כותרות TheMarker >
    ';

    ספורי משפחה

    אני בת 57 אמא ל3 ילדים וגם לבעל, אהבתי לעסוק בספורט והיום אני רואה בטלויזיה או מתעדכנת באינטרנט, הענפים האהובים עלי הם אתלטיקה וכדור יד.
    אוהבת כל מה שהחיים מציעים לי, בשלוש שנים האחרונות הם מציעים לי הרבה פחות, אבל אני שואבת מספיק כוחות בכדי לקחת.
    אנחנו משפחה נורמטיבית עם הרבה סיפורים מעניינים, חלקם קשים וחלקם קלים אולם הכל מטובל בהומור.

    ארכיון : 12/2010

    7 תגובות   יום רביעי, 1/12/10, 10:31

    36 שנים אנחנו ביחד , לכל זוג יש את הביחד שלו, הביחד שלנו הוא ביחד תרתי משמע. בכל פעם אני שומעת סיפורים על הביחד:  אם הייתי צריכה להיות עם בן זוגי כל היום הייתי משתגעת ,בטוח שהיינו מתגרשים או אולי רוצחים אחד את השני, שביחד אפשר כשלכל אחד מבני הזוג יש את המרחב שלו וישנם לא מעט משפטים בנוסח כזה או אחר.

    התחתנו לפני 36 שנים שנתיים ראשונות עבדנו בעבודות שונות כך שכל אחד התעסק בתחומים שונים ובערב כשנפגשנו החלפנו חוויות סיפרנו סיפורים וכך נראה הביחד שלנו ,רוב העולם חי את הביחד כך .

    שאלתי את עצמי האם זו הדרך של הביחד שאני רוצה או שמא אני רוצה ביחד אחר ובמקביל העלתי את השאלה בקול רם בכדי שבן זוגי ישאל את עצמו אותה שאלה וחלפו ימים לא רבים וכמה שיחות בין הסיפורים על העבודה שלו ועל העבודה שלי והגענו למסקנה שאנחנו רוצים ביחד שהוא אחר ביחד שהוא 24/7 דיברנו על כל המשמעויות של להיות צמודים כל היום האחד לשני וידענו שאת העבודה ניקח הבייתה וידענו שיהיו ביננו חילוקי דיעות כיצד לנהל את המקום ולמרות כל המינוסים שמנינו לעצמנו עדין העדפנו להיות ביחד.

    בן זוגי עזב את עבודתו וחבר אלי למקום שלי נכון שלי היה בתחילה את רוב הידע ונכון שלקח לו זמן ללמוד והוא למד ואני העברתי את הידע עבדנו יחד כל היום ובערב חזרנו הבייתה כשנושאי השיחה היו עלינו ומה קורה איתנו ויצרנו לעצמנו עולם של אני ואתה אתה ואני , את החברים שצברנו במשך השנים ובמשך הנישואים פגשנו בסופי שבוע או בימי חופש וכך עבדנו 20 שנים ביחד. אם אומר שלא היו ויכוחים אשקר אבל אומר לכל מי שיקרא כאן שהטוב עלה עשרת מונים על הרע בעיקר אני יכולה לומר שהקשר שלנו הפך להיות קשר חזק ,קשר חברי, קשר של אהבה ודאגה ,קשר שלא חשוב מה יקרה אנחנו תמיד נהייה ביחד הוא בשבילי אני בשבילו ושנינו בשביל הילדים.

    לאחר 20 שנה של עבודה ביחד וחיים של 24/7 נאלצנו לפרק את הביחד לא את הזוגיות שלנו אלא רק את מקום העבודה שלנו, נאלצנו לחפש מקומות עבודה שונים.בלית ברירה נפרדנו מ 24/7 והחלנו שוב להיפגש בערבים ושוב לספר את הסיפורים של הימים השונים שלנו לספר על מה קרה לילדים במשך היום ולא תמיד הספקנו לעדכן האחד את השני בכל מה שקרה כי הרי אנחנו רגילים להיות האחד עם השני יום ולילה ולא רק ערב או לילה. הקשר שיצרנו בשנים שעבדנו ביחד בדברים שעברנו ביחד בקשיים שעברנו ביחד  והיו כאלה לא מעט ,אפשר לנו  לשמור עליו גם בזמנים שלא היינו  24/7

    לאורך השנים היו לנו נפילות ועליות  הן נפשיות והן כלכליות ואני יכולה לומר כי הקשר החזק שיצרנו במשך השנים הוא שהחזיק אותנו בזמנים הקשים   כשאנחנו ביחד מחזקים האחד את השני כשהאחד למטה השני מושך ולהיפך.

    היום אני לא עובדת חליתי ואינני יכולה לצאת לעבודה הבן זוג שלי עובד בלילות ובימים ישן כך שאין לנו הרבה זמן לבלות זו במחיצתו של זה ובכל זאת היום מספיקה לנו שעה ביום בכדי לדעת מה עובר האחד ומה עובר השני מספיק לנו להחליף מבט לשמוע את טון הדיבור בכדי שנדע האם  עבר עלינו יום טוב או קרה לנו משהו במשך היום או הלילה.

    את הרשומה הזו אני כותבת משום שלפני כשבועיים פנו אלי ממערכת ערוץ 2 לאחר שקראו את הבלוג שלי באתר דה מרקר שם כתבתי רשומות על חיינו המשותפים וכמה מן הדברים שעברנו במשך השנים.

    ערוץ 2 מבקשים להעלות עונה נוספת של התוכנית עם פרופסור לייבוביץ  ונושא התוכנית הוא זוגות שעברו בחייהם משברים ועליות וירידות ובסופו של דבר הזוגיות שלהם לא נשברה אלא להיפך התחזקה.

    אנחנו היינו מוכנים להופיע בתוכנית אלא כששיתפנו את ילדינו ברעיון הם פסלו זאת על הסף.

    אני פונה למי שקורא בבלוג ומכיר זוגות כאלה והם רוצים להשתתף בתוכנית שיפנו אלי ואני אקשר אתכם להפקה.

    התוכנית היא תוכנית על רמה והרצון שלנו להופיע בתוכנית נבע מכך שכל מי שישמע את סיפורינו האישי יבין כי אפשרי לעבור משברים קלים ומשברים קשים ועדין לשמור על הזוגיות טובה ודאגה האחד לשני לא משום מצב כלכלי קשה או לא מכורח הנסיבות אלא משום שהם רוצים להיות ביחד וטוב להם ביחד.

    מאחלת לאלה הקוראים זוגיות טובה ונפלאה

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אוריתי1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS

      הפעילות שלי

      אין רשומות לתצוגה

      הקהילות שלי