כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    גיזום עצים

    גיזום וטיפול בעצים במדינת ישראל

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום שבת, 28/9/13, 20:37

    "טופינג" היא  כנראה פעולת הגיזום שהכי מזיקה  לעץ.  עם זאת, למרות יותר מ 25 שנים של ספרות מקצועית שמסבירה את ההשפעות המזיקות של ה"טופינג" , "טופינג"נותרה שיטת גיזום נפוצה. 

    ''


    מאמר זה בא להסביר מדוע טופינג אינה טכניקת גיזום מקובלת ומהם הנזקים שנגרמים בעטיה לעץ.

    מה זה טופינג?

    טופינג הוא חיתוך(ניסור) של ענפי עצים כאשר נקודות החיתוך נבחרות בהתאם לדרישות שלא לוקחות בחשבון את בריאותו של העץ .

    דוגמאות לגיזומי "טופינג" : הרחקת ענפים במרחק אחיד מרשתות חשמל ומחלונות הבתים ומעל גגות ודודי שמש דרך "עיגול" או "ריבוע" של צמרות העצים

    topped trees (16132 bytes)

    ...ועד הורדת ראש העץ

    ''


    הסיבה הרווחת ביותר לביצוע "טופינג" היא הרצון לצמצם את נפח צמרת העץ מסיבות בטיחות

    הנקודה

    טופינג , כשיטת גיזום, יוצרת לטווח הארוך בעיה בטיחותית הרבה יותר גדולה מהבעיה שהיא באה לפתור .

    למה זה קורה?

    בשביל לענות על זה  צריך קודם להסביר מה זה עץ ואת האופן שבו העץ חי ומתפקד

    אז ככה

    עץ זה אורגניזם...שזה אומר שהעץ הוא יצור חי שעושה חילוף חומרים(מטבוליזם)

    חילוף חומרים מורכב מ-3 שלבים  : קליטת חומרים מהסביבה ,עיבודם  לצורך הפקת אנרגיה ופליטת פסולת

     מטרת התהליך לייצר אנרגיה שתאפשר את קיומו של האורגניזם

    חומר המוצא לאנרגיה שבה משתמשים כל האורגניזמים על פני כדור הארץ לצורך קיומם הוא גלוקוז...ללא גלוקוז אין חיים.

    את הגלוקוז יודעים לייצר צמחים

    אוכלי עשב טורפים ואוכלי כל  לא יודעים לייצר גלוקוז..אבל הם יודעים איך להפיק אותו.

    אוכלי העשב אוכלים צמחים ומפיקים מהם את הגלוקוז...

    טורפים אוכלים את אוכלי העשב ומפיקים מהם את הגלוקוז שאוכלי העשב הפיקו מהצמחים .

    אוכלי כל כמו הדוב...אוכלים הכול...את הצמחים...ואת אוכלי העשב ומפיקים מהם גלוקוז  

    בגלל זה מוגדרים הצמחים והעצים כיצורים חיים יצרנים - מייצרים את המזון שדרוש לקיומם בעצמם...

    בעוד ששאר בעלי החיים מוגדרים כיצורים חיים צרכניים שזה אומר שמישהו אחר (הצמחים ) מייצר עבורם את מזונם .

    לגבי סוג היצורים שאליהם שייך האדם יש חילוקי דעות

    הטבע חושב שהאדם יצור צרכני

    האדם משוכנע שהוא יצור יצרני...שזה אומר שהאדם בטוח שהוא מייצר לעצמו את מזונו

    אני חושב שבמקרה הזה הטבע טועה

    זה בגלל שרוב האנשים מתחילים להרגיש לא כל כך טוב...

    אם הם לא אוכלים קצת , בלי מלח, אחד את השני   

     

    איך העץ מייצר גלוקוז?

    לעץ ,בחלוקה גסה , יש שורשים , גזע , ענפים ועלים

    השורשים יונקים/שואבים מים מהאדמה

    המים עולים דרך מערכת צינורות בגזע דרך הענפים ומגיעים לעלים

    בעלים מתבצעת פוטוסינטזה (בעברית - הטמעה )....שזה אומר שהעלים קולטים את הפחמן הדו חמצני שנמצא באוויר ואת המים שמגיעים אליהם מהשורשים מרכיבים אותם ובאמצעות אור השמש ממירים את התרכובת לגלוקוז

    העץ משתמש בחלק מהגלוקוז כדי לייצר תרכובות אורגניות שחיוניות לבנייתו ולגדילתו (עצים מגדילים את גודלם/נפחם במשך כל מהלך חייהם)ואת יתרת הגלוקוז מאפסן כעתודות אנרגיה לשעת צרה .

    כך מתפקדת מערכת בריאה של עץ

    ועכשיו אפשר לחזור לטופינג

    במסגרת גיזומי הטופינג מורידים בד"כ בין 50% ל- 100% מכמות הענפים והעלים

    לאחר ביצוע ה"טופינג " העץ מתמלא במהירות עצומה בענפים חדשים ובעלווה ירוקה ורעננה ולכאורה  כלפי חוץ ,נראה שפעולת ה"טופינג " עשתה טוב לעץ וגרמה לו להתמלא במרץ ובחיוניות

         מרץ וחיוניות...על'ק 

    Tree Topping.

    זו טעות...גדולה!

    מה שבאמת קורה לעץ לאחר הסרת כמות עלים כל כך גדולה היא שכמות העלים הנותרת (אם בכלל..) אינה מסוגלת לייצר את כמות האנרגיה שדרושה להמשך התפקוד התקין של מערכות העץ

    העץ יודע לזהות את האיום שנשקף להמשך קיומו ונכנס ל"סטרס" שזה אומר שיש האטה בהזרמת הגלוקוז/ אנרגיה לשאר חלקי העץ ומערכות העץ מתחילות לתפקד בניצולת מלאה בסמיכות לגבולות היכולת שלהן.

    בשלב הזה מופעל מנגנון הישרדות שבמסגרתו מקצה העץ את כל יתרות הגלוקוז שאגר לשעת צרה לצורך צימוח מהיר במיוחד של ענפים חדשים ועלים .

    הנקודה היא שבשלב הזה העץ נותר לא רק ללא עתודות אנרגיה...אלא גם ללא קליפה בכל נקודות הניסור...

    קליפת העץ היא חומת המגן של העץ

    קליפת העץ מבודדת בין המערכות הפנימיות של העץ  לבין נבגי הפטריות שנישאים באוויר...במצב בריא כאשר הקליפה שלמה , נבגי הפטריות אינם מסוגלים לחדור את קליפת העץ

    וגם אם פה ושם יש פריצה בקליפה שחושפת את מערכות העץ לחדירת נבגי פטריות..העץ יודע להתמודד עם זה...בעיקר באמצעות מידור

    מידור זה תהליך שבמסגרתו אוטם העץ מבפנים את אזור חדירת נבגי הפטריות ע"י בניית קירות פנימיים שעשויים בעיקר מלגנין (עצן ) ובמקביל מפריש חומרים כימיים שמאטים את פעילות נבגי הפטריות ובמקרים מסוימים אף דוחים אותם.

    הנקודה היא שמידור הוא תהליך שמצריך הרבה אנרגיה....ואחרי ה"טופינג" נוצרים בעץ הרבה מאד נקודות חשופות לכניסת לנבגי פטריות..

    נבגי הפטריות יודעים לזהות ע"י אמצעים כימיים את העץ במצבו המוחלש ואת נקודות הכניסה החשופות...והן מתבייתים עליהן וחודרים לתוך העץ

    לעץ שהקצה את מרבית עתודות האנרגיה שלו לצימוח מואץ של ענפים ועלים....אין מספיק עתודות אנרגיה כדי לבצע מידור בנקודות שדרכן חודרים לתוכו נבגי הפטריות

    ונבגי הפטריות מתחילים לעשות את מה שהן מה שהן באו לעשות....לפורר את העץ מבפנים...מתחיל להתפתח ריקבון שמושך חרקים שניזונים מהעץ הנרקב..ומאיצים את תהליך ההתפוררות...הנקודה היא שבמקרה של פציעות מרובות כמו שמסבה פעולת הטופינג...אין כאמור לעיל לעץ יכולת לעצור ולבלום את התהליך והפטריות מתפשטות בתוך העץ לכל אורכו ורוחבו.....ואיתן ההתפוררות והריקבון....כאשר כלפי חוץ נראה שהכול בסדר...ורק אחרי מספר שנים מתחילים לבצבץ גופי הפטריה מתוך גזע העץ....ובמצב הזה העץ למעשה כבר גוסס  

    ''

     בנתיים קורים לעץ עוד דברים לא טובים..

    מרבית הענפים החדשים שמצמיח העץ צומחים באזור נקודות הניסור...חלק מהענפים צומח קצת מתחת לנקודות הניסור...השאר על אזור הניסור

    מכיוון שיש צימוח של הרבה ענפים באזור מצומצם ...מתחילה להיווצר תחרות בין בסיסי הענפים החדשים על נקודות אחיזה באזור הצימוח וכל זה קורה כאשר אזור הצימוח כבר מתחיל להתפורר ולהירקב בגלל הפעילות של נבגי הפטריות שחדרו פנימה.

    התוצאה : בעתות רוח וסערה יש לענפים החדשים שצמחו על הבסיס הרקוב נטייה חזקה להתנתק וליפול ללא אזהרה .

    ''

    זה לא נגמר בזה.... הסרת כמות גדולה של עלים...חושפת את הגזעים לקרינה מלאה של השמש....התוצאה...כוויות שמש...בצנרות השיפה...שזה מקביל קצת לטרשת עורקים או יותר נכון ורידים...אצל האדם..לא נעים

    ויש עוד צור'ס....

    צריך עכשיו לתחזק את העץ ברמה שנתית שזה עולה הרבה יותר כסף....לציבור

    העץ נהיה מכוער.

    יכולתו של העץ להתמודד עם נגעים נפגמה קשות ותוחלת חייו התקצרה משמעותית שזה אומר שהסביבה תפיק ממנו הרבה פחות תועלת



    ואת זה שהעץ סובל......אני קצת פחות שש לציין...למרות שאני באמת מאמין בזה

    אבל מצד שני לא כל כך בא לי שיזהו אותי עם תנועות מחבקי עצים ניו-אייג'יות

    לא בא לי טוב..אבל על זה אכתוב בפעם אחרת

    בקיצור אלה הן הסיבות שבתקנים הבינלאומיים לטיפול בעצים

    מוגדרת פעולת ה"טופינג " כ- NOT ACCEPTABLE 

    ''

    לעומת זאת...במדינת ישראל  "..פעולת ה"טופינג " לא רק שאינה מוגדרת כהשחתת עץ אלא אף מותרת במסגרת פקודת היערות וחוק שימור העצים...ואף מלומדת כשיטה לגיטימית במסגרת קורס גוזם מומחה של משרד החקלאות 

    כאשר היא מוצגת כפעולה שיוצרת חיוניות בעץ

    כאן קוראים ל"טופינג "  " חידוש נעורים "...ו"מודל העץ המוקטן "

    ואכן על פי מבחן התוצאה...רוב רובם של עצי מדינת ישראל אכן נגזמים בשיטת ה"טופינג"

    כאשר ה"מומחים" והאחראים מטעם הציבור מסבירים לשואלים ולמתעניינים בלהט ובאמונה שלמה למה ה"טופינג"  עושה טוב לעצים וכמובן גם לתושבים .


    צילום חתך אורכי של העץ שמדגים כמה טוב עשה ה"טופינג " לעץ

    Lopped stub and decay


    וכל מה שנותר לי להגיד זה שאני מקווה שיגיע היום ודברים כאן ישתנו

    שמואל

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 28/9/13, 11:01

      http://cafe.themarker.com/video/2990220/

      אחד ההבדלים  שמייחדים את עבודות הגיזום שמתבצעות בטיפוס משאר העבודות שמתבצעות בגובה הוא השימוש ב- קשרי טיפוס על עצים 

      בנייה של קשרי טיפוס על עצים מבוססת על מספר כריכות של חבל עזר בתצורות שונות מסביב לחבל הטיפוס...כאשר המגע בין הכריכות לבין החבל שעליו מטפס הגוזם מייצר חיכוך ומאפשר למטפס להשתמש בקשר גם לצרכי עלייה וגם לצרכי ירידה בצורה נוחה ובטוחה

      הנקודה

      קשרי הטיפוס מתפקדים כיאות תחת עומס של לא יותר מ-40  - 50 ק"ג

      בגלל זה במערכת טיפוס דינאמית זה עובד טוב כי רק חצי ממשקלו של המטפס מועמס על קשר הטיפוס 

      אולם במערכת טיפוס סטאטית...מועמס מלוא משקלו של המטפס על קשר הטיפוס....ואז זה אומר שהקשר מתפקד היטב רק כאשר המטפס מטפס כלפי מעלה....אולם כאשר המטפס רוצה לגלוש כלפי מטה...הוא כבר לא יכול...ולכן צריך לעבור לאמצעי אחר שישמש אותו לגלישה(שמינית למשל)

      בגלל זה משתמשים הגוזמים במהלך תנועתם בתוך צמרת העץ בעיקר במערכות טיפוס דינאמיות

      ועכשיו אתם בטח שואלים ...אז אם זה ככה אז למה בכלל להשתמש במערכת טיפוס סטאטית

      ובכן

      התשובה היא שזה בגלל שהעולם לא מושלם..וגם המערכת הדינאמית לא ...שזה אומר שיש לה חסרונות לעומת המערכת הסטאטית

      את המערכת הסטאטית קל יותר להתקין מהקרקע על העץ....והטיפוס עליה הרבה יותר מהיר...ובסופו של דבר מצריך פחות הוצאת אנרגיה.

      לכן בעצים גדולים מקובל להתקין מערכת טיפוס סטאטית שתשמש לצרכי טיפוס ראשוני אל מרומי הצמרת ...ושם מתקין המטפס את מערכת הטיפוס הדינאמית שמשמשת אותו לצרכי התנועה בתוך ועל הענפים.

       

      ועכשיו אחרי כל ההסבר הזה אני חוזר למקרה של מטפס שטיפס על מערכת טיפוס סטאטית ובדרך למעלה איבד את הכרתו בגלל התייבשות...או...עקיצת דבורים או דבורים...או .אופוסום עצבני עם חגורה שחורה במשהו עם קולות יפניים...שחיכה לו למעלה בשביל לסגור אתו חשבון...כל מיני כאלה.

      ועכשיו צריך לחלץ אותו..שזה אומר שצריך להגיע למטפס ששרוי בחוסר הכרה ולהוריד אותו בבטחה לקרקע כדי שניתן יהיה לטפל בו

      הבעייה היא שלא ניתן להגליש את המחולץ על קשר הטיפוס שהמחולץ מחובר איתו לחבל הטיפוס...וגם בגלל ההתהדקות לא ניתן לפתוח את הקשר....אלא אם כן מרימים את המחולץ באויר...ומפחיתים בכך את העומס על קשר הטיפוס

      וכאן יש בעייה נוספת...אנשים חזקים מאד לא יכולים להרים יותר מ-20-25 ק"ג כאשר הם תלויים באויר...

      לכן לצורך ההרמה אנחנו משתמשים במערכת רווח כוח...אחרי ההרמה נוצר רפיון בקשר הטיפוס ורק אז ניתן לפתוח את הקשר...ולנתק את המחולץ ממערכת הטיפוס שלו...כדי שניתן יהיה להורידו לקרקע

      בסרטון הזה אני מדגים שימוש במערכת כוח שמתחברת אלי ואל המחולץ....שיטה זו מהירה בהרבה מהשיטה שבה מחברים את מערכת רווח הכוח לחבל של המחולץ

      וזמן בחילוץ זה לא כסף...זמן בחילוץ זה חיים

       

       

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שבת, 28/9/13, 10:55

        מה זה קאלוס?

        אז ככה..אם השאלה הזו תשאל בקרב קהל של רופאים אורטופדים...התשובה  תהיה שקאלוס זאת הרקמה שמאחה את העצם לאחר שנשברה....אבל בגלל שפה זו לא קהילת אורטופדיה..אלא פורום גיזום עצים....אז בהתאם לזאת התשובה על פי גרסת החומר שמלומד בקורס גוזם מומחה מטעם משרד החקלאות וע"י מומחי משרד החקלאות ...תהיה שקאלוס זה רקמת ההגלדה שהעץ מצמיח מסביב לאזור החתך/פציעה

        ''

        ועד כאן זה באמת נכון

        אבל אחרי זה יספרו לתלמידים בקורס שתפקידו של הקאלוס הוא לאטום את אזור הפציעה כדי למנוע כניסה של נבגי פטריות 

        וזה כבר לא כל כך נכון...ואפילו ממש ממש לא נכון.

        ואני יודע שיש כאן לא מעט אנשים שקוראים את זה ומרימים עכשיו גבה בתימהון.....נכון?

        אז מה שאני יכול להגיד לכם זה שזה שיוצא לכם עכשיו פרצוף מופתע וחשדני כזה

        ''

         

        זה רק בגלל שהאמנתם למה שסיפרו לכם....ולכן לא עצרתם לרגע לחשוב ולבחון את העניין.

         


        אז עכשיו בואו נבחן את הסיפור הזה ונראה מה יצא

        נעשה את זה בצורה של שאלות ותשובות

        אני אשאל...ובגלל שאני כותב את המאמר הזה....ולא אתם...אז אני גם אענה...

        ואתם?...אתם תשפטו .

        ''


        שאלה: כמה זמן לוקח לרקמת ההגלדה לאטום את אזור החתך?

        תשובה : תלוי בגודל החתך ובסוג העץ ובמצבו....אבל בהנחה שמדובר בעץ בריא...ואזור החתך צמוד לצוואר הענף...וקוטרו משהו בסביבות נגיד 10 -15 ס"מ..אז לקאלוס ייקח כמה שנים לסגור על אזור החתך ולאוטמו

        שאלה : כמה זמן לוקח לנבגי הפטריות לזהות איזור חדירה נוח לתוך העץ?

        תשובה : נבגי הפטריות נישאים באויר בכל מקום שיש בו צמחיה ובכל רגע נתון

        ונבגי הפטריות מזהים פציעת עצים ע"י שימוש בתשדורות כימיות..משהו שמקביל לחוש הריח אצלנו....וזה אומר שהזמן שלוקח להם לזהות את מיקום הפציעה זהה פחות או יותר לזמן שלוקח לנו לזהות שמרק העוף שמתבשל במטבח....זה מרק עוף.


        וואו...איך שעלית עלי...מה הסגיר אותי?

        ''

        שאלה :כמה זמן לוקח לנבגי הפטריות מרגע שזיהו את אזור הפציעה ,לחדור לתוך העץ?

        תשובה : בערך מיידית...או לכל המאוחר...באותו היום

        ונבגי פטריות...זה לא עובדי הסתדרות....שזה אומר שהם מייד מתחילים לעבוד ללא הפוגה...בלי לעשות שביתות ובלי לעשות הפסקות קפה באמצע.

        והם גם מזמינים את החברים שלהם לבוא ..והחברים באים....במשך כל הזמן הזה שלוקח לקאלוס לאטום את אזור החתך

        כלומר...במשך שנים!

         

        נו...האסימון נפל?

         

        בואו נמשיך

        עץ זה אורגניזם שקיים כבר 400 מיליון שנה על פני כדור הארץ..

         

        שזה אומר שעץ זה משהו נורא חכם ומתוחכם שהיה פה לפני הדינוזאורים

         

        מומחה לעצים מטעם משרד החקלאות

        ''


        ושהצליח לא רק לשרוד עד היום אלא אפילו לשגשג...וגם שהאנשים שקצת קצת מבינים בעצים מבינים היום שהם לא כל כך בדיוק מבינים את כל התהליכים שקורים בו


        ואם מפנימים את משמעותן של שלושת השורות שכתבתי לעיל...מבינים מייד עד כמה זה לא הגיוני לטעון שתפקידו של הקאלוס לספק הגנה לעץ מפני חדירה של נבגי פטריות.....אחרי שנבגי הפטריות כבר חדרו מזמןמופתע

         

        שאלה : אז אם הקאלוס לא מספק הגנה לעץ מפני חדירה של נבגי פטריות ושאר מזיקי עצים...מה כן מספק לו הגנה?

        תשובה : אז ככה..את ההגנה מפני חדירה של נבגי הפטריות מספק תהליך ה"מידור" שזה איטום פנימי שמבצע העץ ע"י בניית "קירות" פנימיים בנויים מלגנין...במסגרת התהליך הזה שעדיין לא מובן במלואו....מבודד ואוטם העץ מבפנים  את אזור החדירה

        בנוסף מופרשים ע"י העץ במסגרת תהליך ה"מידור "חומרים כימיים שדוחים את הנבגים 

        ובכל מקרה...תהליך המידור...הרבה הרבה יותר מהיר מהתפתחות הקאלוס....וקצב התפתחותו מותאם למיקום ולקצב הפעילות של נבגי הפטריות...שזה אומר שהעץ יודע להפריש כמויות נכונות של גלוקוז שמשמשות אותו לבניית התרכובות האורגניות שמיועדות עבור איטום אזור הפעילות של הנבגים.

         

        שאלה : אז מה בכל זאת תפקידו של הקאלוס ?

        תשובה : לתקן את הנזק שנגרם לחוזק המבני ולאלסטיות של העץ בעקבות הניסור , כדי למנוע פגיעה מכנית בענפים ובגזעים.

         

        ונכון שעכשיו אתם שוב מרימים גבה?...נכון? נכון?

        אני אסביר...וגם אמחיש

        בהתחלה אמחיש...

        קחו סיגריה וכופפו אותה...היא תשבר כמעט מייד...נכון?...נכון!

        עכשיו קחו עוד סיגריה.....אבל לפני שאתם מכופפים אותה...תוציאו את נייר הכסף שיש בתוך קופסת הסיגריות תבדקו שאין בו קרעים....ותעטפו בו את הסיגריה....בצורה הבאה....תפרסו את הנייר....תניחו את הסיגריה על הנייר במקביל לאורך שלו...ועכשיו תגוללו את הנייר מסביב לסיגריה ..בתום הגלגול....תפתלו את הצדדים...כמו בסוכריית טופי עטופה

        ''

        ועכשיו תכופפו...אתם יכולים אפילו לעשות כיפוף מלא...שזה אומר שתיווצר לולאה בסיגריה

        תיישרו את הכל בחזרה.....ותגללו את הסיגריה מחוץ לעטיפת נייר הכסף....עכשיו תבחנו אותה היטב

        הסיגריה תישאר שלמה .

        עכשיו תחזרו על אותו תהליך עם סיגריה חדשה...ועם נייר כסף....שיש בו קרע...אפילו קטן

        הסיגריה תקרע

        הבנתם את הרעיון?

        לקליפת העץ 2 תפקידים ראשיים

        תפקיד אחד לשמש כחומת הגנה נגד חדירת מזיקי עצים...

        ותפקיד שני לא פחות חשוב לספק לעץ את היכולת להתמודד עם התנודות שגורמים לו משבי הרוח 

        איך הקליפה עושה את זה?

        כאשר יש משבי רוח חזקים ....ענפי העץ מטלטלים לכל הכיוונים...ובעת הטלטלה הם מתכופפים ומתפתלים שזה אומר שיש מצד אחד אזורים שרקמות העץ נלחצות בו..ומצד שני...אזורים שרקמות העץ נמתחות בו...ליכולת של העץ לעמוד במאמצי המתיחה  מבלי להקרע קוראים  אלאסטיות

         

        בשלב מסויים האלאסטיות של פנים העץ מתמצה...שזה אומר שאם הוא יתכופף עוד קצת הוא יישבר(או יותר נכון יקרע...עץ זה מערכת צינורות מקבילים זה לזה) וכאן נכנסת לפעולה קליפת העץ ששומרת על העץ מלהקרע...בדיוק כמו שעטיפת נייר הכסף שומרת על הסיגריה מלהקרע

        ואם יש קרע או פתח כלשהו בקליפה...אז כמובן שיכולת העמידה של העץ בלחצי מתיחה נפגמת...ובגלל זה מצמיח העץ את הקאלוס.

        עכשיו...כל אחד שמבין קצת בפיזיקה ובהנדסת חומרים....יודע שבעיית החוזק המבני של העץ נפתרת כמעט במלואה ברגע שנוצרה טבעת הקאלוס הראשונית...בגלל זה מפנה העץ הרבה עתודות אנרגיה לבניית הקאלוס בהתחלה...עד הווצרות הטבעת הראשונית...ואחרי זה קצב בניית הקאלוס מואט בצורה משמעותית...זה בגלל שזה כבר לא כל כך דחוף כבר לעץ

        יש מבין?

         

        שמואל

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 25/9/13, 00:46

          חילוצים מעצים :

           

          העבודה בגיזום עצים נחשבת לאחת משתי העבודות הכי מסוכנות בעולם לכן חייבים להיערך מבעוד מועד למצב חירום שלוקח בחשבון שמטפס העצים ייפצע במהלך עבודתו בצמרת העץ ולחלצו לפני הגעה למצב פטלי. מתאר העץ הוא מתאר לא קבוע וטומן בחובו קשיי נגישות מורכבים ביותר וכישורי חילוץ ברמה גבוהה אי לכך ובהתאם לזאת חיוני ביותר שלפחות אחד מאנשי צוות הקרקע יהיה מוכשר בחילוץ ממתארי עצים.


           

          הדגמת חילוץ פצוע תלוי על חבל (מערכת טיפוס סטאטית- חבל נייח) 

          המטפס מחובר למערכת הטיפוס עם קשר חיכוך...מכיוון שמדובר במערכת טיפוס סטאטית,מועמס מלוא משקלו (במקרה המצולם..משהו בסביבות 100 ק"ג ) של המטפס על קשר החיכוך. כדי להתיר את הקשר יש צורך להרים את המחולץ באוויר....זה לא פשוט כאשר מדובר ב-100 ק"ג....וכדי לסבר את האוזן אדם חזק יכול להרים כאשר הוא תלוי על חבל באויר לא יותר מאשר משהו בסביבות 20 -25 ק"ג...(לא מאמינים לי?..אחלה...בואו נתערב..על חצי מנה פלאפל עם מיץ ענבים בבוטק'ה הכחולה בהוד השרון...הולך?)

          אז כדי להרים את המחולץ אני משתמש במערכת רווח כוח 3 שבנויה מחבל המיקום ותמיכה שלי...וגם זה לא מספיק אז לצורך ההרמה אני נעזר בפאנטין רגל ימין ומשתמש במלוא משקלי כדי להרים את המחולץ.

           

          http://cafe.themarker.com/video/2989358/


          בהתאם לתקנת העבודה בגובה :

          מספר 2 של מטפס עצים  חייב להיות בעל יכולת והכשרה לחילוץ מעצים  

           מתוך תקנת העבודה בגובה - פרק 9 סעיף 12 ב

           במקרה של נפילה;

           

          ( 12 )  בעת שימוש בצמ"א לבלימת נפילה מגובה, תובטח האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנבלמה נפילתו, בתוך פרק            זמן שימנע פגיעה בלתי הפיכה בו,

          באמצעות אחד מאלה: 

          ( א )   חילוץ עצמי של העובד שנפל;

          ( ב )   עובד נוסף שיימצא על הקרקעכאמור בתקנה 12 ( 3);

          ( ג )    ציוד חילוץ שיימצא במקום;

           

           

          הוראות בטיחות לחילוץ מטפס עצים תלוי על חבל:

           

          1.      הערכת הסיכונים לביצוע עבודה בגובה צריכה לכלול תכנית למקרי חירום כאשר כל המעורבים בביצוע העבודה מוכשרים מתורגלים ויודעים את תפקידם .

          2.      עבודה בגובה צריכה להתבצע בכל סוג של מקרה על ידי מינימום  2 אנשים

           3.      לפחות אחד מאנשי צוות הקרקע חייב להיות זמין בכל רגע נתון כדי שיוכל להשגיח על המטפס לסייע לו  בכל אשר יידרש ובמקרה חירום לחלץ אותו או לדאוג לחילוץ בדחיפות.

           4. מינוי אחראי לאתר העבודה שבקי בתכנית העבודה ובנהלי החירום.

           5. האחראי יוודא את הימצאותה של ערכת חילוץ באתר העבודה במקרה חירום ,תוכל לספק לשירותי החירום אינפורמציה נאותה כמו למשל ,כתובת מדויקת דרכי גישה נאותות לאתר העבודה, המרחק מהדרך הראשית, האם הדרך לאתר מצריכה רכב שטח, נקודת  פגישה. דע רשום ועדכן פרטים אלו בטרם קרות האירוע.

           6. המחלץ ישמור על הבטיחות שלו כתנאי מקדים (אחרת יהיה צורך לחלץ גם אותו)

           8.      המחלץ יקפיד בזמן החילוץ על שמירת ראש המחולץ מחוסר ההכרה מעל גובה הרגליים

           

          שלבים מקדימים לחילוץ

          1. 1.      הזמנת אמבולנס/רכב פינוי
          2. 2.      איסוף נתונים (מצב הפצוע, מיקומו על העץ, זיהוי מערכת הטיפוס, תכנון החילוץ, הכנת ציוד חילוץ)

          ערכת חילוץ בסיסית

          רצועת ראנר קצרה עם שתי טבעות (רצועת חילוץ)

          רצועה ארוכה- 120 ס"מ + טבעת ( לבניית רתמת חזה - הרמת הראש מעל גובה הרגליים)

          שמינית + טבעת

          לולאת פרוסיק + טבעת קטנה

          מערכת רווח כוח

           

           

          במקרה של פצוע מחוסר הכרה  שתלוי על חבל זמן היעד לביצוע החילוץ הוא 15 דקות !!

          לאחר 15 דקות הפגיעה הופכת לבלתי הפיכה ולאחר כ-30 דקות לפטלית.

           

          בתום החילוץ : יש להודיע  לפרמדיקים לפנות את המחולץ לבית חולים שמצויד במכונת דיאליזה

           

           

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום שבת, 6/7/13, 13:19

            גיזום עצים בגינה ובעיר

            במקביל להתפתחות העיור (אורבניזציה ) התחיל האדם לשתול עצים בסמיכות לביתו....בעיקר בשביל שיתנו פרי או צל

            עץ בצעירותו כאשר הוא נשתל....נראה קטן וחמוד

            אבל כשהוא גדל....הוא נהיה גדול...

            בני האדם ...תמיד פחדו מדברים גדולים ...אז אם הם יכלו....הם הקטינו אותם

            אז גם בעצי הגינה התחיל להתבצע גיזום...בעיקר כדי לווסת את גודלו של העץ

            כל הגיזומים ביער במטע ובגינות הבית והעיר התבצעו לתועלתו האישית של האדם ללא בחינת תועלתו של העץ....

            היה קצת קשה להאשים אותם....מכמה סיבות

            1. 1.      זה נורמאלי.....לבני האדם תמיד הייתה נטייה לחשוב שהכול סובב רק סביב  עצמם.... 
            2. 2.      סימביוזה עם הטבע....מעולם לא הסתדרה היטב עם נטייתו של האדם לחשוב שהוא מעל הטבע 
            3. 3.      אנשים חשבו שבגלל שהעצים כל כך גדולים וקשוחים אז הם יכולים לעשות להם מה שמתחשק להם....ולעצים זה לא יזיז והם איכשהו תמיד ישרדו ויישארו בחיים וזה באמת נכון 

            יש לא מעט עצים שיודעים לשרוד התעללות אנושית וגיזומים משחיתים...והם ממשיכים לצמוח וללבלב שנים ארוכות אחרי ההתעללות

            אבל זה שהם מצליחים לשרוד...לא אומר שזה עושה להם טוב

             

            וזה באמת לא עשה טוב לעצים....שזה אומר שהתחילו בעיות.....

            בשלב מסוים הבין האדם שכדי למנוע או לצמצם את הבעיות שנבעו מ"ביות" העצים עליו ללמוד להבין את העץ

            התבצעו מחקרים ונכתבו  מאמרים וספרים מבוססי מחקרים מדעיים אודות גיזום עצים 

            אולם למרות שבמהלך עשרות השנים האחרונות נאספה  אינפורמציה רלוונטית וזמינה

            עדיין אנו ממשיכים לראות סביבנו גיזומים וטיפולים שמסבים נזקים עצומים לעצים, גיזומים וטיפולים שהם בגדר השחתה על פי כל קריטריון מקצועי כגון גיזומי "טופינג" (גרדומים והקצרות),

             " flush cuts " - חתכים שטוחים וחלקים  שקרובים מידי לגזע

            וטיפולים פסבדו מדעיים שמתבצעים תחת הכותרת "אורטופדיית עצים" שכוללים מריחת משחות על פצעי גיזום קידוחים ,ניקוזים, הברגות, חפירות בחללי עצים ומילוי בבטון או בחומרים אחרים שונים ומשונים...

            הכול תחת הטענה שזה לתועלתו של העץ.

            איך זה קורה?

            ובכן.... כמות הספרים שדנים בשיטות הגיזום מזווית הראייה של תועלת העץ, מועטה יחסית

            לכמות הספרים שנכתבו מזווית הראייה של תועלת האדם.

            למרבית האנשים זה נראה טבעי לבקש ולקבל ייעוץ משפטי, הנדסי, חשבונאי, כספי, נפשי,רפואי,תזונתי, וכו' וכו'...אבל כשזה מגיע לעצים...אורגניזם מורכב ביותר שתרומתו לחיינו לא תסולא בפז....הבסיס לכל שרשרת הקיום על פני כדור הארץ.....

            הם משום מה מבכרים לעשות זאת בשיטת "עשה זאת בעצמך"

            יוצא מזה שאנשים קוראים יותר מידי ספרים שדנים בעצים בנשימה אחת עם  שיחים....

            שיחים מעוצים, שיחים מטפסים, שיחי ורדים, שיחי פטל, ועוד כל מיני  שיחים

            זו טעות..

            ורדים ושיחים...ואפילו שיחים מעוצים...זה לא עצים.

            אבל לבעל הבית הממוצע אין דרך לדעת זאת....

            בעל הבית שותל עצים בגינה....העצים גדלים

            בעל הבית נזכר שראה בספרי גיזום איך גזמו  את השיחים בגני ורסאי והוא כמובן לא מצליח למצוא שום סיבה הגיונית למה לא לעשות זאת גם לעצי היער והפרי

            אם לשיחים ולעצים קטנים ניתן להוריד את הראש ולעצב אותם בצורת כבשה

            אז למה לא לעצים גדולים..???

            הנקודה...את אותם ספרי גיזום כתבו מומחים לטיפול בעצי מטע או לשיחים ....

            שזה אומר שהם למדו איך להתנהג עם עצי המטע והשיחים כדי שיפיקו יותר פירות או פרחים...לתועלתו של האדם...

            בדיוק כמו שמומחים אחרים למדו איך להפיק מהפרה יותר חלב ויותר בשר....

            לתועלתו של האדם

            אולם הם לא למדו...איך להתנהג עם העץ כדי שהעץ יפיק תועלת לעצמו....מתוך הבנה שאם העץ מפיק תועלת לעצמו....צומחת מזה תועלת הרבה יותר גדולה לכולם

             

            לממסד לא אכפת שאותם מומחים מצמידים לתואר המומחה שלהם גם את המומחיות לעצים...זה כי הממסד חושב שזה לא עולה לו כסף(טעות ..)

            אז המומחים לשיחי הפטל ולורדים נהיים גם מומחים לעצים....וכותבים ספרים על איך צריך לטפל בעצים...ובגלל שהמומחים לשיחי פטל לא כל כך  יודעים איך לטפל בעצים....אבל כן יודעים איך לטפל בשיחי פטל ובורדים....אז הם כותבים שצריך לטפל בעצים כמו שמטפלים בשיחי פטל ובוורדים

            אבל מה לעשות שכדי להבין וללמוד איך לטפל בעץ בצורה נכונה....צריך לחבוש את ספסלי האוניברסיטה במשך 4 שנים (לדעתו של ד"ר אלכס ל. שייגו....זה רחוק מלהספיק) במסגרת לימודים אקדמיים ייעודיים... ולא!...לא מדובר על לימודי אגרונומיה.

            אז אנשים קוראים את הספרים...שכתבו המומחים לשיחי פטל וורדים ועכשיו גם לעצים...ומיישמים

             

            שזה אומר שמתחילים להשחית עצים גדולים....

            ובשביל שלא יגידו שזו השחתה.....קוראים להשחתה  "פולארדינג" ...

            (בישראל קוראים לזה "חידוש נעורים" ..או...הקצרת ענפים....והשם הכי עדכני "מודל העץ המוקטן")

            ואת העצים "מרבעים" או "מעגלים" או "מחרטים" (מלשון חרוט...)  וקוראים לזה בגאווה...עיצוב עצים

             

            הפוסט מבוסס על תרגום מאמרים של ד"ר אלכס ל. שייגו 

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 6/7/13, 13:12

              ''

              עצים תמיד היו בסביבתו של האדם

              או יותר נכון האדם תמיד היה בסביבת העצים....זה בגלל שהעצים היו פה קודם.

               

              טוב בסדר...אבל לירח כן הגענו קודם 

              ''


              וכמו כל דבר שהיה פה קודם....האדם ניסה לנצל את הדבר לתועלתו האישית

              אם הדבר התנגד, האדם הכחיד אותו

              אם הדבר לא התנגד ...האדם ביית אותו

              וגם אז לפעמים הכחיד אותו.

              העצים לא התנגדו....אז האדם השתמש בהם

              במסגרת השימוש בעצים האדם התחיל לגזום עצים

              גיזום עצים כשיטת טיפול בצמחים התפתחה ל-4 שיטות טיפול משניות :

              גיזום עצים במטעים - התבצע כדי להגדיל את כמות ואיכות הפירות וכדי להאיץ את הצימוח

              גיזום עצים ביער - התבצע כדי לשפר את איכות העץ  למען התעשיות שהתבססו על העץ כחומר גלם

              גיזום עצים בגינה ובעיר - התבצע בעיקר כדי לווסת את גודלו של העץ וכדי לעצב אותו ....שיראה יפה יותר

              גיזום "בונסאי" - גם הגיזום בשיטת "בונסאי" התבצע במטרה לווסת את הגודל ולעצב את צורת העץ אבל בדרך אקסטרימית.....זה כי היפנים תמיד הלכו עד הסוף.


              צילום העץ לאחר הגיזום בשיטת ה"בונסאי"

              ''

               

               

              צילום עץ לפני הגיזום בשיטת "בונסאי"

              ''

               

               


               

              גיזום עצים ביער : התפתחות בעיות

              גיזום עצים ביער התבצע כאמור לעיל כדי לתחזק את האיכות של העצים מהירי הצימוח שנשתלו במרחקים גדולים יחסית זה מזה.

              כאשר עצים נשתלים רחוק זה מזה, הם צומחים מהר יותר(אין תחרות על משאבים בסביבת הצימוח)  כתוצאה מזה הענפים הנמוכים מתפתחים לממדים גדולים וזאת בניגוד לסביבה של עצים שנשתלים בצפיפות שיוצרת חופה שאינה מאפשרת לאור השמש להגיע לענפים הנמוכים ולכן הם מתנוונים.

              ענפים נמוכים בריאים וגדולים.....שצומחים על גזע מעובה סמוך לקרקע זה יפה....אבל לא בעיני תעשיית העץ שמעוניינת רק בגזע

              מבחינתם הענפים צריכים להיגזם....כמה שיותר קרוב לגזע העץ...ללא בליטות וזיזים...כדי שניתן יהיה להעמיס כמה שיותר גזעים בהובלה אחת...

              הובלת גזעים לתעשיית העץ 

              ''


              עד אמצע המאה הקודמת זה לא היה כל כך ישים...מכיוון שתעשיית העץ התבססה בעיקר על מסורים ידניים...או מסורים מכאניים מאד מאד כבדים שניתן היה לתפעל אותם רק בסמיכות לקרקע....

              מסור שרשרת מכאני עתיק וכבד

              ''

              עוד מסור שרשרת מכאני עתיק וכבד

              ''

              לחתוך את הזיז צמוד לגזע הצריך המון מאמץ וזמן(שטח חתך גדול בהרבה...)..ובחשבון עלות תועלת יצא שזה לא משתלם.

              עד שבתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת פיתחו את מסור השרשרת המכאני פחות או יותר במתכונתו הנוכחית

              ואז לחתוך את הזיז בצמוד לגזע הפך להיות ..כן משתלם.


              מסור שרשרת מכאני מודרני....הרבה פחות כבד

              ''

               

              כך נולדו החתכים השטוחים או החתכים צמודי הגזע (" flush cuts  ")

              flush cut ><br /></strong></span></p> <p><br /></p> <p><img alt=

               

              אנשי תעשיית העץ היו משוכנעים שעשיית החתכים השטוחים תספק להם מוצרי עץ טובים יותר

               

              אולם..חתך שטוח...או חתך חלק צמוד לגזע...זו אחת הפעולות היותר מזיקות לעצים שהמציא האדם...שזה אומר..הגדלת שטח פתח הכניסה לנבגי פטריות, וכתוצאה מזה הגדלה עצומה באנרגיה שהעץ צריך להשקיע בתהליך המידור שמבודד את מערכות העץ מאזור הפציעה...וכמובן..הסרת צווארון הסתעפות הענף שם ממוקמת רקמת ההגלדה(הקאלוס) שאמורה ברבות הימים לסגור על הפציעה מבחוץ.

               

              כתוצאה, נבגי הפטריות לא מאחרים להופיע חודרים לתוך העץ ומתפשטים...ובעקבותיהן..שאר מזיקי העצים....ריקבון פושה בעצים...איכות העצים נפגמת

               

              ואז במקום שאנשי התעשייה יודו שעשו טעות....ויבצעו התאמה קלה במיקום החתכים...אנשי התעשייה עושים עוד טעות...ופותחים במירוץ לפיתוח משחת העצים שתחסום את כניסת נבגי הפטריות, תעלים את הריקבון ותגרום לפצעים להבריא...

               

              נכון להיום....אחרי עשרות שנים של ניסיונות פיתוח

              משחת העצים הזאת עדיין לא נמצאה.


              קישור למאמר : המיתוס אודות משחות העצים

               

              מקורות:

              מאמרים של ד"ר אלכס ל. שיגו

               

               

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שלישי, 4/6/13, 19:20

                בקרב מטפסי העצים רווחות בעיקר שיטות טיפוס וגלישה על מערכות Ddrt . שיטות אלה נקראות גם מערכות טיפוס דינאמיות ,מערכות טיפוס על חבל נייד,מערכות טיפוס "חצי"

                ויש בטח עוד שמות.

                 

                בכול המערכות הללו ,חבל הטיפוס עובר דרך נקודת עיגון עילית איפושו בתוך העץ, כאשר לקצה החבל שמתחבר לרתמת המטפס נקרא "הקצה העובד" ( working end " ) ולקצה השני של חבל הטיפוס שאליו מתחבר המטפס באמצעות קשר טיפוס נקרא  "הקצה הרץ" ( " running end" )

                קישור למאמר :  קשרי טיפוס על עצים - קשרי טיפוס פתוחים

                 

                קישור למאמר :  קשרי טיפוס על עצים - קשרי טיפוס סגורים

                 

                נשאלת השאלה, באיזה קשר הכי כדאי להשתמש כדי לחבר באמצעותו את "הקצה העובד " של חבל הטיפוס לרתמת המטפס?


                והתשובה במקרה הזה היא ....שזאת בכלל לא השאלה הנכונה...

                וזאת לא השאלה הנכונה כי את חבל הטיפוס אנחנו לא נחבר  לרתמת המטפס ..

                זה בגלל שאנחנו תמיד ..אבל תמיד!

                נעדיף לחבר את "הקצה העובד" של חבל הטיפוס לטבעת

                ורק אז נחבר את הטבעת  לרתמת המטפס

                זה נכון לעשות כך במיוחד ברתמות טיפוס ייעודיות לטיפוס על עצים בגלל המבנה הייחודי שלהן 


                רתמת טיפוס ייעודית לטיפוס על עצים                                   

                ''


                • · נהל זה נוצר בעיקר כדי לתת מענה לצרכי מקרי חירום שבמסגרתם יש צורך בניתוק מהיר של חבל הטיפוס מרתמת   המטפס  אולם יתרה מזו,צורת חיבור כזו מאפשרת גם מגוון רחב יותר של אפשרויות וגמישות בהחלפת מערכות     טיפוס על פי הצרכים שעשויים להתעורר בעת  ביצוע העבודה .
                •  
                • · על פי תקנת העבודה בגובה ,חובה להשתמש בטבעת תקנית עם נעילת גשר סיבובית (" screw lock " )
                •  
                • · מומלץ(חובה על פי תקנים בינלאומיים) להשתמש בטבעות עם מנגנון סגירה שמחייב הפעלת כוח לשלושה כיוונים     שונים( " triple lock ")  

                 

                 

                וכל זה אומר שהשאלה הנכונה היא למעשה

                 "באיזה קשר נשתמש כדי להתחבר עם " הקצה העובד" של חבל הטיפוס לטבעת שבאמצעותה נתחבר לרתמת המטפס..?" 

                ובכן....בתנאים אופטימאליים ..

                הייתי עונה לכם שהתשובה הכי נכונה לשאלה  היא " לא להשתמש בשום קשר "

                אלא בחבל ייעודי לטיפוס על עצים ,תקני, עם לולאה תפורה או שזורה.

                ''

                אולם , במציאות השוררת במדינת ישראל...אין כל כך מודעות לכך שיש דבר כזה שנקרא חבלים ייעודיים לטיפוס על עצים שחייבים לעמוד בדרישות תקן בינלאומי (EN1891A  ) ושזה אפילו קצת קצת מסוכן לעבוד באחת מהעבודות היותר מסוכנות שיש בעולם עם חבלים שקצת קשה להם להתמודד עם הדרישות שמעמידות בפניהם עבודות גיזום העצים.

                קישור למאמר : כללים לבחירה נכונה בחבל טיפוס על עצים

                 

                כתוצאה מזה אין ייבוא מסודר של חבלים ייעודיים לטיפוס על עצים שלא לדבר על חבלי טיפוס ייעודיים עם לולאות שזורות או תפורות ולכן ,בהתאם לתנאים, נאלץ להסתפק בקשרים.

                 

                קשרי התחברות

                הדרישות מקשר כזה יהיו מותאמות לאפיוני עבודת מטפס העצים שמתבצעת בתנועה מחזורית לכל הכיוונים שזה אומר למעלה למטה הצידה ובאלכסון בתוך מעטפת העץ 

                וכדי לסבר את האוזן אז כשאני אומר "תנועה מחזורית" אני מתכוון לכך שבמהלך התנועה  בתוך צמרת העץ נדרש המטפס, לטפס כדי להגיע לנקודת עבודה אחת....אח"כ לגלוש...כדי להגיע לנקודת עבודה אחרת...אח"כ לנוע הצידה ובאלכסון כלפי מטה או כלפי מעלה...ואח"כ שוב לטפס כדי להגיע לנקודת עבודה חדשה...וחוזר חלילה

                צורת תנועה כזו שמתבצעת לכל הכיוונים בתלת מימד שונה מצורת התנועה  של עובדים אחרים בגובה שעובדים באמצעות תילוי חבלים כגון מטפסי תרנים או גולשי מעטפת שעבודתם מתבצעת בד"כ מסביב למעטפת הבניין,בתוך או מחוץ לארובה או תורן ומתבצעת בעיקר בגלישה לכיוון מטה ובתחומי הדו מימד ולכן הדרישות מקשר ההתחברות יהיו בהתאמה שונות.

                בקרב גולשי הבניין ומטפסי התרנים ושאר עובדי הגובה שעובדים בתלוי חבלים וגם במסגרת הפעילות הספורטיבית הכוללת גלישת מצוקים – שזה "סנפלינג" בלשון העם רווח השימוש בלולאת השמינית כקשר התחברות

                 

                לולאת שמינית

                ''

                קשר – "לולאת השמינית" הוא קשר בטוח להתחברות(כאשר הוא נבנה ומסודר כמו שצריך) לצרכי עבודות הגלישה במתארי הבניין התרנים והמצוקים....אולם זהו קשר בכלל בכלל לא בטוח לשימוש כקשר התחברות בעת עבודות הטיפוס על העץ

                הסיבה לכך נעוצה בזה שאופן בניית לולאת השמינית יוצר לולאה בעלת גודל קבוע ולא משנה עד כמה ננסה להצר אותה בזמן הבנייה מסביב לטבעת ההתחברות עדיין יוותר חופש כלשהו שיאפשר את תנועת הלולאה על גבי צירי טבעת ההתחברות

                עבודות ופעילויות הגובה האחרות שהוזכרו לעיל שמתבצעות בתילוי על חבל ,מתבצעות כאמור כמעט ללא תזוזה לכיוונים אופקיים ,לכן במסגרת העבודות הללו ...משקלו של המטפס/גולש מפעיל עומסים כלפי מטה ובניצב לצירי אורך הטבעת ללא תזוזות שעלולות לגרום ללולאת השמינית לנוע על גבי צירי הטבעת...אולם לא כך הוא במסגרת עבודות הטיפוס על העץ...כאן האופי של תנועת המטפס גורם ללולאת השמינית לנוע לאורך צירי הטבעת...וזה כבר הופך להיות מסוכן...אפילו מאד מאד מסוכן

                אני אסביר..  

                כל עוד הלולאה ממוקמת על אחד מצירי הרוחב של הטבעת(בניצב להם) אין עם זה בעיה מכיוון שאז העומסים פועלים לאורך צירי האורך של הטבעת שמותאמים לעמידה בעומסים סטאטיים של מינימום 2.2 טון אולם במידה והלולאה תגלוש ותתמקם   על צירי האורך ובניצב להם ובמיוחד ,על ובניצב ל"גשר הפתיחה" של הטבעת ,אז במקרה כזה תרד יכולת העמידה של הטבעת  בעומסים סטאטים בצורה דראסטית....לעיתים ..תלוי בסוג הטבעת ..אפילו לפחות מ-200 ק"ג

                ואנחנו מדברים על עומסים סטאטים....שזה אומר שאם יתפתחו במהלך עבודת המטפס על העץ עומסים דינאמיים  (וזה קורה לא מעט..)...בשילוב עם התמקמות לולאת השמינית על "גשר הפתיחה" של הטבעת (וזה קורה הרבה)...וגם אם נצא מתוך הנחה שמדובר במטפס עצים נורא נורא רזה ששוקל בסביבות 50 ק"ג

                 אז אפילו אז...הטבעת לא תעמוד בעומס שיופעל על "גשר הפתיחה" ותכשול

                שזה אומר שהמטפס ייפול למטה....ואני מדבר פה על 50 ק"ג ולא על 70 או 80 או אפילו 90 ק"ג  

                מסקנה...קשר "לולאת שמינית" לא מתאים לצרכי התחברות ואפילו מסוכן ,כנ"ל גם קשרי לולאה קבועה אחרים כגון לולאת "קשר הצלה" ,לולאת "פרפר אלפיני ,וכו' וכו' שאינם מתאימים מאותה סיבה.

                מסקנה נוספת....קשר התחברות הוא קשר בטוח שאין לו נטייה לגלוש/ לנוע ..תחת הכוחות שפועלים עליו בכיוונים שונים במסגרת עבודת מטפס העצים

                לקטגוריית קשרים אלה שייכים קשרי חביקה שיש להם נטייה להתהדק תחת עומס...אבל לא יותר מידי...כדי שניתן יהיה להתיר אותם בשעת הצורך ..ויש כאלה לא מעט

                לולאת א' היא לכאורה אופציה בכלל לא רעה...

                 

                לולאת א'

                ''

                הקשר פשוט לבנייה...מאד בטוח...(מוגדר ע"י האלפיניסטים כקשר אולטימטיבי )..אולם ללולאת הא' יש נטייה להתהדק תחת עומס...וקשה מאד להתיר אותה לאחר ההעמסה . התניה זו פוסלת את לולאת הא' כקשר התחברות

                אולם בגלל תכונותיו של קשר "לולאת הא' " אנחנו לא כל כך ממהרים לוותר עליו ובשילוב עם קשר מוט אנחנו מקבלים קשר התחברות שממלא את כל דרישותינו ,בטוח,מתהדק,ללא נטיה לתזוזה,קל להתרה.

                 

                קשר מוט עם אבטוח א'

                ''


                החיסרון היחידי של הקשר הזה הוא גודלו

                בגלל גודל הקשר נוצר לעיתים במהלך הטיפוס מגע בין קשר החיבור לבין קשר הטיפוס,זה עשוי להפריע ...במיוחד בעת שימוש בקשרי טיפוס סגורים. לתנועת ידי המטפס...לחסום את "התקדמות" קשר הטיפוס...לגרום "להתפרקותו" ולחבל ב"אחיזה" של קשר הטיפוס בחבל הטיפוס...וזה אומר שזה כבר עשוי להיות מסוכן.  

                בעיות אלה באות כאמור לידי ביטוי בעיקר בעת שימוש במערכות טיפוס Ddrt שמתבססות על שילוב של גלגלת הרמת קשר וקשרי טיפוס סגורים מסוג "דיסטל" "סוויביש" "ואלדוטין טרס" ודומיהם ופחות בעת שימוש בקשרי טיפוס פתוחים מסוגו של ה"בלייק" או ה"פרוסיק "

                לכן ,בעת שימוש בקשרי טיפוס סגורים, מומלץ להשתמש בקשרי התחברות מסוג "אנקור"או "בונטי ליין"

                 

                קשר "אנקור" ( עוגן )

                ''


                קשר באנטי ליין ( זה למעשה לולאת מוט על חבל הטיפוס עצמו)

                ''
                   

                קשרים אלה אינם מצריכים אבטוח ,הם בטוחים, פשוטים לקשירה,מתהדקים היטב וללא נטייה לתזוזה לאורך צירי הטבעת, קלים להתרה לאחר העמסה...ובנוסף...תופסים פחות נפח מקשר המוט + אבטוח הא' שהוזכר לעיל...ולכן  פחות מפריעים לתפקודו של קשר הטיפוס...מה שמאפשר למטפס לנוע בחופשיות רבה יותר בתוך צמרת העץ.

                 

                טיפוס נעים ובטוח

                שמואל

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  3 תגובות   יום שבת, 25/5/13, 23:15

                  גיזום עצים : קשרי טיפוס על עצים

                                        

                  "The tree which moves some to tears of joy is in the eyes of others only a green thing that stands in the way. 
                  Some see nature all ridicule and deformity... and some scarce see nature at all. 
                  But to the eyes of the man of imagination, nature is imagination itself"
                  William Blake

                   

                   ''            

                   

                  הקדמה

                   

                  מאמר זה נכתב עבור העוסקים בתחום הגיזום והטיפול בעץ ומבצעים את עבודתם באמצעות טיפוס

                  ואמור לשמש ככלי עזר למדריכי ותלמידי תכנית ההכשרה מס 8 שלב ב- ג  לתעודת "מטפס מומחה " במסגרת תקנת העבודה בגובה. 

                   

                  קשרי החיכוך בתחום הטיפוס על עצים עברו שינויים ושיפורים אדירים במהלך 20 השנה האחרונות.

                  טכניקות ושיטות שונות חדשות פותחו או לחילופין הושאלו מתחומי טיפוס אחרים והותאמו ועכשיו קיימים קשרים רבים ,מגוון רחב של דרכים לקשור אותם ,מבחר גדול של חבלים ,חבלי עזר ואמצעי עזר ייעודיים שמשנים את האופן שבו הקשר מגיב בעת השימוש ובחירת ההתאמה הנכונה ביניהם מאפשרת למטפס הבקיא בתכונותיהם להשיג את התוצאה האופטימאלית לצרכי ביצוע העבודה הספציפית בתנאי המתאר המשתנה של צמרות העצים לסוגיהם השונים. 

                   

                  חלק מקשרי הטיפוס ידוע היטב ומאויר, חלק ידוע פחות ופורסם במספר קטן של מקורות שונים וחלקם ידוע רק מפה לאוזן. זאת הסיבה שבמקרים רבים הטרמינולוגיה מבולבלת וכמעט לכל קשר יש מספר שמות שונים ומספר דרכים שונות לבנייתו.

                   

                  המאמר נועד לסייע לעוסקים בתחום לעמוד על הדמיון והשוני בין קשרי הטיפוס השונים ומקבץ מידע על שמות קשרי הטיפוס אופן בנייתם והשימוש הנכון בהם מתוך מטרה להשיג אחידות וליצור שפה משותפת בקרב העוסקים בתחום.

                   

                  קשרי טיפוס על עצים  

                  קשרי טיפוס על עצים הם קשרים שנבנים על חבל הטיפוס באמצעות חבל עזר במסגרת מערכות טיפוס שמכונות "climbing sistem  “split – tail

                  או בואריאציה אחרת באמצעות חבל הטיפוס עצמו "traditional climbing system "

                  '' 

                  המשותף לכל קשרי הטיפוס הוא הדמיון באופי בניית הקשר שבא לידי ביטוי בכריכת חבל העזר מספר פעמים ובתצורות שונות ומגוונות סביב חבל הטיפוס .ויסות תנועתו של הקשר על גבי חבל ועצירתו בהתאמה לצרכי המטפס מתבצעת ע"י השימוש בחיכוך שנוצר בין הקשר לחבל הטיפוס ולכן נקראים קשרים אלו גם קשרי חיכוך (friction hitch’s  )

                  קשרים אלו נקראים גם  "קשרי התחברות לחבל מתוח" וגם "קשרים בלתי מחליקים" למרות שהם כן מחליקים אבל בשעת הצורך ובכל רגע נתון ניתן לעצור את החלקתם.

                  במרבית תחומי עבודות הגובה והפעילות הספורטיבית משמשים קשרים אלו בעיקר לחילוצים ולפתרון בעיות עקב האפשרות להתחבר באמצעותם לחבל מתוח

                   

                  קשרים אלו פחות שימושיים בטיפוס על חבל בתחומי עבודות הגובה והפעילות הספורטיבית  מכיוון שהטיפוס על חבל בתחומים אלו מתבצע בעיקר בשיטות ה – SRT (שיטות טיפוס על חבל יחיד נייח )

                  בשיטות טיפוס אלו מועמס מלוא משקלו של המטפס על קשר החיכוך בעת הפסקת הטיפוס ועקב צורת הבנייה של קשרים אלו הקשר מתהדק ואינו מאפשר גלישה ( הערה: בתנאים מסוימים כן מתאפשרת גלישה אך לא בצורה מאובטחת ) ולכן אם וכאשר מתעורר הצורך לגלוש צריך המטפס לבצע החלפת אמצעי התחברות לחבל שיאפשר לו לגלוש, תהליך זה עשוי להתבצע בגובה רב וכרוך בהתנתקות מקשר הטיפוס והתחברות לאמצעי החדש וכמובן שהוא כרוך בסיכון רב ומחייב מיומנות גבוהה מצדו של המטפס.

                   

                  אולם בתחום הטיפוס על עצים רווחות בעיקר שיטות טיפוס על מערכות טיפוס Ddrt   

                  בשיטות אלו מועמס רק מחצית משקלו של המטפס על קשר החיכוך מה שמאפשר לקשר החיכוך לתפקד היטב גם בעת טיפוס וגם בעת גלישה .

                  זוהי אחת הסיבות העיקריות (אך לא היחידה...) שמטפסי העצים ברחבי העולם מעדיפים בדרך כלל להשתמש בקשרי חיכוך ולא באביזרי חיכוך בעת תנועתם בתוך המתאר המשתנה של ענפי וצמרות העצים

                  וכמו שלכל כלל יש יוצא מהכלל (ואם גם זה כלל ,אז זה אומר שגם לכלל זה יש יוצא מהכלל ..ואז זה אומר..שלכלל זה...אין יוצא מהכלל!) יש מטפסים שמעדיפים במהלך תנועתם על החבל בתוך העץ להשתמש באביזרי חיכוך (גריגרי ,i.d,ריג,יוניסנדר,ספיידר ג'ק ולוק ג'ק..ולגבי השוואות בין תפקודם של אביזרי החיכוך לבין תפקודם של קשרי החיכוך ..אדון במאמר אחר)

                   

                   

                   

                  הערה : בניגוד לכתוב לעיל ,בשלושת השנים האחרונות מתחוללת מהפכה בתחום , בעקבות פיתוח של אמצעי עזר   – singing tree rope wrench  וה- hich hicker שמאפשרים טיפוס וגלישה מאובטחת ללא החלפת אמצעי על מערכות טיפוס מסוג SRT 

                  השימוש באביזר זה מחייב מיומנות גבוהה בבניית המערכת שמתחברת לחבל הטיפוס ובתפעולה ואינו מיועד ואף עלול להיות מסוכן למטפסים מתחילים שעדיין לא מספיק בקיאים ומיומנים שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום הטיפוס על עצים.

                   

                   

                   

                        singing tree rope wrench 

                            דור שני - תוצרת ISC                                     

                   ''

                   

                   מערכת טיפוס SRT  המתבססת על קשר חיכוך ו- "  singing tree rope wrench" 

                   ''

                   

                   

                  קשרי טיפוס על עצים 

                  תכונות, אפיונים, מושגים הגדרות וקריטריונים לבחינת תפקודו של הקשר

                   

                  כאשר אתה לומד קשר טיפוס ספציפי תרגל אותו תחילה לאט ונמוך.

                  כמו כל הקשרים קשר הטיפוס צריך להיות קשור(“tie” ) מולבש (“dressed” )

                  ומסודר/מהודק ( "set  ) כמו שצריך.

                   

                  "קשור" פירושו - יצירה/בנייה  נכונה של הקשר

                  "מולבש" פירושו – יישור כל החלקים של הקשר לצרכי הקניית צורתו הסופית (מאפשר את זיהוי הקשר )

                  "מסודר/מהודק " פירושו – לסדר ולהדק את כל חלקי הקשר ולהעמיס אותו לפני השימוש בעת הטיפוס.

                   

                  בכפוף למטרות המאמר נבחן את הקשרים על פי שלושה קריטריונים עיקריים :

                  1. 1.      איך הקשר "מחזיק" (“holds” ) את המטפס על החבל בהתמקמות בעת ביצוע עבודה.  
                  2. 2.      איך הקשר " משתחרר" (" releases " ) וגולש כלפי מטה ובתום הגלישה  איך הוא "אוחז" (“grips”) את החבל. 
                  3. 3.      איך הקשר  "מתפרק " (“breaks” ) ו"מתקדם" (“advanced” ) בטיפוס על החבל כלפי מעלה או בתנועה הצידה בעת יציאה למעטפת החיצונית של העץ  ובתום הפעולה, בד"כ כלפי מעלה איך הוא "אוחז" (“grips” ) את החבל . 

                   

                  כמה טוב "מחזיק" הקשר מתייחס למידת האבטוח והאמינות שמיוחסת לתפקוד הקשר בזמן שהמטפס מבצע עבודה בנקודה מסוימת בצמרת העץ

                  או במילים אחרות, קשר ש"מחזיק" טוב ושניתן לבטוח בו הוא קשר שיוותר במקומו וללא תזוזה ביחס לחבל הטיפוס  בזמן ביצוע העבודה .

                   

                  כמה טוב הקשר "משתחרר" מתייחס לפעולה שבמסגרתה מפעיל המטפס לחץ על הקשר כלפי מטה

                  כדי לגלוש במטרה להגיע לנקודת התמקמות אחרת שבה עליו לבצע עבודה.

                  קשר ש"משתחרר " היטב הוא קשר שיצריך הפעלת מאמץ מינימאלי לשחרורו אך לאחר הרפיית הלחץ עליו כאשר המטפס הגיע לנקודת היעד החדשה ימשיך הקשר באופן עקבי להחזיק ולאחוז היטב בחבל .

                   

                   

                  כמה טוב הקשר "מתפרק " ו"מתקדם" מתייחס לפעולה שבמסגרתה המטפס מחליק את הקשר הצידה או דוחף את הקשר כלפי מעלה על גבי חבל הטיפוס כאשר הוא משתמש בידו לדחיפת והרמת הקשר או ע"י משיכת ה-"סלאק" - קצה החבל הרפוי ששמוט מתחת לקשר – כלפי מעלה(פעולה המתבצעת כאשר מתחת לקשר הטיפוס מותקנת גלגלת שייעודה מסתכם בדחיפת הקשר)

                   

                  הקשר אמור "להתפרק" בקלות ובכך לאבד את אחיזתו בחבל הטיפוס כדי שיוכל להתקדם בקלות על גבי חבל הטיפוס עם הפעלת מאמץ מינימאלי ואז כאשר המטפס מפסיק לטפס או כאשר הגיע לנקודת היעד החדשה שוב לאחוז באופן עקבי היטב בחבל .

                   

                  חשוב לציין כי במהלך הטיפוס על החבל ממוקמות ידי המטפס לעיתים קרובות מעל או מתחת לקשר הטיפוס ולא בהכרח על הקשר עצמו.

                   

                  הערות :

                  1. 1.      כדי להשיג התאמה מיטבית בבניית קשרי חיכוך  רצוי שהפרש הקטרים בין חבל הטיפוס וחבל העזר יעמוד על 3 מ"מ,  למשל: בעת בנייה של קשר חיכוך על חבל טיפוס שקוטרו 13 מ"מ נשתמש בחבל עזר שקוטרו  10מ"מ ,הפרש קטרים גדול יותר יגדיל אמנם את אחיזת הקשר בחבל הטיפוס אך מצד שני יפגום קשות ב"התקדמות" הקשר.תכונות נוספות חשובות להתאמה מיטבית הן הנוטביליות*  וטמפרטורת ההמסה של חבל הטיפוס וחבל העזר (בעיקר חבל העזר) .תכונות אלו מצוינות ע"י יצרן החבל במפרט . 
                  2. 2.      על פי התקנים הבינלאומיים (מדינות אירופה המערבית ,ארה"ב,קנדה ,יפן , אוסטרליה וניו זילנד ) מחויב כיום יצרן החבלים לבדל את חבל הטיפוס על עצים מחבלי טיפוס אחרים  

                       (תקן אירופאי  EN1891 )  ולסווג אותו כחבל ייעודי לטיפוס על עצים (תקן אירופאי EN1891A) כנ"ל

                        גם לגבי חבלי העזר שמשמשים לבניית קשרי הטיפוס.

                  1. 3.      במקביל חייב מטפס העצים על פי התקנים הבינלאומיים להשתמש בחבלים ייעודיים לטיפוס על עצים. 

                       

                   

                   

                  • נוטביליות – היכולת ונוחות השימוש של חבל לקשור בו או באמצעותו קשרים מציינת למעשה את יכולת הכיפוף/קיפול של החבל 
                  • טמפרטורת ההמסה של חבלי טיפוס וחבלי עזר ייעודיים לטיפוס על עצים  גבוהה יותר מחבלי טיפוס  

                  " רגילים" מכיוון שתנועת קשרי החיכוך עליהם מייצרת חום גבוה . לכן עשויה מעטפת חבלים  ייעודיים לטיפוס על עצים בד"כ מפוליאסטר או על בסיס פוליאסטר בשילוב דקרון או חומרים מורכבים אחרים כארמיד,דקרון וכו' 

                  בעוד שמעטפת חבלי הטיפוס וחבלי העזר הרגילים עשויה בד"כ מניילון או מפולימיד שטמפרטורת ההמסה שלהם נמוכה יותר ועלולה לכשול תחת החום הגבוה שמייצרת תנועתם של קשרי החיכוך. 

                   

                   

                  קשרי החיכוך/טיפוס מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות קבוצת הקשרים הפתוחים וקבוצת הקשרים הסגורים

                   

                   המשך בפרק מספר 2 - קשרי טיפוס פתוחים

                   

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שבת, 25/5/13, 23:14

                               

                    קשרי טיפוס פתוחים - Open Hitches 

                    קשרי חיכוך פתוחים הם קשרים שנבנים על חבל הטיפוס כאשר קצה אחד של חבל העזר שמשמש לבניית הקשר מאובטח בקצהו באמצעות קשר קצה והקצה השני מתחבר לרתמת המטפס באמצעות לולאה או באמצעות קשר חביקה בד"כ בתוספת קשר נוסף לאבטוח (עדיף קשר חביקה) 

                    לקבוצת קשרי החיכוך הפתוחים שייכים קשרי הטאוטליין הפרוסיק והבלייק .

                     

                    טאוטליין – Tautline 

                    מוכר גם בשמות -   Magnus hitch,rolling hitch,tent-line hitch,rigger’s hitch , 

                    Adjustable hitch, midshipman’s hitch 

                     '' 

                    הטאוטליין הוא קשר החיכוך שמרבית מטפסי העצים בארה"ב השתמשו באחת מגרסאותיו במהלך המאה הקודמת . הגרסה הנפוצה ביותר של קשר הטאוטליין מוכרת בקרב מטפסי העצים  בשם (two under,two over”" )  

                     

                    תיאור בניית הקשר

                    מתבצעת ע"י ביצוע של שתי כריכות של חבל העזר מסביב לחבל הטיפוס כלפי מטה ובניגוד לכיוון השעון

                    ולאחר מכן העברת קצה חבל העזר כלפי מעלה ושוב ביצוע של שתי כריכות מסביב לחבל הטיפוס כלפי מטה ובניגוד לכיוון השעון, בסיום יש לאבטח את "זנב" הקשר עם קשר קצה(שמונה,אלף או בהן)

                    '' 

                     

                    הטאוטליין "מחזיק" את המטפס בצורה מאובטחת בזמן ביצוע העבודה אבל יש לו נטייה להתהדק יתר על המידה תחת עומס משקלו של המטפס ולכן אינו "משתחרר " בקלות ולעיתים אף מצריך "משמוש"  ממושך של הקשר שמצריך מאמץ לא קטן מצדו של המטפס כדי לשחררו...כדי שיוכל לגלוש במורד החבל.

                     

                    "להתקדם" עם הטאוטליין במעלה החבל עשוי להיות כרוך במאבק לא קל, הטאוטליין אוחז היטב בחבל הטיפוס אולם מהרגע שהקשר "משתחרר" אחיזתו בחבל הטיפוס מתרופפת ולאחר שמסיימים את ההתקדמות או את הטיפוס יש צורך לעיתים קרובות "לסדר" את הקשר מחדש כדי שהקשר "יחזיק" והמטפס יוכל להתמקם ולבצע את עבודתו בבטחה. בנוסף יש לטאוטליין בזמן השימוש בו נטייה להתגלגל או לסוב סביב ציר חבל הטיפוס..התוצאה- זנב הקשר מתכנס לתוך הקשר עד שהקשר נפתח..לכן..כדי למנוע זאת חייבים לבנות קשר קצה בזנב הקשר  .

                     

                    גרסה נוספת של קשר הטאוטליין מוכרת בשם (“two under , one over “ )



                    בניית הקשר מתבצעת ע"י ביצוע של שתי כריכות של חבל העזר מסביב לחבל הטיפוס כלפי מטה ובניגוד לכיוון השעון

                    ולאחר מכן העברת קצה חבל העזר כלפי מעלה ושוב ביצוע של כריכה אחת מסביב לחבל הטיפוס כלפי מטה ובניגוד לכיוון השעון, בסיום יש לאבטח את "זנב" הקשר עם קשר קצה(שמונה,אלף או בהן) 

                    ''

                     

                    קשר הטאוטליין בגרסתו זו ,"משתחרר" ו " מתקדם" טוב יותר מאשר בגרסה שתוארה לעיל אולם  הקשר אינו "מחזיק" בצורה אמינה ומאובטחת בחבל הטיפוס כאשר המטפס מגיע ומתמקם בנקודת עבודה ולעיתים קרובות מצריך "סידור" מחדש לאחר התקדמות.

                     

                    ישנן ואריאציות נוספות לקשר הטאוטליין שנבדלות משתי הגרסאות שתוארו לעיל בעיקר במספר הכריכות שמתבצעות מסביב לחבל הטיפוס. ואריאציות אלו הומצאו או פותחו ביקר כדי להתאים את הקשר לסגנונות טיפוס שונים ,לבעלי משקל גוף חריג או לסוגי חבל פחות מתאימים וידידותיים למשתמשים בקשר.

                      

                    קשר פרוסיק - PRUSIC 

                    ''

                    קשר החיכוך המכונה פרוסיק שנבנה ע"י חבל עזר כקשר פתוח ומשמש את מטפסי העצים הוא ואריאציה על הקשר שפותח בשנת 1931 ע"י ד"ר קרל פרוסיק נשיא מועדון מטפסי ההרים האוסטרי ושנבנה באמצעות לולאה (זה כנראה אבל לא בטוח...תיאור דומה לקשר ללא כינויו בשם ניתן מוקדם יותר ע"י אשלי)

                     

                    תיאור בניית הקשר

                    שתי כריכות של חבל העזר על גבי חבל הטיפוס בכיוון מטה ובניגוד לכיוון השעון ,העברת קצה החבל כלפי מעלה וביצוע שתי כריכות כלפי מטה עם כיוון השעון. את זנב הקשר יש לאבטח עם קשר קצה.

                     

                    תכונות

                    דומה מאד בתכונותיו לקשר הטאוטליין "מחזיק" היטב, קשה ל"שחרור" ומצריך מאמצים לתפעולו בעת "ההתקדמות" למרות שבניגוד לטאוטליין אין לפרוסיק נטייה לסוב על ציר חבל הטיפוס ולגלול את עצמו פנימה עדיין מומלץ לבצע קשר קצה בזנב חבל העזר.

                    בעקבות פיתוח קשרי חיכוך חדשים השימוש בפרוסיק אינו רווח כמו בעבר אולם עדיין נעשה בו שימוש רחב בטיפוס על חבל נייח על מערכת טיפוס SRT  בשיטת טיפוס המכונה  "secured footlock " בשיטה זו נבנה קשר הפרוסיק בתצורה שונה (6 כריכות במקום 4) על שני חבלים והוא משמש רק לטיפוס ולא לגלישה.

                    ''

                    הקשר נבנה ע"י לולאה כך שבמקרה זה הוא שייך למעשה לקשרי החיכוך הסגורים. שיטת טיפוס זו מאד מהירה (כנראה שהכי מהירה) אולם זוהי שיטה שמצריכה כושר גופני ומיומנות גבוהה

                     

                    טיפוס בשיטת " secured footlock"

                    ''

                     

                     

                     

                     

                    קשר בלייק – BLAKES HITCH  

                    ''

                    בשנת 1994 שלח ג'ייסון בלייק מכתב לעורך של arbor age magazine ובו תיאר את הקשר שלימים כונה על שמו בשם "הקשר של בלייק" (בתרגום חופשי)

                    בלייק קיבל את הקרדיט על ההכרות והפצת הקשר הפופולארי בקרב העוסקים בתחום אולם הוא לא היה זה שהמציא אותו ואפילו לא הראשון שפרסם אותו, היה זה אשלי שפרסם את הקשר עוד בשנת 1944 אבל אשלי לא כינה את הקשר בשם ולכן לא קיבל על כך את הקרדיט.

                    ב1981 תואר הקשר  ע"י היינץ פרוהסקה ( prohaska ) וכונה על ידו בגרמנית wikelknoten “ "  ובאנגלית "coil  tucked" אך שמות אלו לא "תפסו"

                    שמות נוספים  שמיוחסים ל"קשר של בלייק" הם "the slip – or knot " ו – " polish "

                     

                     

                    תיאור בניית הקשר

                    כריכת ה"קצה העובד" של חבל העזר 4 פעמים מסביב לחבל הטיפוס בניגוד לכיוון השעון וכלפי מעלה לאחר מכן הורדתו והעברתו של הקצה העובד של חבל העזר מתחת לנקודת המגע הראשונה של חבל העזר עם חבל הטיפוס ,השחלתו תחת שתי הכריכות התחתונות והוצאתו מחוץ לכריכות .לאחר סידור הקשר צריך לאבטח את ה"קצה העובד" של חבל העזר עם קשר קצה.

                    את הקצה הלא פעיל של חבל העזר קושרים לטבעת (לולאת א') ואת הטבעת מחברים לרתמת הטיפוס.

                    ''

                     

                    תכונות

                    לבלייק יש מספר יתרונות על הטאוטליין והפרוסיק. אין לבלייק נטייה "להתגלגל" פנימה ומסיבה זו למעשה אין צורך בקשר אבטחה על הקצה העובד של חבל העזר אולם למרות זאת מומלץ לבנות קשר לאבטחה.

                     

                    הבלייק "מחזיק" בצורה בטוחה ואמינה אבל בניגוד לטאוטליין ולפרוסיק הוא אינו נמעך ואינו מתהדק יתר המידה כאשר המטפס עובד.

                    הבלייק "משתחרר" ו"מתקדם" בקלות יחסית ואוחז היטב כאשר המטפס מגיע לנקודת העבודה החדשה

                     

                     

                    למרות שכל כריכות הבלייק יוצרות מגע עם חבל הטיפוס באזור שבו עובר חבל העזר תחת שתי הכריכות  נוצר חיכוך גבוה יותר מאשר בשאר האזורים ולכן הוא מתחמם בצורה לא פרופורציונאלית ביחס לשאר אזורי המגע בין הבלייק לחבל הטיפוס ,האזור זה מכונה "נקודה חמה" ("hot spot ")

                    בעת גלישה מהירה וממושכת החום שנוצר בנקודה זו עלול לגרום להמסתה ובעקבות זאת לקריעת חבל העזר,לכן חשוב מאד לבצע את הגלישות עם הבלייק באיטיות ולבצע בעקביות  בדיקות שחיקה בחבל העזר  לפני במהלך ואחרי הטיפוס.

                     

                    המשך בפרק מספר 3 - קשרי טיפוס סגורים

                    דרג את התוכן:
                      12 תגובות   יום שבת, 25/5/13, 21:04

                              

                      קשרי טיפוס סגורים – CLOSED HITCHES 

                       ''

                      ההבדל בין קשרי הטיפוס הסגורים לבין קשרי הטיפוס הפתוחים הוא

                      שבקשרי הטיפוס הפתוחים קצה אחד של חבל העזר שמשמש לבניית הקשר מתחבר לטבעת התילוי ברתמת הטיפוס והקצה השני נותר חופשי בעוד שבקשרי הטיפוס הסגורים שני הקצוות של חבל העזר מתחברים לטבעת התילוי ברתמת הטיפוס.

                      אולם, אין זה ההבדל היחיד.

                      קשרי הטיפוס הסגורים כאשר הם נקשרים "מולבשים" ו-"מסודרים" היטב, מאפשרים ביצוע עבודה ברמה גבוהה יותר מאשר קשרי הטיפוס הפתוחים.

                      קשרי הטיפוס הסגורים "מחזיקים" בצורה מאובטחת ואמינה,"משתחררים" בעקבות נגיעת יד קלה ו"אוחזים" היטב לאחר גלישה.

                      קשרי הטיפוס הסגורים מגיבים בצורה הרבה יותר טובה מאשר קשרי הטיפוס הפתוחים ומאפשרים למטפס העצים לנוע יותר מהר וחופשי בתוך צמרות העצים, לטפס לגלוש ולצאת לכיוון קצות הענפים בצורה זורמת יותר .

                      מצד שני השימוש בקשרי הטיפוס הסגורים מחייב בקיאות הכרות והתחשבות במשתנים רבים יותר ומיומנות גבוהה יותר  מאשר השימוש בקשרי טיפוס פתוחים.

                      הביצוע של קשר טיפוס סגור גם אם נבנה "הולבש" ו"סודר" היטב עדיין תלוי במידה מאד גבוהה באורך חבל העזר שמשמש לבניית הקשר, בסוג חבל העזר (תכונותיו),בקוטר ,במצב שלו ובהתאמתו לחבל הטיפוס.

                      שזה אומר שיש להתחשב גם בסוג חבל הטיפוס, בקוטר חבל הטיפוס ובמצבו של חבל הטיפוס .

                      קשר טיפוס שנבנה כיאות באמצעות חבל עזר ספציפי עשוי לתפקד ברמת ביצוע גבוהה על חבל ספציפי אחד וברמת ביצוע ירודה ביותר על חבל טיפוס ספציפי אחר (בעל תכונות שונות)

                      לכן זה כה חיוני שמטפס העצים יהיה מודע לנתון זה וכתוצאה מזה יבדוק ביסודיות את תפקוד כל מרכיבי מערכת הטיפוס לפני שהוא עוזב את הקרקע.

                       

                      הערות:

                      1. 1.      למערכות טיפוס שמתבססות על קשרי טיפוס סגורים נהוג להוסיף גלגלת שתפקידה להקל על "התקדמות" הקשר . 
                      2. 2.      בעת בניית קשרי טיפוס סגורים מומלץ ועדיף להשתמש בחבלי עזר עם לולאות עין תפורות או שזורות בקצוות חבל העזר אולם במידה ואין בנמצא ניתן לבצע את חיבור קצוות חבל העזר לטבעת באמצעות לולאות א' . 

                      חבל עזר עם לולאות עין תפורות.

                      ''

                       

                      גלגלת ייעודית לקשרי טיפוס תוצרת DMM

                      ''

                      לקבוצת הקשרים הסגורים שייכים הפרוסיק הצרפתי לגרסאותיו השונות(מרשרד,ולדוטן, ולדוטן טרס ועוד..),הדיסטל,הסוויביש ועוד רבים (יש עשרות...)

                      במאמר זה נדון בהרחבה בגרסאות הרלוונטיות של הפרוסיק הצרפתי לטיפוס על עצים שמייצגות נאמנה את קשרי הטיפוס הסגורים וניגע בדיסטל ובסוויביש

                       

                      פרוסיק צרפתי

                       

                      קשר עתיק יומין , תואר בספרו של אשלי משנת 1944 אך לא כונה על ידו בשם אך כבר אז מציין אשלי שמדובר בקשר שידוע ומוכר מזה שנים רבות.

                      כמו הפרוסיק הקלאסי שמתואר בפרק על הקשרים הפתוחים ,ניתן לבנות את הפרוסיק הצרפתי באמצעות חבל עזר או באמצעות לולאה , כמו כן ניתן לבנות אותו במספר דרכים וצורות שונות .

                      שלא כמו הפרוסיק הקלאסי יש לצורות השונות שמות שונים שנועדו לתאר את צורת בניית הקשר.

                      כאשר הפרוסיק הצרפתי נבנה ע"י לולאה הוא נקרא "משרד" – "machard " או  "צמת משרד"     machard tresse” " (tress – צמה בצרפתית) בתלות בצורת הבנייה.

                       

                       

                      קשר "משרד טרס" או "צמת משרד"

                      machard tresse 

                      ''

                       

                      כאשר הקשר נבנה ע"י חבל עזר או רצועה הקשר נקרא "ואלדוטין "

                      או "צמת ואלדוטין" Valdôtain or a Valdôtain tresse שוב תלוי בצורת בניית הקשר 

                       

                      המונח "פרוסיק צרפתי " הוא מונח כללי שכולל את כל צורות הבנייה שהוזכרו לעיל ואינו ספציפי לצורת בנייה מסוימת.

                      רוב רובם של מטפסי העצים עושה שימוש בחבל עזר לבניית הקשר על חבל הטיפוס ולכן במאמר זה נדון רק בצורות הקשירה המכונות "ואלדוטין " או " צמת ואלדוטין "

                       

                       

                       

                      קשר ואלדוטין - Valdôtain 

                       

                      הקשר השמאלי הוא ה"ואלדוטין" שני הקשרים השמאליים - "ואלדוטין טרס"

                       ''

                      ה- "ואלדוטין " הוא למעשה קשר מאד פשוט לבנייה, כורכים את "הקצה הרץ" של חבל העזר 7 פעמים סביב חבל הטיפוס ואז מחברים את שתי קצוות חבל העזר לטבעת התילוי של רתמת המטפס (ע"י 2 לולאות א' או ע"י לולאות עין שזורות או תפורות).

                      הואלדוטין "מחזיק" את המטפס היטב ובצורה מאובטחת,"משתחרר" עם נגיעה והפעלת לחץ קלה ביותר על הקשר ו"אוחז" בעקביות ובאמינות כאשר המטפס עוצר את גלישתו ומרפה את הלחץ מהקשר ו-"מתפרק" בקלות וללא מאמץ , אולם לאחר "התקדמות" הקשר כמעט ואינו "אוחז" כלל בחבל הטיפוס

                       

                      במקרה כזה חייב המטפס לאחר "התקדמות" לאחוז בידו את הכריכה העליונה של הקשר בעת העמסת משקלו .פעולה זו תגרום לקשר "להמתח" ,לכריכות הקשר ליצור מגע מלא עם חבל הטיפוס ולקשר עצמו "לאחוז" היטב בחבל הטיפוס .

                       

                      קשר "צמת ואלדוטין" Valdôtain tresse 

                      ''

                       

                      הקשר  מכונה גם ( VT   ) נבנה  בצורה דומה ל"ואלדוטין" אולם עם הבדל משמעותי.

                      ארבע כריכות של חבל העזר תחילה מסביב לחבל הטיפוס כלפי מעלה

                      לאחר מכן שוזרים כלפי מטה ומסביב לחבל הטיפוס את שתי הקצוות("רגליים") של חבל העזר ,יש להקפיד על ההחלפות בשזירה שזה אומר הרגליים מחליפות מקום בכל הצלבה ,הרגל שנמצאת מתחת לרגל השנייה בהצלבה אחת תתמקם מעל הרגל השנייה בהצלבה הבאה.

                      הרגל העליונה(קצה חבל העזר שבאמצעותו ביצענו את 4 הכריכות כלפי מעלה) תהיה זו שתהיה מעל הרגל השניה בהצלבה הראשונה.

                      ס"ה מתבצעות שלוש הצלבות כאשר בסיומן מחברים את שתי הקצוות של חבל העזר לטבעת שמתחברת לרתמת המטפס.

                       

                      תכונות:

                      ה"ואלדוטין טרס" "מחזיק" היטב ובצורה אמינה ומאובטחת את המטפס,"משתחרר" בקלות ו"אוחז" היטב לאחר גלישה .

                      ה"ואלדוטין טרס"  "מתקדם " במעלה חבל הטיפוס בקלות ולאחר מכן שלא כמו ה"ואלדוטין" שיש לו נטייה לחופש יתר במצב זה ,ה"ואלדוטין טרס"  "אוחז" היטב בחבל.

                      השינוי הדרמטי בתפקוד ה- "ואלדוטין טרס"  לעומת תפקודו של ה"ואלדוטין" מתחולל בגלל "השזירה" של הצמות מסביב לחבל הטיפוס ש"דואגות" (בתנאי שהקשר בנוי "מולבש" ו-"מסודר" כיאות) שכריכות הקשר ישמרו על מגע בכל רגע נתון עם חבל הטיפוס .סידור זה מאפשר ל"ואלדוטין טרס" להיערך מהר יותר ולמעשה מיד לאחר תום ה"התקדמות" ל"אחיזת" חבל הטיפוס.

                      ה-"ואלדוטין טרס" עדיף כמעט בכל אספקט על ה"ואלדוטין" אולם עם כל זאת חשוב להדגיש שעל המטפס להתנסות בסוגים ,קטרים ואורכים שונים של חבלי עזר והתאמתם לחבל הטיפוס שלו במטרה שה- "ואלדוטין טרס" יתפקד בהתאם לרמתו ולמיומנויותיו המקצועיות.

                      לדוגמא , אם חבל העזר ארוך מידי ,אז לאחר טיפוס ארוך ה-"ואלדוטין טרס" נוטה לאבד מגע עם חבל הטיפוס ועשוי לא "לאחוז" מיד בחבל הטיפוס כאשר המטפס מעמיס את משקלו על הקשר.

                       

                       

                       

                      קשר "סוויביש"  - Schwaebisch 

                      ''

                      ה "סוויביש" פותח ע"י ברנרד סטראסר – Strasser מגרמניה

                      מזכיר בצורתו קשר פרוסיק א-סימטרי

                      מתפקד בצורה דומה אך איטית יותר מה-"ואלדוטין טרס" שזה אומר שהקשר מצד אחד סלחני יותר לטעויות אך מצד שני הביצועים עמו איטיים יותר.

                       

                      קשר דיסטל - DISTEL 

                      ''

                      ה"דיסטל" פותח ע"י אולי דיסטל גם הוא מגרמניה

                      מתפקד בצורה מאד דומה ל"סוויביש"

                       

                       

                       

                       

                      קשר מיכואקן - Michoacán

                      ''

                      קשר מיכואקן פותח ע"י מרטין מורלס מטפס עצים ושוזר חבלים (spliser ) מדרום קליפורניה ומוכר בתעשיה גם בשם קשר מרטין על שמו של מפתח הקשר.למעשה מדובר בגרסת הקשר הסגור של הבלייק. המיכואקן שייך לתת קבוצה של קבוצת הקשרים הסגורה שהמשותף לקשרים אלו היא האפשרות ל"קדמם" כלפי מעלה ללא התקנת גלגלת ורק ע"י משיכת ה"סלאק" כלפי מעלה.

                      לקבוצה זו שייכים גם הקשרים הבאים : knut,icicle,Tk ויש עוד

                      קשרים מתת קבוצה זו מחזיקים היטב את המטפס ו"אוחזים" היטב את החבל לאחר גלישה "התקדמות" או טיפוס...אך מצד שני הם איטיים בהרבה מהדיסטל ומסוויביש..קל וחומר מ"הואלדוטין טרס"

                       

                      סיכום :

                      למרות שהשימוש העיקרי של קשרי הטיפוס הוא כאל חוזר במערכות טיפוס דינאמיות ( Ddrt ) נוחות השימוש  והביצוע היעיל שלהם הופך אותם לאפשרות מצוינת לבחירה במגוון רחב של יישומים בעבודות הטיפול בעצים ובנוף הגבוה.

                      ניתן להשתמש בהם באורכים שונים למשל כדי לייצר רצועה שתאבטח את המטפס על מערכת טיפוס סטאטית (SRT ) בשיטת ה- secured footlock ,לחיבור גלגלת לאמצע חבל ולהזיזה על פי הצורך, לייצור אמצעים שיאפשרו את כוונון חבלי המיקום ותמיכה שבאמצעותם מתמקם ומתייצב המטפס על הענפים לפני ביצוע עבודת הניסור (מומלץ!)

                      או כדי לאזן באוויר משקלים כבדים של ענפים או גזעים כבדים שמורידים בתלייה מעל גגות בתים או כבלי חשמל או כל תכסית אחר שמחייב שימוש במערכות ה"ענוב" (rigging systems )

                      ''

                      כמו כן ניתן בנקל לבצע התאמות לצרכי העבודה הנדרשת, למשל, בעבודה שמחייבת עמידה בעומסים גדולים וחיכוך גבוה יותר נשתמש בחבל עזר בעל קוטר גבוה יותר שיכולתו לעמוד בעומסי קריעה גבוהה יותר וכן נכרוך יותר כריכות סביב החבל כדי להשיג חיכוך גבוה ואחיזה טובה יותר של הקשר בחבל שמשמש אותנו לצרכי ביצוע העבודה וכך בהתאמה.

                      שימוש נכון בקשרי הטיפוס הסגורים מגדיל את המהירות והיעילות של מטפסי העצים בתוך ובין צמרות וענפי העץ אולם חשוב להבין שהביצוע תלוי במגוון רחב של משתנים כמו למשל הרכב החומרים שמהם בנויים החבלים והתאמתם זה לזה, מטפסים במשקלים שונים( קשר ספציפי  יתפקד בצורה מסוימת תחת מטפס שמשקלו 75 ק"ג ובצורה שונה לחלוטין תחת מטפס ששוקל 90 ק"ג או יותר...

                      גם אם מדובר באותם חבלי עזר באותה צורת בנייה ובאותו חבל טיפוס) כנ"ל גם לגבי סגנונות טיפוס שונים ורמת מיומנות שונה בתפעול הקשרים ובטיפוס על חבל.

                      ייתכן אף שמטפסים יצטרכו להוסיף או להפחית במספר הכריכות כדי להגיע לתוצאה הרצויה להם מבחינת תפקוד הקשר בהתאמה ליכולותיהם למשקלם לסגנון הטיפוס שמאפיין אותם ולפעמים אף בהתאמה לעבודה ספציפית שתנאיה מחייבים ביצוע זהיר ואיטי יותר או לחילופין ,מאפשרים ביצוע מהיר יותר.

                      ככלל מומלץ למטפסים מתחילים לרכוש מיומנויות בטיפוס ע"י שימוש בקשר הבלייק (בטוח וידידותי מאד למשתמש) .לאחר מכן לעבור לדיסטל או לסוויביש או למיכואקן שמאפשרים הכרות מצוינת עם עולם קשרי הטיפוס הפתוחים ורק לאחר רכישת המיומנויות הנדרשות והכרות מעמיקה עם אופן התפקוד הכול כך משתנה של קשרי הטיפוס לעבור ל"ואלדוטין טרס" המהיר יותר אך הפחות סלחני.

                      בהצלחה

                      שמואל זילבר

                       

                      מקורות :

                       

                      Safety Spotlight: Three Closed Climbing Hitches By Michael Tain
                      Son of a Hitch: A Genealogy of Arborists’ Climbing Hitches by mark Adams 

                      An Overview of Climbing Hitches by mark Adams

                      ANZI  Z-133

                      ISA ARTICALS

                       

                       

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום רביעי, 6/3/13, 00:00

                        גיזום עצים – אורטופדיה :

                        שיטות לטיפול בפצעי עצים,רקבונות וחללים

                        ''

                        בניגוד לסברות רווחות....החלל בעץ לא כל כך זהה  לחלל שיש לך בשן.

                        אמנם ללא טיפול מתאים או לחילופין עם הטיפול הלא מתאים...המצב רק ילך ויחמיר

                        אולם בניגוד למה שקורה אצלנו בחורי השיניים....אז במקרה של העצים....גם אם יפסיקו לחלוטין לצרוך טורטית ואגוזי ויקפידו לצחצח את החלל עם מברשת יעבירו חוט דנטלי ואחרי זה יעשו סתימה....זה לא מה שיפתור להם את הבעייה


                        איך נוצר חלל בעץ

                        חלל בעץ נגרם בד"כ עקב פגיעה בקליפת העץ שפורצת את ההגנה הראשית של העץ ומאפשרת חדירה של פטריות  שגורמות להתפתחות ריקבון שבסופו של דבר יוצר את החלל בעץ .

                        הגורמים לפגיעה רבים ומגוונים .

                        השכיחים שבהם כוללים גיזום לא נכון , פגיעות מכלים מכאניים ופגיעות שנגרמות בעקבות מזג אויר סוער.

                        נזקים הנגרמים  ממזג אויר סוער ,בעלי חיים מכרסמים, גננים וקבלני תשתיות שמתפעלים ציוד מכאני (מכסחות דשא חרמשים..וטרקטורים כבדים)בצורה לא זהירה בסמיכות לגזע העץ כל אלה "תורמים" לפגיעות  ע"י קריעת הקליפה מגזע או מענפי העץ . כתוצאה מכך השכבה החיצונית של העצה, בין הליבה לבין הקליפה, נחשפת לחדירה של פטריות עצים שמאתחלות תהליך של ריקבון, חרקים ובעלי חיים מנצלים את תהליך הריקבון שמרכך את אזור הפגיעה ועושים שימוש באזור הפציעה כפתח כניסה נוח לביתם החדש.

                        נמלים בפרט חופרות תעלות לאורך החלק הרקוב של העץ ותוך כדי כך מפרישות אנזימים משמרי עצה. מצד אחד העץ "נהנה" מתהליך השימור ומרוויח זמן עד שיסיים את בידוד וחסימת אזור הפגיעה....אולם מצד שני התעלות .. מאפשרות הצטברות של מים שמאיצה את תהליך הריקבון

                         

                        שיטות טיפול בעבר

                        בעבר נהוג היה למלא את חללי העצים בחומרים שונים ומשונים...כולל בטון,אספלט,בלוקים ואפילו חצץ וסלעים

                        ולאחר המילוי לאטום את החלל.

                        שיטות טיפול אלו פותחו באירופה והגיעו לארה"ב בתחילת המאה הקודמת ורווחו בה עד תחילת שנות השמונים

                        למעשה..באותה עת, חלל של עץ שמולא היה סמל לרווחה כלכלית...רק אנשים אמידים ביותר יכלו להרשות לעצמם טיפול שכזה לעצים שצמחו בשטח ביתם.

                        ''

                         

                         

                        '' 

                        כיום אנו יודעים שטכניקת הטיפול בחללי העץ ע"י מילוי בחומרים שונים מסבה נזקים עצומים לעץ. תנועתו הטבעית של העץ הכוללת נענועים סיבובים ופיתולים יוצרת חיכוך קשה בין חומרי המילוי הגסים לבין שטח הפנים של החלל פוצעת אותו ופוגמת קשות בקירות ההגנה שהקים העץ לצורך אטימה ובידוד החלל והריקבון שפשה בו משאר מערכות החיות הבריאות של העץ וכמובן חושפת אותו מחדש לתקיפת פטריות ומזיקי עצים ולהתפשטות הריקבון.

                        בנוסף אנו יודעים שחומרים אלה אינם מאפשרים לעץ לנוע ולהתכופף ברוח בהתאם לגמישותו הטבעית שחיונית להמשך קיומו  , מגבלה זו מייצרת עומסים אדירים על הגזע ועל מערכת השורשים וכתוצאה מכך נוצרים רווחים בין המילוי לחלל...סדקים במילוי עצמו...ולעיתים קרובות אף סדקים בגזע.

                        ברווחים אלו מצטברים מים עומדים שיוצרים סביבה אפלה ולחה שמהווה קרקע פורייה לשגשוג פטריות העצים שמעודדות את תהליך הריקבון.

                         

                        ניקוז

                        בעבר נהגו "רופאי העצים" לקדוח חורים לתוך העץ מתוך מטרה לנקז את המים העומדים שהצטברו בחלל העץ.

                        היום אנו יודעים שפעולות הקידוח ו/או התקנות צינורות ניקוז בתוך העץ גורמות לנזק גדול אף יותר מהבעיה שהן באות לפתור

                        זאת מכיוון שפעולת הקידוח בתוך הרקמה החיה של העץ פורצת את האטימה שיצר העץ כדי לבודד את הריקבון ובכך מאפשרת שוב התפתחות והתפשטות של ריקבון מתקדם נוסף .

                        יתרה מזו

                        כאשר בוחנים היטב את הסוגיה בהיבט ביולוגי מגלים שלמעשה אין סיבה לנקז את המים העומדים.

                        מכיוון שניקוז המים מזמין פלישה ושגשוג של פטריות עצים שצורכות הרבה חמצן ושמאופיינות בגידול מואץ

                        לעומת סביבה עצית ספוגה ומלאה במים אך באופן יחסי ענייה בחמצן שמעודדת שגשוג של פטריות ואורגניזמים שצורכים מעט חמצן ומכורח זה מאופיינים בגידול איטי.

                         

                        מילוי חלל העץ בקצף פוליאורטני מוקצף 

                        שיטת טיפול נוספת בחללי עצים חדשה יחסית שפסה מהעולם (אך עדיין מלומדת בקורס "גוזם מומחה" של משרד החקלאות ולכן רווחת במדינת ישראל...)היא שיטת מילוי החלל בקצף פוליאורטני מוקצף

                        האמונה שרווחה בקרב המומחים שדגלו בשיטה זו גרסה שמילוי החלל בקצף הפוליארוטני המתפשט ירוקן לחלוטין את האוויר מחלל העץ ....

                        בנוסף.....היה אמור הקצף הפוליאורטני להיות גמיש (אחרי שהתקשה..?) ולנוע בצורה מסונכרנת עם תנועתו ותנודתו של העץ ברוח

                        טוב נו.....

                        עד גיל 4 גם אני  האמנתי שחסידה הביאה אותי לעולם.....ולכן זה רק עניין של זמן עד שאלמד לעוף


                        שיטת טיפול זו בוצעה (כאמור..בישראל עדיין מבוצעת) כדלקמן :

                        - קרצוף כול החומר העצי הרקוב עם אזמל ומפסלת והוצאתו מחלל העץ

                        - מריחת החלל במשחת עצים 

                        - קידוח חור לתוך החלל והחדרת נקז

                        - מריחת שפת חור הקידוח במשחת עצים 

                        - חיטוי החלל על ידי השלכת עיתון בוער לתוך החלל - החיטוי אמור להתבצע ע"י העשן

                        - מילוי החלל בקצף פוליאורטני מוקצף  

                        - "פיסול" שטח הפנים של הקצף הפוליאורוטני וצביעתו

                        - פציעת רקמת ההגלדה (קאלוס) בשפת החלל לצרכי המרצה (רק בישראל...אני מת מזה...)

                        - מריחת רקמת ההגלדה שנפצעה במשחת עצים(רק בישראל...)

                        - מריחת פני המשתתפים והצופים במשחת עצים (באמת התורה..שאני בטוח שאם זה היה תלוי אך ורק   באיזה "מומחה" ספציפי אחד כאן בארץ ...אז זה מה שבאמת היה קורה)

                         

                        נשמע טוב....נראה טוב

                        המומחים היו מרוצים

                        אולם...המומחים שכחו לקחת בחשבון ...שפעולת הקרצוף פצעה והסירה את קירות האיטום והבידוד שיצר העץ לצרכי הגנה מהתפשטות פטריות מזיקים וריקבון.....אז הריקבון המשיך להתפתח ולהתפשט לתוך העץ

                         

                        היום

                        אז איך זה שבכל זאת לא מעט עצים נראים פורחים בריאים ומשגשגים למרות החללים שפעורים בהם ולמרות רקבונות מקומיים שפושים בהם.

                        כאשר עץ נפגע הוא משתמש במנגנון הגנה טבעי שניקרא "מידור"  - compartmentalization 

                        כדי ליצור קיר חיץ כימי ופיזי בין אזור הפגיעה לבין שאר העץ. אופי פעולתו המדוייק של המכאניזם הטבעי המתוחכם הזה עדיין אינו מובן במלואו  אולם כנראה שמלבד הפרשת לגנין (חומר שומני הדומה מעט במרקמו לגומי ) שמשמש לאיטום בידוד ויצירת קירות החיץ מפריש בנוסף העץ רעלנים שדוחים את הפתוגנים (מזיקי העצים) ומצמצמים משמעותית את התפשטותם של הפתוגנים לאזורים הבריאים של העץ.

                         

                        תהליך ה"מידור" הוא תהליך שפועל בהתאם לשליטה גנטית חזקה והיכולת של מיקרואורגניזמים להתחרות בהצלחה עם מיקרואורגניזמים אחרים ולשגשג ולהתרבות בקרב קבוצות השיוך וסביבות המחיה גם היא נתונה לשליטה גנטית חזקה,כתוצאה מכך קיים שוני רב בין מינים שונים של עצים בדרך שהם מבצעים את תהליך ה"מידור"

                        לכן יש עצים שתהליך המידור אצלם מתבצע בצורה נמרצת בעוד שעצים אחרים ידועים כעניים ביכולתם לבצע "מידור" ולכן בד"כ בעצים מסוג זה מתבצעים תהליכי הריקבון בצורה רחבה ומואצת.

                         

                        אז איך לאור כל הנכתב לעיל כן צריך להתייחס לפצעי העצים לרקבונות ולחללים בעצים?

                        ובכן

                        המחקרים המודרניים מראים שהשיטה הטובה ביותר לטפל ברקבונות ובחללים היא השיטה של הלא לעשות כלום...כלומר לא להפריע למנגנונים הטבעיים לעשות את מה שבמשך עשרות מיליוני שנים הם למדו לעשות...

                         

                        שזה אומר...לטפל בעצמם

                        וזה גם אומר

                        שאת החלל בעץ לא לאטום אלא להשאיר פתוח....

                        שאת המים שהצטברו בחלל...לא לנקז

                        ואת החלל עצמו...לא לחטא (כלומר לא לשרוף את "רק היום" בתוך העץ...אפשר סתם לעטוף אתו דג לפני שמביאים אותו לחותנת)

                        ואת החלל עצמו לא למלא בכלום....שזה אומר לא למלא באבנים...או בבטון...או בפוליאורטן מוקצף

                        ולקרצף את החלל...בטח ובטח שלא

                        ולא למרוח משחות עצים על פצעי גיזום.....כבר דיברנו על זה

                         

                        סיכומו של דבר

                        מסתבר שהיום כבר לא צריך להיות איש עשיר מאד בשביל שהחלל של העץ שלך  יטופל כיאות...וממש ממש לא בטוח שכולם אוהבים את זה

                         

                         

                        מקורות :

                        shigo

                        Patrick Weicherding  אוניברסיטת מינסוטה


                         

                        דרג את התוכן:
                          6 תגובות   יום חמישי, 10/1/13, 16:38

                          גיזום עצים - המיתוס אודות משחות העצים

                           

                          "לאחר גיזום יש למרוח משחת עצים על פצעי הגיזום  כדי למנוע חדירת מזיקים והתפתחות ריקבון ופטריות"

                           

                          מסיבות בלתי מוסברות (כלומר.. הן כן מוסברות..אבל ההסבר לא משו)....יש אנשים שגמרו אומר בדעתם לנהל תהליך אשר הצמחים פתחו במשך עשרות מיליוני שנים  ולמרות שכבר לפני יותר מ-30 שנים הפריך פרופסור אלכס שייגו את המיתוס אודות משחות העצים , האמונה במיתוס עדיין שרירה וקיימת , בעיקר בקרב אלו שיש להם משהו למכור...

                          פרופסור אלכס שייגו - אבי התורה המודרנית לטיפול בעצים, התקן האמריקאי 300 - ANSI A  לטיפול בעצים כנ"ל גם התקן האירופאי משקפים את המלצותיו  

                                                                                                    

                           The wound dressing myth will never die.

                           The sad thing is that the myth is being taught by people who are supposed to be scientists 

                             shigo-
                               

                           

                          המיתוס

                          מבט מהיר באינטרנט חושף את הדוגמאות הבאות :

                          " דרך נקייה , פשוטה וקלה לסייע בריפוי חתכים ולהגן על פצעים בעצים "

                          " בטח את עציך מפני ריקבון , מזיקים ופטריות בכל סוג של מזג אויר "

                          " קליפת עץ מלאכותית לטיפול בפצעי ניסור עשויה מחומרים טבעיים ומתכלים"

                          והאהובה עלי במיוחד ( מפורסמת כ " משחת עצים עמידה ביותר ,מעכבת חלודה וקורוזיה! ) מציינת מפרט שכולל מגוון עצום של שימושים נהדרים נוספים שניתן לעשות במשחה כגון איטום מרזבים וארונות חשמל וסתימת סדקים בבטון ובאספלט.

                          לאחרונה ,חברות "ירוקות" משווקות קולגן פקטין, הידרוג'ל ואלוורה כחומרים טבעיים בעלי תכונות לריפוי עצים ,רוכלים אלה טוענים שכתוצאה ממריחת המשחה פני השטח החיצונים של העץ יחלימו במהרה ומזיקי העצים יירתעו מהטעם המר של משחת העצים

                          למותר לציין שאף שמץ של עדות מדעית לניסים אלו מעולם לא סופקה ע"י משווקי המשחות.

                           

                          המציאות

                          משחות עצים – מיוצרות על בסיס תוצרי נפט ! ומשמשות לכיסוי פצעי ניסור טריים בעץ במטרה למנוע ריקבון או פלישת מזיקי עצים ( ע"פ הגדרה רווחת באינטרנט למשחת עצים )

                          חשבו על החומר הזה והפעילו את הגיונכם הבריא....מוצר מבוסס תוצרי נפט...האם זה נשמע לכם כחומר שייטיב עם רקמה חיה?

                          האם הייתם משתמשים בחומר הזה כדי לטפל בחתך בעורכם או בקרע בבשרכם?

                          במידה והמחשבה נשמעת לכם/ן דוחה העבירו תחושה זו לעולם הצומח ,הוא אינו שונה מכם מהותית כפי שאתם אולי נוטים לחשוב( הזהות הגנטית בין בני האדם לצמחים נעה במנעד של  10-30 %  )

                           

                          מה כן עושות משחות העצים :

                          -          אוטמות לחות שמסייעת להתפתחות של ריקבון בתוך העץ 

                          -          משמשות לעיתים קרובות כמקור מזון לפתוגנים (מזיקי עצים) 

                          -          מדכאות את מנגנון ההגלדה ( קאלוס ) של העץ 

                          -          מעכבות את התפתחות המידור בתוך העץ ( מנגנון הגנה חיוני בעץ למלחמה במזיקים ) 

                          -          לאחר שעיכבו וחיבלו במנגנוני ההגנה הטבעיים של העץ ולא אפשרו לו לשקם כיאות את הפצע אך במקביל גרמו לו להפנות עתודות אנרגיה מיותרות בניסיון נואל לשקם את עצמו בסופו של דבר המשחות תמיד נסדקות  וחושפות את העץ לחדירת מזיקים אך במצב מוחלש יותר. 

                           

                          מה לא עושות משחות עצים :

                           

                          -          משחות עצים לא מונעות כניסה של אורגניזמים שגורמים לריקבון בעץ ! 

                          -          משחות עצים לא עוצרות ריקבון שכבר התחיל להתפתח 

                           

                           

                           

                          זה חיוני להכיר בכך שעצים לא מחלימים! במקום זאת הם מבודדים את הנזק שנגרם לרקמת העץ ע"י המרת קירות התאים הסמוכים לאיזור הפגיעה ברקמה עצית עשירה בחומר שומני

                          רקמה זו משמשת כפקק חוסם ודוחה כימית ופיזית פלישה של מזיקים.בהמשך תהליך הטיפול בפגיעה מתחילה להתפתח בקצוות איזור הפגיעה רקמת הגלדה (קאלוס) ומתפשטת בהדרגה לכיוון המרכז .

                          חשוב להבהיר שגם לאחר שרקמת ההגלדה מכסה את איזור הפגיעה...שלא כמו אצל בני האדם..ושלא כטענת מוכרי משחות העצים.....הפצע אינו מחלים מתחת לרקמת ההגלדה...ולמעשה נותר שריר וקיים למשך כל חייו של העץ.

                           

                          איך כן ניתן לסייע לעץ בתהליך ההחלמה של הפצע ?

                          הכלל המנחה הוא שאין להתערב ויש לתת לטבע לעשות את שלו

                          תתכן תועלת מסוימת בטיפול בפציעות במיני עצים ספציפים הרגישים למחלות מסוימות וייתכן שיהיה זה מוצדק למרוח על הפצעים משחה פונגציטית או משחה הדוחה חרקים כאשר הגיזום מתבצע במהלך האביב או הקיץ, אולם כיום אין כמעט מחקרים מודרניים התומכים בגישה זו וגם המעטים שכן.. הם שטחיים לכל היותר .

                          ובכל מקרה במידה והגיזום מתבצע במהלך החורף הסיכוי לחדירת מזיקים והתפתחות פטריות מצטמצם בצורה דראסטית ובמקרה כזה ,בהנחה שמריחת המשחה על פצעי הגיזום לא תסב נזק (לא סביר..) אזי תועלת היא בכל מקרה לא תביא

                           

                          ולגבי השימוש במשחות עצים למטרות אסתטיות..ובכן....במקרה כזה השימוש לעולם אינו מוצדק. ובמקרה כזה הלקוח לא "לעולם צודק"

                           

                          שורה תחתונה

                          - כמו כל האורגניזמים החיים בטבע ,גם לצמחים יש מנגנוני הגנה טבעיים שתפקידם להתמודד עם   מזיקים ומחלות.

                          - כיסוי פצעי עצים במשחות  גורם ומעודד תהליכי חמצון באזורי הפגיעה שמדכאים את תהליך        המידור וגם את בניית רקמת ההגלדה שבאה אחריו 

                          - הזמן האופטימלי לגיזום הוא בזמן הסתיו עד החורף ובכל מקרה ככל שהטמפרטורות נמוכות יותר   הסיכוי לפגיעה ממזיקים מצטמצם 

                          - במידה ויש צורך לגזום עץ רגיש  למזיקים ופטריות בתקופת השנה שבה מזיקי העצים פעילים    מריחת שכבה דקה של משחה אנטי-פטרייתית שדוחה מזיקים שאינה כוללת חומרים ביטומניים    עשויה במקרים מאד מסוימים להיות מוצדקת.

                          - חיטוי להב המסור לאחר גיזום עץ נגוע ולפני מעבר לעץ אחר עשוי לצמצם את התפשטות המחלות

                           

                           

                          הפוסט מבוסס על תרגום מאמר מפרי עטה של ד"ר לינדה שקלר מאוניברסיטת וושינגטון סטייט

                           

                           Linda Chalker-Scott, Ph.D., Extension Horticulturist and Associate Professor 

                           Puyallup Research and Extension Center, Washington State University

                           

                          For more information, please visit Dr. Chalker-Scott’s web page at http://www.theinformedgardener.com

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            שמואל זילבר
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS