יום שישי , 3/8/07, 15:33
| לבד. חדר במלון נטול שפה עברית. שבוע של חופש מהורמוני חיים וסגידה למילים. רחוקה מכולם. בעיקר מהחיים שלי. כן. הגיע הזמן לסגוד לכן מילים |
יום חמישי, 2/8/07, 02:38
| היא יושבת, ממתינה, לא יודעת למה. יושבת, מסתכלת, לא מבינה. מן תחושה כזו של נהר שאין לו סוף, מן תחושה מוזרה של קור וחום מצטלבים יחד בלב. |
יום רביעי, 1/8/07, 14:14
| כבר 10 שנים שאנחנו יחד. קשר חזק. תלותי. חומרני. ריגשי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותו. אחרי שלוש שניות ידעתי שהמתוק הזה שלי ויה |
יום שלישי, 31/7/07, 04:58
| נשבר לי הזין. טוב נו, אין לי איבר כזה שמסתובב כרגע בגופי. כלומר בתוך גופי, כלומר חלק ממנו, כלומר יש לי משהו אחר. יש לי ואגינה, טוב? אוף |
יום שני, 30/7/07, 03:30
| אני בת 19. פנים תמימות. עגלגלה מעט. כמעט אישה. חבר חייל. אני חיילת. מדים ירוקים, עטופים בשבוע שלם של צבא ההגנה לישראל. אני חוזרת מהבסיס |
יום ראשון, 29/7/07, 14:35
| צהריים של שקט. שומעים אותו? צהריים של רעב ולא למזון. יצרים מזויינים. צהריים של השכמה בוקרית. צהריים של שמש חמה. מידיי. די. צהריי |
יום ראשון, 29/7/07, 03:44
| הכל נעשה פתאום מוזר. האוכל מוזר לי. פתאום אני שמה לב אליו יותר מתמיד. המים המינרלים מוזרים לי. כבדים לסחיבה, קלים לשתייה. הגוף של |
יום שבת, 28/7/07, 07:04
| כן, הגיע תורך. כל הזמן אני מדברת וכותבת על אבא. ומה איתך, אמא ? שבעה חודשים ישבתי לך שם בבטן, חודשיים פחות בגלל התנהגות טובה. הייתי עו |
יום חמישי, 26/7/07, 17:51
| אני חושקת בך. רוצה אותך כל כך ולא יודעת אם כדאי להמשיך או לא. תבין, אני נמשכת. נמשכת לעגלגלות הזו, לעורך השחום, לחום הפנימי והחיצוני. |
יום שלישי, 24/7/07, 11:16
| כן, כבר שלושה חודשים עברו. שלושה חודשים מאז שאבא מת. הגעגוע מציף, הכאב לא מפסיק, הבכי המזורגג הזה לא נגמר. בכל לילה, בכל רגע שבו מזכיר |
יום ראשון, 22/7/07, 02:48
| אני יושבת בבית הענק הזה, בתוך סלון ענק, חציו ריק. תמונה בצבעי אדום חם ובה זוג עירום מחובר חיבור של אהבה, ציור שנתנה לי אותו ביום שישי |
יום שישי , 20/7/07, 01:20
| אני אוכלת עכשיו עוגה, חתיכת עוגת שמרים מחורבנת. טוב, באיזשהו שלב היא אכן תגיע למצב הזה ובטח המשפט הנ"ל מעלה בכם גועל אחד קטן. א |