כותרות TheMarker >
    ';

    ספורי משפחה

    אני בת 57 אמא ל3 ילדים וגם לבעל, אהבתי לעסוק בספורט והיום אני רואה בטלויזיה או מתעדכנת באינטרנט, הענפים האהובים עלי הם אתלטיקה וכדור יד.
    אוהבת כל מה שהחיים מציעים לי, בשלוש שנים האחרונות הם מציעים לי הרבה פחות, אבל אני שואבת מספיק כוחות בכדי לקחת.
    אנחנו משפחה נורמטיבית עם הרבה סיפורים מעניינים, חלקם קשים וחלקם קלים אולם הכל מטובל בהומור.

    ארכיון : 8/2012

    9 תגובות   יום רביעי, 22/8/12, 23:58

     

        קבוצה של ילדים מאומצים מברזיל שמחפשים את המשפחות הביולוגיות בעקבות הפרסום בעיתונות ובטלויזיה ממשלת ברזיל מתגייסת לעזור לילדים האלה למצוא את המשפחות הביולוגיות.                    ''        

     

     

     

    אני כותבת לא מעט על ליאור שלי, על החיפושים אחר משפחתו הביולוגית ועל הפסקת חיפושיו, סחרחרה שאיתה אנחנו חיים כבר כמה שנים.

    סיפרתי לכם על התחקירים שערך על הפניות למשרדי הממשלה השונים בברזיל על הפניות למשרדי זכויות הילד ועל התגובות שבחלקן היו נזעמות וגרמו לו להפסיק לחפש.

    סיפרתי לכם  שליאור למד את השפה הפורטוגזית בכדי שיוכל לתקשר עם ברזילאים שרובם דוברי פורטוגזית בלבד. במשך השנים ראיתי את ליאור בשלל גווני הרגשות, עצוב, כועס, בוכה, מתרגש עם ילדים אחרים שמצאו את משפחותיהם בעזרתו.

     

    בארץ האימוצים הם חוקיים כאשר הילד מגיע לגיל 18 הוא יכול לפתוח  את התיק במשרד הרווחה ולקבל פרטים  על האמא הביולוגית.

    בברזיל של שנות 80-90 מסתבר שחלק גדול מהאימוצים התבצעו בצורה לא חוקית, והיום שהבחורים/ות רוצים לדעת פרטים, לפתוח תיקים אין להם כלום אין להם קצה חוט שיוכלו להאחז בו, ולמרות שליאור נתקל בחומה בצורה תמיד נשארה בליבו תקווה קטנה 

     

    לאחר שנים של חיפושים ליאור הבין כי את משפחתו לא יוכל לאתר (כתבתי על כך פוסט נפרד ) הוא החליט לעזור למאומצים אחרים, ליאור שלמד את השפה הפורטוגזית על בוריה יצר קשר עם מתנדבות מברזיל וביחד הם הצליחו לאתר משפחות ביולוגיות של כמה מהילדים המאומצים. הסיפורים החלו להתפרסם ברחבי האינטרנט בברזיל ובשלב מסוים 

    העיתונאים ותוכניות טלויזה שונות התחילו להעניין בנושא. ליאור הבין שאם יצליח להגיע לתוכניות הטלויזיה הארצית וגם לעיתונות הארצית הדבר עשוי לעזור לו להגיע גם להגיע למשרדי הממשלה.

     

    לפני כחודש הגיעו לארץ מברזיל צוות טלויזיה ועיתונות והשלימו תחקירים וראיונות אחרונים לשם העלאת הכתבות לאויר.

     

    הכתבות החלו לצאת בשבוע שעבר כל יום כתבה עם ילדים שחלקם מצאו את המשפחות הביולוגיות חלקם טרם.

    בעקבות הכתבות התחילו לזרום הרבה בקשות של אמהות ביולוגיות לקבוצה, כל אחת וסיפור החיים שלה, רובן טוענות כי הבעל הוא שמכר את הילד/ה.

     

    הצלחת השבוע היא בחורה בשם יעלי שקיבלה הודעה קצרה בוידאו מהמשפחה הביולוגית, הוידאו הועבר לארץ וכאן תראו את תגובתה הראשונה.

     

     

    רואה בפעם הראשונה את הוידאו

    ''

     

    קישור לוידאו של יעל

    http://diariocatarinense.clicrbs.com.br/sc/noticia/2012/08/yael-stein-assiste-video-com-depoimento-da-mae-biologica-3850758.html

    תמונה מכתבה שהופצה בכל מדינת ברזיל בדף הראשון של העיתון לא להתיחס לתרגום גוגול מתרגם ממש לא טוב. 

    וכך החל הפרשה להתגלגל

     

    http://globotv.globo.com/rede-globo/jornal-hoje/t/edicoes/v/jovens-vitimas-de-trafico-infantil-buscam-pais-biologicos-apos-decadas/2075971/

     

    ליאור בתמונות שער של העיתון גלובל בברזיל

    l

    ''

     

    ‎Photo: Meu querido Lior, lhe  prometi e cumpri...! Você  na telinha da Globo em rede Nacional...lembra quando te falei isso? Hoje o Brasil inteiro viu e ouviu você!  Sua história, sua angústia, sua esperança, seu sonho.... tudo isso há de chegar  aos ouvidos de sua mãe biológica  que você tanto deseja encontrar. Estou muito feliz, principalmente porque a Mônica comprou esta briga junto com a gente. Ela que acompanhou toda a nossa luta desde o  início através das minhas queixas,  quando eu me sentia frustrada  com as recusas  de ajuda que recebíamos quase diariamente. Ela, guerreira como é,  'vestiu nossa camisa'  e colocou  a história em paula no jornal ></p> <p> </p> <p>אור מתרגשת בראיון עם העיתונאים מברזיל</p> <p> </p> <p><img alt=י

     

    כתבה על אור בעיתון גלובל בברזיל

    ‎Photo: Bom dia OR LUZ!! Tudo bem? Está havendo uma  grande divulgação em TV e Jornal. Sua mãe, se estiver em SC,   tem  grande possibilidade de ela ver tudo isso e reconhecer você! è o que esperamos.  Bjss‎

    קבוצת מאומצים במפגש עם העיתונאים בארץ

     

    ''

    ''

     

    מאומצים נפגשים עם העיתונאים בירושלים ובתל אביב

     

    תמונה

    תמונה

     

    גם היא מחפשת את המשפחה הביולוגית

    ''

     

    האימוצים הבלתי חוקיים נעשו בברזיל, היו כמה וכמה כנופיות, הצליחו להגיע לראשי הכנופיות ולראיין אותם, הם כולם טוענים שהם עשו טובה לילדים שאם לא הם הילדים האלה לא היו חיים היום או חיים בעוני קשה (אני כאמא מאמצת הייתי מעדיפה לדעת את האמת)

     

    דורון מצא את משפחתו הביולוגית דורון ואימו הביולוגית בתמונה  למעלה

     

     ''

     

    ולסיום התמונה שקיבלנו לפני שליאור הגיע אלינו בחלונית הקטנה וליאור בבית.

    ''

    ישנם אצלי עוד עשרות תמונות, כתבות, ווידאויים רבים.

    פרסמו את הפוסט הזה בכל מקום שתוכלו, כך אפשר יהיה לעזור לילדים רבים שרוצים לחפש ולא יודעים מהיכן ואיך להתחיל בנושא הזה.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום רביעי, 8/8/12, 01:45

      זכות האישה לחירות היא זכות בסיסית 

      אונס, אלימות ופגיעה מינית היא פגיעה קשה בזכות הבסיסית.


      השבוע  בחדשות שמענו את ראש עירית קרית מלאכי דקה לאחר ששוחרר ממעצר בית והוא עדין חשוד בפגיעות מיניות  ב5 נשים אומר מעל כל במה שניתנה לו שכל חטאו הוא פוליטי, חמש נשים נפגעו כלומר אלה החמש שהתלוננו ומי יודע כמה יש שלא התלוננו.

       

      תארו לכם כאשר גנבים נכנסים אלינו הבייתה אנו כועסים כל כך כי פגעו בפרטיות שלנו חיטטו בחפצים שלנו, נגעו לנו בדברים הכי יקרים לנו וכל אלה הם חפצים דברים דוממים 

      דמיינו בנפשכם שבמקום להכנס לביתנו מישהו נכנס לגופנו  ועושה בו כבשלו, לא עוזרות הצעקות (אם ישנם כאלה בכלל ) כל פעולה שאנחנו עושים לא עוזרת כי הוא חזק יותר פיזי או מעמדית בחברה  כאשר האיש הזה הוא הבוס שלנו אנחנו  פוחדים להתלונן עליו כי איננו יודעים אלו השלכות יהיו כתגובה לתלונה, האם הוא יפרסם בכל העיר סיפורים עלינו, האם תהיה השלכה על מקום העבודה שלנו  אנחנו למעשה שבויים של האיש שפגע בנו חילל את גופנו, וגופנו הוא הדבר הכי הכי פרטי שיש לנו. באיזו זכות אדם פוגע בדבר היקר לנו מכל, גופנו.

      האם נדמה למישהו שקל להסתובב עם מטען כזה של רגשות השנאה שלנו את עצמנו לאחר שפגעו בגופינו.

      רק המחשבה כי ישנם נשים שמסתובבת עם מטען כבד שכזה מרתיחה  אותי מקוממת אותי, מטרידה אותי, ומכעיסה אותי, ולמעשה אין לי את המילה הנכונה להגדרה הזו.

       

      ראש עירית קרית מלאכי טוען בחקירתו כי אכן היה בינהם מגע מיני אלא שהכל נעשה בהסכמה ( כולם טוענים כך) ובשנייה ששחררו אותו ממעצר בית התראיין בכל כלי תקשורת שנתן לו במה כאילו הוא זוכה מכל אשמה  ובכלל הוא הזכיר לכלל הצופים כי אין פה עניין מיני הכל עניין פוליטי אנשים שקרובים אליו תקעו לו סכין בגב, כל זאת הוא אומר בעודו חשוד בפגיעה בחמש נשים שאותם הוא שכח ב"נאום הנצחון" שלו. 

       

      אותם נשים פוחדות היום יותר משפחדו כשהוא אנס או פגע בהן בדרך אחרת, הוא מסתובב בעיר עם סיפורו הפוליטי חייהן של הנשים הללו לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו, השבר בתוך המשפחה הוא גדול, תארו לכם שהיום מסתובב מר ראש העיר ומספר לכולם כי בסך הכל התנהל רומן בינו לבין הנפגעת שהתלוננה עליו, הוא בכלל לא מבין מה הביא אותה להתלונן עליו, תארו לכם מה חושב האיש של אותה נפגעת מה חושבים ילדיה ומכריה וכל המעגל החברתי סביבה. 

      הפרקליטות מעקבת  את הגשת כתב האישום האם אין בידיהם מספיק ראיות או שהראיות לא מוצקות לדעת הפרקליטות,  האם הפרקליטות רוצה להגיע להסדר טיעון כדי להקל בעומסם של בתי המשפט? אינני יודעת מה חושבים בפרקליטות, אני חושבת שאני כן יודעת מה מרגישה אותה מתלוננת  שאינה ישנה בלילות אינה אוכלת כמעט, פוחדת מאד לצאת מביתה מצבה הנפשי קשה ומעורער, היא אינה יודעת מי לצידה ותומך בה היא לא בוטחת באף אחד. כרגע אין לה כל אישור האם יוגש כתב אישום נגדו ומה תהיינה התוצאות אם לא יוגש.  האם יגידו שהיא בדתה את כל הסיפור, אתם שמים לב לאיזו סיטואציה נכנסה הנפגעת וכל זאת משום שהעזה להתלונן במשטרה.

       

      אני חושבת שהרבה נשים נפגעות תקיפה מינית לא מסכימות להגיש תלונה רק משום שהן יודעות איך וכיצד עובדת המערכת וכמה זמן לוקח עד ואם בכלל מגישים כתב אישום והמשפט שיכול להמשך שנים. 

      כאן צריכה להיות כתובה הפסקא אשר מתארת את התהליך הקשה והנוראי שעוברת נפגעת מהחקירות הראשונות במשטרה ועד לחקירת הסניגור בחקירה נגדית, אינני רוצה לפרט אולם אני יכולה לומר שכל נפגעת כזו מוחזרת במשך חודשים ולפעמים שנים לאחור לרגע הפגיעה, הכל תלוי במערכת המשפט .

       

      לא פעם אני קוראת ושומעת אנשים אומרים מה היא נזכרה עכשיו להתלונן לאחר כל כך הרבה שנים, כן ישנם נשים שלוקח להן שנים בכדי להגיע להחלטה שהן מוכנות לעבור את כל התהליך הקשה הזה מרגע הגשת התלונה ועד לרגע שנגמר המשפט.

       

      אני מקווה שהצלחתי במידת מה להעביר לכם מדוע נשים ממעטות להגיש תלונות וכיצד מרגישות אותן נשים שלא הגישו תלונה ואלה שכן הגישו.

       

      אנחנו כחברה לא יכולים ואסור לנו לשפוט את אותן נשים 

       

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        אוריתי1
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS

        הפעילות שלי

        אין רשומות לתצוגה

        הקהילות שלי