כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לרלורים לא הכרחיים

    תכנים אחרונים

    26 תגובות   יום שבת, 17/11/12, 08:45

    לכי תסבירי איך זה שאת מחייכת כולך שמוריד אותך שוטר עם פנס מכוון לעיניים

    כשאת סופרת בראש לפחות שלוש וודקה 

    ומזהה כבר דרך הסינוור את הציוות - אחד צעיר, השני, נושא את המדים ככה כמו שבראש שלי הח'ברה בסמויה לובשים בטקסים שלהם

     

    והיה גם את הצ'ייסר הזה, שלוש וודקה וצ'ייסר, שלא יביאו לי את הנושף הזה,

    ולא יכולה להפסיק לחייך,

     

    הצעיר מתקרב, מסדרת את הגרביונים והחצאית, 'אפשר לראות רשיון?''

    בשמחה

    קשר עין מהיר, לא יכולה שלא לחייך,

    'היה ערב מוצלח?' 

     

    ת'אמת, יקירי, עד עכשיו היה דיי גבולי, אבל הוריד אותי שוטר

    זה תמיד משנה לי את המצב רוח

    דרג את התוכן:
      29 תגובות   יום חמישי, 5/7/12, 00:10

      יש לי קשר בבטן

      כזה שכבר גודלת עליו ירוקת

      ניסיתי להתיר אותו,

      החליקו ידיי

       

      ניסיתי עם השיניים לפתוח, לשחרר קצת את הקשר הזה

      מיליוני סיבים נפרמו

       

      עכשיו אני גם לא מוצאת את הקשר,

      תקועים לי סיבים בשיניים

       

      ניסיתי לשרוף אותו מבפנים- עם קוניאק, עם ערק, עם קוקוס,

      עכשיו הוא גם נודף אדי אלכוהול

       

      הוא כבר סותם לי את כל הוושט, חונק 

      ובנתיים אין יוצא ואין בא

      דרג את התוכן:
        15 תגובות   יום ראשון, 25/12/11, 11:03

         

         

         

        ''

        הוא אומר לי שלפעמים הוא לא זוכר, שכבר לא יוצא לכם לדבר כמו פעם, שהשיגרה הזו מקהה

        זה כמו לשלוף ולשחזר משהו של פעם

        של שנות השמונים

        והמסביב צובע את זה בצבע של כתום דהוי כזה שקשה לראות בו פרטים.

         

        הוא סיפר שהוא ראה את הסרטים הישנים שלך, אלו שעשית בין ותוך כדי האושר שלך ולנו הם היו שגרה,

        הוא הקשיב לשיחות שלכם מאז, סביב הקרוב קרוב שלנו, סביב השגרה שלנו מפעם

         

        לפעמים הוא חולם שאתם מדברים, זה משמח אותו, הוא מתקשר לספר לי על זה,

        אנחנו לא מדברים על זה כמו פעם, גם השיגרה שלי גוררת אותי לסגור את זה קצת, 

        הוא היה רוצה לחשוב שהוא אחר, שאתם תמיד תשארו כמו פעם, קשה לו להתכנס לנורמליות, להתוודע לזה שהזמן הופך את כולנו דומים, את כולנו קהים

         

        הוא מתגעגע נורא, הזמנים הללו של פעם נשחקים וקשה לו לתרגם את הגעגוע למשהו נגיש,

        פעם הוא היה כותב לך, היום המילים שלו בורחות עד שהוא מגיע לדף,

        אני מנסה לתרגם לו את עשן הרגשות למילים, זה לא תמיד מצליח לי, גם אצלי זה עכשיו מעורפל,

         

        לפעמים הוא רואה כמוך אצל אחרים, זה מכאיב לו ואז הוא שוקע קצת, משחזר, ממחזר, לפעמים הוא מתקשר לספר לי, לפעמים הוא חוזר לצפות בך, מקבע את היותך, לפעמם הוא פשוט נהנה מהכאב הזה שמזכיר לו,

         

        הייתי מתקשרת בשביל להזכיר לך להרים לו צלצול, אבל אין לי את המספר

        במקום זה אני שולחת את זה למייל שלך מפעם

        הוא מתגעגע אליך,

        תבוא לבקר

         

        דרג את התוכן:
          29 תגובות   יום שבת, 9/10/10, 21:10

          ''

           

          הוא נורא הסמיק,

          הלחיים האדומות והחיוך החצי חצי הזה שלא ממש מתאפשר שמסמיקים,

          זה לא שהוא היה נבוך או משהו, הוא סתם הסמיק,

          הדם עלה לו לראש, או ירד במקרה הזה ,

          כן, ירד לו לראש

          כי כל הסיפור הזה היה הפוך

           

          "בסוף עוד נצחק על זה" הוא אמר

          ואני רק חשבתי שלפי מה שנראה לי הסוף כבר היה בהתחלה 

          ואם יש לזה עוד המשך זה רק בגלל שהכל הפוך אז בעצם חוזרים אחורה

           

          זה בגלל שאמרתי לו שאין לי חוש הומור הוא הבין מזה שזה משהו שאפשר לעגל אותו, אם רק נבוא אליו הפוך

          זה עדיין לא הצחיק אותי

           

          הוא ניסה להסביר לי שזה משהו שאם עושים אותו נדבקים בו, אם רק אצחק זה יתדבק בי ואז זה יקרה, ניסיתי להסביר לו שזה לא הצחוק, לצחוק אני יודעת, זה חוש ההומור שחסר לי

           

          ואז הוא אמר שצריך לבוא לזה הפוך

          מהסוף להתחלה,

          כמו האלו של המנהלים ששמים ת'יד עם המסמרים הקטנים ואז הופכים וזה כאילו לא היה ואפשר מחדש

           

          הוא הציע שנעמוד על הראש

          שנתחיל משם

          מהסוף

          שהדם למעלה

           

          שבטוח אחרי זה אני אבין את הבדיחה

           

          אבל הוא סתם נהיה אדום

          ולי נכנס חול לשיער

           

          אפילו לא ניסיתי להסביר לו שזה לא החוש הומור, 

          שזו רק אנלוגיה

           

          הוא בטח היה מנסה להסביר לי מהסוף

          במאוזן

           

           

          דרג את התוכן:
            44 תגובות   יום שלישי, 24/8/10, 01:24

            ''
            כמה היא יפה...

            והריח שלה, מטמטם אותי

            אלוהים כמה חשבתי על זה,

            על המגע הרך הזה שלה על השפתיים שלי

            נכנסה לי לחלומות

            התעוררתי עם הטעם שלה בפה

            זה לא עובר לי

            חשבתי שאני אשכח

            שאתגבר

            חשבתי שאסתדר עם ממלא מקום

            אז חשבתי...

             

            ראיתי אותה עם אחרות ונגנב לי המוח

             

            חמדתי ורציתי שוב, רק לרגע, את הטעם שלה...

             

             

            ממחר אני מפסיקה לעשן

            שוב....

            דרג את התוכן:
              25 תגובות   יום שישי , 30/7/10, 15:37

              ''

              לפעמים אני יוצאת החוצה

              מתנשלת מנמנמת השמש הזו מתקתוק המקלדת 

              אני מרגישה שהכי הגיוני יהיה עכשיו שפשוט תעבור לידי ותחייך

              יש ימים שהנוכחות שלך פה כ"כ נושמת

              החום הזה גורם להכל להתמוסס

              יש ימים שהיית צריך להיות פה

              אני יוצאת לרחוב 

              אם תנופף לי עכשיו מפיאסטה שבורה שעוברת זה יהיה הכי הגיוני בעולם

              כל הסידורים האלו בלעדייך

              פרטי הפרטים של האושר הזה

               

              הלב גדוש והגעגוע הזה הופך גמיש

              המח רץ עד שנחנקתי החוצה לרחוב לשתות איתי קפה

              יש דקות שהגיוני שתזמין לידי גם עם חלב חם בצד

               

              הנוכחות שלך צרוכה עכשיו

              אני לפעמים בורחת לרחוב העמוס לראות אותי בתוך ההמולה 

              יש רגעים שהכי הגיוני שתבהה לידי מאחורי משקפים 

               

              יש טמפרטורות שהכל נראה בהן שפוי

              אם תצטרף אלי לטיול כלבים מזיע זה עשוי להיות לי הגיוני

              יש מימד שבו הכל נראה נורמלי

               

              אתה שומע כשאני מדברת אליך?

              יש שניות שאני שוכחת

               

              דרג את התוכן:
                22 תגובות   יום חמישי, 22/7/10, 02:20

                ליד הבית שלי יש שלושה פחי זבל ירוקים

                כאלו של העירייה

                כל לילה אני יוצאת לי לאוורור

                והכל שם פרוס

                כל שאריות היום שעבר

                אתמול גיליתי שיש אחת

                אחת רגילה

                שמחפשת בקבוקים שם

                והיא מוציאה את כל מרכולתם של השכנים לתצוגה

                שאריות הפיצה שהזמינו הסטלנים מלמטה 

                ערכת בדיקת ההריון של הזוג שמנסה

                רסיסי הכוסות שבטח שייכים לאלו שצועקים כל הזמן

                עיתון הארץ של הקשיש הנרגן עם הריח של פעם

                ערימות של נייר

                של מזון

                 

                והקופסא הזו שלי שהחבאתי בה את חצי הסיגרייה שחטאתי

                ומהר מהר העפתי מהבית שלא אדע בעצמי 

                עומדת שם על מכסה הפח

                שכל העולם יראה את חולשותיי

                עשתה לי outing הזאתי

                 

                היום קשרתי טוב טוב את שלי

                את שלה, הנחתי ליד 

                 

                ערמומית הזאתי הזו

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  15 תגובות   יום ראשון, 18/7/10, 00:00

                   

                  ''

                   

                   

                  הייתי אמורה להיות מוצלחת

                  החלטתי להישאר במזגן

                  דרג את התוכן:
                    41 תגובות   יום שני, 17/5/10, 00:43

                    פערים של גיל

                    של השכלה

                    פערים של הכנסה והוצאה

                    פערים של רצון ושל חיבה לבשר

                    פערים של ריח

                    ושערי ריבית 

                     

                    פערי מוסר ושחיתות

                     

                    פערים של ידע

                    כזה של הראש וכזה של הגוף

                     

                    פערים של שפה

                    ושל נגישות

                     

                    פערים של שעות עירות

                    וחיבה לצמחים

                     

                    של מה שמותר

                    ושל מה שאף פעם לא יהיה אסור

                     

                    פערים של מיקום, קרבה לשמש ושימוש במעלית

                    פערי היסטוריה, מטמטיקה וספירה 

                     

                    פערים של צריכת ניקוטין ואבק

                    והמאמץ הנדרש של השריר

                     

                    פערים של סוג הבד, הקרבה לאל 

                    והמרחק מאללא

                     

                    פערים של תפיסת הצדק ואלו של הצדקנות

                     

                    פערים של שימוש במדים, של שימוש חוזר במדים ושימוש חוזר במדים

                     

                     עם כל הפערים הללו,

                    מה שבאמת מעניין אותי לפני הכל

                    זה לוודא שזה מסתדר עם עקבים...

                    דרג את התוכן:
                      50 תגובות   יום ראשון, 21/2/10, 17:23

                      כמה רעש...

                      "נא להתרחק מהמקום, להתרחק אדוני, לא, לא יותר אחורה...."

                      בני זונות, מתחת לחלון שלי החלטתם להניח מטען

                      סתומים

                      והשוטרים האלו, אם הם לא היו על מדים פנטסטים כאלו הייתי יורה עליהם עם רובה טוטו מכאן

                      הם והמגפון המחורבן שלהם

                      "לא, לא לנסוע, פיאט כחולה...לתת לרכב החבלה לעבור, הצידה ולא להתקדם יותר..."

                      זונות

                      כל היום הזה גם ככה מחורבן

                      ועוד אלו החליטו לשים מטען מתחת לבית שלי

                      ומה

                      זה בטוח שזה סתם חפץ חשוד

                      מה כבר רציתי - איזו שנ"צ קטנטנה, משהו שיקפל לי את היום המזופת הזה???

                      יופי

                      פיצצו

                      סתם מטען דמה

                       

                      כל השבוע הזה היה סתם מטען דמה

                      שהתפוצץ לי בפרצוף

                       

                      פעם הבאה שלפחות ישקיעו בנפץ

                       

                      ושיביאו תשוטרים עם האופנוע

                      שלפחות יהיה על מה להסתכל 

                       

                       

                      דרג את התוכן:
                        43 תגובות   יום רביעי, 6/1/10, 18:23

                         

                         

                        http://cafe.themarker.com/video/2270053/
                        צלצול של מלחמת הכוכבים...אחי הגדול בטלפון 

                        "במבול?"

                        " אה?"

                        "זוכרת, שישי בערב אצלנו?"

                        "זוכרת, זוכרת, יש משהו מיוחד שאתה רוצה?"

                        "רק שתבואי במבול  ותאספי את ג'וניור והנועה שלו...ותביאי איזו עוגה או שתיים, לא כל יום אחיך בן 36"

                         

                        לא כל יום

                        מחר בלילה תהיה בן 36

                        ואנחנו נבוא, כולנו לחגוג לך יומולדת, ארוחת ערב, אצלך בבלאגן הנפלא שלכם

                        ותהיה שם הנועה שלך שצריכה להיות כבר בת שבע כמעט ותגדל להיות מלכת יופי, ותהיה שם פיצית שהיא כבר בת ארבע כמעט וכל- כך דומה לך ובעצם זה אומר שכל-כך דומה לי, ואבא אומר "את רואה, ככה, ככה בדיוק היית שהיית קטנה" ותהיה שם המרית שלך ("אמא, למה במבול קוראת לך מרית? זה כמו שאבא קורא לה במבול, נועה, זה שם כזה שרק היא קוראת לי ככה") עם בטן גדולה שאתם לא רוצים לדעת מה יש בה אבל אתה לא מפסיק להגיד שמה שיבוא הוא ברכה...

                        ויבוא ג'וניור עם הנועה שלו שפגש באמריקה וחזר איתה לפה, ואתה לא מפסיק להגיד לה כמה היא רזה ושתאכל משהו, והיא אומרת שהיא אוכלת מלא אבל עם כל הריקודים הללו לא נשאר כלום בגוף, ואתה מחבק ומסובב אותה "בואי לרקוד, בואי נרקוד קצת" ומסובב וצוחק ולוקח את הורד בין השיניים, והיא, מנסה להסביר לך שריקודים לטיניים זה לא מה שהיא לומדת ואז אתה חוטף את המרית שלך עם הבטן הגדולה ומסובב וצוחק... 

                        ויבואו אמא ואבא שמאז שהם סבא וסבתא  אנחנו מעניינים אותם כקליפת השום 

                        ונשב כולנו ליד שולחן העץ הגדול

                        ויהיה הסלט הגדול ש"זו המומחיות שלי" כי אתה יודע לשים קצת דבש ברוטב...ותחבר לפיצית סינר קטן שהיא לא תתלכלך והיא תעשה את הפרצוף המרדן הזה של "לא רוצה" <ושוב אבא יגיד "את רואה, ככה, ככה היית עושה שהיית קטנה"> אז תחבר אחד גם סביב הצוואר שלך ושל נועה שלך ושל המרית שלך ותצחק....

                         

                        ונספר שוב איך הלכת עם ג'וניור לבחור טבעת לנועה שלו והתווכחתם שעה ואתה רצית לעזור לו לשלם ואבא הסביר שאי-אפשר שרק הוא צריך ובאתם כולכם אלי שאעזור לכם וסיימנו את הערב הזה עם טבעת מרהיבה אבל בשתי מידות גדולה מידיי...

                         

                        ואתה תשאל אותי איך באוניברסיטה ושוב נתווכח שאיך בכלל אפשר לחקור אחריות חברתית של תאגידים שעצם המושג הוא שגוי ותאגידים חייבים להרוויח ומספיק עם החרטוט הזה ואז אתרגז ואתה תצחק...ותחבק אותי...

                         

                        ובסוף , אחרי שהילדות ישפכו , נועה עם השמלה החדשה שאמא קנתה לה, פיצית בלי בגדים - כי היא שונאת - מכורבלת בתוך שמיכות הטלויזיה שלכם...

                        ואבא ואמא יפרשו כי הם כבר עייפים ומחר עבודה

                        אני אגיד למרית שלך שתלך לישון ואני אסדר כבר

                        וג'וניור ישים מים לקפה

                        ונשב שלושתינו

                        ונדבר וניצחק

                        ונגיד לך שוב מזל טוב

                        כי אתה כבר בחצי השני של חייך

                        וניצחק

                        ותחבק אותי

                         

                        בעולם מקביל

                        היינו משפחה כזו

                        והיית עדיין בכור

                        ואני הייתי עדיין אחות קטנה

                         

                        מחר נלך, אני וג'וניור, להרים לך כוסית, להיזכר ולהתגעגע, ולדמיין את כל שהיה יכול לקרות 

                        דרג את התוכן:
                          53 תגובות   יום חמישי, 24/12/09, 10:43

                          אני מצטערת המון לאחרונה,

                          משום מה מריח לאנשים שאני נחמדה

                          ואז יוצא שאני לא ממש

                           

                          אז הנה

                          גילוי נאות

                           

                          אני ג'ינג'ית

                          לגמרי ג'ינג'ית 

                           

                          יש לי נרווים קצרים,

                          כאלו שיורים נוירונים ישר לפה שאומר את כל מה שמותר

                          וגם מה שאסור

                          כאלו שעושים לי לבכות מכלום

                          לצחוק עוד מפחות מזה

                          ולנהוג...טוב,נו לא ממש באורך רוח

                           

                          אני גם מקללת המון ..

                          המון...

                          אבל בלב בעיקר

                          בחוץ זה גם נאמר אבל עם מילים יפות, כאלו שלא מרגישות קללה

                           

                          אני מתעצבנת ושונאת

                          אוהבת ורוצה

                          סוגרת ובורחת

                          ושוכחת שכל זה היה

                          שנייה אחת אחרי

                           

                          אז אני מצטערת מראש על הנרווים ווהתנפצות ציפיית הנחמדות

                          אבל אני ג'ינג'ית

                          אז יש כבר אזהרה על האריזה 

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            ענבליטה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגובות אחרונות

                            פיד RSS