותלמה
                    לאחר שנים כל אחד קיבל תרנגולת לעצמו, אחת לבנה אחת חומה
                    שתיים שלש מהן אכלנו ואת השאר העברנו מסרנו לתרומה

                    רחוב עזה,  ז'בוטינסקי, הכותל, היינו הולכים גם להר ציון האפלולי
                    פעמיים, ערב לפני ובחג, גלגלנו 3 בקבוק שמן שניים לאחיי ואחד לי...
                    ולמחרת ברגל לכותל, דרך הפלמ"ח, שופן וגן השושנים
                    לכותל נוהרים יהודים רבים בלבן, שונים ומשונים  

                    ושאר התיאור המשובח הספרדי החם שלך שאותי הציף בחום
                    תמיד תישארי בת 11 יקירתי, ולא בגלל חוק השבות או חוק אום
                    כי הזיכרונות שלך ושלי ושל כולם
                    עם הזיכרונות הללו נצחנו את כל העולם

                    פעם ארוחה מפסקת הייתה ארוחה מפסקת
                    עכשיו המחשב קורא לדגל אז היא פוסקת
                    כותב וחש קצת כן...בושה
                    והיא כזו יפה וטהורה...הקדושה

                    מחר אלך לאימי עם בנותיי לארוחה מפסקת, וזה לא כל כך פשוט
                    אדפיס לה את מה שכתבת, ואראה את עיניה דומעות בהתרגשות
                    תודה לך, באמת תודה על רגעים קסומים
                    כל אחד ועולמו הוא, לא כולנו דומים..
                    לא החזרת אותי ליום כיפור, לפחות לא אותי
                    אבל חשוב מזה, החזרת אותי אל מחוזות ילדותי

                    תודה עדינה

                    דדי



                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 13:21


                      כמות הזמן שמשקיעים כאן לעיתים

                      יושבים כותבים מושכים בחוטים

                      מדהימה אותי כל פעם מחדש..ושוב

                      כנראה שלכל אחד מאיתנו זה פשוט חשוב

                       

                      להיות יפה להיות כוכב

                      להיום מרשים להיות שובב

                      בין צחוק לשחוק, לבין חיוך קטן ומשחקי מילים

                      נושמים כמה דקות, שואפים אתנחתא מאותם כללים

                      של מרוץ מטורף אחרי הזנב

                      של בוס שאת כוחותינו שאב

                      של לקוח שהוציא לנו את המיץ

                      ומה רע קצת בהפסקה להשוויץ ?

                       

                      להתהדר ביכולת כתיבה מרשימה

                      ואת גלית להכניס לרשימה...

                      אולי לא נקרא לזה להשוויץ, נאמר להראות יכולות

                      להיות אנחנו, להתערטל מהתחפושת ומרעות חולות

                       

                      ללטף, את האחר, מבלי שאף אחד יראה

                      נכון זו לא בושה, אבל זה לא יאה

                      לאנשי (נשות) עסקים מיומנים שיודעים הכול

                      להיות לכמה דקות אנושיים, קשה להודות בזה בגדול...

                       

                      ממוצעים זו מילה נוראה יקירתי גלה יה יה, מה זה בדיוק ?

                      הביישנים כאן, מוגנים מאחורי המסך, מבקשים חיבוק

                      הפולניות מרעימות בקול, בודקות פינות ביסודיות

                      מבקשות להיות בטוחות שישמרו על סודיות

                       שלא ידעו שלא ישימו לב

                      שלא יבחינו בבדידות ובכאב...

                       

                      גלית, תעשי טובה את לא ממוצעת

                      את פולניה,אי אפשר בך לגעת

                      להצהיר שאת קלפטה זה כמו הצהרת הון

                      במקרה הטוב, זה כמו לצאת מהארון

                       

                      זה רק יצר הרסנות להתריס בפני כולם

                      לעמוד כאן על במה, להודיע לעולם

                      שאת לא מושלמת

                      שאת משלמת

                      על פגמים שלא באשמתך

                      שאת רוצה להתחכך

                      עם מקלדת שפתחה חיים משל עצמה

                      והפכה אותך בין לילה למעצמה

                       

                      כאן את "רק" שוברת שיגרה..

                      גם אם את לא כותבת שירים למגירה

                       אה...גם מי שישבור למראית עין מיתוס -משחק,

                      ולא תמיד ברור מי חזק יותר, זה שמגיב או זה ששותק...

                       

                      אריק הגדול כתב שיר כבר לפני שנים

                      על נושא דומה לזה שעליו אנו דנים

                      שיר שמותר בו לגחך

                      שיר שגורם לך לחייך

                      שיר מציאותי שאת הכביש חוצה

                      שאומר פשוט, ש....כל אחד רוצה...

                       

                       

                      כל אחד רוצה להיות זמר
                      להיות זמר להיות זמר
                      אם לא זמר אז שחקן
                      אם לא שחקן אז ליצן
                      אם לא ליצן אז מבקר

                      כל אחד רוצה להיות כוכב
                      להיות כוכב להיות כוכב
                      אם לא כוכב אז בדרן
                      אם לא בדרן אז מנחה
                      אם לא מנחה אז חקיין

                      כל אחד רוצה להיות מליין
                      להיות מליין להיות מליין
                      אם לא מליין אז דוגמן
                      אם לא דוגמן אז צלם
                      אם לא צלם אז משורר

                      כל אחד רוצה להיות מנכ"ל
                      להיות מזכ"ל להיות מפכ"ל
                      כל אחד רוצה להיות -
                      משהו, מישהו

                      כל אחד רוצה אישה יפה
                      אישה יפה אישה יפה
                      אם לא יפה אז חמה
                      אם לא חמה, חכמה
                      לא חכמה אז עשירה

                      כל אחד רוצה שלום עכשיו
                      שלום עכשיו שלום עכשיו
                      אם לא עכשיו אז מחר
                      אם לא מחר אז מתי
                      כשיהיה מאוחר?

                      כל אחד רוצה...
                        

                       

                      דדי

                       

                      דרג את התוכן:
                        20 תגובות   יום ראשון, 27/9/09, 15:08

                        סליחה זו לא סתם מילה
                        לעיתים היא נשמעת כתעמולה
                        סליחה אמורה לבוא עם כוונה
                        בסליחה, יש הרבה אמונה


                        ידיעה שפגענו גם ללא כוונת זדון
                        גם אם זו לא גברת זה אדון
                        היא אמורה לצאת כחץ מהלב
                        ושהחץ נשלף.....כן זה כואב


                        סליחה נוגעת בנו ברגעים קשים
                        סליחה מנגנת מכה על המקשים
                        מסליחה לא צריך להתעשר
                        סליחה אמורה לבוא ממקום כשר

                         

                        סליחה מהפה אל החוץ
                        אינה קסם מארץ עוץ
                        גם היא באה משמן רזה או מגוץ
                        תישמע תמיד כמו תירוץ...

                         

                        אפשר אולי לומר סליחות בין כיפור לראש השנה
                        ולא פעם אחת מהירה ונחפזת כפעם ראשונה
                        שאנו הצדיקים אם פגענו כך במקרה בדרך אגב
                        אז...כן..סליחה באמת...הרי בית המקדש כבר חרב..

                         

                        אחרי הכל שמתכוונים לכך באמת, סליחה היא שבת סליחה היא חלה
                        יפה מיוחדת אין כמוך בעולם, רק שלנו של העם היהודי שלי וגם שלה
                        תחושת ההקלה לא לזה שממנו מבקשים סליחה, אלא למבקש עצמו שחש הקלה
                        הופכים אותי בין רגע לבעל שמחה גדולה, זקוף וגאה כחתן, והיא יפה וזוהרת ככלה

                         סליחה, על משחקי האגו
                        שבחיינו היום משובצים כלגו  
                        סליחה על פתיל קצר מאוד
                        סליחה שאיתך לא הסכמתי לרקוד


                        סליחה שלא הייתי פתוח להקשיב
                        סליחה שבמקום לשתוק אני משיב
                        סליחה שאני יודע הכל ואת/ה כלום
                        סליחה שלעיתים אני פשוט...סתום.

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום שישי , 25/9/09, 23:26

                          פנים יפות משקרות בקלות

                           

                          משירות מבט בשגעון גדלות

                           

                          אין צורך בשימוש במספר חושים

                           

                          מספיק ללבוש את בגדי המלכה החדשים...

                           מהיכן קנית אותם - ממגזין ?  

                          מתדלקת סולר או בנזין ?

                           

                          מדוע את בוכה ? מאיפה בא הלחץ ?

                          בבלוג כתבת במהירות את שורת המחץ

                           

                          זה לא עובד זה לא עובר

                           

                          כך בקושי תשיגי מחזר...

                            

                          אבל לא חבר...

                           אבל לא חבר...  

                          רוצה ולא יודעת איך

                           

                          כך זה לא יכול להמשך

                           

                          מעלה תמונה נוספת

                           

                          אל חיקה אותו אוספת

                            

                          1234

                           

                          יום שישי אומרת אני כאן

                           

                          תמי 4 או יעל 5 מעדיפה קנקן

                           

                          או כוס יין לבן

                           

                          שואלת לאן...

                           

                          מאהב או מחזר

                           

                          שלא חוזר...

                           

                          ולא חבר...

                            
                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה

                            פרופיל

                            tmt222
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין