יום רביעי, 18/7/07, 18:18
| אני זוכרת את הפעם הראשונה שהייתי אצלך בדירה. זה היה כמו להיכנס לארמון של מלך שותק. ארמון של יצירה אנושית. ואתה- מלך אמיתי. ושותק. |
יום שני, 16/7/07, 23:57
| אחח, זה פשוט לא ייאמן. כולם מדברים על המקום המקודש כל-כך (חוץ מדה-מרקר...), שאם היה קיים לפני חמישים שנה היינו לבטח חושבים שהפכנו למ |
יום שבת, 14/7/07, 21:53
| טוב הנה זה מגיע צחוק בלתי מוסבר חשבתי לעצמי אולי אסע מחר לחו"ל, כן קצת להודו, חודשיים זה מספיק, שני תחתונים בתיק וסומק ש |
יום שבת, 14/7/07, 18:01
| אני כותבת אלייך ילדה יפה. ילדה של עצבות, ילדה של שמחה. אני כותבת אלייך, ממרום גילי המופלג. אני כותבת אלייך, כי אני זו |
יום שבת, 14/7/07, 17:28
| יושבת כאן, על כורסת עץ. מתבוננת בחלון הענק הזה. מבקשת להבין ודבר לא מובן. יושבת כאן, בסלון שפעם היה החדר השני. עכשיו הוא רק סלון |
יום חמישי, 12/7/07, 13:57
| לבכות על הלבד שלי עכשיו לבכות על העצב הזה שלא עוזב לבכות על עבודה שנעלמה כך פתאום. זו שאהבתי באמת. לבכות על שעבדתי במקום שריגש א |
יום רביעי, 11/7/07, 02:33
| מרגישה כמו שוחה בים ים ענק, עטוף גלים. גלי עצבות מניעים אותי ממקום למקום גלי אושר מציפים לשנייה ובורחים גלים של חופש שמעול |
יום ראשון, 8/7/07, 22:50
| כן, פעם היה לי בעל. עם שייבה וכאלה... חמש שנות חברות אחוזות תשוקה שהפכו להמשך בן שנתיים של נישואין אחוזי תזזית לא ברורה של אוף ודי ו |
יום רביעי, 4/7/07, 16:49
| לילה. אני יושבת על ספסל רוטשילדי וממתינה. ממתינה ולא יודעת למה. לא יודעת למי. לא יודעת מדוע . מדוע כאן החליטו רגליי לעצור, לא |
יום שני, 2/7/07, 14:28
| חלמתי את אבא שלי בלילה. פנים ברורות, חלקות , מחייכות. הוא התקרב אליי וחיבק אותי. חיבוק גדול שאולי שנים לא הרגשתי. אני כותבת |
יום שבת, 30/6/07, 04:42
| לכתוב שירים לכתוב את הספר שלי לכתוב בכלל... לשחק, לחקות להקשיב להיות לבד והרבה שוקולד, גם לאכול.. לישון לא לישון לשבת במ |
יום רביעי, 20/6/07, 01:52
| לפעמים המרחק בין הצחוק הכי גדול לעצב הכי תהומי הוא דק. דק כל כך עד שהם מתחברים ויוצרים מציאות סכיזופרנית שאף כדור לא יכול לתקן אותה. |