יום שני, 5/3/18, 18:42
אתה לא צריך לשאת אותי לאשה כדי לחיות עמי לנצח. אתה לא צריך לבגוד בי כדי לצלק אותי לתמיד. אתה לא צריך לזיין אותי שעות כדי שאחוש אותך בגוף הרבה אחרי שתלך, וכל פעם שאראה אותך מעבר לכביש אם אתה רוצה להשאיר חותם, אתה רק צריך ... |
יום שבת, 8/6/13, 21:55
זה כבר בנוהל. הוא נוצר מעצמו, עם השנים, הניסיון, והפרגמטיזם. ספקות – שיחת חפירה – מסקנה בלתי נמנעת בטון נחרץ – הפעלה מחדש של חשבון באתר היכרויות – השלכת מברשת השיניים – חסימה חלקית בפייסבוק ... |
יום שישי , 3/8/12, 16:55
אז יש לי במגירה פוסט כזה, שקוראים לו "סטטוסים שלא פירסמתי בפייסבוק". אתם יודעים, כי מינימום של פסון צריך לשמור. אז הנה אחד: "אז זרקו אותי בט"ו באב, אז מה. זה עושה אחלה דיאטה" רק שתראו כמה חיובית אני יכולה להיות, ועוד עם ... |
יום שבת, 13/8/11, 23:11
גם עמוק בתוך השפעת הכימיקלים, בתוך מה שנראה היה כמו התאהבות של אחת ל- , בתוך הלהט ועוצמות הרגש והסקס עוד ועוד ועוד גם אז ידעתי שאם זה ייגמר עכשיו זה לא יכאב. זה לא יכאב, כי אין לי כוח לכאוב יותר אין לי פנאי לכאוב יותר א... |
יום שישי , 15/7/11, 18:14
האיש טס 10,000 קילומטר כדי לפגוש אותי, ולתת לנו צ'אנס. היה לי צ'אנס לראות את החרדות שלו, את חוסר האנרגיה שלו, ואת הקשקשים בשיער. השתדלתי להעביר את הזמן בסקס וחברים ובסוף בעיקר רציתי שילך כבר. כלומר, יטוס. לא חלפו 24 שעות... |
יום שני, 27/6/11, 16:29
העייפות וחוסר האנרגיה חוסר היכולת להקדיש משאבים לפתרון בעיות האכילה הרגשית. תוצאותיה הצפויות. תחושת ההישרדות המתישה מיום ליום מיום ליום הראש הצף בקושי על פני מים עכורים חוסר היכולת לגלות התעניינות אמיתית ביקיריך, וההתרכז... |
יום ראשון, 5/6/11, 12:19
אז אני כבר בחורה גדולה ולמדתי לשחרר, כאמור. (או שלא) ועדיין, זה כואב לפעמים. זה מאכזב. Looking for the best but expecting the worse את רואה את הסימנים המקדימים, ואת אומרת לעצמך, ברוח הדברים החדשים שנלמדו: "זה לא אומר שום... |
יום שישי , 18/3/11, 10:08
"כיף לי לחשוב עלייך, כיף לי לחבק אותך, כיף לי לדבר איתך, כיף לי לגעת בך... כיף לי להיות איתך! ונראה לי שזה הדדי, לא?" (יאפ. אתה באמת מזדיין לא רע בכלל) |
יום ראשון, 27/2/11, 23:17
מורפיום להמונים ככה נראית כותרת שיוצאת מתוך מחשבות על דת בבית חולים. מעניין מה היה יוצא אם היו נותנים לי מורפיום באמת, אבל בינתיים מסתפקים בהרבה אופטלגין וקצת וואליום, להרפיה. (גם כן הרפיה, איפה ה- happy ending שלי, איפה... |
יום שישי , 29/10/10, 10:48
כבר פעמיים רצוף שאני מגיעה הביתה להורים ובוכה בשרותים. פעם שעברה הצלחתי לבצע שם איזה פְּלִיַיה-רַלֵוֶוה שהחזיר אותי לשפיות זמנית אבל הפעם לאור מצבי הפיסי השפוף נאלצתי להתייפח על האסלה קצת יותר זמן. מצד שני, בחסות המצב הש... |
יום חמישי, 3/6/10, 17:48
אחד הדברים היפים והבעייתיים בעיר הזאת, הוא שהכל נגיש במרחב גיאוגרפי מצומצם. יפים, על שום מה? על שום הנוחות, כמובן, ועל שום יתרונות ההליכה ברגל, ועל שום תחושת הקהילתיות שנוצרת תוך כדי היכרות אינטימית עםהסביבה לאור ביקורים... |
יום ראשון, 6/12/09, 16:04
הוא מצחיק אותי, ואני צוחקת. ואז נזכרת שהמצחיק הזה כבר לא שלי, ותוך מאית שניה זה הולם בּבטן |