יום שני, 23/3/15, 23:45
ככל שהלילות עומדים ומתמשכים כך התמונה לא משתנה, ומדעתו של השומר השאלה לא משה. אך מה לה שאלה בדעתו של אדם אחד, ובכל זאת הנה כך עתה היא עולה בו וגואה. לילה ככל לילה, גם כשאינו בתפקיד, הוא מסתובב מוכה גורל ברחובות העיר ועינ... |
יום שלישי, 23/9/14, 13:48
הנה יום, אחר יומיים, שלושה וארבעה; ובדיוק כשהפסיקו לספור נפל דבר. בשלישו האמצעי של אחד הלילות, זמן בו גם שומר הלילה מרגיש קצת מנומנם, החליט הלה לספור את הכוכבים בשמיים. לא ייפלא כי את ספירתו החל בצבעי אדום-כתום אל ריקוד ... |
יום שישי , 1/8/14, 14:50
בצבעי אדום-כתום עזים הוא בוהק בשמי הלילה שעה שחברו מרקד לו בין כחול ולבן. ביניהם מפריד אי איזה מרחק ופרושות אינסוף נקודות אור קטנות, חלקן כה בוהקות ואחרות כך לפתע פתאום כבות. מפעם לפעם, כמעט ללא סיבה או תכלית, אחת מהן מא... |
יום שני, 16/6/14, 13:38
רגליה היחפות משאירות טביעות אך רגעיות, מצעד לצעד היא מוסיפה לתנועת רגליה כיווץ אצבעות כף רגל, כמנסה להיאחז באדמה עוד שבריר רגע. זה הוא יום החופש שלה, כמדי שלושה ימי עבודה, והיא אוהבת לשוטט כך בדרכים בלא יעד או מטרה. היא ... |
יום ראשון, 16/2/14, 06:38
- על משמעות וזהות יהודית-ישראלית בעולם בו הכול יחסי; לשאלת מקומה של תרבות טקסטואלית באנושות ספקנית - רלוונטי ונוגע לכל בן תרבות יהודית-ישראלית (קרא\י ושתף\י - מסר פשוט, קצר וחשוב) המחשבה המילולית שלנו היא שמגדירה זהות ומ... |
יום שישי , 14/2/14, 21:26
אחרי שעשינו את כל הדרך אל העת המודרנית...אחרי שהשתוללנו, נתקענו ונסחפנו בפוסטמודרניזם. בין ביודעים או לא, בין אם הוכרז בחוצות ובין אם עדיין לא הוכר - העידן הבא כבר כאן! עתה יש לחשוף בקול תרועה את שמו - כינוי - חיבור חדש ... |
יום שבת, 7/12/13, 19:49
לילד הסקרן והאהוב שגדל להיות איש תגלית – חרש ראשון בעירו - לא הייתה בעיה לבחור לו כלה. לצד מעלותיו הידועות הוא ניחן גם בחזות מרשימה ובהלך רוח המשדר שקט עמוק אשר מסתיר מחשבה יצירתית וקודחת. בשונה מחבריו, אשר הלכו בד... |
יום ראשון, 1/12/13, 08:56
"האם הגענו?" שאל האב כמעט ברצינות. "עברנו את העננים, אפשר להפסיק לקשור את הקומות לקרקע. "מבלי משים, במקום לענות הבן אמר את הדבר האחרון שעבר לו בראש. האב, משועשע משהו, שיכור מהאוויר הדליל, המשיך בשלו. "העננים שטים בשמים, ... |
יום ראשון, 1/12/13, 08:53
"האם הגענו?" שאל האב כמעט ברצינות. "עברנו את העננים, אפשר להפסיק לקשור את הקומות לקרקע. "מבלי משים, במקום לענות הבן אמר את הדבר האחרון שעבר לו בראש. האב, משועשע משהו, שיכור מהאוויר הדליל, המשיך בשלו. "העננים שטים בשמים, ... |
יום ראשון, 17/11/13, 03:59
הוא היה ילד כשאר הילדים, איש לא ניחש כי סקרנותו הבריאה תשנה יום אחד את החיים של כולם. עם חבריו, בני דודיו, היה מתרוצץ ברחבי העיר ומשחק בשדות שמקיפים אותה, מתחבא בין רגלי פסלי האבות העצומים. יום כרעהו הילדים, אז כמו היום,... |
יום שישי , 25/10/13, 14:18
על חומת עיר בצורה, ארבעה צעדים רוחבה, הוא פוסע לאטו. דעתו קודחת ומחשבתו רצvה. בבית המלאכה שלו שוכבים הכלים ואש הכבשן כבויה, הוא לא פקד את המקום היום, לא המשיך בעבודתו. אמש, טרם נפלה עליו שנתו, שכב במיטתו כשבנו הבכור חבוק... |
יום שישי , 20/9/13, 17:34
עת יבוא יין אלי שפתיים, אש תתלקח, תשוקה תפרוץ בין שניים. גבול פרוץ, שדה קוצים חרוש, שוכבים עירומים, מתיקות גוף טועמים. סוד כמוס, ראשית היסוס, עת הגיע לביתה אביר רכוב על סוס. גורן תופחת, כמיהה מתפתחת, חיבוק בטוח מבקשת, למ... |