מיסטר זין - לא שם זין
פוסטים פופולאריים
-
ספיד החיים - בספיד.......
20/11/09 | 854 צפיות
-
החיים בצל גרושתי --- פרק 3
19/12/09 | 828 צפיות
-
העולם שייך לצעירים ......
29/8/10 | 982 צפיות
-
החיים בצל גרושתי --- פרק 4
24/12/09 | 741 צפיות
-
" החיים בצל גרושתי "
1/12/09 | 614 צפיות
-
להיתגרש ---- או להיתרגש ......
1/12/09 | 667 צפיות
תכנים אחרונים
אנני יודע למה ואיך זה שאני מקבל כל יום בבוקר + דמלה בעינק = שיהיה לך פרונקל בעין |
ביום שישי בלילה הייתי מוזמן למסיבת סיום הקייץ בחוות רונית - ביקום . |
בכל משפחה שתהיה הגרועה ביותר מבחינה אנושית , תמיד יש איזה פרח שנותן את הטון , הריח , השמחה והאושר - שנמצא בסימן שאלה ותמיד , אני אדמיין לעצמי - נרקיס , הוא אחד הפרחים היפים שקיימים שאני אוהב ,מפיץ ריח אלוהי , אבל- הפריחה היפה הזו גדלה יפה בטבע בתוך ביצה או בתוך ערימת זבל מסריח - אני מתקרב לנרקיס וריח הרפש נעלם ואני מרגיש רק את ריחו של הנרקיס . כל זה משול למשפחתה של גרושתי - הנרקיס , כמובן זו האם , נג`יה. הייתה אשה נעלית ,שאין מילה רעה להגיד עליה - הייתה כל השנים אשה נבגדת ופגועה , תמיד שתקה והקרינה אושר ויופי -כלפי חוץ . אני החתן של ביתה הבכורה , הייתי החתן האהוד עליה מכל החתנים -זה לא נתן לי שום דבר מיוחד אצל כל בני המשפחה . כמעט כל יום הייתי הולך לבקר אותה בדרך לעבודה , יושבים שותים קפה ומדברים על כל מיני שטויות של יום יום . |
שבוע של בילוי ונופש מדהים בתל אביב -כמה מקומות שאני חייב לציין ...... *בנדיקט-ארוחות בוקר בכל מיניי סגנונות מוגשות 24 שעות ביממה - השירות שלהם מעט איטי אבל האוכל המוגש מאד טעים ומשובח , הארוחה האהובה עלי שם היא הארוחה הסקנדינבית . כשהארוחה מעט איחרה להגיע בעל המקום ניגש אלי ונתן לי מנת ביניים טעימה ובנוסף התנצל על האיחור . = המחיר היה 90 שקלים יצאתי שבע ומרוצה . 8 מתוך 10 -סביר ביותר * "תמרה" מסעדת גורמה ברחוב החשמונאים 95 - שעה 18.00 ישבתי בחוץ על המדרכה - שירות המלצריות היה מעולה הזמנתי ארוחה עסקית ערב- מנה ראשונה פטה כבד עוף , הוגש לי בצורה מאד יםה ומכובדת עם כל הקישקושים מסביב כשהמנה עצמה טעימה שמזכירה לך מסעדת גורמה בפריז , אגב ליד הפטה הגישו לי מעט ריבת גזר , ללקק את האצבעות . - מנה עיקרים לקחתי מאד פשוטה חזה עוף מוקפץ בירקות העונה - מנה ענקית והייתה עשויה ברוטב שפשוט היה טעים. - לקינוח קיבלתי כוס תה עם קרם בורלה מעולה ....... =המחיר 100 שקלים , יצאתי שבע מאד וממתין לפעם הבאה שאגיע . ציון שלי 9 מתוך 10 * "מוקה-קפה " מדרחוב רחוב רוטשילד , הזמנתי כוס קפה +בוקרס גבינה +קוראסון שקדים הקפה היה טעים - הבורקס היה אפייה לא ראוייה , גרועה -או לחילופין הבורקס של יום קודם שחומם קוראסון השקדים נראה מבטיח מבחוץ ,כמה שקדים היו למעלה לקישוט - הקרם שקדים שהיה צריך להיות בפנים -לא היה, חיפשתי מעט טעם שלא היה שם - קראתי גם למנהל המקום, בן , שנתן לי כל מיניי תירוצים לא משכנעים .ביקש ממני להגיע פעם נוספת כדי לנסות לתת לי חוויה מתכנת= גרוע מאד ניסיום כושל שלמקום הזה אני מאד לא ממליץ להגיע- בנוסף חייבו אותי בתשלום של מאה שקלים עבור קוראסון שלא אכלתי , בוקרס שאכלתי כי הייתי רעב - כוס המים הייה טעים. ציון שלי 4 מתוך 10 - חבל על הכסף תהנו ברוטשילד בשדרה בכל מקום אחר רק לא ב"מוקה" |
הציון שלי: 5 מתוך 5
ה ק ט ר
בתחנה לבאר שבע עמד קטר - |
בעקבות דיון כאן בדה מרקר באחד הפורומים החלטתי לספר ולשתף חוויה שלי---- חייב להיות איזון מסויים - כל חיי נימשכתי לנשים בינוניות - מכנסיים מספר 40 , 42 ובסוף התחתנתי עם מישהי במידה 36...... הייתה יותר מידיי רזה - להגיד שזה היה תענוג - לא ולא ,והיום אחרי הגירושין ממנה זה אפילו מגעיל אותי - יש לך הרגשה שאתה מזיין קופסא עם חור , מרגישים את העצמות או לא יודע - דוחה.......אחרי הגירושין אמרתי לעצמי שאני חייב לנסות שמנה ( מידה 48 ומעלה ) .... ניכנסנו למיטה אחרי ארוחת ערב מאד נעימה ומושקעת , הייתי בטוח שזה הולך להיות חוויית חיי - מה אומר ומה אספר לכם אתה מרגיש שאתה בעבודה פיסית קשה , בעמידה אתה מתעסק עם שד אחד והמשקל שלו - אתה זקוק למכון כושר . במיטה בשכיבה להרים לה את הרגליים - מבצע שאתה לאחר מכן צריך מנוחה שעה שלא לדבר על זה שעד שאתה מוצא את פתח התאווה , ומזלי שניחנתי בכלי מכובד , שכן אחרת בכלל הייתי טובע בצלילה לא ברורה -לאן תגיע . לאחר שמעט עייפתי אבל לא נעים - נישכבתי על הגב וחשבתי שבת זוגי תתישב לי על הכלי וזה יהיה הפיתרון הסופי לניסיון התענוגות שלי -- מה אגיד לכם------------------- רק היתישבה עלי ראיתי ניצוצות וכוכבים ולא של אושר שכן שככתם , אכלנו ארוחת ערב לפני ועוד שנייה והכל יוצא לי החוצה , גם מלמעלה וגם מלמטה - חווייה כפולה. בקיצור ידידיי --איזון בבקשה . |
| כמעט יום יום בכל פינה ובכל שיחה רגילה של אנשים מן השורה אתה שומע או שותף לשיחה על אלימות במשפחה - אלימות פיזית, אלימות מילולית ואלימות נפשית . אנני יודע איך להסביר את התופעה שהייתה לי - אולי אלימות נפשית מורחבת מכיוון שאצלי כל המשפחה של חווה הייתה כל הזמן באנטי שלילי , הביא אותי תקופה ארוכה לחיות כל הזמן במצב של היתגוננות . אז באמת אין פלא שיום אחד פרשתי כנפיים ופרשתי מהמערכה . קבעתי עם אלון בשעה שש בערב לאסוף אותו מהחניה ליד ביתו. האמא לא הייתה בבית ואלון הלך לדודו אח של חווה , היה נשוי טרי. לפתע הטלפון מצלצל ואלון בוכה בטלפון - תבוא מייד לקחת אותי, אמרתי בסדר וניסיתי לדחות בחצי שעה מכיוון שלא סיימתי את העבודה-לא תגיע עכשיו ומייד , אני ליד הבית של אמא על יד הטלפון הציבורי. עזבתי את העבודה ונסעתי לאסוף אותו. מצאתי אותו יושב על המדרעה ובוכה , הירגעתי אותו עד כמה שיכולתי ותוך שאני מחבק חיבוק חזק ואוהב , הצלחתי להבין ממנו שהוא היה אצל יעקב ובשיחה בינהם יעקב שאל אותו אם באמת רוצה לעבור לגור אצל אבא שלו - ואלון כמובן שהשיב לו שכן ושהוא לוחץ עלי להגיש את התביעה לבית משפט . יעקב והוא החלו לריב ויעקב איים עליו ואמר לו " אם אמא שלך עוד פעם אחת תבכה בגללך , אני אשבור לך את העצמות" ותוך כדי ויכוח בינהם הוא המשיך לאיים עליו שוב ושוב -כשהוא שוכח שהוא רב עם ילד בן 12 , והוסיף ואמר לו שברגע שהוא יעבור לגור אצל אבא שלו , הוא לא ידבר איתו ולא ירצה לראות אותו יותר. אלון שמאד אוהב את יעקב , נכנס לפניקה והיסטרייה של בכי ופשוט לא ידע מה לעשות. אני הירגעתי אותו והיבטחתי לו לדבר עם יעקב. לקחתי את אלון לבית ומשם נסעתי ישר לביתו של יעקב , ניכנסתי והיתחלנו להתווכח על הנושא כשיעקב אינו מכחיש את מה שאמר לאלון ואפילו חזר על דבריו שוב ושוב - אתה יודע שחווה אחותי חולה ואם אני אשמע שחווה בכתה פעם אחת בגלל אלון , אני אפרק אותו ולא עושה לך ולא לאף אחד חשבון. כל זה אתה אומר לי שתעשה - לילד בן 12 , אתה לא מתבייש ? בכלל אתה לא צריך להתערב ומצד שני ככה לא מדבר שוטר , והוא מצידו עונה לי - לא מוצא חן בעינך - לך תגיש תלונה עלי . בדיעבד היום , אני חושב על הקטע בזה , אני בטוח שעשיתי טעות שלא היתלוננתי עליו מייד במשטרה . למרות שבאופי שלי , גם כשאני כועס או רב עם פלוני , לאחר יומיים שכחתי מהכל , בשביל לריב צריכים שניים - ואני לא רב עם אף אחד . לא עוברים מספר ימים ושוב אלון מגיע אלי עם אורן כשעל פניו של אלון אני רואה שמשהו קרה . אלון מה קרה לך ? והוא מייד מספר לי שהדודה שלו עופרה אמרה לו שאם הוא יעבור לגור אצלי , היא לא תהיה יותר דודה שלו , והיא לא תרצה לראות ולשמוע אותו יותר. הפעם לא הלכתי לדבר עם עופרה , אבל הסברתי לאלון שמה שאני חושב , זה שכל המשפחה החליטה לנקוט באותו צעד- עד שהם יורידו אותך מהעץ - מהרעיון שאתה כל כך רוצה לעבור לגור אצלי . לי אין כל כך קשר עם המשפחה הקרובה , שלי - ולכן אלון כל כך חשוב לו משפחה מורחבת גדולה , המשפחה מצד חווה ,בה הוא גדל , הם מאד חשובים ויקרים לו , לכן כל הקטע של ניתוק מהמשפחה הפחיד אותו . בפעם אחרת ובסיטואצייה שונה הדודה סמדר דאגה גם היא להבהיר לאלון שגם סבא פייסל ,שהוא מאד מחובר אליו ,שגם הוא לא ידבר איתו אם הוא יעבור לגור אצלי . במצב זה של שטיפת מח עיקבית -וממש התעללות נפשית בילד בן 12 , ובלחץ כזה על אלון , זה רק עניין של זמן שהוא ישבר. ואכן הזמן הזה הגיע - יום אחד פשוט אלון לא עמד יותר בלחץ הסביבתי ובהיתעללות הנפשית הזו - והמריבה ופיצוץ הגיע - על לא כלום . עד היום , הרבה זמן אחרי פסק הדין בבית המשפט , אני בטוח שבעקבות הלחץ הסביבתי -אלון לא ידע איך להגיע אלי מבלי לפגוע בי , ולא יודע איך לחזור בו. אל תלכו עדיין - יש המשך סוף פרק 9 . |
| כשלושה חודשים לאחר פסק הדין שבשבילי זה כמו פסק דין מוות , אני מקבל מכתב , ולפני שפתחתי אני מסתכל על המעטפה - מופתע , מהסס לפתוח , המעטפה מהמשרד בו עובדת גרושתי חווה - מחשבות מהירות חולפות במוחי , מעניין מה קורה , מה עובר עליה ברגעים אלה , אני פותח את המכתב בזהירות ובחשש של עוד איזה בומבה נוחתת עלי - שש שנים אנחנו גרושים ומעולם לא קיבלתי ממנה שום הודעה כתובה , תמיד שוחחנו בטלפון , ובדרך כלל בדרכי נועם נפתרו רוב הבעיות , וחילוקי הדעות עד לתחילת המשפט .מאז כל פעם שניסיתי לדבר איתה התשובה הייתה - חד וחלק ,"איתך אני מדברת רק דרך בית משפט". אזרתי אומץ ופתחתי את המכתב ולהפתעתי היו שם צילומי תעודות בית הספר של הילדים , ואולי כדאי שאכתוב את המכתב כלשונו - כדי שלא אשמיט איזו מילה ושישאר זכרון לעד . - ירון שלום רב ! מצורף בזה תעודה למחצית ראשונה של אלון וכן הערכה אישית של אורן. אוסיף ואספר על אלון ואורן - אלון מצליח מאד בקבוצת הכדורגל בה משחק, נמנה בהרכב הפותח בתפקיד מגן ימני וקשר , הצוות המקצועי מלא הערכה על יכולתו , ובהמשך על קידומו בקבוצה. במהלך המשחקים הוא ממתן את תגובות השחקנים , מעודד אותם - כאשר סוגרים גול, וממריץ להמשך לחץ על מנת לנצח את הקבוצה היריבה. אלון דמות אהודה ואהובה בקבוצה ואין ספק שתרומתו המקצועית חשובה מאד .מלבד זאת חיי החברה פעיליפ .חברים , חברות , חברויות חדשות , תנועת נוער לפעמים וכו.... אורן קיבל את הערכה בתוך מעטפה ובמכתב אישי , אכן מרגש מאד. אורן אהוד , יש לו חברים מכיתתו וכן מהכיתה המקבילה. גם אורן הישתלב בקבוצת כדורגל , מאד נהנה ומחכה לימי האימון , אחד השחקנים הבולטים בקבוצה בכיף .כל אימון מתקיים משחק ולרוב קבוצתו מנצחת. אלון ואורן מחוברים למחשב וכל רגע פנוי המחשב תפוס.אלון מתמקד במשחקי חשיבה ותכנון , אורן במשחקי חשיבה , ושניהם מגיעים לרמות והשיגים גבוהים, מה הפלא !!! ואם לרגע שכחתי , גם שידורים ותוכניות בטלויזייה הנם חשובים. אלון צמוד לערוצי הספורט כמעט על כל משדריו, כדורגל , כדורסל , כדור יד , וכן לערוץ המוסיקה . אורן צופה בערוץ הילדים גם במוסיקה וגם בספורט . חווה . מה אומר ומה אגיד - לקרוא מכתב שכזה , נדמה לי שהנוסח של הכתיבה מתאימה יותר לאיזה ילד מהשכונה שכותב לחבר משכונה אחרת. טוב- מה אפשר לצפות מהגברת שלצערי הייתה אשתי - ואני מאד שמח שהייתה...... מעבר למכתב ,כשקוראים אותו , כל המכתב הזה חסר רגישות ואולי אפילו התגרות - הרי חוה יודעת שאני נמצא בקשר של פעמיים בשבוע - אני הולך לבית הספר של אורן , מדבר עם המחנכת ועם המנהלת וידוע לי כל מה שעובר עליו .חוה , במקום לשמוח שיש לי קשר עם הילדים עוד כועסת ומנסה להערים קשיים למפגשים אלה. בקשר לאילן , אני פוגש אותו מידיי פעם ללא ידיעת חווה , ופעמיים בשבוע לפחות אני פוגש חברים שלו ושומע מהם את כל הסיפורים עליו מבחינה חברתית . בקשר לבית הספר ידוע לי מה קורה דרך המורה שלו שמסתפרת אצלי- ומידיי פעם אני מרים טלפון למחנכת שלו והיא זו שמשלימה לי את התמונה הכוללת בבית הספר . כדי לעדכן אותי , היה נכון מצד חווה פשוט לצלם את התעודות של הילדים ולא להוסיף אף מילה . חווה אם הייתה יכולה לקחת את הילדים ולהעלם מהאזור שאני נמצא בו - הייתה עושה את זה . אפילו במכתב היא כותבת לי את כתובתה הישנה וזאת לאחר חודשיים שעברה דירה . מה שמראה לי את הפחד שלא אדע את כתובתה החדשה כאילו שאני מהווה עליה איום כל שהוא. כמה ימים לאחר סיפור המכתב הגיע תאריך הולדתו של אורן , ואני , מכיוון שלא יזמינו אותי לחגוג את שמחתו החלטתי לערוך לו חגיגת יום הולדת בבית הספר מכיוון שהיה חשוב לי להיות איתו בשעת שמחתו . שוחחתי עם מנהלת בית הספר ועם המורה שלו כדי לתאם את יום הולדתו.המורה והמנהלת ביקשו ממני שאגיע לחגוג לו באיזה יום שארצה כדי להפתיע אותו . ערב לפני היום הגדול של אורן עמדתי בביתי והכנתי שלוש עוגות בעצמי. באותו יום רביעי לקחתי לעצמי יום חופש מהעבודה, עמוס בכל מיני פריטים עוגות עוגיות וממתקים לילדים ומלווה בבת זוגתי מריים עלינו לירושליים. אני בתוך תוכי חששתי מאיזה קטע מסריח שיהיה לי היום. ניסיתי כל הדרך לא לחשוב הרבה ולהיות שמח במה שאני הולך לעשות יחד עם בני אורן הקטן שהיום הוא בן 7 . היגענו לירושליים , ניכנסתי לקונדיטוריה של חבר שלי שנמצאת מתחת למספרה שלי בירושליים, המשכנו לקשת את העוגות שהבאתי , לקחנו שתייה קלה וירדנו לבית הספר. ברגע שניכנסתי לפרוזדור בית הספר הילדים שמכירים ניגשו אלי ואמרו לי שאורן הבן שלי לא הגיע היום . הייתי ממש בשוק לרגע - הדבר שממנו חששתי ולא דיברתי , אכן היתקיים. ניגשתי למזכירות יחד עם המורה ומשם צילצלנו לביתה של חווה והיא כמובן שענתה לי ולמרות שהיא אמרה לי בבוקר - "צלצל אלי בצהריים כשאגיע מהעבודה ואז נדבר " ,וכל זה לדעתי היה מתוכנן מצידה - להכשיל צעד שלי שלא תוכנן איתה . חווה - מה קרה ? למה אורן לא הגיע היום לבית הספר ? אם היית מדבר איתי על היום הולדת שלו אז לא היית נקלע למצב הזה, אני לא יודע מה עוד את רוצה ממני ,- שןפ דבר , פשוט כשאתה רוצה תבקש אישור ממני - הייתה תשובתה, שלא הפתיע אותי - ועוד הוסיפה- אולי חשבת שאורן פשוט מרגיש לא טוב ולא הגיע לבית הספר , ומאחר והיא הבינה שאני מדבר מבית הספר ביקשה לסיים את השיחה ,לא חיכתה כמובן לתשובה ממני וסגרה את הטלפון - כהרגלה בקודש !!! למצגת שכזו אני לא מאחל לאף אחד, המורה של אורן הייתה בשוק מכל המקרה הזה והציע לי להשאיר את כל הדברים שהבאתי בבית הספר ולחזור למחרת לערוך לו את יום ההולדת. המורה גם הציע לי לא לדבר על כך עם המנהלת , מכיוון שהיה חשד לי ולמורה שהמנהלת הודיע לחווה ולכן כל זה קרה. בערב של אותו יום כמובן הייתה לי שיחה עם חווה מאד קולנית בטלפון על כל הנושא ופשוט הבהרתי לה שמחר אני אגיע לירושליים לערוך את יום ההולדת ואם אורן לא יהיה אני אגיע גם מחרתיים - האם תשאירי אותו בבית רק כדי שלא אעשה לו את יום ההולדת ? היא כמובן שלא ענתה -וכהרגלה ........טרקה את הטלפון.. למחרת היגעתי לירושליים ליום עבודה רגיל ובשעה עשר כשאני על ראש של לקוחה הטלפון מצלצל וחווה כמובן מעברו השני של הקו , וללא שלום ומילים מיותרות נשמע משפט - " תיגש לבית הספר בשעה 12.00 - שלום ". אני הייתי המום מהשיחה , הנוסח של השיחה לא הפתיע אותי ,מתאים ואופייני לצד השני. מזמן הייתי צריך ללמוד , וזה דבר שקשה לי במיוחד - כנראה שכאשר כלב נובח עליך - תתרחק, ואם חמור פונה אליך , תנסה לענות לו בשפתו , אל תנסה ללמד חמור את שפתך . וזו כנראה הייתה בעייתי העיקרית במשך כל תקופת הנישואין. כמובן שהלכתי לבית הספר בשעה 11.00 , ערכתי את הכתה לקראת המסיבה לילד , אורן כמובן שמח מאד על ההפתעה שהכנתי לו , בין לבין שאלתי אותו -מה קרה שהוא לא בא לבית הספר אתמול ? ותשובה שקיבלתי -" אמא אמרה לי להגיד שהרגשתי לא טוב " ! וכעת איך אתה מרגיש ? טוב מאד , אבא ,למה אתה שואל , גם אתמול הירגשתי טוב , אני לא יודע למה לא באתי לבית ספר ,לא נורא העיקר שאתה כאן ועשינו לך יום כייף . זה אומר הכל - ילדים לא נולדו לשקר - מלמדים אותם . סוף פרק 8 אל תלכו לשום מקום ..................המשך יגיע -חכו לו |
| היי , אלון - מה העיניינים ? , בסדר - מה קורה איתך ? - אתה רואה , אני עובד . אלון , אוהב לבוא אלי לעבודה ללא התראה , ככה סתם , מתיישב , שותה משהו , אוכלים ביחד , מתלוצצים , מדברים מעט והוא הולך . תשמע אלון - דיברתי היום עם אמא שלך וקבענו לגבי כל החגים - את החופשות שלכם . מתי אנחנו באים אליך שאל אלון , עוד מעט אני אסיים את התספורת ונדבר על כך . סיימתי את הלקוחה - שילמה והלכה . תשמע אלון , בראש השנה אתה ואורן נמצאים אצל אמא , שבת לאחר מכן שזוהי שבת צמודה ליום כיפור אתם אצלי , ומייד ביום ראשון אתם חוזרים לאמא .בסוכות אתם תהיו חצי אצלי וחצי אצל אמא , אני מקווה שזה בסדר מצדך .אלון חושב רגע ועונה לי - בשבת זו שלפני ראש השנה יש לי מסיבה אצל חברים ואני לא יכול להגיע , ואחרי זה בשבת שצמודה ליום כיפור אני רוצה להיות בבית מכיוון שבעום כיפור אנחנו נוסעים עם אופניים ואני לא רוצה להיות עייף , אז אני לא רוצה לבוא , ואחרי זה בסוכות כנראה יש לנו מחנה אימונים של הכדורגל - אז אני לא יודע מתי אנחנו נגיע אליך . אין בעייה אלון - תגיד לי אתה מתי אתם רוצים לבוא , רק תודיע לי שאני אתכונן , מכיוון שגם לי יש תוכניות . לא יודע כרגע , אני אגיד לך . תשמע אלון , זה לא הולך ככה , יש לי אותכם פעם בשבועיים לשישבת , אז בבקשה אל תקשה עלי , אתה גם יודע שאמא לא נותנת לאורן להגיע אלי לבד - אם אתה לא בא . כן - אני יודע, אבל אין מה לעשות , אתה מכיר את אמא וזה לא ישנה כלום . תשמע אלון - בצורה כזו אי אפשר לתכנן כלום , אני מציע לך לחשוב טוב טוב , אני לא יודע מה לעשות , מצד אחד אתה עושה בעיות בקשר לביקורים , ומצד שני אתה מנהל משפט נגד אמא שלך - שאתה רוצה לעבור לגור אצלי , והאמת , אני מתחיל להטיל ספק ברצינות שלך - האם באמת אתה רוצה לעבור אלי - אולי פשוט יותר , ותגיד לי שאתה חוזר בך , חבל על כל הכסף שהלך על המשפט הזה - המון זמן והמון כסף. למה ? כמה עלה לך ? שלום העורך דין לוקח ממך כסף ? -הוא חבר שלך , לא ? - עד עכשיו עלה לי עורכי הדין עשרים אלף שקל , אני מציע לך לחשוב פעם נוספת , אני לא אכעס רק תגיע לאיזו החלטה , ואולי זה יקל עליך כשתחשוב שיש לך חברים וכדורגל וגם אבא , אולי הגיע הזמן שתעשה לך סדר עדיפויות , תודיע לי כדי שאדע היכן אני עומד. כאן כנראה שטעיתי -שנתתי לו מחשבה יותר מידי קשה להחלטה על סדר עדיפויות . אלון הסתכל עלי , לא מבין , פרץ בבכי והלך לביתו . המשכתי בעבודתי כרגיל - למרות שהיו לי רגשי אשם , נתתי לאלון ללכת עם דמעות ומחשבה מאד קשה - אולי הייתי צריך לעצור הכל ולנסות לרכך את כל העניין הזה . התקופה הייתה מאד טעונה כשבצל העניינים המשפט המטופש של הילדים נגד אמא שלהם , לעבור לגור איתי . נכון שהייתי רוצה אותם ליידי אבל במחשבה הגיונית שלא ראיתי את זה בתקופת המשפט , היה טוב להם להשאר עם אמא שלהם ועם כל העקמומיות שבה . בערב היגעתי לביתי באשדוד - אחרי יום עבודה קשה ומתיש לאחר ארוחת ערב ומקלחת טובה אני ניגש לטלפון לשמוע הודעות - הייתה הודעה אחת שאני לא אשכח כל חיי - " ירון שלום , אתה סתם חתיכת מניאק , בן זונה וכלב , אני לא מבין מה אתה רוצה ממני , אתה חושב שהעשרים אלף שקל יותר חשובים מהכדור רגל - יש לך טעות , זה הדבר הכי חשוב בחיים שלי - עד שלא תשנה את ההחלטה שלך אני לא רוצה לראות אותך או לדבר איתך , אני אדבר עם מרים החברה שלך שתדע איזה בן זונה אתה - מניאק ! הלוואי שתפשוט רגל ושהעסק שלך לא יצליח ושיהיה לך חג לא שמח , ושנה גרועה ". ניכנסתי להלם ושוק מוחלט - חזרתי ושמעתי את ההודעה שוב ושוב ושוב , עד שלמדתי את הנוסח בעל פה - לא מאמין שהבן שלי מסוגל לאחל לי את כל הברכות האלה ערב ראש השנה .כדי להגיע למצב כזה צריך להיות רצף של אירועים גרועים על הילד , או הרבה אכזבות או אולי מערכת יחסים לקוייה , וכל זה לא היה קיים ,או שאני לא הייתי מספיק מודע או מעורב ,בכל אופן אני ואלון היינו כמו שני חברים בלב ובנפש ללא עוררין כשהיה צריך הייתי בשבילו חבר , וחבר אמיתי ללא שום כחל וסרק , זהו ילד שגדל אצלי מיום הלידה , כשנולד ישר לידיים שלי ולא למיילדת שיצאה מחדר לידה לקרוא לרופא - שכמעט את כל ארוחותיו אני עשיתי לו מהיום שנולד , את האמבטייה הראשונה בחיו ,אני עשיתי - הייתה לו אמא טכנית , אמא ללא רגשות , אמא שלא ידעה להניק לו ולאף אחד חום ואהבה - פשוט לא היה קיים המושג הזה אצלה. כאן לקראת סוף המשפט , האמא ניצלה את הוויכוח ביני לבין אלון והחלו להחדיר בו שנאה ורעל נגדי , והבטחות שונות , וכאן הכל פשוט התהפך - ואני הפכתי תוך כדי מהלך המשפט לאדם חולני שאסור לי להיפגש עם אלון ולא לשוחח איתו לא במיישרין ולא בעקיפין - עד היום אנני מבין איך פועלת המערכת בצורה כה עקומה . לאחר כל זה חוה ניכנסה לתמונה בצורה מאד ישירה -אתה רואה , אבא שלך זרק אותך מהבית , את כל החפצים שלכם הוא הביא לכאן ואין לכם מקום אצל אבא שלכם. לי אין שום אפשרות אפילו טכנית לגשר על מה שקרה - חוה רצתה את הקרע הזה , מתאים לה כל המצב הזה ,אלון ואורן אינם רבים איתה מכיוון שאין להם ברירה , אין להם אבא ואין להם לפני מי להביע רגשות , רצונות ותלונות . את אורן אני רואה פעם בשבוע כשאני עולה לירושלים לעבודה, אני קופץ לבית הספר בהפסקה ל-20 דקות . חוה אינה נותנת לי לקחת את אורן הקטן שאינו מבין מה קורה מסביבו . לטענתה - או שאתה לוקח את שניהם או אף אחד - טענה מאד לא ריאלית ומוזרה - את אלון אני לא יכול לקחת בעקבות צו של בית משפט - ואת אורן הקטן ? לא אקבל לבד , ובקיצור כאן יצרה לי מילכוד , או בעצם לזה היא רצתה להגיע - שיהיה לי נתק מהילדים . כשאני מתקשר ורוצה לדבר עם אורן כל פעם יש תירוץ אחר . אני יודע שזה לא בסדר אבל אני הרמתי ידיים - נישבעתי שיותר אני לא אגיע לבית משפט ולא אשלם כסף לעורכי דין - מקווה שיום אחד הילדים שלי יגדלו ויבינו לבד מה באמת קרה ואיך אמא שלהם ניתקה אותם ממני ונתנה לילדים שלה לגדול בלי אבא - ואני חי ונושם - עדיין . בורא עולם שם למעלה רואה ושומע הכל - ההיתחשבנות איתו ...... סוף פרק 7 המשך יבוא - לא ללכת לשום מקום...... |
| אחר צהריים יפה ונאה - סתם אחד מיימי השבוע שלי בירושלים , אני עובד כרגיל והכל דיי שקט ומתאים למזג האוויר - קייצי ונעים. לפתע כמו רוח סערה , לא צפוי ובטח לא למזג האוויר ונראה שהיום הזה יעבור בשיעמום שיגרתי -נכנס אלון למספרה , אם אמא תחפש אותי בטלפון - אני לא כאן . אומרים בוקר טוב , למה ? אני שואל ,מה קורה ? - רבתי עם אמא והיא לא נתנה לי את האופניים ורצתה שאני אשאר בבית , אבל קבעתי עם חברים -אז ברחתי לה ! תשמע אלון , אני כעת עובד ואני לא יכול לסדר לך את העיניינים שלך כעת - כדאי שתרים טלפון עכשיו לאמא ותדברו - לא ! אין לי על מה לדבר איתה , אתה מכיר אותה טוב מאד ! תשמע , כשאסיים עם הלקוחה אני אצלצל לאמא -וכדאי שתדברו , אחרת הדברים לא יסתדרו - לא ! אני לא רוצה לדבר איתה. המשכתי לספר את הלקוחה - כשאלון יצא בלי להגיד כלום ונעלם מהאופק שלי . היום שהתחיל ברגיעה , הפך לסוער לרגע - השקט מההלם נראה כאין סוף - צילצול הטלפון ממש הקפיץ אותי - הייתי שקוע בתספורת ובמחשבות על מה שהיה כאן . הלו - כאילו ולא קרה כלום - ומעבר על הקו , צעקות היסטריות , כאילו חרב העולם - איפה אלון ? , אני עם האדישות והרוגע שלי - קודם כל תפסיקי לצעוק עלי , דבר שני -אלון היה פה לשלוש דקות היסטריות , והוא נעלם ואין לי מושג היכן הוא , לא היספקתי לסיים את המשפט - וכהרגלה בקודש , טרקה את הטלפון . חייכתי לעצמי - אני לא יודע למה , וחזרתי ללקוחה שלי - רינה , לקוחה וחברה מאד טובה שאני מאד אוהב ואני חושב שהיא מכירה כמעט את כל סיםור חיי . היא עם חיוך שובה לב , דבר רגיל אצלה , גם כשרע לה ,או משהו לא מיסתדר . היא תמיד אופטימית - יהיה בסדר ,והכל מלווה בחיוך תמידי שלא יורד מפניה . תוך כדי עבודתי על הראש שלה אני מספר לה שתבין מה קרה עם אלון ואמא שלו , היא מחייכת ואומרת , לא נורא הכל עובר - אתה יודע עם מי יש לך עסק . עוד אנחנו מדברים - חווה נכנסת למספרה בצעקות ונראית כבהתקפת אמוק - כאילו חבורה של שדים ורוחות אחריה - ומהצד זה נראה כאילו משהו נוראי קרה, מינימום מישהו עומד למות או כבר מת . איפה אלון ? -בצעקת שבר מפחידה ! אני עונה לה באותו רוגע ושלוות נפש שלי , אותה תשובה שעניתי לה בטלפון - לא יודע , הוא היה פה לכמה דקות ונעלם ! והיא שלא מאמינה , חושבת אולי שאני מסתיר אותו במספרה , צועקת לעברי כל מיני קללות עסיסיות השגורות בפיה כאילו איזה שד נכנס בה - דברים שאני לא שמעתי מעולם , הייתה לי הרגשה כאליו אני נמצא בתוך חבורה של עירקיות זקנות שרבות בינהן - ולא אשכח לרגע -חווה מביית עירקי טיפוסי , ואין פלא מהיכן כן זה פרץ . - אני מסתכל עליה במידה מסויימת של רחמים , עם חיוך על פניי , וזה כנראה משהו שהוציא אותה מכליה יותר- ואז היא צועקת לעבר רינה הלקוחה שלי שיושבת על הכסא המומה , -רינה עד לרגע זה מכירה את חווה רק מהסיפורים שלי וזו לה הפעם הראשונה שהיא רואה אותה , ועוד במצב כזה . " אני לא מבינה איך את נותנת לבת שלך לצאת עם ירון ? או להיות איתו בקשר"(הבת של רינה גרושה ואני יצאתי איתה תקופה מסויימת ) ואז רינה כנראה שזה הוציא אותה משיווי משקל - ובצעקה היא קמה לעבר חווה - שלא תעזי להזכיר את הבת שלי - את לא שווה שתעלי את בתי על דל שפתייך ועוד עם ג`ורע כמו שלך השם של הבת שלי שלא יצא מפיך ! ,תראי איך את נראית , ואני מהצד כשראיתי את כל זה מייד הרמתי טלפון למשטרה והודעתי על השתוללות של חווה בתוך המספרה . חווה כשהבינה שהזמנתי לה משטרה יצאה מייד החוצה וכאילו החלה מחפשת את אלון בתוך המרכז המסחרי מסביב למספרה . בינתיים הגיע המשטרה ואני סיפרתי להם מה קרה , לא הגשתי תלונה , הם יצאו החוצה ודיברו עם חווה , וביקשו ממנה בסופו של דבר לא להתקרה למספרה יותר . יותר מאוחר נודע לי מאלון שהוא היסתתר בתוך המחסן ירקות של השכנים שלי במסעדה . המשכתי את עבודתי ולאחר שרינה עזבה ,אמרתי לדגנית הקוסמטיקאית שעובדת איתי שאני יורד לבנק להפקיד תיבת שירות . למטה ,בפינה של הבנק אני רואה שם את חווה עם רפי החבר שלה , יעקב אחיה , וכמובן פייסל הגביר - אבא של חווה והבן הקטן שלי אורן, וכמובן אלון במרכז , עומדים כולם ומדברים בינהם , כנראה איך לפתור את הבעיות עם אלון , שבעצם עד לאותו רגע לא ידעתי היכן הוא הסתתר , וכשהוא ראה אותי עובר על ידם , פנה אלי בתחנונים ובחצי בכי - אבא תציל אותי מהם ! אני כמובן ,נעצרתי לשנייה ומסתכל עליהם ובוחן את הסיטואצייה , ואת כל הכבודה המשפחתית שמקיפה אותו , ועניתי לו - תשמע אלון , את הבעיות הקטנות האלה עם אמא שלך אתה צריך לפתור לבד ולא בעזרתי ! והמשכתי לכיוון הבנק ,ידעתי שתבוא איזה הערה נוספת כי לא יתכן שמישהו שם לא יגיד את המילה האחרונה - אסיפה עיראקית , חווה שעדיין לא נרגעה הייתה עם זוג עניים פתוחות מעבר לרגיל ובחזות מפלצתית שהתקפת השגעון עדיין לא עברה -המשיכה לקלל עוד מספר קללות עסיסיות שאני עד לרגע זה לא מסוגל לחזור על אוסף הפנינים שיצאו מפיה אם מתוך בושה ואם מתוך זה שאני לא מכיר סוג דיבור כזה , בשבילי זה נשמע כאילו היא מדברת אלי סינית . היסתכלתי עליה ברחמים אמיתיים ומכל הלב עם חיוך קל על פני וברגע של הפוגת קללות , הפניתי מבטי אל רפי החבר שלה ובמבט של רחמים עליו - " אני פשוט מרחם עליך , את מה שאני זרקתי - אתה צריך לסבול " ! רפי , שאני בטוח שהזיז לו משהו בפנים , המשיך לשבת חתום פנים ולא ענה . לעומתו חווה נתקפה שוב בהתקף של צעקות וקללות מאד עסיסיות ותוך חיוך ניסיתי להסתלק משם לכיוון הבנק . כל הסיפור הזה פשוט שיעשע אותי במידה מסויימת - סובבתי את גבי אליהם וניכנסתי לבנק כשחווה רודפת אחרי בצעקות ובקללות ואני לא מגיב כלל. יצאתי מהבנק ונכנסתי לבית הקפה הצמוד לבנק כשחווה עדיין אחרי ממשיכה לצעוק ולקלל . בכניסה לבית הקפה עמד בעל בית הקפה -ובצעקה חדה וחזקה " הלו גברת , תסתלקי מכאן " , ואז חווה התעשתה לרגע והבינה איפה היא נמצאת ופשוט נעלמה משם בשניות . אנני מבין עד היום מהיכן היה לי את הכח והאומץ הזה לעבור את הקטע הזה עם חיוך על הפנים . כשאני כבר בתוך בית הקפה והכל שקט , ארמו בעל המקום שואל אותי מי זו המטורפת הזו ? מה קרה לה ? הוא היה בטוח שזו איזה סתם לקוחה שעשיתי לה משהו , עניתי לו בחיוך מבוייש - לצערי , זו הייתה אשתי ! - לשעבר , ארמו הסתכל עלי בהלם , אבל לא היה לו מה להגיד. שאר יושבי בית הקפה שהיו במקום זרקו כל מיני הערות , שהרי הם בחלקם מכירים את חווה מהשכונה. הישתדלתי רק לעמוד ולחייך ולנסות לא להגיב - מתוך בושה - - האמא של הילדים שלי ? איזו בחירה עקומה . סוף פרק 6 אל תדאגו - - - - יש המשך > |
| ספטמבר השחור - - - - - - - ספטמבר 1997 ,חווה ואני ביחסים מאד טובים, אני מתגורר מרחק הליכה 3 דקות מביתה של חווה , הילדים באים והולכים ככל שעולב ברצונם , חווה כל שבוע מגיעה אלי לסדר את השיער - ובערך כחודשיים יש לחווה חבר שהכירו לה דרך בת הדודה שלה שיוצאת עם אחיו.חווה הביאה אותו אלי להיסתפר , רפי,נראה לי מאד נחמד מההיכרות הראשונה - דבר שישתנה מאוחר יותר. רפי הייתי מגדיר אותו -כמו סרטן , מכנן בגוף בשקט בשקט- ולאט לאט פורץ , עד לפיצוץ שהוא גורם - לא בצורה ישירה . חווה מספרת לי שהיא עוברת בדיקות מכיוון שיש לה כנראה פיטרייה רצינית בווגינה - אני שואל מתוך התעניינות ודאגה שאלות שגרתיות והיא כמובן מספרת לי את כל הפרטים ,ושהיא ממתינה לתוצאות הבדיקה ביום א` הקרוב. סוף שבוע חווה ורפי נסעו לטבריה להוריו של רפי. יום שישי על הבוקר התקשרתי לאחד מלקוחותי שהוא גם חבר וגם רופא בהדסה , ביקשתי ממנו להוציא לי תוצאות של בדיקה מהמחשב עפ"י מספר הזהות של חווה - דבר שהינו נוגד את סודיות המקצוע הרפואית , אבל מה לעשות שאני אדם מאד דואג נאמן ומסור למשפחתו , למרות שאנחנו כבר גרושים 3 שנים . לאחר כמה שעות אני מקבל טלפון מהדסה והחבר מודיע לי שעל פי מספר הבדיקה לפי מספר הזהות של חווה התוצאה היא שיש לה "קרצינומה אינסיטו דרגה 2 " , אני שלא מבין הרבה וזה נשמע לי כמו איזה קללה לא מהעולם הזה - ביקשתי כמובן הסבר לתוצאה , והוא כמובן הסביר לי שזה סוג של סרטן דיי מוכר אצל נשים ושאני לא אדאג , יש לזה טיפול - ובדרגה 2 זוהי התחלה של המחלה , שודאי יתקפו את המחלה בזמן והכל יהיה בסדר . אני הייתי ממש בהלם מוחלט ועברה עלי שבת היסטרית , לא ידעתי מה לעשות - איך שלא אסתכל על זה , זו האמא של הילדים שלי ,ואין לי שום חשק ורצון שהילדים שלי יעברו טראומות כאלה בגיל כל כך צעיר . כל השבת הייתי מאד לא רגוע ועצבני - חיכיתי לצאת השבת , התחלתי לנסות להשיג את חווה ורפי בטלפון ואחרי הרבה ניסיונות תפסתי אותם בדרך חזרה מטבריה לירושלים ,וביקשתי מהם לעבור אצלי לכוס קפה . הם היו בכביש הבקעה והבטיחו שתוך שעה בערך הם יהיו אצלי . כשהגיעו אחרי שהשעה הזו ניראתה לי כמו נצח - שאלתי את חווה אם רפי יודע מה קורה לגבי הבדיקה - והיא השיבה לי שהוא יודע הכל ממה שידוע לה - אז פשוט סיפרתי לה בצורה מאד ישירה את תוצאות הבדיקה , והיצעתי לה את עזרתי להגיע לרופאים הכי טובים בהדסה. חווה הייתה כמובן בהלם מוחלט מתוצאות הבדיקה ויותר מזה שאני יודע יותר ממנה , ועוד יותר מזה , שיום לפני שהיא יודעת מה קורה אצלה בגופה - אני חושב שאפילו באותו רגע זה היה דיי מעליב כלפיה. ואין כעת מה לעשות , זוהי הדאגנות שלי ואכן הייתה גם סיבה לכך . במשפחתה של חווה היו מספר מקרים של סרטן וכולם מהצד של אמא שלה , הסבא -נפטר בסייבה טובה ,מסרטן -האח של האמא נפטר בסביבות גיל 60 , מסרטן -אחריו כ-10 חודשים, אמא של חווה בגיל 54 נפטרה , סרטן ריאות - תקופה קצרה אחרי האמא של חווה בן דודה של חווה ,בגיל 48 נפטר , סרטן . מה לעשות כנראה שיש כן גנטיקה משפחתית לנטייה לחלות בסרטן . לכן אני בטוח שזהו אחד מהפחדים של חווה בכל העניין הזה . למחרת חווה הלכה לקבל את תוצאות הבדיקה שכבר ידעה ומייד נכנסה לטיפול - ניקוי על ידיי לייזר ,ומכאן לכל אורך חייה - מעקבים . לאחר תקופה שקטה של חצי שנה היו סימנים חדשים שהופיעו בצוואר הרחם וכאן היא נאלצה לעבור ניתוח לכריתת הרחם , כדי להפחית את הסיכונים שיופיע שוב . באותה תקופה החלטתי לעזוב את ירושלים לטובת עיר אחרת על חוף הים , וכמה שיותר רחוק מחווה וממשפחתה - רק כדי לפתוח דף חדש . חווה ביקשה ממני אם טני יכול לדחות את מעבר הדירה עד שבוע לאחר הניתוח. מכיוון שהכל היה מתואם - החלטתי לעבור רק לאחר ביצוע הניתוח, היה ברור לי שהילדים בתקופת הניתוח ואולי כמה ימים לאחר מכן יהיו אצלי , שאכן זה המקום הכי טבעי בשבילם. חווה מסתבר חשבה אחרת וללא היתיעצות איתי - יומיים לפני הניתוח צלצלה אלי וביקשה -או יותר נכון הציבה עובדה -הילדים בזמן הניתוח יהיו בבית שלה ורפי - החבר שלה ידאג ויטפל בהם. אני לא רציתי להרגיז אותה ואמרתי בסדר, אין שום בעייה - אבל החלטתי פשוט לא להגיב ולחכות ליום האשפוז. ביום הניתוח הלכתי לגן , הוצאתי את אורן מהגן ולקחתי אותו לבייתי , ומאלון ביקשתי שבסיום הלימודים שיגיע אלי הבייתה ולא ילך לבית של חווה , ואכן כך היה. באותו יום כמה שעות לאחר הניתוח ברגע שחווה התאוששה מהניתוח הרימה אלי טלפון ומה שהיה מונח לה בראש - למה נתתי לרפי להגיע לגן כדי להוציא את אורן ולא הודעתי לאף אחד- וללא שום רוגז ובפשטות עניתי לה- חווה , תעשי טובה לעצמך ולילדים , תנוחי בשקט ואל תדאגי לילדים , הם נמצאים במקום הכי טבעי שיכול להיות להם ולא עם החבר שלך , אותו את צריכה לידך. למחרת כמובן לקחתי את הילדים אחה"צ לבקר את אמא שלהם בבית חולים. הביקור היה נחמד סימפטי וללא שום תקלות מסויימות , וללא הפתעות - כנראה שחווה ראתה והבינה שאני צודק והכל בסדר .חווה הייתה מספר ימים בבית חולים ולאחר מכן הילדים חזרו לביתם , למרות שהמשיכו להגיע אלי לשעות רבות יותר מתמיד, כדי לתת לחווה להחלים מהניתוח . מכל הסיפור הזה הייתה לילדים תקופה דיי קשה עם המון חרדות . אני מצידי עשיתי הכל כדיי להקל עליהם . אלון שיותר הבין מה קורה הסביר לי מה קרה עם אמא שלו , מאחר וחווה סיפרה לו כמעט במדוייק מה עובר עליה - הוא היה דיי בחרדה, כשהוא היה קטן יותר הוא עבר לא מעט אובדנים , ובאיזה שהו מקום הייתה לו את החרדה - מה יהיה עם אמא שלו ? . בשלב יותר מאוחר הבנתי מהסיפורים שהגיעו אלי , כאילו אני זה שסיפרתי לאלון את סיפור הסרטן של אמא שלו, וכאילו זה אני שהכנסתי אותו לחרדה , דבר שלא היה ולא נברא - אבל אני רגיל הייתי לכל מיני סיפורים שקריים ומניפוליסטיים נגדי. סוף פרק 5 המשך יבוא .................... |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
ילדים של אל-ה'ים
בתגובה על עין אלוהים.....
-
נאלאר
בתגובה על מילון עיראקי מעניין ....
-
Between Jobs
בתגובה על העולם שייך לצעירים ......
-
Between Jobs
בתגובה על החיים בצל גרושתי --- פרק 10 , מוות בצל גרושתי
-
גבי פישמן
בתגובה על חיפושיות.......?
-
שחר 123
בתגובה על ארץ אוכלת יושביה
