כותרות TheMarker >
    ';

    מועדון הפינוקים של גלובוסמן

    את מועדון הפינוקים של גלובוסמן יזמתי והקמתי לפני מספר חודשים. במועדון חברים היום עשרות עסקים איכותיים שמקבלים חשיפה גדולה לאלפי אנשים במחיר קטן. גם העסק שלכם יכול להצטרף למועדון הפינוקים. צרו קשר ותעשו צעד גדול לקידום העסק שלכם.
    נייד: 052-4514181

    ארכיון

    ארכיון : 3/2007

    1 תגובות   יום שני, 26/3/07, 16:27

    "תהיה כבר אמיתי איתי, תרקוד תרקוד ביום שישי..."  האמת, אני אוהב את השיר החדש של סבא שלמה ארצי, למרות שהוא נשמע כמו אז, כשהברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות. אני מפזם ביחד איתו את הפזמון בעודי מביט בזרזיפי הגשם האחרונים של חורף מבעד לויטרינות המזוגגות של "סי קפה" ברמת החייל. אני בוחן את היושבים והלוגמים סביבי, פותח את העיתון הכלכלי ושואב למוחי המפוצץ מידע עוד ועוד נתונים, מספרים, ציטוטים, ראיונות, מאמרים. אני בדילמה, מצד אחד רוצה ללגום את הקפה של הבוקר בסבבה בלי לחשוב על כלום, מצד שני אני חייב להתעדכן כי אני אוהב את זה, מצד שלישי חלק מהעבודה זה לדעת, כי מצפים ממך, כי נדמה לך שכולם סביבך כל הזמן יודעים, אבל גם להם יש דילמות. אני יודע.

     

    הדילמה של יעל.  "עלייה מהירה במספר הגולשים המדווחים על התמכרות לאינטרנט: 8% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמינים". את הכותרת הזו קראה יעל באחד מאתרי החדשות. היא ידעה שהיא חלק מהם. היא הרי מתחילה לרעוד והופכת לעצבנית אם עוברות שעתיים והיא לא אוחזת בעכבר. בעבודה היא מנהלת תוכן של אתר ישראלי ידוע, היא גם כותבת בבלוג האישי שלה בכל יום, משתתפת קבוע בשלושה פורומים, חברה באין ספור רשתות חברתיות ו...אהה, גם יש לה שני ילדים מתוקים, אמיתיים לגמרי, שרוצים איתה קצת זמן איכות. בלי סלולרי, בלי אינטרנט, בלי פוסטים, אולי להרכיב ביחד לגו או לקרוא סיפור מספר אמיתי עם דפים. היא יודעת שהיא נרקומנית של אינטרנט ושבלי מנת גלישה יומית וגדולה היא תהיה אמא אומללה, אבל רגשות האשמה מכרסמים בכל רגע. היא מרגישה שהיא חיייבת אחת ולתמיד להחליט ויודעת שאין כמו הפורומים בתפוז לשאול מה עושים...

     

    הדילמה של יניב. "נתוני סקר TGI לשנת 2006-7  מראים על עלייה של 25% בזמן הגלישה באינטרנט של בני נוער". כבר שנה עברה מאז הבר מצווה של יניב. בעודו פותח את ארון הקיר בחדרו ערימות על ערימות של המגזין "ראש אחד" מאיימות ליפול עליו. את רובם הוא לא קרא, למרות שאמר לאבא שכן. מה יגיד לו? הרי ההורים עשו לו מנוי ושילמו על זה. הם הרי לא יבינו למה הוא מעדיף לשחק כל היום ב- world off warcraft, ולצ'וטט ב- icq עם החבר'ה, זה הכי cool וכולם בעניין. הוא לא אוהב לשקר, בטח לא לאבא שמשקיע וקנה לו את הפלייסטיישן הראשון וחיבר ראשון את האינטרנט לפס רחב וקנה לו לפני כולם את כל המשחקים הכי שווים. מה אבא רוצה? שמדי פעם הוא יעזוב את המחשב, ידבר איתו, יקרא ספר או לפחות את הגליון האחרון של "ראש אחד"... מעניין מה יש לדניאל, החבר הכי טוב שלו, להגיד בעניין. הכי טוב להתייעץ איתו ב- icq...

     

    הדילמה של עידו. "50% מהמותגים המפרסמים במדיה יעדיפו לעשות זאת ברשתות החברתיות". עידו, מנהל השיווק של אופנת גברים, בדיוק סיים ישיבת תקציב שיווק ופרסום לשנה הקרובה. ההחלטה של המנכ"ל להקצות חצי מתקציב הפרסום לאינטרנט בדגש על פרסום ברשתות חברתיות גרמה לו חוסר נוחות. עידו תמיד אהב לעשות פרובוקציות. סרטוני הפרסומת של המותג חוללו מהומה, נפסלו לשידור וקיבלו אחלה יחסי ציבור. לא תמיד הוא אהב את הרעיונות הוולגריים / הפדופיליים / השוביניסטים, אבל בטלוויזיה  אף אחד לא יכול להגיב. הרי הצופה הוא ממילא "קהל שבוי". עכשיו באינטרנט זה סרט אחר. הוא עלול לקבל בראש מהטוקבקיסטים, הגולשים יכולים לארגן מהר מאוד חרם צרכנים נגד המותג והוא ימצא את עצמו מוזמן לחדר המנכ"ל ולאו דווקא לשיחת הערכה... מצד שני, עידו יודע טוב מאוד שמשרד הפרסום הנוכחי ימשיך עם הפרובוקציות גם באינטרנט וזה לא מעניין אותם במיוחד אם הוא יצטרך לשלם בסופו של דבר את המחיר. עידו שנא את ההרגשה הזאת, הוא התיישב מול הלפ-טופ והחליט מיד: נושא המאמר הבא שלו בעיתון של איגוד הפרסום יהיה "web 2.0 הבאז שנגנז".

     הדילמה של גיא. "show me the money!!" צרח באקסטזה לתוך הטלפון קובה גודינג ג'וניור ובצד השני סופג את הצעקות טום קרוז, סוכן השחקנים ג'רי מגווייר. גיא חייך מול הפלזמה. הוא מיד חייג במקוצר לעומר, חברו הטוב ביותר, העיר אותו משנת הצהריים וצרח לו לאוזן " show me the money Omer!" רק אתמול הם סיימו להכין את התוכנית העיסקית לסטארט אפ החדש שלהם. הם כבר השקיעו חצי שנה ו- 15 אלף דולר על פיתוח גרסת בטא, יעוץ כלכלי ותוכנית עסקית. את שאריות חסכונותיהם הם כבר הוציאו והולכים להסתער על שוק האינטרנט העולמי עם המון מוטיבציה ואפס מזומנים בתקווה שיוסי ורדי או אנג'ל אחר ישים לב לרעיון הגאוני והמהפכני שלהם. גיא לא יודע איך ישלם את שכר הדירה לחודש הבא, הוא נכנס לדיפרסיה ומקבל חררה כשהוא חושב שיצטרך לשוב לגור אצל ההורים ולעבוד במלצרות. הוא לא יכול לחזור אחורה, הוא חייב להצליח עם הסטארט אפ, הוא חייב לראות מזה כסף ומהר. באותו זמן, בקצה השני והצפוני של העיר התיישב יוסי ורדי על כסא המנהלים המתנדנד ולגם להנאתו מכוס התה. על השולחן בחדר עבודה היו מונחים מעל מאה תוכניות עסקיות של מיזמים וסטארטאפים גאוניים...
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 23/3/07, 16:03

       

      תעצמו את העיניים (מטאפורית, כן?), דמיינו את היקום, דמיינו את מרחבי החלל העצום, את האין סוף. מליארדי כוכבים וגלאקסיות, נעים במרחבים האפלים של החלל מעבר לכל מה שהמוח שלנו מסוגל לתפוס...עכשיו תפקחו עיניים ותחשבו על מרחבי האינטרנט, מיליוני אתרים, בכל רחבי העולם, בכל השפות, ברשת אחת שהולכת ומתעצמת מרגע לרגע. היקום מתפשט, האינטרנט מתפשט. אחרי המפץ הגדול נוצרו המוני אתרי אינטרנט והם הולכים ומתרבים בקצב בלתי נתפס.אנחנו מכירים את הגלקסיה שלנו, את שביל החלב, את השמש שלנו עם 9 כוכבי הלכת שסובבים סביבה. למה אנחנו מכירים אותם? למה אנחנו מכירים רק אחדים ממיליוני אתרים ש"מסתובבים" ברשת? מה מניע אותנו לזכור דווקא אותם, לגלוש אליהם בכל יום, לשמור אותם בתיקיית המועדפים שלנו? עם כל המורכבות שלו המוח שלנו מוגבל, אנחנו מנצלים רק אחוזים בודדים מהפוטנציאל שלו ומיליארדי תאי זיכרון עדיין אינם מסוגלים לזכור אין ספור נתונים. במסגרת המוגבלות הזאת אנחנו תמיד נאחסן במוח רק את המידע שהכי רלוונטי אלינו, כזה שעכשיו או בעתיד נפיק ממנו תועלת. מה בעצם גורם לנו לזכור ולהעדיף אתר אינטרנט זה או אחר?  למה העדפה זו שלנו היא מכרעת בשאלה אילו אתרים יאבדו בחשכת האינטרנט ואילו יצאו לאור?5 תנאים: מוצר מצוין, התועלת לגולש, מיתוג האתר, בידול תחרותי, שמירה במודעות.אם תענו על 5 תנאים אלו, אתם בדרך הנכונה לצאת מחשכת האינטרנט... מוצר מצוין – אתר אינטרנט הוא מוצר לכל דבר. אם נתייחס אליו ככזה נבין את החשיבות בהקמת אתר מצוין, לא פחות מזה, בכל הפרמטרים: קונספט, תיכנות נכון, עיצוב, כתיבה, נוחות גלישה, תמיכה, פיתוח עיסקי. יש הרבה דוגמאות מוכרות לאתרים כאלו. בעולם, my space, youtube, fliker, ובארץ, תפוז (המתמחה בפורומים), ynet (חזק בחדשות), הומלס  (הלוח הכי אפקטיבי), קופידון  (שם נרדף להיכרויות).התועלת לגולש – כל אתר חייב להציע לגולש תועלת. גוגל לא היה הראשון שהציע מנועי חיפוש, אבל הוא היה הראשון שהצליח לפתח אלוגריתם-רובוט שעושה את זה מהר יותר, איכותי יותר, נוח יותר. הגולשים לא היססו. הם החלו לנטוש מנועים מוצלחים כמו altavista וyahoo! לטובת הכוכב החדש, שהכתיב את הקצב החדש והמדהים... את קצב הגוגל.מיתוג האתר – המון אתרים עולים לאוויר, אתרים יפים, מושקעים, עם המון מידע, עם תועלת אמיתית לגולש, אבל מכאן הדרך רק מתחילה. כל אתר חייב למתג את עצמו. לבנות תוכנית מיתוג ומיצוב לטווח רחוק עם מטרות ברורות מראש. נחזור לחלל. את כוכב שבתאי אתם מכירים? כל אחד יכול לדמיין את הטבעות המרהיבות סביבו. גם אתר אינטרנט צריך ויכול להגיע למצב שהגולש ידמיין אותו בראשו גם כשהוא לא גולש באותו הרגע באינטרנט. זהו בדיוק כוחו של מותג, לייצר תמונה רב מימדית של האתר, התוכן שלו, הצבעים שלו, הייחוד שלו.בידול תחרותי – אם אמרנו שמיתוג הוא יצירת התמונה הרצויה של האתר בראשו של הגולש, אז בידול נשיג דרך יצירת ערכי מותג שאין לאתרים אחרים. בדרך כלל יצליח הגולש לתפוס ערך אחד חד וחזק לכל מותג, למרות שיתכנו מספר ערכים חזקים. למשל, הבידול התחרותי של "וואלה!" מזה שנים הוא תמיד הפורטל הגדול והנצפה בישראל, הבידול של "one" הוא האתר הכי מקיף ומעודכן בנושא ספורט, הבידול של "הומלס" הוא הלוח היחיד ש"יעיף" לך מהר את הדירה, הבידול של "נרשמים" הוא כל הצעות הלימודים בישראל, ויש עוד המון דוגמאות.שמירה במודעות – כמו שאמרנו, המוח שלנו הוא מוגבל, לכן יש חשיבות רבה להגיע למודעות של הגולש ולתפוס שם מקום קבוע. אתר אינטרנט, מוצלח ככל שיהיה, מתחרה עם אלפי מותגים אחרים בעולם האמיתי על המודעות ועל הTOM-  (TOP OF MIND) בראשו של הגולש. למודעות מגיעים דרך שילוב של מספר גורמים, פרסום האתר באמצעי המדיה ההמוניים, פעילויות של שיתופי פעולה, חסויות וכמובן יחסי ציבור. רק עיקביות בכל הפעולות האלו תאפשר לאתר להגיע למודעות הגולשים, תחזק את הנאמנות ותגביר את קצב הכניסות לאורך זמן.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 23/3/07, 16:00
        זה קל, זה פשוט, זה מהיר, זה מכניס, זה מעשיר. אז זהו שלא.נכון, להקים אתר אינטרנט היום זה קל מאי פעם, אבל, סליחה על הקטנוניות,  מה הרעיון הגדול של האתר שלכם? מהו המודל העיסקי? מהי הסיבה שמאות אלפי גולשים ירצו להיכנס כל יום לאתר ולהתעמק בו? איך אתם מתכוונים למתג אותו ולשווק אותו? אלו שאלות קצת מטרידות שלא ממש מטרידות את מנוחתו של יוזם ומקים האתר. האדרנלין שמתפשט בגופו, הדולרים שמסתובבים בעיניו, לא נותנים לו מנוח, וגרוע מכך, לא מאפשרים לו להתפקס ולקחת בחשבון מראש את כל ההיבטים.תשאלו את מי שמקים אתר והוא יספר לכם בהתלהבות מטורפת על אתר איזוטרי בשם OZERET4U שלפני מספר חודשים נמכר במאות אלפי שקלים, זמן קצר לפני כן גם אתר הנישה "פרופסור" מכר חלק מהאתר במיליוני שקלים ולא חסרות עוד דוגמאות. נכון, גופים גדולים ופורטלים קונים מכל הבא ליד, מה שיוצר הזדמנויות רבות וקורץ ליזמים זריזים, אבל כדי לעשות את זה נכון, כלומר לעשות "אקזיט" עם ערימת מזומנים שמנה, חייבים לחשוב. כן, לחשוב טוב טוב איך הופכים את האתר שלכם למותג, כדי שהוא לא יפול ויעלם ברשת. תכניסו את זה טוב לתיקיית המועדפים בראש שלכם - אתר אינטרנט הוא מוצר לכל דבר, שהוקם על מנת להציע תועלת וערך מוסף לקהל היעד (מידע, מוצרים לקניה, תוכנות, פלטפורמה לפורומים וביטוי עצמי וכו'). כדי להפוך את המוצר שלכם למותג עליכם לסמן שלוש מטרות עיקריות ולעשות הכל כדי להשיג אותן וכמה שיותר מהר:
        1. מודעות רחבה ככל האפשר לאתר.
        2. הנעה לפעולה, כלומר, לגרום לכמות גדולה של גולשים להיכנס אליו יום יום.
        3. מיצוב האתר בעזרת ערכים ייחודיים אותם נרצה להעביר כמסרים.
         תחשבו על מותגי אינטרנט עולמיים כמו גוגל, YAHOO!, Ebay, My space, ואפילו וואלה!, תפוז, נענע, דה מרקר ולוח הומלס  בישראל, ותיראו בעצמכם את המכנה המשותף: מודעות רחבה ביותר וכמות גדולה מאוד של כניסות מידי יום. אתרים אלו ואחרים הפכו למותגי אינטרנט, כי הם עשו את זה נכון, בזמן הנכון וידעו לשמור על ערכי המותג שלהם מאז הקמתם ואלו הפכו לנכסים.קל מאוד לראות ולהבין שאתרי האינטרנט שהזכרתי (נכון, גוגל הוא מנוע חיפש...) הם מותגים. מתחרים רבים ישירים ועקיפים לא הצליחו לנגוס במעמדם, וחרף השקעה של מאמצים ומשאבים רבים בפרסום קשה להם לתפוס את המקום הראשון, כי הוא כאמור שייך למותגים החזקים. לוח הומלס – כוחו של מותגמלחמת הלוחות בעיצומה, בשבועות האחרונים אנו עדים למאות שלטי חוצות של  לוחות אינטרנט שונים. אבל יש רק לוח אחד שצרוב היטב בראשם של הגולשים, לוח הומלס. מעבר לזכות הראשונים (כבר 6 שנים ברשת), הצליח הומלס להפוך למותג הכי חזק  כל הלוחות. איך? זה התחיל ברעיון הגדול – למה לחכות לעיתוני סוף השבוע כדי לחפש / לפרסם דירה? אפשר לעשות את זה הרבה יותר מהר ויעיל באינטרנט. בנוסף, הומלס הוא  שם חזק ומבדל, עיצוב האתר שונה ולא קונבנציונאלי, נוחות גלישה שלא הכרנו, היצע ענק של מודעות ואפקטיביות מרשימה ביותר. אלו ערכי המותג שהמתחרים לא הצליחו לחקות. אלו ערכים שהפכו את לוח הומלס למותג אינטרנט יחיד במינו שרק הולך ומתעצם. 
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 19/3/07, 22:51

           

          פתאום קם אדם בבוקר עם רעיון למיזם. מה זה קם? קופץ מהמיטה כמו פנתר, תוך שנייה הוא כבר עירני בטירוף, הוא מרגיש איך הלב תופס קצב של מאה ועשרים פמ"ד, האדרנלין זורם בדם והעיניים הבורקות מקבלות צורה של מיליון דולר וצבע ירוק. עד לפני רגע הוא היה שכיר בכיר ומשועמם במפלצת היי-טק בהרצליה פיתוח, עכשיו, בתודעה הוא כבר לא שם, הוא במקום אחר, יפה וחלומי יותר. המחשבה על המיזם לא נותנת לו מנוח, לנגד עיניו רצים שמות של סטארטאפים ואתרי אינטרנט שעשו אקזיטים מטורפים במאות מיליונים, באוזניו מהדהדים קולות הצחוק המתפרץ של צ'אד הארלי וסטיבן צ'ן, מקימי YOUTUBE , שנמכר לגוגל במיליארד וחצי דולר. ועכשיו גם לו יש את רעיון המאה מיליון, אתר אינטרנט מיוחד "ווב שתיים וחצי" עם חיבור לסלולרי ועם מאגרי "דאטאבייסים" אין סופיים, קסטומיזציה, ספציפיקציה ועוד אפליקציות מטורפות. ובכל דקה עולה לו עוד רעיון איך לפתח את האתר ואיך להפוך אותו לגלובלי שמדבר בשבע שפות לפחות. הלו"ז שלו ברור והוא אפילו סידר את הכל באקסל: חצי שנה פיתוח ותכנות, חצי שנה באוויר, חודש וחצי גיוס משקיע, חודשיים שיווק ויח"צ, חודש מו"מ עם גוגל, הסכם מכירה, קבלת צ'ק שמן, הפקדה בבנק המאוס עליו, מסיבת ניצחון עם החבר'ה בהאנגר בנמל, למחרת קפיצה לסוכנות מרצדס, קבלת מפתח של דגם הקופה, סיבוב דאווין עם החברה הפצצה החדשה... הכל מתוקתק, הכל מחושב עד הפיקסל האחרון.בספרו "חוכמת היזמות" כותב המחבר גאי קוואסקי: "יזם איננו תואר או תיאור תפקיד. זהו מצב נפשי של אנשים שרוצים לשנות את העתיד". הגדרה נכונה ומדוייקת. הכל פסיכולוגי, הכל מתחיל בראש וההחלטות באות מהבטן. הרי רעיונות מבריקים יש המון, אבל יזם אמיתי רואה גם את החזון, הוא מרגיש את זה בבטן ומכוון במודע ובתת מודע את כוונותיו ומעשיו למימוש החזון.לחברים יאנוס פריס וניקלאס זנסטרום היה רעיון לפני חמש שנים. הם חשבו על תוכנת שיתוף קבצים פתוחה לכל וכך נולדה "קאזה", המליארדים שהם גרפו לא ממש הרגיעו אותם, להיפך, הם נתנו להם דלק להמשיך למיזם הבא. וזה לא איחר להגיע. פריס וזנסטרום הביאו לרשת את SKYPE. רעיון ששווה יותר ספרות אחרי האחד מ"קאזה". ויש עוד שמות ועוד מיזמים ולכולם מכנה משותף אחד - הדרך להוציא לפועל רעיון גדול למיזם ששוויו בשוק מליארדים עוברת דרך משולש הזהב: רעיון-חזון-ממון. כל אחד ממרכיבי המשולש הוא הכרחי להגשמת החלום ולסלילת הדרך להצלחה הגדולה.אם, למשל, יש לכם רעיון גדול לפתח מנוע חיפוש מהיר, חזק ואיכותי זה יכול להיות נחמד, אבל יהיה לכם קצת קשה מול מנוע איזוטרי כמו גוגל. בטח  תקפצו ותגידו שכאשר לארי פייג' וסרגיי ברין חשבו על הרעיון לפני 6 שנים, בשוק שלטו מנועי חיפוש ענקיים כדוגמת ALTA VISTA ו- YAHOO!, ועובדה, הם שיחקו אותה והיום המתחרים יכולים לחפש אותם בסיבוב (ועדיף שאת החיפוש יעשו בגוגל). אז נכון, החברים פייג' וברין לא המציאו את הגלגל, אבל הם ללא ספק קבעו סטנדרט חדש של חיפוש לפי מילות מפתח במנוע טורבו, שהשאיר את המתחרים הרחק מאחור. ברעיון של גוגל המפתח להצלחה היה לשפר לאין ערוך את הקיים ולהציב סטנדרטים חדשים וגבוהים ביותר.לקפוץ לבריכה שבה שוחים כבר כרישי אינטרנט אתם יכולים, אבל הסיכוי שלכם להביס אותם הוא קטן ביותר. מצד שני, אם יש לכם רעיון חדשני שיש לו  ערך מוסף שאין לגוגל, MYSPACE, METACAFE ועוד כרישים פטישים, ואם אתם גם רואים בבהירות את החזון וכל הדרך להגשמתו, אז כל מה שנותר לכם זה למהר. פעם, טרום עידן הפס הרחב, בכלכלה הישנה, החזקים ניצחו את החלשים. היום, כדי לנצח אתם לא צריכים להיות חזקים, אתם חייבים להיות מהירים. אתם לא יכולים לקחת את הזמן בסבבה, כי זמן זה כסף. או שאתם מאבדים אותו או שאתם עושים הכל כדי להשיג אותו. בהנחה שאתם לא נכדיו של וורן באפט ושביל גייטס לא בדיוק מסב לידכם בליל הסדר, אז מימון המיזם שלכם הוא חלק בלתי נפרד ממימוש החזון. הלוואות, אנג'לים, קרנות הון סיכון, קרובי משפחה, חברים ועוד אלף ואחד ואחת דרכים להשיג כסף. נשמע קל? אז זהו, שלא. המרדף אחרי משקיע עלול להיות מתיש ומייגע ובמקרה הזה סבלנות היא הדרך המהירה מכולם. אף אחד לא ישקיע במיזם שלכם בלי שתענו לו על שתי שאלות מכריעות: אחת, מהו הערך המוסף והמיוחד של המיזם שלכם לעומת אחרים? שתיים, עד כמה אתם מחוייבים להגשים את החזון העסקי שהצבתם? תשובות מדוייקות ונכונות על שאלות אלו והמשקיעים יתעניינו מאוד במיזם שלכם. מאידך, אני מכיר לפחות שני יזמים ש"הרימו" לבדם מיזמי אינטרנט מדהימים והשקיעו את כל מירצם ואונם (הונם היה אז נמוך) מתחילת הדרך והיום הם כבר קוצרים את פירות המזומנים.הבהלה לזהב של המאה ה- 21 כבר בעיצומה ובכל יום אלפי יזמים מתעוררים עם הרעיון הגדול שלהם ויוצאים לדרך. אמנם עם חששות, התלבטויות ודילמות לא קטנות, אבל בידיעה ברורה שיש יתרון אחד גדול - באינטרנט יש מקום לכולם. אין תנאי קבלה, אין רגולטורים ואין כרישי נדל"ן או נפט שיאכלו אתכם בלי מלח. תעשו את זה נכון, תהיו ראשונים ומהירים, תחיו את החזון בכל שנייה ותבינו שגם פייג' וברין הם בני אדם שיכולים יום אחד להתקשר לנייד שלכם ולקבוע פגישה. תענו לממתינות.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 19/3/07, 22:50

            השנה היא 1981, ישראל עדיין באופוריה מהזכייה באירוויזיון של להקת "חלב ודבש" עם השיר "הללויה", מכבי ת"א בכדורסל על המפה עם עוד גביע אירופה לאלופות, בגין ושרון מלכי ישראל נואמים בכיכר (אחרי הפצצה מוצלחת של הכור בעיראק), עלם צעיר בשם דודו טופז כובש את הבמות, בטלויזיה, ערוץ 1 עדיין בשחור לבן, גברת צ'יבוטרו מלמדת אותנו איך לחסוך בחשמל, טוני ודאג אבודים במנהרת הזמן, בעוד ספי ריבלין וציפי מור משתעשעים במכונה חדשה שהם בנו, פסגת הטכנולוגיה דאז, "הגרוטיאדיה". מעבר לים, באמריקה הרחוקה סופרמן 2 מעופף במטרופוליס, הבי ג'יז כובשים את המצעדים עם ג'ינסים הדוקים, מייקל זומם התנתקות מחמישיית ג'קסון ומצבעו השחור, רונלד רייגן, נשיא ארה"ב וקאובוי הוליוודי, נבחר לאיש השנה של המגזין "טיים". באותה שנה, אי שם במערב ארה"ב קורה אירוע שולי ולא ממש משמעותי, חברת IBM  משיקה את ה- PC החדש, המחשב האישי הראשון.25 שנה אחרי, דצמבר 2006. מגזין "טיים" בוחר את איש השנה. על שער המגזין צילום של מחשב אישי והכותרת היא YOU.  אני, את, אתה ובעצם כל הגולשים בעולם הם אנשי השנה. בחירה שמבטאת את המהפכה הגדולה של הדור האחרון. רק 25 שנה עברו ואין היום בן אדם בעולם שיסביר איך הסתדרנו לפני כן בלי המחשב האישי בכלל והאינטרנט בפרט. שנת 2006 מסמנת רעידת אדמה בעוצמה 9 בסולם גוגל - מנוע החיפוש שטרף את הקלפים ושינה במהירות הפיקסל את כללי הגלישה מצד אחד ואת כללי הפרסום מצד שני. ואם גוגל יצר רעידת אדמה אז בעקבותיו הגיע השנה גל צונאמי הידוע בשם WEB 2.0 . נכון להיום עולם הפרסום באטרף. סופת הפרסום באינטרנט שינתה סדרי בראשית במדיה והנינוחות הבטוחה פינתה מקומה לסערה שמטלטלת ספינות מדיה כבדות כמו הטלויזיה, העיתונות, שילוט החוצות והרדיו. הפרסום באינטרנט מהווה נכון להיום רק 6-7 אחוזים מהעוגה השלמה, אבל ההערכות לסוף 2007 נעות בסביבות 15-25 אחוז (תלוי את מי שואלים). צמיחה פנומנאלית, שמחייבת את המפרסמים והפרסומאים להערכות מחודשת. רגע לפני השנה החדשה יש לא מעט נושאים שבוודאי יכנסו לתיקיית המועדפים ויעמדו על סדר היום של מי שמחובר לרשת כל היום. להלן שישה מהם: 

            1. מנועי החיפוש – (אזהרה: בשורות הבאות מונחים שוברי שיניים) סרגיי ברין ולארי פייג' פיתחו מנוע חיפוש מתוחכם ששינה סדרי גלישה, ביצע אקסטנציה של הבינה האנושית והפך לפלטפורמה פרסומית אפקטיבית. פעולת חיפוש באמצעות מילות מפתח אפשרה לאלפי עסקים להיחשף למיליוני גולשים בדרך שאף מדיה אחרת לא הציעה להם לפני כן. במילים מסובכות, הפרסונליזציה של הגולש גרמה לספציפיקציה של המסר הפרסומי. מנועי חיפוש בכל התחומים הצטרפו למהפכה ועשו סדר בים של מידע: דירות, מכוניות, עבודה, היכרויות, תיירות, קבצי וידאו, מוסיקה וכל מה שזז. מה יהיה? נראה יותר ויותר מנועי חיפוש ומעבר בלתי נמנע לחיפוש איכותי, שיוביל לקסטומיזציה, כלומר התאמת המוצר והמסר הפרסומי לגולש בהתאם לניתוח מאפייני החיפוש שלו.
            2. עוברים ל- WEB 3.0 – אם  WEB 1.0היה הזרמת תוכן של חברות האינטרנט בלי אפשרות של גולשים להגיב, ו-    2.0 WEB נשא את דגל יצירת התוכן ע"י הגולשים (שיתוף קבצים, בלוגים, פורומים, טוקבקים) אז WEB 3.0 יאופיין במערכת העברת מידע דו סטרית בין בעלי האתרים והמפרסמים לבין הגולשים, תוך התייחסות אינדיבידואלית לאופי הגולש ולתחומי ההתעניינות שלו. למשל, גולש לחוץ שמחפש חופשה משפחתית בעוד שבוע בלונדון יקבל הצעת מחיר אחרת מגולש שמחפש את אותה חופשה בעוד חצי שנה. בספר "כלכלת האינטרנט – אסטרטגיה תחרותית לעידן הדיגיטלי" (מאת סון יאנג-קוי ואנדרו בי. ווינסטון) ניבאו המחברים את המודל המשתנה של המידע והתמחור והתאמתו לגולש לפי פרמטרים של מאפיינים אישיים וזמן (ע"ע קסטומיזציה). מומלץ לקרוא, ולהפנים.
            3. אתר לכל גולש – כל אדם הופך להיות אזרח הרשת. כל התגובות שלו, האתרים אליהם הוא גולש, העסקאות שביצע, ובעצם כל פעולה שלו "נרשמת" ומתועדת . מסתבר שאפקט "האח הגדול" לא ממש מרתיע את הגולשים. יתרה מכך, יותר ויותר מקימים אתר אישי ללא עלות כספית (דרך אתרים אחרים שמאפשרים זאת) ובכך יוצרים תרבות חדשה המושתתת על קהילות וקבוצות הומוגניות, שחיות ומתנהלות ברשת האינטרנט גם אם אין כל קשר ביניהן בעולם החיצוני. הכריש המהיר מכולם, גוגל, הריח את פוטנציאל ההכנסות מהמגמה והשיק את גוגל Adsense וכך מאפשר לבעלי אתרים ליהנות מהכנסות שוות מפרסום עסקים באתר שלהם.
            4. אתרי נישה – נכון ש"וואלה!" ו- YNET הם הפורטלים הגדולים ביותר עם טראפיק עצום, אבל מחירי הפרסום שם בהתאם. אם בעבר למפרסמים בינוניים ובייחוד קטנים לא היתה אלטרנטיבה ראויה, שנת 2006 פתחה את הדלת לפרסום באתרים קטנים יותר וכך המפרסמים תופסים שני ציפורים בקליק אחד: גם אפשרות לפרסם במחירים סבירים וגם לפנות לקהל היעד שלהם בצורה יותר ממוקדת. אתר בנושא דירות, למשל, מאפשר לאנשי מקצוע בתחום לפרסם ו"לתפוס" את הגולשים במקום הנכון. המגמה בה חברות ענק כמו דפי זהב ואינטרנט זהב קונים אתרי נישה תתרחב, כל הצדדים יהיו מרוצים, כולם ירוויחו ובה לציון דוא"ל (מגפת הניוזלטרים רק בתחילתה).
            5. פרסום בסלולרי  - מדברים על זה שהפרסום בסלולרי יגלגל יותר כספים מהפרסום באינטרנט. את הנוסחה של פרסום בסלולרי עדיין לא פיצחו, אבל נראה שהפתרון נמצא בשילוב האופטימלי בין הסלולר לאינטרנט. כבר היום, באתרים מסוימים, יש "סוכן חכם" ששולח לך הודעות SMS לפי קריטריונים שהגדרת באתר. ניתן גם להפעיל את הגולש ולבקש שישלח SMS כדי להשתתף במכרז שנערך באינטרנט או לשלוח לו לנייד קופון מתנה לסרט בתנאי שיגלוש לאתר של קניון מסוים ועוד רעיונות משולבים.
            6. קניות באינטרנט – המחסום הפסיכולוגי של קנייה דרך האינטרנט נשבר. הגולשים כבר לא מפחדים להשאיר את מספר כרטיס האשראי הפרטי (ויש גם את PAYPAL ושרות חדש של גוגל, "צ'ק אאוט").  "אמאזון" ו- ebay הם רק הקצה הבולט של הקרחון, אבל יש עוד מאות אתרים שמציעים מוצרים ושרותים בתשלום. התופעה גורמת להקמת חנויות מקוונות, כי היום כל אחד יכול. יש לך רעיון למכור חולצות T עם הדפסים משוגעים? תקים חנות וירטואלית וזה גם לא יעלה לך כסף, כי יש אתרים שמאפשרים זאת (אתרcafepress הוא מהגדולים בעולם). ואם יש רעיונות, ויש מסחר ויש פלטפורמה וכבר אין פחד אז היכונו למבול של חנויות מקוונות ב- 2007.

             HAPPY NEW YEAR . COM

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 19/3/07, 22:48

              גלובס, נתח שוק, 2.11.06:

              "מהפך: גוגל צפויה לעקוף הטלויזיה הבריטית בהכנסות מפרסום" 

              בבור של משרד הפרסום מקליין-דיקסון ישבו זו השעה השישית ברציפות מנכ"ל המשרד, מנהל חברת המדיה ונציגים בכירים מערוצי הטלויזיה 10 ו- 2.  עשן הסיגריות ואדי האספרסו רק הכבידו על האווירה המיוזעת והמתוחה. "אני שונא שקוראים לי מדיה מסורתית" רעם בפעם החמישית נציג בכיר מערוץ 2 והיכה באגרופו על העיתון הורדרד שהיה מונח מולו. "אני מסורתי? אני מהפכני! בלעדי לא הייתה נולדת נינטייב, בלעדי יפית לא היתה ג. לי יש תוכן, אני עושה בידור, אני מלך הרייטינג". כולם התגברו על תחושת הבחילה והינהנו בהסכמה. איזה צוות חמד, כאילו אף פעם לא ניהלו מלחמות על עמלות יתר והסכמים מלמעלה, מתחת ומכל הצדדים על חשבונו של הלקוח. ירדנה, התקציבאית, נכנסת כולה חיוכים, "השחור ליודה" פקד מנכ"ל המשרד, ולעצמו מלמל "לא קל להיות מנכ"ל, מצד שני לא כדאי להיות תקציביאי" (הקופירייטר עדיין לא יצא ממנו גם אחרי 30 שנה בענף הפרסום).יודה, מנהל חברת המדיה, לגם מהשחור והפציץ: "חבר'ה, זאת מלחמה! לא פחות מזה, אם נמשיך להירדם בשמירה האינטרנט יקבור את כולנו ואז כולנו יכולים רק להתגעגע ל- 15 אחוז עמלה. חייבים לפעול ומהר, עזבו עכשיו את המלחמות בינינו, כולנו באותה טיטניק, בואו נחשוב איך שורדים מול כרישי הרשת ובעיקר מול מלך הכרישים. גוגל." האינטרנט שבר את חוקי הפרסום, הוא ניתץ לרסיסים את חוקי המדיה, התקציב והקריאטיב. חשיבה שבלונית ובנאלית פינתה מקומה ליצירתיות, פתיחות ואנרגיות חדשות. מוצרים, שירותים וחברות קטנות, שהפרסום הכי נועז שהם עשו עד כה היה דייור של עלון A5 מתקפל בתיבות הדואר, קיבלו "זץ" לתודעה וראו את האור בקצה הגוגל. גוגל adwards בישר את בואה של המהפכה. פתאום הלקוח קובע כמה הוא משלם, אם בכלל. פתאום כל מסגר נהיה מלך. שמת חצי דולר יותר? אתה ראשון יא קזה! לפני כן,  בטלויזיה, אם באת עם 20,000 דולר (כי זה מה שיש לך) היו צוחקים עליך 45 דקות רצוף ואח"כ שולחים אותך לשניים וחצי ספוטים ב"אוף פריים טיים" בשידור החוזר של "בנות גיל הזהב" עם רייטינג של 1.8 בשיא.חוקי תקציב הפרסום נשברו לחתיכות קטנות קטנות של כסף. 150,000 עסקים קטנים בישראל יכולים לקבל עכשיו חשיפה אפקטיבית בגוגל. במקום להיות ממורמרים בלי קשרים בטלויזיה עכשיו הם מאושרים עם קישורים ממומנים. ומה עם הקריאטיב? לדני בעל משרד הנסיעות הקטן ברמת גן תמיד היו יופי של סלוגנים ופנטזיות לקחת את בר רפאלי כפרזנטורית של העסק, אבל להפתעתו הוא קיבל הצעות לקמפיין במחיר של 6 ספרות בדולרים ולא 3 ספרות בשקלים, כי זה מה שיש לו.ובכל זאת דני התאמץ, גייס כסף ואנרגיות חיוביות ומכין בימים אלו סרטון פרסומת ויראלי בעלות של 500 דולר (לא לפני שדאג להקים אתר קטן, חמוד ודינאמי בשביל העסק). דני הולך על האופציה הויראלית, הוא יפיץ את הסרטון חינם במיילים ואפילו בן של חבר לימד אותו איך להעלות אותו ל- YouTube. יש לו רעיון פרובוקטיבי, סקסי, ש"אי אפשר לראות כמוהו בפרסומות בטלויזיה, כי פשוט לא היו מאשרים אותו לשידור". הוא אומר בניצחון. סקר TNS שנערך לאחרונה עבור גוגל גילה כי 80% מהגולשים מבצעים רכישה פיזית אחרי חיפוש באינטנרט. החיוך של דני מתרחב, הוא גם שמח לקרוא שלא פחות מ- 63% מהגולשים מבצעים חיפוש מקוון ורכישה לא מקוונת בתחום התיירות והנסיעות (עכשיו דני בסכנת התמכרות לסקרים ול"אלקסה"...)היום אלפים ומחר מאות אלפי בעלי עסקים כמו דני ישקיעו 100 או 200 דולר בפרסום באינטרנט ואח"כ גם יוסי, הבעלים של רשת בתי הקפה ואח"כ רני ועינת הבעלים של רשת בגדי הילדים ובטח גם סמנכ"ל השיווק של חברת המשקאות יעשה טרנספר חלקי לתקציב הפרסום השמן מהטלויזיה השבעה לפרסום ברשת הרעבה וגם רון מנכ"ל חברת... זמן שווה כסף. חוק בעסקים. וגוגל מתקתקים מחדש את חוקי הזמן. הכל הרבה יותר מהיר, יותר נגיש וזמין, בלי רגולציה ובלי פרובלמיזציה. עכשיו באיחור לא אלגנטי הטלויזיה נכנסת למסלול חשיבה מהיר, מנסה להדביק את קצב ההתפשטות של גוגל ולצאת לקרב הגדול בפריים טיים, מצד שני הטלויזיה מאוד רוצה לשמור על המיצוב שלה כמדיום מוביל ויוקרתי. יתכן מאוד שדני ועוד מאות אלפי בעלי עסקים ימשיכו לעקוב במתח אחרי ג'ק באואר מול הפלאזמה החדשה והמסורתית, אבל את הכסף על פרסום העסק הם יזרימו למלך הכרישים באינטרנט. הוא כבר השחיז שיניים למלחמה הגדולה.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 19/3/07, 22:34

                האינטרנט מריץ את הזמן יותר מהר. לא עובדה מבוססת, תחושה פנימית. לא רק שלי. קצב הדברים הופך להיות הרבה יותר מהיר, אוטוסטרדת המידע, כבר עברה את מהירות האור. אתה מעלה היום סרטון-קליפ שצילמת בבית שלך ברמלה (Youtube), מחר אינגריד משוודיה, ג'ון ממיסיסיפי ואליזבט מסידני רואים אותו ומעבירים אותו הלאה. תוך חודש 100 מיליון איש בכל העולם רואים אותך מפזז מול המצלמה (ברמלה, כן?). הכותרת בעיתון של היום לא רלוונטית, הכותרת באתר מחזיקה 5 דקות ואח"כ מתפוגגת ומפנה מקומה לכותרת חדשה. סנסציות מחזיקות יומיים סקופים לא מחזיקים מים. היום הגולשים מעלים ידיעת וחדשות ומדרגים אותן (Digg). את הגיליוטינה ברשת מפעילים הגולשים, מצמוץ קטן ופיספסת, כי החבר'ה מתורכיה לא מתים על המאמר שלך. בחור נחמד מכרמיאל רוצה למכור חתיכת מתכת, שארית של קטיושה, הולך לכיכר השוק המרכזית והעולמית (ebay), תוך דקות כל העולם ואחותו יודעים, מציעים מחיר, אולי הוא יעשה כמה דולרים שיעזרו לו לשפץ את הדירה שלו שנפגעה מהטיל.צה"ל נכשל/הפסיד במלחמה בלבנון. כבר לא צריך ועדת חקירה, אלפי טוקבקים ובלוגים לא טועים. הם פשוט צודקים. למה לחכות יותר מדי? כשלון הוא כשלון. יש דברים שרואים מיד, וכשהם עולים לרשת לכל אחד יש מה להגיד. ולמה לא בעצם? אם יש מי שיקשיב יש גם מי שיקליד. חברה מסחרית קיפחה אותך? לא קיבלת שירות? תנקום, תכניס להם בחזרה באבו אבו ה- WEB 2 בומבה כזאת שהם לא ישכחו אותך. לא צריך מכתבים עם בולים ולא צריך את רפי גינת בעוד חודש בטלויזיה. המקלדת שלך מדברת בשבילך מעכשיו לעכשיו בפורומים, בטוקבקים, באתרי חדשות ודעות שאת התוכן שלהם מעלים הגולשים בעצמם.  לא בנאלי, ויראליזמן זה כסף, אז למה לבזבז אותו? אין עודף. גם אין רחמים. קחו פרסומת שעולה ברשת, אורך החיים שלה הוא שבוע וזה במקרה הטוב אם היא מגניבה והופכת לויראלית. אם היא לא "יציאה" הגולשים מסובבים את הבוהן למטה והיא נבלעת בחשכת האינטרנט. זכורה לי פרסומת מעולה לאבקת כביסה שבה הבגדים משולים לדגי הים השונים והמרהיבים. הבגדים "שוחים" בעומק האוקיינוס הכחול ולרגע העין חושבת שמדובר בדגים, אבל לא, רק בגדים. קיבלתי את הפרסומת הזאת במייל מעשרה אנשים שונים, הראו אותה גם בתוכנית בוקר בטלויזיה והיא עדיין ממשיכה לרוץ. דוגמא נדירה לאורך חיים כמעט ניצחי במונחים של פרסומת ברשת. בדרך כלל  תוך ימים ספורים הפרסומת נעלמת ומפנה מקומה בתודעה לאחת אחרת. לגולשים אין זמן להתחכמויות, הזמן שלהם יקר, יש יותר מדי אתרים, פורטלים ומשחקים לגלוש בהם, מהבאנרים כבר מתעלמים מזמן וסרטוני פרסומת יצליחו רק אם יהפכו לויראלים. ואז... פרסומת אחת טובה יכולה להגיע חינם למאות אלפים ולעיתים למיליונים בארץ ובעולם. רק שלא תהיה בנאלית, שלא תהיה כמו אלו בברייק הפרסומות בטלויזיה, שם הקהל הוא שבוי. ברשת הקהל משוחרר, חופשי להחליט מה טוב לו, מה מתאים לו לראות ואיזו פרסומת תעבור את רף השניה וחצי.  נשק לתודעת המוניםהזמן קצר? גם הזיכרון קצר. וגם הסבלנות. ברשת צריך מיתוג מהיר. רק מסר שעובר מעניין, שונה, לא צפוי, תופס את העין וחשוב יותר נכנס למודעות, חודר לתודעה. אני קורא לזה נוסחתUnexpected Relevant. פרסומת שעונה על הנוסחה הזאת היא נשק חודר תודעה. לפני ים בזמן, טרום זמן אינטרנט, חברת האופנה "בנטון" עשתה קמפיינים, חברתיים, פוליטיים, עם אמירה. ראינו שם חולה איידס רגע לפני שהוא נפרד מהעולם הזה, ראינו חולצה מוכתמת בדם של לוחם סרבי שנהרג במלחמה, ראינו סוס לבן מזדווג עם סוסה שחורה, וראינו וראינו ואחרי זה דיברנו על זה ועוד דיברנו. כל העולם דיבר על הקמפיינים הלא שיגרתיים והלא צפויים של  "UNITED COLOR OF BENETON" . רלוונטיות? מבחינת החברה זה היה סופר רלוונטי. "בנטון" היא הרבה מעבר לבגדים, "בנטון" היא הצהרה (Unexpected).

                ומה קורה ברשת? לפני חודש דיברו כולם על מאט, מתכנת מחשבים בן 29 מארה"ב, שמכר את כל רכושו ויצא לטיול חובק עולם. הבחור הצטלם בכל מקום כשהוא רוקד ריקוד מוזר. יצא שהוא רקד עשרות ריקודים והעלה אותם כקליפ באינטרנט. חברת מסטיקים זריזה אימצה את הבחור, קראה לו, שלחה אותו שוב לארבעים יעדים בעולם לרקוד שוב את הריקוד ועשתה מזה קליפ, שרץ ויראלי. מה הקשר למסטיקים? שאלה טיפשית, אין קשר וגם לא צריך להיות, צריך שהקליפ יעבור במיליוני מיילים ושידעו שחברת המסטיקים שלחה את הבחור לכל העולם (בעזרת יח"צ). זאת הפרסומת של עולם הרשת, פרסומת שהיא נשק לתודעת המונים, פי מיליון זכורה ואהודה מכל הבאנליות שהרגילו אותנו.

                shaul@onandoff.co.il

                דרג את התוכן:

                פרופיל

                שאול מידן
                1. שלח הודעה
                2. אוף ליין
                3. אוף ליין

                תגיות

                בלוג אישי

                גלובוסמן - אלפי טיפים והמלצות של גולשים

                גלובוסמן - פוסטים ותמונות