כותרות TheMarker >
    ';

    משה גרימברג | ניהול אפקטיבי | nihul4u

    ג’ק וולטש, המנכ\"ל האגדי של GE , פיטר דרוקר אבי תורת הניהול המודרנית, הנרי פורד, תומס ג’ ווטסון , מייסד IBM ,ביל גייטס ופול אלן ממיקרוסופט,דויויד פקארד, מייסדי HP ,ג’ון סקאלי מפפסיקו ומאפל, לי איקוקה, מקרייזלר, רון באפט האגדי, וולט דיסני, סם וולטון מייסד וולמרט, אלי הורוביץ מטבע ,קי קרוק, מנהלה האגדי של רשת מקדונלד, אפי ארזי , מיסד סאייטקס ואפי, סטיב ג’ובס, מאפל, קן אולסון, מיסד אורקל, ווליאם מקנייט, מנהלה האגדי של 3M פיטר גרוב מאינטל , מיכאל שטראוס ,עמיקם כהן מפרטנר תקשורת , בני גאון מכור ורבים אחרים היו במהלך ההיסטוריה בעמדות ניהול ומנהיגות אשר הקרינו על דורות של מנהלים ומנהיגים בכל העולם.

    הם ידעו לסחוף אחריהם אלפי אנשים ויותר מכל הם ידעו להציב חזון , לחלום ולחתור למימושו. הם ידעו לרתום אליהם את האחרים ויחד הצליחו להגיע לפסגה עסקית. שמנו לעצמנו למטרה לנסות להבין ולשכפל ולהביא את כל הידע והניסיון שהצטבר בתחומי הניהול אצל המנהלים אשר השפיעו ושינו בדרכם את המציאות העסקית לאותה התקופה. כאלה שהיו בעלי חזון והשאירו חותם אישי בעולם ויצרו עולם טוב יותר ונתנו לכולנו תובנות ומוצרים שקידמו את האנושות שנות דור קדימה.

    במסגרת תוכניות פיתוח המנהלים וליווי ארגונים הנהלות וכוחות מכירה , אנו שומרים על עדכנות מקצועית ומובילים תהליכים אשר גורמים לכך שמנהלים וארגונים טובים מגיעים למימוש מלוא הפוטנציאל שלהם ומגיעים להיות מנהלים וארגונים טובים יותר.http://www.nihul4u.co.il/

    ארכיון : 11/2009

    0 תגובות   יום שישי , 13/11/09, 10:52

     אובמה? או . מה . בו .   נובמבר 2009 

     

    החלטתי לפרסם שוב את הפוסט שנכתב על ידי מיד עם בחירתו של אובמה לנשיא. הוא מאד רלוונטי לפוסט האחרון שכתבתי כאן בשבוע שעבר. נדמה לי כי כבני אדם אנו אוהבים מאד להכתיר "מלכים" ומיד אחרי זה נהנים להתעלל ולפגוע בהם. זה נכון גם לגבי המנהיגים עצמם שלא פעם נשבים באימג ובהילה שהפירסומאים ואנשי השיווק יצרו לו.

    ענווה ומיקוד ועבודה על פי תוכניות מסודרות מבטיחות הצלחה בטווח הארוך. מצרף את הפוסט עם תיקונים והתאמות קלות. http://cafe.themarker.com/view.php?t=1311399
     

    אובמה? או . מה . בו .   נובמבר 2009 

    כמה זמן לדעתכם ייקח עד שהגורמים שהביאו את אובמה לדרגה של "קדוש" או בנו של אלוהים על פני כדור הארץ, או ככזה שיש לו פתרונות לכל החולאים של החברה האמריקאית.. או של כלל העולם המערבי... או של כלל המדוכאים והדפוקים בעולם ובעיקר היה וצבע עורם הוא לא מתאים לפלטת הגוונים והצבעים של  הלבן?   

    כמה זמן ייקח לתקשורת, לאוהדיו להגיע לתובנה כי האיש "בשר ודם" שאמור להתמודד עם בעיות לא פשוטות. שלא יודע להמציא פתרונות קסם? כמה זמן לדעתכם "חכמי הטורים" בתקשורת האמריקאית והכלל עולמית יגיע לשאלה הנדרשת- או. מה. בו?   האם מהירות נסיקתו של אובמה יהיה כמהירות ההתפכחות?   

    שלא נבין מכך כי יש לי ביקורת על בחירתו. להפך. אני חושב כי  האיש עושה היסטוריה עושה צדק היסטורי עם קהילה שתמיד הרגישה חריגה ומופלת לרעה ביוניטיד סטייטס אוף אמריקה? אני מאד שמח על הבחירה הראויה. האיש מביא משב רוח רענן חזון חלום ותמימות שאני תקווה כי "תהפוכות" התקשורת ולהקות המעודדים לא יגרמו לו לאבד אמונה בדרך אחרי מאמרי הביקורת הראשונים שלהם. אני תמיד אומר כי : החיים במטבח לא אחת מסובכים יותר מאשר חייו של מבקר המסעדות.  

    יש בו הרבה, הוא תוצר השיטה האמריקאית שאוהבים לקנות ולקבל "אריזות יפות" אבל "השיטה האמריקאית" גם מאד אוהבת לרסק את אותם "איקונים" שאותם יצרה. כחיי במדינה ? הייתי מבקש לשאול מתי יצוץ האובמה שלנו?   

    האם יש סיכוי שפעם.. אולי פעם "תואם יוסי בילין" יוכל להפוך לאובמה הישראלי? או אולי דן מרידור? או לחילופין אופיר פינס? או כוכב שיצוץ ויהיה אלטרנטיבה ראויה לנתניהו? לברק? ולאחרים שמסרסים כל ניסיון של צמיחה והתפתחות של אובמה ישראלי. מוגש כחומר למחשבה לכל אלה שמבקשים לחשוב מתי אובמה יתחיל לחוש את "חום המטבח" ואז יש סיכוי כי יצטרך לבחור בין הרע לרע יותר?

     

    נובמבר 2009 - נדמה לי כי האיש עדיין מנסה לרצות את כולם בו זמנית ועדיין לא הפנים כי מנהיג אמור לעסוק בקביעת סדרי עדיפויות והקצאת משאבים כדי להשיג מטרות ראויות על פי סדר עדיפות לאומי. אובמה עדיין נראה כי לא החליט על הסדר??

     

    למבקשים להכיר אותי קצת יותר מקרוב אתם מוזמנים לבקר ב-

    http://www.nihul4u.co.il/

    דרג את התוכן:
      5 תגובות   יום ראשון, 8/11/09, 14:51

      כמנהלים או מנהיגים עסקיים ואחרים אנו מופתעים להגיע לתפקיד חיינו מהר יותר ממה שתכננו לא אחת. לאורך כל הדרך הצגנו תוכניות ורעיונות ליישום. חפצנו לשנות גם את השיווק לשפר מכירות ובעיקר לבצע מהפכה טוטאלית. להשאיר בכל מחיר חותם על מקסימום הרבדים בחברה או בארגון. מתברר כי היכולת למכור "חלומות " ואו רעיונות קלה הרבה יותר מאשר היישום שלהם.

       הדרך אל המטרה קלה שבעתיים מהתפעול והתפקוד השוטף, זה ידוע לכל מנהיג מנהל או איש פוליטי. לא אחת אני מזהיר מנהלים עסקיים החותרים אל עבר פסגה ניהולית חדשה לחשוב כבר משלב א’ לגבי איתור וקביעת העדיפויות והמיקוד מהיום הראשון בפסגה. הדוגמא של אובמה מראה כי קשה לתפוס את המקל משני צדדיו. ואצלו אפילו ביקש להחזיק כמה וכמה מקלות בו זמנית. אין דרך להצליח לנוע במקביל. בדרך כלל ההצלחה מתמקדת במשפט : "להרוג טורקי.. ולנוח" מבלי להתכוון למהות נדמה לי כי הדוגמא הטובה ביותר "להתברברות" מנהיגותית ניתן לראות בשחיקת מעמדו של נשיא ארה"ב ברק אובמה.

       טעותו של אובמה על פי הבנתי נובעת מאי הצגת דגל מרכזי אחד שאותו יש להשיג במהירות בכדי לבסס את ההצלחה ולקבל את האנרגיות הנדרשות בכדי לכבוש את הדגלים הנוספים. היה והמשבר הכלכלי היה הדגל המרכזי – לא היה צורך להציג בו זמנית גם את הדגל של ביטוח הבריאות לכול. היה ודגל השלום העולמי היה נדרש להיות במקום הראשון. חובה היה על ממשלו של אובמה ובעיקר עליו כנשיא, להציג זאת בראש חוצות ולהימנע מהצגת התיאוריה שניתן להגיע בו זמנית לטיפול איכותי וממוקד ביותר מבעיה אחת. נדמה כי שכח האיש שיש הבדל מהותי בין מועמד הרץ לתפקיד הנישא לבין הנשיא הנבחר הצריך להביא קבלות ועשייה יומיומית.

       תופעה זו – של "הגם גם וגם..." המאופיינת מעולמות השיווק הייצור והמכירות מאפיינת גם מנהלים הנכנסים לתפקיד ניהולי מאתגר וחדש ובו ביום מבקשים להוביל מהפכות בכמה וכמה תחומים. בדרך כלל ההתפזרות מונעת מיקוד האנרגיות הנדרשות להשגת הצלחות ובו בזמן הארגון עומד על רגליו האחוריות ומנסה להכשיל את הרפורמות והשינויים של "המנכ"ל התורן החדש". אין זה סוד כי ברק אובמה איבד הרבה מאד נקודות זכות בדעת הקהל מעצם זה שלא קיבל החלטה במה להתמקד. השאיפה לרצות את כולם מתאימה לאגדות. מנהיג או מנהל אינו יכול להיות נחמד לכולם. לטווח הקצר הוא עשוי לאבד תמיכה אבל בטווח הארוך הצלחותיו בטווח הקצר יתנו לו בסיס איתן להמשך השינויים שיבקש להוביל.

       כאן נדמה לי כי נשיא ארה"ב לא ניתח נכון את מצבו. היה ובאפשרותו להוביל מהלכים מחדש- נדמה לי כי היה מחליט להתמקד בנושא מרכזי אחד. מנהיגים ומנהלים אמורים ככלל לקבל החלטות – לפעמים החלטות לא פופולאריות אבל החלטות שעל פי הבנת המציאות נכונות יותר להתקבל גם במחיר של איבוד הערכה ציבורית לטווח הקצר. המשפט האומר : "אין הזדמנות שנייה לרושם הראשוני" מתאים בדיוק לתובנה כי כמנהיג וכמנהל עליך לקבל במאה הימים הראשונים את ההחלטות המהותיות ולקבוע את הדרך. היה ולא, החיים שלך כמנהל יהיו קשים יותר והתוצאות בהתאם.  מוגש כחומר למחשבה לעצמנו. המשך שבוע נפלא. משה גרימברג- ניהול אפקטיבי.

       

       

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        ארכיון

        פיד RSS