משה?

מה?

אני חושבת שאני בהיריון, תסתכל על הבטן שלי.

אני לא שם לב לכלום.

מה אתה לא שם לב, אתה לא רואה?

לא!

אז אני בהיריון אני בטוחה.

את רק חושבת, נכון?

נכון.

אז מה אני אמור לעשות אם את רק חושבת שאת בהיריון ואת לא בהיריון?

אני מרגישה בחילות.

אבל הבחילות יכולות להיות מהאוכל אצל אבשלום מאתמול. אכלת דג, נכון?

כן, אבל אני חושבת שאני בהיריון, כי הבטן התנפחה לי וגם הפנים קצת.

וזה מהריון את חושבת?

כן משה, אני כמעט בטוחה.

אז אולי תקני ערכה, או תלכי להיבדק ואז נדע בטוח?

עכשיו יש כדורגל וזה מאד מפריע לי להתרכז.

אבל משה???

מרסל אני רואה שמשעממם לך.

למה כשיש משחק הכי חשוב את פתאום, או רעבה או צמאה או רוצה לצאת או בהיריון! למה??

עכשיו אני מרגישה  שהבטן שלי מקרקרת ואני חושבת שזה מההיריון.

היריון, שמריון, לכי לשכב קצת.

וואו – איזה גול !!!!!!!!!!

מה עכשיו עם הגולים, שאני בדיוק חושבת שאני בהריון. אתה לא מתייחס אליי בכלל.

משה (מיילל) אבל מרסלינקה את יודעת שאני מת עלייך, חולה עלייך, אבל יש כדורגל.

את יודעת מי משחק נגד מי? צ'לסי נגד מנצ'סטר יונייטד.

מי אלו?

דיי מרסל, אלו החברים של זלדה מהקומה למטה. מה את חושבת? אלו הקבוצות
הכי חזקות בכדורגל.

רוצה לשבת לידי? וואו איזה גול!!!! אני מת!!!!!!

משה!

מה?

אתה באמת הולך למות?

לא מרסל אני עדיין חי אבל עוד מעט אמות מהנדנודים שלך. דיי רחמי עליי.
תני קצת ספייס.  אני מבטיח שאחרי הכדורגל אשמע הכול.

טוב, אני אשב לידך קצת ותסביר לי.

כן, כן, מה שתרצי העיקר תני קצת לראות  את  ההנאה הכי גדולה שלי,  ה כ ד ו ר ג ל.

ואחר כך תתייחס אלי?

כן!

ביי!  

זהו , רק ביי? בלי נשיקה, בלי חיבוק?

מרסל אני עוד מעט מאבד עצמי לדעת אם את לא הולכת לנוח, או לאן שאת רוצה, אפילו לקניות!

רק לכי, לכי, לכי.

אוקיי אז תביא את הויזה שלך.

מרסל לוקחת את הויזה בשמחה ומדלגת לה לקנות לה איזו שמלה חדשה, טרום היריון שאולי יבוא בקרוב.

                       כל  הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ מאי 2013 

לבושים חגיגית נסענו "לחגיגת" ליל הסדר.

התיישבנו בסדר מופתי בשולחן הארוך כ-15 איש והחזקנו את האגדות.

ברוך אתה ה' מלך העולם.......

הקידוש הסתיים הורמו כוסות לחיים. התחלנו לקרוא באגדה אחד אחרי השני.

לא הבנו כל כך מה כתוב כי חלק מהאנשים מיהרו לקרוא ואז החלו צעקות מהסוף של השולחן.

מה אתה קורא מהר תקרא לאט.

אבל אני רעב, איפה הכוס של אליהו? אוי אני לא רואה אותו.

את מי זה מעניין עכשיו.

לא חשוב תסיימו לקרוא ונגיע ל לעיקר - לאוכל.

אבל קודם צריך לאכול את הביצה. מתי אוכלים את הביצה?

לא יודע, צורח מישהו בסוף השולחן.

אבל יש את החרוסת והמרור.

עוד לא הגענו לזה.

תקרא בינתיים בעמוד 22.

מה לקרוא שם?

אנחנו, ברבי אליעזר ורבי טרפון ועוד איזה רבי אחד שהמה הם אמרו?

מה הם אמרו?

מה זה חשוב מה הם אמרו?

טוב איך אתה קורא אידיוט? אתה לא מבין כלום.

מה יש להבין, הם אמרו וזהו .

מתי מגיעים לאוכל?

חכה חמור, עוד מעט אמרו לך, הנה בעמוד 22 למטה מה נשתנה  הלילה הזה.......

תקרא שמואל!

זה תור דנה.

מה פתאום, זה תור דני!

טוב, כולם ביחד: שבכל דור ודור ...... 

מתי מחביאים את האפיקומן?

עוד לא אכלנו את המרור.

עוד רגע עם המרור, קודם אוכלים את הביצה?

לשם מה הביצה הקשה הזו?

לא יודעת, אבל תאכל?

תרימו כוס יין, זה עכשיו.

סיימנו כוס אחת, שמואל - תמזוג לי יין.

חיים תעביר לה את היין.

אוף, איזה מטומטם שפכת את חצי הבקבוק על השולחן.

שרה תביאי מפיות.

נו תנגב תספוג, תספוג.

הלאה, מה עכשיו?

ונצעק אל ה'....

איפה זה?

עמוד 25 למטה.

מה פתאום למטה, זה למעלה.

ונצעק אל ה' אבותינו....

אתה לא מסוגל לקרוא בלי שגיאות, יה דביל?

שולי תקראי את.

טוב אני קוראת יותר טוב.

אוףףףף תקראו כבר ונסיים עם זה.

דם, צפרדע, כינים, ערוב.........

עכשיו הגענו לדיינו.

זה ארוך.

לא נורא, אתה לא מסוגל לשיר את דיינו?

זה חוזר כל הזמן דיינו, דיינו  וזה ייקח שעה.

אילו הוצאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו.

דדיינו דדיינו דדייייינווו דיינו דיינו דיינו דדיי דיינו.   

אוף דייייי כבר זה ארוך.

מה עם הביצה הקשה? 

אילו נתן לנו... נתן ......

נתן, שייתן כבר את האוכל.

פסח מצה ומרור. זהו?

תביאו את האוכל.

אני רוצה לשיר אחרי האוכל אחד מי יודע ושניים מי יודע אומר שי.

טוב, אחרי  אחרי האוכל.

האגדות סולקו במהרה  והאוכל התחיל להגיע . גפילטעפיש, מרק, בשר,
סלטים, עופות, קינוחים  וסלט פירות.

כל אחד תרם משהו.

זה טעים מאד. תעבירי לי את העופות.

לא, אני רוצה את הדג.

האוכל מועבר מאחד לשני מאחד לשני.

יש פה לכולם ת תרגעו.

שמעיה פותח את החנות של המכנסיים. אני מתפוצץ.

אז מה דחפת לעצמך כל כך הרבה.

הייתי רעב מת.

האוכל הסתיים, כולם במכנסיים עם כפתור פתוח מנסים לנשום ובקושי מצליחים.

בואו נצא קצת למרפסת.

תביאי את הסיגריות שלי .

מי יכול לזוז ,לך תיקח אתה!

לא מסוגל. אז אל תעשן.

נו ומתי חוזרים לשיר את  אחד מי יודע? שואל אחד הילדים.

בשנה הבאה מתוק, בשנה הבאה. אני עומד להירדם.

וזהו כך הסתיים ליל הסדר 2013 .

            כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון  @2013

עברה שנה, אתם בטח זוכרים שהייתי קטן וחסר אונים כזה, שכולם רק באו ועשו לי קוצ'י מוצ'י ואיזה חמוד ואיזה מתוק. האמת שנאתי את זה. ההורים שלי גם לקחו אותי לפיזיותרפיסטית  פרטית, כי לא הסתובבתי מצד לצד ולא עשיתי את כל מה שכתבו בספרים. נכון הייתי קצת עצל, לא בא לי לעשות מה שכולם עושים, כי אני יחיד ומיוחד. אבל ההורים שלי תמיד היו בלחץ, אולי יש לי איזו בעיה מוטורית? טוב מה אני אעשה? האמת - לא אכפת לי. גדלתי, הגעתי סוף סוף לגיל שנה ועוד לא הלכתי. בשביל מה ללכת כל כך מוקדם? כדי ליפול? להיפצע? פשוט ניסיתי לעמוד בכל מקום, לפעמים זה הצליח ולפעמים לא.

אני מאד אוהב לאכול. אני אוכל ה כ לללל ולא אומר אף פעם לא כשמציעים לי. תמיד פתחתי את הפה לרווחה ובלעתי את מה שנתנו לי. את הקציצות, הקישואים, הפטריות והחביתה - ה כ ל.

אני לא ילד שאומר לא לאוכל כמו התינוקות הרזים והשחיפים ההם.

אני תינוק לא שמן ולא רזה, אני תינוק בריא.

 
אני הולך לפעוטון מגיל חצי שנה כי ההורים שלי עובדים. מה לעשות? האמת הרבה יותר מעניין לי עם הילדים בגן. אני אוהב את הבנות שמתחילות איתי  ונחמד לי עם כולן. יש שם תינוקת בת גילי , שאני אוהב מאד, אבל לא אגלה את שמה.

כבר מגיל 4 חודשים נותנים שם לאכול בכפית או עם הידיים ואני ממש עצמאי בשטח. מסיים את כל האוכל עד הס ו ףףף. האמת שגם גבהתי קצת והחיתולים כבר קטנים. אז החליפו לי לחיתולים יותר גדולים, כדי שלא יהיה לי צמוד מידי ואוכל  לעשות הרבה פיפי וקקי.

כך תהיה לאימא שלי העדינה, יותר עבודה. אם אוכלים ,אז גם עושים קקי נכון?

אני עושה כמה פעמים ביום. לפעמים אחרי שאימא מנקה ומחליפה לי, אני מיד עושה שוב והרבה. זה בשביל שיהיה לה עוד יותר מעצבן וקשה. כבר לא מחתלים אותי יותר על השידה, כי זה
בשביל תינוקות קטנים קטנים. בשביל לנקות אותי, אימאל'ה צריכה להוריד לי את המכנסים
והחיתול, קצת להיחנק מהריח המסריח של הקקי ולשטוף אותי באמבטיה בטוש, כי אני כבר
לא תינוק. אני גדול  ומגבונים זה בשביל תינוקות קטנים.

 
בגיל שנה וחודשיים התחלתי פתאום ללכת. כמו ברווז הולך ונופל, הולך ונופל. כמו נחום תקום. אחרי כמה שבועות, נתתי גז ואני הולך מהר מהר כמו השפן של אנרג'ייזר, ודוחף איתי חצי בית. ארגזים, כסאות וכל מה שאני רואה שזז או יזוז.
ההורים שלי כבר הרימו את כל הדברים למעלה כדיי שלא אשבור להם. אני מאד סקרן, אוהב
לפתוח ולסגור דברים. אוהב את המברשת של האסלה, אבל כמובן בלי לנקות. אימא רצה
אחריי וכל הזמן מחזירה את הדברים למקומם.

אני מאד אוהב את אבא ואת אימא ויודע להגיד אימא ואבא. יש לי תפיסה מעולה. כל הזמן שואלים אותי מה זה? ואני עונה."איפה אף?" אני מראה. "איפה פה?",  "איפה בולבול?" שם אני כי הכי אוהב להישאר וליהנות קצת. עונה להם על הכול והם מרוצים וצוחקים. קצת משבש את המלים כי אני עוד קטן. הם נהנים ממני ואני מאד מאושר ומראה להם את שתי השיניים החמודות שלי בחיוך גדול. אבא ואימא מתמוגגים מכל שטות שאני עושה, מכל זריקת צעצוע למקומות רחוקים, כדיי שאחר כך הם גם יתכופפו ויחפשו מתחת לארונות והשידות . כייף לראות אותם מתעייפים. אני מעסיק אותם כל הזמן. לא נותן להם מנוחה. שישחקו איתי, שיאכילו אותי. הרי אני תינוק וזה התפקיד שלהם. אני מצליח לטרטר אותם ובסוף הם מתים מעייפות. כייף לי לראות אותם שפוכים. רץ מאבא לאימא, מאימא לאבא, כדי שהעומס יהיה יתחלק שווה בשווה בניהם. לפעמים שלא תחשבו אני  גם בוכה, אבל לא הרבה, כי צומחות לי השיניים. אז יש לי חום גבוה ואני מרגיש לא טוב. אני שונא את זה שאני חסר אונים וגם לא יכול ללכת לגן.

טוב אני חושב שסיפרתי לכם הכול פחות או יותר. כשאני אמשיך לגדול אספר עוד. בינתיים אני אומר לכם לילה טוב כי אני כבר עם פיג'מה ומאד עייף מכל היום.

אז לילה טוב ושינה מתוקה.

                       כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @2013

מרסל תתלבשי יפה, הולכים להצביע!

אני כבר מסיימת להתלבש ובאה.

מרסל מה זה? איך את לבושה? הולכים להצביע, לא הולכים למסיבה.

מה זה שמלת השיפון ונעליי העקב האלה?

מה רצית שאלך עירומה?

לא, אבל מספיק איזה גינס וחולצת טריקו וזהו.

בית הספר נמצא פה קרוב ולא בעיר אחרת.

טוב אני מחליפה לגינס.

אחריי כשעה הייתה סוף סוף מוכנה ללכת לבית הספר להצביע.

וואו איזה תור ארוך, למי כל האנשים האלה יצביעו לפי דעתך?

אני לא יודע! אני יודע שאני אצביע, כי אמרו שכל מי שמצביע משפיע.

אוקיי ולמי אני אצביע?

מאיפה לי לדעת מרסל? היה לך מספיק זמן לראות את כל תשדיריי הבחירות
המשעממים ולהחליט מה להצביע.

טוב אני אצביע ביבי .

תצביעי מה שאת רוצה מרסל .

אבל מה אתה מצביע?

לא יודע, עדיין  מתלבט  וממש לא יודע. אף אחד לא נראה לי  וכולם

נשמעים אותו הדבר:מבטיחים ,מבטיחים ושום דבר לא מקיימים.

נכון מאד משה אתה צודק.

הגיע תורו של משה . נכנס מאחורי הפרגוד וחיפש מה להצביע. זה לא, זה
גם לא וזה גם כן לא. זה לא מתאים, וזה לא עשה כלום ולא ייעשה כלום.

טוב אנ דנ דינו וייצא לו מח"ל.

אוף, עוד פעם אצביע אותו הדבר כמו לפניי 4 שנים?

אבל מה השתנה? טוב עוד פעם אעשה אנ דנ דינו.

עשה ויצא לו חד"ש.

אוף מה פתאום חד"ש? מה לי ולהם?!

הם לא מפלגה גדולה ואמרו שצריך להצביע למפלגות גדולות.

טוב אצביע לביבי – מח"ל, כי כל השכונה מצביעה מח"ל.
שם במעטפה יצא החוצה.

הגיע תורה של מרסל. בצעדים קטנים תופפה לה מאחוריי הפרגוד.

אוי מה זה כמה פתקים יש פה?!

אמרו לי שיהיו רק הגדולים ומה זה "ג", "חדש", "רע"מ", קדימה, בל"ד, ז' ועוד כל מיניי קטנים כאלה.

מי הם בכלל? אני חושבת שאשים כמה פתקים ביחד וזהו והם כבר יבחרו מה שמתאים להם.

פתאום נזכרה שמשה אמר רק פתק אחד. למה אין אחרונה ורק קדימה?

לאן זה הקדימה? לאן הם ילכו?

אהה הם צריכים להוביל אותנו קדימה? טוב לא מתאים לי.

אמרו שיש את החתיך הזה יאיר לפיד שיודע גם קארטה. אולי אצביע לו.

הוא גם היה עיתונאי ואהבתי לקרוא את הסיפורים שלו בידיעות אחרונות.

אולי אצביע עלה ירוק? זה מתאים לי.

אני אוהבת מאד עלים ירוקים במיוחד עם יש עליהם גם פרחים יפים ורודים וסגולים וזה מאד ירוק בעיניי.

מה המצע שלהם? מה זה המצע? זה מצה?

אה לא, משה אמר שזה מה הם חושבים.

אז מה הם חושבים? שכל הארץ תהיה עלים ירוקים? איזה כייף יהיה פה.

אבל אמרו גם ביבי. למה ביבי?

כי ביבי היה כל השנים, הוא איש חזק ומאמין שאם תהיה מלחמה עם האירנים הוא יעצור את כולם.

גבר גבר. אה אבל גבר גבר, אמרו שזה מופז ,לא?

בארץ נהדרת אמרו גבר גבר. טוב שיהיה גבר גבר.

 ומי זו אישה אישה? אהה פנינה רוזנבלום!

היא שרה על אישה אישה. אבל היא לא פה.

אז לאיזה אישה להצביע? שלי יחימוביץ?

אה היא חמודה יש לה רעיונות נהדרים במטבח.

למשל לשים כל מנה בקופסה קטנה ולהקפיא. אני אעשה את זה?

אבל יש גם נו, זה שישב בבית הסוהר עם הזקן, הדתי.

רגע רגע מי זה היה? דרעי מש"ס!

מה זה ש"ס? אני לא יודעת, לא חשוב.

אני לא מצביעה למי שישב פעם בכלא, כי אמא שלי הייתה אומרת: פעם שקרן, תמיד שקרן.

אנשים התחילו לצעוק: היי גברת! מה את עושה שם כל כך הרבה זמן?

תצאי כבר לפניי שאנחנו נכנסים וזורקים אותך החוצה.

מרסל עצמה את עיניה ולקחה פתק שמה אותו במעטפה ויצאה החוצה כשעיניהם
הזועמות של האנשים מביטות בה בכעס.

למי הצבעת מרסל? שאל אותה משה בדרך הביתה.

לא יודעת, עצמתי עיניים ומה שייצא ייצא.

בין כה וכה כולם אותו הדבר נכון? זה מה שאמרת לי בדרך לפה .

נכון מרסל!

מרסל  את יודעת, עוד מעט הבחירות מתקרבות?

נו, אז מה אתה רוצה ממני?

מה את מצביעה?

לא יודעת, ואתה?

לא יודע.

אני חושבת שליכוד.

למה?

כי בליכוד, יש את ליברמן, זה הבריון עם הפה הגדול והוא יעשה סדר במדינה.

אני חושב  שאצביע "עבודה".
למה?

כי יש שם את שלי יחימוביץ מתוקה וגם מאד יודעת לדבר, וגם חכמה.

אני חושבת שיאיר לפיד, ממש מתאים.

למה?

כי הוא חתיך אמיתי ובכנסת אין בכלל חתיכים אמיתיים.

אבל גם ציפי ליבני חמודה.

ממש לא! היא סתם בלונדינית שקטה כזו.

איזה שקטה? מה שקטה, היא לא יודעת מה שהיא רוצה. פעם היא פה ופעם היא
שם.

איזה יודעת ?! היא עם מופז והוא זה שהיה גבר גבר זוכר?

מה פתאום, היא כבר לא עם מופז.

מופז הלך הביתה? מה פתאום!? רק אתמול הוא היה עם ביבי נכון?

נכון, אז עכשיו הוא איננו. וגם ברק הלך.

לאן? הביתה!

למה?

כי הוא ראה שלא יהיו לו מספיק מנדטים והוא לא רצה לבייש את עצמו. אבל הוא היה אחלה גבר גבר גבר.

ואיפה הפצצה הדוגמנית, אנסטסיה מיכאלי?

את לא זוכרת? היא  שפכה מים על איזה חבר כנסת ערבי, אז ליברמן אמר לה שלום  והיא הלכה הביתה. אל תשכחי יש לה 8 ילדים. נראה אותך.

משה?! מה עושים? למי מצביעים?  בואי נעשה "אן דן דינו סוף אלא קטינו" ומה שייצא ייצא.

אתה יודע שאמיר פרץ הולך עם... לא זוכרת, כבר התבלבלתי מרוב מי הולך עם מי, ומי עזב את מי.

 משה! יש את מירב מיכאלי. זוכר אותה?  זאת האישה של ליאור שליין.

מי זה ליאור?

אתה לא יודע טמבל?

לא אני לא יודע, מה  לעשות?

יש לו תכנית  טלוויזיה, משהו עם האומה, מאד מצליח.

אז מה את רוצה שאני אעשה מרסל?

אז יש גם ש"ס.

אבל אנחנו לא דתיים!

ה זה משנה? מי יש בש"ס?
את זה שישב בכלא, ואת אלי ישי וזה לא משנה כי לשניהם יש זקנים וכיפות והם מאד דומים האחד לשני ביופי שלהם. אז אולי נצביע כלכלה? כלכלה זה בובליל.

מי זה בובליל?
מה אתה לא יודע?! זה "מהאח הגדול".

אבל לא ראיתי האח הגדול.

לא חשוב, הוא כבר לא שם.

אבל יש את יובל המבולבל. אה זה שמצחיק את הילדים?

מה לו ולכלכלה?

לא משנה.

ומי עוד ישנם שעוד לא חשבנו? אה, אה ביבי נתניהו נכון? כן נכון אז בגלל שלא נשאר אף אחד נצביע לו.

מה יכול להיות  שום דבר לא ישתנה אבל ביבי יישאר וזה מה שחשוב.

אז בשביל מה בחירות בכלל? הוא כל הזמן היה ראש ממשלה וגם עכשיו הוא יהיה,

אז למה לבזבז כסף על בחירות ושלטים ברחובות? לא חבל על הניירות והפלקטים?
אחר כך בין כה וכה מורידים וזה מלכלך. העיקר שאומרים שנהיה עם ירוק. איזה ירוק
ואיזה בטיח. יהיה מלא לכלוך ברחובות .חבל שאני צריכה להתמודד עם זה גם היום.

נכון מרסל אבל למי את מתכוונת?

לבחירות ,לבחירות, לבחירות!

טוב אל תצעקי, מסכים אתך.

בואי נלך לישון כבר מאוחר.

                 כל הזכויות
שמורות לאסנת נחשון @ 2011

הדייט התחיל:

אוף מה זה ?

תיזהרי, תזהרי לחש  הקול הבריטוני העמוק באופק.

 
איפה אתה?

 
אני פה? אבל איפה?

 פה פה?

 
אבל אני לא רואה!

 
זה דייט בחשיכה ולא אמורים לראות, רק לשמוע.

 
הגעתי! סיגי נפלה על הבריטוני והפילה אותו.

 
מה זה?

 
זה ההמשך של דייט בחשיכה, אני מקצרת את התהליך.

מה פתאום את מקצרת את התהליך?

 
אתה לא יודע שקודם משוחחים ואחר כך רק נוגעים?

 
אוקיי! בסדר סליחה.

איך קוראים לך?

 
משה.

 
מאיפה?

 
תל אביב.

 
מה שם אמא שלך?

 
בשביל מה את צריכה את השם של אימא שלי?

 
כדיי לדעת.

 
את חושבת שמחר אנחנו מתחתנים?

 
לא! מה שם אימא שלך? מה שם האבא שלך? ויש לך סבא וסבתא?
ויש לך משכנתא ואיזה אוטו יש לך?

משה לא הצליח לענות כי סיגי אמרה שאין זמן . צריך להספיק הכל ומהר.

 
משההההה?

מה?????

 
אתה חושב שאני יפה???

לא יודע?

למה אתה לא יודע?

 
איך אני יכול לדעת שיש חושך?

תמשש!

אבל ה..תמשש, זה בשלב השלישי ולא השני?

 
נכון ,אבל  אמרתי קודם? שאני מקצרת תהליכים, יש לי עוד שני בחורים לפגוש פה.

 
אני בלונדינית? או כהה? אתה יודע איזה צבע יש לי בשיער?

 
לאאאאא!!!!!!!

 
ז תיגע בשיער ואז תדע.

 
אבל איך אני יכול לגעת שאנחנו בחושך מוחלט?

 
מרגישים!

 
אבל איך אפשר להרגיש צבע שיער?

 
אפשר אם חשיבה חיובית.

מה קשור החשיבה החיובית לצבע השיער?

 
קשור קשור. אם תחשוב חיובי, אהיה בלונדינית  עם עיניים כחולות.

שלילי זה עם שיער חום ועיניים ירוקות.

 
וואו סיגי את ממש צודקת, מעכשיו אני  מתחיל לחשוב חיובי.

 וזה אומר?

 
שיער חום עם עיניים ירוקות.

 
נכוןןןןןןןן! איך צדקת?

 
מה צדקתי עוד לא ראית אותי בכלל.

 
יש לי עיניים ירוקות ושיער חום. אבל אסור לגלות, רק בשלב השלישי בסוף.

 
לא נורא, ההפקה תסלח לנו, הם לא רואים.

 
אבל אני לא אוהב לשקר.

 
לא נורא תחשוב חיובי יהיה חיובי.

 
מה זה החיובי הזה כל רגע?

 
אני עוסקת בתרפיה לראש לרגליים ולידיים ולאף.

 
מה זה אומר???

 
שאני עוסקת בתרפיה של המוח והרגליים. אתה לא יודע מה זה?

 
מצטער, לא מבין.

 
לא מבין ,לא נורא. אני רוצה למשש אותך!

 
הופה כבר?????

 
רגע. עכשיו אנחנו בשלב של לעשות מסג' .תורך. תעשה לי מסג', אני אוהבת.

 
בואי נעשה אן דן דינו, כי גם אני אוהב שיעשו לי מסג'.

 
סיגי זכתה!!! הידד לי הידד!.

מה ההידד הזה? זה רק מסג' של כמה שניות.

 
גם זה משהו. אף גבר לא ידע לעשות לי מסג' כמו שצריך.

 
אז לכי למסג'יסט והוא יעשה לך מסג' כמו שצריך.

 
משה ! אמרו שיש פה שמפניה איפה?

 
שם, שם!

 
איפה זה שם שם?

 
זה בפינה.

 
אחריי השמפניה,  הגיע השעה שבו רואים האחד את השני.

 
לפניי שנדלקו האורות, סיגי משכה קצת את חצאיתה למטה, שלא ייראו את התחתונים.

בדקה אם אחד מהריסים המלאכותיים לא נפל על הרצפה.

תוספות השיער היו במקום, עדשות המגע הירוקות,הבהבו כמו נורות ניאון.

שפתיי הבוטוקוס בלטו עד שלא יכלה לסגור את פיה והוא נשאר קצת פתוח,

חזה הסיליקון  פרץ לו מהשמלה ההדוקה שכמעט חנקה אותה מרוב שלא
יכלה לנשום.

 
אחת, שתיים, שלוש מי היפה הזאת?????????? א ניייייייי!

האורות נדלקו!!!

משה התעלף על הרצפה, נלקח לבית החולים ומנסה להתאושש עד עצם היום הזה.

וכמו שאומרים לפגישה עיוורת כדאי לבוא עיוור נכון????

                   כל הזכויות
שמורות לאסנת נחשון @ 2012

שלום זוכרים אותי אני לואי הכלב של אוסי, מהקפה. אני חייב לספר לכם על אוסי והפנסיון שלה.

אוסי החליטה לעשות פנסיון אצלנו בבית . לי לא כל כך מתחשק להיות עם עוד כלבים שבאים לפה. אבל מה אני יכול לעשות? אני, אין לי מילה אצלה. היא עושה מה שבראש שלה והפעם לארח כלבים אצלנו בבית. בבית יש גם את לולה החתולה החרשת, הזקנה והגמדה. טוב, אתה אני מסתדר לא רע בכלל. לה לא אכפת ממני ולי לא אכפת ממנה.

שכבתי לי בשקט על הרצפה מסתכל באוסי משוחחת בטלפון. "טוב בסדר, תביא אותו ביום שני בבקר, ביי".

כמעט התחלתי לבכות. למה היא עושה לי את זה? פתאום עוד שיחת  טלפון: "זה בסדר תביאי אותה ביום שני". חשבתי שאני מתעלף על המקום. אוסי שלי השתגעה לגמרי  מביאה שני כלבים ביחד הביתה.

ביום שני, אני שומע נביחות מעבר לדלת . "ש ל ו ם, איזה מתוק פינקי! מה שלומך פינקי?" הדלת נטרקת ואני רואה את פינקי הקבליר השני, יפה התואר שאוסי קוראת לו "דוכס". דוכס אה? ומה אני, סתם כלב? עמדו לי דמעות בעיניים. לא רציתי להגיד לו שלום. אוסי המשיכה לחבק אותו ולנשק אותו ולהגיד לו כל מיני מילים כאלה של אנשים. "איזה מתוק, מזמן לא היית פה" ונישקה אותו. הוא ליקק אותה בפרצוף.

אני עוד לא הספקתי להתאושש מהפינקי הזה "הדוכס"  ושוב צלצול בדלת. החברה של אוסי מביאה את פיצי הפודלית  המופרעת שלה אלינו. רציתי למות. שוב אוסי חיבקה ונישקה אותה ופיצי ליקקה לה את הפנים. אבל פיצי הזו זו כלבה מטורפת, משוגעת ישר התחילה לנבוח על לולה החתולה האומללה שלנו, שישר קימרה את הגב ועשתה כזה סססס להפחיד את הפסיכית הזו פיצי. פיצי לא הפסיקה לנבוח ואוסי צעקה "שקט, שקט!" ואני הייתי מאד מרוצה. מגיע לה לאוסי רצתה שני כלבים, שתאכל אותה. שכבתי לי בשקט והבטתי באוסי שרצה מפה לשם אחרי הפיצי הזו. פינקי הוא כמוני. אותו סוג של כלב רק קצת שונה ממני. יותר פעיל, לפחות הולך מפה לשם ומשם לפה ומלקק. ואני בד"כ רק שוכב על הרצפה, אוכל, הולך לטייל ושוב שוכב על הרצפה וזהו. אני לא מתאמץ להיות כלב רוח ולא כלב קרקס, למרות כשאומרים לי ארצה ושלום אני עושה טובה וכל זה בשביל לקבל פרס.

כשהגיעה שעת הארוחה אוסי חילקה לכולם את המנות שלהם לכל אחד בצלחת שלו. אני הרגשתי בעל הבית ולא נתתי להם לאכול, מגיע להם! אז אוסי הכניסה כל כלב לחדר אחר ואני התחלתי לנבוח כי רציתי קצת אקשן. אוסי אמרה לי לשתוק ולא שתקתי ופיצי המשוגעת שראתה פתאום את לולה נתנה זינוק ורצה שוב אחרי המסכנה שבקושי הצליחה להימלט למרפסת.

אוסי סגרה את התריסול במרפסת, ופיצי המשיכה לעמוד מאחורי התריס ולנבוח כמו משוגעת. בינתיים אני רצתי למטבח ואכלתי לה את כל האוכל. פינקי קיבל אוכל במקום אחר בתוספת הוויטמינים שלו ולכן לא הספקתי לגנוב לו מהאוכל. אוסי כמעט בכתה וצעקה לפיצי לחזור לאכול. כשחזרה למטבח ראתה שהאוכל שלה נאכל, היא צעקה עלי. פינקי החל לנבוח ופיצי גם הצטרפה לחגיגה ובקצור היה שמח. אבל מה אכפת לי? מגיע לה לאוסי!  אוסי שמה שוב אוכל לפיצי, אבל פיצי לא רצתה. ככה זה בימים הראשונים מתגעגעים הביתה לאימא ואבא. אוסי לא ויתרה ועשתה לכולנו חזה עוף על מחבת ברזל ואז פיצי בלעה את הכול. אוסי הייתה שמחה מאד. פיצי אכלה סוף סוף.

אחרי האוכל, שי הבן של אוסי, שאני אוהב מאד ,לקח את פיצי ופנקי למטה ואילו אוסי לקחה אותי ואת זה מאד אהבתי. הלכתי אתה לבד והיה כייף. סוף סוף קיבלתי קצת תשומת לב ממנה.

גם עשיתי כמה פעמים פיפי למרות שלפעמים אני מרים רגל על עץ ולא עושה כלום, וגם קקי שאוסי הרימה עם שקית ניילון כדי שאנשים לא ידרכו על הקקי שלי ויהיה להם מסריח בנעליים.

כשחזרנו הביתה מהטיול פיצי ופינקי כבר חיכו לי. ממש לא בא לי להגיד להם שלום. פיצי למזלי הטוב רצה אחרי אוסי כל הזמן. אוסי לא יכלה להיכנס לשירותים לא לאמבטיה ולא לשום מקום כי פיצי כל הזמן הייתה אחריה. גם פינקי לא נשאר חייב וגם הוא רץ אחרי אוסי שלא היה לה שום מקום לברוח. אני רבצתי על הרצפה ורק הבטתי בכל מה שקורה . היה שישו ושימחו.

גם לולה החתולה רצתה אקשן והייתה נכנסת מהמרפסת להתגרות קצת בפיצי למרות שהיא לא עושה כלום. אבל ברגע שהיא נכנסת הביתה פיצי ישר רצה לכיוון לולה המסכנה ונבחה אליה ואז גם פינקי הצטרף לפיצי כי זה מצא גם חן בעניו. אוסי רצה ובקושי תפסה את לולה ואז פיצי קפצה ולפעמים הצליחה לתפוס את לולה. אחר כך פיצי קופצת על המיטה ועל הכורסאות ופינקי עומד ובוהה בה. היא בכלל לא מחונכת, לא אכפת לה מהבית של אחרים. אומרים לה לרדת והיא לא יורדת. היא עושה בכוונה כדי לעצבן. לולה החתולה הייתה יושבת על הספה ומסתכלת על פיצי באדישות רבה. לולה בין כה וכה חרשת, אז מה אכפת לה שפיצי הזו נובחת כמו מטורפת ומנסה לזנק לעברה. כשפיצי ראתה שלולה מסתכלת עליה באדישות והיא כבר לא יכולה לנבוח, כי היא כבר נבחה כל הזמן בלי הפסקה והיא מתעייפת ,לולה הייתה ממשיכה להסתכל עליה באדישות ואילו פיצי הייתה יושבת  ומביטה למעלה עליה. גם פינקי אהב לראות את פיצי נובחת על לולה והיה עוזר לה ואילו לולה המשיכה לשכב ולהסתכל על שני הנבחנים האלה.

אני המשכתי לשכב, כי בין כה וכה צריך לנוח בצהרים. וכך גם פנקי עשה גם הוא התעייף מלנבוח על לולה יחד עם פיצי.

אחה"צ שוב יצאנו לטיול והיה כייף. שוב עשיתי פיפי על כל עץ ושיח ושמחתי שאוסי נתנה לי סוף סוף עוד קצת תשומת לב. שי כמובן לקח את פיצי ופינקי.

האמת שדי ריחמתי עליה. שני הכלבים האלה מתים עליה ורודפים אחריה לכל מקום, מלקקים אותה והיא מלטפת אותם ומחזירה להם אהבה. ואילו אותי היא משאירה בצד ולא עושה לי, לא קוצי ולא מוצי. הם מלקקים אותה ונראה לי שהיא לא כל כך אוהבת כי היא לא אוהבת שמנשקים אותה כל הזמן.

בלילה כשכולם הולכים לישון  אז הסידור הוא שפינקי ישן מאחורי הדלת כי הוא נוחר כמו טרקטור.

אני ישן וגם נוחר כמו טרקטור, אוסי ישנה עם אטמי אוזניים שלא עזרו במיוחד ואילו פיצי  המשוגעת ישנה על מיטת ההורים. אבא ברח לחדר אחר ואילו שי הבן של אוסי סגר את חדרו ולא הרשה לאף אחד להיכנס. את לולה זרקו למרפסת כי היה חם ונעים. כך ניסינו להירדם.

אני מיד נרדמתי לא היה אכפת לי מאף אחד. נחרתי כמו שאני יודע לנחור אבל הפעם עוד יותר חזק כמו חמישה גנרטורים. פינקי נחר מאחורי הדלת כמו עשרים  טרקטורים ואילו הפרינצסה פיצי ישנה לרגליה של אוסי ולפעמים ממש ישנה אתה כפיות.

כך עברו להם שבועיים כשאני רובץ על רצפה ומתבונן בטירוף בפנסיון של אוסי.

                כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012

משה, השגתי לנו כרטיסים לנופש בספינת אהבה ליוון. תתחיל לארוז!

איזו אהבה? איזו ספינה?

ספינה עם 2,500 אנשים. יהיו שם קובי פרץ, משה פרץ ועמרם פרץ.

מי זה עמרם פרץ?

זה בן דוד של משה פרץ.

איזה יופי.

יהיה אוכל שם? בטח שיהיה אוכל! מהבקר עד הערב תוכל לעמוד בחדר אוכל
ולאכול כל מה שבא לך. תשתדל לא לאכול היום כדיי שתהיה ממש רעב כשתבוא לספינה.

מרסל סיימה לארוז 5 מזוודות  ומשה
ארז גם הוא את מיטב בגדיו ואת בגד הים הסליפ לא שכח, כי רצה להראות שיש לו גוף יפה
בספינת האהבה.

האנייה שטה לאיטה. הים היה שקט ונינוח. מרוב התרגשות הפילה מרסל את
אחד מריסיה לתוך המים. וואו משה מה אני אעשה? נשארתי עם ריס אחד. למה לא אמרת לי
לא להתכופף להסתכל במים?!

אז למה הסתכלת? טוב בואי לא נריב נלך להמשיך להסתובב.

תוך כדי ההליכה לכיוון  חדר האוכל הבחינו בזוג צעיר שהתנשק בדיוק בכניסה.

היי חברה, אין לכם בית? אנחנו בספינת ה"אהבה" לא?

במסדרונות , רצו ילדים וצווחו אנשים מיהרו כל אחד לצד אחר.

מרסל ומשה הגיעו למקום ענק ששלט "קזינו" היה כתוב מעליו. לזה חיכיתי, לקזינו!

אני הולכת להרוויח  את המיליון שלנו, שאגה מרסל לתוך אוזנו של משה, כי הרעש היה נורא בגלל המולת האנשים והילדים.

לאחר מכן המשיכו בסיור ומצאו את "הדיוטי פרי".

זה המקום שלי מאמי. לא חוזרת בלי להביא מתנות לשושי, לרינה, לשולמית ולבעלה.

בקצור אני לא יוצאת מפה בלי קוסמטיקה.

השעה הייתה קרוב ל-8 בערב. מרסל ומשה יצאו כבר מ"תא הלחץ" הקטן שלהם והלכו לאכול.

משה כבר החל להגיר ריר מהריח שאפף את כל הספינה.

כשיצאו מהתא הקטן שלהם, כבר הייתה שיירה עצומה לעבר חדר האוכל.

הם נתקלו בילדים, בעגלות עם תינוקות ובצרחות של אנשים שדרכו זה על זה.

כולם היו רעבים וכולם רצו לאכול.

התור לכניסה לחדר אוכל היה ארוך, אנשים ניסו להתפלח מהצד כדי להיכנס.
אף אחד לא ויתר. אחרי כחצי שעה כשמשה כבר כמעט התעלף, הם מצאו פינה רחוקה והתיישבו
מותשים.

עכשיו החלה המשימה הכי קשה: ללכת עד למקום של האוכל, להעמיס ולחזור.

שוב להעמיס, שוב לחזור ושוב להעמיס.

אחרי שעשו 4 נאגלות הלוך וחזור עם צלחות מלאות, נשמו כמה דקות ושוב קמו לכיוון המתוקים.

מכל עוגה חתכו חתיכה, מילאו את הצלחות וחזרו בחזרה למקומם.

מרסל נזכרה, משה, לא לקחנו פירות. יש בקצה השני אבטיח ומלון ומה זה אני מתה על הפירות האלה.

בקושי הצליחה לקום מהכיסא יישרה את שמלתה הצמודה וצעדה לעבר הפירות.

התור היה ארוך, אבל מרסל לא ויתרה וחיכתה בסבלנות כרבע שעה כדי לקחת  פירות.

כי כך נוהגים במקומות כאלה מחכים הרבה זמן בתור.

אחרי שסעדו את ליבם וטעמו מכל מה שהיה מונח על המגשים, משה פתח את מכנסיו כי לא יכול

היה יותר להכניס את הבטן.

מרסל הרגישה שהמחוך שלבשה מתחת לשמלתה ההדוקה עומד עוד רגע להתפוצץ,

ויחד איתם הסיליקונים  שלה.

הם לא יכלו לשוחח האחד עם השני כי הרגישו כמו שני בלונים לפני פיצוץ.

לאחר הארוחה, זרמו החוצה יחד עם עוד 1000 איש, ילדים צורחים ורצים מקיר לקיר, והוריהם הדולקים אחריהם וצועקים שיחזרו בחזרה, לכיוון אולם המופעים.

האולם הענק התמלא עד אפס מקום. חלק מהאורחים ישבו על הרצפה, על המדרגות ואפילו על המעקים.

כשהופיע עמרם פרץ, כולם פרצו בצוהלות שימחה. לאחר מכן הופיע משה פרץ בכמה שירים ואחרי זה היה דיסקו.

לזה מרסל חיכתה, אבל לא יכלה לזוז.

היא הייתה מאובנת וכשניסתה לרקוד רק הידיים שלה זזו כמו בובת תיאטרון, כי לא יכלה להזיז את כל הגוף בגלל כמות האוכל שאכלה (חבל לבזבז, משלמים אז אוכלים).

משה השתרע על הכורסה הלא נוחה כשמכנסיו פתוחים ורק נתן לבטנו לעלות ולרדת לקצב המוסיקה.

בחצות צעדו מרסל ומשה לעבר הקזינו שנמצא בכיוון השני.

הים כבר לא היה כל כך שקט. האוניה התנדנדה קלות מצד לצד.

הם התנדנדו גם כן  ובקושי הגיעו עד למעקה, שם הקיאו את נשמתם.

מרסל הרגישה שהיא עומדת להתעלף.

הספינה המשיכה להתנדנד ומשה שהחזיק את מרסל הועף אל המעקה והקיא שוב.

הדרך לקזינו הייתה רצופה בהקאות רבות.

הם הגיעו מותשים, אבל מרסל התיישבה ליד מכונות המזל. המזל לא הגיע.

כך גם משה שניסה את כוחו ברולטה והפסיד 500$.

רצוצים ועייפים מהיום הצליחו להגיע לחדרם הקטן, נפלו על מיטותיהם ונרדמו  מיד.

זה היה היום הראשון של מרסל ומשה על ספינת "האהבה".

                    כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012

(הסיפור מדמיוני שלי. מעולם לא ביקרתי בספינות אהבה.)

בקר טוב לכולם!

אני כמעט בן 8 חודשים בעצם בן שבעה וחצי חודשים ואני מתוק וחמוד.

אבל אני חייב לספר, שאני עצבני מאד על כולם. נכון שאני עדיין לא מדבר ורק עושה דה, דה, דה, דה והם לא מבינים אותי. אבל ממש לא אכפת לי. אני יכול לקלל את כולם והם לא יבינו.

 אני חייב לספר שהם, אמא שלי ,אבא שלי וכל הסבים והסבתות

ממש מביאים לי את הסעיף כמו שאומרים החברה. אני בוכה והם לא יודעים למה אז הם מתחילים לתת לי מוצץ ,לא בא לי הגומי המסריח הזה כל הזמן, ואחר כך הם נותנים לי בקבוק עם מים , אני ממש לא צמא. אני. ואחר כך אמא שלי מרימה אותי ומריחה לי את התחת ובודקת עם עשיתי קקי . מעניין עם מישהו היה עושה לה את אותו הדבר מה היא הייתה אומרת.

בסוף הם נותנים לי בקבוק עם אוכל. נכון שאכלתי לפני שעה , אבל מה הם חושבים שאני יודע על שעון. יש לי מזל, אני לא יודע על שעון, כך שאני יכול לבקש אוכל כל היום והם יתנו לי. ואם הם לא יתנו לי, אני אצרח להם ככה שהם ירוצו לתת לי.

ביום שישי 8.7.2012 באנו לסבתא אוסי וסבא אילן ודוד שי לאכול ארוחת צהרים. מה זה אני אוהב לבוא לשם כי יש שם גם את לואי הכלב הקבאליר קינג צ'ארלס שלהם וגם את הדגים ששטים להם באקווריום ואותם אני הכי אוהב כי הם לא מציקים ויש להם כל מיני צבעים. כסבתא אוסי רואה אותי היא מתחילה להשתגע ולנשק אותי בפנים וברגלים ועושה לי פופ פופ כזה ברגלים. טוב מה אני אגיד לה לא, אני נותן לה לעשות לי פופ ופופ כזה ברגלים וצוחק ונהנה. מה אכפת לי שתעשה מה שהיא רוצה כל עוד אני נהנה. אחר כך היא  נעמדת ומתחילה לעשות לי פרפר עם הידיים שלה. מרימה ומורידה אותם בעדינות ואת זה אני אוהב. מה אכפת לי אם היא רקדה פעם בלט וג'ז, העיקר שהיא לא מנשקת כל הזמן. מסבתא אני עובר לסבא אילן. סבא אילן לא לוקח אותי לבד על הידיים רק כשסבתא אומרת לו: "אילן קח את המתוק על הידיים". ואז הוא לוקח אותי על הידיים. אני אוהב את הידיים הגדולות שלו. כי הוא מחזיק אותי בביטחון כזה, ולא עושה לי כל הזמן פוצי מוצי שאני שונא. כשמתחילים להביא אוכל לכולם, מושיבים אותי בכיסא אוכל מיוחד לתינוקות, ואימא שלי אומרת לסבתא מה לעשות. "תני לו את זה, הוא אוהב את זה מאד, וגם אפשר חלה ואפשר טחינה הוא אוכל הכל בידיים, גם הגננת בגן נותנת לו".

וכמובן סבתא שלי, נותנת לי מה שבא לה. היא יודעת לבשל ונתנה לי קישואים במיץ עגבניות ופשטידה טעימה. הכול שמו לי על שולחן האוכל של התינוקות ואני אכלתי מה שבא לי. ברגע שסיימתי לאכול הם עדיין אכלו להם. החלטתי שאני לא נותן להם לסיים את האוכל ומתחיל לבכות, כי ככה בא לי, אני עייף! אני יודע שהם יקפצו מיד לקראתי. "הוא עייף אומרת אימא שלי וסבתא מאשרת , כן אני חושבת שהוא עייף צריך להשכיב אותו לישון. וכמובן אבא שלי הולך להשכיב אותי מיד. (איזה כייף שהם לא מחכים ומסיימים את האוכל שלהם) כשאני בוכה הם ישר נרתמים לקראתי (אני מלך). הם לוקחים אותי לסלון שמים מזגן כי חם מאד ושמים אותי על המזרון. דוד שי בא אלי. הוא ממש נחמד אני אוהב אותו ומחייך אליו. יש לו אוזניות על האוזניים שלו והוא שומע מוסיקה. גם אני רוצה לשמוע את המוסיקה שלו יש לו מוסיקה של שאנסונים צרפתיים . הוא חושב שבגלל שהוא לומד במכללת נתניה וכולם שם צרפתים, אז הוא צריך לשמוע שאנסונים צרפתיים. אבל לי לא ממש אכפת . אני מחייך אליו והוא מוציא את האוזניות מהאוזניים ונותן גם לי לשמוע. הוא אוהב לשכב לידי ולהרדים אותי. אני אוהב להירדם עם חיתול בד ביד כי זה מרגיע אותי. ובאמת אני מצליח קצת לנוח.

אני רוצה להגיד לכם שאם מושיבים אותי עם תמיכה של כרית אני יושב יפה.

אני מסתובב מהבטן לגב אבל לא אוהב ששמים אותי על הבטן. למה? ככה!

אני לא הולך לפי הספרים, מבינים?. אני מתפתח בקצב שלי ושכולם ישקו לי בתחת. לפעמים הם באמת מנשקים לי בתחת כי אני תינוק וכולם אוהבים לתת לתינוקות נשיקות בטוסיק. ממש לא אכפת לי אני אוהב את זה.

טוב אני עייף ,אחזור לספר לכם מה קורה איתי.

לילה טוב!

כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון 2012

משה חזר עייף מעבודה  השעה הייתה מאוחרת  ומה שהוא רצה זה להתקלח ולרבוץ ליד הטלוויזיה.

מרסלינקה איפה את? מרסל לא עונה. מרסל איפה את? את בבית?

ומרסל לא עונה.

מוסיקה חושנית מתנגנת לפתע, מרסל יוצאת בריקוד סמבה כשנוצות ורודות ולבוש שקוף לגופה כאילו חזרה מקרנבל בריו דה ז'אניירו.

וואו  וואו  וואו מהההההההההה זההההההההההההההה?

אני מפתיעה אותך יקירי, בוא אלי מהר!.

אבל מה קרה? איזה חג היום? בדרך כלל את עייפה וכואב לך הראש.

אל תוציא מילה ובוא מהר לחדר השינה ונתחיל בקרנבל.

משה  נמשך אחרי מרסל הוורדרדה  ונזרק על המיטה  הקפיצית שהקפיצה אותו בחזרה כמו בטרמפולינה מעלה ומטה.

מרסל מלטפת, קופצת מעל משה. גונחת וצורחת ומשמיעה קולות של פנתרה מיוחמת.

מה קורה לך היום? מה הצעקות האלה? עוד מעט יגיעו השכנים הם יחשבו שאני הורג אותך ועוד לא התחלנו כלום.

חכה משה ותראה מה זה כלום, גונחת מרסל. ומתפתלת על המיטה כמו נחש.

 מרסלינקה סליחה. כמה דקות לנשום ואני לרשותך כל הלילה .

משה? אתה לא מאמין מה קניתי.

עיניו של משה מתחילות להתגלגל בחוריהן, הוא רואה את כרטיס הוויזה שלו  מועבר בכל מיני חנויות וכולבוים ומתחיל להזיע ולנשום בכבדות.

אני רואה מושיקו שלי שאתה מגורה. איך אני אה? ממשיכה מרסל לגנוח  כשנוצותיה על ראשה מתנפנפות לכל עבר.

תעצום עיניים! עכשיו ה פ ת ע ה!

מרסל מוציאה שוט ומתחילה להצליף במשה בקצב ריקוד הסמבה.

מה זה????  בשביל מה השוט הזה?

בשביל מה? מרסל  ממשיכה, זה כדי להעצים את הריגוש המיני שלך ושלי. אבל אני לא אוהב מכות. מה זה המגפיים האלה עם העקב?

זה בשביל לדרוך עליך שתתגרה. אבל אני חייבת להראות לך את התחתונים  המיוחדים שקניתי  בחנות. מרסל יורדת במהירות ממיטה וחוזרת עם חזית קונוס שחורה, שקופה עם תחתון חוטיני וחור מקדימה וביריות, נעלי עקב עד הברך ומסיכה שחורה שמציצות בה רק העיניים היפות שלה. וכמובן עם נוצות שחורות ענקיות המחוברות לישבנה מאחור, סטייל הקרנבל בריו .

מה זה? זה קרוע לא שמת לב פוער משה את עיניו.

זה לא קרוע זה כדי לגרות אותך טמבלון אחד.

וואו מרסל אני מת? איזה יופי של קרקס! מה נעשה עם כל זה?

מה נעשה? זה לא מגרה אותך משה?

מגרה? ועוד איך מגרה! מה עוד קנית "לנו"?

מרסל שולפת בובות גומי קטנות וכדורים ושוטים ומיני וויברטורים בגדלים שונים. סרטיי וידאו מגרים וחושניים וכובעים ומטפחות, גרביים, תחתונים וחזיות. בקצור מזוודות שלמות של אביזריי מין, נפרסות לפניי משה.

איפה עשית את הקניה הזו מרסל?

לא עשיתי, פשוט  היה בעיתון מודעת פרסומות שהכל במבצע ובחצי מחיר. שתיים + 1 חינם. הזמנתי את כל מה שהיה שם.

אתה לא מתגרה?

כמה זה עלה המבצע הזה?

ממש גרושים משה. במבצע אתה יודע? הכל בחצי מחיר  2 + 2, קח אחד ושלם את השני בחצי מחיר.

ובכמה הסתכמו  המבצעים?

כלום, ענתה מרסל, כשהיא מקפצת בריקוד רומבה סוער, 2000$ בכרטיס אשראי.

משה נדם, עיניו יצאו מחוריהן, הוא ניסה לדבר להוציא מילה ולא יכול היה.

מרסל המשיכה לרקד סביב משה. עשתה קולות של גניחה, צרחה וצעקה.

אבל משה פשוט התעלף וכבר לא יכול היה לשמוע את מוסיקת הסמבה והרומבה  מריו דה ז'אניירו, כי פשוט היה בעולם אחר לגמרי.

   כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012

מרסל איפה את?  
אני בסלון צופה בטלנובלה אל תפריע לי בבקשה.
 
אבל אני חייב לשוחח איתך.
 
מה קרה משה,דווקא עכשיו זה דחוף לך כל כך?
בדיוק כשקלאדיו בורח מהבית וזה שיא המתח.
 
אוקיי מתי את מסיימת עם הטלנובלה הזו?
 
עוד 10 דקות?
 
בנתיים אכין לנו קפה .
 
הופה, הופה, מה קרה משה? לא הכנת לי קפה מאז שנה שעברה.
 
אז עכשיו בא לי אוקיי?
 
טוב , לך תכין ואני פה מסיימת עם הטלנובלה.
"אוף למה קלאדיו  לא בורח כבר, כמה זמן לוקח לו לארוז ולעוף מהבית?"
 
סיימתי!!!!!
 
מה רצית ?
 
החלטתי לקנות לנו אופניים ולעשות ספורט ביחד.
לא מזיק לך להוריד  קצת  מהישבן שלך.
 
אתה מתחיל אידיוט ? למה אתה מעליב אותי? 
יכולת בלי המשפט האחרון להגיד לי שאתה רוצה לקנות אופניים
ושנינו ניסע בכייף . אז עכשיו התחת שלי נכנס?
 
אז עכשיו אני כבר לא רוצה. העלבת ופגעת בי. 
 
סליחה מרסל  מצטער לא התכוונתי.
 
ועוד איך התכוונת ? אפשר לחשוב שאתה מושלם .
 
נו בואי לא נריב וניסע ביחד לקנות את האופניים
וגם אקנה לך בגדים מתאימים צמודים כאלה שתהיי חתיכה וכולם יסתכלו עלייך.
 
טוב , בסדר.
 
אחרי שמרסל ומשה קנו את האופניים הכי יקרים והבגדים הכי צבעוניים
והמשקפיים והכפפות והמגן בירכיים לקח משה את מרסל לרכיבה בפארק הירקון
 
משה אני מתחילה להזיע צורחת מרסל שרוכבת מאחוריי משה. התחת שלי כואב.
 
מרסל גם הביצים שלי כואבות מה את רוצה? צריך להתרגל, עוד מעט נגיע.
 
לאן נגיע? לאן אנחנו צריכים להגיע? 
 
לנמל של תל אביב יש שם גשר וים ושמים כחולים וזה ממש יהיה רומנטי
וגם אקנה לך גלידה.
 
אבל זה רחוק משה ואין לי כוח יותר אני עומדת להתעלף. 

מרסל יורדת ומתחילה לדחוף את האופניים באיזו עליה קטנה
כשהיא נוטפת זיעה ומתחילה לקבל את הג'ננה.

משה ! חמור אחד מי רצה את האופניים האלה בכלל?
איזה רעיון אידיוטי לקנות אופניים ?
תחת שלי גמור גמור ולא נשאר ממנו בכלל בשר.
אני מרגישה שאני יושבת רק על העצמות שלי! 
 
וואי איזו קוטרית את, תשתקי קצת ותשדלי להנות.
 
להנות?!!!! ממה?
 
מרסל זורקת את האופניים על הרצפה מתיישבת בפיסוק רגליים,זהו!
 
אני לא זזה יותר מבין?
 
קח את האופניים ומצידי תתרום אותם.
הבנתי את הקטע של הספורט וזה מזכיר לי את חדר הכושר שאליו הלכתי, זוכר?
 
בטח זוכר שילמתי הרבה כסף והיית שם שעה.
 
נכון, וגם תעשה איקס על האופניים כי זהו!
הבנתי את הקטע של לרכב על אופניים,
וזה לא בשבילי ותעשה טובה  חפש לי בית קפה עכשיו,
שאוכל לנוח קצת מהסיוט הזה. אני עם האופניים סיימתי.
 
                      כל הזכויות מגיעות לאסנת נחשון @2012
 

מרסל ומשה חזרו הביתה אחרי שלא התגרשו והחליטו שכדאי לתת עוד צ'אנס לנישואין שלהם.

משה! משה! איפה אתה?

אני בחצר משקה את הגינה, מה את רוצה?

מתי ליל הסדר?

שבוע הבא!

מהההההההה? כבר בשבוע הבא? איפה עושים את הסדר השנה?

נעשה אצל אימא שלי מרסל, היא כבר הזמינה אותנו בחודש פברואר.

ואימא שלי, משה היקר, הזמינה אותנו באוקטובר.

מה פתאום! אמא שלי, הזמינה ראשונה מרסל, את לא זוכרת שאחרי הסדר של שנה שעברה היא אמרה: בשנה הבאה לא "בירושלים הבנויה" אלא אצלי שוב בסדר?

את לא זוכרת??

כן אני זוכרת משהו כזה, אבל זה היה לפני המון זמן וחוץ מזה אמא שלך לא יודעת לבשל.

אבל אמא שלי הזמינה אותנו ראשונה מרסל. אחי שמואל מהבקעה מגיע ואחי יעקב משוויץ ואחותי רינה מארה"ב עם חמשת הילדים שלה והתינוק שבבטן, שני החיילים הבודדים מהמקום שהיא עובדת בו כמתנדבת, וגם שני האריתריאים שמנקים את הרחוב שלנו כל יום וכמה עובדים של אבא שלי מתאילנד שיראו מה זה סדר כהלכתו. גם הזמינה את הזוג האתיופי, השכנים של רבקה, שנסעה לאילת לעשות שם את הסדר, עם ילדיהם המתוקים. את רוחל'ה הדודה של יואב מהקיבוץ, את זוכרת?

שיהיה שישו ושימחו אמיתי.

אני כבר מבולבלת מכל המוזמנים והלא מוזמנים והאלה שצריכים להיות מוזמנים והאלה שלא יהיו מוזמנים.

מרסל עצרי!!  גם אני התבלבלתי.

לא זוכר מי הזמין את מי ולמה.

אני מוכן ללכת לאיפה שהאוכל יהיה הכי טוב, מבינה!? אני לא מתכונן לריב על זה.

אבל משה?? אתה יודע שאמא שלך מבשלת גרוע . כל האוכל מתובל בהמון המון סוכר, כולל הגפילטע פיש, עם הרועד הזה למעלה וחתיכת עגול הגזר הזה מלמעלה.

 איזה רועד כזה? על מה את מדברת?

כן משה, הרועד הזה שנראה כמו צלוליטיס  על הדג המתוק הזה ובמיוחד כשאני רואה גם את הראש  שלו מונח על השולחן ושתי העיניים שלו מסתכלות כל אחת לצד אחר. נדמה לי שהדג כועס עליי, אני לא מסוגלת. למה הראש של הדג צריך להיות מונח בצלחת? זה מזכיר לי את ראש החזיר בחג של הגויים למה, למה? תגיד לי משה? אה? והחזרת שצריכה להיות חריפה - מתוקה כמו ריבה ולא כמו חזרת. והחרוסת שלה, יש לה מזל לאימא שלך, שבמקרה הזה חרוסת צריכה להיות מתוקה. אז במקום לשים תפוחים ואגוזים היא פשוט זרקה כפות של סוכר בתוך תפוחי עץ, עשתה קבאץ' מהם ואמרה : "תראו איזו  חרוסת נהדרת". איזה חרוסת ואיזה בטיח.

ועל הקומפוט שלה? זה קומפוט זה? הפירות צועקים הצילו ,הצילו כשהם מתבשלים בתוך סיר מלא סוכר, כמובן, כי היא פולניה. היא עושה מהם קבאץ' כזה ומועכת אותם עד שיש להם טעם של סירופ ולא של מרק פירות .

ואימא שלך  מרסל, למרות  שהיא מרוקאית אסלית והאוכל המרוקאי הוא אוכל מעולה, האימא שלך לא מצליחה להוציא משהו אכיל בכלל. או שהיא שורפת או שהיא מייבשת אותו מדי, או שהעוף לא מבושל וצריך להחזיק אותו בידיים כדי שלא יעוף מהצלחת ויעשה קוקוריקו.

משה!!!!!! אתה שוב מתחיל איתי?? אם אתה ממשיך לעצבן אותי, אני ברבנות עם עדים אחרי פסח מבין?

מרסל אל תאיימי עלי. אם את רוצה תלכי בלעדיי. אני אלך לאימא שלי ואת לאן שאת רוצה. אני מוכן ללכת לאכול את הסוכר ואת תלכי לאכול את השרוף והלא מבושל אצל אמא שלך .

משה השתגעת???? אם הם רואים אותי לבד הם ישר יחשדו שקרה ביננו משהו ואני לא רוצה שאף אחד יידע שאתה מעצבן אותי כל הזמן.

מרסל תקשיבי!!!!! כולם רוצים להזמין אותנו. מה שאת צריכה לעשות, לכבוד החג, זה רק: את הבוטוקס שהבטחתי לך לפסח, תוספות שיער, ציפורניים מלכותיות  וכמובן לקנות לעצמך בגד חדש וסקסי. אל תשכחי שאת לא צריכה להביא כלום, שום בישולים, רק את עצמך ואת היופי שלך והנחמדות וזהו.

אז בואי תני נשיקה ונלך לסדר אצל אמא שלי אוקיי????

משה! מה אתה חושב לעצמך, שבעזרת החנפנות שלך אני אתפתה לבוא לאימא שלך, עם הסוכר? הפולניה הזו??

יש לי רעיון מרסל, אולי במקום כל הבלגאן הזה, אצל מי לעשות ואצל מי לא, במקום לריב וזה באמת על שטויות, אזמין כרטיסים לפריס למלון 5 כוכבים ונעשה שם את הסדר.

וואלה משה אתה גאון. לך תצלצל לאימא שלך ותגיד לה שכבר הזמנו כרטיסים מראש ואי אפשר לדחות את זה.

ואותו דבר את תעשי.

בכייף משה שלי!

נשיקה מוצ, מוצ, מוצ, מוצ, מתה עליך !!!

                         כל הזכויות  שמורות לאסנת נחשון @ 2012