בניהולה של מדינה עומדים נבחרי ציבור ובראשם ראש המדינה.

הם נבחרים כדי להפעיל שיקול דעת בענייניה השוטפים של המדינה ובמיוחד

בעיתות משבר חברתיות,כלכליות וביטחוניות .

במשך שנים מרובות אנו עדים לכך ,שיסוד בסיסי זה מופר פעם אחר פעם.

מה שמתברר הוא,שמה שמניע את נבחרי הציבור הוא הפחד : ממה הם מפחדים ?

אתם יודעים ממה הוא נובע אותו הפחד, מה זה פחד – חיל ורעדה ! ממה ? ממה לא !

מהחיים, מהשמחה,מהאהבה, מנתינה לאנשים המלאים את הארץ שנבחרו על ידם

כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחד. הם פוחדים משיקול דעת אמיתי נכון וצודק,

שמא יצטרכו ,חס וחלילה ,לפנות את כיסאם ממנעמי השלטון.

נתנו לכוח ולשררה לאבד את דעתם,ולבטל כל יכולת של שיקול דעת.

עד איזו רזולוציה של חוסר שיקול דעת ניתן להם לנהל את חיינו, במקום שראוי לנו להיות בו.

בהתנהלותם של נבחרי הציבור ,המנהלים את עצמם ממרומי מושבם בכנסת ,ישנה הידרדרות גורפת

בתפיסתם המוסרית וביכולתם הקוגנטיבית.

ברגע שנותנים לפחד לאחוז בטופרו את גרונך כל ישותך נכנעת לטמטום ולרוע הטמונים בו.

הרצון לשרוד את הכיסא בכל מחיר הוא הפתח , הדלת, שהשטן מייחל לה, להיכנס ולתבוע

את ליטרת הבשר שלו מהנפש.