כמנהלים , כעובדים וכבני אדם אנו מתפקדים וחיים על בסיס פרדיגמות – הרגלים שרכשנו מהעבר. הרגלים וערכים שהוטמעו בנו לאורך השנים. אנו רואים את המציאות דרך משקפים המסננות את התמונות האמיתיות. אנו רואים את העולם,את השוק, המתחרים, הלקוחות ואת העובדים דרך תובנות סובייקטיביות שאימצנו לנו.

כול אחד מאיתנו חושב שהוא זה הרואה את המציאות היחידה והמוחלטת. החיים ,כמו גם המחקרים האחרונים בתחום הניהול , הפסיכולוגיה ואינטליגנציות הרגשיות והעסקיות, מוכיחים את ההפך. "העיוורים" בניגוד "לרואים" פיתחו וחיזקו חושים נוספים. מתברר כי הם "העיוורים" רואים טוב יותר מאיתנו "הפיקחים" כמה פעמים אנו מסתכלים על דברים ובטוחים שאנו רואים את המציאות.. וכשאנו מתקרבים או מפעילים חושים נוספים אנו מגלים שהמציאות והתמונה האמיתית שונה במהותה מהרושם הראשוני?

הזום אין לפעמים מטעה , הזום אווט נותן לנו המנהלים פרספקטיבה טובה יותר. האם בדמיון אתם הייתם יכולים לראות דוב ענק מנסה לטפס על גזע העץ.. מהצד השני כך שאנו רואים את כפות רגלים האימתניות.....בלבד! נסו לדמיין את התמונה מרחוק מהצד השני ללא הסברים? האם הייתם מצליחים להבין שדוב ענק מטפס על עץ? אני לא כל כך בטוח. סיפור קצר זה ממחיש איך אנו בונים לנו את המציאות –ובמהירות רבה ,על סמך ניסיון עבר ותפיסות –שלא פעם אינן משקפות את המציאות האובייקטיבית.

אין סוף פעמים אנו מניחים שאנו רואים את כל התמונה. בפועל מועטות הפעמים שבאמת אנו מסוגלים לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית. המחיר שכל אחד מאיתנו משלם בחייו הפרטיים , בעבודה ובעיקר בתפקידי ניהול. אנו חוטאים לא אחת בפירוש התמונה. קשה לנו מאד לראות את הצד האחר – ולאפשר גם למה שאינו מובן מאילו –להבחן על ידינו עד הסוף.

כמה מאיתנו משקיעים באופן שוטף בפיתוח חושים ורגישויות כלפי אירועים , אנשים, עמיתים? האם אנו מגלים אמפתיה מספקת? האם אנו פתוחים להקשיב ולהבין לפני שאנו מובנים? שאנו מקבלים החלטות או קובעים מדיניות? מתי נתנו לעצמנו מספיק מרווח זמן להקשיב ולהבין לעומק את הצד של האחר?

האם הצלחנו לשפר ולפתח את מיומנויות האינטליגנציה הרגשית שלנו? מנהיגים ומנהלים מוצלחים הם כאלה אשר לא שבויים בהרגלים של עצמם. הם כאלה שתמונת המציאות שלהם קרובה עד כמה שניתן למציאות האמיתית. הם פיתחו לעצמם יכולות לחזק את הבנת התמונה באמצעותם הם ובאמצעות אחרים. הם אמפתיים , קשובים , סקרניים וחוקרים. מנהלים ומנהיגים עסקיים טובים מניעים עובדים ומערכות אל עבר החזון באמצעות הנחלת מוטיבציה, הנחיה, הענקת השראה, הקשבה ושאלת שאלות.

במסגרת תפקידי השונים ובעבודה מול מנהלים וארגונים נחשפתי לא אחת לטעות הנפוצה של מנהלים וארגונים הלוקים בראיית המציאות. הם נהפכו שבויים למציאות הוירטואלית שהם המציאו. לקחתי לא אחת , חלק מקרוב בתהליכים מעצבים של הנהלות וארגונים ששמו לעצמם כמטרה לנפץ את הפרדיגמות הישנות של עצמם.

זכיתי להכיר מקרוב את השחקנים הראשיים בארגונים שהיו נדרשים לשינוי. כאחד שגדל ופעל במערכות עסקיות "נורמאליות" ונחשף פעמים רבות לארגונים מסוגים שונים לא אחת אף אני חטאתי בחטא "הדעה הקדומה" . למדתי להבין שמערכות היחסים , כל אחת מהן ולא משנה באיזה ארגון מדובר שבויות תחת פרדיגמות של העבר, הן מצד המנהלים , הוותיקים והחדשים והן מצד העובדים.  

 לא אחת גיליתי שחסרה ביניהם תקשורת ברורה ופתוחה, חסר ביניהם הכבוד והערכה הדדית. הצדדים לא השכילו למרות הרצון לשינוי והתפתחות - להבין שהגיע הזמן להסתכל על הארגון במשקפים אחרות. המציאות משתנה לכל אחד מאיתנו כמעט יום יום .

נכחתי לא אחת כיצד יציאה של כל המעורבים בעשייה ממצב של "טייס אוטומטי" מובילה את הארגון מנהליו ועובדיו ולקוחותיו ,לעתיד משופר. כאחד שעוסק בתחום , אני מלווה מנהלים הנהלות וכוחות מכירה בתהליכים המאפשרים לממש הרבה יותר מהפוטנציאל הגלום בכולנו. אני עוסק בתהליכים המביאים את הארגון כולו –להישגים משופרים.

אני באמת מאמין כי אין "ארגונים מצוינים" –יש אנשים מצוינים שעובדים בארגונים –ומביאים אותם למצוינות. לתגובות , משה גרימברג : ניהול אפקטיבי – nihul4u : נייד: 054-4814332 פיתוח וליווי מנהלים וכוחות מכירה. mgrimberg@bezeqint.net

ברק או ביבי או איילון מה עדיף?

שנה עברה , ממועד הבחירות האחרונות. תקוות נמוגו , התגלו מנהיגינו במלוא ערוותם. המומחה לנושאי חברה פערים ותעסוקה – בחר בביטחון. איש הטפלון , אולמרט גלש בזריזות לכיסאו של שרון. שניהם יחד וכל אחד לחוד התגלו ככישלון .

אנו כאזרחים , משלמים תמיד את המחיר. לנו אין כל צורך בשום ועדות חקירה.. כל אחד מאיתנו - האזרח הפשוט יודע את התשובות. אנו יודעים מה היה צריך לעשות. הממשלה מקרטעת , זליכה , בכוחותיו האחרונים.. מסדר לעצמו את תעודת הביטוח. מבקר המדינה חושב שהוא נתמודד בתוכנית ריאליטי - ככוכב נולד. נדמה לי שהיה רוצה שנצביע עבורו ב- sms .

תחושה של אי בהירות סובבת באוויר הפוליטי באביב 2007. בואו ונהיה יצירתיים . בואו נחשוב מה היה ניתן לעשות אחרת? מה אנו צריכים לוותר בטווח הקצר בכדי להרוויח בטווח הארוך? בואו פעם אחת ונכין תוכנית אסטרטגית . נקבע מודל ויעדים להשגה תחת הכותרת : "ישראל 2100" בואו יחד נשרטט את העולם את האזור בו אנו חיים כפי שהיינו מבקשים שבני בנינו יחיו בו בשנת 2100? זה לא כל כך רחוק.

מהי האלטרנטיבה? למי הייתם מוכנים לתת את קולכם בסיבוב הבא? האם הייתם קונים מכל אחד מהמתמודדים בפוטנציה – מכונית משומשת?? קשה לי שלא להשוות את התוצאות של הניהול הפוליטי ושל ניהול עניני המדינה שלא בדרך המסגרות אותן אני מכיר מעיסוקי כמאמן עסקי ומוביל מנהלים וארגונים למימוש מלוא הפוטנציאל. מתברר שעל פי תוצאות העבר, כולם נכשלו. כל אחד בתקופה כזו או אחרת... יוצא מהכלל ,

בשלב הזה הוא עמי איילון , שעל פי הרזומה הידוע , הכישלונות לא דבקו בו. למרות זאת , קצה נפשי בגנרלים. קצה נפשי בפוליטיקאים. קצה נפשי ביוצאי סיירות ופורצי מנעולים.

נפשי אורגת למנהיגים שהם : אנשים. קודם כל בני אדם.

הפעם הייתי , שמח לראות בתפקיד ראש הממשלה את יוסי שריד. את ציפי ליבני , את בוזי הרצוג או את אופיר פינס, את יוסי ביילין או את זה שיש לו יכולות וכישורים להנהיג ולהוביל את העם והמדינה אל עבר פסגות חדשות.

הם לא פחות "ביטחוניסטים" מאמיר פרץ או אולמרט.

מנהיגים שלהם יכולת מנהיגותית וכריזמה שיהיו עסוקים בפתרון בעיות המדינה והחברה ופחות בנדל"ן ובלעשות למען ביתם...כאלה שיצליחו להוביל מהלכים חוצי מפלגות – לשבור את אותן הפרדיגמות והמחסומים הפסיכולוגיים שמקבעים אותנו כעם ואת שכנינו למעלה מ- 100 שנה במלחמות עקובות מדם. לא מעמדה של חולשה , לא מעמדה של הרמת ידיים , דווקא מעמדה האומרת די חייבת להיות דרך אחרת.

אני חוזר ומדגיש . בואו ונהיה יצירתיים . בואו נחשוב מה היה ניתן לעשות אחרת?

מה אנו צריכים לוותר בטווח הקצר בכדי להרוויח בטווח הארוך? בואו פעם אחת ונכין תוכנית אסטרטגית . נקבע מודל ויעדים להשגה תחת הכותרת : "ישראל 2100" בואו יחד נשרטט את העולם כפי שהיינו מבקשים שבני בנינו יחיו בו בשנת 2100? זה לא כל כך רחוק. ניתן להתחיל לחשוב ולהכין תוכניות , לקבוע יעדים ולהקצות משאבים.

דברים שוטפים שכל ארגון , מנכ"ל או מנהל עושה ביום יום. תפקידיו של מנהיג ובעיקר ראש ממשלה מהזן החדש – להתמודד עם שאלות קצת יותר מורכבות מאשר- איך אני שורד את המרכז הקרוב? או את הצבעת אי האמון בכנסת? קשה לי להאמין שאלה מהמתמודדים כיום מסוגלים לתת ביטוי לשאיפה הגיונית זו. האמת שגם האחרים , נדמה לי לא יהיו מסוגלים לספק את "הסחורה" ההפסד הוא שלנו.

מוגש כחומר למחשבה ודיון בנושא מנהיגות בישראל בראי של " מה היו עושים מנהלים ומנהיגים עסקיים אחרת- היה והיו ראשי ממשלה"

מועדים לשמחה ואביב נפלא.

משה גרימברג - ניהול אפקטיבי - nihul4u