
יום חמישי, 20/10/11, 21:22
| בלילות אני שודדת את יהלומי פיך, באיטיות אני נופלת בין ידיך ורגליך. נוטעת עצמי בגופך, חופרת בלאות בחזך. קסמיי אינם גואלים אותי יותר, אתה מסיר את חתימת שפתייך מעל נשימתי. בזמנים אחרים היית משאיר נשיקות אדומות על החזה שלי ש... |
גילמרי
בתגובה על משהו לייחל לו
בוסתן בראשית
בתגובה על מי יעז לחלל את קסמייך